ישראל-פינחס טירנואר, "קהילות"

קהילת בודפשט הינה קהילה ותיקה מאוד, האם רואים אתם בתפקידכם מעין המשך לדורות הקודמים?

יהדות הונגריה קיימת יותר מאלף שנה, אבל דמותה התורנית עוצבה בעיקר בזמן "החתם סופר" ותלמידיו. "החתם סופר" עמד בראשות ישיבה גדולה ובה למדו מאות תלמידים שרבים מהם הפכו להיות רבנים מקומיים בקהילות הונגריה, בניגוד למצב ששרר עד אז כשרבני הונגריה 'הובאו' ממדינות סמוכות. כך שרוחו של "החתם סופר" ושיטתו שרתה על כל קהילות הונגריה.

יהדות זו כפי שהיא משתקפת מספרים ומעדויות הסתיימה למעשה בשואה האיומה, בעת שעלה עליה הכורת הנאצי ימ"ש. השרידים האחרונים עוד שימרו בקושי את יהדותם עד לשנת תש"י אז הוקם מסך הברזל. עוד לפני הקמת המסך, חשו יהודים רבים, ביניהם משפחות הוריי שיחיו, כי לא יצליחו לשמור על יהדותם ועזבו את הונגריה.

בשנת תשט"ז התחוללה מהפכה כנגד השלטון הקומוניסטי ובמשך מספר שבועות הגבול היה פתוח ורוב רובם של היהודים ניצלו את ההזדמנות ונמלטו.


הרב אוברלנדר נואם בכנס כשרות של 'מרכז רבני אירופה' (צילום: מאיר דהן)

מאז, הלכה ודעכה היהדות האורתודוקסית ולא נותר ממנה כמעט זכר, כשהדור הצעיר של הבנים והנכדים התנתקו ממקורם. למעשה יכול אתה למצוא את יהדות הונגריה חיה וקיימת בקהילות שהוקמו במדינות אחרות אך לא בהונגריה עצמה. 

כיום חיים בהונגריה כמאה אלף יהודים, רובם מתגוררים בבודפשט. זמן קצר לאחר הגעתנו בקיץ שנת תשמ"ט הוחלף השלטון הקומוניסטי ונערכו בחירות. נתקלנו בשממה רוחנית מדכאת. לא היה כאן כלום, פשוטו כמשמעו. מיד ראינו שעלינו לבנות הכל מחדש - יש מאין.

הרב אוברלנדר מספר על ההתרגשות העזה שאחזה בו בשובו לכהן ברבנות במקום בו כיהנו אבותיו בבחינת "מקום שהתפללו בו אבותיי".

"שני דודיי היו מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", ואחיו בעל "הקרן לדוד". סבי היה מחנך ומורה לפני המלחמה כאן בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים אשר את חלקם פגשתי בשנים האחרונות וסיפרו לי כי זכרו של סבי ז"ל לא מש מהם. הוריי אף הם ניצולי שואה מילידי הונגריה.

כיצד הגעתם לבודפשט?

בקיץ תשמ"ט מספר חודשים לאחר חתונתנו, נשלחנו לבודפשט על ידי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתנו היא היותו של מקוה כשר במקום. בדקנו את הנושא והתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, וקיבלנו את ברכת קדשו לשליחות.

בנוגע לכך מספר הרב אוברלנדר אנקדוטה מצמררת ומופלאה: מכיון שהרבי קישר את שליחתנו לענין המקוה, הרגשנו תמיד בצורך לטפל ולדאוג בנושא זה. על אף שכאמור היה במקום מקוה כשר עדיין היה מקום למקוה נוסף שיהיה על פי כל ההידורים - הלכתיים וחיצוניים כאחד. לקחנו את הנושא כפרויקט אישי כשמשפחתי עמדה בראש הפרויקט והשקיעה בו ימים ולילות פשוטו כמשמעו.

שנתיים ימים נמשכה העבודה על המקוה, כשבן דודי וגיסו מחסידי סאטמאר נשאו בעול הכספי הכבד. וב"ה לפני שש שנים זכינו לחנוך מקוה מודרני כלול בהדרו, ובו כל ההידורים האפשריים, כשהוא נחשב לאחד היפים והמפוארים ביותר באירופה.

לפני תחילת העבודה על המקוה, נודע לנו כי בננו שיחי' חלה ל"ע במחלה הקשה. בעקבות כך נעדרנו במשך שנה וחצי מהונגריה, כשאנו שוהים בארה"ב לשם קבלת טיפול רפואי.


מעתיר בתפילה אל מול שריד בית מקדשנו

בהיותנו בארה"ב קיבלנו על עצמנו שהקמת המקוה תהיה המשימה הראשונה בה נתמקד כשנשוב להונגריה. ביום שנודע לנו שבננו נרפא בניסים, שבנו לבודפשט והחילונו בעבודת ההקמה האינטנסיבית.

לאורך כל הזמן הזה ערכנו בדיקות שוב ושוב ובכולן היו התוצאות נקיות להפליא. הרופאים הנדהמים אמרו כי מדובר בנס של ממש. במשך כל השנתיים של מלאת ההקמה היו הבדיקות טובות, אבל לדאבוננו, יום לאחר שהמקוה הושלם ונערכה הטבילה הראשונה, התגלתה שוב המחלה הארורה ששבה לקנן בבננו ונאלצנו לשוב לטיפולים.

ראינו ממש בחוש שמשמים סייעו לנו לשלווה נפשית כדי שנוכל להשלים ברוגע את מלאכת הקודש.

מדהים להיווכח בכוחות הנפש העצומים של הרב והרבנית שלמרות דבר המחלה המעיב על חייהם, אין הם מאפשרים לה להפריע להם בשליחת הקודש שהוטלה עליהם בידי הרבי זיע"א. הרב מבקש להזכיר את בנו היקר מנחם מענדל בן בת שבע ראכיל שיח' לרפואה שלימה.

'הוא זקוק לתפילות, ולרפואה בדרך ניסית, ואני נוהג לרשום את שמו בכל מאמר תורני כתוב אותו אנו מוציאים לאור, ובעז"ה, נזכה בקרוב לרפואתו השלימה'.

לרב אוברלנדר סיפור נוסף ומדהים בנוגע לכך: כשנסענו לארה"ב לצורך טיפולים היה זה לאחר סוכות, וכאמור שהינו בארה"ב במשך שנה וחצי כשאנו מנהלים את עניני הקהילה בשלט רחוק. אבל בחודש שבט כשכבר מתחילים בהכנות לפסח, הודעתי על רצוני לשוב לבודפשט למשך חג הפסח.

משפחתנו וידידנו הביטו עלי כעל משוגע וניסו להניאני מהחלטתי. אבל אני התעקשתי 'תפקידו של מרא דאתרא הוא לשהות בקרב בני עדתו בחג הפסח', וכך אכן עשינו בהסכמת הרופא. בשובנו לארה"ב לאחר חג הפסח הודיעו לנו מבית הרפואה כי חברת הביטוח הרפואי ביטלה את הביטוח ועלינו לשלם על הטיפולים בעצמנו. למותר לציין כי מדובר בסכומי עתק.

כשבדקנו במה מדובר התברר לנו כי בעת שעשינו את הביטוח הוא הותנו בשני תנאים, האחד שנשהה בחו"ל - כלומר מחוץ לארה"ב במשך חצי שנה רצופה, והשני, שביום חידוש הביטוח עלינו להיות מחוץ לגבולות ארה"ב. ומאחר שהיינו בארה"ב בתקופה האחרונה, הביטוח בוטל.


הרב אוברלנדר אצל כ"ק אדמו"ר מסדיגורה

כשהתיישבתי לבדוק את התאריכים, קפצתי ממקומי - הסתבר לי שתאריך חידוש הביטוח חל בדיוק בחוה"מ פסח - הזמן בו אכן שהינו מחוץ לארה"ב! כך שללא שתכננו זאת דאגו לנו משמים שהביטוח לא יבוטל. חברת הביטוח וידאה את טענתינו, התנצלו והביטוח חזר. כשסיפרתי את הסיפור לקרוביי הנדהמים, הכירו גם הם כי "שלוחי מצוה אינן ניזוקין".

● ● ●

כיצד מתחילים בפעילות במקום כה שומם מבחינה רוחנית? מהו סוד ההצלחה?

התחלנו ללמד תורה באופן שהגמרא מכנה אותו "ספי ליה כתורא". הקמנו שיעורים רבים בכל תחומי היהדות, גמרא, הלכה, חסידות, מחשבת ישראל. כשגם רעייתי הרבנית נוטלת חלק מרכזי בבחינת "שרה מגיירת את הנשים". זוגתי הינה בתו של הרב משה לאזאר שליט"א ממילאנו וכבר מילדותה ינקה בביתה את עולם הרבנות והקירוב. 

כאן פורש הרב את משנתו בנוגע לדרך הקירוב היעילה ביותר: 'אין ספק שלימוד התורה משפיע בצורה החזקה והטובה ביותר. זו טעות לחשוב כי עלינו להתמקד בשיעורים בכל מיני נושאים קלילים, מבוא ליהדות וכד'. אדרבה, עלינו להעלות את השומעים ברמה, לפתוח וללמד נושאים עמוקים ומאתגרים. רק כך מבחינים ביופי של היהדות. באחד הסמינרים שהעברנו (ראה בהמשך) לא נרתענו מללמד את סוגיית "תגרי לוד" המפורסמת, שאפילו בישיבות מתקשים בלימודה. הלימוד ערך זמן רב, 'ושברנו את הראש', אבל בסיום הודו הכל שהיה כדאי!

אמרתי פעם שעבודת הרב בעיקר אינה באירועים הגדולים, אלא בפעילות "הפשוטה והקטנה", במרכאות כמובן. עליו פשוט ללמד וללמד, לא להפסיק מללמד תורה. נכון שחשוב מאוד שבני הקהילה יחושו חום ואהבה, ושירגישו בבית. אבל ללא לימוד תורה הם נשארים באותו מצב. הלימוד 'משנה להם את הראש' ומציב אותם באטמוספרה אחרת. כמובן שסדר היום של כל אחד שונה, ומתפקידו של הרב לדאוג לכך שתהיה מערכת שיעורים מפותחת אליה יוכל כל אחד להתאים את עצמו. 

בנוגע לכך מציין הרב מספר דוגמאות מחכימות - עיתונאי יהודי שהשתתף בסמינר, אמר לי לאחריו - כעת אני מבין מדוע אין לכם טלויזיה. אפילו שאני מתעסק בתקשורת, בימים אלו אני מגיע הביתה ופשוט אינני מסוגל להביט לכיוון הטלויזיה, התכנים המשודרים בה לא מענינים אותי, אני חי היום בעולם מרומם הרבה יותר מזה! כעת אני בא הביתה ולא מענין אותי להסתכל על זה.


אצל הגה"צ רבי ישראל הגר שליט"א מויז'ניץ

אני חי ברמה אחרת לגמרי. כשלמדנו את עניני המקוה, החלטתי לערוך סיור במקוה, ואף העפלנו לראש הגג בסולם גבוה בכדי לראות את מקום כניסת המים. זה לא היה קל, ולאחר מעשה התלבטתי אם זה לא היה מדי 'ווילד'... אבל התוצאה היא שארבע משפחות שומרות היום טהרת המשפחה בזכות שיעורים אלו והסיור שנכנס להם לעצמות!

הרצאותיכם המפורסמות באוניברסיטה המקומית זכו לפרסום רב, כיצד הגעתם לכך?

בהשגחה פרטית אחת מתלמידותינו שלמדה משפטים באוניברסיטה פנתה לפרופסור ודיברה על ליבו כי חבל שאין אפשרות ללמוד הלכה יהודית באוניברסיטה. הפרופ' טען שאין באיזור מורה מתאים לכך, והתלמידה סיפרה לו על הרב החדש שזה עתה הגיע מניו יורק. כעבור זמן קצר נפתחה מגמה ללימוד הלכה יהודית ואנוכי הועמדתי בראשה. מאז ועד היום - כמעט עשרים שנה - אני מלמד באוניברסיטה ומעביר סדרת הרצאות הלכתיות אשר מוכרות כהרצאות אקדמיות לכל דבר. לאחרונה אנו עוסקים בסדרי הדין על פי ההלכה, עדות, ראיות ועוד.

צעירים רבים התקרבו בזכות הרצאות אלו שלמעשה היוו את דריסת הרגל הראשונה שלהם בעולם היהדות. רבים מתוכם שבתחילה אפילו לא שמעו על התורה, כיום מקפידים על כשרות. לפני שנתיים התחלנו במגמה של לימוד אתיקה רפואית על פי ההלכה. יש לציין שבאוניברסיטה המקומית לומדים מאות צעירים ישראלים, ואין לתאר עד כמה גדולה חשיבותם של שיעורים אלו. אני מעביר להם קטעים מהגמרא והרמב"ם על טהרת הקודש, ובזכות צעדים ראשונים אלו נפתח בפניהם עולם חדש ובלתי מוכר, אליו הם נסחפים בהמוניהם.

איזו פעילות רוחשת לקראת הפסח המתקרב ובא?

לקראת פסח ההכנות הן גדולות ונכבדות. בבודפשט נערכים מספר סדרים גדולים למאות משתתפים מקומיים וישראלים, מלבד הסדרים הגדולים הנערכים בערי השדה. ההכנות אינן פשוטות כלל, משום שעלינו לדאוג ל'שולחן עורך' כהלכתו בהידור רב, תוך כדי הקפדה על כל חומרות ואף מנהגי חב"ד - הרי לא נאכיל אחרים במה שאנו עצמנו לא נאכל. לכן על אף שאין קניידלעך... לא חסרים מרכיבים אחרים למען שמחת החג. מלבד הסדרים, אנו כמובן דואגים להספקת מצות אותן אנו מייבאים בכל שנה מכפר חב"ד.

'כחלק מההכנות כבר מופיעה באתר שלנו האפשרות למכירת חמץ דרך הרשת'. הגר"ב אוברלנדר ממשיך ומספר על האתר המיוחד שבהתאם לאימרתו של הרבי אותה הזכיר קודם - שיש להשתמש בכל הכלים להפצת אידישקייט, מהווה אף הוא מכשיר להפצת יהדות בקנה מידה אדיר - 'במקום כזה הרשת המקוונת מאוד מסייעת להגיע ליהודים שאין דרך אחרת להגיע אליהם.



זהו אתר גדול ומקיף, המכיל שיעורים רבים ביהדות, כולל שיעורים על מסכתות שלימות בגמרא, כתבות, הלכות ועוד. מדי יום נכנסים אליו אלפים, נחשפים ליהדות ומתעניינים בה. מדור מיוחד הוא 'שאל את הרב' ובו מפנים שאלות רבות ומגוונות בכל נושא וענין ומקבלים תשובה מהרב. כך יוצרים אנו קשר עם יהודים רבים מספור בהונגריה. 

נתקלתם בגילויי אנטישמיות?

אמנם ישנו איזשהו פחד קמאי המוטבע ביהודים, ורבים מתוכם מעדיפים שיהדותם לא תיוודע. אבל לא ניתן לומר שיש כאן איזושהי אנטישמיות מיוחדת עד שיש לפחד ללכת ברחוב. במשך עשרים השנים שהנני כאן, מעולם לא נתקלתי אישית בגילויי שנאה אלימים. בימים אלו נערכות בחירות בהונגריה, והיהודים חוששים מהתגברות כוחה של המפלגה האנטישמית וחוששים שלא תתחזק, אבל אני תמיד טוען  שעלינו קודם להתעסק בשמיות - כלומר בהגברת היהדות - ולא רק באנטישמיות...

הונגריה מיוחדת בכך שרבים מתושביה היהודים התגוררו כאן מלפני השואה, וזכרה הנורא לא מרפה מהם. לצערי יש רבים שאצלם מצטיירת היהדות רק בקשר לזיכרון השואה, וחבל מאוד שזה כך, מאחר שהדבר דוחה את הצעירים בחושבם שמעבר לסבל ואבלות אין ליהדות "מה להציע". כמובן שאסור לשכוח את אשר עשה לנו עמלק, אך אנו פועלים לכך שהיהדות לא תתקשר באופן אוטומטי לשואה, אלא לדברים החשובים באמת.

פירסמתם מאמרים הלכתיים בבמות שונות, מהיכן מצאתם זמן גם לכך?

להיות מרא דאתרא זו זכות ואחריות. בקהילות מהסוג הזה, האחריות היא כפולה ומכופלת. אין חכמות, צריך לדעת ולהשתלם בכל הנושאים ההלכתיים, מכיון שהשאלות המגיעות לפתחנו הן רבות ומגוונות - מבירורי יהדות ועד לטשולנט של שבת...

הגר"ש וואזנר אצלו כאמור ביקרנו לפני שבועיים הפטיר באוזנינו - 'אינני מקנא בכם שעליכם להתעסק בשאלות כה כבדות משקל'! וכאן המקום שוב לציין את מיטב הכוחות הפועלים כאן עמנו, הרבנים והשלוחים בקהילתנו ובקהילות השכנות, המסייעים בנשיאת הנטל הכבד ולחלוקת העבודה. עלי לציין את ידידי הגאון רבי ירמיה מנחם כהן שליט"א, אב"ד פריז וחבר נשיאות מועצת רבני אירופה, העומד לצידנו בענייני גיטין. הוא מגלה נכונות לסייע בכל עת וזמן למרות טרדותיו הרבות.

אולי תואילו לפרט מעט כללים בעבודת הקודש אשר למדתם מתוך הנסיון...

הכלל הוא שבמלאכת הקירוב והרבנות אין שום דבר קטן. כל קשר עם יהודי זה דיני נפשות וממילא כל הקשור בכך הוא דבר גדול. הגיע אלי פעם מישהו שהיה נראה רחוק מיהדות וביקש ללמוד קריאת התורה. שאלתי אותו באיזה מבטא הוא מעונין, והלה עונה - לא משנה לי... הבקשה והאדם עצמו נראו מוזרים להפליא, ובמבט ראשון הדחף היה להתעלם ממנו.

אבל בכל זאת התמסרתי למלא את בקשתו. לבסוף התברר שאותו אחד היה איש עסקים נכבד, שאכן ביקש לדעת באמת קריאה כהלכתה, משום שזה היה תחביבו. בזכות לימוד הקריאה הוא כיום יהודי חרדי מדקדק בקלה כבחמורה. עלינו לזכור שאסור לזלזל באף אחד, לעולם אין לדעת מה עומד מאחורי בקשתו וצרכיו של כל אחד. עלינו גם להתאים גישה מיוחדת לכל אדם על פי תנאיו. אין אישיות הדומה לחברתה, מה שטוב לאחד לא טוב לשני.


אצל הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פונוביז'

בנוסף לכך, במקומות כאלו תפקידו של הרב אינו מתבטא רק בתפקיד הקלאסי של הרב אשר הקהילה קראה לו לבוא ולכהן ברבנות. כאן על הרב עצמו ליצור את הקהילה! ידועים דברי התנא דבי אליהו (פרק יא) המתבטא בחריפות כנגד הסנהדרין שלא הסתובבו מעיר לעיר ללמד תורה לרבים, וכדאי להעתיק את הלשון כי הדברים צריכים להיות מוסר השכל ומורה דרך לכל רב בימינו: "ושמא תאמר אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה נהרגו, היה להן לסנהדרין גדולה... שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם, ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל עיירות ישראל... הן לא עשו כן, אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד נכנס לכרמו וליינם, אמר, שלום עליך נפשי, כדי שלא להרבות את הטורח". אסור לרב לשבת בביתו ולחכות לשאלות, עליו לצאת מהבית ולדאוג שיהיו כאלו שבכלל יצוצו להם שאלות!

במסגרת עבודתכם נתקלתם בפעילות מרכז רבני אירופה?

מרכז רבני אירופה בהחלט הוכיח את עצמו. הסיוע שהם מגישים הינו רב ומגוון, והם הרימו פרויקטים שנזנחו במשך שנים. במיוחד יש לציין את העזרה הרבה שהם מגישים לרבני קהילות קטנות אשר אין להם כתובת אחרת לפנות לעזרה וסיוע.

רבים מבוגרי ישיבתנו מכהנים כרבנים במדינות מזרח אירופה, ולעתים אנו נפגשים ומעלים שאלות ונושאים הקשורים לעבודת הרבנות. כך אני נוכח בעצמי לראות ולשמוע כיצד מרכז רבני אירופה מהווה עבורם כתובת חשובה לעזרה ויעוץ. ברכתי להם שיצליחו וימשיכו לזכות להגדיל תורה ולהאדירה.

הראיון המלא מתפרסם בגיליון החג של מגזין "קהילות" של מרכז רבני אירופה