המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת . ." (שמות כ,יד)

יוֹסִי הֶחְזִיק בְּיָדוֹ תַּפּוּחַ, הֶרְאָה אוֹתוֹ לְגָדִי וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לִי תַּפּוּחַ?".

"בְּוַדַּאי" – עָנָה לוֹ גָּדִי. "הֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַתַּפּוּחַ!".

"בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה יֵשׁ לִי סֻכָּרִיָּה, הַאִם אַתָּה מַאֲמִין לִי?" – הִמְשִׁיךְ יוֹסִי לִשְׁאֹל וְהוֹשִׁיט לְעֵבֶר גָּדִי אֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה סְגוּרָה הֵיטֵב.

גָּדִי קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ וְלֹא יָדַע מָה לְהָשִׁיב. "אֶת הַתַּפּוּחַ רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי, אֲבָל עַל הַסֻּכָּרִיָּה, אֲנִי רַק שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ, וְלֹא רוֹאֶה. הַמִּלִּים שֶׁמְּסַפְּרוֹת לִי עַל הַסֻּכָּרִיָּה הֵן לֹא מוּחָשִׁיּוּת כְּמוֹ הַמַּרְאֶה שֶׁל הַתַּפּוּחַ".

כָּךְ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, אֵין לָנוּ סָפֵק שֶׁהוּא קַיָּם. אַךְ דָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ רַק שׁוֹמְעִים אוֹדוֹתָיו, אֲנַחְנוּ לֹא כָּל-כָּךְ בְּטוּחִים בּוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד ה' אֶל הַר-סִינַי, הִתְרַחֵשׁ דְּבַר פֶּלֶא: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת...". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ – רוֹאִין אֶת הַנִּשְׁמָע.

לְעַם-יִשְׂרָאֵל קָרָה פִּתְאוֹם דָּבָר נִפְלָא: הֵם הִצְלִיחוּ לִרְאוֹת, בִּרְאִיָּה מַמָּשִׁית, דְּבָרִים רוּחָנִיִּים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶפְשָׁר רַק לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶם. הֵם רָאוּ אֶת הִתְגַּלּוּת ה' בְּבֵרוּר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוּם סָפֵק בְּמָה שֶׁהֵם רוֹאִים!

יַחַד עִם זֹאת, הֵם גַּם הִגִּיעוּ לְדַרְגָּה שֶׁל "שׁוֹמְעִין אֶת הַנִּרְאֶה". דְּבָרִים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם נִרְאִים, כִּי הֵם גַּשְׁמִיִּים, פִּתְאוֹם הָיוּ אֶצְלָם כְּמוֹ אֵיזוֹ שְׁמוּעָה... הֵם הָיוּ רְחוֹקִים מֵהֶם וּמִלִּבָּם, כִּי רַק הִמָּצְאוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָיְתָה מוּחָשִׁית לְהַפְלִיא.

הַלְוַאי שֶׁנַּגִּיעַ כֻּלָּנוּ תֵּכֶף וּמִיָּד לִתְקוּפַת הַגְּאֻלָּה, שֶׁבָּהּ נִזְכֶּה לַיִּעוּד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן".

(לקוטי שיחות, חלק ו, שיחה ב)

מוֹטִי מְאוֹד אוֹהֵב לְהִצְטָרֵף לְאַבָּא שֶׁלּוֹ בִּימֵי שִׁשִּׁי לְשָׁעָה שֶׁל 'מִבְצָעִים'. מוֹטִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא כָּל הָאָבוֹת עוֹשִׂים 'מִבְצָעִים' בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁל הִתְלַהֲבוּת כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלּוֹ. עֲבוּר אַבָּא שֶׁל מוֹטִי, הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִיא 'קֹדֶשׁ-קָדָשִׁים' וְהוּא לֹא מְוַתֵּר עָלֶיהָ אַף פַּעַם בְּשׁוּם מַצָּב.

פַּעַם שָׁמַע מוֹטִי מֵאָבִיו עַל הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם 'מִבְצַע תְּפִלִּין'. זֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר הָאַבָּא עוֹד הָיָה בָּחוּר. כָּאַחֲרַאי עַל הַ'מִּבְצָעִים' בִּישִׁיבָתוֹ, הוּא הָיָה שׁוֹלֵחַ בִּקְבִיעוּת דּוֹ"חוֹת לָרַבִּי. פַּעַם אַחַת, הוּא יָשַׁב וְכָתַב דּוֹ"ח מְפֹרָט בִּמְיֻחָד. הַמַּעֲנֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁקִּבֵּל, הָיָה כָּל-כָּךְ מְעוֹדֵד וּמָלֵא בְּנַחַת-רוּחַ שֶׁל הָרַבִּי שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ וּמְעוֹדֵד אֶת אַבָּא שֶׁל מוֹטִי עַד הַיּוֹם...

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד בִּתְקוּפַת הַקַּיִץ, הִצְטָרֵף שׁוּב מוֹטִי לְאָבִיו. הַפַּעַם, שָׁכְנוּ לָהֶן בְּכִיסוֹ מִסְפַּר מַטְבְּעוֹת וְהוֹרָאָה בְּרוּרָה שֶׁל אִמָּא – לִקְנוֹת גְּלִידָה טְעִימָה לְקִנּוּחַ עֲבוּר סְעוּדַת שַׁבָּת.

הַ'סִּיבוּב' הִתְחִיל, אַבָּא עָבַר עִם הַתְּפִלִּין מִיְּהוּדִי לִיהוּדִי, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּבוּעִים. לִקְרַאת סִיּוּם הַסִּיבוּב, כְּשֶׁעָבְרוּ עַל פְּנֵי חֲנוּת מַכֹּלֶת, הִזְדָּרֵז מוֹטִי וְקָנָה אֶת הַגְּלִידָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת.

מֵאוֹתוֹ רֶגַע, אִבֵּד מוֹטִי אֶת סַבְלָנוּתוֹ. הַשַּׂקִּית שֶׁבְּיָדוֹ כְּאִלּוּ הִזְכִּירָה לוֹ לְלֹא הֶרֶף: צָרִיךְ לַחְזֹר מַהֵר הַבַּיְתָה! הַגְּלִידָה הַטְּעִימָה צְרִיכָה מַקְפִּיא מַהֵר! בַּבַּיִת, אִמָּא גַּם תְּכַבֵּד אוֹתִי בִּמְנַת-גְּלִידָה נֶחְמָדָה...

"אַבָּא" – הִתְחִיל מוֹטִי לִמְשֹׁךְ בְּשַׁרְווּלוֹ שֶׁל אָבִיו. "בּוֹא נִזְדָּרֵז, יֵשׁ לִי גְּלִידָה בַּיָּד וְ..."

אַבָּא הֶאֱזִין לִדְבָרָיו בְּפִזּוּר-נֶפֶשׁ. כֹּל כֻּלּוֹ הָיָה מְרֻכָּז בָּרָצוֹן, לִמְצֹא עוֹד יְהוּדִי שֶׁיַּנִּיחַ תְּפִלִּין... כְּאִלּוּ לְהַכְעִיס, נוֹצְרָה פִּתְאוֹם הִתְגּוֹדְדוּת שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהִמְתִּינוּ לְמַשֶּׁהוּ, מַמָּשׁ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. אַבָּא שָׂמַח לִקְרָאתָם, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. פָּנָיו נָהֲרוּ וּבְחִיּוּךְ קוֹרֵן הִזְמִינָם לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

פָּנָיו שֶׁל מוֹטִי, דַּוְקָא נִחְמְצוּ. מָה יִהְיֶה עִם הַגְּלִידָה? תֵּכֶף הִיא עֲלוּלָה אֲפִלּוּ לְהַתְחִיל לְטַפְטֵף...

קְבוּצַת הַיְּהוּדִים הַיְּקָרִים, דַּוְקָא נֶעֶנְתָה כֻּלָּהּ לְהַפְצָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא. כֻּלָּם כְּאֶחָד הִפְשִׁילוּ שַׁרְווּלִים וְהֵחֵלּוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בָּזֶה אַחַר זֶה.

כְּשֶׁכְּבָר הָיוּ אַבָּא וּמוֹטִי סוֹף-סוֹף בְּדַרְכָּם הַבַּיְתָה, אָמַר מוֹטִי בְּעֶצֶב: "תִּרְאֶה אַבָּא, אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיךָ מָה קָרָה לַגְּלִידָה הַטְּעִימָה... הִיא נָמַסָּה כֻּלָּהּ!".

אֲבָל עֵינָיו שֶׁל אַבָּא הָיוּ נְשׂוּאוֹת הַרְחֵק מִשָּׁם. הוּא אָמַר לְמוֹטִי בְּקוֹל מָלֵא סִפּוּק פְּנִימִי: "תִּרְאֶה מוֹטִי, אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיךָ, אֶת הַנַּחַת-רוּחַ הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם לָרַבִּי, מִכָּל יְהוּדִי נוֹסָף שֶׁהֵנִיחַ תְּפִלִּין"...

מוֹטִי הֶאֱזִין וְהֵבִין פִּתְאוֹם דָּבָר חָדָשׁ. לִפְעָמִים, כְּשֶׁקְּצָת מִתְעַלִּים, אֶפְשָׁר לֹא לִרְאוֹת בִּכְלָל אֶת מָה שֶּׁקָּרוֹב וְטָעִים. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מַמָּשׁ, דְּבָרִים גְּבוֹהִים, מֵעֵבֶר לַזְּמַן וְלַמָּקוֹם.

הסיפור השבועי

שְׂכַר מִצְוָה

יָמִים קָשִׁים עָבְרוּ עַל רַבִּי שְׁמוּאֵל-שְׁמֶלְקֶ'ה, רַבָּהּ שֶׁל נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ. רוּחַ זָרָה שֶׁל קַלּוּת-רֹאשׁ שָׁטְפָה אֶת יְהוּדֵי הָעִיר. רַבִּים פָּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת עֻלּוֹ שֶׁל רַבָּם וּמִקְּצָתָם אַף יָרְדוּ לְחַיָּיו.

הַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק, וְהוּא הֶחְלִיט לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" – לָצֵאת לְנִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ וּלְסַיֵּעַ לַעֲמִיתוֹ לְהָשִׁיב אֶת בְּנֵי קְהִלָּתוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ לְנִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ, חִיֵּךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל-שְׁמֶלְקֶ'ה חִיּוּךְ עָגוּם. "רִבְבוֹת מִלִּים שֶׁל תּוֹכָחָה כְּבָר שָׁפַכְתִּי, אַךְ הֵן נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת", אָמַר בְּעֶצֶב.

רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ לֹא נָסוֹג מִכַּוָּנָתוֹ וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לָשֵׂאת דְּרָשָׁה בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל. "הָרְשׁוּת נְתוּנָה לְךָ", הֵשִׁיב הָרַב, "אַךְ דַּע, כִּי הֶשֵּׂג גָּדוֹל יִהְיֶה אִם תְּקַבֵּץ יוֹתֵר מִמִּנְיָן אוֹ שְׁנַיִם".

וְאָכֵן, אֶל הַדְּרָשָׁה שֶׁנָּשָׂא רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ נֶאֶסְפוּ כְּעֶשְׂרִים מַאֲזִינִים בִּלְבַד. אוּלָם כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר חָשׁוּ בְּנֵי-מַזָּל אֲמִתִּיִּים: מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ רַב נְשׂוּא-פָּנִים הַמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם מִלִּים עֲרֵבוֹת כָּל-כָּךְ לְאָזְנָם.

דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הָיְתָה כָּל-כֻּלָּהּ מַשָּׂא שֶׁל סָנֶגוֹרְיָה עַל בְּנֵי נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ. הוּא הִצְלִיחַ לִמְצֹא מְקוֹרוֹת הִלְכָתִיִּים לְכָל הַ'קֻּלּוֹת' שֶׁנָּהֲגוּ, וּ'לְהַלְבִּין' כַּשֶּׁלֶג אֶת רֹב חֲטָאֵיהֶם. בְּסִיּוּם דְּבָרָיו הִבְטִיחַ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ לְשׁוֹמְעָיו, כִּי גַּם לְמָחֳרָת יָשׁוּב לִדְרֹשׁ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה.

הַשְּׁמוּעָה עַל 'הָרַב הַמֵּקֵל' שֶׁהוֹפִיעַ בָּעִיר, נָפוֹצָה עַד מְהֵרָה בֵּין יְהוּדֵי נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ וְעוֹרְרָה הִשְׁתָּאוּת רַבָּה. לְמָחֳרָת גָּדְשׁוּ אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל מְאוֹת תּוֹשָׁבִים סַקְרָנִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהִוָּכַח בְּעַצְמָם בַּתַּגְלִית הַחֲדָשָׁה.

רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ פָּתַח אֶת דְּרָשָׁתוֹ בְּסִכּוּם תַּמְצִיתִי שֶׁל דְּבָרָיו אֶתְמוֹל. אַחַר-כָּךְ הִתְעַטֵּף זְמַן-מָה בִּשְׁתִיקָה שֶׁהֶעֱצִימָה אֶת הַמֶּתַח. טוֹן קוֹלוֹ לֹא הִשְׁתַּנָּה וְנִשְׁאַר שָׁקֵט וְרַךְ כְּמִקֹּדֶם, אַךְ נִימַת הַדְּבָרִים הִתְהַפְּכָה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.

רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִסְבִּיר לְשׁוֹמְעָיו כִּי דְּבָרָיו אֶתְמוֹל רְאוּיִים לְמִי שֶׁמְּבַקְּשִׁים לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה", אַךְ לֹא לִיהוּדִים נֶאֱמָנִים. שָׁעָה אֲרֻכָּה הֶאֱרִיךְ בְּשִׁבְחָהּ וּבְיָקְרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹקִית, הַשּׁוֹכֶנֶת בְּלֵב כָּל יְהוּדִי, וּבְעֹמֶק הַצַּעַר שֶׁהִיא חָשָׁה בְּשָׁעָה שֶׁיְּהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה.

דְּמָעוֹת רַבּוֹת זָלְגוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵעֵינֵי הַצִּבּוּר. בְּסִיּוּם הַדְּרָשָׁה עָמְדָה בָּאֲוִיר רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ שֶׁל תְּשׁוּבָה. כְּשֶׁיָּרַד רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מֵהַבִּימָה וְצָעַד לְעֵבֶר בֵּית הָרַב, הָלְכוּ אַחֲרָיו רַבִּים מִבְּנֵי הָעִיר כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילָתוֹ שֶׁל רַבָּם. "מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה, דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ קֹדֶשׁ לָנוּ", אָמְרוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת בְּנֵי נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ לְרַבָּם.

כְּשֶׁנִּסְתַּיְּמָה מְשִׂימָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בְּנִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ, פָּנָה לְהֶמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ. בְּלֶכְתוֹ נֶאֱמַר לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי בִּזְכוּת שֶׁהֶחְזִיר קְהִלָּה שְׁלֵמָה בִּתְשׁוּבָה וּבִזְכוּת הַשָּׁלוֹם שֶׁהִשְׁכִּין בֵּין בָּנֶיהָ לְרַבָּם, נִתָּן לוֹ כּוֹחַ לְבָרֵךְ הַיּוֹם כָּל יְהוּדִי שֶׁיִּפְגֹּשׁ בַּדֶּרֶךְ וּבִרְכָּתוֹ תִּתְקַיֵּם בִּמְלֻאָהּ.

הָלַךְ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְעֵינָיו תָּרוֹת אַחַר יְהוּדִי כָּלְשֶׁהוּ. הַחַמָּה כְּבָר עָמְדָה לִשְׁקֹעַ וַעֲדַיִן לֹא פָּגַשׁ שׁוּם יְהוּדִי. לְפֶתַע הִבְחִין בְּאִשָּׁה יְהוּדִיָּה הַמְּשָׂרֶכֶת אֶת רַגְלֶיהָ, וּצְרוֹר כָּבֵד שֶׁל מִטַּלְטְלִים עַל גַּבָּה. "תְּבֹרְכִי מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת", קָרָא לְעֶבְרָהּ. לְרֶגַע נִבְהֲלָה הָאִשָּׁה מִן הָאִישׁ הַזָּר. רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִרְגִּיעָהּ: "אַל תִּדְאֲגִי, כָּל רְצוֹנִי לְבָרְכֵךְ".

"אֵיךְ הַפַּרְנָסָה?", שָׁאַל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ. "אֲנָשִׁים קְשֵׁי-יוֹם אֲנַחְנוּ הַנִּלְחָמִים עַל מִחְיָתֵנוּ", עָנְתָה הָאִשָּׁה בְּהִסּוּס. אָמַר לָהּ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ: "מִיּוֹם זֶה וָאֵילָךְ לֹא יֶחְסַר בְּבֵיתְכֶם כָּל טוּב, וְלֹא תֵּדְעוּ עוֹד דְּאָגָה וּמַחְסוֹר כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם".

חָלְפוּ שָׁנִים. יוֹם אֶחָד יָצְאוּ הָאַחִים הַצַּדִּיקִים, רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְרַבִּי זוּשָׁא, לְקַבֵּץ כֶּסֶף לְפִדְיוֹן-שְׁבוּיִים. כִּתְּתוּ רַגְלֵיהֶם מִבַּיִת לְבַיִת וְצֵרְפוּ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וְרוּבָּל לְרוּבָּל. בְּמַסָּעָם הִגִּיעוּ לְבַיִת יְהוּדִי מְפֹאָר, וְקִוּוּ לְקַבֵּל בּוֹ תְּרוּמָה הֲגוּנָה.

בַּעֲלַת-הַבַּיִת, שֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת, זִהֲתָה מִיָּד אֶת פָּנָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – הַהֵלֶךְ הָאַלְמוֹנִי שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים בֵּרְכָה בְּעֹשֶׁר וּבִרְכָּתוֹ נִתְקַיְּמָה. נִרְגֶּשֶׁת וְנִרְעֶשֶׁת רָצָה לִקְרֹא לְבַעֲלָהּ. "הִנֵּה הַצַּדִּיק שֶׁבִּזְכוּת בִּרְכָּתוֹ בָּא לָנוּ כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה!", קָרְאָה. בַּעַל-הַבַּיִת נִגַּשׁ לַדֶּלֶת וּבְהַכְנָעָה הִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו לְהִכָּנֵס.

"כַּמָּה חַיָּב הַיְּהוּדִי שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִפְדּוֹת מִן הַכֶּלֶא?", שָׁאַל בַּעַל-הַבַּיִת. "חֲמֵשׁ-מְאוֹת רוּבָּל", עָנוּ הָאַחִים. פָּתַח הַגְּבִיר אֶת מְגֵרַת שֻׁלְחָנוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ צְרוֹר כֶּסֶף כָּבֵד. סָפַר חֲמֵשׁ-מְאוֹת רוּבָּלִים וֶהֱנִיחָם עַל הַשֻּׁלְחָן. הִפְרִישׁ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִן הַסְּכוּם כַּמָּה עַשְׂרוֹת רוּבָּלִים וְהֶחְזִירָם לְבַעַל-הַבַּיִת. "זֶה הַסְּכוּם שֶׁאָסַפְנוּ עַד כֹּה", הִטְעִים, "לֹא אֲקַפֵּחַ אֶת חֶלְקָם שֶׁל יְהוּדִים אֲחֵרִים הַמְּבַקְּשִׁים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּצְוָה". הוֹדוּ הָאַחִים הַצַּדִּיקִים בְּחֹם לַגְּבִיר וְעָזְבוּ אֶת בֵּיתוֹ, מְמַהֲרִים לְשַׁחְרֵר אֶת הַיְּהוּדִי מִכִּלְאוֹ.

פָּנָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ נָהֲרוּ בְּאוֹר מְיֻחָד, וְהוּא אָמַר לְאָחִיו: "עַכְשָׁו זָכִיתִי לְהָבִין אֶת מַאֲמַר הַמִּשְׁנָה, 'שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה'. רְאֵה-נָא – בִּשְׂכַר מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל יְהוּדֵי נִיקֶלְשְׁבּוּרְגּ, חָזַר הַשָּׁלוֹם לִשְׁכֹּן בְּמַחֲנָם וְחָזְרוּ לְכַבֵּד אֶת רַבָּם. בִּשְׂכַר שֶׁנָּטַלְתִּי חֵלֶק בְּכָךְ, זָכִיתִי לְבָרֵךְ יְהוּדִים מִסְכֵּנִים וּלְחַלְּצָם מֵעָנְיָם. בִּשְׂכַר בִּרְכַּת הַשֶּׁפַע, זָכוּ הֵם לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה בְּהִדּוּר. וּבִשְׂכַר הַצְּדָקָה שֶׁנָּתְנוּ תִּתְקַיֵּם מִצְוָה נוֹסֶפֶת – פִּדְיוֹן-שְׁבוּיִים. וְכָךְ עֲתִידוֹת הַמִּצְווֹת לְהוֹסִיף וְלִצְמֹחַ עַד אֵין-סוֹף. זֶה עֹמֶק כַּוָּנַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה בְּאָמְרָם 'שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה'".

מבט לגאולה  |  עם טיול קסום ברקיע השלישי  |  מעובד על-פי מקורות

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: אִיצִ'י וּפִיצִ'י מַשְׁקִיפִים עַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת שֶׁמַּקִּיפִים אוֹתוֹ וּבְתוֹכָם הַר-סִינַי.

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה-עָשָׂר:

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים

הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים לְלֹא רְבָב כִּבְעִצּוּמוֹ שֶׁל קַיִץ, הִתְקַדְּרוּ לְפֶתַע פִּתְאוֹם. עֲנָנִים כֵּהִים הִתְקָרְבוּ מִמִּזְרָח, וְהֶחְשִׁיכוּ מְעַט אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁזָּרַח מֵעַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

"נִרְאֶה שֶׁהוֹלֵךְ לָרֶדֶת גֶּשֶׁם", מִלְמֵל פִיצִ'י בַּחֲשָׁשׁ. "הָרַב אִזְמָרַגְד לֹא אָמַר לָנוּ לְהָבִיא מִטְרִיּוֹת וּמְעִילִים"...

בֶּן-לֵוִי חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּךְ צוֹפֵן-סוֹד כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ מִטְרִיּוֹת. בִּמְקוֹם לְדַבֵּר הוּא רַק הִצְבִּיעַ לְכִוּוּן הָעֲנָנִים. הָעֲנָנִים הִנְמִיכוּ לְיַד בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְגָרְמוּ לְמֵעֵין עֲרָפֶל בְּגֵיא-בֶּן-הִנֹּם הַסָּמוּךְ לְהַר-הַזֵּיתִים, וּמִתּוֹכָם הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת קְבוּצוֹת אֲנָשִׁים...

פִיצִ'י וַאֲנִי נָשַׁמְנוּ לִרְוָחָה. גַּם בֶּן-לֵוִי חִיֵּךְ, אֲבָל חִיּוּכוֹ לֹא נִמְשַׁךְ זְמַן רַב, כִּי כְּשֶׁפִיצִ'י סִיֵּם לִנְשֹׁם לִרְוָחָה הוּא מִהֵר לִשְׁאֹל: "בִּשְׁבִיל מָה צְרִיכִים אֶת הַנֵּס הַזֶּה – שֶׁאֲנָשִׁים יָטוּסוּ עַל עֲנָנִים? לָמָּה שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ פָּשׁוּט בִּמְטוֹסִים?".

"...אוֹ שֶׁיָּעוּפוּ כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ מִקֹּדֶם", הִשְׁלַמְתִּי אֲנִי.

"שְׁאֵלָה נִפְלָאָה", הֵשִׁיב בֶּן-לֵוִי, "כָּל-כָּךְ נִפְלָאָה, עַד-כְּדֵי-כָּךְ שֶׁהָרַבִּי בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵל אוֹתָהּ בְּשִׂיחָה: מַדּוּעַ נִפְתַּחַת הַגְּאֻלָּה בְּנֵס לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֲנָשִׁים יָטוּסוּ עַל עֲנָנִים?".

"וְהָרַבִּי עוֹנֶה, שֶׁאֶת הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ נִמְצָא בָּעֲנָנִים עַצְמָם: הָעֲנָנִים הֲרֵי נוֹצָרִים בְּתַהֲלִיךְ טִבְעִי, שֶׁבּוֹ הַמַּיִם מִתְאַדִּים וְנֶהֱפָכִים לְעָנָן. מִמַּיִם גַּשְׁמִיִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לְמַשֵּׁשׁ אוֹתָם, הֵם הוֹפְכִים לְדָבָר מְעַט רוּחָנִי יוֹתֵר – עָפִים בָּאֲוִיר וְלֹא נִתָּן לְמַשְּׁשָׁם...

"סֵמֶל זֶה שֶׁל עָנָן, הוּא בְּעֶצֶם סֵמֶל הַגְּאוּלָה שֶׁכָּל כֻּלָּהּ הֲפִיכַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם לְרוּחָנִיּוּת – בִּזְכוּת פְּעֻלּוֹת כָּאֵלּוּ הִגִּיעָה הַגְּאֻלָּה! לָכֵן נִפְתַּחַת הַגְּאֻלָּה דַּוְקָא בְּנֵס זֶה".

בֶּן-לֵוִי עָצַר בְּדִבּוּרוֹ, חִיֵּךְ חִיּוּךְ קַל וְאָמַר: "הַדְּרָשָׁה שֶׁלִּי הָיְתָה אֲרֻכָּה מִדַּי, וְלָכֶם יֵשׁ עוֹד כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה לְהַסְפִּיק, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים נִפְלָאִים שֶׁיִּהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא אַתֶּם עוֹד צְרִיכִים לְהַסְפִּיק לִרְאוֹת פֹּה בָּרְקִיעִים... כְּדַאי שֶׁתִּזְדָּרְזוּ לְהַמְשִׁיךְ!".

"אַתֶּם רַשָּׁאִים לִבְחֹר", הִצִּיעַ לָנוּ, "אִם לִרְאוֹת עַכְשָׁו אֶת הַ'מַּעֲדַנִּים הַמְּצוּיִים כְּעָפָר' שֶׁיִּהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, אוֹ לִרְאוֹת אֶת הַיִּעוּד 'וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ'"...

"מָה אַתָּה אוֹמֵר פִיצִ'י?", פָּנִיתִי לִידִידִי. "מָה עָדִיף?".

אֲבָל פִיצִ'י לֹא עָנָה. הִסְתּוֹבַבְתִּי לְכִוּוּנוֹ וּלְמַרְבֶּה הַהַפְתָּעָה רָאִיתִי שֶׁפִיצִ'י נֶעֱלַם!

אֲבָל אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ כֵּן שָׁמַעְתִּי. הוּא קָרָא בִּשְׁמִי: "אִיצִ'י, אִיצִ'י!"... וַאֲפִלּוּ נָגַע בַּכָּתֵף שֶׁלִּי, אֲבָל לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ. מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? הַאִם זֶהוּ עוֹד אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ – לִהְיוֹת רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים?

הוּא הִמְשִׁיךְ לִקְרֹא: "אִיצִ'י, אִיצִ'י!" וְטִלְטֵל אֶת הַכָּתֵף שֶׁלִּי יוֹתֵר חָזָק וְיוֹתֵר חָזָק - - -

- - - וּפִתְאוֹם, נֶעֱלַם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְנֶעֶלְמָה הַ'גְּאֻלָּלִית'. נֶעֱלַם הַר-סִינַי, '770' וּבֶן-לֵוִי הֶחָבִיב... הַכֹּל נֶעֱלַם, וַאֲנִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְשַׁפְשֵׁף עֵינַיִם בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. מִסְּבִיבִי כַּמָּה יְהוּדִים קְשִׁישִׁים עִם כּוֹסוֹת תֵּה, פִיצִ'י מִתְאַמֵּץ לְהָעִיר אוֹתִי מֵהַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁשָּׁקַעְתִּי בָּהּ, וְהָרַב אִזְמָרַגְד יוֹרֵד מֵהַדּוּכָן בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת...

"אִיצִ'י! קוּם, הִתְעוֹרֵר! תֵּכֶף מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה!", אָמַר שׁוּב פִיצִ'י.

"מְ... מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?", הַהַכָּרָה הַנּוֹרָאָה חָדְרָה לְמוֹחִי. "הֲרֵי נָסַעְנוּ, וְהָרַב אִזְמָרַגְד הִזְמִין אוֹתָנוּ, וְרָאִינוּ, וְלָמַדְנוּ, וְ... וְ..."

פִיצִ'י פָּרַץ בִּצְחוֹק מְשֻׁחְרָר. "יָשַׁנְתָּ טוֹב, הָא? חָלַמְתָּ חֲלוֹמוֹת נְעִימִים! נִרְדַּמְתָּ בַּהַפְסָקָה שֶׁבְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב אִזְמָרַגְד, וְעַד עַכְשָׁו אַתָּה יָשֵׁן כְּמוֹ בּוּל-עֵץ שֶׁל מְדוּרַת לַ"ג בָּעֹמֶר"...

יָצָאתִי לִשְׁטֹף פָּנִים בַּכִּיּוֹר הַחִיצוֹנִי שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, מְעַכֵּל אַט-אַט אֶת מָה שֶׁקָּרָה פֹּה. אֵיזֶה טִפֵּשׁ הָיִיתִי, אֵיךְ הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה בֶּאֱמֶת... הָאֲרוֹן הַנִּסְתָּר בְּבֵית הָרַב אִזְמָרַגְד, הַדּוּד-חֲלָלִית, יָכִין וְגוּנִי, עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, הַר-סִינַי וְשׁוֹר הַבָּר, הַגֹּלֶם מִפְּרָג וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ... הַכֹּל הָיָה חֲלוֹם אֶחָד אָרֹךְ וּמוּזָר שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ בַּמְּצִיאוּת... שָׁקַעְתִּי בְּמַחְשָׁבוֹת עַגְמוּמִיּוֹת.

הַאֻמְנָם?! זִנַּקְתִּי לְפֶתַע מִמְּקוֹמִי. "לֹא יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ בַּמְּצִיאוּת"?! חַס וְשָׁלוֹם! הֲלוֹא הַחֲלוֹם הוּא אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אָכֵן יִהְיוּ לֶעָתִיד לָבוֹא! הַחֲלוֹם הַזֶּה עוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד, לְעֵינֵי כֹּל!

וְכִי לֹא כָּךְ כָּתוּב?

"בְּשׁוּב ה', אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים"...

- סוף -

סיפורי חסידים  |  לכ"ב שבט – יום הסתלקות הרבנית חיה מושקא נ"ע

בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה

הָרַבָּנִית חַיָּה-מוּשְׁקָא, אֵשֶׁת הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ, הָיְתָה יְדוּעָה בִּצְנִיעוּתָהּ הַמְּיֻחֶדֶת. הִיא מִעֲטָה לָלֶכֶת לִמְקוֹמוֹת צִבּוּרִיִּים "שֶׁמָּא יִרְאֶה אוֹתָהּ אָדָם וְיִתֵּן לָהּ אֶת הַכָּבוֹד הַמַּגִּיעַ לָהּ כְּאֵשֶׁת הָרַבִּי". לָכֵן, כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא הִגִּיעָה לִ'770', בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַמְּפֻרְסָם שֶׁל הָרַבִּי בִּשְׁכוּנַת בְּרוּקְלִין. הִיא לֹא הוֹפִיעָה לְאֵרוּעִים וּכְנָסִים גְּדוֹלִים –  אֵרוּעִים בָּהֶם חָשְׁשָׁה שֶׁתִּתְבַּלֵּט מֵעֶצֶם הֱיוֹתָהּ רַעְיַת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.

אֲנָשִׁים רַבִּים נִסּוּ 'לִתְפֹּס' הִזְדַּמְּנוּת לִרְאוֹתָהּ בְּאֵרוּעִים שׁוֹנִים, אוּלָם לַשָּׁוְא. הָרַבָּנִית שָׂמָה עַצְמָהּ בַּצַּד וְנָתְנָה אֶת מְלֹא הַמָּקוֹם לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. "נֶחְבֵּאת אֶל הַכֵּלִים" בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּלָּה.

וּבְכָל-זֹאת... הַשְּׁבִיבִים שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי הַחֲסִידִים גִּלּוּ שֶׁלָּרַבָּנִית הָיְתָה אִישִׁיּוּת נְדִירָה וּמְיֻחֶדֶת. הֵן בְּמֹחִין – הַפִּקְּחוּת, הַיֶּדַע, הַהֲבָנָה וְהַתְּפִיסָה, הַזִּכָּרוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. הֵן בְּמִדּוֹת – הַיַּחַס הָאִמָּהִי, הַהִתְעַנְיְנוּת הַכֵּנָה בְּכָל פְּרָט וְהַדְּאָגָה הָאִישִׁית לְכָל מִי שֶׁפָּגְשָׁה.

"אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם"

סִפֵּר הַמְּשַׁמֵּשׁ-בַּקֹּדֶשׁ ר' בֶּערְל יוּנִיק ע"ה:

הָרַב בֶּערְל לִיוִי ע"ה הָיָה נוֹסֵעַ לְרוּסְיָה בִּשְׁלִיחֻיּוֹת סְבוּכוֹת, עוֹד בַּשָּׁנִים הַקָּשׁוֹת. בַּחֲנֻכָּה תשמ"ב, אָמְרָה לוֹ הָרַבָּנִית: "אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁכֵּן מַצַּב הַיְּחָסִים עִם רוּסְיָה מָתוּחַ עַתָּה"...

כַּאֲשֶׁר הָיָה חוֹזֵר הָרַב לִיוִי מֵרוּסְיָה, הִיא הָיְתָה 'מֻכְרָחָה' לִשְׁמֹעַ אֶת כָּל הַפְּרָטִים וּפְרָטֵי-הַפְּרָטִים, לְהַבִּיט בְּכָל הַתְּמוּנוֹת, לְהִתְעַנְיֵן בְּדִיּוּק מָה קוֹרֶה שָׁם עִם פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי. הִיא מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּפְּקָה בְּהִתְעַנְיְנוּת שִׁטְחִית, וְעָקְבָה בִּדְאָגָה כֵּנָה אַחַר כָּל פְּרָט.

מַעֲשֵׂי חֶסֶ"ד

מְסַפֵּר הַמְּשַׁמֵּשׁ-בַּקֹּדֶשׁ ר' חֶסֶ"ד הַלְבֶּרְשְׁטַם:

הַדְּאָגָה הָאִישִׁית שֶׁל הָרַבָּנִית לְמִשְׁפַּחְתִּי הִתְבַּטְּאוּ בְּכָל פְּרָט. כַּאֲשֶׁר תָּקְפוּ אֶת אַחַת מִבְּנוֹת-מִשְׁפַּחְתִּי צִירֵי-לֵדָה, וְהִיא הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּמַצָּב חָמוּר עֵקֶב הִסְתַּבְּכוּת מְסֻיֶּמֶת, הִתְבַּטְּאָה הָרַבָּנִית כִּי לֹא יָכְלָה לִישֹׁן כָּל הַלַּיְלָה!

כָּךְ גַּם בְּמַצָּב הָפוּךְ. כַּאֲשֶׁר מִשְׁפַּחְתִּי הִצְלִיחָה לְהַשִּׂיג דִּירָה, דָּבָר שֶׁהָיָה כָּרוּךְ בִּקְשָׁיִים מְרֻבִּים – הוֹדִיעָה הָרַבָּנִית כִּי לֹא יָכְלָה לִישֹׁן כָּל הַלַּיְלָה מֵרֹב שִׂמְחָה עַל הַהַצְלָחָה!

מַתָּן בַּסֵּתֶר שֶׁהִצִּיל

"בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת עִם הָרַבָּנִית" – מוֹסִיף וּמְסַפֵּר ר' חֶסֶ"ד – "הִגַּעְנוּ לִרְחוֹב שֶׁנִּסְגַּר לִתְנוּעָה, וְהֻצַּב שָׁם שֶׁלֶט הַמַּפְנֶה אֶת הַתְּנוּעָה לְדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת. כְּשֶׁנָּסַעְנוּ דֶּרֶךְ הַכְּבִישׁ הָעוֹקֵף, רָאִינוּ בְּצַד הָרְחוֹב מְכוֹנִית מִשְׁטָרָה חוֹנָה לְיַד מַשָּׂאִית, וּבֶחָצֵר שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם רָהִיטִים וּכְלֵי-בַּיִת.

"אַחֲרֵי שֶׁהִמְשַׁכְנוּ עוֹד כַּמָּה עַשְׂרוֹת מֶטְרִים, הָרַבָּנִית אָמְרָה לִי לַחְזֹר לַמָּקוֹם. 'מַדּוּעַ לַחְזֹר?', שָׁאַלְתִּי. הָרַבָּנִית הִבִּיטָה רֶגַע מְמֻשָּׁךְ וְאָמְרָה: 'אָבִי לִמֵּד אוֹתִי, כִּי כָּל דָּבָר הוּא בְּהַשְׁגָּחָה-פְּרָטִית. כְּשֶׁהָרְחוֹב הָיָה סָגוּר, נָסַעְנוּ וְרָאִינוּ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵרַע – הָבָה וְנַבִּיט מָה קָרָה'.

"חָזַרְנוּ לַמָּקוֹם וְהִתְבָּרֵר שֶׁבְּאַחַת הַדִּירוֹת מִתְגּוֹרֶרֶת מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית שֶׁעָלְתָה לֹא מִזְּמַן מֵרוּסְיָה. הַמִּשְׁפָּחָה לֹא שִׁלְּמָה דְּמֵי-שְׂכִירוּת כְּבָר כַּמָּה חֲדָשִׁים, וְעַתָּה נִסָּה בּ