המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי

"אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְעַנְיֵן וְנִרְאֶה מִי יָבִין אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַסִּפּוּר דַּוְקָא לְשַׁבָּת זֹאת" – אָמַר מוֹטִי עַל-יַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת.

"פַּעַם שָׁלַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי אֶת בְּנוֹ, אֶל שְׁנַיִם מִבֵּין גְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים שֶׁל אוֹתָהּ תְּקוּפָה, כְּדֵי שֶׁהֵם יְבָרְכוּ אוֹתוֹ.

הַבֵּן חָזַר אֶל אָבִיו כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ וְעָצוּב. הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לוֹ אוֹתָם שְׁנֵי הַתַּנָּאִים הַצַּדִּיקִים, נִשְׁמְעוּ מַמָּשׁ הַהֶפֶךְ מִבְּרָכוֹת.

אַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא הִתְרַגֵּשׁ מִן הַמִּלִּים הַ'קָּשׁוֹת', לְהֶפֶךְ, הוּא הִסְבִּיר לִבְנוֹ שֶׁהָיוּ אֵלֶּה דַּוְקָא בְּרָכוֹת נַעֲלוֹת. הוּא גַּם פֵּרֵט וְהִסְבִּיר לוֹ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ".

"אֲנִי יוֹדַעַת מָה הַקֶּשֶׁר לַשַּׁבָּת הַזֹּאת" – קָפְצָה רִבְקִי וְאָמְרָה. "הֲרֵי רַק עַכְשָׁו הָיָה לַ"ג בָּעֹמֶר, שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי".

"זֶה נָכוֹן" – אָמַר מוֹטִי – "אֲבָל אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְקֶשֶׁר נוֹסָף עִם הַ'פָּרָשָׁה' שֶׁל הַשַּׁבָּת הַזֹּאת".

כֻּלָּם נִסּוּ לַחְשֹׁב עַל תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל מוֹטִי, אֲבָל בֵּינְתַיִם לִשְׁנֵיאוֹר הֵצִיקָה שְׁאֵלָה אַחֶרֶת עַל עֶצֶם הַסִּפּוּר:

"אֲנִי לֹא מֵבִין" – הוּא שָׁאַל – "אִם אוֹתָם תַּנָּאִים רָצוּ לְבָרֵךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמָּה הֵם לֹא יָכְלוּ לוֹמַר אֶת הַבְּרָכוֹת בְּאֹפֶן שֶׁהֵן תִּהְיֶינָה מוּבָנוֹת וּבְרוּרוֹת מִיָּד..."

"זֶה בְּדִיּוּק הַקֶּשֶׁר לַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ" – שָׂמַח מוֹטִי כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַשְּׁאֵלָה. "בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים תּוֹכָחָה שֶׁבְּהֶחְלֵט לֹא נִשְׁמַעַת כְּשַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל בְּרָכוֹת, אֶלָּא בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ.

"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, בַּעַל הַתַּנְיָא, מַסְבִּיר אֵיךְ כָּל קְלָלָה הִיא בְּעֶצֶם 'בְּרָכָה' הַמֻּסְוֵית וּמֻסְתֶּרֶת. לְמָשָׁל, קְלָלָה הָאוֹמֶרֶת שֶׁעֶשֶׂר נָשִׁים תֵּאָלַצְנָה לֶאֱפוֹת לֶחֶם בְּתַנּוּר אֶחָד, הִיא בְּעֶצֶם בְּרָכָה שֶׁלְּפִיהָּ עֶשֶׂר 'כּוֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ' שֶׁל הַיְּהוּדִי יָבִיאוּ אוֹתוֹ לְהִתְלַהֲטוּת וְחֹם שֶׁל אַהֲבַת ה'.

"וְכָךְ הָלְאָה, הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מַסְבִּיר אֵיךְ כָּל אַחַת מִן הַקְּלָלוֹת, יֵשׁ בָּהּ, בְּדֶרֶךְ מְאוֹד רוּחָנִית וּגְבוֹהָה, בְּרָכָה גְּדוֹלָה.

"עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע שֶׁל בְּרָכוֹת כָּל הַזְּמַן. אַךְ יֵשׁ סוּג מְיֻחָד שֶׁל בְּרָכוֹת שֶׁהַמָּקוֹר שֶׁלָּהֶן כָּל-כָּךְ גָּבוֹהַּ וְנַעֲלֶה, שֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ 'לְהַלְבִּישׁ' אוֹתָן בְּמִלִּים הַנִּשְׁמָעוֹת כַּהֶפֶךְ מִבְּרָכוֹת. רַק כָּךְ, יְכוֹלוֹת הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁלָּנוּ".

מוֹטִי סִיֵּם וּשְׁנֵיאוֹר פִּתְאוֹם קָפַץ וְנִזְכַּר בְּקוֹל: "אֲהָהּ, זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁרָאִינוּ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר בִּשְׂדֵה-הַתְּעוּפָה! אַתֶּם זוֹכְרִים שֶׁרָאִינוּ בָּחוּר שָׁחֹר מֵאָמֶרִיקָה, וְכָל הָאַחִים הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ קָפְצוּ עָלָיו, הִרְבִּיצוּ לוֹ עַל הַגַּב, נִתְלוּ עָלָיו וְכִמְעַט שֶׁהִפִּילוּ אוֹתוֹ... אַתֶּם זוֹכְרִים שֶׁרִבְקִי שָׁאֲלָה 'לָמָּה הֵם עוֹשִׂים לוֹ כָּכָה?' וְאַבָּא עָנָה לָהּ שֶׁזֶּה 'מֵרֹב אַהֲבָה'. זֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָה הֵן נִרְאוֹת כְּמוֹ קְלָלוֹת".

"יָפֶה מְאוֹד" – שָׂמַח אַבָּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַדֻּגְמָא שֶׁל שְׁנֵיאוֹר. "וְעַכְשָׁו אֶשְׁאַל אֶתְכֶם רַק עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת" – הוּא הוֹסִיף – "הַאִם לְדַעְתְּכֶם יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין רַשְׁבִּ"י (שֶׁהִצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַקְּלָלוֹת), וּבֵין הָאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן (שֶׁמְּלַמְּדֵנוּ לְהָבִין בְּפָרָשַׁת 'בְּחֻקּוֹתַי' מַהֵן הַבְּרָכוֹת שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַקְּלָלוֹת)?

הַתְּשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה: דַּוְקָא שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ קְשׁוּרִים לְגִלּוּי וַהֲפָצַת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הִיא-הִיא הַנּוֹתֶנֶת לָנוּ מִשְׁקָפַיִם נְכוֹנִים, הַמְּאַפְשְׁרִים לָנוּ לִרְאוֹת גַּם דְּבָרִים כְּמוּסִים, גְּבוֹהִים וְנַעֲלִים, כְּמוֹ הַבְּרָכוֹת הַמְּיֻחָדוֹת הַלָּלוּ.

הסיפור השבועי

דִּין-הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹן

לֹא מִכְּבָר עָלָה הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת בְּבַרְדִיצֶ'ב, וְהִנֵּה הִתְיַצְּבוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לְדִין-תּוֹרָה. זֶה לוֹ דִּין-הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹן כְּרַבָּהּ שֶׁל בַּרְדִיצֶ'ב. וְזֶה דְּבַר הַמִּקְרֶה:

סוֹחֵר עָשִׁיר, מֵהָעִיר הַסְּמוּכָה, חַמֶלְנִיק, הִגִּיעַ לְבַרְדִיצֶ'ב וְעִמּוֹ חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת דְּבַשׁ. בִּקֵּשׁ הַסּוֹחֵר לְמָכְרָן בַּיְּרִיד שֶׁבְּבַרְדִיצֶ'ב, אַךְ בְּדִיּוּק אָז יָרַד מְאוֹד מְחִיר הַדְּבַשׁ. הַסּוֹחֵר, שֶׁלֹּא רָצָה לְהַפְסִיד אֶת כַּסְפּוֹ, פָּנָה לְאֶחָד מִיְּדִידָיו בָּעִיר וּבִקֵּשׁ לְאַחְסֵן בִּרְשׁוּתוֹ אֶת הַדְּבַשׁ עַד שֶׁהַמְּחִיר יָשׁוּב וְיַעֲלֶה.

נַעֲנָה לוֹ הַיָּדִיד, שֶׁהָיָה אָדָם יָשָׁר וְטוֹב-לֵב, וְנֵאוֹת לְאַכְסֵן אֶת חָבִיּוֹת הַדְּבַשׁ כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ הַסּוֹחֵר. נֶאֱמָנִים הָיוּ זֶה לָזֶה וְלֹא רָשְׁמוּ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר מֵעִנְיַן הַהַפְקָדָה. בֵּינְתַיִם חָלַף הַזְּמַן, וּמִכֵּיוָן שֶׁמְּחִיר הַדְּבַשׁ נוֹתַר נָמוּךְ, לֹא אָצָה הַדֶּרֶךְ לַסּוֹחֵר.

לְיָמִים פָּקְדָה אֶת הַיָּדִיד, שׁוֹמֵר הַדְּבַשׁ, מַחֲלָה וְהוּא נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ. מוֹתוֹ הָיָה מָהִיר וּפִתְאוֹמִי וְהוּא לֹא הִסְפִּיק לְצַוּוֹת מְאוּמָה לְבָנָיו.

חָלַף זְמַן וְאָז סוֹף-סוֹף טִפֵּס וְעָלָה שַׁעֲרוֹ שֶׁל הַדְּבַשׁ. הִתְיַצֵּב בַּעַל הֶחָבִיּוֹת בְּבֵית יְדִידוֹ הַמָּנוֹחַ וְתָבַע אֶת סְחוֹרָתוֹ מִיְּדֵי יוֹרְשָׁיו. אֲבָל הֵם, שֶׁלֹּא יָדְעוּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, דָּחוּ אֶת תְּבִיעָתוֹ. עַתָּה עָמְדוּ הַבָּנִים מִזֶּה וּבַעַל הֶחָבִיּוֹת מִזֶּה וְטָעֲנוּ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם.

שָׁמַע הַמָּרָא-דְּאַתְרָא אֶת הַטְּעָנוֹת וְהַהֲלָכָה הָיְתָה בְּרוּרָה לוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם – יָדוֹ שֶׁל בַּעַל הַדְּבַשׁ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. שֶׁהֲרֵי כָּךְ נֶאֱמַר: "אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה", וְגַם זֹאת, כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁטָר אוֹ עֵדִים. כָּל-שֶׁכֵּן כָּאן, שֶׁאֵין לֹא שְׁטָר וְלֹא עֵדִים.

אוּלָם קֹדֶם שֶׁפָּצָה אֶת פִּיו לִפְסֹק אֶת הַהֲלָכָה וְלַחְרֹץ אֶת הַדִּין, נֵעוֹרוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק שְׁתֵּי תְּהִיּוֹת. הָאַחַת: לָמָּה זֶה הִקְרָה לְפָנָיו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּשֶׁבְתוֹ לָרִאשׁוֹנָה עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בָּעִיר, מִקְרֶה שֶׁבּוֹ הַהֲלָכָה פְּסוּקָה וְחוֹתֶכֶת, מִבְּלִי יְכֹלֶת לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל לְדֶרֶךְ הַפְּשָׁרָה? שֶׁמָּא רֶמֶז רוֹמְזִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי רַק הַדִּין הוּא אֱמֶת וְכִי מִנְהָגוֹ לְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר דֶּרֶךְ הַפְּשָׁרָה וְהָאֶמְצַע, אֵינוֹ נָכוֹן?

וּתְהִיָּה נוֹסֶפֶת, מַטְרִידָה לֹא פָּחוֹת מִקּוֹדַמְתָּהּ: מִפְּנֵי-מָה זִמֵּן לְפָנָיו שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ דִּין כָּזֶה, שֶׁבְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת יֵרָאֶה כְּמִשְׁפָּט מְעֻוָּת. הֲלוֹא הַכֹּל יֹאמְרוּ, שֶׁהַסּוֹחֵר מֵחַמֶלְנִיק יָדוּעַ וּמֻכָּר כְּאָדָם יָשָׁר, עָשִׁיר גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, וְרָחוֹק מִגֶּזֶל כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי הוּא וִידִידוֹ הַמָּנוֹחַ הָיוּ נֶאֱמָנִים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֻזְקְקוּ לִשְׁטָרוֹת וּלְעֵדִים. לָמָּה מְעַוֵּת הַדִּין אֶת הַצֶּדֶק הַטִּבְעִי וְהַגָּלוּי לָעַיִן?!

הִתְקַשָּׁה אֵפוֹא רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק לַחְרֹץ דִּין, כִּי בְּלִבּוֹ הִרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ כָּאן נִגּוּד בֵּין תְּחוּשַׁת הַצֶּדֶק לְבֵין דִּין הַתּוֹרָה. בְּעוֹד בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנָיו וּמַמְתִּינִים לְמוֹצָא פִּיו, בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתָם וּפָרַשׁ לְקֶרֶן-זָוִית. בַּצָּר לוֹ שָׁפַךְ אֶת שִׂיחוֹ לִפְנֵי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּבַקָּשָׁה וּבִתְחִנָּה שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינָיו.

פִּתְאוֹם, כְּאִלּוּ הִכָּה בּוֹ הַבָּרָק, נִתֵּר בַּעַל הַדְּבַשׁ מִמְּקוֹמוֹ. "נִזְכַּרְתִּי! נִזְכַּרְתִּי!", קָרָא בְּמַפְתִּיעַ וּבִקֵּשׁ לְסַפֵּר דְּבַר-מָה לָרַב. כֹּה חָשׁוּב הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו, שֶׁרָאָה לְנָכוֹן לְהַפְרִיעַ אֶת הָרַב, שֶׁעָמַד בַּפִּנָּה, מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

"אֲדוֹנִי הָרַב", אָמַר הַסּוֹחֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "בְּעוֹדִי עוֹמֵד כָּאן, הִבְזִיק לְפֶתַע בְּמוֹחִי, כְּמוֹ מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה, זִכָּרוֹן יָשָׁן וְאָבוּד. הַדָּבָר אֵרַע לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה, בִּהְיוֹתִי יֶלֶד צָעִיר. אָבִינוּ מֵת פִּתְאוֹם וְהִנִּיחַ לָנוּ יְרֻשָּׁה נִכְבָּדָה שֶׁל כֶּסֶף וּשְׁוֵה כֶּסֶף. בֵּין הָאוֹצָרוֹת שֶׁמָּצָאנוּ, הָיָה גַּם מַחְסָן מָלֵא יֵינוֹת וּשְׁמָנִים.

"יוֹם אֶחָד הוֹפִיעַ בְּבֵיתֵנוּ אֲבִיהֶם שֶׁל שְׁנַיִם אֵלֶּה, הָעוֹמְדִים כָּאן מוּלִי בַּדִּין, וְתָבַע מֵעִמָּנוּ אֶת אוֹצַר הַיֵּינוֹת וְהַשְּׁמָנִים. הוּא טָעַן, כִּי מְסָרוֹ בְּפִקָּדוֹן לְאָבִינוּ, וְשׁוֹמֵר חִנָּם הָיָה עֲלֵיהֶם. אֲנַחְנוּ, יְתוֹמִים צְעִירִים, מֵעוֹלָם לֹא הִתְעָרַבְנוּ בְּעִסְקֵי אָבִינוּ וְלֹא יָדַעְנוּ לְהָשִׁיבוֹ דָּבָר.

"כְּמוֹ עַכְשָׁו, הִתְיַצַּבְנוּ לִפְנֵי הָרַב לְדִין-תּוֹרָה וְהוּא פָּסַק לְטוֹבָתֵנוּ. אֵין מוֹצִיאִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים בְּלִי רְאָיָה, אָמַר הָרַב, וְהַשְּׁמָנִים וְהַיֵּינוֹת נוֹתְרוּ בְּיָדֵינוּ. לְאַחַר זְמַן מָכַרְנוּ אֶת אוֹצַר הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן, וּפִתְאוֹם אֲנִי תּוֹפֵס עַכְשָׁו, כִּי פִּדְיוֹן הַמְּכִירָה הַהִיא מִשְׁתַּוֶּה בְּדִיּוּק לִמְחִיר חָבִיּוֹת הַדְּבַשׁ שֶׁלִּי, הַנִּמְצָאוֹת בִּידֵי בָּנָיו שֶׁל יְדִידִי"...

כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ זָהֲרוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק. מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים הָיְתָה בְּרוּרָה לְגַמְרֵי. בַּעַל חָבִיּוֹת הַדְּבַשׁ הֵקִישׁ נְכוֹנָה מִן הַמִּקְרֶה הַהוּא אֶל זֶה הַנּוֹכְחִי וּכְבָר קָבַע אֶת דִּינוֹ לְהַפְסִיד בַּתְּבִיעָה. בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה מַמָּשׁ אַף הִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין, שֶׁלְּפִיו אֵין מוֹצִיאִים מִיְּדֵי הַיְּתוֹמִים בְּלֹא שְׁטָר אוֹ עֵדִים.

כָּעֵת סָרוּ כָּל תְּהִיּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק. מִן הַשָּׁמַיִם זִמְּנוּ לְפָנָיו דִּין זֶה כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁגַּם אִם בְּעֵינֵי בָּשָׂר לֹא תָּמִיד רוֹאִים אָנוּ אֶת הָאֱמֶת שֶׁבַּדִּין, עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁדִּין הַתּוֹרָה הוּא אֱמֶת מֻחְלֶטֶת, אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ. פִּנְקָסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פָּתוּחַ וּלְעוֹלָם מַשְׁלִים הוּא אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו בִּמְדֻיָּק. לְעִתִּים לוֹקֵחַ הַדָּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, לְעִתִּים יוֹתֵר, וּלְעִתִּים פָּחוֹת, אֲבָל מְסַבֵּב הַסִּבּוֹת דּוֹאֵג שֶׁהַצֶּדֶק יֵעָשֶׂה.

מבט לגאולה  |  עם חבלי הקליטה של יורי ואורי  |  פרק עשירי ואחרון

תַּקְצִיר הַפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים: יוּרִי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הָעוֹלִים מֵרוּסְיָה מִשְׁתַּלְּבִים בְּחַיֵּי הַשְּׁכוּנָה וּבִשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת – לֹא מְעַט בִּזְכוּת עֶזְרָתוֹ שֶׁל אוּרִי.

הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה – בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ

הַהַדְלָקָה נִקְבְּעָה לַשָּׁעָה תֵּשַׁע, אַךְ כְּבָר בִּשְׁמוֹנֶה וָחֵצִי הָיְתָה רַחֲבַת בֵּית-הַכְּנֶסֶת עֲמוּסָה בְּכָל תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה וְרַבִּים-רַבִּים שֶׁכְּבָר הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ מִשְּׁכוּנוֹת אֲחֵרוֹת לַ"מְּדוּרָה הַגְּדוֹלָה בָּעִיר". מֵהַבָּתִּים הַסְּמוּכִים לָרְחָבָה הִתְקַדְּמוּ נָשִׁים הַמְּקַדְּמוֹת עֶגְלוֹת יְלָדִים, יְלָדִים קְטַנִּים הָאוֹחֲזִים בָּעֲגָלָה, וִילָדִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר הָאוֹחֲזִים בְּשַׂקִּית מַמְתַּקִּים. הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים עוֹד יוֹתֵר כְּבָר עָמְדוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד בְּסָמוּךְ לַמְּדוּרָה שֶׁעָלֶיהָ כֹּה טָרְחוּ בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן.

עֲרֵמַת הָעֵצִים שֶׁעָמְדָה בְּמֶרְכַּז הָרְחָבָה, הָיְתָה מַרְשִׁימָה בְּגָבְהָהּ. נִכַּר הָיָה שֶׁהִשְׁקִיעוּ בָּהּ חֹדֶשׁ שֶׁל עֲבוֹדָה, אַךְ הַתּוֹצָאָה בְּהֶחְלֵט הִצְדִּיקָה אֶת הַמַּאֲמָץ. וְאָכֵן – הַיְּלָדִים כֻּלָּם עָמְדוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה בְּבִגְדֵי שַׁבָּת, וּפְנֵיהֶם אוֹמְרוֹת חַג. פְּנֵיהֶם הַמְּאֻשָּׁרוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים אָמְרוּ הַכֹּל: שִׂמְחָה, אֹשֶׁר, וְלֹא מְעַט גַּאֲוָה. כָּל אֶחָד מֵהַיְּלָדִים הִרְגִּישׁ שֶׁהַהַצְלָחָה הִיא שֶׁלּוֹ וּבִזְכוּתוֹ!...

בְּתֵשַׁע – יָדְעוּ כֻּלָּם – יֵצֵא הָרַב מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת, וּכְמָסֹרֶת הַשָּׁנִים יַדְלִיק אֶת הַלַּפִּיד, יְקָרֵב אוֹתוֹ לְמִגְדַּל הָעֵצִים הָעֲנָק, וּמִשֶּׁתַּעֲלֶה הַשַּׁלְהֶבֶת יֵצְאוּ כֻּלָּם בְּרִקּוּדֵי שִׂמְחָה לִכְבוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי. מָסֹרֶת נִפְלָאָה וְרַבַּת-שָׁנִים, שֶׁלֹּא נִרְאֶה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְהִפָּסֵק הַשָּׁנָה.

וְאָכֵן, כַּמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשָּׁעָה תֵּשַׁע כְּבָר יָרַד הָרַב לֵיְזֶרְסוֹן בְּמַדְרֵגוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת, וּפָנָה בִּצְעָדִים מְדוּדִים לְכִוּוּן הָרְחָבָה (בִּכְלָל, הָרַב לֵיְזֶרסוֹן מַקְפִּיד תָּמִיד לְהַקְדִּים וְלֹא לְאַחֵר. בְּרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ הוּא גַּם מַקְפִּיד שֶׁבַּתְּפִלָּה לֹא יַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיְּסַיֵּם קְרִיאַת שְׁמַע וּשְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה).

הָרֶגַע הַגָּדוֹל הִתְקָרֵב: הַיְּלָדִים הִתְרַחֲקוּ מֵהָעֵצִים, הַתִּזְמֹרֶת הִשְׁחִיזָה אֶת הַכֵּלִים, וְאָבוֹת נִמְרָצִים כְּבָר הֵרִימוּ אֶת יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים עַל כִּתְפֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיֵּיטִיבוּ לִרְאוֹת אֶת הָרֶגַע הַגָּדוֹל וְהַחַד-שְׁנָתִי שֶׁל הַהַדְלָקָה. הַגַּבַּאי ר' צְבִי הוֹשִׁיט לָרַב אֶת הַלַּפִּיד הֶעָטוּף בִּסְחָבוֹת סְפוּגוֹת בְּנֵפְטְ וּשְׁאָר חֳמָרִים דְּלִיקִים, וְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַצִּית כְּדֵי לְהַדְלִיק אֶת הַלַּפִּיד, אַךְ הָרַב סִמֵּן לוֹ לְהַמְתִּין רֶגַע. נִרְאֶה הָיָה שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ, עֵינָיו שׁוֹטְטוּ בַּקָּהָל הַגָּדוֹל כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁחִיּוּךְ עָלָה עַל פָּנָיו – נִכַּר הָיָה שֶׁמָּצָא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

הַקָּהָל הָרַב עָקַב כָּל אוֹתָהּ עֵת אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעוֹתָיו שֶׁל הָרַב, וְכֻלָּם הִתְפַּלְּאוּ עַל הָעִכּוּב.

בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט בָּרְחָבָה נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב הֵיטֵב: "אֲנִי מְכַבֵּד בַּזֹּאת אֶת ר' גֵּרְשׁוֹן-גְּרִישָׁה אַבְרַמְסְקִי, בְּהַדְלָקַת הַמְּדוּרָה!".

מְאוֹת מַבָּטִים מִתְפַּלְּאִים נִנְעֲצוּ בְּבַת-אַחַת בִּגְרִישָׁה, אָבִיו שֶׁל יוּרִי. גְּרִישָׁה עַצְמוֹ, שֶׁזּוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו שֶׁהוּא זָכָה לַתֹּאַר 'רֶבּ', לֹא מָצָא אֶת עַצְמוֹ מֵרֹב מְבוּכָה, אַךְ הָרַב עוֹדֵד אוֹתוֹ לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּנוֹ. הוּא הִנִּיחַ לְר' צְבִי לְהַדְלִיק אֶת הַלַּפִּיד, וְנָתַן אוֹתוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל גְּרִישָׁה.

"צָרִיךְ לְבָרֵךְ מַשֶּׁהוּ?", בֵּרֵר גְּרִישָׁה בִּמְבוּכָה, וְהָרַב חִיֵּךְ. "יִתָּכֵן שֶׁעָלֶיךָ לְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', אַךְ מִסָּפֵק אַל תְּבָרֵךְ כְּלוּם"...

גְּרִישָׁה נִגַּשׁ בִּצְעָדִים אִטִּיִּים אַךְ בּוֹטְחִים לַמְּדוּרָה, וְהִגִּישׁ אֶת הַלַּפִּיד לָעֵצִים. הָאֵשׁ אָחֲזָה בָּעֵץ הָרִאשׁוֹן וְהֵחֵלָּה לְהִתְלַקֵּחַ, וְהָרַב נִצֵּל אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁעֲדַיִן שָׂרַר:

"אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד! מִשְׁפַּחַת אַבְרַמְסְקִי הִגִּיעָה לִשְׁכוּנָתֵנוּ אַךְ לִפְנֵי חָדְשַׁיִם יָמִים, לְלֹא יֶדַע בְּיַהֲדוּת – וּבְחַסְדֵי שָׁמַיִם כָּעֵת הֵם עוֹמְדִים אִתָּנוּ כִּירֵאִים וּשְׁלֵמִים, וּמְאוֹת הָאוֹרְחִים אֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת שׁוּם הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַמִּשְׁפָּחוֹת הַוָּתִיקוֹת, הַשּׁוֹמְרוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת מִיּוֹם לֵדָתָם!".

הִסְתַּכַּלְתִּי עַל יוּרִי, הַמְּאֻפָּק תָּמִיד, הַפַּעַם דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו. לֹא רָחוֹק מֵאִתָּנוּ עָמְדָה אִמּוֹ שֶׁל יוּרִי, סְבַטְלָנָה, וְהִתְיַפְּחָה לְלֹא בּוּשָׁה. כֻּלָּם יָדְעוּ כַּמָּה הָיָה עָלֶיהָ לְהַקְרִיב כְּדֵי לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְרֶגַע זֶה...

הָרַב הִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו: "עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: סוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָם, וּמִיָּד הֵם נִגְאָלִים. הַגְּאוּלָה מַגִּיעָה בְּכוֹחַ הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל אָדָם פְּרָטִי, וְהַתְּשׁוּבָה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. כְּבָר הָאַדְמוֹ"ר הַקּוֹדֵם, יָצָא בִּקְרִיאָה 'לְאַלְתַּר לִתְשׁוּבָה – לְאַלְתַּר לִגְאֻלָּה'. בִּקְרִיאָה זוֹ הוּא פָּנָה לְכָל עַם-יִשְׂרָאֵל לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. מֵאָז הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ יְהוּדִים רַבִּים וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בְּכוֹחַ מִבְצָעָיו שֶׁל הָרַבִּי. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כָּאן בִּשְׁכוּנָתֵנוּ, כֵּיצַד מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה בְּצוּרָה כֹּה מֻשְׁלֶמֶת – הֲרֵי זֶה מְעוֹדֵד גַּם אוֹתָנוּ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, כָּל אֶחָד בְּעִנְיָנָיו, כָּךְ שֶׁבְּקָרוֹב נִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִרְאוֹת אֶת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה!".

הַקָּהָל כֻּלּוֹ עָנָה "אָמֵן" נִרְגָּשׁ, וְהַגַּבַּאי אוֹתֵת בְּיָדוֹ לַתִּזְמֹרֶת שֶׁפָּצְחָה מִיָּד בְּמַחֲרֹזֶת שִׁירֵי לַ"ג בָּעֹמֶר שְׂמֵחִים, שֶׁסָּחֲפוּ לַמֶּרְכָּז אֶת כָּל קְהַל הַגְּבָרִים וְהַיְּלָדִים, לְרִקּוּדִים שֶׁל פַּעַם בְּשָׁנָה...

יוּרִי נִגַּשׁ אֵלַי כְּשֶׁעֲדַיִן דְּמָעוֹת בְּעֵינָיו וּלְלֹא מִילִים לָחַץ אֶת יָדִי בְּחָזְקָהּ. מִהַרְנוּ לְהִשְׁתַּלֵּב בְּמַעְגַּל הָרִקּוּדִים הַשָּׂמֵחַ, שָׁרִים בְּפֶה מָלֵא בְּיַחַד עִם כֻּלָּם: "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!"...

- סוף -

סיפורי חסידים

מַה שֶּׁיֶּלֶד קָטָן יָכוֹל...

כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִסְמֹךְ עָלָיו... הִנֵּה סִפּוּרוֹ שֶׁל יֶלֶד יְרוּשַׁלְמִי, שְׁרַגִּי לְוִין. שְׁרַגִּי בֵּן הַשֵּׁשׁ הֶאֱמִין בְּכָל לִבּוֹ, הָיָה סָמוּךְ וּבָטוּחַ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא אִכְזֵב אוֹתוֹ. הִנֵּה סִפּוּרוֹ כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאִמּוֹ הָרַבָּנִית לְוִין מִיְּרוּשָׁלַיִם.

הַבִּטָּחוֹן שֶׁל שְׁרַגִּי

"הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בְּלַ"ג בָּעֹמֶר תש"נ. תִּכְנַנּוּ לַחְגֹּג אֶת אֵרוּעַ גְּזִיזַת הַשְּׂעָרוֹת וַהֲנָחַת הַפֵּאוֹת שֶׁל בְּנֵנוּ הַקָּטָן אֵצֶל רַשְׁבִּ"י, בְּמִירוֹן. לְהַפְתָּעָתֵנוּ, בְּנִי שְׁרַגִּי בֵּן הַשֵּׁשׁ דָּרַשׁ לָדַעַת אִם נַסְפִּיק לָשׁוּב בַּזְּמַן מִמִּירוֹן, כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַהֲלוּכַת הַיְּלָדִים שֶׁל חַבַּ"ד, לִכְבוֹדוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י.

"הִסְבַּרְנוּ לִשְׁרַגִּי שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַיֵּב שֶׁנָּשׁוּב בַּזְּמַן, אַךְ הַנְּסִיעָה שֶׁלָּנוּ לְמִירוֹן, גַּם הִיא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י. אֲבָל שְׁרַגִּי הִתְעַקֵּשׁ וְהִסְבִּיר לָנוּ, שֶׁבַּ'חֶדֶר' (תַּלְמוּד-תּוֹרָה קַמֶּנִיץ) דִּבְּרוּ הַיְּלָדִים עַל כָּךְ, שֶׁבְּסִיּוּם הַתַּהֲלוּכָה אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם הַגְרָלָה עַל כַּרְטִיס טִיסָה לָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, וְכִי הוּא מְשֻׁכְנָע שִׁכְנוּעַ פְּנִימִי עָמֹק שֶׁהוּא יִזְכֶּה. לִטַּפְנוּ אוֹתוֹ בְּחֹם וְהִסְבַּרְנוּ לוֹ שֶׁיֶּשְׁנָם עוֹד אַלְפֵי יְלָדִים הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּתַּהֲלוּכָה וּבַהַגְרָלָה, כָּךְ שֶׁסִּכּוּיָיו לִזְכּוֹת קְלוּשִׁים בְּיוֹתֵר, אַךְ שׁוּב לֹא הוֹעִילוּ כָּל טִעוּנֵינוּ. שְׁרַגִּי עָמַד עַל דַּעְתּוֹ בְּתֹקֶף פְּנִימִי מַדְהִים וְחָזַר וְאָמַר: 'אֲנִי אֶשְׁתַּתֵּף בַּתַּהֲלוּכָה וְגַם אֶזְכֶּה בַּהַגְרָלָה'. חָשַׁשְׁנוּ שֶׁבַּסּוֹף, יָשׁוּב הַבַּיְתָה בִּתְחוּשַׁת אַכְזָבָה עֲמֻקָּה, אַךְ שְׁרַגִּי נִשְׁאַר אֵיתָן בְּדַעֲתוֹ: 'אַתֶּם תִּרְאוּ שֶׁאֲנִי אַגְרִיל!'.

"בְּלֵית בְּרֵרָה נָסַעְנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לְמִירוֹן, כַּאֲשֶׁר שְׁרַגִּי נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם עִם אַחַד הָאַחִים, עַל מְנַת שֶׁיּוּכַל לְמַלֵּא אֶת פִּסְגַּת שְׁאִיפוֹתָיו, נָכוֹן לְאוֹתוֹ יוֹם, לְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַהֲלוּכַת יַלְדֵי תַּשְׁבַּ"ר וְלִזְכּוֹת בַּהַגְרָלָה עַל כַּרְטִיס טִיסָה לָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.

וְהַזּוֹכֶה בַּגּוֹרָל...

"תּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁהַנְּסִיעָה לְמִירוֹן וְהַחֲזָרָה לִירוּשָׁלַיִם הָיְתָה נוֹחָה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁשִּׁעַרְנוּ, כָּךְ שֶׁכַּאֲשֶׁר שַׁבְנוּ לִירוּשָׁלַיִם, הַפְּקָקִים בִּשְׁכוּנַת גְּאֻלָּה שִׁמְּשׁוּ אֶלֶף עֵדִים לְכָךְ שֶׁהַתַּהֲלוּכָה טֶרֶם הִסְתַּיְּמָה. מִמִּירוֹן נָסַעְנוּ הַיְשֵׁר לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַסַּפָּר בִּשְׁכוּנַת גְּאֻלָּה. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לַסַּפָּר, שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמַּנְחֶה הַנּוֹדָע, הָרַב נַפְתָּלִי רוֹט, בּוֹקֵעַ מֵהָרַמְקוֹלִים: "וְהַזּוֹכֶה בַּגּוֹרָל עַל טִיסָה לָרַבִּי הוּא, הִנֵּה.. הִנֵּה.. הִנֵּה הַפֶּתֶק.. שְׁרַגִּי לְוִין..."! הָיִינוּ הֲמוּמִים. פָּשׁוּט לֹא יֵאָמֵן. מִבְּחִינָתוֹ שֶׁל שְׁרַגִּי, זוֹ בֶּאֱמֶת לֹא הָיְתָה סְתָם תִּקְוָה, זוֹ הָיְתָה פָּשׁוּט יְדִיעָה וְהַכָּרָה שֶׁאַחֶרֶת לֹא יִתָּכֵן. אֵין לִי סָפֵק כִּי אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה הַתְּמִימָה וְהַטְּהוֹרָה כָּל-כָּךְ, הִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ. שְׁרַגִּי אָמְנָם שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, אַךְ בְּשׁוּם-אֹפֶן לֹא הָיְתָה זוֹ עֲבוּרוֹ הַפְתָּעָה...

"אֲנִי שְׂמֵחָה לְצַיֵּן כִּי עַתָּה הִזְדַּמֵּן לָנוּ לִפְגֹּשׁ בַּנֹּעַם וּבָרְגִישׁוּת שֶׁצְּעִירֵי-חַבַּ"ד הִתְבָּרְכוּ וְהִתְפַּרְסְמוּ בָּהֶן. הֵם הֵבִינוּ כִּי שְׁרַגִּי בֵּן הַשֵּׁשׁ אֵינֶנּוּ יָכוֹל לָטוּס לִנְיוּ-יוֹרְק לְבַדּוֹ, וְהֵם אָכֵן הוֹסִיפוּ לְהַעֲנִיק עוֹד שְׁנֵי כַּרְטִיסִים נוֹסָפִים (!) עֲבוּרֵנוּ הַהוֹרִים. בַּעֲלִי הָרַב הַגָּאוֹן ר' יוֹסֵף לְוִין (רֹאשׁ יְשִׁיבַת 'שַׁעֲרֵי דָּוִד' בִּבְנֵי-בְּרַק), שְׁרַגִּי וַאֲנִי טַסְנוּ לִנְיוּ-יוֹרְק. מִשְׁפַּחַת הַלְבֶּרְשְׁטַם מִקְּרַאוּן-הַיְטְס דָּאֲגָה לָנוּ וְאֵרְחָה אוֹתָנוּ שָׁם בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

לְהַמְשִׁיךְ אֶת דֶּרֶךְ הַסַּבָּא

"שָׁהִינוּ בִּשְׁכוּנַת הָרַבִּי כְּחֹדֶשׁ יָמִים. מִדֵּי יוֹם הִגַּעְנוּ אֶל הָרַבִּי עִם שְׁרַגִּי. הִשְׁתַּתַּפְנוּ בְּהִתְוַעֲדֻיּוֹת הָרַבִּי וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף וּלְהִתְפַּלֵּל בַּמִּנְיָן שֶׁלּוֹ. פְּעָמִים רַבּוֹת כַּאֲשֶׁר שָׁב הָרַבִּי מֵהַתְּפִלָּה לְחַדְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַקָּהָל פָּצַח בְּשִׁירָה, הִבִּיט הָרַבִּי עַל שְׁרַגִּי וְעוֹדֵד אוֹתוֹ בְּיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּחָזְקָהּ. מִדֵּי יוֹם רִאשׁוֹן עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ בְּמַעֲמַד חֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים הַמְּפֻרְסֶמֶת, וְהָרַבִּי תָּמִיד פָּנָה לִשְׁרַגִּי וְהִתְבַּטֵּא כְּלַפָּיו בַּתֹּאַר: "זוֹכֶה בַּגּוֹרָל..".

בַּחֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִשְׁתַּתַּפְנוּ, הִצִּיג אוֹתָנוּ הַמַּזְכִּיר הָרַב גְּרוֹנֶר לִפְנֵי הָרַבִּי, בְּהַצְבִּיעוֹ עַל שְׁרַגִּי כַּזּוֹכֶה בַּגּוֹרָל מֵהַתַּהֲלוּכָה הַגְּדוֹלָה בִּירוּשָׁלַיִם. הָרַבִּי הִבִּיט עַל שְׁרַגִּי בְּחִיּוּךְ וּשְׁאָלוֹ: "בַּעַל הַגּוֹרָל, וָואס פַאר אַ בְּרָכָה וִוילְסְטוּ?" (= בְּאֵיזוֹ בְּרָכָה אַתָּה חָפֵץ?). שְׁרַגִּי הֵשִׁיב: "אִיךְ וִויל וִויסְן  לֶערְנֶען!" [=רְצוֹנִי לָדַעַת לִלְמֹד]. "אָמֵן", עָנָה הָרַבִּי כְּשֶׁחִיּוּךְ רָחָב עַל שְׂפָתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. וְהוֹסִיף לְבָרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה אַ גְּרוֹיְסֶער לַמְדָן (=לַמְדָן גָּדוֹל). בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד קָדוֹשׁ הוֹסִיף הָרַבִּי לְהַאֲצִיל עָלֵינוּ מִבִּרְכוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְנָתַן בְּיָדֵינוּ דּוֹלָרִים רַבִּים לִשְׁלִיחוּת לִצְדָקָה. בַּעֲלִי הָרַב הִזְכִּיר שֶׁהוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַרְיֵה לְוִין, וְהָרַבִּי תֵּכֶף הֵגִיב: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה", וְהוֹסִיף: "אִיר זָאלְט זוֹכֶה זַיְן מַמְשִׁיךְ זַיְן דִּי הַדְרָכָה פוּן אַיֶער זֵיְידְען (=שֶׁתִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַהַדְרָכָה שֶׁל סָבְךָ) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וּזְכוּת הָרַבִּים מְסַיַּעְתוֹ". בְּאַחַת מֵהִתְוַעֲדֻיּוֹת הַקֹּדֶשׁ פָּנָה הָרַבִּי אֶל בַּעֲלִי הָרַב וְנָתַן לוֹ בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה עֲבוּר חָמִי רַבִּי רְפָאֵל (בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי אַרְיֵה לְוִין זצ"ל).

"מִתּוֹךְ הַרְחָבָה"

"לְאַחַר בִּקּוּר קָצָר אֵצֶל קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה בְּקָלִיפוֹרְנְיָה, חָזַרְנוּ וְעָבַרְנוּ שׁוּב בַּחֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים. הָרַבִּי פָּנָה שׁוּב לַ'זּוֹכֶה בַּגּוֹרָל' וְשָׁאַל בַּמֶּה הוּא חָפֵץ עַתָּה, וּשְׁרַגִּי הֵשִׁיב כִּי הוּא מְעֻנְיָן בִּבְרָכָה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ 'לְכָאן' שׁוּב, וְהָרַבִּי בֵּרְכוֹ בְּחִיּוּךְ וּבַחֲמִימוּת מְיֻחֶדֶת. בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת הֶעֱנִיק הָרַבִּי לְבַעֲלִי הָרַב עֲשָׂרָה דּוֹלָרִים בְּתוֹר שְׁלִיחַ-מִצְוָה. לְאַחַר מִכֵּן פָּנָה אֵלַי. מֵהַבָּעַת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי הֵבַנְתִּי שֶׁהָרַבִּי מְצַפֶּה לְמוֹצָא פִּי. אָזַרְתִּי אֹמֶץ וְהִתְחַלְתִּי לְבַקֵּשׁ בְּרָכוֹת שֶׁתָּכְנָן הָיָה רְוָחָה כַּלְכָּלִית, וְסִיַּמְתִּי בְּבַקָּשָׁה שֶׁנּוּכַל לְחַתֵּן אֶת הַיְּלָדִים לְתוֹרָה לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. הָרַבִּי בֵּרֵךְ וְכָפַל אֶת בִּרְכָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה פַּעֲמַיִם: "מִתּוֹךְ הַרְחָבָה. מִתּוֹךְ הַרְחָבָה". הָרַבִּי אָמַר זֹאת בְּהַדְגָּשָׁה רַבָּה וּמְיֻחֶדֶת. כַּמּוּבָן שֶׁהֵגַבְתִּי בְּ'אָמֵן' שָׂמֵחַ בִּמְיֻחָד.

"כָּאן עָלַי לְצַיֵּן כִּי יֵשׁ לָנוּ בְּלִי-עַיִן-הָרָע מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה, וּבְאוֹתָהּ עֵת הִתְגּוֹרַרְנוּ בְּדִירָה קְטַנָּה, וְלֹא רָאִינוּ כָּל מוֹצָא כֵּיצַד אָנוּ יוֹצְאִים מִן הַמֵּצַר. וּבִכְלָל, הִרְהַרְתִּי פְּעָמִים רַבּוֹת, כֵּיצַד אוּכַל לְחַתֵּן אֶת כָּל יְלָדַי, שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים, מִתּוֹךְ מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ. עַתָּה, כַּאֲשֶׁר בֵּרְכַנִי הָרַבִּי בְּהַדְגָּשָׁה כָּל-כָּךְ, הָיִיתִי חֲדוּרַת בִּטָּחוֹן שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֶת מִמּוּשׁ בִּרְכַּת הָרַבִּי הַמְּיֻחֶדֶת.

עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ

"חָזַרְנוּ אַרְצָה מְלֵאֵי הִתְרַגְּשׁוּת וְהִתְפַּעֲמוּת, סְפוּגִים בַּחֲוָיוֹת רוּחָנִיּוֹת שֶׁסָּפֵק אִם נֵדַע עוֹד כְּמוֹתָן. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לִירוּשָׁלַיִם, יָרַדְ