מערכת COL | יום י"ג אייר ה׳תשס״ד 04.05.2004

'איש חסד היה'

לפני כחודש ימים נסתלק מאיתנו הרה"ח ר' יעקב משה הכהן פרידמאן ע"ה. כבר מצעירותו נראו בר' יעקב משה הצעיר ניצנים של אהבת ישראל מופלאה שבמשך הזמן נתגלתה במלוא הדרה. לאחר המלחמה עסק הרב פרידמאן בחירוף נפש למען הצלתם של ניצולי השואה בכך שסיפק תעודות מעבר ודרכונים לאלפים ע"י הפעלת קשרים ב'חלונות הגבוהים'. במבצע נועז במיוחד, הצליח להעביר חמש מאות ילדים (!) מבית יתומים בפולניה לווינה, משם הגיעו לארץ ישראל. בגלל פעילותו זו נאסר רי"מ פעמיים על ידי השלטון הקומוניסטי בפראג ונחקר תוך כדי עינויים.  בארצות הברית היה יכול לקבל כבוד מלכים ולהתעטף בהילת 'גיבור הצלה'. אך הוא בחר להצטנע בפינה בבית הכנסת, בפשטות ובענווה, כאחד העם. הוא התקבל לעבודה בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בה עבד במסירות במשך ארבעים וחמש שנה, אך מרכז חייו נשאר - עשיית חסד - ללא גבולות. לא לחינם נחרת על מצבתו: "היה מופלא בטובה טאן א אידן". מערכת COL מגישה ב'כתבה המלאה' את מסכת חייו המרתקים בקצרה. לזכרו ולעילו נשמתו ייסדה המשפחה קרן גמ"ח. בקשת המשפחה היא, שכל הרוצה לתרום לגמ"ח, וכן מי שיש לו סיפור אישי מהיכרותו עם המנוח, נא לשלחם לכתובת הבאה: בארצות הברית: 'קרן יעקב משה' 701 מונטגומרי ברוקלין, ניו יורק 11213. בארץ ישראל: פרידמן, ת.ד. 6282 צפת. בדואר אלקטרוני.
'איש חסד היה'
מי יתן וכולם היו ניגשים כמוך, בפנים מאירות ושמחות!. הרה"ח ר' יעקב משה הכהן פרידמאן ע"ה בחלוקת דולרים אצל הרבי
ר' יעקב משה הכהן פרידמאן נולד בשנת תרפ"ד, לאביו הרה"ג הרה"ח רבי מאיר ישראל איסר הכהן מקרעניץ שבגליציה, ולאמו, הרבנית פייגא. רבי ישראל מאיר איסר היה בנו של הגאון המקובל רבי בן ציון, דיין ומורה צדק בדובעצק שבגליציה, מחבורת המקובלים בחצר הרה"ק רבי צבי אלימלך מבלאזוב זצ"ל, בעל 'צבי לצדיק'. זוגתו של הרב בן ציון היתה מגזע הגאון הקדוש רבי חיים הכהן ראפופורט, מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש (נזכר בין השאר בסיפור הידוע 'השליחות הגדולה' שנדפס ב'לקוטי דיבורים'). הרבנית פייגא היתה בתו של הרב אברהם שבתי שו"ב פטרפרוינד, השוחט של קרעניץ. בזמן מלחמת העולם השניה, ברחו רבים מיהודי פולניה לרוסיה, ואף משפחתו הגיעה לשם. כשהיה עדיין בחור צעיר, עבד משמר כפול במחנה עבודה בסיביר כדי שאביו הרב לא יצטרך לעבוד בשבת. סערת המלחמה טלטלה אותו לטשקנט, שם נפגש לראשונה עם חסידי חב"ד. אביו הרב רבי מאיר ישראל איסר התיידד שם עם גדולי חסידי חב"ד, והיה אומר, שבאותו מפגש גילה לראשונה את ה'לקוטי תורה', ואילו אנ"ש, חסידי חב"ד, גילו שישנה חסידות חג"ת... שם למד ר' יעקב משה אצל הרה"ח רבי ישראל לוין (נעוועלער). בטשקנט התחתן עם - יבלח"ט- רעיתו, הרבנית הכבודה מרת מרים צימל שתחי', מגזע הבעל שם טוב הקדוש. אביה היה הגאון והפוסק הרה"ח רבי יוסף ברוך ז"ל רייכוורגר, רבה של חרקוב ולאחר מכן של לודז. הוא התמחה בשאלות עגונות. רבנים רבים הפנו אליו שאלות בענין זה, שהיו שכיחות לאחר המלחמה, ל"ע. שמו אף מופיע ב'אוצר הפוסקים' כמשתתף בעריכת הלכות מסובכות אלה. כבר אז נראו בר' יעקב משה הצעיר ניצנים של אהבת ישראל מופלאה שבמשך הזמן התגלתה במלוא הדרה. ופעם, באותה תקופה של רעב ומחסור, הלך פעם דרך ארוכה בנעלים קרועות, כשהוא נלחם בכלבי פרא, כדי להביא אוכל ושמיכות לאלמנה רעבה וחמשת בניה. אחרי המלחמה, בקיץ תש"ו, החלה משפחת פרידמאן את מסעה לארצות הרווחה והגיעה עד פראג, צ'כוסלובקיה. במשפחה היו: רבי יעקב ומשה וזוגתו ושלשה ילדים, אביו הרב, אחיו ואחותו. בפראג פנה אליו העסקן הנודע רבי יעקב גריפל ז"ל וביקש ממנו לדחות את נסיעתו לארצות הברית ולהישאר בפראג, כדי לעסוק בפעולות הצלה בתיאום עם ארגוני הצלה שפעלו אז בעיר. אלפי פליטים זרמו לעיר, בערום ובחוסר כל, ולכולם היה צורך דחוף בויזות שיאפשרו להם להגר לארצות החופש - ארצנו הקדושה, ארצות הברית, קנדה ודרום אמריקה. פעילות זו היתה מסוכנת ביותר, שכן היא חייבה זיוף מסמכים, הברחת גבולות ותשלום שוחד לפקידים בכירים וזוטרים. כמו כן היה צורך לעודד את לבם של הפליטים ולספק להם כסף להוצאות יום-יומיות והוצאות הנסיעה לארצות החופש. רבי יעקב משה נענה לבקשתו של הר' גריפל. הוא סידר נסיעה לארצות הברית עבור אביו, אחיו ואחותו, והוא עצמו נשאר בפראג, יחד עם רעייתו הנאמנה ושלשה ילדיהם הרכים, ונרתם לעבודה הקשה והמסוכנת. תוך זמן קצר הצליח לקשור קשרים חיוניים ב'חלונות הגבוהים' וכך סיפק תעודות מעבר ודרכונים לאלפים רבים, ביניהם האדמו"ר הקודם מסקווער ומשפחתו, האדמו"ר מנדבורנה וכל משפחתו, ואדמו"רים ורבנים אחרים. הגיעו הדברים עד כדי כך, שהשגרירויות של גוטמלה וס. סלבדור הפקידו בידו את נייר העבודה והחותמת של השגריר, לעשות בהם כטוב בעיניו. כאשר הגיע חתנא דבי נשיאה, הרה"ת הרה"ח הרב שמריה גוראריה - גיסו של כ"ק אדמו"ר זי"ע - לפראג כדי לפעול למען הצלת מספר משפחות מאנ"ש מפראג לפריז, עסק ר' יעקב משה מעת-לעת שלם כדי להמציא לו מסמכים ותמונות (כפול שש לכל נפש). ברבות השנים, כשר' יעקב משה היגר לארצות הברית, הציע לו הרש"ג לעבוד אצלו במשרד ישיבת 'תומכי תמימים', כפי שיסופר להלן. אחד מתפקידיו בפראג היה איתור יתומים יהודיים, שהוריהם הפקידו אותם בידי משפחות לא יהודיות והם עצמם נספו בשואה, ל"ע. במבצע אחד, נועז במיוחד, הצליח להעביר חמש מאות ילדים (!) מבית יתומים בפולניה לווינה, משם הגיעו לארץ ישראל. עבודתו היתה כה חיונית, עד שאחד מחשובי הרבנים פסק לו אשר פטור הוא מתפילה וחייב רק בהנחת תפילין ובקריאת שמע! בגלל פעילותו נאסר רי"מ פעמיים על ידי השלטון הקומוניסטי בפראג ונחקר תוך כדי עינויים. פולניה דרשה את הסגרתו כדי להעמיד אותו לדין. אך בחסדי שמים ובזכות ברכתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, יחד עם השתדלות נמרצת של ארגוני ופעילי הצלה ואלפי דולרים של שוחד, שוחרר והיגר לארצות הברית. מעולם לא דיבר אודות מעשיו הכבירים באותה תקופה. בהזדמנות נדירה התבטא על אותם ימים: עבדנו יומם ולילה וזכינו להצלחה שמיימית... * * * בארצות הברית היה יכול לקבל כבוד מלכים ולהתעטף בהילת 'גיבור הצלה'. אך הוא בחר להצטנע בפינה בבית הכנסת, בפשטות ובענווה, כאחד העם. הוא התקבל לעבודה בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית, כאמור, בה עבד במסירות במשך ארבעים וחמש שנה. הבחורים ידעו היטב, שרבי יעקב משה ימצא פתרון לכל בעיה: אוכל מיוחד, מטה נוחה יותר, וכדומה. אך מרכז חייו נשאר - עשיית חסד. החסד שעשה לא ידע גבול. במיוחד הצטיין בעזרה לאלמנות וליתומים. והכל בסודיות ובדיסקרטיות מוחלטת, גם כלפי אלו שהיטיב עמהם. גם ההתייצבות היומית בבנק עבור עניני הישיבה נוצלה לעשיית חסד. אנשים שהיו זקוקים להלוואה קטנה, לפרוט המחאות או חתימת ערבות, עמדו בתור כדי לדבר אתו. היו ימים, שתורו של ראביי פרידמאן היה ארוך יותר מתורם של פקידי הבנק... מילה שלו היתה שווה זהב. שירות זו הפכה לאגדית, ושמעה הגיע למדינות אחרות. החל בשלוחים ברחבי העולם ועד לבחורים צעירים שלמדו בשכונה - כולם ידעו את הכתובת. בימי ה'שבעה' סיפרה אשה אחת, שכאשר הגיעה לשכונה ניסתה לפתוח חשבון בבנק, אך הפקיד סירב, שכן היא היתה חדשה בשכונה ולא היו לה מכרים שיעידו על נאמנותה. רבי יעקב משה הבחין בכך, ואף שלא ראה אותה מימיו, ניגש ללא היסוס לפקיד והצהיר: "זה בסדר! אשה זו היא קרובת משפחה שלי...". אנשים היו באים אליו גם בבית הכנסת ובבית, ואף פעם לא הציע להם לחזור בזמן נוח יותר. פעם התבטא על כך: "א מצוה קומט נישט אן גרינג..." (= מצוה לא באה בקלות). ופעם הביאו לו אינשי דלא מעלי שיקים מזוייפים וסיבכו אותו בפלילים. אנשי הבולשת הפדרלית עלו על הזיוף, וחקירתם הביאה אותם לר' יעקב משה. כך מצא את עצמו בבית המשפט, תחת חקירה צולבת. אחת השאלות היתה: מה אתה מקבל בתמורה לפדיית שיקים? ענה הרי"מ: הרבה ברכות, כבוד השופט, הרבה ברכות... אחד ומיוחד היה בעשיית חסד, ולא לחינם נחרת על מצבתו: "היה מופלא בטובה טאן א אידן". ואכן, ראו בו תופעה מופלאה ונדירה: מפעל חסד של איש אחד, שעבד ללא הפסקה, יום אחר יום, והכל מתוך סבר פנים יפות וחיוך נעים, כאילו מדובר בדבר טבעי ומובן מאליו. הוא קיים, פשוטו כמשמעו, את הוראת המשנה "ונוח לתשחורת": תמיד האיר פנים גם לילדים קטנים וגרם להם להרגיש נוח במחיצתו, ללא שמץ של עליונות. * * * פעם, כשעבר לפני הרבי נשיא דורנו לקבל דולר לצדקה, וכמו תמיד, עם חיוך ובסבר פנים יפות, אמר לו הרבי: מי יתן וכולם היו ניגשים כמוך, בפנים מאירות ושמחות! ר' יעקב משה זכה גם לעזור בענינים שונים לרבניות הצדקניות, אמו של כ"ק אדמו"ר וזוגתו. שמר בקפידה על שיעוריו היומיים, והיה ממשכימי קום לבית הכנסת. נוהג עשה לעצמו, לא להיכנס לחנות אלא אם כן החליט בוודאות לקנות משהו. ואם כבר קנה - אף פעם לא החזיר. רי"מ הצטיין גם בקיום מצוות כיבוד אב בצורה נפלאה: מדי יום היה מבקר את אביו בשכונת בורו פארק, תמיד עמד בנוכחותו ודאג לכל צרכיו, במסירות עילאית. במשך שנים ניהל שטיבל בשכונה, שם נהנו המתפללים מקולו הערב כבעל תפלה וכבעל קורא. לזמירות השבת שלו יצאו מוניטין, כשהוא מנצח על 'מקהלת' ששת בניו יבלחט"א. הרבנית חנה, אם כ"ק אדמו"ר, שגרה בחצר משותפת עם רבי יעקב משה, אמרה פעם לרבי: אני נהנית ביותר משמיעת ה'זמירות' של רבי יעקב משה ובניו. * * * שיר יהודי עתיק מדבר על 'גשר של נייר' עליו יבוא משיח צדקנו. הכוונה היא, לכל דפי החומש, המשנה והגמרא שלמדו יהודים במשך הדורות: על 'גשר נייר' זה יבוא הגואל. ואף אנו נאמר: המנוח התעסק כל ימיו עם ניירות - תחילה עם ויזות, תעודות מעבר ודרכונים, ולאחר מכן, עם שיקים. כל הניירות הללו בודאי יצרו גשר איתן ומרהיב, גשר שמוביל ישר לגן עדן. יש לציין, ששני שמותיו של המנוח קשורים בהמשכיות ונצחיות: גם על יעקב אבינו וגם על משה רבינו נאמר "לא מת". ואכן, הוא השאיר אחריו ברכה, בבחינת "זרעו בחיים אף הוא בחיים", דור ישרים יבורך עוסקים בשליחותו ובעבודתו הקדושה של הרבי: בתו פייגא, שלוחה בווירג'יניה; בנו מנחם מאניס, שליח במיניסוטה ומרצה מבוקש; בתו איטא, שלוחה בקליפורניה; בנו בן ציון, שליח בקנזס; בנו אלתר אליהו, שליח לעיר הקודש צפת; בנו מרדכי שלמה, מהנהלת צא"ח המרכזית בניו יורק; בנו יוסף ברוך, מנהל-פועל הוצאת ספרים קה"ת; ובנו אברהם שבתי, המנגן החסידי המפורסם. יהי זכרו ברוך.
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
תשמעו
י"ג אייר ה׳תשס״ד
זה צדיק אמיתי
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.