מה הקשר בין חוסר העמידה בזמנים אצל השני לבין האחריות שאנו לוקחים בתקשורת שלנו איתו, מה אנו צריכים לעשות כדי שנוכל להתאים את עצמנו לסובבים אותנו?

כאשר קמו אנשים לבנות את מגדל בבל כדי להילחם בקב"ה, הדרך שהקב"ה בחר להילחם בהם היא דווקא דרך בלבול שפתם. הרי הקב"ה יכל להחריב להם את המגדל, להמית את המשתתפים, ולגמור את זה הרבה יותר מהר. אבל הקב"ה בחר בדרך אחרת והבחירה הזאת של הקב"ה מראה לנו עד כמה התקשורת בינינו חשובה לנו ולקיום שלנו. לקיחת אחריות בתקשורת היא החשובה מכולם, הרבה מבעיות התקשורת בינינו נגרמות כתוצאה מחוסר לקיחת האחריות שלנו.

פרשת השבוע מתחילה בפסוק "(א)וידבר ה' אל משה לאמר: (ב) צו את אהרון ואת בניו לאמר זאת תורה העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו".

לקיחת אחריות בתקשורת דורשת אומץ, אחד המרכיבים לתקשורת בריאה ובונה זה כאשר אנו מדברים ברור. נשאלת שאלה למה כתוב אהרון ואת בניו, הרי יכל להיות כתוב אהרון לבד והיינו לומדים מזה גם על בניו, אבל התורה בחרה לדבר בשפה ברורה, גם אצלנו הרבה פעמים קורה לנו שאנחנו בטוחים שאנחנו ברורים, ולבסוף מסתבר לנו שלא היינו ממש ברורים, לכן כדאי בשיחה לקחת אחריות ולראות שבן שיחנו אכן הבין את כוונותינו. דבר נוסף. שאנו יכולים ללמוד על לקיחת אחריות בתקשורת הוא רמת השפה שבה אנו משתמשים בשיחה, נשאלת שאלה, למה היה צריך להיות כתוב "ואת בניו" אחרי אהרון היה יכול להיות כתוב ובניו, כאשר אנו לוקחים אחריות בתקשורת אוטומטית אנו מתאימים את עצמנו את רמת השיחה וסוג השיחה, לאנשים שסביבנו. כך גם התורה לוקחת את בניו של אהרון בנפרד כביכול. למרות שהם באותו עניין.

פן נוסף באחריות בתקשורת אנחנו יכולים ללמוד מהמילה "צו", למה כתוב צו את אהרון, הרי יכל להיות כתוב "תאמר לאהרון ואל בניו" או "דבר אל אהרון ובניו"?

אחד התופעות שקימות בתקשורת. זה חוסר עמידה בזמנים של האדם שמולנו, לפחות לפי דעתנו, אנחנו אומרים משהו ואנחנו מצפים שזה יקרה כאן ועכשיו, השאלה היא איך אנחנו ביקשנו את מה שרצינו, כדאי שניקח בחשבון שמילים זה הבל פה, אנחנו יכולים להגיד את אותו המשפט לאותו אדם רק פעם אחת, וזה ישפיע עליו ויגרום לו לצאת לפעולה ובמקרה אחר זה לא ייגע בו כלל, ההבדל בין המקרים הוא ההתלהבות שאנחנו נכניס למילים שלנו. רש"י מסביר על המילה "צו" "אין לו אלא לשון זירוז" הכנסת ההתלהבות באה מתוך לקיחת אחריות שלנו בשיחה, ותוך לקיחת אחריות שלנו שהדברים ייעשו.

שאלות שהמאמן היה שואל אותך באימון:
1. מה אתה רוצה להשיג בשיחה הזאת?
2. באיזה שפה אתה מתכוון להשתמש כדי שתהיה ברור ומובן?
3. מה יכול להלהיב את הצד השני?

בברכת שבת שלום
יוסף חיים בולטון
מאמן בכיר בקאוצ'ינג
תפלל לרפואת יאיר בן מיכל