בשבוע של ל"ג בעומר נערך כינוס מוסיקאים ייחודי, ראשון מסוגו. כ-30 ממיטב המוסיקאים: זמרים, נגנים ומלחינים חב"דיים נטלו חלק במפגש, פנל דיונים, בנושא "מוסיקה כשליחות".

הדיון התמקד בבירור ההשפעה של הסגנונות המוסיקאליים השונים על-פי תשובותיו של הרבי, מקורות הלכתיים והגישה החסידית.

יוזם הכינוס – הכנר החסידי ר' מרדכי ברוצקי, סקר את תמצית העשיה המוסיקאלית על כל שלביה: מתחילת הווצרותו של הניגון אצל המלחין דרך התחנות השונות של עיבוד וביצוע  ועד לתחנה הסופית – המאזין, תוך הדגשה שהאיכות של כל שלב משפיעה על העברת המסר המוסיקאלי.

הרב מנחם מענדל גלוכובסקי ערך משא הלכתי מקיף ומרתק בדעת הפוסקים בנושא, החל מהגמרות, דעת הראשונים, האחרונים ועד הפסיקה כיום.

התפתח דיון ער בין המשתתפים לגבי ההשלכות המעשיות בשטח המוסיקה כיום. ר' אבי פיאמנטה התבקש להקריא ולהסביר את התשובה המפורטת שהאחים אבי ויוסי פיאמנטה זכו לקבל מהרבי בתשל"ט. רבים מסעיפי המכתב אקטואליים להיום ושייכים לכלל המוסיקאים.

את הכינוס חתם הרב יצחק גינזבורג בדרשה מאלפת ע"פ סוד, המבהירה לאור הקבלה והחסידות את עוצמתה הפנימית של המוסיקה. במוסיקה המתוקנת תלויה קדושת הבית היהודי, ובכוחה, ששואב ממקום הנבואה, ניתן לכונן מלכות אמיתית – עד כדי הנהגה מדינית מתוקנת.

ככל שהמוסיקאי מתעצם ומזדהה נפשית עם סגנון  הניגונים החסידיים-פנימיים, כך הוא מסוגל גם לברר ולהעלות לקדושה סגנונות מוסיקאליים נוספים להם נחשף בהשגחה פרטית.

הכינוס של ארבע שעות רצופות רק פתח את הנושאים השונים, וכל המשתתפים הביעו רצון גדול להפגש שוב להמשך הדיונים.