מנחם כהן
במשלחת קדימה בכפר-חב"ד

"נתבקשתי על-ידי נשיא מדינת ישראל, מר שזר, להיות הנציג שלו, נציגה של ישראל, ולמסור לרבי, את איחוליה וברכותיה של מדינת ישראל לרגל יום הולדתו השבעים. אני זוכר בבהירות את שיחתנו. זה החל בשאלה שהפני אלי הרבי. הוא שאל אותי: 'האם אינך חש בודד כנציגה של מדינה יהודית בתוך מאה ועשרים עמים וארצות המיוצגים בוושינגטון'. מנקודה זו ואילך הרבי החל לעסוק בשאלה על הפסוק 'הן עם לבדד ישכון' מה שמר על עם ישראל תמיד, תמיד, שיהיה במידת מה, 'בדד'? האם זה כתוצאה מבחירתם או מדחיית הסובבים אותם? ובמשך עשרים דקות, כמדומני, הרבי ניסה לךהסביר לי שהדבר נובע משני מניעים: אמונת ישראל - הדת היהודית והנכונות של עם ישראל למות על קידוש השם - זהו המניע העיקרי, וכמובן, במידה מסויימת במניעת ההתבוללות סייעה גם הדחייה של הסביבה. מין שילוב של החיובי עם השלילי" (יצחק רבין) 

● ● ●

ספק אם אי-פעם ראתה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני את ראש-הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל בסיטואציה הזו - יושב רגוע, ומדבר על הרבי מליובאוויטש, על המנהיגות העצומה שלו, על דברי-הטעם שהשמיע בפניו ועל הראיה למרחוק. זה קרה היום (חמישי) בכפר-חב"ד, בבית 'אגודת-חסידי-חב"ד' - 770.

לבני, לצד מספר חברי-כנסת ממפלגתה, 'קדימה', צפתה ברבין מדבר על הרבי ועל המשמעות העמוקה של 'עם לבדד ישכון' - מתוך דיסק של חברת JEM.

מי כמו הגב' לבני, שרת-החוץ לשעבר, מבינה בהחלט את המשמעות 'עם לבדד ישכון', שרבין, ברבות הימים, ניסה לשנות, עם הכרזתו "לא עוד עם לבדד ישכון". הכרזה שהתנפצה לכולנו בפרצוף בימי 'הסכם אוסלו'.

הגב' לבני הגיעה אחר-הצהריים לביקור רישמי בכפר-חב"ד, עם בכירים במפלגתה - והמחישה שוב את העובדה, כי כפר-חב"ד ממשיך לשאת בגאווה את דגל אהבת ישראל, אליו יכול להגיע כל אדם באשר הוא, ולא ממש משנה דעותיו. כאן הוא יתקבל בברכה וישמע דברי יהדות בצורה נעימה.

הילדים ריגשו את לבני

הביקור נפתח במוסד 'אור-שמחה' (הבוכרים) בכפר. במוסד זה, נמצאים נערים מרחבי הארץ, ממשפחות מצוקה. הגב' לבני שוחחה עם הילדים ושמעה את סיפורם האישי, חלקם היו קשים ביותר לשמיעה.

היא שמעה מהילדים על המסירות של הצוות והדאגה הרבה שהם מעניקים להם, כאן, בכפר-חב"ד.

הילדים, נציין, מגיעים ממגזרים רבים, רובם לא מבתים שומרי תורה ומצוות. היא ראתה את המסירות של הצוות החב"די, שמעניק לילדים את מלוא תשומת-הלב והדאגה האישית.

הביקור, נראה, הותיר בה רושם-רב. לבני ביקשה לאפות עם הילדים מצות, במאפייה מיוחדת שבנו עבורם במתחם המוסד.

"אתם ממש עובדים בפרך, הא?"

התחנה הבאה, הייתה 'מאפיית מצות ליובאוויטש'. העובדים, היו שקועים עמוק-עמוק בבצק וכמעט ולא הבחינו באורחת שנכנסה למאפייה, מלווה באבטחה של אנשי שב"כ.

מאחוריה, אנשי משרדה ושמונה חברי-כנסת. חלקם הגיעו עם נשותיהם וילדיהם. אחד מהם, היה נראה שקוע וטרוד. זהו חבר-הכנסת נחמן שי - דובר צה"ל לשעבר ומי שמוכר יותר בשם "המרגיע הלאומי". הוא חבש כיפה שחורה עם כיתוב "יחי אדונינו".

ביקור ראשון שלך בכפר, שאלתי. "בהחלט, ביקור ראשון. אני עדיין חושב על הביקור שלנו אצל הילדים המסכנים הללו. עצוב, עצוב מאוד היה לשמוע את סיפוריהם", אמר לנו.

יו"ר ועד כפר-חב"ד, ר' בנימין ליפשיץ, הסביר לגב' לבני על תהליך הכנת המצה. ומיד לאחר-מכן נכנסה המשלחת כולה לתוככי המאפיה עצמה. נדמה, כי המאבטחים לא ממש הצליחו להשתלט על הנעשה, בתוך המקום הקטן שהכיל את כל העובדים ואת חברי המשלחת.

כשגושי בצק עפים באוויר וצלילי המערוכים נשמעים ברמה, ניסתה לבני להבין את הליך הכנת המצה. "אתם ממש עובדים בפרך, הא"?, אמרה בחיוך לאחד הנערים שבדיוק רידד את הבצק. זה לקח את דבריה ברצינות, והראה לה את מרפקו החבוט משהו. "וואו", אמרה לבני, "לא ידעתי שתהליך המצה כזה מורכב".

ובדיוק כאן, בזירת הבצק, אחד המרדדים הפנה את ראשו למשלחת, אלא שביקור לחוד - וזריזות לאפות את המצה לחוד. מאיר אשכנזי, אחד ממנהלי תפעול העבודה במאפייה, נזעק מיד. "ממשיכים לעבוד, אין זמן, מהר", גער באחד העובדים וזרק חיוך למשלחת. לבני הבינה שלאפות מצות, זה לא לחמניות או פיתות. כאן יש 18 דקות בדיוק. שניה לא יותר... 

קצת הרחק משם, היה ניתן להבחין ברב חשוב שבדיוק רוחץ את ידיו ומשום-מה לא הצטרף לחגיגה. קוראים לו הרב דב לנדו, ראש מערכת הכשרות 'חתם סופר' - המעניק גם הוא הכשר למאפיית המצות בכפר.

אחרי שלמדה על הליך הבצק, היא עברה לתחנת האופה. לבני התקרבה לתנור עצמו, אלא שהאופה, שלא הבחין במהומה, הוציא מצה במהירות ובהרגל, משך את המקל לאחור. אחד המאבטחים, הסתער על המקל בבהלה...

"המשכורת של האופה יותר מחבר-כנסת", התלוצץ אחד האנשים שעמד בסמוך לתנור. "אם הייתי רוצה להתפרנס - לא הייתי היום בכנסת", השיבה לבני בחזרה.

'לחיים' תחת אבטחה

את הביקור חתמה לבני בביקור בבית 770 בכפר-חב"ד - העתק מבית-מדרשו של הרבי בניו-יורק. בכניסה, הסבירו לה יו"ר הוועד ר' בנימין ליפשיץ, העסקן החב"די ר' זלמן וולף ור' בערק'ה מנדלסון, על משמעות הבניין וההתייחסויות המיוחדות מהרבי למקום זה.

המשלחת נכנסה לחדר קבלת-הפנים, שם הוקרן בפניהם הוידאו של JEM - בו מספרים ראש-הממשלה הישראלים - על הקשר שלהם עם הרבי. במשך 20 דקות, ישבו כולם וצפו בוידאו המדהים הערוך בטוב-טעם. בזה אחר זה, נראו על המרקע ראשי-הממשלות, יצחק רבין, אריאל שרון, בנימין נתניהו ועוד - מספרים על התרשמותם מהביקור אצל הרבי. 

לאחר הצפייה בוידאו, נכנסה המשלחת ל'זאל', שם המתין להם רבו של כפר-חב"ד הרב מרדכי-שמואל אשכנזי. ה'לחיים' הובא (לאחר שנבדק על-ידי המאבטחים) והחסידים אמרו 'לחיים', יחד עם חברי-הכנסת.

הרב אשכנזי ניצל את הביקור כדי לדבר על עניין שלימות הארץ, עליו דיבר הרבי במשך עשרות השנים. הרב אשכנזי דיבר בתקיפות על שמירת ארץ-ישראל ונגד החזרת "אף שעל", כפי שזעק הרבי פעם אחר פעם.

הרב מנחם לאטר, מנהל בית אגו"ח, ביקש להביא 'מצות שמורות' ללבני ושאר חברי המשלחת. אלא שלמרות שהמצות שמורות, המאבטחים דרשו לפתוח קופסה-קופסה ולוודאות שאין חלילה משהו "חריג" (כלשונם) שמסתתרות בקופסאות הצהובות.

כשיצאו מה'זאל' לכיוון "החדר של הרבי", ביקשה הגב' לבני להיכנס לבד, ללא הצלמים ושאר חברי המשלחת. בקשתה מולאה. היא קראה בפנים מספר פרקי תהילים ויצאה. "לולא הלחץ מהאבטחה, הייתי נשארת עוד זמן", אמרה בצאת.

ניגשנו אליה, לפני שיצאה את פתח 770 וביקשנו ממנה שתסכם את הביקור. "אני מודה שאני התרגשתי מהביקור שלי, מהמצוות, מהילדים שגדלים כאן, מהעבודה שעושים כאן. אני פחות מתרשמת מבניינים, יותר מילדים", אמרה. "הביקור אצל הילדים היה מאוד מיוחד ומאוד מרגש", הוסיפה.

ובמאפיה, שאלנו. "אוהו, היה מקסים. באמת. אבל שוב, החלק שריגש אותי יותר, היה לעשות את המצות עם הילדים אצלכם", ענתה בחיוך.