המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל

מִיָּד לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁאָמַר ה' לְמֹשֶׁה "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ", יָרַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְ'הִקְהִיל' אֶת הָעָם:

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם... שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'..."

הַנּוֹשֵׂא הָרִאשׁוֹן הֶחָשׁוּב שֶׁעָלָיו מְדַבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הוּא שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת.

וְהִנֵּה מִסְתַּבֵּר שֶׁכְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי צְרִיכִים לְהַקְדִּים לָהּ "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה".

מַדּוּעַ בְּעֶצֶם כָּתוּב "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" וְלֹא "תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה"? הַתְּשׁוּבָה לְפָנֵינוּ, בַּקֶּטַע הַבָּא:

לְמִשְׁפַּחַת רַבּוֹטָה עֵסֶק כַּלְכָּלִי קָטָן וּמַצְלִיחַ. כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עוֹבְדִים בָּעֵסֶק בְּחָרִיצוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת. הָאָדוֹן רַבּוֹטָה פּוֹתֵחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַמִּפְעָל מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר וְנוֹעֵל אוֹתָם אַחֲרוֹן, לְעִתִּים בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה.

הַגְּבֶרֶת רַבּוֹטָה הִיא הַמַּזְכִּירָה הַנֶּאֱמָנָה. בַּחֲשַׁאי, הִיא גַּם נֶהֱנֵית מִפַּעַם לְפַעַם לִסְפֹּר אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַּקֻּפָּה. שְׁנֵי הַבָּנִים הַגְּדוֹלִים הֵם אַנְשֵׁי הַשִּׁוּוּק וְהַהוֹבָלָה. שְׁנֵיהֶם יוֹדְעִים לְדַקְלֵם מְצֻיָּן, גַּם מִתּוֹךְ שֵׁנָה, אֶת מַעֲלוֹת הַמּוּצָרִים שֶׁבְּאַמְתַּחְתָּם. הַקְּטַנִּים יוֹתֵר, מַגִּיעִים לַמִּפְעָל בַּצָּהֳרַיִם הַיְשֵׁר מִבֵּית-הַסֵּפֶר כְּדֵי לִשְׁמֹעַ "מָה חָדָשׁ", וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה...

מִשְׁפַּחַת רַבּוֹטָה עוֹבֶדֶת בְּאֹפֶן שֶׁל "תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה" . הֵם שְׁקוּעִים בַּעֲשִׂיַּת הַמְּלָאכָה מִכַּף רֶגֶל עַד קָדְקֹד. וּמָה הַתּוֹצָאָה?

בְּאֶמְצַע סְעוּדַת לֵיל-שַׁבָּת, תָּפַס פִּתְאוֹם מַר רַבּוֹטָה אֶת עַצְמוֹ וְהָיָה הָמוּם. אֵיךְ זֶה שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי שִׁירַת מִזְמוֹרֵי הַשַּׁבָּת, הִתְנַסְּחוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר בְּיוֹם רִאשׁוֹן, לַסַּפָּק שֶׁמְּאַחֵר בְּמִשְׁלוֹחַ הַסְּחוֹרָה?

אַךְ לֹא כֵּן, מִי שֶׁמְּלַאכְתוֹ הִיא בְּאֹפֶן שֶׁל "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", כְּאִלּוּ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ:

לְמִשְׁפַּחַת בְּרוּכִים עֵסֶק כַּלְכָּלִי קָטָן וּמַצְלִיחַ. ר' בְּרוּכִים פּוֹתֵחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַמִּפְעָל מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר וּמְאָרֵחַ בְּמִשְׂרָדוֹ שִׁעוּר תּוֹרָנִי יוֹמִי לְכָל הָעוֹבְדִים. הַגְּבֶרֶת בְּרוּכִים הִיא הַמַּזְכִּירָה הַנֶּאֱמָנָה, וְאֶת רִגְעֵי הַפְּנַאי שֶׁלָּהּ, הִיא "גּוֹנֶבֶת", לְטוֹבַת נִהוּל הַגְּמַ''ח שֶׁבִּרְשׁוּתָהּ.

שְׁנֵי הַבָּנִים הַגְּדוֹלִים לוֹמְדִים בִּישִׁיבוֹת גְּבוֹהוֹת וְעוֹשִׂים חַיִל בְּלִמּוּדֵיהֶם. הַקְּטַנִּים מַגִּיעִים לַמִּפְעָל בְּצָהֳרַיִם הַיְשֵׁר מִן הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה, כְּדֵי לְהִבָּחֵן אֵצֶל אַבָּא עַל לִמּוּדֵי אוֹתוֹ יוֹם, לְקַבֵּל מַמְתָּק, וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה...

הַאִם יֵשׁ לָכֶם סָפֵק בִּכְלָל, אֵיךְ נִרְאֵית אֲוִירַת הַשַּׁבָּת הַקְּסוּמָה  בְּבֵית מִשְׁפַּחַת בְּרוּכִים?

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ גַּם יְכוֹלִים לְהָבִין מַדּוּעַ דַּוְקָא עַל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה מְדַבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּרֶדְתוֹ מִן הָהָר, וּמַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין חֵטְא הָעֵגֶל וְהַכַּפָּרָה עָלָיו, לְבֵין "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה".

יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁהָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה, לֹא יַהַפְכוּ חָלִילָה לִהְיוֹת 'עֵגֶל זָהָב' כְּמִן 'עֲבוֹדָה-זָרָה' לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהּ. לְהֶפֶךְ, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַפַּרְנָסָה לֹא בָּאָה אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעָלֵינוּ מֻנַּחַת רַק חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. הִתְיַחֲסוּת נְכוֹנָה לָעֲבוֹדָה, הִיא הַמְּתַקֶּנֶת אֶת חֵטְא הָעֵגֶל.

הסיפור השבועי

דִּין בַּחֲלוֹם

הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ נָהַג לַעֲרֹךְ בְּעַצְמוֹ אֶת רְשִׁימַת הַתּוֹרְמִים לַ'מַּעֲמָדוֹת', אֵלֶּה דְּמֵי הַחְזָקַת חֲצַר הַקֹּדֶשׁ, בֵּית-הַמִּדְרָשׁ וְהַלּוֹמְדִים בּוֹ. הַשְּׁלוּחִים שֶׁיָּצְאוּ לְקַבֵּץ אֶת הַכֶּסֶף פָּעֲלוּ עַל-פִּי רְשִׁימוֹתָיו.

בֵּין הַתּוֹרְמִים הַקְּבוּעִים הָיָה גַּם הַגְּבִיר ר' שָׁאוּל, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּסְבִיבוֹת אוֹסְטְרָאָה. מִדֵּי שָׁנָה פָּקְדוּ הַשְּׁלוּחִים אֶת מְעוֹנוֹ הַמְּפֹאָר וְזָכוּ לִתְרוּמָה נְדִיבָה.

שָׁנָה אַחַת הֻפְתְּעוּ הַשְּׁלוּחִים לְגַלּוֹת כִּי שְׁמוֹ שֶׁל ר' שָׁאוּל נֶעֱדָר מֵהָרְשִׁימוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם רַבָּם. לְעֻמַּת זֹאת נוֹסַף לָרְשִׁימָה שֵׁם חָדָשׁ, יִצְחָק-דָּוִד, שֶׁלֹּא הָיָה מֻכָּר לָהֶם.

עַד מְהֵרָה נִפְתְּרָה הַחִידָה. בְּהַגִּיעָם לִמְקוֹם מְגוּרֵי הַגְּבִיר נוֹדַע לָהֶם, כִּי הַלָּה שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי וְכִי כַּסְפּוֹ וּרְכוּשׁוֹ עָבְרוּ לִידֵי בְּנוֹ, יִצְחָק-דָּוִד. הַשְּׁלוּחִים לֹא הֻפְתְּעוּ בִּמְיֻחָד מֵהַמִּקְרֶה, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְקְלוּ בְּרוּחַ-קָדְשׁוֹ שֶׁל רַבָּם.

שְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד הוֹסִיף לְהוֹפִיעַ בִּרְשִׁימַת נוֹתְנֵי הַ'מַּעֲמָדוֹת' בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִים מוֹפִיעִים בְּבֵיתוֹ, נָהַג לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד רַב וְהֶעֱנִיק לָהֶם תְּרוּמָה הֲגוּנָה.

וּפִתְאוֹם, שָׁנָה אַחַת נִמְחַק שְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד מֵהָרְשִׁימָה. הַשְּׁלוּחִים שֶׁזָּכְרוּ אֶת שֶׁאֵרַע כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן, נֶחְרְדוּ. הַאִם מָוֶת פִּתְאוֹמִי פָּקַד אֶת הַבֵּן הַצָּעִיר?!

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִמְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד קִבְּלוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה: אָכֵן, אֶלָּא שֶׁלֹּא מִיתַת הַגּוּף פָּקְדָה אוֹתוֹ, אֶלָּא מִיתַת הַנֶּפֶשׁ. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם סִפְּרוּ לָהֶם, כִּי בַּשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה הֵחֵל הַגְּבִיר לָסוּר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ הָלְכָה בְּעִקְּבוֹתָיו.

נִרְאֶה כִּי הָעֹשֶׁר הָרַב שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקוֹ סִחְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו לָרָעָה. תַּהֲלִיךְ פְּנִימִי שֶׁנִּמְשַׁךְ כַּמָּה שָׁנִים פָּרַץ לְפֶתַע הַחוּצָה וְסִימָנֵי פְּרִיקַת-הָעֹל נִרְאוּ לְעֵין-כֹּל. אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה הֵחֵלּוּ לְהַדִּיר אֶת רַגְלֵיהֶם מִסְּבִיבָתוֹ שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד.

הֶעָשִׁיר עַצְמוֹ לֹא נִרְאָה שֶׁהִצְטַעֵר עַל כָּךְ. לְהֶפֶךְ, הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְרַשֵּׁם כִּי בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת נוֹחַ לוֹ הַנִּתּוּק מֵהַקְּהִלָּה. בִּהְיוֹתוֹ מְנֻתָּק מִסְּבִיבָתוֹ הַיְּהוּדִית יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, בְּלֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַחְשֹׁשׁ מִפְּנֵי בִּקֹּרֶת כָּלְשֶׁהִי.

כָּךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר כַּמָּה שָׁנִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִים עוֹבְרִים עַל-יַד בֵּיתוֹ שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד, הָיָה לִבָּם נֶחְמָץ פַּעֲמַיִם – פַּעַם בְּשֶׁל הִדַּרְדְּרוּתוֹ הָרוּחָנִית וּפַעַם בְּשֶׁל הֶפְסֵד הַתְּרוּמָה הַנָּאָה.

שָׁנָה אַחַת הִשְׁתּוֹמְמוּ הַשְּׁלוּחִים לְגַלּוֹת שׁוּב אֶת שְׁמוֹ בֵּין הַתּוֹרְמִים הַמְּיֹעָדִים. הֵם שִׁפְשְׁפוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּתַדְהֵמָה. לֹא חָלַף זְמַן רַב עַד בֵּרוּר הָעִנְיָן. בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת סִפְּרוּ הָאֲנָשִׁים עַל חֲזָרָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. "זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת אִי-אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אוֹתוֹ. הוּא נִרְאֶה וּמִתְנַהֵג כְּבַעַל-תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי, וְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלּוֹ נִכֶּרֶת מִכָּל צַעַד וּתְנוּעָה", אָמְרוּ.

נִרְגָּשִׁים וְסַקְרָנִים הִתְיַצְּבוּ הַשְּׁלוּחִים עַל מִפְתַּן מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד. כְּשֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת, קִבְּלָם בַּעַל-הַבַּיִת בְּמָאוֹר-פָּנִים מְיֻחָד וְהִזְמִינָם פְּנִימָה. לְאַחַר שֶׁהִצִּיעַ לָהֶם מַשְׁקֶה וּמִינֵי מַאֲפֶה, פָּנָה אֲלֵיהֶם לְפֶתַע בִּשְׁאֵלָה: "אִמְרוּ לִי אַחַי, מִי הוֹרָה לָכֶם מָתַי לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי וּמָתַי לֹא, הַאִם אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם הֶחְלַטְתֶּם עַל כָּךְ, אוֹ שֶׁמָּא מִמָּקוֹם אַחֵר נִתְקַבְּלָה הַהוֹרָאָה ?".

סִפְּרוּ לוֹ הַשְּׁלוּחִים הַמֻּפְתָּעִים אֶת הַדְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם. הֵם גּוֹלְלוּ בְּאָזְנָיו אֶת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַסִּפּוּר, מֵאָז נָהֲגוּ לִפְקֹד אֶת בֵּית אָבִיו. רַק כְּשֶׁסִּיְּמוּ אֶת סִפּוּרָם הִבְחִינוּ כִּי עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק-דָּוִד זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת.

"יוֹשֵׁב לוֹ הַצַּדִּיק בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ וּמְצוּדָתוֹ פְּרוּסָה עַל עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ!", אָמַר יִצְחָק-דָּוִד בְּקוֹל חָנוּק מִבְּכִי.

הוּא שָׁאַף שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה וְהֵחֵל לְפָרֵשׁ אֶת דְּבָרָיו: "לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, בְּעוֹדִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי בַּלַּיְלָה, חָלַמְתִּי חֲלוֹם. בַּחֲלוֹמִי יוֹשֵׁב אֲנִי בְּאֶחָד מִמְּלוֹנוֹת הַפְּאֵר שֶׁבָּהֶם אֲנִי נוֹהֵג לְהִתְאָרֵחַ, וְסוֹעֵד סְעוּדָה דְּשֵׁנָה. מוּבָן שֶׁהַסְּעוּדָה הִיא טְרֵפָה גְּמוּרָה.

"פִּתְאוֹם הוֹפִיעַ מוּלִי אִישׁ הֲדוּר-צוּרָה, שֶׁהִצִּיג עַצְמוֹ כִּשְׁלִיחַ בֵּית-דִּין, וְקָרָא לִי לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לִמְקוֹם מוֹשַׁב בֵּית-הַדִּין. בְּהַגִּיעִי לְבֵית-הַדִּין, הִבְחַנְתִּי בִּשְׁלֹשָׁה יְהוּדִים בַּעֲלֵי פָּנִים קוֹרְנוֹת. אֶחָד מֵהֶם הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ.

"בּוּשָׁה מִלְּאָה אֶת לִבִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַתּוֹבֵעַ הִתְחִיל לִמְנוֹת וּלְפָרֵט אֶת הָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָּה שֶׁל חֲטָאַי. בְּתֹם דְּבָרָיו בִּקֵּשׁ הַתּוֹבֵעַ לָדוּן אוֹתִי לְמָוֶת. חַלְחָלָה אָחֲזָה בִּי בְּהַבְחִינִי כִּי בֵּית-הַדִּין אָכֵן מִתְרַשֵּׁם מֵהַטְּעָנוֹת וְנוֹטֶה לְקַבֵּל אֶת דַּעַת הַתּוֹבֵעַ.

"אוּלָם אָז קָם לְפֶתַע הַצַּדִּיק מִקּוֹרִיץ מִמְּקוֹמוֹ. הוּא הִבִּיט לְעֶבְרִי בְּמַבָּט מָלֵא רַחֲמִים וּפָתַח בִּדְבָרָיו: 'אָמְנָם רְשִׁימַת חוֹבוֹתָיו שֶׁל יְהוּדִי זֶה אֲרֻכָּה מִנִּי אֶרֶץ, אַךְ גַּם זְכֻיּוֹת לֹא-מְעַטּוֹת יֵשׁ לוֹ. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים הִתְיַצְּבוּ שְׁלוּחַי בְּבֵיתוֹ וְהוּא קִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאַף הֶעֱנִיק לָהֶם נְדָבָה הֲגוּנָה. כְּסָפִים אֵלּוּ שִׁמְּשׁוּ לְהַחְזָקַת לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. סְבוּרַנִי, כִּי יְהוּדִי זֶה זַכַּאי לְהִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת'.

"כְּשֶׁסִּיֵּם הַצַּדִּיק אֶת דְּבָרָיו הֵקַצְתִּי מִשְּׁנָתִי, מְבֹהָל וּמְבֹעָת כֻּלִּי".

יִצְחָק-דָּוִד נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וְנִגֵּב אֶת עֵינָיו הַלַּחוֹת. אַחֲרֵי רֶגַע קָם מִמְּקוֹמוֹ, יָצָא מֵהַטְּרַקְלִין וְשָׁב מִיָּד. בְּיָדָיו הֶחְזִיק אַרְנָק שָׁמֵן. "תְּנוּ זֹאת לַצַּדִּיק וּמִסְרוּ לוֹ אֶת תּוֹדָתִי הָעֲמֻקָּה", אָמַר וּשְׁתֵּי דְּמָעוֹת גְּדוֹלוֹת נָשְׁרוּ עַל לְחָיָיו.

מבט לגאולה  

הִתְלַהֲבוּת שֶׁל מִצְוָה

בְּבֵית-הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ הִזְמִינוּ אָמָּנִית, צַיֶּרֶת וּמֵעַצֶּבֶת, לְקַשֵּׁט אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר בְּעִצּוּב מְיֻחָד.

כָּל קִיר בְּכָל פְּרוֹזְדוֹר קִבֵּל "נוֹשֵׂא", וְהַקִּיר הַמֶּרְכָּזִי בְּאוּלַם הַכְּנָסִים קִבֵּל אֶת הַנּוֹשֵׂא הַמֶּרְכָּזִי: "בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ".

מִיָּד שַׂמְנוּ לֵב שֶׁלַּקִּיר הַזֶּה הָאָמָּנִית מְיַחֶסֶת חֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת.

אַךְ לְמַרְבֶּה הַהַפְתָּעָה, הִיא בִּקְּשָׁה שֶׁאָנוּ בְּמוֹ יָדֵינוּ, נָכִין אֶת הַשְּׁעָרִים לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. הִיא נָתְנָה לָנוּ הוֹרָאוֹת מְדֻיָּקוֹת כֵּיצַד לַעֲשׂוֹתָם מְפֹאָרִים וּמַתְאִימִים לַקִּשּׁוּט הַמַּרְהִיב.

כֻּלָּנוּ הִתְלַהַבְנוּ, חוּץ מִכַּמָּה סַפְקָנִיּוֹת שֶׁטָּעֲנוּ: "אַל תַּעַבְדוּ מִדַּי קָשֶׁה. הִיא בְּוַדַּאי תָּכִין אַחַר-כָּךְ שְׁעָרִים חֲדָשִׁים לְפִי הָרָמָה שֶׁלָּהּ. אֶת הַשְּׁעָרִים שֶׁלָּכֶם, הִיא תְּבַקֵּשׁ מִכֶּן לִתְלוֹת בְּתוֹךְ הַכִּתָּה"...

וְהִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם סִיּוּם הָעֲבוֹדָה. הַכֹּל נִתְלָה עַל הַקִּירוֹת. הַתַּלְמִידוֹת עָבְרוּ מִקִּיר לְקִיר, נֶהֱנוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת מֵהַתּוֹצָאוֹת הַמַּרְהִיבוֹת.

הִנֵּה הַשְּׁעָרִים שֶׁלָּנוּ!!! בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהֵכַנּוּ אוֹתָם, בְּמוֹ יָדֵינוּ, הֵם עָמְדוּ וְתָלוּ שָׁם בְּגַאֲוָה, מְשֻׁבָּצִים בְּתוֹךְ הַתַּבְנִית הַגְּדוֹלָה וְהַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

"וַואוּ, תִּרְאוּ, הַשְּׁעָרִים שֶׁלָּנוּ, שֶׁאָנוּ עָשִׂינוּ, תְּלוּיִים כָּאן!" – קָרְאוּ הַבָּנוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת.

"וְכִי מָה חֲשַׁבְתֶּן, שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם?" – שָׁאֲלָה הַמְּעַצֶּבֶת.

וְאָז הִיא חִיְּכָה וְגִלְּתָה לָנוּ סוֹד.

"הָאֱמֶת הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגַּשְׁתִּי לָעֲבוֹדָה בָּדַקְתִּי בַּסְּפָרִים וּבַמְּקוֹרוֹת בְּדִיּוּק אֵיךְ לִבְנוֹת אֶת הַדֶּגֶם הַזֶּה שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. כָּל הַזְּמַן הִתְלַבַּטְתִּי בִּשְׁאֵלָה אַחַת: מָה אֶתֵּן לָכֶן לַעֲשׂוֹת וּלְהָכִין? אוּלַי עָדִיף שֶׁאָכִין הַכֹּל בְּעַצְמִי? אוּלַי כָּךְ הַמְּלָאכָה תֵּצֵא יָפָה וּמֻשְׁלֶמֶת יוֹתֵר.

אֶלָּא שֶׁאָז גִּלִּיתִי בַּסְּפָרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא מָשִׁיחַ, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ יֵרֵד בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל מִן הַשָּׁמַיִם. בְּמָקוֹם אַחֵר כָּתוּב שֶׁבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁיִּבְנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ מְתַוֵּךְ בֵּין הַדֵּעוֹת וְאוֹמֵר שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יִבְנוּ עֲבוּרוֹ אֶת הַשְּׁעָרִים. לָכֵן הֶחְלַטְתִּי שֶׁגַּם כָּאן, מֻתָּר שֶׁיִּהְיֶה לַתַּלְמִידוֹת חֵלֶק מַמָּשִׁי בַּהֲכָנַת הַמְּלָאכָה.

אַחַר-כָּךְ, הִמְשַׁכְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי, לְשֵׁם מָה בְּעֶצֶם עָשָׂה ה' כָּךְ שֶׁלִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה חֵלֶק מִשֶּׁלָּהֶם (הַשְּׁעָרִים) בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ? וּמָצָאתִי מֻסְבָּר שֶׁלְּאֹרֶךְ כָּל יְמֵי הַגְּאֻלָּה, זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר הַנִּפְלָא שֶׁיְּלַוֶּה אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. כָּל הַזְּמַן הֵם יְגַלּוּ דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם הֵם עָבְדוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, וְהִנֵּה עַכְשָׁו הֵם מְשֻׁבָּצִים בְּתוֹךְ הַגְּאֻלָּה. הֵם כָּל הַזְּמַן יְגַלּוּ אֵיךְ הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם עָשׂוּ בַּגָּלוּת הֵן בְּעֶצֶם יוֹצְרוֹת חֵלֶק נִכְבָּד מִגִּלּוּי הָאֱלֹקוּת בָּעוֹלָם בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה.

הַדָּבָר הַזֶּה יִגְרֹם הֲמוֹן הִתְלַהֲבוּת לְעַם-יִשְׂרָאֵל, מַמָּשׁ כְּמוֹ הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁהָיְתָה לָכֶם עַכְשָׁו, כְּשֶׁגִּלִּיתֶן שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו עֲבַדְתֶּן, הוּא אָכֵן חֵלֶק מִן הַמְּלָאכָה הַשְּׁלֵמָה.

סיפורי חסידים

הִרְהוּר אֶחָד פָּחוֹת

אַחַד הַחֲסִידִים בָּעִיר זֶ'עבִּין הֵחֵל לִנְטוֹת מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְכַאֲשֶׁר הַחֲסִידִים רָאוּ כִּי הוּא סוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ, הִרְחִיקוּהוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הֵנִיחוּ לוֹ לָבוֹא בִּמְחִיצָתָם.

פַּעַם בִּקֵּר אֶחָד מֵחֲסִידֵי הָעִיר אֵצֶל אַדְמוֹ''ר הַמַּהֲרַ''שׁ (רַבִּי שְׁמוּאֵל) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וְהָרַבִּי הִתְעַנְיֵן אֶצְלוֹ בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הֶחָסִיד שֶׁסָּר מֵהַדֶּרֶךְ. הֶחָסִיד סִפֵּר כִּי הוּא סֻלַּק מֵהַחֲבוּרָה בְּשֶׁל מַעֲלָלָיו.

הֵגִיב הָרַבִּי: "לֹא טוֹב אַתֶּם עוֹשִׂים. עֲלֵיכֶם לְקָרְבוֹ וּלְנַסּוֹת לְהָשִׁיבוֹ לְמוּטָב. אֲפִלּוּ אִם לֹא תַּצְלִיחוּ, אֶלָּא שֶׁבִּזְכוּת הַקֵּרוּב הַזֶּה יִפְחֲתוּ הִרְהוּרָיו הָרָעִים מֵעֲשָׂרָה לְתִשְׁעָה – גַּם אָז כְּדַאי הַדָּבָר".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)