זכיתי להכירך בשנתיים האחרונות כשהצטרפתי לעבודת השליחות בניהול המוסד לילדי צרנוביל.

ישבנו יחד שעות רבות לפני ואחרי ביקורי אורחים במוסד ובאופן שוטף. אהבת את עבודתך כמנהל הפרויקט, אהבת את הילדים בכל מאודך, ובעיקר היה מאד חשוב לך שלילדים יהיה טוב.

ניהלת את הפרויקט ביד רמה והקרנת אור חם ואוהב לכל אחד ואחד מהבנים והבנות ולכל סגל עובדי המוסדות.

כששמעת ממני על ילד שהתאשפז עקב בעיה רפואית, לא הפסקת להתעניין במצבו. לא אחת עלויות האשפוז והטיפולים היו יקרים מאוד, למרות זאת התעקשת שהילד יקבל את הטיפול הטוב ביותר. האמצעים אף פעם לא היו מחסום עבורך. ביקשת לקחת מהטוב ביותר , רופאים טובים, בית רפואה טוב, והעיקר שהילד יהיה בריא.

גם בחיי השגרה בביקוריך התכופים בפנימייה חשוב היה לך לדעת מה אכלו הילדים בארוחת בוקר או צהרים, מהו מצב החדרים ואפילו מתי פעם אחרונה קנו לילדים מברשות שינים חדשות. היה חשוב לך שהילדים ירגישו נעים.

יוסי, היית עסקן כללי וציבורי, אבל במה שנוגע לילדים נהגת כאיש של פרטים ועד הפרטים הקטנים ביותר.

מידי חג או תקופה נהגת לחלק מתנות לילדי הפרויקט. לא פעם הערתי לתשומת לבך, שהמתנות שאתה מחלק לילדים יקרים מאד, ואתה ענית בהחלטיות "כשאתה אוהב מישהו אתה נותן לו הכי טוב". היה קשה לך לקבל שחסר לילד דבר, ליבך היה רחב מאוד.

כשחגגנו בר-מצווה או בת-מצווה לילדי הפרויקט ליווית את השמחה כאב השמח בשמחת בניו,כמה אושר היה נסוך על פניך.

לא זכית לחתן את ילדיך אבל זכית לחתן כמה מילדי הפרויקט. חיתנת אותם בהרחבה ובאותה אהבה ושמחה כאילו הם ילדיך. דאגת שכל פרט ופרט יהיה מושלם.

לא רק גייסת את המשאבים, היה אכפת לך שלחתן ולכלה לא יחסר מאומה. גם את תשלום שכר הדירה של השנה הראשונה לקחת על עצמך, הזוגות ראו בך אבא, אבא דואג ואוהב.

לפני כחודש ימים היית סנדק בברית לילד של בוגר הפרויקט, הברית התקיימה לבקשת ההורים בפנימית ילדי צ'רנוביל בכפר חב"ד. התקשרת אלי בערב לאחר הברית ושיתפת אותי בשמחה ובהתרגשות שעטפה אותך בעת הברית, למעשה זו הייתה השמחה האחרונה שהשתתפת בפרויקט.

זכית לשמוח עם ילדי הפרויקט בבריתות שבהם נימולו, בפדיון הבן שקיימנו להם, בבר ובת מצווה, בחתונות ובריתות של ילדי הבוגרים, כעת נשארנו עם חלל עצום שקשה מאד לכולנו.

למדתי ממך רבות, רכילות ולשון הרע היו רחוקים ממך בתכלית והתרכזת בעבודתך ביגיעת נפש ויגיעת בשר, קיימת את מצוות אהבת ישראל בשלמות. היית חסידי במיוחד ומקושר בכל נימי נפשך לרבי. הדבקות במטרה הייתה נר לרגליך וזה גם מה שדרשת תמיד בכל הנוגע לעבודתנו עם ילדי הפרויקט. לכל בעיה התייגעת למצוא פיתרון, כשישבנו יחד ידעתי שבסופו של דבר יבוא פיתרון לכל בעיה.

מה שריגש אותי במיוחד היא מידת הכרת הטוב שלך. אחרי כל ביקור או פעולה, עוד באותו הערב התקשרת להודות ולברך. גם בביקור האחרון שקיימת בפנימייה ראיתי כמה קשה לך לעלות מדרגות ולדבר בפני אנשים, אך עוד באותו הערב הגיע הטלפון עם התודה רבה הלבבי והאמיתי.

הכרתי אותך רק שנתיים, אבל למדתי ממך כל כך הרבה. קשה לי, קשה לצוות העובדים, ובעיקר קשה לילדים בלעדיך.

תהיה מליץ טוב בעד משפחתך, בעד משפחת ילדי צרנוביל, בעד צוות העובדים ובעד כלל עם ישראל.

כשתעלה לפני כיסא הכבוד ויראו לך כמה נשמות התקרבו בזכות הפרויקט לאבינו שבשמים, לרבי ולדרך החסידות, תזכור את כולנו ותבקש שנצליח להמשיך את פעולותיך עד לביאת משיח צדקנו ויקיצו וירננו שוכני עפר ואתה בתוכם ושהרבי יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.

חיים אוחיון – מנהל המוסד לילדי צרנוביל