לרגל מלאות העשור הוציאו לאור צאצאיו את הספר "דעת מאיר" מתוך כתביו וחיבוריו של הרה"ח הרה"ג מאיר בורובסקי זצ"ל. הספר מכיל שיעורים של הגאונים המפורסמים רבי חיים מבריסק ורבי ברוך-בער לייבוביץ, זצ"ל, אותם שמע מרבותיו וכן שיעורים ששמע בעצמו בשנות לימודיו בישיבת חברון מפי הגאון רבי משה-מרדכי עפשטיין זצ"ל ראש הישיבה ולצד אלה חידושים רבים שכתב בעצמו. הספר מכיל חידושים וביאורים על הש"ס, חידושים וביאורים ברמב"ם וכן דברים על חידושי הראשונים והאחרונים. המוציאים לאור הקדימו לספר הקדמה קצרה, אך אין בה פרטים רבים על תולדות חייו של המחבר ועל דמותו הרבנית. ואולם ייתכן שנהגו נכון, כי כפי שכל מי שהכיר את ר' מאיר ע"ה יודע, כל עיקרו היה לימוד ושקידה בתורה, ואילו באשר למעלותיו כתלמיד-חכם מופלג, על כך ניתן ללמוד מתצלומי כתבי ה'סמיכה' להוראה ודיינות המופיעים בראש הספר אותם העניקו לו בהתלהבות גדולי התורה גאוני הדור, בהם כאלה שאך מעטים קיבלו מהם 'סמיכה': רבי יחיאל מיכל זאב הורוויץ, רב ומו"צ כנסת ישראל בירושלים; רבי יוסף גרשון הורביץ נשיא ור"מ הישיבה הגדולה והת"ת מאה שערים; רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל; רבי יצחק יעקב וכטפויגל, מאה שערים; רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים; רבי מאיר סטלביץ רבה של זכרון משה; רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון; רבי שמשון אהרן פולונסקי הרב מטעפליק; רבי בנימין מנחם שוורץ הרב מטאסניק. זכר גאונים לברכה. זמן לימוד יקר הרב בורובסקי עלה לארץ ישראל בגיל 11 והתיישב עם משפחתו בעיר חברון ת"ו. בהמלצת רבנים מהישיבה בווילנה התקבל מיד כתלמיד מן המניין בישיבת חברון והיה צעיר התלמידים. בשנת תרפ"ט זכה לראות את הרבי הריי"צ נ"ע בשעה שביקר בעיר חברון ובעקבות הפרעות שאירעו באותם ימים ומהם ניצל בנס עבר עם משפחתו, עם הישיבה, ללמוד בירושלים ת"ו. כשהגיע לפרקו נשא לאישה את רעייתו מרת פיה ע"ה בת הרה"ח ר' זלמן משה היצחקי זצ"ל, התיישב בכפר חב"ד ועשרות שנים הרביץ תורה ברבים לתושבי הכפר - בכל חלקי התורה – בהתמדה בלתי רגילה, עד יומו האחרון. זמן הלימוד היה יקר לו מאוד, וכשהיו נגרעות ממנו אפילו דקות אחדות הקפיד להשלים את החסר. כל ימיו התפרנס מיגיע כפיו מאחר שלא רצה לעשות את תורתו "קרדום לחפור בו", וסירב להצעות הרבות שהופנו אליו לקבל רבנות או משרת ראש-ישיבה. ביומו האחרון, ד' בשבט תשנ"ד, קם כהרגלו השכם בבוקר, הניח תפילין, התפלל, חלצן והניחן בנרתיקן, ויצאה נשמתו בדעה צלולה. רעיונות וחידושים על כתביו לא סיפר מעולם לאיש ורק לאחר פטירתו מצאו בני המשפחה בעזבונו חידושים, רעיונות ושיעורים של ראשי ישיבות וכן חידושים שלו עצמו, ולאחר עמל של כמה שנים מזכים צאצאיו את הרבים בספר שלפנינו המכיל 274 עמודים ובהם כאמור חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם במיגוון רחב של נושאים. ללא ספק, זיכרון הולם למי שלימוד התורה, בשקידה ובהתמדה, והעיון בה היו משוש חייו.