המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי     |     דבירה גרוזמן

פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. ." (דברים טז,יח)

תַּחֲרוּת הַחֶדֶר הַמֻּשְׁלָם!

אֵיזֶה חֲדַר יְלָדִים יִזְכֶּה בַּתֹּאַר – הַחֶדֶר הַמְּסֻדָּר,
 הַמְּצֻיָּד וְהַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל?
הַשּׁוֹפְטִים בַּדֶּרֶךְ!
הִכּוֹנוּ... הִכּוֹנוּ... הִכּוֹנוּ...

מָה עוֹשִׂים רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן אִם נוֹצֶרֶת בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת וְאִי-הֲבָנָה? לְמִי הֵם נִגָּשִׁים כְּדֵי שֶׁיִּפְסֹק לְמִי הַצֶּדֶק?

מָה עוֹשֶׂה יְהוּדָה, אִם הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ נוֹשֵׂא מְסֻיָּם בָּעִיר, הַזָּקוּק לְתִקּוּן דָּחוּף? לְמִי הוּא נִגָּשׁ עַל מְנָת שֶׁהַתִּקּוּן יִתְבַּצֵּעַ?

בִּתְקוּפוֹת הַזֹּהַר, כַּאֲשֶׁר עַם-יִשְׂרָאֵל יָשַׁב בְּנַחֲלָתוֹ וְנִהֵל אֶת עִנְיָנָיו עַל-פִּי הַתּוֹרָה, יָשְׁבוּ בְּשַׁעֲרֵי כָּל עִיר וָעִיר – שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים.

הַשּׁוֹפְטִים, הָיוּ הָאַחֲרָאִים לְנִהוּל תָּקִין שֶׁל עִנְיְנֵי הָעִיר, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר מְסֻדָּר עַל-פִּי חֻקֵּי הַתּוֹרָה.

הַשּׁוֹטְרִים עָזְרוּ עַל-יָדָם, וְהִשְׁגִּיחוּ לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹפְטִים.

קוֹרְאִים יְקָרִים,
הַאִם נִתָּן לְהַפְנוֹת אֶת הַצִּוּוּי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" – גַּם לִילָדִים?
הֲרֵי יְלָדִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֵינָם הָאַחֲרָאִים עַל עִנְיְנֵי הַמִּשְׁפָּט וְהַסֵּדֶר הַצִּבּוּרִי...

לְכָל יֶלֶד יֶשְׁנָן כַּמָּה 'עָרִים קְטַנּוֹת' שֶׁבָּהֶן דַּוְקָא הוּא הַ'שּׁוֹפֵט' וְהַמַּחְלִיט כֵּיצַד יִתְנַהֲלוּ עִנְיְנֵי הָעִיר.

'עִיר' אַחַת הָעוֹמֶדֶת לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל כָּל יֶלֶד, הִיא חֲדַר הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ. בְּיַחַד עִם אֶחָיו, הוּא צָרִיךְ לְהַחְלִיט שֶׁבַּחֶדֶר יִשְׂרֹר סֵדֶר מְסֻדָּר הַמַּתְאִים לְחֻקֵּי הַתּוֹרָה. סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ יִהְיוּ בְּמָקוֹם נָעִים וּבוֹלֵט לָעַיִן, קֻפַּת צְדָקָה תִּהְיֶה קְבוּעָה בַּקִּיר, תְּמוּנוֹת טְהוֹרוֹת תְּקַשֵּׁטְנָה אֶת הַקִּירוֹת וּמַעֲשִׂים-טוֹבִים יְמַלְּאוּ אֶת חֲלַל הַחֶדֶר... הַיְּלָדִים, הֵם הַ'שּׁוֹפְטִים וְהַשּׁוֹטְרִים' הַמֻּפְקָדִים עַל כָּל זֶה.

'עִיר' נוֹסֶפֶת הַמְּסוּרָה לְכָל יֶלֶד, זוֹהִי – הוּא עַצְמוֹ. מָה קוֹרֶה בָּ'עִיר' שֶׁלּוֹ? הַאִם הַכֹּל שָׁלֵו וְרָגוּעַ וּמִתְנַהֵל בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה? כָּל יֶלֶד צָרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁבְּ'שַׁעֲרֵי הָעִיר' שֶׁלּוֹ – בָּעֵינַיִם, בָּאָזְנַיִם וּבַפֶּה, יֵשְׁבוּ 'שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים' שֶׁהוּא יְמַנֶּה, וְיַשְׁגִּיחוּ שֶׁהַכֹּל יִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה...

כָּךְ יָכוֹל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְמַלֵּא אֶת הַצִּוּוּי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ", וּבְכָךְ לִתְרֹם לְקֵרוּב הַיּוֹם בּוֹ "וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה"...

הסיפור השבועי     |     זלמן רודרמן

הָאַדְמוֹ"ר הָרוֹפֵא

שָׁנִים רַבּוֹת חָלְפוּ וּבְנֵי-הַזּוּג בֶּרְנְהַרְד עֲדַיִן לֹא זָכוּ לִפְרִי-בֶּטֶן. הַשְּׁנַיִם הָיוּ יְהוּדִים יִשְׁרֵי-דֶּרֶךְ וּמְדַקְדְּקִים בְּמִצְווֹת. הֵם כְּבָר לֹא הָיוּ צְעִירִים, שֵׂיבָה זָרְקָה בִּשְׂעָרָם. אַף-עַל-פִּי-כֵן הוֹסִיפוּ לְהַאֲמִין וּלְקַוּוֹת שֶׁיּוֹם אֶחָד יִוָּשְׁעוּ וִיחַבְּקוּ יֶלֶד מִשֶּׁלָּהֶם.

יוֹם אֶחָד נָסְעוּ אֶל הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק וְשָׁטְחוּ לְפָנָיו אֶת מְצוּקָתָם. הַצַּדִּיק הֶעֱנִיק לָהֶם אֶת בִּרְכָּתוֹ, וְכַעֲבֹר שָׁנָה הִיא הִתְגַּשְּׁמָה. בִּשְׁנַת תק"ל נוֹלַד לַהוֹרִים הַקְּשִׁישִׁים בֵּן וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל חַיִּים-דָּוִד.

מִיַּלְדוּתוֹ הִבְחִינוּ הַכֹּל בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו יוֹצְאֵי-הַדֹּפֶן. הַיֶּלֶד לָמַד בִּשְׁקִידָה וְהוֹרָיו תָּלוּ בּוֹ תִּקְווֹת רַבּוֹת וְצִפּוּ כִּי יִגְדַּל גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. אוּלָם הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי הַ'הַשְׂכָּלָה', וּבָרְחוֹב הַיְּהוּדִי נִטַּשׁ מַאֲבָק עַז עַל נַפְשָׁם שֶׁל הַצְּעִירִים וּבְנֵי-הַנֹּעַר, כַּאֲשֶׁר הַ'מַּשְׂכִּילִים' מְנַסִּים לָצוּד נְפָשׁוֹת לְדַרְכָּם.

הַנַּעַר שׁוֹחֵר הַדַּעַת נָפַל בְּרִשְׁתָּם. הוּא נִמְשַׁךְ אַחַר רוֹפֵא, יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל, וְזֶה הִצְלִיחַ לְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. בְּהַשְׁפָּעָתוֹ עָזַב חַיִּים-דָּוִד אֶת בֵּית הוֹרָיו וְנָסַע לְאוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּרְלִין, שָׁם הֵחֵל לִלְמֹד רְפוּאָה. בִּזְכוּת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַמַּזְהִירִים הִצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו וְהִתְעַלָּה מֵעַל כָּל חֲבֵרָיו לַפָקוּלְטָה.

עַד מְהֵרָה סִיֵּם בְּהִצְטַיְּנוּת אֶת הַלִּמּוּדִים וּפָתַח מִרְפָּאָה מִשֶּׁלּוֹ. שְׁמוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא הַצָּעִיר וְהַמְּלֻמָּד הִגִּיעַ גַּם אֶל בֵּית-הַמְּלוּכָה הַפּוֹלָנִי, וְחַיִּים-דָּוִד הֻזְמַן לְשַׁמֵּשׁ רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל הַגֶּנֶרָל הַנּוֹדָע זְוִינְצָאק.

בְּהַדְרָגָה זָנַח אֶת אוֹרְחוֹת-הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים וְעִם חֲלֹף הַשָּׁנִים הִתְנַהֵג כְּגוֹי לְכָל דָּבָר. הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה בַּת לְהוֹרִים מִתְבּוֹלְלִים, הֶלֶנָה-הֲדַסָּה שְׁמָהּ, וְנֶהֱנָה מֵחַיִּים נְעִימִים וּשְׁלֵוִים. הוּא זָכָה לִתְהִלָּה וּלְעֹשֶׁר וְהִרְגִּישׁ שֶׁהִגִּיעַ לְפִסְגַּת שְׁאִיפוֹתָיו.

יוֹם אֶחָד טִיְּלוּ הַדּוֹקְטוֹר בֶּרְנְהַרְד וְרַעְיָתוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל הָעֲיָרָה זִיאַרְנוֹב. לְפֶתַע רָאוּ יְהוּדִים, בַּעֲלֵי אֲרֶשֶׁת-פָּנִים רְצִינִית, מְמַהֲרִים לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. "מָה קָרָה?", שָׁאַל אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים. הָאִישׁ נָתַן בּוֹ מַבָּט נָבוֹךְ וְעָגוּם. "חֹדֶשׁ אֱלוּל עַכְשָׁו. יָמִים אֵלּוּ הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה. הַכֹּל מְמַהֲרִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁעוֹמֵד הָרַב לָשֵׂאת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת", הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי וּמִהֵר לְדַרְכּוֹ.

הַדּוֹקְטוֹר וְרַעְיָתוֹ הוֹסִיפוּ לְטַיֵּל. כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב, זָע מַשֶּׁהוּ בְּלִבָּם."נִתְקָרֵב מְעַט יוֹתֵר", הִצִּיעַ הַדּוֹקְטוֹר לְרַעְיָתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ סָמוּךְ לְמִפְתַּן בֵּית-הַכְּנֶסֶת, שֶׁהָיָה מָלֵא אָדָם עַד אֶפֶס מָקוֹם, חָשׁ כְּאִלּוּ רַגְלָיו מוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ פְּנִימָה.

הַמִּתְפַּלְּלִים עָצְרוּ אֶת בְּנֵי-הַזּוּג וְהִסְבִּירוּ לָהֶם כִּי לַנָּשִׁים יֵשׁ עֶזְרַת-נָשִׁים. בְּאֵין בְּרֵרָה הִסְכִּימוּ לְהִפָּרֵד לִזְמַן-מָה. הָאִשָּׁה פָּנְתָה לְעֶזְרַת-הַנָּשִׁים וְדוֹקְטוֹר בֶּרְנְהַרְד נִכְנַס לְאוּלַם בֵּית-הַכְּנֶסֶת.

קוֹלוֹ הַחַם וּדְבָרָיו הַמְּעוֹרְרִים שֶׁל הָרַב פָּרְטוּ עַל נִימִים חֲבוּיִים בְּלֵב הַדּוֹקְטוֹר. הֵם עוֹרְרוּ בּוֹ זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת יְשָׁנִים וְחָדְרוּ מִבַּעַד מַעֲטֵה הַחָמְרִיּוּת הֶעָבֶה שֶׁעָטַף אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. דְּמָעוֹת הֵחֵלּוּ זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו. בַּתְּחִלָּה נִסָּה לְהַסְתִּיר זֹאת מֵעֵינֵי הַקָּהָל, אוּלָם עַד מְהֵרָה לֹא הִצְלִיחַ עוֹד לִכְבֹּשׁ אֶת סַעֲרַת-רוּחוֹ וּפָרַץ בִּבְכִי עַז שֶׁנִּמְשַׁךְ עַד תֹּם דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב.

זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן נוֹדַע, כִּי בְּנֵי-הַזּוּג בֶּרְנְהַרְד הֶחְלִיטוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אֶת כָּל הַכֵּלִים הַיְּקָרִים שֶׁבְּמִטְבָּחָם הִשְׁלִיכוּ לָאַשְׁפָּה וּבִמְקוֹמָם רָכְשׁוּ מַעֲרֶכֶת כֵּלִים חֲדָשָׁה. הֵם אַף הִזְמִינוּ אֲלֵיהֶם אִשָּׁה מִנְּשׁוֹת הָעֲיָרָה כְּדֵי שֶׁתְּלַמֵּד אֶת רַעְיַת הַדּוֹקְטוֹר אֶת הִלְכוֹת הַיַּהֲדוּת.

כָּעֵת הֵחֵל חַיִּים-דָּוִד לְהַפְנוֹת אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הָרַבִּים לְלִמּוּד הַתּוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת-ה'. בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף נָהַג לָלֶכֶת אֶל הַנָּהָר, לִמְצֹא בּוֹ שֶׁבֶר, וּלְהִכָּנֵס לְמֵימָיו הַקְּפוּאִים. כָּךְ הָיָה עוֹמֵד בְּמֵי הַקֶּרַח שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁבְּשָׂרוֹ הָיָה מִתְבַּקֵּעַ. רַק אָז הָיָה שָׁב לְבֵיתוֹ, וּמְטַפֵּל בְּגוּפוֹ בִּתְרוּפוֹת שֶׁהֵכִין בְּעַצְמוֹ.

בַּעֲצַת כַּמָּה מִמַּכָּרָיו הֵחֵל לִנְסֹעַ אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין. הוּא נִקְשַׁר אֵלָיו וְהָיָה מְבַקְּרוֹ עַד יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. לְצַד עֲבוֹדָתוֹ הָרוּחָנִית וְתִקּוּן נִשְׁמָתוֹ, הוֹרָה לוֹ הַחוֹזֶה לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּרוֹפֵא. אוּלָם שׁוּב לֹא הָיָה זֶה אוֹתוֹ דּוֹקְטוֹר בֶּרְנְהַרְד. הַכֹּל הִכִּירוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל בַּעַל-הַתְּשׁוּבָה, וְרַבִּים אַף הֶאֱמִינוּ כִּי הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מִתְלַוֶּה אֵלָיו.

הוּא נִסָּה בְּכָל כּוֹחוֹ לְהִתְחַמֵּק מֵהַזְמָנוֹת שֶׁקִּבֵּל מֵהַפְּרִיצִים וּמִגּוֹיִים בִּכְלָל. כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְחוֹלִים יְהוּדִים, הָיוּ הַלָּלוּ נוֹהֲגִים לָתֵת בְּיָדָיו 'פִּתְקָה', שֶׁבָּהּ שְׁמָם וְשֵׁם אִמָּם, כַּמְּקֻבָּל אֵצֶל הַצַּדִּיקִים.

וּמְסַפְּרִים, שֶׁפַּעַם אַחַת חָלָה רַבִּי מֹשֶׁה-יְחִיאֵל, אַב-בֵּית-הַדִּין שֶׁל קְהִלַּת זָאלְשִׁיץ, בְּמַחֲלָה חֲשׂוּכַת-מַרְפֵּא. ר' חַיִּים-דָּוִד נִקְרָא אֶל מִטָּתוֹ, אַךְ מִיָּד הִבְחִין כִּי אֵין בְּכוֹחַ הָרְפוּאָה לְהוֹשִׁיעוֹ.

"נַעֲשֶׂה אֵפוֹא רְפוּאָה חֲדָשָׁה", אָמַר. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ, אָזַר אֶת אַבְנֵטוֹ, נָטַל אֶת יָדָיו וְנֶעֱמַד לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית עַל-יַד מִטַּת הַחוֹלֶה. כְּשֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע 'שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה', הֵחֵל רַבָּהּ שֶׁל זָאלְשִׁיץ לְהַזִּיעַ, וְעַד סִיּוּם הַתְּפִלָּה כְּבָר קָם מִמִּטָּתוֹ וְהֵחֵל לִצְעֹד כְּאַחַד הָאָדָם...

אַחֲרֵי פְּטִירַת הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין, נֶעֱתַר רַבִּי חַיִּים-דָּוִד לְבַקָּשַׁת רַבִּים וְהֵחֵל לְשַׁמֵּשׁ אַדְמוֹ"ר. אוּלָם גַּם אָז לֹא עָטָה עַל עַצְמוֹ בִּגְדֵי מֶשִׁי, כְּדַרְכָּם שֶׁל אַדְמוֹ"רִים, אֶלָּא הוֹסִיף לִלְבֹּשׁ אֶת בֶּגֶד הָרוֹפְאִים שֶׁלּוֹ וְלַחְבֹּשׁ כּוֹבַע צִילִינְדֶר עַל רֹאשׁוֹ. אֶת מְקוֹם תְּפִלָּתוֹ קָבַע בַּשְּׁטִיבְּל שֶׁל 'הָאַבְרֵכִים הַחֲרִיפִים' בִּפְיֶטְרָקוֹב.

רָגִיל הָיָה הָאַדְמוֹ"ר הָרוֹפֵא לוֹמַר: "אֵינֶנִּי מְוַתֵּר אַף עַל אַחַת מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָבַרְתִּי בִּימֵי חַיַּי, מִשּׁוּם שֶׁמֵהָרֶגַע שֶׁעָשִׂיתִי עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, נֶהֶפְכוּ כֻּלָּן לְמִצְווֹת וְלִזְכֻיּוֹת"...

מבט לגאולה   

הִזְדַּמְּנוּת הַשָּׁנָה!

בְּיָמִים אֵלֶּה מִסְתַּיְּמִים לָהֶם יְמֵי בֵּין-הַזְּמַנִּים וְאָנוּ שָׁבִים לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים. רִעֲנוּן הַכּוֹחוֹת הוּא חָשׁוּב, אַךְ כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּחֻפְשָׁה לַגּוּף, גַּם הַנֶּפֶשׁ זְקוּקָה לְפֶסֶק-זְמַן. מִפַּעַם לְפַעַם חַיָּבִים לַעֲצֹר, לִבְחֹן אֶת דַּרְכֵּנוּ וְלִבְדֹּק אִם אֲנַחְנוּ מִתְקַדְּמִים אוֹ חָלִילָה נְסוֹגִים. הַחַיִּים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אֹסֶף סְתָמִי שֶׁל יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, וְהֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת מַסָּע שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּכְלִית וּמַטָּרָה. פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה מֻכְרָחִים לִבְדֹּק לְאָן הַמַּסָּע הַזֶּה נוֹסֵעַ.

אַבְרֵךְ צָעִיר, עִלּוּי מְפֻרְסָם, שָׁמַע אֶת שִׁמְעוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן מִלַּאדִי, וְהֶחְלִיט לִנְסֹעַ אֵלָיו. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הָרַבִּי, שְׁאָלוֹ הָרַבִּי: "מָה חָסֵר לְךָ?".

עָנָה הָאַבְרֵךְ: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה חָסֵר לִי, וְאֵינֶנִּי מַרְגִּישׁ שֶׁחָסֵר לִי מַשֶּׁהוּ".

שָׁמַע הָרַבִּי אֶת דִּבְרֵי הַ'מִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט' וְאָמַר: "רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת הֲפָכִים הֵן בְּעֶצֶם מַהוּתָן. דָּבָר שֶׁנִּתְפָּס כְּמַעֲלָה בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא חִסָּרוֹן בְּרוּחָנִיּוּת. הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא בַּעַל מַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּרוּחָנִיּוּת זֶהוּ חִסָּרוֹן גָּדוֹל, שֶׁמֵּבִיא לִירִידָה וְלִנְפִילָה".

הָרַבִּי הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ מְסַפֵּר בְּאַחַת מֵאִגְּרוֹתָיו עַל הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הַמְּפֻרְסָם ר' גֵּרְשׁוֹן-דֹּב, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְעַצְמוֹ לִפְנֵי בִּרְכַּת 'הַמַּפִּיל': "גֵּרְשׁוֹן-בֶּער! צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁתָּקוּם אִישׁ אַחֵר לְגַמְרֵי. שֶׁתַּכִּיר וְתַרְגִּישׁ אֶת הָרַחְמָנוּת הָאֲמִתִּית שֶׁעָלֶיךָ!". וּמוֹסִיף הָרַבִּי הָרַיַּי"צ: "קָשֶׁה לְהָבִין מַדּוּעַ בִּטֵּל חָסִיד זֶה אֶת עַצְמוֹ בְּצוּרָה חֲרִיפָה כָּל-כָּךְ, הֲרֵי אֵילוּ תְּבִיעוֹת כְּבָר הָיָה יָכֹל לִתְבֹּעַ מֵעַצְמוֹ. אַךְ הָעֻבְדָּה שֶׁחָסִיד בַּעַל שִׁעוּר-קוֹמָה כָּזֶה הִתְנַהֵג כָּךְ וְלֹא הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן מֵעַצְמוֹ – הוֹרָאָה יֵשׁ בָּהּ".

זֶה הַזְּמַן לַעֲצֹר אֶת מֵרוֹץ הַחַיִּים, לְהִתְכַּנֵּס פְּנִימָה, לַחְשֹׁב עַל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא בִּבְחִינַת 'מִקְלָט', שֶׁאֵלָיו אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִשְּׁאוֹן הָעוֹלָם וּמִטִּרְדוֹתָיו. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן אֶת כָּל הָעֶזְרָה וְהַסִּיּוּעַ לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן-נֶפֶשׁ אֲמִתִּי וּלְקַבֵּל הַחְלָטוֹת טוֹבוֹת. צָרִיךְ רַק לְהוֹשִׁיט יָד אֶל יָדוֹ הַמּוּשֶׁטֶת לְעֶבְרֵנוּ.

בַּעַל תְּשׁוּבָה אֶחָד בָּכָה לִפְנֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין: "אֵין לִי תַּקָּנָה. זֶה לֹא-כְּבָר עָשִׂיתִי תְּשׁוּבָה, וְהִנֵּה שׁוּב נִכְשַׁלְתִּי בְּחֵטְא". עָנָה לוֹ הַצַּדִּיק: "אַל תִּתְיָאֵשׁ, כְּשֵׁם שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לַחְזֹר וְלַחְטֹא, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַחְזֹר וְלִסְלֹחַ".

'תּוֹר' לְכָל אֶחָד

כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַמָּשָׁל שֶׁמֵּבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, הַמַּמְשִׁיל אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל לְמֶלֶךְ הַיּוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה וּמַנִּיחַ לְכָל הֶחָפֵץ בְּכָךְ לָצֵאת אֵלָיו וּלְהַבִּיעַ לְפָנָיו אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו.

בְּיָמִים רְגִילִים קָשֶׁה לְאָדָם מִן הַשּׁוּרָה לְהַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, אוּלָם יֶשְׁנָהּ תְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא אֶל הָעָם, אֶל הַשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ. שָׁם הוּא אֵינוֹ מֻקָּף בְּמַזְכִּירִים, פְּקִידִים וּמְנַהֲלֵי לִשְׁכָּה. כָּל הָרוֹצֶה יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְלִשְׁטֹחַ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו.

וְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן מוֹסִיף, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקַבֵּל אֶת כָּל הַבָּאִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְכֻלָּם. הַמֶּלֶךְ לֹא רַק שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי הָעָם, אֶלָּא גַּם מְמַלֵּא אֶת הַבַּקָּשׁוֹת בְּשִׂמְחָה וּבִמְאוֹר-פָּנִים. יֵשׁ רַק דָּבָר אֶחָד שֶׁהָעָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת – לָצֵאת אֶל הַמֶּלֶךְ. לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן הַנָּדִיר וְהַיָּקָר שֶׁבּוֹ הַמֶּלֶךְ נִמְצָא קָרוֹב מְאוֹד לְכָל אֶחָד, וְלָגֶשֶׁת אֵלָיו.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ יֵשׁ צֹרֶךְ לְמַלֵּא דְּרִישׁוֹת מְסֻיָּמוֹת כְּדֵי 'לְהַגִּיעַ' אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. לֹא כָּל אָדָם הוּא זַךְ וְטָהוֹר דַּיּוֹ לְהַבְטִיחַ שֶׁתְּפִלָּתוֹ תִּפְעַל אֶת פְּעֻלָּתָהּ.

אֲבָל בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַ'מֶּלֶךְ' יוֹצֵא אֶל הַ'שָּׂדֶה'. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פּוֹתֵחַ לְפָנֵינוּ אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים וּמֵאִיר עָלֵינוּ בְּאוֹרוֹ הַגָּדוֹל. צָרִיךְ פָּשׁוּט לָגֶשֶׁת אֵלָיו!

הַשָּׁנָה, נְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַחַד-שְׁנָתִית הַזֹּאת גַּם וּבְעִקָּר כְּדֵי לְזָרֵז אֶת בּוֹא הַגְּאֻלָּה בְּפֹעַל מַמָּשׁ. כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ נֹאמַר: אָמְנָם אֲנַחְנוּ רַק אֶזְרָחִים פְּשׁוּטִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, לֹא רַק לָנוּ – אֶלָּא לְכָל הַמַּמְלָכָה! אָנָּא שְׁלַח לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה...

סיפורי חסידים

לִרְאוֹת כָּל יְהוּדִי

מְסַפֵּר הָרַב יוֹסֵף-יִצְחָק יַעֲקֹבְסוֹן:

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים שָׁמַעְתִּי סִפּוּר מְרַגֵּשׁ. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבּאוִיטְשׁ בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה בַּ'זַאל' הַקָּטָן לְמַעְלָה, שֶׁבְּעֵת חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ הָיָה הָרַבִּי מִתְיַשֵּׁב עַל סַפְסָל כְּשֶׁפָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת מוּסָבוֹת כְּלַפֵּי הַקָּהָל, לְצַד הַמַּעֲרָב, וּמַשְׁעִין אֶת מִצְחוֹ עַל יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְנוֹתָר כָּךְ עַד סוֹף חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן כָּל הָעֵת בַּסִּדּוּר.

בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּמְּדֻמֶּה בִּשְׁנַת תשמ"א, הִתְיַשֵּׁב הָרַבִּי עַל הַסַּפְסָל כָּרָגִיל, אַךְ לִתְמִיהַת הַנּוֹכְחִים, לֹא הִגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ לַמֵּצַח כְּתָמִיד. הַדָּבָר נִשְׁנָה גַּם לְמָחֳרָת, וְרַבָּה הָיְתָה הַפְּלִיאָה. אַחַד הַבַּחוּרִים שָׁאַל מִישֶׁהוּ מֵחַבְרֵי הַמַּזְכִּירוּת לְסִבַּת הַדָּבָר, אַךְ גַּם הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲנוֹת.

בַּשָּׁבוּעוֹת הַבָּאִים הָיָה הַדָּבָר פְּעָמִים כָּךְ וּפְעָמִים כָּךְ, וְהַחִידָה גָּדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם. הָיָה בָּחוּר אֶחָד שֶׁלְּאֹרֶךְ שָׁבוּעוֹת אֵלֶּה הֶחְלִיט כִּי הוּא חַיָּב לְבָרֵר אֶת סִבַּת הַדָּבָר, וּבָרוּךְ-הַשֵּׁם זָכָה לְגַלּוֹת אֶת הַסִּבָּה עַל-פִּי שִׂכְלֵנוּ הַדַּל לְהַנְהָגָה זוֹ.

הוּא הִבְחִין כִּי בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה אוֹרֵחַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּנָיו שְׂרוּפוֹת רַחְמָנָא-לִצְלַן. הַלָּה נִפְצַע וְנִשְׂרַף בְּאֹרַח קָשֶׁה בִּמְיֻחָד בְּאַחַד הַפִּגּוּעִים בְּאֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ וּמַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי לֹא-עָלֵינוּ הָיָה מְעוֹרֵר רְתִיעָה. הוּא נָהַג לְהַגִּיעַ לַשְּׁכוּנָה אַחַת לִשְׁנָתַיִם לֶאֱסֹף צְדָקָה, וְהַיְּלָדִים מְאוֹד פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ בִּגְלַל הַמַּרְאֶה.

הַבָּחוּר הִבְחִין כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהָאוֹרֵחַ נָכַח בַּתְּפִלָּה, הָרַבִּי לֹא הִגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ, כַּנִּרְאֶה בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שֶׁמֶץ שֶׁל מַחְשָׁבָה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ חָס-וְשָׁלוֹם. הָיָה זֶה גַּם כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ אוֹרֵחַ עָמַד בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר וְכִמְעַט אִי-אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ, הִקְפִּיד הָרַבִּי עַל כָּךְ...

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)