המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח

". .וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". (שמות יד,כט)

"אַתֶּם גַּם רוֹאִים אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים?" – שָׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים הַהוֹלְכִים בְּתוֹךְ יַם-סוּף זֶה אֶת זֶה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"הִנֵּה, 'זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ' אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ רוֹאִים אֶת... ה'!" – הִצְבִּיעוּ הָאֲנָשִׁים בְּאֶצְבָּעָם וְהֶרְאוּ.

וּמִי הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים, מִתּוֹךְ כָּל הַקָּהָל הֶעָצוּם, שֶׁרָאוּ מִיָּד וּבְבֵרוּר אֶת הִתְגַּלּוּת ה'? כֵּן, הַיְּלָדִים. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה".

הַיְּלָדִים הַלָּלוּ, שֶׁנּוֹלְדוּ בְּתוֹךְ הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם, הֵם זָכוּ לִהְיוֹת דּוֹר הַגְּאֻלָּה הַמַּבְחִין מִיָּד בַּהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹקִית בְּיַם-סוּף. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁבְּמִצְרַיִם הֵם זָכוּ לְחִנּוּךְ מְעֻלֶּה. כְּבָר מִקַּטְנוּתָם הֵם לָמְדוּ לִדְבֹּק בְּיַהֲדוּתָם, לַמְרוֹת הַשֹּׁנִי וְהַקֹּשִׁי.

גַּם בְּדוֹרֵנוּ זֶה, דַּוְקָא הַיְּלָדִים שֶׁנּוֹלָדִים בְּסוֹף חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, כַּאֲשֶׁר הַחֹשֶׁךְ נַעֲשֶׂה סָמִיךְ בְּיוֹתֵר, הֵם יִהְיוּ אֵלֶּה שֶׁיִּזְכּוּ לְהַצְבִּיעַ רִאשׁוֹנִים וְלוֹמַר: "זֶה אֵ-לִי!"... בִּזְכוּתָם, בִּזְכוּת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וּדְבֵקוּתָם בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהַגִּיעַ לַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר שֶׁבּוֹ נוּכַל לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ, אֶת הִתְגַּלּוּת ה'.

דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "שָׁמַעְתָּ דָּוִד? הַ'מְּלַמֵּד' אָמַר שֶׁבְּשַׁבָּת יִהְיֶה כִּנּוּס מְיֻחָד שֶׁל כָּל יַלְדֵי הַקְּהִלָּה, בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת. אֲנִי כָּל-כָּךְ סַקְרָן לָדַעַת מָה יִהְיֶה שָׁם".

"כֵּן שְׁלֹמֹה, שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַ'מְּלַמֵּד' וְגַם אֲנִי מְאוֹד סַקְרָן וּמִתְרַגֵּשׁ. בְּעֶצֶם, יֵשׁ לִי רַעְיוֹן מְצֻיָּן: בּוֹא נֵלֵךְ לִשְׁאֹל אֶת אָחִי הַגָּדוֹל, אַבְרָהָם. אוּלַי הוּא יֵדַע לְסַפֵּר לָנוּ מַהוּ הַדָּבָר הַמְּיֻחָד הַמְּצַפֶּה לָנוּ בְּשַׁבָּת".

דָּוִד וּשְׁלֹמֹה מִהֲרוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר אַבְרָהָם, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ בַּמִּטְבָּח לְצִדָּהּ שֶׁל אִמָּא. הֵם עוֹד הִסְפִּיקוּ לִשְׁמֹעַ אֶת אַבְרָהָם מְבַקֵּשׁ: "אִמָּא, הַ'מְּלַמֵּד' שָׁאַל אִם תּוּכְלִי גַּם הַשָּׁנָה לְהָכִין אֶת הַדַּיְסָה לְשַׁבָּת, לַכִּנּוּס שֶׁל הַיְּלָדִים".

דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה נִדְהָמִים. הַאִם בַּכִּנּוּס יַאֲכִילוּ אֶת כֻּלָּם בְּדַיְסָה?

אַבְרָהָם שָׁמַע אֶת שְׁאֵלָתָם וְצָחַק. "רוֹאִים שֶׁאַתֶּם שְׁנֵי קְטַנְטַנִּים שֶׁרַק הַשָּׁנָה הִתְחַלְתֶּם לִלְמֹד בְּתַלְמוּד-תּוֹרָה...", וּמִיָּד הוּא הִתְנַדֵּב לְהַסְבִּיר: "רַב הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ, הַמַּהֲרַ"ל הַקָּדוֹשׁ מִפְּרָג, הִנְהִיג מִנְהָג קָדוֹשׁ וּמְיֻחָד בִּקְהִלָּתֵנוּ... בְּכָל שָׁנָה הוּא מְצַוֶּה אֶת הַ'מְּלַמְּדִים' לֶאֱסֹף בְּ'שַׁבַּת שִׁירָה' אֶת הַיְּלָדִים בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת, לְסַפֵּר לָהֶם עַל נֵס קְרִיעַת יַם-סוּף, עַל הַצִּפּוֹרִים שֶׁשָּׁרוּ וְרָקְדוּ יַחַד עִם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְעַל הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁקָּטְפוּ מִן הַפֵּרוֹת שֶׁצָּמְחוּ בַּיָּם וְהֶאֱכִילוּ אֶת הַצִּפּוֹרִים".

"כֵּן, כֵּן" – הִנְהֲנוּ בְּרֹאשָׁם דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. "לָמַדְנוּ עַל כָּךְ הַשָּׁבוּעַ".

"וּבְכֵן, לְזֵכֶר זֶה, יְחַלְּקוּ לְכָל הַיְּלָדִים מִן הַדַּיְסָה שֶׁאִמָּא מְכִינָה, כְּדֵי לְהַשְׁלִיךְ לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים וְהַצִּפּוֹרִים" – סִכֵּם אַבְרָהָם וְעֵינָיו נָצְצוּ. "כְּדַאי לָכֶם לְהַגִּיעַ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן! זֶה אֵרוּעַ מְאוֹד שָׂמֵחַ, בִּפְרָט שֶׁבַּסּוֹף, הַמַּהֲרַ"ל הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ יוֹצֵא וּמְבָרֵךְ אֶת כָּל הַיְּלָדִים!".

הסיפור השבועי

אֶתְרוֹג מִט"וּ בִּשְׁבָט

בְּרוּסְיָה וּבְאוּקְרָאִינָה לֹא הָיָה קַל לְהַשִּׂיג אֶתְרוֹגִים כְּלָל, עַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה אֶתְרוֹגִים מְהֻדָּרִים. לְפִיכָךְ הָיוּ הַחֲסִידִים – שֶׁאַהֲבָתָם לְרַבּוֹתֵיהֶם בָּעֲרָה בָּהֶם וְשֶׁבְּכָל מְאוֹדָם הִשְׁתּוֹקְקוּ לְזַכּוֹתָם בְּאֶתְרוֹג מְהֻדָּר – נוֹתְנִים עַל כָּךְ אֶת דַּעְתָּם כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים קֹדֶם הַחַג.

בִּמְיֻחָד עָסְקוּ בְּכָךְ הַסּוֹחֲרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, מִי שֶׁלְּרֶגֶל עִסְקֵיהֶם נָעוּ וְנָדוּ בָּאָרֶץ. הֵם פָּקְחוּ עַיִן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו נִקְלְעוּ, אוּלַי יִמָּצֵא שָׁם אֶתְרוֹג מְהֻדָּר הָרָאוּי לְרַבָּם.

וּכְשֶׁהָיָה מִי מֵהַחֲסִידִים זוֹכֶה לְהַגִּישׁ לְרַבּוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה כְּפוּלָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת. הַצַּדִּיק שָׂמַח בְּהִדּוּר הַמִּצְוָה וּבְחִבַּת הֶחָסִיד, וְהֶחָסִיד שָׂמַח בְּשִׂמְחַת רַבּוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה יָצָא ר' אֱלִימֶלֶךְ, סוֹחֵר הַבַּדִּים, וּמֵחֲסִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִצֶּ'רְנוֹבִּיל, לְמַסַּע עֲסָקִים שֶׁל כַּמָּה חֳדָשִׁים. מִיָּד לְאַחַר הַפֶּסַח יָצָא לְדַרְכּוֹ מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לָשׁוּב לְצֶ'רְנוֹבִּיל לִקְרַאת חֹדֶשׁ הַחַגִּים.

כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי שׁוּבוֹ, בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ אֱלוּל, נִזְדַּמֵּן לוֹ אֶתְרוֹג מֻבְחָר שֶׁבַּמֻּבְחָרִים. ר' אֱלִימֶלֶךְ נָשָׂא תּוֹדָה מְיֻחֶדֶת לַה' עַל הַזְּכוּת שֶׁהִפִּיל בְּחֶלְקוֹ לְהָסֵב לְרַבּוֹ עֹנֶג רוּחָנִי. בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ שִׁלֵּם עַל הָאֶתְרוֹג, עֲטָפוֹ בִּזְהִירוּת בִּצְרוֹר פִּשְׁתָּן וּטְמָנוֹ הֵיטֵב בֵּין חֲפָצָיו. מִשָּׁם הִמְשִׁיךְ לְהַשְׁלִים אֶת סִדּוּרָיו הָאַחֲרוֹנִים.

כְּשָׁבוּעַ לִפְנֵי חֲזָרָתוֹ הֻצַּע לוֹ אֶתְרוֹג נוֹסָף – צְהַבְהַב, בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת, נָקִי מִכָּל פְּגָם. הֲלוֹא כְּבָר קָנִיתִי אֶתְרוֹג נָאֶה לָרַבִּי, הִרְהֵר ר' אֱלִימֶלֶךְ בְּלִבּוֹ, וּכְמִדֵּי שָׁנָה אֲבָרֵךְ גַּם אֲנִי עַל אֶתְרוֹגוֹ שֶׁל הָרַבִּי; מָה צֹרֶךְ לִי אֵפוֹא בְּאֶתְרוֹג נוֹסָף?

לְפֶתַע הִבְרִיק בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן. בַּחֲזָרָתִי, עָתִיד אֲנִי לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רוּזִ'ין, נִזְכַּר. שָׁם יוֹשֵׁב הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁשְּׁמוֹ נוֹדָע בְּכָל קַצְוֵי אֶרֶץ, וְשֶׁאַף אֲנִי-עַצְמִי נִתְבָּרַכְתִּי לֹא-אַחַת מִפִּיו. אֶקְנֶה לוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג וְאֶתְּנֶנּוּ לוֹ בְּדַרְכִּי לְצֶ'רְנוֹבִּיל. הֶחְלִיט וְעָשָׂה, וְקָנָה גַּם אֶת הָאֶתְרוֹג הַזֶּה.

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים יָצָא ר' אֱלִימֶלֶךְ בְּדַרְכּוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. בְּאַחַת מִתַּחֲנוֹתָיו פָּגַשׁ חֲבוּרָה שֶׁל יְדִידִים, חֲסִידֵי צֶ'רְנוֹבִּיל. אַגַּב שִׂיחָה עַל הָא וְעַל דָּא סִפֵּר לִידִידָיו עַל הַצְלָחָתוֹ בַּעֲסָקָיו, וּמֵעַל הַכֹּל – עַל שֶׁזָּכָה לִקְנוֹת לְרַבָּם אֶתְרוֹג מְהֻדָּר.

בִּקְּשׁוּ הַחֲסִידִים לִרְאוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁעָלָיו עָתִיד רַבָּם לְבָרֵךְ בַּחַג. הוֹצִיא הַסּוֹחֵר מִתִּיקוֹ אֶת שְׁנֵי הָאֶתְרוֹגִים וְאַגַּב כָּךְ סִפֵּר לִידִידָיו אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים. עַתָּה, כְּשֶׁשְּׁנֵי הָאֶתְרוֹגִים עָמְדוּ גְּלוּיִים זֶה לְצַד זֶה, בָּרוּר הָיָה כִּי הָאֶתְרוֹג הַשֵּׁנִי מְהֻדָּר מִן הָרִאשׁוֹן.

"אֶת הָאֶתְרוֹג הָרִאשׁוֹן תֵּן לַצַּדִּיק מֵרוּזִ'ין וְאִלּוּ אֶת הַשֵּׁנִי, הַמְּהֻדָּר יוֹתֵר, שְׁמֹר לְרַבֵּנוּ!", יָעֲצוּ הַחֲסִידִים בְּטִבְעִיּוּת. נִתְקַבְּלוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל ר' אֱלִימֶלֶךְ וְכָךְ אָמְנָם הִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת.

בְּהַגִּיעוֹ לְרוּזִ'ין נִכְנַס פְּנִימָה לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת הַצַּדִּיק. בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת הוֹסִיף כִּי הֵבִיא עִמּוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה – מַתָּנָה לָרַבִּי. הִבִּיט בּוֹ הַצַּדִּיק בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. "נוּ... טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם", הֵגִיב, בְּעוֹד ר' אֱלִימֶלֶךְ מַגִּישׁ לוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג (הָרִאשׁוֹן).

נָטַל הַצַּדִּיק מֵרוּזִ'ין אֶת הָאֶתְרוֹג, הִבִּיט בּוֹ מִכָּל עֵבֶר וּמַבָּט שֶׁל פְּלִיאָה עַל פָּנָיו. "הַאֻמְנָם זֶה הָאֶתְרוֹג שֶׁלִּי?", שָׁאַל כְּמֻפְתָּע. "זֶה הָאֶתְרוֹג שֶׁקָּנִיתָ בַּעֲבוּרִי?!", חָזַר וְשָׁאַל.

מֵעָיו שֶׁל ר' אֱלִימֶלֶךְ הֵחֵלּוּ מִתְהַפְּכִים בְּקִרְבּוֹ, בְּהָבִינוֹ כִּי הַצַּדִּיק, בְּעֵינָיו הַזַּכּוֹת, הִבְחִין כִּי אֵין זֶה הָאֶתְרוֹג שֶׁנִּקְנָה בַּעֲבוּרוֹ. הִתְבַּיֵּשׁ ר' אֱלִימֶלֶךְ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, וְלָכֵן גִּמְגֵּם מַשֶּׁהוּ עַל 'טָעוּת' שֶׁנָּפְלָה וּבְתוֹךְ כָּךְ הוֹצִיא מִתִּיקוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג הַשֵּׁנִי וּנְתָנוֹ לַצַּדִּיק.

בְּבַת-אַחַת הִתְחַלְּפָה הַבָּעַת הַפְּלִיאָה שֶׁעַל פְּנֵי הַצַּדִּיק בְּהַבָּעָה שֶׁל קוֹרַת-רוּחַ. "אָכֵן, אֶתְרוֹג לְתִפְאֶרֶת... הָדָר שֶׁבְּהָדָר", אָמַר הַצַּדִּיק וְהִרְעִיף עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל ר' אֱלִימֶלֶךְ שֶׁפַע בְּרָכוֹת.

הִמְשִׁיךְ הַסּוֹחֵר לְדַרְכּוֹ וְהִגִּיעַ לְצֶ'רְנוֹבִּיל. לְלֹא עִכּוּבִים מְיֻתָּרִים נִכְנַס וּבָא אֵצֶל רַבּוֹ וְהִגִּישׁ לוֹ – בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים – אֶת הָאֶתְרוֹג (הָרִאשׁוֹן) שֶׁקָּנָה לְמַעַנוֹ. הִבִּיט רַבִּי מָרְדְּכַי בַּחֲסִידוֹ וּבָאֶתְרוֹג, חֲלִיפוֹת, וְעַל פָּנָיו נָח סִימַן-שְׁאֵלָה.

"מִי כְּבָר נָגַע בָּאֶתְרוֹג שֶׁלִּי?", שָׁאַל.

נֶחְרַד ר' אֱלִימֶלֶךְ נוֹכַח מָה שֶׁנִּרְאָה כְּגִלּוּי שֶׁל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָּטוּחַ בְּכָךְ. "סַפֵּר לִי כֵּיצַד נִתְגַּלְגֵּל אֶתְרוֹג זֶה לְיָדֶיךָ וּמָה עָבַר עָלָיו מֵאָז וְעַד הַגִּיעוֹ לְכָאן", הוֹסִיף הָרַבִּי, וּבְכָךְ כְּמוֹ הִבְהִיר סוֹפִית כִּי עֵינֵי הַצַּדִּיק רוֹאוֹת גַּם דְּבָרִים נֶעֱלָמִים.

סֹמֶק הֵצִיף אֶת פָּנָיו שֶׁל ר' אֱלִימֶלֶךְ כְּשֶׁנֶּאֱלַץ לְגוֹלֵל בְּאָזְנֵי רַבּוֹ אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים. בְּסִיּוּם דְּבָרָיו אָמַר לוֹ הָרַבִּי:

"דַּע, ר' אֱלִימֶלֶךְ, כִּי בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּט"וּ בִּשְׁבָט, נִגְזָר בַּשָּׁמַיִם אֵיזֶה אֶתְרוֹג יִהְיֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחַג-הַסֻּכּוֹת הַבָּא. הַצַּדִּיק מֵרוּזִ'ין יָדַע בְּדִיּוּק אֵיזֶה אֶתְרוֹג נִגְזַר לוֹ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁהֵבֵאתָ לוֹ, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ. פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלֹא מָצָא כָּל סִבָּה לַשִּׁנּוּי. עַל-כֵּן לֹא רָצָה לְקַבֵּל מִיָּדֶיךָ אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁקָּנִיתָ לִי, אֶתְרוֹג שֶׁלֹּא נוֹעַד לוֹ. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁסּוֹף-סוֹף הֶחְזִיק אוֹתוֹ צַדִּיק אֶת הָאֶתְרוֹג שֶׁלִּי בְּיָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, שׁוּב אֵין זֶה אוֹתוֹ אֶתְרוֹג כְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם-לָכֵן, וַאֲנִי חַשְׁתִּי בְּכָךְ".

מבט לגאולה  |  עם טיול קסום ברקיע השלישי  |  מעובד על-פי מקורות

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: בִּסְקִירַת כָּל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת שֶׁסָּבִיב לַמִּקְדָּשׁ, מְגַלִּים אִיצִ'י וּפִיצִ'י גַּם הַר מֻכָּר...

פֶּרֶק שְׁנֵים-עָשָׂר:

תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא

"הַר-סִינַי!!!", קָרָאתִי. "הֲרֵי הוּא נִצָּב בְּמִדְבַּר סִינַי! מָה הוּא עוֹשֶׂה פֹּה?!".

הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹפְפוּ מִסְּבִיבֵנוּ לְכִוּוּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא עָצְרוּ, וְרַק בֶּן-לֵוִי הִתְנַדֵּב שׁוּב לַעֲנוֹת לָנוּ עַל הַשְּׁאֵלָה: "אָכֵן כֵּן, הַר-סִינַי גַּם הוּא יַעֲבֹר לֶעָתִיד לָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם לְיַד בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ כָּל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם!".

"וְאֵיפֹה זֶה כָּתוּב?", נָעַצְתִּי בּוֹ עֵינַיִם חַשְׁדָנִיּוֹת, "בְּדֶרֶךְ כְּלָל אַתָּה מֵבִיא מָקוֹר לְכָל מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, וְזֶה לֹא כָּתוּב? מָה, זֶה הַפְתָּעָה לְכָל הַיְּהוּדִים שֶׁיָּקוּמוּ לִתְחִיָּה בְּלִי לְגַלּוֹת לָהֶם עַל כָּךְ מֵרֹאשׁ?"...

"בְּהֶחְלֵט יֵשׁ מָקוֹר מֻסְמָךְ", בֶּן-לֵוִי לֹא אִבֵּד אֶת שַׁלְוַת רוּחוֹ. "אֲבָל הַמָּקוֹר הַזֶּה אֵינוֹ נִמְצָא בַּגְּמָרָא וְלֹא בְּמִדְרְשֵׁי חֲזַ"ל, וְגַם לֹא בְּסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים הַמְּאֻחָרִים יוֹתֵר".

- "אָז אֵיפֹה כֵּן?".

"בְּשִׂיחָה שֶׁל הָרַבִּי!", הֵשִׁיב בֶּן-לֵוִי בְּנִימַת נִצָּחוֹן. "וְהָרַבִּי לוֹמֵד זֹאת מִקַּל-וָחֹמֶר: אִם כָּל בָּתֵּי-הַכְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי-הַמִּדְרָשׁוֹת שֶׁבָּהֶם רַק לוֹמְדִים תּוֹרָה – כְּבָר יִקָּבְעוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כָּל-שֶׁכֵּן וְקַל-וָחֹמֶר הַר-סִינַי, שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהַתּוֹרָה שֶׁבַּעַל-פֶּה כֻּלָּהּ, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִקָּבַע בִּירוּשָׁלַיִם!".

"וּבִפְרָט", הִטְעִים, "שֶׁמַּתַּן-תּוֹרָה הֲרֵי לֹא יִהְיֶה עוֹד פַּעַם, וְגַם הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁמָּשִׁיחַ יְלַמֵּד אֶת כָּל עַם-יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא, סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ – גַּם הִיא מְקוֹרָהּ בְּמַתַּן-תּוֹרָה הָאֶחָד וְהַיָּחִיד שֶׁהָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וּמִמֵּילָא הַר-סִינַי גַּם הוּא סֵמֶל – סֵמֶל לַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאוֹתָהּ נִלְמַד כֻּלָּנוּ מִפִּיו שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בְּסִיּוּעַ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ"...

"הָרַבִּי הִרְבָּה לְהַזְכִּיר אֶת הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה בְּשִׂיחוֹתָיו וּמַאֲמָרָיו. הַשִּׂיא הָיָה בַּשִּׂיחָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵהָרַבִּי בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, שִׂיחָה עֲמֻקָּה מְאוֹד שֶׁבָּהּ מַסְבִּיר הָרַבִּי אֶת גֶּדֶר הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁיְּחַדֵּשׁ הַמָּשִׁיחַ"...

"נוּ, תְּלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת הַשִּׂיחָה!", בִּקַּשְׁנוּ.

"לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁתָּבִינוּ...", הִסְתַּפֵּק בֶּן-לֵוִי, "זוֹ שִׂיחָה עֲמֻקָּה כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי, וְגַם לַמְדָנִים לֹא מְבִינִים אוֹתָהּ עַד הַסּוֹף"...

"וּבְכָל זֹאת!", הִפְצַרְנוּ.

בֶּן-לֵוִי נֶעֱתַר וְהֵחֵל לְהַסְבִּיר: "הָרַבִּי שׁוֹאֵל בַּשִּׂיחָה הַזּוֹ שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת מֶרְכָּזִיּוֹת: א) אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָה חֲדָשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא, וַהֲרֵי אָסוּר לְאַף נָבִיא לְשַׁנּוֹת וּלְהוֹסִיף דָּבָר בַּתּוֹרָה? ב) אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַהֲלָכוֹת בַּתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ? אִם בַּתּוֹרָה כָּתוּב – אָסוּר, אֵיךְ יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיֹאמַר – מֻתָּר. הָרַבִּי מֵבִיא דֻּגְמָא מִדָּבָר שֶׁרְאִיתֶם מִקֹּדֶם – שְׁחִיטַת שׁוֹר-הַבָּר בִּסְנַפִּירֵי הַלִּוְיָתָן. הֲרֵי סְנַפִּירֵי הַלִּוְיָתָן אֵינָם סַכִּין כְּשֵׁרָה, וְאִם-כֵּן אֵיךְ מֻתָּר לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַשּׁוֹר? אִם בַּתּוֹרָה כָּתוּב שֶׁשְּׁחִיטָה כָּזוֹ אֲסוּרָה, אֵיךְ יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיַגִּיד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת?

"וְהַתֵּרוּץ – אוֹמֵר הָרַבִּי – שֶׁמָּשִׁיחַ יַסְבִּיר וִיגַלֶּה אֵיךְ שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הָיוּ בְּעֶצֶם כְּלוּלִים בַּתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה וְהַנִּצְחִית שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ. לְמָשָׁל, הָעִנְיָן שֶׁל שְׁחִיטַת שׁוֹר-הַבָּר – מָשִׁיחַ יַסְבִּיר כֵּיצַד בְּעֶצֶם דִּינֵי הַשְּׁחִיטָה שֶׁל הַתּוֹרָה לֹא נֶאֶמְרוּ מִלְּכַתְּחִלָּה עַל מִקְרֶה זֶה!".

בֶּן-לֵוִי עָצַר קִמְעָה בְּדִבּוּרוֹ וְהִצְבִּיעַ שׁוּב עַל הַר-סִינַי הַמִּתַּמֵּר מוּלֵנוּ.

"לְפִי זֶה, מוּבָן עוֹד יוֹתֵר לָמָּה הַר-סִינַי עוֹלֶה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם בִּסְמִיכוּת לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ – כִּי גַּם הַתּוֹרָה הַנִּשְׂגֶּבֶת שֶׁמָּשִׁיחַ יְלַמֵּד, כְּלוּלָה לְמַעֲשֶׂה בַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל הָהָר עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן".

בֶּן-לֵוִי הִבִּיט לַשָּׁמַיִם, כְּתוֹפֵס מַרְאוֹת רְחוֹקִים, וְהוֹסִיף: "אֲבָל אִם תִּתְעַמְּקוּ, יֵשׁ כָּאן דָּבָר מַדְהִים... הָרַבִּי בַּשִּׂיחָה אוֹמֵר, שֶׁמִּי יַסְבִּיר אֵיךְ הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה כְּלוּלָה בְּהֶעְלֵם בַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּהַר-סִינַי? – מָשִׁיחַ. הָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁמָּשִׁיחַ יַסְבִּיר אֶת זֶה.

"וְהִנֵּה, בְּהֶמְשֵׁךְ הַשִּׂיחָה, בְּנוֹגֵעַ לִשְׁחִיטַת שׁוֹר-הַבָּר בִּסְנַפִּירֵי הַלִּוְיָתָן – הָרַבִּי עַצְמוֹ מַסְבִּיר מַדּוּעַ זֶה אֵינוֹ סוֹתֵר לַתּוֹרָה, כִּי דִּינֵי שְׁחִיטָה לֹא נֶאֶמְרוּ לְכַתְּחִלָּה עַל מִקְרֶה זֶה. אִם-כֵּן, בְּשִׂיחָה זוֹ שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּשְׁנַת תנש"א, הָרַבִּי כְּבָר מַתְחִיל אֶת תַּפְקִידוֹ כְּמָשִׁיחַ, לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה, סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ!

"בָּעִנְיָן הַזֶּה אָנוּ רוֹאִים 'טְעִימָה' מִן הֶעָתִיד לָבוֹא. כְּמוֹ שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, טוֹעֲמִים מִתַּבְשִׁילֵי הַשַּׁבָּת, כָּךְ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה – שֶׁהִיא "יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת" – אֲנַחְנוּ טוֹעֲמִים מֵהַגְּאֻלָּה. לְמָשָׁל, הַ'טְּעִימָה' מִגִּלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא שֶׁאָנוּ זוֹכִים לָהּ כְּבָר עַכְשָׁו, בְּגִלּוּי זֶה בִּכְלָל וּבְגִלּוּי כָּל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת כֻּלָּהּ!

סיפורי חסידים

לַה' הַיְּשׁוּעָה

אֶל הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ הִגִּיעוּ פַּעַם אַחַת זוּג יְהוּדִים פְּשׁוּטִים. בִּדְמָעוֹת בְּעֵינֵיהֶם שָׁטְחוּ אֶת צָרָתָם לְפָנָיו וְסִיְּמוּ בְּאָמְרָם: "רַק הָרַבִּי יָכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ". אָמַר לָהֶם הַמַּגִּיד: "אֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲזֹר לָכֶם".

חָשְׁבוּ בְּנֵי-הַזּוּג שֶׁאוּלַי הַצַּדִּיק מְצַפֶּה שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כֶּסֶף, וְהֵנִיחוּ מַטְבֵּעַ זָהָב עַל הַשֻּׁלְחָן. אַךְ הַמַּגִּיד בְּשֶׁלּוֹ: "אֵין בְּכוֹחִי לַעֲזֹר לָכֶם". הוֹסִיפוּ בְּנֵי-הַזּוּג וְהֵנִיחוּ עַל הַשֻּׁלְחָן עוֹד מַטְבֵּעַ וְעוֹד מַטְבֵּעַ, וְהָרַבִּי לֹא נֶעֱתַר. פִּתְאוֹם הִתְנַעֲרָה הָאִשָּׁה, אָסְפָה אֶת הַמַּטְבְּעוֹת וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "נֵלֵךְ מִכָּאן. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לָנוּ".

נָהֲרוּ פָּנָיו שֶׁל הַמַּגִּיד וְאָמַר: "עַכְשָׁו תִּוָּשְׁעוּ! כָּל עוֹד שְׁכַחְתֶּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּתְלִיתֶם אֶת כָּל תִּקְוַתְכֶם בִּי, לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹר. עַכְשָׁו שֶׁנִּזְכַּרְתֶּם כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא הַמּוֹשִׁיעַ – לְכוּ לְבֵיתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם קְרוֹבָה לָבוֹא".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)