המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת נִצָּבִים

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' . . מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". (דברים כט,ט-י)

                                  מִכְתַּב הִתְפַּטְּרוּת
כְּבוֹד מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה,
הִנְנִי מוֹדֶה לְךָ עַל הַעֲסָקָתִי בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה. צַר לִי, אַךְ עַתָּה אֲנִי נֶאֱלָץ לַעֲזֹב. דְּרִישָׁתְךָ כִּי אוֹסִיף שָׁעוֹת רַבּוֹת לַעֲבוֹדָתִי, וְכִי עָלַי 'לִנְשֹׁם' אֶת הָעֲבוֹדָה בְּכָל רֶגַע וְ'לַחְלֹם' עַל הָעֲבוֹדָה בַּלַּיְלָה, אֵינָהּ מַתְאִימָה לְאֹרַח-חַיַּי.
לַמְרוֹת הַתְּמוּרָה הַכַּסְפִּית הַגְּבוֹהָה, אֲנִי מַעֲדִיף לְהַקְצִיב לָעֲבוֹדָה זְמַן סָבִיר, וּבַשָּׁעוֹת הָאֲחֵרוֹת 'לִנְשֹׁם' וְ'לַחְלֹם' עַל נוֹשְׂאִים אֲחֵרִים בַּעֲלֵי תֹּכֶן.
                                                                                   בְּכָבוֹד רַב, יְהוֹנָתָן

רֶגֶשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה מִתְגַּנֵּב לַלֵּב. רֹאשׁ-הַשָּׁנָה מִתְקָרֵב, כֻּלָּנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹבִים, יוֹתֵר קְרוֹבִים לַה'.

הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מַעֲנִיק לָנוּ עֵצָה חֲשׁוּבָה מִתּוֹךְ הַפָּרָשָׁה, כֵּיצַד נוּכַל לְהַגִּיעַ וְלִהְיוֹת "נִצָּבִים . . לִפְנֵי ה'. .". וּמַהִי הָעֵצָה? בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, יֶשְׁנָהּ רְשִׁימָה שֶׁל כָּל סוּגֵי עַם-יִשְׂרָאֵל הַנִּצָּבִים לִפְנֵי ה'. בֵּינֵיהֶם מֻזְכָּרִים  "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

מַסְבִּיר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, שֶׁעָלֵינוּ לִנְהֹג בְּאֹפֶן שֶׁל "חֹטֵב עֵצֶיךָ" – לַחְטֹב אֶת הָעֵצוֹת. לֹא לָתֵת לַמֹּחַ לִהְיוֹת שָׁקוּעַ כָּל הַיּוֹם בְּהַמְצָאַת עֵצוֹת וּבַחֲשִׁיבַת מַחְשָׁבוֹת, אֵיךְ לְהִסְתַּדֵּר יוֹתֵר טוֹב בְּגַשְׁמִיּוּת.

כְּמוֹ-כֵן, עָלֵינוּ לִנְהֹג בְּאֹפֶן שֶׁל "שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" – לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם. מַיִם, מְסַמְּלִים אֶת רֶגֶשׁ הַתַּעֲנוּג וְהַהֲנָאָה. עָלֵינוּ לִשְׁאֹב וּלְהַקְטִין כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת רֶגֶשׁ הַהֲנָאָה מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים.

קוֹרְאִים יְקָרִים:
הַהַדְרָכָה שֶׁנּוֹתֵן אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, לִהְיוֹת "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ", מַתְאִימָה מְאוֹד לַאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ כָּל הַיּוֹם, הֵם אָכֵן יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לַחְשֹׁב עַל עֵצוֹת שֶׁל הִתְקַדְּמוּת בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְלֹא לְהִתְעַנֵּג יוֹתֵר מִדַּי מֵהֲנָאוֹת גַּשְׁמִיּוֹת.
אַךְ הַאִם הָעֵצָה הַזֹּאת יְכוֹלָה לְהַתְאִים מַמָּשׁ לְכֻלָּם? הַאִם יְכוֹלִים לִנְהֹג כָּךְ גַּם אֲנָשִׁים הַמִּתְפַּרְנְסִים מֵעֲמַל יְדֵיהֶם, בַּעֲלֵי-עֵסֶק וּבַעֲלֵי-מְלָאכָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל הַיּוֹם מַשָּׂא-וּמַתָּן עִם הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי? הֲרֵי לְלֹא מַחְשָׁבָה וְתַעֲנוּג, אוּלַי הֵם לֹא יוּכְלוּ לְהַצְלִיחַ בְּעִסְקֵיהֶם...

אֶלָּא, שֶׁכָּאן יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לְהָבִין לָעֹמֶק אֶת פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י: "מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ כְּנַעֲנִיִּים לְהִתְגַּיֵּר . . וּנְתָנָם מֹשֶׁה חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם".

"כְּנַעֲנִיִּים" לְפִי אַחַד הַפֵּרוּשִׁים הִנָּם "סוֹחֲרִים".

עַל הַסּוֹחֲרִים, הִשְׁפִּיעַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵם לֹא יִהְיוּ עֲסוּקִים כָּל הַיּוֹם בְּתִחְבּוּל תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהַצְלִיחַ בְּעִסְקֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֶלָּא אֶת כּוֹחַ הַמַּחְשָׁבָה וְגַם אֶת הָרֶגֶשׁ וְהַהֲנָאָה, הֵם יַפְנוּ וְיִשְׁמְרוּ לִדְבָרִים חֲשׁוּבִים וְרוּחָנִיִּים.

נִתְגַּיֵּס כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת גַּם כֵּן 'חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם', וְכָךְ נַגִּיעַ אֶל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה שֶׁבַּפֶּתַח, מוּכָנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל ה'.

(לקוטי שיחות, חלק יד, נצבים, ב)

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאִי בּוֹדֵד

בִּתְקוּפַת הִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב חַי בְּגֶרְמַנְיָה יְהוּדִי תַּלְמִיד-חָכָם יְרֵא-שָׁמַיִם וְעָשִׁיר גָּדוֹל. לָאִישׁ הָיוּ בָּנִים רַבִּים, כֻּלָּם מֻכְשָׁרִים וּמְחוֹנָנִים בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

כְּשֶׁגָּדְלוּ הַבָּנִים קְרָאָם הָאָב אֵלָיו וְאָמַר לָהֶם: "בָּנַי הַיְּקָרִים, הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתְּקַיְּמוּ אֶת מָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: "הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה". הִנְנִי נוֹתֵן לָכֶם בָּזֶה אֶת מְלֹא הָרְשׁוּת לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת וְלָלֶכֶת אִישׁ-אִישׁ לְמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה. אִם יִזְדַּמֵּן לָכֶם שִׁדּוּךְ הָגוּן, הָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לְהִתְחַתֵּן בְּשָׁעָה טוֹבָה וְלִבְנוֹת בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל. רַק בַּקָּשָׁה אַחַת לִי אֲלֵיכֶם: בְּעוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵהַיּוֹם תָּשׁוּבוּ כֻּלְּכֶם הַבַּיְתָה, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִרְווֹת נַחַת מִכֶּם וּכְדֵי שֶׁנְּבַלֶּה מְעַט בְּצַוְתָּא".

הוּא נָתַן לְכָל אֶחָד מִבָּנָיו סְכוּם כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה וְכַדּוֹמֶה, בֵּרְכָם בַּחֲמִימוּת וְהַבָּנִים נָפוֹצוּ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

אַחַד הַבָּנִים, יְחִיאֵל-מִיכְל שְׁמוֹ, הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לְפוֹלִין. הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו שְׁמוּעוֹת עַל צַדִּיק גָּדוֹל וּבַעַל-מוֹפֵת שֶׁנִּתְגַּלָּה בָּעִיר מֶזִ'יבּוּז' וְהִנְהִיג שָׁם דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם, הוּא הֶחְלִיט לִנְסֹעַ אֵלָיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ יְחִיאֵל-מִיכְל אֶל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב נִקְשְׁרָה בּוֹ נַפְשׁוֹ וְהוּא הֶחְלִיט שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמוֹ. בְּשֶׁל מוֹצָאוֹ הַגֶּרְמָנִי זָכָה בְּקֶרֶב תַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לַתֹּאַר "הַיֶּקֶה" ("דַּיְטְשִׁיל"). הוּא הִצְטַיֵּן בְּהַתְמָדָתוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, בִּקְדֻשָּׁתוֹ וּבְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, וְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב נָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ, אָדֶל, לְאִשָּׁה.

חָלְפוּ הַשָּׁנִים וְהִגִּיעַ הַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַע הָאָב לְבָנָיו לַחְזֹר וּלְהִתְאַסֵּף בְּבֵיתוֹ. הָיָה זֶה בַּתְּקוּפָה שֶׁלְּאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְרַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל בִּקֵּשׁ מֵרַבּוֹ וְחָמִיו לְבָרְכוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ לָשׁוּב לְמֶזִ'יבּוּז' לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בֵּרְכוֹ לִקְרַאת נְסִיעָתוֹ, אוּלָם לְבַקָּשָׁתוֹ לַחְזֹר לִפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לֹא הִתְיַחֵס וְלֹא הֵשִׁיב עָלֶיהָ.

בְּבֵית אָבִיו, בִּסְעוּדָה גְּדוֹלָה שֶׁעָרַךְ הָאָב לִכְבוֹד בָּנָיו, סִפֵּר רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל עַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְעַל דַּרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה בַּעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם. הוּא חָזַר בִּפְנֵי הַנּוֹכְחִים עַל אֲחָדוֹת מִתּוֹרוֹתָיו הַמַּעֲמִיקוֹת שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְהַכֹּל נוֹתְרוּ פְּעוּרֵי-פֶּה. הָאָב הַמְּאֻשָּׁר קָרַן מִנַּחַת וְלֹא יָכֹל הָיָה לִשְׂבֹּעַ מִדִּבְרֵי בְּנוֹ זֶה.

רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּהוֹת זְמַן רַב בְּבֵית אָבִיו, כִּי רָצָה לָשׁוּב אֶל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. אוּלָם לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן לָקַח עִמּוֹ שׁוֹפָר וּמַחֲזוֹר שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

בְּדַרְכּוֹ עָבַר רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל דֶּרֶךְ יַעַר. שָׁם הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוֹדְדִים שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל כַּסְפּוֹ וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ עַל סְפִינָה מְלֵאָה אֻמְלָלִים כְּמוֹתוֹ, שֶׁנִּדּוֹנוּ לְהִמָּכֵר לַעֲבָדִים.

אֶת יְמֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל עָשָׂה בִּסְפִינָה זוֹ, כְּשֶׁהוּא נָתוּן לְהַשְׁפָּלָה וּלְעִנּוּיִים. מָה שֶׁעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ הָיְתָה הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַמַּתְמֶדֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עִקָּרוֹן שֶׁסָּפַג בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. "וַדַּאי יֵשׁ גַּם בָּזֶה אֵיזוֹ כַּוָּנָה עֶלְיוֹנָה", אָמַר בְּלִבּוֹ.

סָמוּךְ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה עַזָּה בַּיָּם. הָאֳנִיָּה טֻלְטְלָה עַל-יְדֵי הַגַּלִּים כְּאִלּוּ הָיְתָה קְלִפַּת אֱגוֹז. הִיא הוּסְטָה מִמַּסְלוּלָהּ, כְּשֶׁהָרוּחַ סוֹחֶפֶת אוֹתָהּ אֶל הַבִּלְתִּי-נוֹדָע. בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הִתְנַפְּצָה הַסְּפִינָה אֶל צוּקִים חַדִּים שֶׁהִזְדַּקְּרוּ לְיַד קְבוּצַת אִיִּים קְטַנִּים, וְהֵחֵלָּה לִטְבֹּעַ.

לְמַזָּלוֹ שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל הִצְלִיחַ לְהֵאָחֵז בְּקֶרֶשׁ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הִגִּיעַ אֶל הַיַּבָּשָׁה. הוּא בָּנָה לְעַצְמוֹ סֻכָּה מֵעַנְפֵי עֵצִים, אָכַל מֵהַפֵּרוֹת שֶׁמָּצָא עַל הָעֵצִים הַסְּמוּכִים וְהֵחֵל לְהִתְכּוֹנֵן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

בְּלֵב נִשְׁבָּר וּבְכַוָּנָה עֲצוּמָה הִתְפַּלֵּל רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר שֶׁהָיָה עִמּוֹ, כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת הַכַּוָּנוֹת שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ. הוּא הִתְנַתֵּק לְגַמְרֵי מֵהַתְּנָאִים שֶׁבָּהֶם הָיָה שָׁרוּי וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהוּא נִצָּב יַחַד עִם חֲבֵרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.

מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה מְרֻכָּז בִּתְפִלָּתוֹ, לֹא הִבְחִין בָּאֲנָשִׁים הָרַבִּים שֶׁנֶּאֶסְפוּ לְהַבִּיט בָּאִישׁ הַמּוּזָר, הֶעָטוּף בְּבֶגֶד לָבָן וְהָעוֹמֵד וְצוֹעֵק וּמַשְׁמִיעַ מִפַּעַם לְפַעַם קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים מִקֶּרֶן שֶׁבְּיָדוֹ. הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו וּמִהֲרוּ לְסַפֵּר זֹאת לַמֶּלֶךְ, שֶׁבָּא בְּעַצְמוֹ לִרְאוֹת אֶת הַתּוֹפָעָה.

אַחֲרֵי שֶׁרַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל סִיֵּם אֶת צַעֲקוֹתָיו וְאֶת הַשְׁמָעַת הַקּוֹלוֹת הַמְּשֻׁנִּים וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁכְּבָר 'נִרְגַּע', שָׁלַח אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו וּבִקְּשׁוֹ לָבוֹא אֵלָיו. בְּבוֹאוֹ שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ מִיהוּ וּמָה מַעֲשָׂיו. הוּא סִפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת קוֹרוֹתָיו, נִסָּה לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַם יְהוּדִי וְשֶׁהַיּוֹם הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

דְּבָרָיו עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל עַל הַמֶּלֶךְ. בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת וְנוֹכַח כִּי לְפָנָיו אָדָם פִּקֵּחַ וְשָׁנוּן, שֶׁחָכְמָה גְּדוֹלָה מְפַעֶמֶת בּוֹ. הוּא בִּקְּשׁוֹ לְהִשָּׁאֵר עִמּוֹ וּלְסַיֵּעַ לוֹ בְּנִהוּל הַמַּמְלָכָה, אוּלָם רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל הִסְבִּיר לוֹ שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשָׁה זוֹ. בִּקְּשׁוֹ אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר יָשׁוּב לְאַרְצוֹ יִשְׁלַח מִשָּׁם שְׁלֹשׁ-מְאוֹת יְהוּדִים שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ בְּאִי זֶה.

"אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיְּהוּדִים יָבוֹאוּ וְיִתְגּוֹרְרוּ בְּאִי זֶה, הֵם הָיוּ מֻכְרָחִים לְהַגִּיעַ לְכָאן, אֲפִלּוּ אֲסוּרִים בִּנְחֻשְׁתַּיִם. וְאִם הַקָּדוֹש-בָּרוּךְ-הוּא לֹא הֱבִיאָם לְכָאן, כַּנִּרְאֶה שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמָם", הֵשִׁיב רַבִּי יְחִיאֵל-מִיכְל לַמֶּלֶךְ.

תְּשׁוּבָתוֹ נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעָה לָאִי סְפִינָה וְהַמֶּלֶךְ לִוָּה אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת.

בְּבוֹאוֹ אֶל רַבּוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אָמַר לוֹ: "בָּאִי הַזֶּה, שֶׁאֵלָיו גִּלְגְּלָה אוֹתְךָ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא הָיוּ יְהוּדִים מֵעוֹלָם. וְאִם אַתָּה לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ לְשָׁם, מִתְפַּלֵּל וְתוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר, הָיוּ יְהוּדִים נֶאֱלָצִים לִגְלוֹת לְשָׁם כְּדֵי לִגְאֹל אֶת הַנִּיצוֹצוֹת הָאֱלֹקִיִים הַטְּמוּנִים שָׁם, כְּמוֹ בְּכָל מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם. עַכְשָׁו שֶׁהָיִיתָ שָׁם וְגָאַלְתָּ אֶת הַנִּיצוֹצוֹת הַלָּלוּ, שׁוּב לֹא יִצְטָרְכוּ יְהוּדִים לִהְיוֹת שָׁם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ".

מבט לגאולה     |     מנדי הרשקוביץ

הַשּׁוֹפָר בְּיָדֵינוּ!

בְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת, סָקַר הַמַּשְׁגִּיחַ אֶת פְּנֵי תַּלְמִידָיו הַנִּבָּטוֹת בּוֹ בְּצִפִּיָּה, וּפָתַח בְּסִפּוּר:

הָיֹה הָיְתָה עֲיָרָה שְׁלֵוָה, קְהִלָּה יְהוּדִית יָפָה, רַבָּנִים וּמְלַמְּדִים, שׁוֹחֲטִים וּשְׁאָר כְּלֵי קֹדֶשׁ. רַק צֵל אֶחָד הֵעִיב עַל הָעֲיָרָה: דְּמוּתוֹ שֶׁל זְאֵב, זְאֵב הַמּוֹסֵר.

אִם הֱיִיתֶם שׁוֹאֲלִים אֶת זְאֵב עַצְמוֹ, מָה דַּעְתּוֹ עַל עַצְמוֹ, סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁהָיָה אוֹמֵר: מוֹסֵר? חָלִילָה וְחָס! אֲנִי בְּסַךְ-הַכֹּל שׁוֹמֵר חֹק, אֲנִי הוּא שֶׁדּוֹאֵג שֶׁהַחֹק וְהַסֵּדֶר יִשְׁלְטוּ בִּכְפָרֵנוּ! וְלָכֵן, אִם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבִּנְיָמִין סוֹחֵר הַשְּׁמָנִים קוֹנֵה נֵפְטְ בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר, כְּדֵי שֶׁהָעֲנִיִּים יוּכְלוּ לְהַסִּיק אֶת בָּתֵּיהֶם בִּמְחִיר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, אֲנִי דּוֹאֵג לְדַוֵּחַ עַל כָּךְ לַפָּרִיץ הַשּׁוֹלֵחַ אֶת שׁוֹטְרָיו לְהַחְרִים אֶת הַסְּחוֹרָה וְלֶאֱסֹר אֶת בִּנְיָמִין. חֹק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּאן!

אִם עֲדַיִן לֹא תִּבְרְחוּ מִפָּנָיו וְתַמְשִׁיכוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת, סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁתִּשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ עַל תַּאֲוָתוֹ הַגְּדוֹלָה: תְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר. זְאֵב יָדַע לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר הֵיטֵב, וְחָמַד לְעַצְמוֹ אֶת מִשְׂרַת 'בַּעַל הַתּוֹקֵעַ' שֶׁל הָעֲיָרָה. בְּדִמְיוֹנוֹ הוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד עַל הַבָּמָה הַמֻּגְבַּהַת, וּמְאוֹת אָזְנַיִם מַאֲזִינוֹת לַתְּרוּעוֹת הַצְּלוּלוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִשּׁוֹפָרוֹ...

חוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה, נִגַּשׁ זְאֵבֵנוּ בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אֱלוּל לְרַב הָעֲיָרָה, ר' מְשֻׁלָּם-קַלְמָן. "מָה הַפַּעַם?", חָרַד הָרַב לִקְרַאת אוֹרְחוֹ, וּזְאֵב פָּצַח בְּמִשְׁאַלְתּוֹ: "חָפֹץ חָפַצְתִּי לִהְיוֹת הַתּוֹקֵעַ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַקָּרוֹב בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת!". נֶחְרַד הָרַב מֵעֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה – שֶׁזְּאֵב הַמּוֹסֵר, שֶׁבְּשֶׁלּוֹ הֻשְׁלְכוּ עַשְׂרוֹת יְהוּדִים לַכֶּלֶא וְרַבִּים אֲחֵרִים נִקְנְסוּ בִּסְכוּמֵי עָתָק, שֶׁבְּשֶׁלּוֹ גֻּיְּסוּ בַּחוּרֵי-חֶמֶד יְהוּדִיִּים צְעִירִים לַצָּבָא וְחֶלְקָם לֹא שָׁבוּ מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא יַעֲמֹד לְהַמְלִיץ עַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וּלְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ? הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ בִּבְחִינַת קָטֶגוֹר יֵעָשֶׂה סָנֶגוֹר!

אַךְ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ שָׁמַר הָרַב לְעַצְמוֹ, וְאֶל זְאֵב הוּא פָּנָה בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת וְאָמַר: "פַּאסְט נִישְׁט! (=אֵין זֶה יָאֶה), הֲלוֹא ר' בֶּערְל הוּא הַתּוֹקֵעַ הַקָּבוּעַ שֶׁלָּנוּ, וְאִי-אֶפְשָׁר לְהַפְקִיעַ מִיָּדָיו אֶת הַחֲזָקָה עַל הַמִּצְוָה". וּזְאֵב נֶאֱלַץ לָצֵאת בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

לֹא עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְר' בֶּערְל הַקָּשִׁישׁ הִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ. בּוֹ בַּיּוֹם נִתְיַצֵּב זְאֵב בְּבֵית פַּרְנְסֵי הַקָּהָל וְהוֹדִיעַ: "הָרַב אָמַר לִי כִּי רַק מִפְּנֵי שֶׁהַתַּפְקִיד מֻחְזָק בִּידֵי בֶּערְל אֲנִי מָנוּעַ מִלִּתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר. וְכָעֵת, מִשֶּׁנִּפְטַר בֶּערְל, יָכוֹל אֲנִי לְשַׁמֵּשׁ כְּבַעַל-תּוֹקֵעַ!".

נִבְהֲלוּ הַפַּרְנָסִים וּמִהֲרוּ לְבֵית הָרַב, שֶׁפָּסַק נֶחֱרָצוֹת: "לֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבוֹא, לֹא יַגִּיעַ וְלֹא יֵרָצֶה... זְאֵב לֹא יְשַׁמֵּשׁ כְּבַעַל-תּוֹקֵעַ, וַאֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הָאַחֲרָיוּת עַל כָּךְ".

זְאֵב שֶׁשָּׁמַע כִּי הָרַב הוּא הָעוֹמֵד בְּדַרְכּוֹ, פָּנָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּנֶּשֶׁק הַיָּשָׁן וְהָאָסוּר שֶׁבְּיָדָיו – מְסִירָה. בּוֹ בַּיּוֹם הוּא הִתְיַצֵּב בְּבֵית הַפָּרִיץ לֵאמֹר: "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! עַד הַיּוֹם חָשַׁבְתִּי שֶׁרַק הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים חוֹטְאִים לְךָ, וְכָעֵת אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָרַב לֹא טוֹב מֵהֶם – הוּא אָסַר עָלַי לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר רַק בְּשֶׁל הֱיוֹתִי שׁוֹמֵר חֹק וָסֵדֶר!".

הַפָּרִיץ מִהֵר לִקְרֹא לָרַב. "הַאֻמְנָם כֵּן הוּא שֶׁאַתָּה מְקַפֵּחַ אֶת יְדִידִי זְאֵב בִּגְלַל שְׁמִירָתוֹ עַל הַחֹק?".

"חָלִילָה", הֵשִׁיב הָרַב בְּמֶתֶק לָשׁוֹן. "אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים, יֵשׁ לָנוּ אֶת יְמֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַמְּקֻדָּשִׁים, אַךְ יֵשׁ אֶת יוֹם-הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ מֵהֶם בְּהַרְבֵּה! שְׁאַל כָּל יֶלֶד יְהוּדִי וִיסַפֵּר לְךָ עַל הַיּוֹם הַמְּיֻחָד: לֹא אוֹכְלִים וְלֹא שׁוֹתִים, לֹא לוֹבְשִׁים נַעֲלַיִם וּמִתְעַטְּפִים בְּלָבָן כְּמַלְאָכִים, וּבְסִיּוּמוֹ שֶׁל הַיּוֹם, מַגִּיעָה הַתְּפִלָּה הַמְּקֻדֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר – נְעִילָה. בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה – בַּטּוֹפּ שֶׁל הַטּוֹפּ, בָּרֶגַע הַמְּקֻדָּשׁ בְּיוֹתֵר, בַּתְּפִלָּה הַנַּעֲלֵית בְּיוֹתֵר שֶׁל הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר – תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר. אֶת הַדֻּבְדְּבָן-שֶׁבַּקַּצֶּפֶת-שֶׁבַּקְּרֶם הַזֶּה, שָׁמַרְתִּי בִּמְיֻחָד עֲבוּר זְאֵב הַיָּקָר. הוּא יִתְקַע אָז!".

זְאֵב בָּא בַּמֵּצַר. כֵּיצַד יַסְבִּיר לַפָּרִיץ הַגּוֹי הַמְּגֻשָּׁם אֶת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא לְדַרְבָּנָן, וּבֵין הֲלָכָה לְמִנְהָג? וְהַפָּרִיץ נוֹעֵץ בּוֹ עֵינַיִם הָאוֹמְרוֹת: נוּ, מַדּוּעַ אַתָּה מִתְלוֹנֵן לְחִנָּם?

"אֲדוֹנִי הַפָּרִיץ!", נִסָּה זְאֵב אֶת כּוֹחוֹ. "הָרַב מְשַׁטֶּה בְּךָ! בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תּוֹקְעִים מֵאָה תְּקִיעוֹת, וְאִלּוּ בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים רַק תְּקִיעָה אַחַת בּוֹדֶדֶת!".

הַפָּרִיץ הִתְקַצֵּף וְהִתְרוֹמֵם בִּמְלֹא מִשְׁמַנָּיו מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ: "עַד הַיּוֹם חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה חָכָם וְכָל הַיְּהוּדִים טִפְּשִׁים, כָּעֵת אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה טִפֵּשׁ מֵהֶם. אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לְךָ שׁוֹפָר בַּיָּד, מִי יַגִּיד לְךָ מָה לַעֲשׂוֹת? לָמָּה שֶׁתִּתְקַע רַק תְּקִיעָה אַחַת? תִּתְקַע מֵאָה תְּקִיעוֹת, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת תְּקִיעוֹת אוֹ אֶלֶף תְּקִיעוֹת! אִם הַשּׁוֹפָר כְּבָר אֶצְלְךָ אַתָּה בַּעַל-הַבַּיִת לַעֲשׂוֹת בּוֹ מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה!".

*

"קִינְדֶערְלַאךְ!", זָעַק הַמַּשְׁגִּיחַ בְּאָזְנֵי הַבַּחוּרִים. "הַשּׁוֹפָר אֶצְלֵנוּ בַּיָּד! יְמֵי הָרָצוֹן אֲלֵיהֶם אָנוּ נִכְנָסִים כָּעֵת, בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַגָּלוּת, מְסֻגָּלִים לִפְעֹל הַכֹּל. כַאפְּט אַרַיְין! בִּמְקוֹם לְבַקֵּשׁ עַל זוּטוֹת, בִּמְקוֹם לִתְקֹעַ תְּקִיעָה אַחַת, תַּחְזִיקוּ אֶת הַשּׁוֹפָר – יְמֵי הָרָצוֹן – חָזָק וּתְבַקְּשׁוּ אֶת הַבַּקָּשָׁה הָעִקָּרִית: 'תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ', הָבֵא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ עַכְשָׁו!".

סיפורי חסידים

הַבְּרָכוֹת מַשִּׂיגוֹת

הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ נָסַע בַּעֲגָלָה. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה עָצַר הָעֶגְלוֹן אֶת הַסּוּסִים לְיַד בְּאֵר וְהִשְׁקָה אוֹתָם. לְאַחַר מִכֵּן הִצְלִיף בָּהֶם וְקָרָא: "סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהִשְׁקֵיתִי אֶתְכֶם כְּדֵי שֶׁהַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ יִהְיוּ טְעִימִים יוֹתֵר לְחִכְּכֶם?! לֹא וָלֹא, הִשְׁקֵיתִי אֶתְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם יוֹתֵר כּוֹחַ וְחֵשֶׁק לִסְחֹב אֶת הָעֲגָלָה".

הִרְצִינוּ פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי, וְכַעֲבֹר זְמַן אָמַר: "יֵשׁ מֶרְכָּבָה, מִרְכֶּבֶת הַשְּׁכִינָה. כְּדֵי שֶׁעַם-יִשְׂרָאֵל יוּכַל 'לִסְחֹב' אוֹתָהּ, נוֹתֵן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם הַגַּשְׁמִיִּים. אֲבָל צָרִיךְ לִזְכֹּר, שֶׁהָעִקָּר אֵינוֹ הַ'קַּשׁ' וְהַ'תֶּבֶן', אֶלָּא נְשִׂיאַת הַמֶּרְכָּבָה".

וְהוֹסִיף הָרַבִּי: "כְּדֵי שֶׁסּוּס לֹא יִטְעֶה, מַצְלִיפִים בּוֹ. לְאָדָם דַּי בְּרֶמֶז אוֹ בְּהֶעָרָה מֵחָבֵר טוֹב".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)