הגעתו של הרב גרונר, מזכירו האישי של הרבי, לסידני היתה מלאכה קשה ומורכבת. לפני כשבועיים סיכם הרב יוסף ישעי' ברוין רב קהילת אנ"ש בסידני עם הרב גרונר ע"ד ביאתו לסידני. הרב ברוין התחייב שיעשה כל אשר ביכולתו שהכל יתנהל בתיאום מלא עם כל חלקי הקהילה, מתוך אהבה ואחדות. הרב גרונר אישר באי-מייל שבעז"ה יבוא לסידני להתוועד עם הקהילה. סוכם שההתוועדות תתקיים במקום ניטרלי וישתתפו בו קהילת אנ"ש צמח צדק וגם קהילת הישיבה, מרכז חב"ד.

לאחר שלא נמצא אף אולם לרפואה להכיל את כל הקהל, הוחלט לקיים אירוע בישיבה סנטר לחוד, אם כי מתוך הבנה מלאה בין כל הצדדים. הרב גרונר ביקש לוודא שכולם מרוצים כי "בפירוש שמעתי בעבר מאחי ר' יצחק שאגיע לסידני רק אם הכל מתנהל מתוך שלום ושלוה". ליתר שאת, נתקבלה ההחלטה לקיים 2  אירועים לשתי הקהילות, ושוב מתוך הבנה מלאה ותיאום בין כל הצדדים.

בליל שבת קודש הגיע הרב גרונר להתפלל בקהילת אנ"ש "צמח צדק".  בין מנחה לערבית נערמו עליו הרבה מאנ"ש עם שאלות משאלות שונות בהנהגת הרבי וכדומה. אם כי לא הי' שם משקה ופארבייסען, אבל קלחו שם סיפורים ועובדות "כיד המלך". הכל התחיל בתור שיחה גרידא בין רב הקהילה, הרב ברוין, להרב גרונר בפינה צנועה וצדדית, אבל בסופו של דבר נדחפו הרבה מהקהל והרגישו טעם "פארבריינגען" של פעם.

לבקשת הקהל הרחב, אחרי תפילת ערבית, נעתר הרב ברוין לספר באנגלית לכולם חלק ממה שנדבר. להלן יבואו חלק מהסיפורים שזרמו שם.

לאחרי סעודת שבת, איש איש במקומו, ערכה קהילת אנ"ש "צמח צדק" הרצאה מיוחדת עם הרב גרונר בבית אחד מנגידי הקהילה ר' מנחם שי' לויכטער. מאות אנשים הקשיבו לרב גרונר עת שהרצה על משנתו של הרבי בנושא השידוכים תוך כדי התמקדות מיוחדת בנושא חינוך הילדים.

למחרת ביום שבת קודש התקיימה התוועדות מיוחדת בבנין הישיבה, שנמשכה לאחר מכן גם בביתו של הרב פעלדמאן, שליח הראשי לסידני. במוצאי שבת קודש התקיימה אסיפת רבנים בבית הנ"ל.

 * * * * * *

והנה חלק מהעובדות שנדברו ב"התוועדות" בלי משקה:

הרב גרונר התבקש ע"י ר' מענדל שי' איטקין  לאשר עובדה הבאה,  שהרב מנחם מענדל שי' גרונר מסר שאביו – ר' ליבל - הי' אומר לו בתור ילד (כיום ראש ישיבה בקרית גת), שכדאי לו תמיד ללכת ל770 בשבת בבוקר ברבע לעשר "כי אז לא יורד גשם" כיון שאז הרבי הולך ל770, הרב גרונר אישר שכן כך הי' – ברוב הפעמים לא ירד גשם בשעה הזאת.

והוסיף לספר שפעם בתהלוכת ל"ג בעומר ירד גשם זלעפות במנהטן, ומפקד המשטרה התקשר בטלפון ממנהטן לברר מה עושים בקראון הייטס כעת בקשר לילדים. כשנציג המשטרה בשכונה סיפר לו לפי תומו שבקראון הייטס אין גשם לא האמין לו. נציג המשטרה העביר את הטלפון להרב גרונר ואמר לו- "תברר אצל הרב , הוא לא משקר". הרב גרונר אמר לו שאם רוצה להשתזף כדאי לבוא מיד לקראון הייטס.

ואכן לאחר שנגמרה התהלוכה ואחרון הילדים עלה על האוטובוס התחיל לרדת מבול של גשם. לאחר מכן, אמר הרבי ללייבל למסור להרב העכט (מארגן התהלוכות) , שכשהזכיר בשיחה את פסוקי בחוקותי – "אם בחוקותי תלכו..." השמיט בכוונה את המלים "ונתתי גשמיכם"...

הרב ברוין חזר וסיפר מזכרונו על תהלוכה אלרת בשנת תש"נ כאשר לפי כל התחזיות אמור הי' להיות גשם עז, ובשעת התהלוכה בערה השמש במלוא עוזה. רק לסיום התהלוכה, כשהרבי התחיל לשיר "הנה מה טוב" ונכנס ל770  התחיל לרדת כזה גשם חזק. הרב ברוין העיר שזה מתאים למובא במאמרי ל"ג בעומר שרשב"י פעל ירידת גשמים ע"י ש"פתח ואמר הנה מה טוב גו'".

נזכר על שליח אחד בארץ שרצה לעזוב מקום שליחותו בגלל מחלוקת עם השליח הראשי, והרבי אמר לליבל להגיד לו "אומעטום איז דא מחלוקת. וואו וויל ער גיין אין מדבר?" [=מחלוקת יש בכל מקום. האם ברצונו לברוח למדבר?], והורה לו להישאר במקום.

שאלו על פתיחת בקבוקי המשקה בהתוועדות שיש אוסרים מחמת יצירת כלי [=הפקק]. הרב גרונר אישר שאם כי לפעמים נפתחו הבקבוקים בשבת, אבל הרבי הורה לו לפתוח את הכל מערב שבת, ורק כשמאיזה סיבה לא נפתח מערב שבת, פתחם הרבי בשבת. כששאלו ששמו לב שהבקבוקים שהובאו לרבי בהתוועדות הכילו קצת יין, והי' ניכר שהוכנס בהם יין לפני כן – לא רצה הרב גרונר לענות (יש שטענו שאולי הרבי חשש לצביעה במשקין כשמזג מכוסו לבקבוקים, ואולי הורה להכניס בהם יין מערב שבת).

בקשר לכך ש"לא מספרים סודות מהחדר" סיפר, שר' לייביש הבר ז"ל  – שהי' עם הרבי בצרפת – נתבקש למסור סיפורים שונים ממה שהי' עם הרבי ב"פלעצל" וכדומה. ואמר שישאל את הרבי על כך. ואז אמר לו הרבי ש"לא מספרים סודות מהחדר". ובכל זה ניאות ר' לייביש לספר שתי אמרות שהשמיע הרבי ב"פלעצל". הראשון: הרבי שאל מדוע בפרשת נצבים נקרא יהושע בן נון בשם הושע לאחרי שכבר שונה שמו ליהושע. והסביר הרבי, הרי במדרש מובא שאות יו"ד של שרי נתרעמה כשנשתנה שמה לשרה, ולכן נמסר היו"ד ליהושע. ולפי זה, הרי אז היתה שרה בת 90 ונפטרה בגיל 127, ונמצא שיש לה רק 37 שנה של תרעומת. ומדוייק  היטב, כיון ששמו של יהושע שונה בשנה השנית, ועכשיו בשנת הארבעים לאחרי 37 שנה כבר היק אפשר לקרותו "הושע".

ועוד אמרה מהפלעצל:  מדוע אומרת המשנה "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת", הרי ר"ה הוא לא יו"ט. וביאר הרבי שכשר"ה חל בשבת ונפעלים התקיעות מאליהן ע"י שבת, בטוחים שהכל "הלך כדבעי", ממילט עושים יו"ט מיוחד [י"ל ע"ד יו"ט הי' עושה על שיצא בשלום מן הקודש" – הערת הכותב].

עוד סיפורים – יבואו בכתבה נפרדת.