כאשר כיהן אהוד ברק כראש ממשלה, הוא יזם את "חוק טל", המאפשר לתלמידי הישיבות לפרוש מלימודי התורה בגיל 23 מבלי להתגייס באופן מיידי לצה"ל. צחוק הגורל הוא שכמעט עשור מאוחר יותר מתייצב ברק בצד השני של המתרס, הפעם כשר הביטחון. על פי החלטתו, יש לגייס את כל תלמידי הישיבות החדשות שטרם הוכרו. מדובר בעשרות ואולי אף במאות תלמידים הלומדים בישיבות שנפתחו בשלוש השנים האחרונות.

ההחלטה לגייס את התלמידים הללו החלה להתגלגל לפני כמה חודשים. על שולחנו של שר הביטחון ברק הונחה רשימה של 64 ישיבות חדשות, המבקשות להעניק לתלמידיהן פטור משירות צבאי על סמך הצהרת "תורתו אומנותו". הרשימה הוגשה לברק בהתאם לסעיף חוק הקובע כי ישיבות חדשות יוכלו להעניק לתלמידיהן מעמד "תורתו אומנותו" רק באישור שר הביטחון.

הפעם האחרונה בה הוענקו אישורים דומים הייתה בשנת 2005, בתקופתו של שר הביטחון שאול מופז, מה שהגדיל את מספר הישיבות המוכרות ל-900. בעקבות כך, קבע ברק כי 900 ישיבות שמקנות לתלמידיהן פטור משירות בצה"ל הוא מספר עצום בפני עצמו, והודיע כי יסרב להכיר אפילו בישיבה אחת נוספת.


הפתרון החרדי: רישום כפול

לפיכך, תלמידי 64 הישיבות החדשות לא יוכרו כמי ש"תורתם אומנותם". בהמשך, על סמך החלטה זו, שלח צה"ל את צווי הגיוס לתלמידיהן. במקביל עיכב ברק אישור גם לארבע ישיבות הסדר חדשות (תלמידי ישיבות הסדר משרתים בצה"ל במשך 16 חודשים), אולם ככל הנראה הוא צפוי להכיר בישיבות האלה בקרוב.

שליחת צווי גיוס לתלמידי ישיבות חרדים נחשבת על ידי כל המעורבים בדבר כצעד חסר תקדים בחזית מול הסדר "תורתו אומנותו", שמאפשר לצעירים חרדים לא לשרת
בצבא.

אמנם בעבר היו תקופות בהן מאות חרדים היו רשומים בישיבות חדשות, אולם צה"ל נמנע מלשלוח אליהם צווי גיוס מתוך הנחה שהישיבות הללון יוכרו בתום הליך מנהלי, וכן מתוך רצון להימנע מעימות חזיתי מול הציבור החרדי והסיעות המייצגות אותו בכנסת.

לאור זאת, החלטת צה"ל לשלוח צווי גיוס לתלמידים בישיבות לא מוכרות, שהתקבלה לאחרונה וכבר בוצעה, נחשבת לא פחות "מלחמתית" מאשר ההחלטה של ברק לא להכיר בישיבות חרדיות.


צה"ל: לא מדובר בשינוי מדיניות

למעריב נודע כי גורמים פוליטיים חרדיים כבר הביעו את זעמם בפני גורמים באגף משאבי אנוש בצה"ל על צווי הגיוס שנשלחו לתלמידי הישיבות החדשות. אך ברק נותר עיקש בסירובו שלא להכיר בישיבות חדשות, ואילו אגף משאבי האנוש מצדו אינו מתכוון לבטל את צווי הגיוס.

נוסף לכך, בקרוב צפויים צווי גיוס נוספים לחרדים שלומדים בישיבות שאינן מוכרות. בינתיים, בציבור החרדי מנסים להתמודד עם הצווים על ידי רישום כפול: הן בישיבות החדשות והן בישיבות ותיקות שקיבלו הכרה מזמן.

כך או כך, הקרב על גיוס תלמידי הישיבות החדשות עלול להתפתח למשבר פוליטי, אם הסיעות החרדיות יאיימו במשבר קואליציוני במידה שהישיבות לא יאושרו והצווים לא יבוטלו.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "ההכרה בישיבות לצורך דחיית שירות על פי חוק טל הינה בסמכות הבלעדית של שר הביטחון. מי שרשום בישיבה שאינה מוכרת אינו זכאי לדחיית שירות. יודגש כי לא מדובר בשינוי מדיניות".

צה"ל מודה: המחסור בחיילים - בגלל הפטור לחרדים

ההתנגדות של שר הביטחון וצה"ל להכיר בישיבות החדשות נובעת לא רק בשל הגידול המסיבי במספרן, אלא גם בשל מחסור חמור בחיילים. על פי הצבא, 11 אחוזים מבני ה־18 לא התגייסו השנה על סמך הצהרה ש"תורתם אומנותם‭."‬
 
המחסור בחיילים מתבטא בעיקר במערך הלוחם. על פי הערכות, מחסור זה צפוי להחמיר עד לשנת ‭,2011‬ שבה הגידול בילודה בכלל הציבור היהודי צפוי לפצות על המשך הגידול במספר מקבלי הפטור החרדים. הקמפיין עמו יצאו בצה"ל לאחרונה האשים את ההשתמטות החילונית כגורם עיקרי למצוקת כוח האדם בצבא, אבל גורמים במערכת הביטחון טוענים שהקמפיין לא כוון למטרה הנכונה. לדבריהם, הבעיה האמיתית היא הגידול במספר הצעירים החרדים המקבלים פטור משי־רות צבאי, לעומת יציבות יחסית לאורך שנים בהיקף החילונים שאינם מתגייסים. 

בשנותיה הראשונות של המדינה רק 400 חרדים לכל היותר הורשו לקבל פטור משירות צבאי כדי להקדיש את עצמם ללימודי תורה, זאת על פי ההסכם שקבע ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון. אולם לאחר המהפך הפוליטי ועליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 בוט־לו המכסות, ומספר מקבלי הפטור הפך לבלתי מוגבל. בעקבות כך הולך וגדל מאז מספר החרדים שאינם מתגייסים לצה"ל. 

עד לפני כעשור היוו החרדים רק כ־4־5 אחוזים מכל שנתון גיוס, אולם השנה שיעור תלמידי הישיבות שקיבלו פטור משירות צבאי הגיע ללא פחות מ־11 אחוזים מכלל בני ה־‭.18‬ על פי נתון מדאיג במיוחד, בעוד 12 שנים צפויים לא פחות מרבע מבני ה־18 היהודים לקבל פטור של "תורתו אמנותו‭,"‬ משום שזהו שיעורם של הילדים הלומדים במוסדות חינוך חרדיים.