דיני מיסים

הכנסות פאסיביות לעניין תשלום דמי ביטוח (בעקבות תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי)

חוקי המס מבחינים בין הכנסות מיגיעה אישית (הכנסות מעסק (גם עסק או עסקת אקראי), משלח יד והכנסות מעבודה (שכיר)), לבין הכנסות המוגדרות כהכנסות פאסיביות (הכנסות שכירות, דיבידנד, ריבית וכדומה).

להבחנה זו נודעת משמעות ניכרת. למשל: שיעורי המס הנמוכים לפי מדרגות המס (המתחילות מ-10%) חלים רק ביחס להכנסות מגיעה אישית. ביחס להכנסה פאסיבית, שיעורי המס התחיליים יהיו בשיעור של 30% (עד 47%). כמו"כ ישנם זיכויים ונקודות זיכוי המופחתות מהמס המחושב, שניתן להפחיתם רק מהמס הנובע מהכנסות מיגיעה אישית ולא מהמס הנובע מהכנסות פאסיביות (נקודות זיכוי בגין ילדים, חייל משוחרר ועוד). כמו"כ לעניין קיזוז הפסדים כנגד הכנסה (במטרה להפחית את ההכנסה החייבת במס) – אם מדובר בהפסדים שנבעו מיגיעה אישית, הם ניתנים לקיזוז כנגד קשת רחבה של הכנסות. זאת, לעומת הפסדים פאסיביים.

עד לתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי, ככלל, הכנסות פאסיביות יחויבו בתשלום דמי ביטוח לאומי, רק אם רוב ההכנסות של הנישום הן הכנסות פאסיביות. לעומת זאת, אם רוב ההכנסות של הנישום נבעו מיגיעה אישית, הוא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בגין הכנסתו הפאסיבית (כך קרה שאדם שהכניס הכנסה פאסיבית שגבוהה בשקל אחד מהכנסתו מיגיעה אישית, היה מתחייב בדמי ביטוח עד שיעור של 16.05% על מלוא הכנסתו הפאסיבית. זאת, כאשר אם הוא היה משתכר מיגיעה אישית שקל אחד פחות, היה פטור לחלוטין מדמי ביטוח בגין הכנסתו הפאסיבית).

עקב תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי, חלו מספר שינויים בנושא תחולת חבות תשלום דמי ביטוח על הכנסות פאסיביות: פרט לסוגי הכנסות פאסיביות שהופטרו מפורשות (ריבית ודיבידנד שהמס עליהם הוא עד 20% וכן דמי שכירות מדירת מגורים), יתחייבו כל האחרות בדמי ביטוח (בשיעור 12% מהשקל הראשון) וזאת ללא קשר ליחס שבין סכומי ההכנסות הפאסיביות להכנסות מיגיעה אישית.

כמו"כ, לגבי מי שהיו לו הכנסות גם מיגיעה אישית וגם ממקורות פאסיביים, הייתה בעבר הבחנה בין מי שהכנסותיו מיגיעה אישית נבעו רק מהכנסות מעסק או מעבודה לבין מי שהכנסותיו אלו נבעו מעסק ומעבודה גם יחד (היה גם שכיר וגם עצמאי), כך שזה האחרון היה פטור מדמי ביטוח בגין ההכנסות הפאסיביות, בכל מקרה. כיום בוטלה הבחנה זו!

דיני עבודה

מימון לימודים אקדמאיים לעובד – האם הטבה שהמעביד חייב לנכות ממנה מס במקור?

בפס"ד בנק יהב (ערעור בעליון), נידונה תביעה של רשות המסים כלפי בנק יהב. הדיון נסב על הטבה שהבנק נתן ל-44 מעובדיו בדמות מימון לימודים אקדמיים לתואר ראשון. הבנק מימן 75% מעלות הלימודים והעובדים עצמם מימנו 25%. לטענת הבנק, 75% שהוא מימן מהווים את הנאת המעביד מכך שעובדיו ילמדו לימודים אלו ואילו העובדים מימנו את טובת ההנאה האישית שלהם.

על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, כל הטבה שמקבל העובד ממעבידו חייבת במס. מה שאומר שאם מימון הלימודים על ידי הבנק תיחשב כמימון הטבה של העובד עצמו, אזי הטבה זו תהיה חייבת במס.

בית המשפט קבע כי לימודים אקדמאיים תורמים לעובד ידע חדש שבעבר לא היה לו ושהם חורגים מעבר למה שדרוש לעובד לצרכי עבודתו. לפיכך נקבע כי המדובר הוא אכן בטובת הנאה החייבת במס ועל הבנק מוטלת החובה לנכותה במקור כמו כל הכנסת עבודה אחרת.

קופות גמל

משיכת כספי פיצויים כסכום הוני חד-פעמי מקרן פנסיה

אדם שפורש מעבודתו ומעוניין למשוך את כספי הפיצויים מקרן הפנסיה שלו כסכום הוני חד-פעמי, רצוי שיבדוק באיזו קרן פנסיה הוא עמית. אם הוא עמית בקרן פנסיה וותיקה שבהסדר, משיכת כספי פיצויים כסכום הוני, תבטל את זכאותו לקבלת פנסיית זקנה. במקומה הוא יקבל סכום הוני המהווה את ערך הפדיון (לאחר תשלום קנס). אם, לעומת זאת, הוא עמית בקרן פנסיה חדשה, אין כל בעיה במשיכת כספי הפיצויים כסכום הוני. עם זאת, כמובן שאם ישאיר את כספי הפיצויים בקרן, יקבל בעתיד פנסיה גבוהה יותר. לאחר משיכת כספי הפיצויים יוכל להמשיך ולהפקיד לקרן זו כספים על ידי מעבידו החדש.