המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ

"בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת..." (במדבר ח,ב)

ב"ה

כְּבוֹד יְדִידִי הַנַּעֲלֶה, הָרַב חַיִּים שֶׁיִּחְיֶה

הִנְנִי זוֹכֵר, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁהָיְתָה לִי כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת יְדִידֵינוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ, עֲסוּקִים בְּלַהַט שֶׁל מִצְוָה, בַּהֲבָאַת אֲנָשִׁים וִילָדִים לִשְׁמִיעַת "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת". וַאֲנִי לְצַעֲרִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִשְׁתַּתֵּף בָּזֶה, בִּגְלַל הַשְּׁאֵלוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהוּבְאוּ בְּפָנַי בַּיָּמִים שֶׁל עֶרֶב הַחַג וְהָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲנוֹת לְכֻלָּם וְכוּ'.

עַל-כֵּן הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁאוּכַל בְּכָל זֹאת לְהִשְׁתַּתֵּף בַּזְּכוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הִנְנִי מְצָרֵף סְכוּם כַּסְפִּי זֶה...

בְּבִרְכַּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וּבִפְנִימִיּוּת

מָרָא דְּאַתְרָא

בָּזֶה אַחַר זֶה עָלוּ וּבָאוּ נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים וּבִידֵיהֶם תְּרוּמָתָם הַנִּכְבָּדָה לַחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. הַזְּכוּת הַיְּקָרָה וְהַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת הָיְתָה מְשֻׁתֶּפֶת לִנְשִׂיאֵי כָּל הַשְּׁבָטִים, פְּרָט לְאֶחָד. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֹא הִתְבַּקֵּשׁ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם.

מָה הָיְתָה תְּגוּבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן? חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ. הוּא הִצְטַעֵר עַל הַזְּכוּת הַזֹּאת שֶׁנִּמְנְעָה מִמֶּנּוּ. עַל כֵּן, בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ, מְנַחֵם אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם מִצְוַת הַעֲלָאַת הָאוֹר בַּמְּנוֹרָה, הַנִּתֶּנֶת לוֹ.

קוֹרְאִים יְקָרִים:

לָמָּה בְּעֶצֶם הָיָה צָרִיךְ אַהֲרֹן לְהִצְטַעֵר? הֲרֵי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה עֲבוֹדוֹת עוֹד מְחַכּוֹת לוֹ בַּמִּשְׁכָּן... אוּלַי הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אֲפִלּוּ מְרֻצֶּה מִכָּךְ שֶׁנֶּחְסְכָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה אַחַת?

עֶבֶד ה', הָעוֹמֵד תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ – כָּזֶה הָיָה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. לַדָּבָר הַזֶּה הוּא הִקְדִּישׁ אֶת כָּל חַיָּיו.

לָכֵן, כַּאֲשֶׁר הִזְדַּמְּנָה פִּתְאוֹם עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה שֶׁל הֲבָאַת תְּרוּמָה לַחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, וְאַהֲרֹן רָאָה שֶׁהוּא לֹא שֻׁתָּף בָּהּ, כַּמּוּבָן שֶׁהוּא הִצְטַעֵר. הוּא חָשַׁשׁ שֶׁאוּלַי יֶשְׁנָהּ בְּעָיָה עִם הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ כְּעֶבֶד ה'.

לָכֵן צָרִיךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְנַחֲמוֹ וּלְהַבְטִיחוֹ, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הִשְׁתַּתְּפוּת בַּחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, בְּאֶמְצָעוּת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה.

הַצַּעַר שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּנוּ מוּסַר-הַשְׂכֵּל חָשׁוּב: כָּל יְהוּדִי מֻזְמָן וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ לְדַרְגַּת 'כֹּהֵן', אִם הוּא יַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' וּלְשָׁרְתוֹ – תָּמִיד.

אַךְ הַבְּחִינָה, הַאִם בֶּאֱמֶת הִצְלִיחַ הַיְּהוּדִי לְהַגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַזֹּאת הִיא, הַאִם יֵשׁ בּוֹ מִסּוּג הַצַּעַר שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. הַאִם בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה יְהוּדִים עֲסוּקִים בִּדְבַר-מִצְוָה, וְלוֹ אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהּ, הַאִם 'נֶחְלֶשֶׁת דַּעְתּוֹ' וְהַדָּבָר מְצַעֲרוֹ...

וּבֵינְתַיִם נִשְׁתַּדֵּל, יְדִידִים, לָתֵת יָד וּלְהִצְטָרֵף לְכָל דְּבַר-מִצְוָה הַמִּזְדַּמֵּן בְּדַרְכֵּנוּ.

(ספר השיחות תשמ"ח, חלק ב)

הסיפור השבועי

נְדִיבוּת וּפִשְׁרָהּ

בָּעִיר תּוּנִיס פָּרְצָה מַחֲלֹקֶת עַזָּה בֵּין כַּמָּה מִפַּרְנְסֵי הָעִיר לְבֵין רַבָּהּ, רַבִּי יִצְחָק אֶלְחַיִּיק. הַמַּחֲלֹקֶת הָיְתָה עַל רֶקַע תְּבִיעָתָם שֶׁל פַּרְנְסֵי הָעִיר כִּי הָרַב יְפַנֶּה אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁבּוֹ הוּא מִתְגּוֹרֵר כְּבָר עֶשְׂרוֹת שָׁנִים...

הַמַּחֲלֹקֶת פָּרְצָה לְאַחַר שֶׁנּוֹדַע כִּי בַּיִת זֶה הֻקְדַּשׁ לִפְנֵי כַּמָּה דּוֹרוֹת לְקֻפַּת הַ'הֶקְדֵּשׁ', הַמְּפַרְנֶסֶת אֶת עֲנִיֵּי הָעִיר. פַּרְנְסֵי הָעִיר טָעֲנוּ, כִּי הַבַּיִת הָעֳנַק בִּשְׁעָתוֹ לָרַב שֶׁלֹּא כַּדִּין, שֶׁכֵּן הוּא לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לַקְּהִלָּה אֶלָּא לַ'הֶקְדֵּשׁ', וְלָכֵן עָלָיו לְפַנּוֹת אֶת הַבַּיִת. לְעֻמָּתָם סָבַר הָרַב כִּי הוּא רַשַּׁאי לְהוֹסִיף וּלְהַחְזִיק בַּבַּיִת שֶׁהָעֳנַק לוֹ כַּדָּת וְכַדִּין מִטַּעַם הַקְּהִלָּה.

הָעִנְיָן הוּבָא לִפְנֵי בֵּית-הַדִּין בְּקִירוּאָן, אַךְ גַּם חֲכָמָיו הִתְקַשּׁוּ לְהַגִּיעַ לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה וּלְהַחְלָטָה מֻסְכֶּמֶת. בְּהַמְלָצַת חַכְמֵי קִירוּאָן הֻחְלַט לְהָבִיא אֶת הַמַּחֲלֹקֶת לִפְנֵי בֵּית-הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁל בָּבֶל. וְכָךְ, בִּגְלַל עַקְשָׁנוּתָם שֶׁל אוֹתָם פַּרְנָסִים נֶאֱלַץ רַבָּהּ הַיָּשִׁישׁ שֶׁל תּוּנִיס לְהִטַּלְטֵל עַד בָּבֶל כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתוֹ וּלְהָגֵן עַל בֵּיתוֹ.

אַב-בֵּית-הַדִּין הַגָּדוֹל נוֹדַע בְּיַדְעָנוּתוֹ הָרַבָּה וּבַדְּרָכִים הַחֲכָמוֹת שֶׁבָּהֶן הוֹצִיא אֶת הָאֱמֶת לָאוֹר. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה צָעִיר בְּהַרְבֵּה מֵרַבָּהּ שֶׁל תּוּנִיס, הִקְשִׁיב לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים בְּלֹא מַשּׂוֹא-פָּנִים, בֵּרֵר, דָּרַשׁ וְחָקַר הֵיטֵב אֶת הַתּוֹבְעִים וְאֶת הַנִּתְבָּע כְּאֶחָד.

לְבַסּוֹף קָרָא אַב-בֵּית-הַדִּין לְשַׁמָּשׁוֹ וְלָחַשׁ דְּבַר-מָה עַל אָזְנוֹ. הַשַּׁמָּשׁ יָצָא מִדֶּלֶת צְדָדִית וְכַעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים שָׁב וְהוֹפִיעַ וּבְיָדָיו תֵּבָה. אַב-בֵּית-הַדִּין פָּתַח אֶת הַתֵּבָה, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הַנּוֹכְחִים מָנָה כֶּסֶף כִּסְכוּם שָׁוְיוֹ שֶׁל בֵּית הָרַב, וְהוֹשִׁיטוֹ לַתּוֹבְעִים.

"בַּזֹּאת נִסְתַּיְּמָה הַמַּחֲלֹקֶת", הוֹדִיעַ חֲגִיגִית. "הִנֵּה קִבַּלְתֶּם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁתְּבַעְתֶּם בַּעֲבוּר עֲנִיֵּי הַקְּהִלָּה, וְלֹא יִתְבַּזֶּה כְּבוֹד הַתּוֹרָה בְּהוֹצָאַת הָרַב הַגָּאוֹן מִבֵּיתוֹ". הַפַּרְנָסִים הוֹשִׁיטוּ יָדַיִם מְבֻיָּשׁוֹת-מַשֶּׁהוּ וְנָטְלוּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֻגַּשׁ לָהֶם.

אַב-בֵּית-הַדִּין קָרָא אֶת מַבְּטֵי הַהִשְׁתּוֹמְמוּת שֶׁעַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים. "וַדַּאי אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָדַעַת אֶת סִבַּת נְדִיבוּתִי", אָמַר. "וּבְכֵן כָּעֵת, כְּשֶׁנִּסְתַּיֵּם הַדִּיּוּן, רַשָּׁאִים אַתֶּם לְהִתְיַשֵּׁב וּלְהַאֲזִין לְסִפּוּרִי...

"הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד. הָיִיתִי אָז יֶלֶד רַךְ, כְּבֵן עֶשֶׂר. אָבִי, יַעֲקֹב חָדִידָא, יְהוּדִי תָּמִים-לֵב אַךְ פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, עָסַק לְפַרְנָסָתוֹ בְּנִקּוּי בּוֹרוֹת שׁוֹפְכִין. בְּשֶׁל הַכְנָסוֹתָיו הַדַּלּוֹת נֶאֱלַץ לְצָרְפֵנִי אֵלָיו כְּדֵי לְסַיְּעוֹ בִּמְלַאכְתוֹ הַקָּשָׁה.

"יוֹם אֶחָד, בְּלֶכְתֵנוּ בָּרְחוֹב, הוֹפִיעַ מוּלֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבִּי יִצְחָק אֶלְחַיִּיק, הַיּוֹשֵׁב כָּאן. אָבִי אָחַז בְּיָדָיו אֶת הַכֵּלִים הַמְּזֹהָמִים, שֶׁבָּהֶם הִשְׁתַּמֵּשׁ לְנִקּוּי הַבּוֹרוֹת, וְאָז, בְּדִיּוּק כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרַב סָמוּךְ אֵלֵינוּ, נִתְקְלָה רַגְלוֹ שֶׁל אָבִי בְּאֶבֶן וְהוּא נָפַל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה. הַכֵּלִים שֶׁבְּיָדָיו פָּגְעוּ בִּגְלִימָתוֹ הַהֲדוּרָה שֶׁל הָרַב וְטִנְּפוּהָ.

"מִכָּל עֵבֶר זִנְּקוּ לְעֶבְרֵנוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים. רֻבָּם מִהֲרוּ בִּדְאָגָה רַבָּה לְנַקּוֹת אֶת גְּלִימָתוֹ שֶׁל הָרַב מֵהַלִּכְלוּךְ, וְרַק שְׁנַיִם מֵהֶם, סִיְּעוּ לְאָבִי לָקוּם עַל רַגְלָיו וְלָלֶכֶת מִשָּׁם.

"כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְבֵיתֵנוּ הִתְעוֹרְרָה בְּלִבִּי שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה. 'אִמְרִי לִי אִמָּא', פָּנִיתִי לְאִמִּי, 'מַדּוּעַ נִזְעֲקוּ הַכֹּל לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָרַב וְאִלּוּ אֶל אַבָּא, נִגְּשׁוּ אַךְ מְתֵי-מְעַט? בַּמֶּה יִתְרוֹנוֹ שֶׁל הָרַב עָלֵינוּ?'...

אִמָּא חִיְּכָה לִתְמִימוּתִי וְהִסְבִּירָה: 'כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ כִּי גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא רַבֵּנוּ?! וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁכָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו שׁוֹקֵד הוּא עַל לִמּוּד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה?!'.

"בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע גָּמְלָה בְּלִבִּי הַחְלָטָה לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אִם כָּךְ מְכַבְּדִים הַבְּרִיּוֹת אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, רוֹצֶה גַּם אֲנִי לִהְיוֹת תַּלְמִיד-חָכָם. אַךְ דָּא עָקָא, הַלִּמּוּד בְּתַלְמוּד-הַתּוֹרָה שֶׁבְּעִירֵנוּ עָלָה כֶּסֶף רַב, שֶׁאוֹתוֹ, כָּךְ יָדַעְתִּי, לֹא הָיָה אָבִי מְסֻגָּל לְשַׁלֵּם. יָמִים רַבִּים הִסְתּוֹבַבְתִּי עָצוּב וַחֲסַר מְנוּחָה.

"יוֹם אֶחָד נוֹדַע לִי כִּי בְּבָבֶל יָכוֹל כָּל הֶחָפֵץ בְּכָךְ לָבוֹא וְלִלְמֹד תּוֹרָה בְּלֹא תַּשְׁלוּם, שֶׁכֵּן אֶת שְׂכָרָם מְקַבְּלִים הַמְּלַמְּדִים מִקֻּפַּת הַקְּהִלָּה. חִפַּשְׂתִּי דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לְבָבֶל, וַה' זִמֵּן לִי אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת. בְּעִירֵנוּ עָבְרָה שַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים שֶׁפָּנֶיהָ לְבָבֶל. שָׁאַלְתִּי לְהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל אָבִי וְהוּא נָתַן לִי אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ.

"כַּעֲבֹר שָׁבוּעוֹת שֶׁל נְדוּדִים הִתְגַּלְגַּלְתִּי לְבֵיתוֹ שֶׁל מְכֻבָּדִי, עוֹבַדְיָה בֶּן-עָלִי, אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הָעִיר. נָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינָיו וְהוּא פָּרַשׂ עָלַי אֶת חָסוּתוֹ. הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד תּוֹרָה וְרָאִיתִי בְּרָכָה בַּעֲמָלִי.

"בִּמְרוּצַת הַזְּמַן הֵחֵל מְאָרְחִי לִרְווֹת מִמֶּנִּי נַחַת, עַד שֶׁהָיִיתִי אֶצְלוֹ כְּבֵן מַמָּשׁ. כָּל בֵּיתוֹ וְכָל אוֹצְרוֹתָיו נִפְתְּחוּ לְפָנַי. וְהִנֵּה", סִיֵּם אַב-בֵּית-הַדִּין אֶת סִפּוּרוֹ, "עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, יוֹשֵׁב אָנֹכִי כָּעֵת עַל כִּסֵּא נִכְבָּד זֶה".

הָרַב וְהַפַּרְנָסִים הִבִּיטוּ בַּיּוֹשֵׁב מוּלָם בְּתִמָּהוֹן. הֵם הִתְקַשּׁוּ לְהַאֲמִין כִּי אַב-בֵּית-הַדִּין, רַבִּי נַפְתָּלִי חָדִידָא, הוּא-הוּא בֶּן עִירָם, הַנַּעַר נַפְתָּלִי הַמְּסַיֵּעַ עַל-יַד אָבִיו יַעֲקֹב הַשְּׁרַבְרַב...

אַב-בֵּית-הַדִּין חִיֵּךְ אֲלֵיהֶם. "הַאִם תָּבִינוּ אוֹתִי כָּעֵת? הָאֵין אֲנִי חַיָּב תּוֹדָה לְרַבָּהּ שֶׁל תּוּנִיס? הֲלוֹא תִּרְאוּ כִּי כַּמָּה טִפּוֹת רֶפֶשׁ שֶׁנִּתְּזוּ לִפְנֵי שָׁנִים עַל גְּלִימָתוֹ, הֱבִיאוּנִי לְחַיֵּי עוֹלָם!

"וְאַתֶּם מְכֻבָּדַי, קַבְּלוּ נָא מוּסַר-הַשְׂכֵּל בְּעִנְיַן כְּבוֹד חֲכָמִים, מֵאוֹתָם עוֹבְרֵי-אֹרַח תְּמִימִים שֶׁנִּזְעֲקוּ לְנַקּוֹת אֶת גְּלִימַת רַבָּם. הֵם בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא הָיוּ מְטַלְטְלִים אֶת הָרַב עַד לְבָבֶל בְּשֶׁל מְקוֹם מְגוּרָיו"...

מבט לגאולה  |  עם מכתבים למערכת

לְהִתְכּוֹנֵן לַיּוֹם הֶחָדָשׁ

לְמַעֲרֶכֶת "תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי", שָׁלוֹם.

קוֹרְאִים לִי יַעֲנְקִי וַאֲנִי בֵּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה וָחֵצִי. בְּעֶזְרַת ה' בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֲנִי נִכְנָס לִישִׁיבָה קְטַנָּה.

רָצִיתִי לְהִתְיַעֵץ אִתְּכֶם בְּעִנְיָן שֶׁמֵּצִיק לִי קְצָת. כָּל לַיְלָה אֲנִי אוֹמֵר 'קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה' בִּישִׁיבָה, עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי בַּחֶדֶר, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי רָגִיל כָּל הַשָּׁנִים.

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִתְחִילָה לוֹמַר לִי שֶׁזֶּה לֹא בְּסֵדֶר לְהַגִּיד כָּךְ קְרִיאַת שְׁמַע, וְשֶׁצָּרִיךְ לִלְבֹּשׁ כּוֹבַע וַחֲלִיפָה וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע דַּוְקָא לְיַד הַשֻּׁלְחָן בַּסָּלוֹן.

הֵבֵאתִי לָהּ הוֹכָחָה מִזֶּה שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה", סִימָן שֶׁצְּרִיכִים לוֹמַר אוֹתָהּ 'עַל הַמִּטָּה' דַּוְקָא. לֹא הָיָה לָהּ מָה לַעֲנוֹת לִי, אֲבָל הִיא אָמְרָה שֶׁעוֹד מְעַט אֲנִי יַגִּיעַ לַיְּשִׁיבָה וְשָׁם כֻּלָּם אוֹמְרִים אֶת קְרִיאַת שְׁמַע דַּוְקָא בְּאוּלַם הַלִּמּוּדִים – "הַזַּאל", וְשֶׁכְּדַאי לִי לְהִתְרַגֵּל לְכָךְ כְּבָר מֵעַכְשָׁו.

אֲנִי לְעֻמָּתָהּ חוֹשֵׁב, שֶׁלֹּא צָרִיךְ כָּל-כָּךְ לְכַוֵּן בִּקְרִיאַת שְׁמַע הַזּוֹ, כִּי כְּבָר מִמֵּילָא אָמַרְנוּ פַּעֲמַיִם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם קְרִיאַת שְׁמַע – בְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְגַם וִדּוּי כְּבָר אָמַרְתִּי בְּשַׁחֲרִית וּמִנְחָה, אָז כָּאן כְּבָר לֹא צְרִיכִים כָּל-כָּךְ לְכַוֵּן.

מָה בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?

תְּשׁוּבָה:

לְיַעֲנְקִי הַיָּקָר.

רֵאשִׁית, אָנוּ מְבָרְכִים אוֹתְךָ בְּבִרְכַּת הַצְלָחָה בְּלִמּוּדֶיךָ וּבַכְּנִיסָה לַיְּשִׁיבָה הַקְּטַנָּה.

וּבְנוֹגֵעַ לִשְׁאֵלָתְךָ הַחֲשׁוּבָה – אָכֵן, קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה זוֹ תְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכָה לְהֵאָמֵר בִּרְצִינוּת רַבָּה. לָכֵן, מִלְּבַד לְבִישַׁת חֲלִיפָה וַחֲבִישַׁת כּוֹבַע – כָּרָאוּי לִתְפִלָּה זוֹ – מֻמְלָץ גַּם לְאָמְרָה בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹרֵם לְךָ רְצִינוּת יְתֵרָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת (כְּמוֹ בַּסָּלוֹן), וְלֹא עַל הַמִּטָּה מַמָּשׁ.

זֶה שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע זוֹ נִקְרֵאת "שֶׁעַל הַמִּטָּה", אֵינָהּ הוֹכָחָה. בַּסִּדּוּר יֵשׁ גַּם "תְּפִלָּה עַל הַחוֹלִים", וּבְכֵן, הַאִם כְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת הַתְּפִלָּה הַהִיא, צְרִיכִים לָשֶׁבֶת עַל הַחוֹלִים?!... אֶלָּא כְּפִי שֶׁשָּׁם בָּרוּר לְךָ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא "תְּפִלָּה עֲבוּר הַחוֹלִים", כָּךְ גַּם כָּאן הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוּר הַמִּטָּה – כְּלוֹמַר עַל זְמַן הַשֵּׁנָה, כִּי בְּסֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע זֶה מְבַקְּשִׁים "הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם", "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" וּשְׁאָר תְּפִלּוֹת וּפְסוּקִים הַשַּׁיָּכִים לִזְמַן הַשֵּׁנָה.

סֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע הוּא זְמַן שֶׁבּוֹ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן-נֶפֶשׁ אֲמִתִּי עַל כָּל הַיּוֹם שֶׁעָבַר. הָרַבִּי הָרַיַּי"צ מַמְשִׁיל זֹאת לַוִּדּוּי שֶׁלִּפְנֵי הַמִּיתָה, שֶׁבּוֹ מְחַשֵּׁב אָדָם מָה הִסְפִּיק בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו...

אֶלָּא שֶׁהַהֶבְדֵּל הוּא, שֶׁבְּכָל לַיְלָה עֲדַיִן "הַיְּרִיד לֹא הִסְתַּיֵּם", עֲדַיִן נִתָּן לַחְשֹׁב מָה צָרִיךְ תִּקּוּן וְכֵיצַד לְתַקְּנוֹ בַּיּוֹם הַבָּא, וּלְקַבֵּל הַחְלָטָה שֶׁ"הַמָּחָר יִהְיֶה יָפֶה יוֹתֵר מֵהַיּוֹם".

אַחַד הַחֲסִידִים שָׁאַל פַּעַם אֶת אַדְמוֹ"ר הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער), מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת אִם בְּעֵת תְּחִלַּת 'קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה' נְתוּנִים בַּעֲיֵפוּת גְּדוֹלָה עַד שֶׁנִּרְדָּמִים תּוֹךְ כְּדֵי אֲמִירָה? – עָנָה לוֹ הָרַבִּי שֶׁיָּנוּחַ לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם. שָׁאַל הֶחָסִיד: וּמָה יִקְרֶה אִם כְּשֶׁאֵלֵךְ לָנוּחַ אֶשָּׁאֵר לִישֹׁן עַד הַבֹּקֶר? עָנָה לוֹ הָרַבִּי: "אֲזַי תִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, אֲבָל מָה שֶׁבָּרוּר הוּא שֶׁחַיָּבִים לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. אַחֶרֶת, כָּל הַיּוֹם לֹא הוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ".

*

אוּלַי כְּבָר הִזְדַּמֵּן לְךָ לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ שֶׁהַגָּלוּת נִמְשְׁלָה לְשֵׁנָה. הַגְּאֻלָּה לְעֻמָּתָהּ, נִמְשְׁלָה לְהִתְעוֹרְרוּת וְקִימָה מִן הַשֵּׁנָה, לַיּוֹם הֶחָדָשׁ שֶׁמַּגִּיעַ אַחֲרֵי לֵיל הַשֵּׁנָה הֶחָשׁוּךְ – "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים".

וּבְכֵן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁהַיּוֹם "יֵלֵךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ" אִם לֹא אָמְרוּ קְרִיאַת שְׁמַע כִּדְבָעֵי, וְעָשׂוּ עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה שֶׁל חֶשְׁבּוֹן-נֶפֶשׁ אֲמִתִּי בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי – בְּדִיּוּק כָּךְ הַגְּאוּלָה כֻּלָּהּ "אֵינָהּ שָׁוָה" כִּבְיָכוֹל לוּלֵא הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה – בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן הַגָּלוּת.

בִּרְגָעִים אַחֲרוֹנִים אֵלּוּ שֶׁל לֵיל הַגָּלוּת, כְּשֶׁלַּכֹּל כְּבָר בָּרוּר שֶׁאוֹר הַיּוֹם – אוֹר הַגְּאֻלָּה – נִצָּב בְּפִתְחֵנוּ וְעוֹמֵד לְהַבְהִיק בְּכָל רֶגַע, זֶה הַזְּמַן לַחְטֹף עֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת, לְהַשְׁקִיעַ בַּעֲבוֹדַת ה' וְלָצֵאת מֵהַגָּלוּת הַפְּנִימִית בַּעֲבוֹדַת ה' – וּבִזְכוּת עֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל "קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה", תָּאִיר הַגְּאֻלָּה בִּשְׁלֵמוּתָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.

סיפורי חסידים

הִתְעַלּוּת וּתְשׁוּבָה

כַּאֲשֶׁר נִתְמַנָּה הַ'חוֹזֶה' מִלּוּבְּלִין לְאַדְמוֹ"ר, הִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה וְלַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: הַאִם בַּהִתְמַנּוּת לְאַדְמוֹ"ר נַעֲשֵׂיתָ חוֹטֵא?

הֵשִׁיב הַ'חוֹזֶה': "יֵשׁ חֲטָאִים שֶׁלְּגַבֵּי אִכָּר פָּשׁוּט אֵינָם בְּגֶדֶר חֲטָאִים, אֲבָל כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה אוֹתָם אָדָם מְכֻבָּד, הֵם נֶחְשָׁבִים חֵטְא וָפֶשַׁע. מַעֲשִׂים שֶׁלְּגַבֵּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם חֵטְא, נֶחְשָׁבִים עָווֹן לְגַבֵּי צַדִּיקִים, שֶׁעִמָּם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה".

וְהוֹסִיף הַ'חוֹזֶה': "כָּךְ מָצָאנוּ גַּם אֵצֶל הַלְּוִיִּים, שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּתְעַלּוּ לַעֲבֹד בַּמִּשְׁכָּן, נִצְטַוּוּ לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת לְחַטָּאת. וַהֲרֵי אִם חָטְאוּ לִפְנֵי-כֵן, הָיָה עֲלֵיהֶם לְהָבִיא חַטָּאת מִיָּד לְאַחַר הַחֵטְא. אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁמַּעֲשִׂים שֶׁקֹּדֶם לָכֵן לֹא נֶחְשְׁבוּ לְחֵטְא, חִיְּבוּ אוֹתָם עַכְשָׁו לְהָבִיא עֲלֵיהֶם כַּפָּרָה".

נִגּוּן שֶׁל חָסִיד וְצִנּוֹר

מְסַפֵּר הָרַב שַׁבְּתַּי סְלָבַטִיצְקִי, שְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּאַנְטְוֶרְפֶּן, בֶּלְגְיָה:

בִּימֵי בַּחֲרוּתִי לָמַדְתִּי בִּישִׁיבַת 'קוֹל תּוֹרָה' בִּירוּשָׁלַיִם אֵצֶל רַבִּי שְׁלֹמֹה-זַלְמָן אוֹיְרְבַּךְ. שָׁם נוֹצַר הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי עִם הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וְתוֹרַת הַחֲסִידוּת, בִּזְכוּת הֶכֵּרוּתִי עִם חָסִיד שֶׁל הָרַבִּי.

הָיָה זֶה בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, עִם סִיּוּם קַבָּלַת שַׁבָּת וּתְפִלַּת עַרְבִית. רֹב הַבַּחוּרִים יָרְדוּ לַחֲדַר הָאֹכֶל לִסְעוּדַת הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁלְּפֶתַע נִכְנַס לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ יְהוּדִי זָקֵן שֶׁנֶּעֱמַד בִּקְצֵה בֵּית-הַמִּדְרָשׁ. הִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו וְשָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל. הוּא לֹא הִתְנוֹעֵעַ וְלֹא צָעַק, רַק הִתְפַּלֵּל מִלָּה בְּמִלָּה בְּנִגּוּן וּמְתִיקוּת נִפְלָאָה.

כָּךְ עָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרָיו מְהֻפְּנָט בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם פָּנִיתִי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, הַאִם הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ? הוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְיָרַדְנוּ לַחֲדַר הָאֹכֶל, כְּשֶׁהַבַּחוּרִים כְּבָר סִיְּמוּ אֶת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת. קִדַּשְׁנוּ עַל הַיַּיִן וְהוּא הֵחֵל לְנַגֵּן נִגּוּנִים נִפְלָאִים, שֶׁרַק אַחַר-כָּךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֵלּוּ נִגּוּנֵי חַבַּ"ד. הוּא דִּבֵּר עַל עוֹלַם הַנִּגּוּן וְעַל עוֹלַם הַסִּפּוּר. הִתְפַּעַלְתִּי מְאוֹד מִדֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיזֶה חָסִיד הוּא?

"אֲנִי מְנַסֶּה לִהְיוֹת חָסִיד וְצִנּוֹר שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ" – אָמַר  הַיְּהוּדִי בְּחִיּוּךְ וְנָתַן לִי מִסְפַּר דַּפִּים מֻדְפָּסִים בִּמְכוֹנַת כְּתִיבָה. זוֹ הָיְתָה הַשִּׂיחָה שֶׁל הָרַבִּי עַל חֵטְא הַמְּרַגְּלִים. לָמַדְתִּי אֶת הַשִּׂיחָה בְּעִיּוּן וְכָל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי. זֶה פָּתַח בְּפָנַי עוֹלָם חָדָשׁ, מַבָּט מְחֻדָּשׁ עַל הָעוֹלָם וְתַכְלִיתוֹ.

עַד הַיּוֹם אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הָיָה אוֹתוֹ חָסִיד, אַךְ זוֹ הָיְתָה לִי הַהֶכֵּרוּת הַפְּנִימִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי עִם חֲסִידוּת חַבַּ"ד.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)