שיעור בתניא משולב בסיפורים חסידיים ● צפו בשיעור
לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)
הרב מדגיש בשיעור את הנקודה שספר התניא היא ספר "תשובות לשאלות". זה לא ספר של "ביטוי עצמי" של מחבר, כמו רוב הספרים, אלא – "תשובות לשאלות". הרב מדגיש במשך השיעור – ומביא על זה הרבה סיפורים ודוגמאות להמחשת הרעיון – שספר התניא היא לא רק עבור הדור של אדמו"ר הזקן, אלא "התשובות לשאלות" של אדמו"ר הזקן הן רלבנטיות ואקטואליות גם בשביל הדור שלנו. הנשמה הכללית רואה את העתיד. והרב מוצא הרבה הקבלות בין הרעיון הזה של ספר התניא לבין הרעיון של פירסום אגרות קודש של הרבינו זי"ע. בהמשך השיעור הרב עומד על חשיבות העיקרון של המשפיע ו"עשה לך רב" בשביל כל אחד ואחד. בסוף השיעור הרב מספר עוד כמה סיפורים מרתקים שיש להם קשר לתוכן הנלמד. תיכנסו לתשמעו!
מספר נקודות מהשיעור:
..הרבי הוא פה בשביל לעזור לכל אחד ואחד בעבודת ה' שלו.
לפי מה שאנחנו לומדים פה עכשיו, שאדמו"ר הזקן אומר, "וכולם הם תשובות לשאלות רבות אשאר שואלים בעצה..." לפי זה זה יוצא, שזה ספר "תשובות לשאלות" – לאנשים שאני מכיר.
אם נלמד את זה כפשוטו – אז זה טוב בשביל כל אלו שהוא הכיר עד שכתב את הספר. אבל מאחרי זה עד הסתלקותו הרי עברו הרבה שנים? אז מה עם אנשים חדשים שהוא הכיר? הספר לא בשבילם? נגיד – כמה כל ספרים אחרים, כי זה לא ממש תשובות לשאלות שלהם? – אלא - זה מקובל אצל חסידים – ככה זה מובא אצל רבותינו נשיאינו – "ביודעי ומכירי קאמינא" – מי שאני יודע ומכיר – הוא התכוון כל אלו, שפעם ילמדו את ספר התניא. בפרט שאנחנו יודעים שספר התניא נכתב כקטורת נגד כל המגיפות הרוחניות וכטעימה מתורתו של משיח – אז אדמו"ר הזקן לקח בחשבון את כל אלו שיפתחו את ספר התניא.
מכיוון שאדמו"ר הזקן הוא נשמה כללית – אז הנשמה כללית לוקחת בחשבון את כל אלה שפעם ילמדו בספר התניא.
...הראש מרגיש את הרגל יותר ממה שהרגל מרגיש את עצמו.
יש סיפור ידוע מהבעל שם טוב – הוא נתן מכתב לאיזה יהודי שהי' עשיר, והוא נתן לו מכתב והיהודי הזה שכח ושם את זה בתוך המעיל, ורק שש עשרה שנה אחרי זה כשהוא ירד מנכסיו, ונהי' עני, פתאום הוא מצא את המכתב, והי' כתוב בו "לפרנסי העיר" – השם של הבן אדם שרק עכשו נבחר, 16 שנה אחרי זה – והבעל שם טוב כותב שם "נא לעזור להיהודי שנמצא במצוקה" – והבעל שם טוב כותב את זה 16 שנה לפני!
ואנחנו רואים את זה גם כן אצל הרבי.
יש סיפור שהתפרסם – עם היהודי ממונטריאול – שהי' לו איזה קשר עם חב"ד והי' לו איזה הצעה בעסקים – שהי' צריך להשקיע את כל מה שיש לו. ואם זה יצליח – הוא יהי' גביר גדול. הוא לא ידע מה לעשות כי הי' יכול להפסיד גם כן את הכל. והוא התייעץ עם החבר שלו – חבדני"ק – והחב"דניק אמר לו – למה לא לכתוב להרבי, להתייעץ אתו – אז הוא כתב מכתב ולא קיבל תשובה. אז הוא הלך ועשה. והצליח מאד. וזה ממש הי' הצלחה גדולה. כמה חדשים אחרי זה – כשכבר התפרסם ההצלחה שלו – יום אחד הוא מקבל מכתב מהרבי. הוא מאד כעס. עכשו הוא כותב לי? – הוא כל כך כעס – שלא פתח אפילו את המכתב. הוא שם את זה בתוך המגירה.
עברו שנים. א' מהבנות שלו גדלה, והכירה איזה בחור מבני עדות מזרח. ורצתה להתחתן אתו. היא לא סיפרה לכתחילה את ההכירות. ואח"כ כשזה נהי' רציני – היא סיפרה לו. אז האבא אמר – מה? אנחנו אשכנזים! – אין מה לדבר! ונהי' בין האבא והבת נתק. הוא התעקש, והיא התעקשה, והם ניתקו קשר. וזה אכל אותו, הוא לא ידע מה לעשות. הוא הי' בסערת רגשות. יום אחד הוא עשה איזה סדר בתוך המגירה. ופתאם הוא רואה את המכתב של הרבי. הוא פתח את המכתב = והרבי מברך אותו על ההצלחה בעסקיו. ואז בכתב יד הרבי כותב לו – "רבים כבר עשו שידוכים בין בני אשכנז ובין עדות מזרח – ואין צריכים להקפיד". וזה הי' עשרים שנה אחרי שהוא קיבל את המכתב.
אז רואים שהרביים יכולים לכתוב דברים עכשיו, ובעצם הם מדברים על השנים הבאות גם כן – רואים את הדברים. לכן כשאדמו"ר הזקן אומר "ביודעי ומכירי קאמינא" – לאלו שאני מכיר = הוא מתכוון לכל אלו שילמדו פעם את ספר התניא קדישא, הוא כבר כתב והכניס בתוך התניא את העצות הנכונות, איך להתמודד בעבודה הפנימית עם כל הקשיים שיש והתלבטויות שיש לנו בעבודת השם.
האמת הוא, שהתופעה הפלאית הזאת - אנחנו עדים היום גם כן הרבה באגרות הקודש של הרבי. אנחנו רואים שהרבי יכול לכתוב מכתבים לאנשים שבשנות החמישים, ופתאום מישהו עכשיו קורא את המכתב והוא רואה את הרלבנטיות. אני מדבר אפילו לפני שמדברים על אלו שפותחים ושמים מכתבים. אני מדבר על מי שלומד את האגרות שיכול לראות את הרלבנטיות בול לחיים הפרטיים שלו.
אני רק אזכיר סיפור אחד מאלפי סיפורים שהי' לי באופן אישי.
הי' איזה רופא אחד שהבת שלו הי' לה מחלה ידועה ברגל ל"ע, ותפסו את זה מאוחר מדאי ואחרי שנה של המאבק היא נפטרה. עבר כמעט שנה. קיבלתי הודעה שהרופא מחפש אותי. הרמתי לו טלפון. שאלתי – מה אני יכול לעזור? – שאל אותי אם אני יכול להשיג בשביל השווער שלו מגילה. ואז אני אומר לו – עכשיו הי' היארצייט – עשיתם הקמת מצבה? – באמריקה הרבה אנשים שעושים את זה אחרי שנה. אז הוא אומר לי – איזה מצבה? לחשוב על המצבה לבת? לא עשינו שום דבר. וכשהוא אמר לי את זה – נזכרתי, שבאותו יום – הרי אני משתדל לקרוא בכל יום חמישה מכתבים מהרבי.
וכשאתה קורא את המכתבים – יש דברים שאתה קורא ואתה יכול לראות מיד איך שזה רלבנטי לחיים שלך, בכל מיני תחומים, ויש דברים שאתה קורא – זה לא שייך אליך אבל אתה קורא – לפי הסדר. א' מהמכתבים שקראתי באותו יום – הרבי כותב למישהו – "לא טוב שלא עשיתם מצבה" כבר עבר י"ב חודש ואין מנוחה לנשמה בלי מצבה". כאני קראתי את זה ביום – זה לא דיבר אלי – אני רק קראתי את זה. אבל כשהוא אמר לי את זה – איזה מצבה? מה מצבה? – נזכרתי מיד מה שהרבי כותב. אז אמרתי לו מיד – דוד, צריכים לעשות את זה. ולא הרפיתי עד שהוא עשה את זה.
ובכל זאת – אני יושב בתשנ"ח-נ"ט, והרבי כתב את זה30- 40 שנה לפני זה? – אבל "ביודעי ומכיריי קאמינא" – זה יגיע לאן שזה צריך להגיע מתי שזה צריך להגיע.
... הרבי רוצה שהספר התניא יהי' תחליף ליחידות.
במבוא לאגרות קודש חלק י"ב כותב הרב שד"ב לוין – הספרן של הספרי'ה של הרבי – והמבוא הי' לפני הרבי לפני שהדפיסו את הספר – והוא כותב שהרבי נתן הוראה לגלות את המכתבים שהוא כתב לאנשים פרטיים – אחרי שהרבי הפסיק לקבל ליחידות פרטית – אז יצא ההוראה להתחיל לפרסם את הסדרה של האגרות של הרבי – כי שם יש מענה לכל הדברים שהאדם צריך לכל התחומים בחיים. ושמה זה כתוב במבוא – "על דרך מה שאדמו"ר הזקן כותב בהקדמתו לתניא שזה תחליף ליחידות – על דרך זה הרבי נתן את האור ירוק – להכנס לארכיון – כמובן בסינון – המזכירים עשו סינון, ולא כל דבר הם פירסמו – קטעים ממכתבים הם הוציאו - דברים שהם ממש אישיים – אבל הרבי נתן את ההוראה אחרי שהוא הפסיק לקבל את האנשים ליחידות.
... שכהתחלתי לקרוא את האגרות – כשגיליתי את זה לעצמי – את האוצר שיש – הייתי באיזה מדינה רחוקה – להתוועד עם אנ"ש. ואיפה שישנתי – אצל א' מחשובי אנ"ש – הוא ראה שבתוך השיעורים שיש לי – יש לי גם כן את החמישה מכתבים שאני קורא. הוא אמר לי – אני לא מבין – אין לי חוש בדברים כאלו. זה מכתבים אישיים שהרבי כתב לאנשים פרטיים. אז אמרתי לו – אז אני שואל אותך – תשאל את השאלה על הרבי מליובאוויטש – למה הוא מפרסם את המכתבים אישיים שכתב לאנשים פרטיים? למה שהוא יפרסם את זה?
- קודם כל – יש הרבה מכתבים שהרבי כותב בתוך המכתב – "כדאי לך לפרסם מה שכתבתי", "אני נותן לך רשות לפרסם מה שכתבתי". אם הרבי נתן את אור ירוק לפרסם את זה אפילו שזה מכתבים אישיים לאנשים פרטיים במקומות מסויימים בעולם – אז מה תועלת יש בזה? אבל הרבי ראה שכן יש תועלת. מזה אנחנו יכולים לגלות את דעתו של הרבי בהרבה דברים.
אבל כאן אנחנו מגיעים לנקודה הבאה.
איך אני יכול לדעת איזה תשובה שייך אלי, איך אני יכול לדמות עניין לעניין? אדמו"ר הזקן אומר – לקחתי את כולם בחשבון. אבל אדמו"ר הזקן לא כתב את התניא באופן של שאלה – תשובה. הוא שיזר בתוך הספר הזה את כל התשובות שאנשים ישאלו. למצוא את התשובה הפרטית לשאלה הפרטית – זה לא כ"כ קל. זה ספר שכולו תשובות לשאלות – אבל בלי שאלות, ושזור בתוך מקשה אחד, בסדר מסודר. אז אומר אדמו"ר הזקן. "לא ידחוף עוד להכנס אצלי ליחידות...
אבל מה קורה כמו שדיברנו – שקשה לאדם להבין מתוך הספר – מה בדיוק התשובה הפרטית ששייך אלי? - כאן הרבי מדבר על המשפיעים, עשה לך רב, תפרש את השיחה לפניהם, והם יתנו לך בינה את הכוח להבין איך להוציא מתוך התניא את העצה למה שמפריע לך. עניין של משפיע ועשה לך רב. בתוך הקדמה של תניא כבר יש את החשיבות שלכל אחד ואחד יהי' לו משפיע ועשה לך רב. והם יעזרו לך איך להוציא מתוך הספר את התשובה הפרטית שנוגע לבעי'ה הפרטית שלך
ואליהם בקשתי – שלא לשום יד לפה, להתנהג בענוה ושפלות של שקר, ח"ו.
אל תתנהג בענוה ושפלות של שקר. יש לך יכולת? – תענה! יש את הפתגם של הרבי הקודם, "כשם שצריך לדעת חסרונות עצמו, כך צריך לדעת מעלות עצמו". ענוה זה לא הפירוש שבן אדם מכחיש את העובדות. הענוה זה לא שהוא צריך לזייף לשקר לעצמו ולרמות את העצמו. אם הקב"ה נתן לך כשרונות וחושים ומעלות – צריכים לנצל זאת! הענוה היא – האם אני מנצל את כל הכוחות שהקב"ה נתן לי? אותו דבר גם כן פה. אומר אדמו"ר הזקן. יהודי בא אליך להתייעץ. מה זה ענוה של שקר? אם אתה יודע שיש איזה נושא בתניא מתאים לבעי'ה מה שמפריע לו – אז תגיד לו! והרבי פונה לכל הגדולים שבעירו- אל תתנהגו בענוה של שקר ושפלות של שקר.
מאפשרים לכם לקבל
