המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ

מוּלִי: אַתָּה שׁוֹמֵעַ, הִיא גַּם מִשְׁפַּחְתִּית וְגַם מִסְחָרִית, אֲבָל טָסָה עַל הַכְּבִישׁ כְּמוֹ... מָטוֹס! זוֹ הַקְּנִיָּה הֲכִי טוֹבָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת. כָּל-כָּךְ הִתְלַבַּטְתִּי בֵּינָהּ לְבֵין הַדֶּגֶם הַשֵּׁנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ...

שִׁמְעוֹן: דַּי, דַּי, כְּבָר עֶשֶׂר דַּקּוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ רַק עַל מְכוֹנִיּוֹת, דְּגָמִים, צְבָעִים וְחֶבְרוֹת... אַתָּה נִשְׁמָע כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא עָשׂוּ לְךָ 'בְּרִית'.

מוּלִי: מָה? לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן? אֲנִי נִשְׁמָע כְּמוֹ תִּינוֹק בֶּן פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנָה יָמִים?

שִׁמְעוֹן: הַ'בְּרִית' לֹא נַעֲשֵׂית רַק בְּגִיל שְׁמוֹנָה יָמִים! יְהוּדִי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וְלָמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ  – כָּל חַיָּיו. אִם תִּשְׁאַל אֵיךְ מָלִים אֶת הַלֵּב, אָז אַסְבִּיר לְךָ: כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי יְגַלֶּה אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד וְהַקָּרוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא צָרִיךְ לְהָסִיר אֶת הַהֲנָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. לְמָשָׁל, כְּשֶׁיְּהוּדִי כָּמוֹךָ שׁוֹקֵעַ בַּהֲנָאָה מִמְּכוֹנִית, אָז הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נַעֲשֶׂה מֻסְתָּר, לֹא גָּלוּי וְלֹא מֻרְגָּשׁ. הַהֲנָאָה מִן הָ'עוֹלָם הַזֶּה', מַאֲפִילָה עַל הַהֲנָאָה מִלִּהְיוֹת יְהוּדִי – בֵּן יָחִיד לַה'.

מוּלִי: רֶגַע, אֲנִי רוֹצֶה לְהָבִין, אִם אֲנִי אַמְשִׁיךְ לֵהָנוֹת וְלִחְיוֹת מִלִּקְנוֹת וְלִמְכֹּר מְכוֹנִיּוֹת וּמֵהַחְלָפַת דִּירוֹת, פָּשׁוּט לֹא אֶהֱיֶה קָשׁוּר עִם אֱלֹקִים?

שִׁמְעוֹן: חָס-וְשָׁלוֹם זֶה לֹא מָה שֶׁאָמַרְתִּי! הַקֶּשֶׁר יִהְיֶה קַיָּם, אֶלָּא שֶׁהוּא יִהְיֶה מֻסְתָּר כְּמוֹ תִּינוֹק לִפְנֵי הַבְּרִית. הַתִּינוֹק קָשׁוּר עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, גַּם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְלִדְתּוֹ. אֶלָּא, שֶׁהַ'מִּילָה' שֶׁעַל-יָדָהּ מְסִירִים אֶת הַכִּסּוּי, הוֹפֶכֶת אֶת הַקֶּשֶׁר הַזֶּה לְגָלוּי.

מוּלִי: יֵשׁ לִי אַחְיָן שֶׁכְּבָר עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם מִלִּדְתּוֹ, וְהוּא עֲדַיִן לֹא נִמּוֹל, כִּי יֵשׁ לוֹ צַהֶבֶת. עַכְשָׁו, בִּגְלַל מָה שֶׁהִסְבַּרְתָּ לִי, אֲנִי מַתְחִיל לְהִצְטַעֵר בִּשְׁבִילוֹ – הוּא סְתָם מַפְסִיד יָמִים יְקָרִים שֶׁבָּהֶם הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם אֱלֹקִים הָיָה יָכֹל לִהְיוֹת גָּלוּי, בְּכָל יוֹם שֶׁהַבְּרִית נִדְחֵית. הוּא נִשְׁאָר עִם עָרְלָה, שֶׁמְּכַסָּה עַל יַהֲדוּתוֹ הַיְּקָרָה.

שִׁמְעוֹן: אַל תִּהְיֶה מֻדְאָג בִּגְלָלוֹ. כְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם עַל מִקְרִים שֶׁבָּהֶם יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁל פִּקּוּחַ-נֶפֶשׁ לִדְחוֹת אֶת הַבְּרִית, נִתָּן בְּהֶחְלֵט לְהָבִין שֶׁהַבְּרִית, כְּשֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְבַסּוֹף, הִיא  מְסַיַּעַת גַּם לַיָּמִים שֶׁהָיוּ קֹדֶם לַבְּרִית. דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁהַבְּרִית לֹא יוֹצֶרֶת דָּבָר חָדָשׁ, אֶלָּא מְגַלָּה דָּבָר שֶׁכְּבָר הָיָה קַיָּם רַק הָיָה מֻסְתָּר, לָכֵן הַבְּרִית מְבִיאָה אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי גַּם לַיָּמִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵי הַבְּרִית.

מוּלִי: אָז עִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲנִי יָכוֹל לְנַחֵם גַּם אֶת עַצְמִי... אֶתְיַחֵס לְעַצְמִי כְּמוֹ "תִּינוֹק עִם צַהֶבֶת"... בֵּינְתַיִם אַמְשִׁיךְ בְּחַיַּי כְּמוֹ קֹדֶם, וְאֵדַע כָּל הַזְּמַן שֶׁהָאֹשֶׁר הַיְּהוּדִי בְּעֶצֶם מָצוּי אִתִּי, רַק שֶׁהוּא מֻסְתָּר...

שִׁמְעוֹן: הַאִם הָיִיתָ מַמְלִיץ לְאָחִיךָ לְעַכֵּב אֶת הַבְּרִית שֶׁל אַחְיָנוֹ עוֹד וְעוֹד, מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה דּוֹמָה?

מוּלִי: חָס וְשָׁלוֹם! בְּעֶצֶם אַתָּה צוֹדֵק. אָסוּר לִדְחוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה. עָלַי לְהַתְחִיל לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן כְּבָר מֵהַיּוֹם. עָלַי לְהַתְחִיל "לְהָסִיר אֶת עָרְלַת הַלֵּב" כְּבָר מֵהַיּוֹם, מֵעַכְשָׁו. לֹא אֶדְחֶה אֶת הַ'בְּרִית'... וְהַלְוַאי שֶׁזֶּה יַשְׁפִּיעַ גַּם עַל מָה שֶׁכְּבָר עָבַרְתִּי בְּחַיַּי, וְאֶזְכֶּה לְאוֹר אֱלֹקִי גָּלוּי וְקָרוֹב בְּחַיַּי.

שִׁמְעוֹן: יֵשׁ לִי 'תָּכְנִית עֲבוֹדָה' בִּשְׁבִילְךָ. אִם אַתָּה רוֹצֶה, בֹּא נִלְמַד יַחַד מִדֵּי עֶרֶב בְּ'חַבְרוּתָא'. אֶמְצָא לְךָ חֹמֶר לִמּוּדִים מְעַנְיֵן וּמְהַנֶּה כָּל-כָּךְ, שֶׁכְּבָר לֹא תּוּכַל לְהַצְלִיחַ לְהָבִין אֵיךְ בֶּעָבָר נֶהֱנֵיתָ מִשִּׂיחָה שֶׁל חֲצִי שָׁעָה, עַל דִּגְמֵי מְכוֹנִיּוֹת.

רֹאשׁ בָּעַרְדָּלַיִם?!

רַב אֶחָד, מֵחֲשׁוּבֵי הַחֲסִידִים שֶׁל הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער) מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, הֵחֵל לַעֲסֹק בְּמִסְחָר בְּעַרְדָּלַיִם. הָרַבִּי הִבְחִין, כִּי הָעֵסֶק מַעֲסִיק אֶת הָרַב יֶתֶר עַל הַמִּדָּה עַד שֶׁכָּל כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בַּ'בִּיזְנֶס'...

הֵעִיר לוֹ עַל כָּךְ הָרַבִּי בְּאָמְרוֹ: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֶת הָרַגְלַיִם יֵשׁ לְהַלְבִּישׁ בָּעַרְדָּלַיִם, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי שֶׁמִּישֶׁהוּ יַכְנִיס אֶת הָרֹאשׁ לְתוֹךְ הָעַרְדָּלַיִם!"...

הסיפור השבועי

הַנֵּס וּבַעַל הַנֵּס

שְׁתֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת הַהֲדוּרוֹת הִתְקָרְבוּ זוֹ לְזוֹ, כְּשֶׁהֵן מְאִטּוֹת בְּהַדְרָגָה אֶת נְסִיעָתָן, וְאָז עָצְרוּ זוֹ לְצַד זוֹ. מֵאַחַת יָרַד מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז הַפּוֹלָנִי מִטַּעַם מֶמְשֶׁלֶת רוּסְיָה (שֶׁשָּׁלְטָה בַּיָּמִים הָהֵם בְּפוֹלִין) וּמֵהַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁנִיָּה יָרַד מִי שֶׁנֶּחְשַׁב לְאֶחָד מֵעֲשִׁירֵי פּוֹלִין, הַיְּהוּדִי ר' יְהוּדָה-לֵיְיבּ קוֹשְׁמִירְק.

הַשְּׁנַיִם הִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה כְּשֶׁהֵם מְנוֹפְפִים בְּיָדָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ בִּידִידוּת מֻפְגֶּנֶת. הֵם לָחֲצוּ יָדַיִם בַּחֲמִימוּת וְהֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה מִלּוֹת נִימוּסִין מְלֻוּוֹת חִיּוּכִים.

וְאָז הֵנִיחַ הַמּוֹשֵׁל אֶת יָדוֹ עַל כִּתְפֵי רֵעֵהוּ הַיְּהוּדִי וּנְטָלוֹ עִמּוֹ לְפִנָּה צְדָדִית, כְּדֵי שֶׁאִישׁ מֵהָעוֹבְרִים וְשָׁבִים לֹא יִקְלֹט אֶת תֹּכֶן שִׂיחָתוֹ עִמּוֹ. "אֱמֹר נָא לִי, יְדִידִי, הַאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת הָרַב מִזִּיכְלִין?", שָׁאַל הַמּוֹשֵׁל אֶת אִישׁ-שִׂיחוֹ הַמֻּפְתָּע. כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה, כַּמּוּבָן, לַצַּדִּיק הַנּוֹדָע רַבִּי שְׁמוּאֵל-אַבָּא מִזִּיכְלִין.

ר' לֵיְיבּ חָשׁ מַהֲלֻמָּה בְּחָזֵהוּ. הַאִם הוּא מַכִּיר אֶת הָרַבִּי מִזִּיכְלִין?! הֲלֹא הוּא נִמְנָה עִם חֲסִידָיו הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר! אוּלָם מִיַּד כָּבַשׁ אֶת רִגְשׁוֹתָיו וְהֵשִׁיב בַּאֲדִישׁוּת מְעֻשָּׂה: "כֵּן, שָׁמַעְתִּי עָלָיו הַרְבֵּה".

הַמּוֹשֵׁל קֵרֵב אֶת פִּיו אֶל אָזְנוֹ שֶׁל בֶּן-שִׂיחוֹ וְאָמַר: "הַבֹּקֶר קִבַּלְתִּי הוֹרָאָה לַעֲשׂוֹת בְּדִיקָה מַעֲמִיקָה עַל אִישִׁיּוּתוֹ, לְרֶגֶל מֵידָע שֶׁהִגִּיעַ לַשִּׁלְטוֹנוֹת וּלְפִיו הָרַב הַזֶּה נוֹתֵן יָדוֹ לַפּוֹלָנִים הַמִּתְקוֹמְמִים כְּנֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן הָרוּסִי".

צְמַרְמֹרֶת עָבְרָה בְּגוּפוֹ שֶׁל ר' לֵיְיבּ. הוּא יָדַע כִּי עָלָיו לְהָגִיב בִּמְהִירוּת וּבְצוּרָה שֶׁתְּעוֹרֵר אֲמִינוּת. "אָה, שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים!", אָמַר, מְלַוֶּה אֶת דְּבָרָיו בִּתְנוּעַת בִּטּוּל וּבְצִחְקוּק לַגְלְגָנִי. "אוֹתוֹ רַב מְנֻתָּק כָּלִיל מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם. אֲפִלּוּ צוּרַת מַטְבֵּעַ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְכָל-שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּטִיבָם שֶׁל שִׁלְטוֹנוֹת אֵלּוּ וַאֲחֵרִים. חֵי-רֹאשִׁי כִּי שְׁטוּת כָּזֹאת לֹא שָׁמְעָה אָזְנִי זֶה זְמַן רַב"...

דְּבָרָיו שֶׁל ר' לֵיְיבּ חָדְרוּ כְּכָל הַנִּרְאֶה לְלִבּוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם שִׁגֵּר הַמּוֹשֵׁל אֶל הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַמֶּרְכָּזִיִּים הוֹדָעָה חַד-מַשְׁמָעִית שֶׁנִּקְּתָה אֶת הָרַבִּי מִזִּיכְלִין מִכָּל אֲבַק עָווֹן וְאַשְׁמָה.

ר' לֵיְיבּ חָשׁ חֶדְוָה עֲצוּמָה עַל שֶׁזָּכָה לְשַׁמֵּשׁ שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְהַצָּלַת רַבּוֹ מֵעֲווֹן מְרִידָה, שֶׁעָנְשׁוֹ בַּיָּמִים הָהֵם נָע בֵּין עֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ לְכָל הַחַיִּים לְבֵין מָוֶת בִּירִיָּה. הוּא חָשׁ צֹרֶךְ עַז לִנְסֹעַ אֶל רַבּוֹ, כְּדֵי לְשַׁתְּפוֹ בָּעִנְיָן.

כְּשֶׁהִתְיַצֵּב ר' לֵיְיבּ עַל מִפְתַּן בֵּית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּזִיכְלִין, יָשַׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַצַּדִּיק עִם קֹמֶץ מֵחֲסִידָיו, וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה וַחֲסִידוּת. כְּשֶׁהִבְחִין בּוֹ הַצַּדִּיק, הִזְמִינוּ בְּחִבָּה לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה וְהוֹשִׁיבוּ סָמוּךְ אֵלָיו. ר' לֵיְיבּ הִתְקַשָּׁה מְאוֹד לִכְבֹּשׁ אֶת רְצוֹנוֹ לְסַפֵּר לְרַבּוֹ עַל הַצָּלָתוֹ, אוּלָם הוּא הֵבִין כִּי יֵאָלֵץ עַתָּה לְהַמְתִּין עַד אֲשֶׁר יְסַיֵּם רַבּוֹ אֶת הַהִתְוַעֲדוּת עִם הַחֲסִידִים.

"ר' לֵיְיבּ, אֱמֹר לְחַיִּים!", פָּנָה אֵלָיו לְפֶתַע הַצַּדִּיק וְקָטַע אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. בְּעוֹד הֶעָשִׁיר נוֹטֵל אֶת הַכּוֹסִית וּמְקָרֵב אוֹתָהּ אֶל שְׂפָתָיו, פָּתַח הַצַּדִּיק אֶת פִּיו וְאָמַר: "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר, 'הַלְּלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִים שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ'. וְלִכְאוֹרָה לֹא מוּבָן, מַדּוּעַ יְהַלְּלוּ הַגּוֹיִים וִישַׁבְּחוּ אֶת ה', בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מַגְבִּיר אֶת חֲסָדָיו עָלֵינוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?!".

עָשָׂה הַצַּדִּיק אֶתְנַחְתָּא קַלָּה בִּדְבָרָיו, וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ וְעָנָה עַל שְׁאֵלָתוֹ: "שִׁמְעוּ סִפּוּר שֶׁסִּפֵּר פַּעַם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין:

"בְּעִיר אַחַת הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי עָשִׁיר וּמַצְלִיחַ וּלְיָדוֹ הִתְגּוֹרֵר גּוֹי חָשׁוּב וְנִכְבָּד. הַיְּהוּדִי הָיָה אִישׁ חֶסֶד וְאָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאִלּוּ הַגּוֹי הָיָה עָרִיץ וְרַע-לֵב. נִתְקַנֵּא הַגּוֹי בַּיְּהוּדִי עַל הַחִבָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁרָחֲשׁוּ לוֹ הַבְּרִיּוֹת, וְהֶחְלִיט לְהִתְנַכֵּל לוֹ. מֶה עָשָׂה? הוּא יָדַע כִּי הַיְּהוּדִי נוֹהֵג לָצֵאת בְּכָל בֹּקֶר בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת מְאוֹד, כַּאֲשֶׁר הַחֲשֵׁכָה עֲדַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּרְחוֹב, אֶל הַנָּהָר הַסָּמוּךְ, כְּדֵי לִטְבֹּל בּוֹ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁלַח אֶת אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו כְּדֵי שֶׁזֶּה יִכְרֶה בּוֹר עָמֹק מְאוֹד בְּמַסְלוּל הַצְּעִידָה שֶׁל שְׁכֵנוֹ הַיְּהוּדִי.

"לְמָחֳרָת, לִפְנוֹת בֹּקֶר, הִמְתִּין הַגּוֹי בְּחַלּוֹן בֵּיתוֹ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּבְאָזְנַיִם כְּרוּיוֹת. הוּא צִפָּה לִרְאוֹת אֶת הַיְּהוּדִי חוֹלֵף עַל פָּנָיו וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים לִשְׁמֹעַ אֶת צַעֲקַת הַמָּוֶת שֶׁלּוֹ מְפַלַּחַת אֶת הַלַּיְלָה. הַזְּמַן חוֹלֵף, הַשַּׁחַר מֵאִיר לְאִטּוֹ – וְהַיְּהוּדִי אֵינוֹ נִרְאֶה הַפַּעַם.

"הִתְבָּרֵר, שֶׁבְּדִיּוּק בָּעֶרֶב הַקּוֹדֵם הִגִּיעַ אֶל הַיְּהוּדִי יְדִיד-נְעוּרִים אָהוּב. הַשְּׁנַיִם שָׁקְעוּ בְּשִׂיחַת רֵעִים, שֶׁנִּתְמַשְּׁכָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר. לָכֵן אִחֵר בְּאוֹתוֹ יוֹם הַיְּהוּדִי לָצֵאת לַטְּבִילָה הַקְּבוּעָה. בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁצָּעַד אֶל הַנָּהָר, הִבְחִין בַּחֲפִירָה הָעֲמֻקָּה וְעָקַף אוֹתָהּ מִבְּלִי מֵשִׂים.

"כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַשַּׂר מֵחַלּוֹנוֹ, לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מִתַּדְהֵמָה וְהִפְטִיר: 'אָכֵן, גָּדוֹל הוּא אֱלֹקֵי הַיְּהוּדִים!'.

"זֶהוּ אֵפוֹא פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַפָּסוּק", סִיֵּם הַצַּדִּיק מִזִּיכְלִין אֶת סִפּוּרוֹ, וְנָעַץ מַבַּט רַב-מַשְׁמָעוּת בְּר' לֵיְיבּ. "לְעִתִּים, הַיְּהוּדִי עַצְמוֹ כְּלָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל הַבּוֹר שֶׁנִּכְרָה לְרַגְלָיו וְעַל הַהַצָּלָה שֶׁבָּאָה לוֹ, וּלְפִיכָךְ גַּם אֵינֶנּוּ מַכִּיר בְּנִסּוֹ. דַּוְקָא הַגּוֹי, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לִפְגֹּעַ בּוֹ, הוּא – הוּא אֲשֶׁר מְהַלֵּל לְבַסּוֹף אֶת ה', אֲשֶׁר הִגְבִּיר חַסְדּוֹ עַל הַיְּהוּדִי". וּבְאָמְרוֹ זֹאת חִיֵּךְ הַצַּדִּיק וְלֹא הוֹסִיף דָּבָר.

רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל ר' לֵיְיבּ גָּאוּ בְּקִרְבּוֹ. עַתָּה לֹא הָיָה עוֹד בְּלִבּוֹ כָּל סָפֵק, כִּי רַבּוֹ, בְּרוּחַ-קָדְשׁוֹ, כְּבָר חָשׁ וּמַכִּיר בְּכָל פְּרָטֵי אוֹתוֹ מְאֹרָע שֶׁבִּקֵּשׁ הוּא לְסַפֵּר לוֹ...

מבט לגאולה  |  עם חבלי הקליטה של יורי ואורי  |  פרק חמישי

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: יוּרִי מַחְלִיט לְשַׁכְנֵעַ אֶת הוֹרָיו לְהַכְשִׁיר אֶת הַמִּטְבָּח.

שָׂבֵעַ אוֹ רָעֵב?

"לְחַיִּים! לְחַיִּים וְלִבְרָכָה!", הוּרְמוּ הַכּוֹסִיּוֹת בְּסָלוֹן בֵּיתָם שֶׁל גְּרִישָׁה וּסְבַטְלָנָה. הַסָּלוֹן הָיָה עָרוּךְ וּמְקֻשָּׁט וְגַם בָּלוֹנִים לֹא חָסְרוּ, אֲבָל אֲנִי הֶעֱדַפְתִּי לְהִתְמַקֵּד דַּוְקָא בְּעֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת מֵאֹשֶׁר שֶׁל יוּרִי, חֲתַן הַשִּׂמְחָה.

נָכוֹן, יוּרִי עֲדַיִן לֹא חָגַג בַּר-מִצְוָה, וְגַם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ חָל בִּכְלָל בְּסוֹף הַקַּיִץ. אֲבָל הוּא זֶה שֶׁדָּחַף לְהַכְשָׁרַת הַמִּטְבָּח וּלְלִמּוּד יְסוֹדִי שֶׁל כָּל הַהֲלָכוֹת הָרַבּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לַמִּטְבָּח הַיְּהוּדִי. וְאִם-כֵּן, גַּם הַמְּסִבָּה הַכְּשֵׁרָה הָרִאשׁוֹנָה בַּבַּיִת – אוֹתָהּ בִּקְּשָׁה אִמּוֹ לְקַיֵּם כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁהַמִּטְבָּח אָכֵן כָּשֵׁר וּמְהֻדָּר – הִיא בִּזְכוּתוֹ! הָרַב לֵיְזֶרְסוֹן הִגִּיעַ גַּם הוּא, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לְבַעֲלֵי-הַבַּיִת שֶׁהַמִּטְבָּח אָכֵן מְהֻדָּר כָּל-כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָרַב מַגִּיעַ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעוּדָה שֶׁהוּכְנָה בּוֹ... וְכָךְ הִתְאַסְּפוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הַשְּׁכֵנִים בַּבִּנְיָן, אֲנַחְנוּ וְהָרַב, לַאֲרוּחַת עֶרֶב מְכֻבֶּדֶת בְּבֵית הָאַבְרַמְסְקִים.

הָרַב נֶעֱמַד בִּמְקוֹמוֹ, וְכָל הַנּוֹכְחִים הִסּוּ זֶה אֶת זֶה: "שְׁשְׁשׁ... הָרַב עוֹמֵד לְדַבֵּר!".

הָרַב לֵיְזֶרְסוֹן פָּתַח אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּהַקְדָּמָה קְצָרָה: "הִתְאַסַּפְנוּ כָּאן לַחֲגִיגָה לִכְבוֹד הַכְשָׁרַת הַמִּטְבָּח בְּבֵית מִשְׁפַּחַת אַבְרַמְסְקִי. בָּאנוּ לְכָאן רֵאשִׁית לַכֹּל, כְּדֵי לְהַצְדִּיעַ לָהֶם עַל הַצַּעַד הֶחָשׁוּב שֶׁעָשׂוּ, וַאֲנִי רוֹצֶה גַּם לְצַיֵּן שֶׁבַּעֲלַת-הַבַּיִת הוֹכִיחָה שֶׁהִיא יוֹדַעַת לְבַשֵּׁל לֹא רַק מַאֲכָלִים כְּשֵׁרִים, כִּי אִם גַּם טְעִימִים... וַאֲנִי מְאַחֵל לָכֶם וּלְכָל עַם-יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּצְוָה זוֹ תַּכְרִיעַ אֶת הַכַּף וְתָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה תֵּכֶף וּמִיָּד!".

מִכָּאן עָבַר הָרַב לְדִבְרֵי-תּוֹרָה מְרַתְּקִים, בָּהֶם חָרַז כִּבְמַחֲרֹזֶת פְּנִינִים אֶת עִנְיַן הַכַּשְׁרוּת לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, לַתַּאֲרִיךְ הַחָדְשִׁי, לַיּוֹם בַּשָּׁבוּעַ, וְלַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד בְּאוֹתוֹ יוֹם... הוּא הִסְבִּיר זֹאת בְּצוּרָה טוֹבָה כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁהִרְגַּשְׁנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָמַד וְצִפָּה מִיּוֹם בְּרִיאָתוֹ לְיוֹם זֶה, שֶׁבּוֹ יַכְשִׁירוּ גְּרִישָׁה וּסְבַטְלָנָה אֶת מִטְבָּחָם...

אַחֲרֵי עוֹד כַּמָּה שִׁירִים שְׂמֵחִים, עָלָה לְדַבֵּר גַּם הָרַב בְּלוֹי, רֹאשׁ "סַיֶּרֶת הַכַּשְׁרוּת" שֶׁל בֵּית-חַבַּ"ד, שֶׁהוּא וְצִוְתּוֹ הִכְשִׁירוּ אֶת הַמִּטְבָּח.

"אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד שֶׁרָאִיתִי כָּאן, כְּשֶׁהִכְשַׁרְתִּי אֶת הַמִּטְבָּח בַּבַּיִת הַזֶּה" – הוּא הֶחֱוָה בְּיָדוֹ לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח. "בָּרוּךְ ה' אֲנַחְנוּ מַכְשִׁירִים קָרוֹב לַעֲשָׂרָה מִטְבָּחִים בְּחֹדֶשׁ, אַךְ כָּאן רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה. אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בְּכָל מָקוֹם וּבוֹדְקִים אֶת הַכֵּלִים: כֵּלִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לְבִשּׁוּל – צְרִיכִים לְהַגְעִיל בְּמַיִם רוֹתְחִים. כֵּלִים שֶׁבָּהֶם הָאֹכֶל נָגַע בָּאֵשׁ מַמָּשׁ – צְרִיכִים לִבּוּן בְּאֵשׁ. אַךְ יֶשְׁנָם כֵּלִים, כְּמוֹ כְּלֵי פּוֹרְצֶלָן, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַכְשִׁיר אוֹתָם, וּבְכָל מִטְבָּח אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים בְּכַמָּה כָּאֵלּוּ.

"בְּדֶרֶךְ-כְּלָל מְדֻבָּר בְּכֵלִים יְקָרִים מְאוֹד, וְלִפְעָמִים הֵם גַּם עָבְרוּ בִּירֻשָּׁה מֵהַסַּבְתָּא עָלֶיהָ-הַשָּׁלוֹם אוֹ מֵהַסַּבְתָּא-רַבְּתָא יְהִי זִכְרָהּ בָּרוּךְ. מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת מִתְקַשּׁוֹת לְהִפָּרֵד מֵהַכֵּלִים הַלָּלוּ וּמִתְחַנְּנִים שֶׁנְּנַסֶּה לְהַכְשִׁיר אוֹתָם בְּכָל זֹאת.

"כָּאן אֵצֶל מִשְׁפַּחַת אַבְרַמְסְקִי, כְּשֶׁנִּתְקַלְנוּ בְּסֶט פּוֹרְצֶלָן יָקְרָתִי, שֶׁחֵלֶק מִמֶּנּוּ שִׁמֵּשׁ לְהַגָּשַׁת מָרָק רוֹתֵחַ וְנֶאֱסַר, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: 'הִנֵּה עַכְשָׁו יַתְחִילוּ הַבְּעָיוֹת'... אֲבָל לֹא! הַגְּבֶרֶת לָקְחָה אֶת הַכֵּלִים וְנִפְּצָה אוֹתָם בְּשִׂמְחָה. 'עַל מָה הַשִּׂמְחָה?' – שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ. 'הָרַב אָמַר לָנוּ שֶׁכְּכָל שֶׁהַמִּצְוָה יוֹתֵר קָשָׁה, מְקַבְּלִים עָלֶיהָ יוֹתֵר שָׂכָר' – הִיא אָמְרָה בְּבִטָּחוֹן. 'אָז עַד עַכְשָׁו הָיָה מְאוֹד קַל לְהַכְשִׁיר אֶת הַמִּטְבָּח, עַכְשָׁו כְּשֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה קֹשִׁי, אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁהַמִּצְוָה נִהְיֵית 'שָׁוָה' יוֹתֵר!'".

כָּל הַנּוֹכְחִים מָחֲאוּ כַּפַּיִם, וְאַבָּא הִתְחִיל לָשִׁיר 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' כְּאוֹת לְסִיּוּם הַסְּעוּדָה.

"אוֹיְשׁ, נִשְׁאַרְתִּי רָעֵב...", לָחַשְׁתִּי לְאָזְנוֹ שֶׁל יוּרִי.

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?", נִפְגַּע יוּרִי. "אִמָּא שֶׁלִּי מְאוֹד תֵּעָלֵב אִם הִיא תִּשְׁמַע אֶת זֶה"...

"לֹא...", צָחַקְתִּי מִקֶּרֶב-לֵב. "הָאֹכֶל הָיָה טוֹב מְאוֹד, מְשֻׁבָּח וּמַשְׂבִּיעַ. אֲבָל נִשְׁאַרְתִּי רָעֵב לִסְעוּדַת הַגְּאֻלָּה!".

"סְעוּדַת הַגְּאֻלָּה...", נִרְגַּע יוּרִי, אֲבָל עֲדַיִן רָצָה לְבָרֵר, "תִּהְיֶה סְעוּדָה בַּגְּאֻלָּה?".

"בְּוַדַּאי!", עָנִיתִי. "כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה סְעוּדָה גְּדוֹלָה, בָּהּ יֹאכְלוּ כָּל הַצַּדִּיקִים – 'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים' – מִבְּשַׂר שׁוֹר-הַבָּר וְהַלִּוְיָתָן (וְאַתֶּם הַקּוֹרְאִים, כְּבָר נִפְגַּשְׁתֶּם בָּהּ בְּיַחַד עִם אִיצִ'י וּפִיצִ'י, בָּרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי). לָכֵן בְּסוֹף סְעוּדָה, כָּל יְהוּדִי אוֹמֵר לַה' שֶׁהוּא עֲדַיִן רָעֵב לִסְעוּדַת שׁוֹר-הַבָּר וְהַלִּוְיָתָן, וְאִם-כֵּן הוּא לֹא יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת צִוּוּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא 'וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ', כִּי הוּא עֲדַיִן לֹא שָׂבֵעַ. וּבָזֶה הוּא מְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיִּשְׁלַח אֶת הַמָּשִׁיחַ עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן!"...

המשך יבוא

סיפורי חסידים

הָרַבִּי פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה וְהוֹצִיא כֶּסֶף

מְסַפֵּר מַזְכִּירוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ, הָרַב יְהוּדָה-לֵיְיבּ גּרוֹנֶר:

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בְּעֶרֶב פֶּסַח בַּבֹּקֶר, הִגִּיעָה אֵלַי אִשָּׁה אַחַת וְאָמְרָה לִי: "דַּע לְךָ שֶׁאֵצֶל הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי אֵין אַף אֲגוֹרָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַפֶּסַח".

שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מִנַּיִן לָהּ, וְהִיא אָמְרָה שֶׁהִיא לֹא מֵרִיחָה רֵיחַ שֶׁל תַּבְשִׁילִים וּבִשּׁוּלִים. בְּכָל בַּיִת יְהוּדִי הֲרֵי בְּעֶרֶב פֶּסַח מִתְבַּשְּׁלִים תַּבְשִׁילִים, וְאֶצְלָם כְּלוּם לֹא מִתְבַּשֵּׁל? כִּי אֵין לָהֶם מָה לְבַשֵּׁל.

נִכְנַסְתִּי לָרַבִּי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי יְדִיעָה שֶׁאֵצֶל מִשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית אֵין כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת פֶּסַח. אָמַר לִי הָרַבִּי: "כָּךְ?! מַדּוּעַ לֹא סִפְּרוּ לִי עַל כָּךְ קֹדֶם?". הָרַבִּי נִגַּשׁ לַמְּגֵרָה, פָּתַח אוֹתָהּ, הוֹצִיא צְרוֹר שְׁטָרוֹת (שֶׁל מֵאוֹת דּוֹלָרִים), נָתַן לִי וְאָמַר: "תְּוַדֵּא שֶׁבְּמֶשֶׁךְ חֲצִי הַשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה הַכֶּסֶף יִהְיֶה אֵצֶל הַמִּשְׁפָּחָה".

אָמַרְתִּי לָרַבִּי: הַמִּשְׁפָּחָה הֲרֵי תִּתְבַּיֵּשׁ לְקַבֵּל.

"זֶה כְּבָר הָעֵסֶק שֶׁלְּךָ" – הֵשִׁיב הָרַבִּי – "אַתָּה תִּדְאַג שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה תְּקַבֵּל אֶת זֶה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת".

לְאַחַר-מִכֵּן הָרַבִּי הֵקִים וַעַד מְיֻחָד לַעֲזֹר לְנִזְקָקִים. וּפַעַם, קָנָה הַוַּעַד לְפוּרִים אֹכֶל לְ-23 מִשְׁפָּחוֹת בִּשְׁכוּנַת קְרַאוּן-הַיְטְס, וּבִקְּשׁוּ מִבַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת לָתֵת לָהֶם אֶת הָאֹכֶל הֲכִי מְשֻׁבָּח וְיָקָר שֶׁגַּם לְעַצְמָם הֵם לֹא קוֹנִים.

כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי זֹאת לָרַבִּי, הָרַבִּי חִיֵּךְ וְאָמַר לִי: "תִּמְסֹר לָהֶם תּוֹדָה בִּשְׁמִי". רָאוּ בְּמוּחָשׁ עַד כַּמָּה בְּעִנְיָן כָּזֶה יֵשׁ לָרַבִּי נַחַת-רוּחַ אֲמִתִּית.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)