יובל אזולי, 'הארץ'

צעדי ענישה מרחיקי לכת נגד משתמטים משירות צבאי או אזרחי נכללים בהצעת חוק חדשה, שמגבש בימים אלה ח"כ איתן כבל (עבודה) בתיאום עם משרד הביטחון וצה"ל. מתנגדיה טוענים כי מדובר בהצעת חוק פסולה, מפלה ודרקונית, אך כבל טוען כי רק כך ניתן יהיה לשים קץ לתופעת ההשתמטות ולעודד שירות אזרחי כחלופה.

לפי הצעת החוק, על כל נער ונערה - גם דתיים וערבים - אשר אינם משרתים בצה"ל, תחול החובה לשרת בגיל 18 בשירות אזרחי. מי שאינו דתי ואינו ערבי יהיה חייב לשרת בצה"ל ואם לא יימצא מתאים למסגרת זו - גם הוא יחויב בשירות אזרחי.

הצעת החוק מלווה גם בצעדי ענישה למקרה של סרבנות או של השתמטות. דוגמאות לענישה פוטנציאלית הן שלילת הזכות להוציא רישיון נהיגה, להצביע בבחירות או ללמוד רפואה ופסיכולוגיה. "המטרה היא להוביל חקיקה לשירות אזרחי חובה כברירה למקרה שהצעיר לא משרת בצה"ל", מסביר כבל. "ההצעה פשוטה מאוד: מי שלא יהיה מוכן לשאת בנטל הזה, שילך וישמור על היערות או שיעזור לקשישים לחצות כבישים. הענישה תופעל במקרים קיצוניים בלבד".

כבל לא פועל לבד. הצעת החוק מתגבשת בתיאום עם שר הביטחון, אהוד ברק והאגף למשאבי אנוש בצה"ל (אמ"ש), שם מודאגים מתופעת ההשתמטות ואי הגיוס לצבא. בשנה החולפת עמד שיעור הלא מתגייסים מקרב חייבי הגיוס על 28% מהגברים ו-44% מהנשים. באחרונה נדרש ראש אמ"ש בצה"ל, האלוף אלעזר שטרן, להגדיר מיהו משתמט. "כל צעיר בגיל גיוס, שהוא וסביבתו הקרובה יודעים שהוא צריך להיות בצבא והוא לא נמצא שם הוא משתמט", אמר בהרצאה שנשא באוניברסיטת בר-אילן לפני כחודשיים.


דורנר: הצבא משחרר ומתלונן

להגדרה הרשמית של מיהו משתמט עונים בני נוער מקבוצות אוכלוסייה רחבות, בהן אלה שלא מתגייסים מטעמי "תורתו אומנותו" אך אינם לומדים, חיילים שמשתחררים בחצי שנת השירות הראשונה ועוד. במסגרת המאבק בהשתמטות והקמפיין הנרחב שפתח צה"ל בקיץ האחרון, רוצים בצבא שאי שירות מטעמים לא מוצדקים יהיה סוג של אות קלון גם באזרחות.

כחלק מהניסיונות של הצבא לבלום את ההשתמטות, אף שונו בשנה האחרונה הפרוטוקולים שעל פיהם מחליטים קציני בריאות הנפש לשחרר חיילים משירות בגין אי-התאמה. הקריטריונים לשחרור הוקשחו ומי שלא מתאים לשירות בעל אופי מסוים, יועבר ליחידה שהשירות בה קל יותר. כמו כן נקבעו שני פרופילים חדשים: 77 ו-30, כדי להגדיל את מספר המתגייסים.

בסופו של דבר, כך נראה, גם בית המשפט יצטרך לומר את דברו בסוגיה. שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, מותחת ביקורת חריפה על הצעת החוק. "זו ענישה דרקונית של אנשים שמסיבות אובייקטיוויות ואחרות שוחררו", היא אומרת. "שלא יבלבלו את הראש. קודם כל הצבא משחרר את האנשים האלה ואחר כך הוא מתלונן? יש חוק שירות חובה ואותו צריך לאכוף".

גם היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, מותח ביקורת על הצעת החוק. הוא מזכיר, כי בעבר כבר קבע בית הדין לעבודה, כי הגבלת משרה למי ששירתו בצבא בלבד היא עבירה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה. "אין לדרוש ממועמד לעבודה, מאמן שמבקש להופיע או ממבקש רישיון נהיגה להתערטל בפני מראייניו, להסכים לפגיעה קשה בפרטיותו ולפרט בעיותיו הרפואיות או אמונותיו ודעותיו כדי להצדיק אי גיוסו", הוסיף.