מיה בנגל

אוסלו..(א'.+.ב.‭('‬
סדרת הסכמי ביניים שנחתמו בין ישראל ובין אש"ף. ההסכם הראשון, "הצהרת העקרונות" (המכונה אוסלו א‭('‬ נחתם על מדשאת הבית הלבן ב־19 בספטמבר 1993 ובו, בין השאר, הכירה ישראל באש"ף כנציג העם הפלסטיני וזה הכיר בישראל, בהחלטות מועצת הביטחון 242 ו־‭,338‬ והתחייב לנטוש את דרך הטרור. ההסכם השני, "הסכם הביניים" (המכונה אוסלו ב‭,('‬ נחתם ב־28 בספטמבר 1995 והעניק לפלסטינים שליטה עצמית בערים ובכפרים בגדה המערבית וברצועת עזה לפי חלוקה לקטגוריות (שטחי ‭,B ,A‬ו־‭.(C‬

אזור.‭E 1‬
אזור גיאוגרפי המחבר בין צפון ירושלים לבין מעלה אדומים, עליו ניטש ויכוח - הבנייה הישראלית מרחיבה את אזור מעלה אדומים ומונעת גישה בין שני חלקי הגדה (יהודה ושומרון‭.(‬ הפלסטינים וגם האמריקאים רואים בבנייה כזו איום ממשי על הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית.

אנאפוליס
תהליך שנועד לגשר על הקושי שבשלב א' במפת הדרכים ועל המציאות החדשה לפיה יש שלטון מפוצל בקרב הפלסטינים: שלטון חמאס בעזה ושלטון אבו־מאזן בגדה המערבית. התהליך, שהחל בסוף שנת 2007 בוועידה בינלאומית בארצות הברית, קובע כי המשא ומתן על הסדר הקבע יימשך במקביל לסוגיות הביטחוניות.

גושי התנחלויות
מונח שהשתרש במהלך הדיונים על הסדר הקבע, ובו התייחסות לשלושה גושי התנחלויות שיישארו בידי ישראל לאחר נסיגה מיהודה ושומרון (אריאל, עוטף ירושלים וגוש עציון‭.(‬

גידול טבעי בהתנחלויות
נוסחה המציינת אפשרויות של בנייה ישראלית בתוך תחומי ההתנחלויות הקיימות, כדי לספק את צורכי הגידול הטבעי, ללא הוספת משפחות חדשות להתנחלות. לרוב, המשיכה ישראל לבנות שכונות חדשות בחסות הגידול טבעי. כעת גוברת בישראל ההערכה כי ממשל אובמה ידרוש הקפאה מוחלטת של בנייה בהתנחלויות.

האגן הקדוש
ירושלים היא אחד הנושאים הסבוכים ביותר בפתרון עתידי לסכסוך. באגן הקדוש מרוכזים האתרים ההיסטוריים והקדושים לשלוש הדתות. הימין בישראל מתנגד בנחרצות לוויתור על האגן הקדוש, ואילו השמאל מוכן לפשרה.

ההתנתקות
מהלך שאותו ביצעה ממשלת ישראל בקיץ 2005 להוצאת כוחות צה"ל והמתיישבים היהודים מרצועת עזה. למרות ניסיון לתיאום המהלך עם הרשות הפלסטינית, נאלצו לבצע אותו באופן חד־צדדי.

החלטה 194
בהחלטה זו מ־11 בדצמבר ‭,1948‬ קבעה העצרת הכללית של האו"ם על הקמת ועדת פיוס בין ישראל למדינות ערב. בהחלטה מצוי סעיף 11 המציע שתי חלופות לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים: "הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום יורשו לעשות זאת. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים‭." ‬

החלטה 242 ו־338
החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, שנתקבלו לאחר מלחמת ששת הימים ‭(242)‬ ומלחמת יום הכיפורים ‭(338)‬ נחשבות לאבני היסוד לתהליך השלום. 242 עוסקת, בין היתר, בהסגת הכוחות משטחים שנכבשו והסדרת נושא הפליטים ו־338 מוסיפה את הדרישה להתחיל במשא ומתן לשלום בין מדינות האזור.

החלטה 1701
החלטה שהתקבלה במועצת הביטחון והביאה לסיום מלחמת לבנון השנייה. על פי ההחלטה יוצבו כוחות בינלאומיים בשטחים שיפנה צה"ל בדרום לבנון. צבא לבנון יקבל אחריות ביטחונית מלאה על שטחי ארצו. תופסק הברחת הנשק ללבנון.

היוזמה הערבית
יוזמה שהציגה ממשלת סעודיה והתקבלה על ידי הליגה הערבית ל"נרמול" היחסים עם ישראל, לאחר שזו תיסוג לקווי ‭'67‬ ויימצא פתרון לבעיית הפליטים.

"הממשל הכי ידידותי לישראל"
מונח שהשתרש בתקשורת לציון תמיכתו של ממשל הנשיא ג'ורג' בוש הבן במדיניות ישראל בנוגע לסכסוך. יחסי בוש ואולמרט היו קרובים וחמים עד כדי כך, שהממשל בוושינגטון הפגין נדיבות ותמיכה רבה כלפי ישראל.

הסכם ביילין - אבו־מאזן
ב־‭31.10.1995‬ חתמו יוסי ביילין ואבו־מאזן על הסכם עקרונות להסדר קבע. ההסכם היה אמור להיות מוגש לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, כהצעה להסכם קבע, אלא שהוא נרצח לאחר ארבעה ימים. ממלא מקומו, שמעון פרס, לא הסכים לאמץ את המסמך.

הסכם חברון
הסכם שנחתם בשנת 1997 בין ראש הממשלה נתניהו לרשות הפלסטינית, במהלכו יצאו כוחות צה"ל מחלקים נרחבים מהעיר חברון אשר הועברו לשליטת הרשות. זה היה המהלך האחרון למעשה במסגרת תהליך אוסלו שעסק בהעברת השליטה בשטחים מידי צה"ל.

הערכה מחדש
מונח טרי שאותו הגה ראש הממשלה בנימין נתניהו. בימים אלו נתניהו עורך "הערכה מחדש" לכל הנושא המדיני וגיבוש תוכנית מדינית חדשה אותה הוא מתכוון להוביל.

הצהרת קלינטון
מתווה ההצעות של נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, שהוצג לצוותי המו"מ הישראלי והפלסטיני בדצמבר 2000 כלל הקמת מדינה פלסטינית על ‭94-96‬ אחוז מהגדה המערבית, בתוספת חילופי שטחים, כוח בינלאומי לאורך הגבול עם ירדן, חלוקה אתנית של ירושלים וחלוקת הריבונות בעיר העתיקה.

ועידת מדריד
ועידת השלום האזורית הראשונה שהתקיימה ב־‭,1992‬ ובה ישבו לראשונה משלחות של מדינות ערב (כולל משלחת של פלסטינים, כחלק מהמשלחת הירדנית) עם נציגים ישראלים לדון באפשרות לכינון שלום במזרח התיכון.

ועידת שפרדסטאון
ועידה שהתכנסה בתחילת שנת ‭,2000‬ במטרה להגיע להסדר שלום בין ישראל לבין סוריה. בראש המשלחות עמדו ראש הממשלה ברק ופארוק א־שרע מצד הסורים. למרות הדיווחים על התקדמות בשיחות, הסתיימה הוועידה ללא תוצאות.

"זכות השיבה"
אחת הסוגיות הבעייתיות בפתרון הסכסוך, הנסמכת על החלטה 194 של האו"ם, נוגעת לעתידם של הפליטים הפלסטינים ממלחמת העצמאות וממלחמת ששת הימים, ולאפשרות שובם לשטחי המדינה הפלסטינית העתידית ו/או לשטחי מדינת ישראל.

חילופי שטחים
מונח המתייחס לאפשרות של סיפוח שטחים מיהודה ושומרון (ראה גושי התנחלויות) בידי ישראל ובתמורה תעביר ישראל שטחים מתחומי הקו הירוק לידי המדינה הפלסטינית העתידית. השטחים שישראל צפויה לספח הם בעיקר בגוש עציון, מעלה אדומים וגבעת זאב. המחלוקת העיקרית היא סביב אריאל, שמצויה עמוק בתוך השטח ומבתרת את הגדה. בתמורה עשויה ישראל עשויה למסור שטח לא מיושב צמוד לרצועת עזה או באזור דרום הר חברון. אולמרט הציע כתחליף אזור צפונית לבקעה - בין השומרון לבית שאן.

חלוקת ירושלים
מונח המתייחס לאחד הפתרונות על עתיד ירושלים והריבונות עליה, לפיו השכונות הערביות יועברו לשליטה פלסטינית, השכונות היהודיות יישארו בידי ישראל. גם בפתרון זה הדעות חלוקות לגבי הריבונות בעיר העתיקה.

יוזמת ז'נבה
המסמך היחיד שמתאר הסכם שלום מפורט בין ישראל לפלסטינים ואת קץ הסכסוך. לצורך ניסוח הסכם שלום, פתחו במהלך 2003 גורמי שמאל, ובראשם ד"ר יוסי ביילין, אנשי רוח, כמו דוד גרוסמן ועמוס עוז ועוד במשא ומתן עם גורמים פלסטינים, ובראשם יאסר עבד רבו ובכירים נוספים בפת"ח. הצדדים גיבשו פתרון שמתייחס גם לסוגיות הליבה.

מאחזים לא־חוקיים
מונח המתייחס למאחזים שנבנו ללא אישור ממשלת ישראל בשטחי יהודה ושומרון, ואשר פירוקם מהווה אחד הצעדים להם מחויבת ישראל על פי מפת הדרכים.

מכתב הנשיא בוש
מכתב ששלח בוש לראש הממשלה שרון באפריל ‭,2004‬ ובו הבעת תמיכה של ארצות הברית בעקרון שמירת גושי ההתנחלויות בשליטת ישראל במסגרת כל הסכם קבע עתידי. וכן, כי פתרון בעיית הפליטים יתבסס על יישובם במדינה הפלסטינית העתידית.
מפת הדרכים
מסמך שאותו הציג הנשיא ג'ורג' בוש בשנת ‭,2002‬ אשר קובע צעדים עוקבים בדרך להקמת מדינה פלסטינית. עיקריו: מאבק פלסטיני בטרור, ורק לאחריו הקפאת ההתנחלויות ופירוק המאחזים הלא חוקיים, ולאחר מכן נסיגה ישראלית מהשטחים שנתפסו לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. כל זאת במטרה להגיע להסדר קבע.

סוף הסכסוך
כינוי לדרישה הישראלית מהפלסטינים כי בהסכם הקבע יוכרז באופן רשמי על העדר תביעות עתידיות מישראל, וסיומו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

פתרון שתי המדינות
השלב האחרון במשא ומתן הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. מדובר בנוסחה לפתרון הסכסוך, המציעה הקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה.

קו המצוקים
קו גיאוגרפי המציין את החלק המערבי ביותר ברמת הגולן, לפני הירידה לעמק החולה ולכינרת. קו זה נחשב בכמה מקרים לקו הנסיגה הישראלית מהרמה כחלק מהסכם שלום אפשרי עם סוריה.

קמפ דיוויד
פסגת קמפ דיוויד, בחסות הנשיא קלינטון, זכורה בעיקר בגלל הוויכוח המפורסם בין אהוד ברק ובין יאסר ערפאת מי יכנס ראשון בדלת. זו הייתה הפעם הראשונה שבאופן פורמלי דיברו על חלוקת ירושלים והריבונות על הר הבית. הפסגה הסתיימה ללא הסכם, כשברק מכריז "אין פרטנר‭."‬

שלום אזורי
מונח מבית היוצר של הנשיא פרס. הכוונה היא בעיקר ליוזמה הערבית, שבמסגרתה יתקיים תהליך מדיני מקביל עם סוריה ועם הפלסטינים בגיבוי מדינות ערב.

אגף התקשורת וההסברה במשרד החוץ סייע בניסוח ההגדרות