המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ

"וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו". (בראשית מה,יד)

הַבְּכִי, הוּא תְּגוּבָה מְאוֹד טִבְעִית לְדָבָר כּוֹאֵב. לִפְעָמִים, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים שֶׁעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ דָּבָר עָצוּב – בּוֹכִים.

גַּם יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, כַּאֲשֶׁר הֵם נִפְגְּשׁוּ וְנָפְלוּ אִישׁ עַל צַוַּאר אָחִיו – בָּכוּ מְאוֹד. וְעַל מָה הָיְתָה הַבְּכִיָּה? מְסֻפָּר לָנוּ בַּגְּמָרָא שֶׁיּוֹסֵף בָּכָה עַל הַחֻרְבָּן שֶׁעָתִיד לָבוֹא עַל שְׁנֵי בָּתֵּי-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּהְיוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. וּבִנְיָמִין בָּכָה, עַל הַחֻרְבָּן שֶׁעָתִיד לָבוֹא עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁיִּהְיֶה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

מְעַנְיֵן מְאוֹד, כָּל אֶחָד מֵהֶם בָּכָה עַל מָה שֶׁעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ אֵצֶל אָחִיו... הַאִם לֹא צִעֵר אוֹתָם, מָה שֶׁעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ אֶצְלָם עַצְמָם? מַדּוּעַ יוֹסֵף לֹא בָּכָה עַל הַמִּשְׁכָּן שֶׁיֵּחָרֵב בַּחֵלֶק שֶׁלּוֹ וּבִנְיָמִין לֹא בָּכָה עַל בָּתֵּי-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּחָרְבוּ בַּחֵלֶק שֶׁלּוֹ?

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא פְּשׁוּטָה: עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּחֵלֶק אַחֵר – אֶפְשָׁר לִבְכּוֹת מִתּוֹךְ הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר וְאַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּחֵלֶק שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלֹא לִבְכּוֹת. הַבְּכִיָּה לֹא תְּתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן, הִיא לֹא תְּשַׁפֵּר אֶת הַמַּצָּב וְלֹא תִּמְנַע אֶת הַחֻרְבָּן.

עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּמָה שֶׁכָּתַב הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו: "טוֹבָה פְּעֻלָּה אַחַת מֵאֶלֶף אֲנָחוֹת".

נִתְעוֹרֵר נָא, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יַבִּיט אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ וְאֶל סְבִיבָתוֹ הַקְּרוֹבָה וְיַחְשֹׁב: מָה אֲנִי עַצְמִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְזָרֵז וּלְמַהֵר אֶת בְּנִיַּת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

('לקוטי שיחות' חלק י, שיחה א)

יוֹסִי וֶאֱלִיעֶזֶר, הִנָּם שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. הֵם פָּגְשׁוּ זֶה אֶת זֶה בְּחִבּוּק וּלְחִיצַת יָד אֵיתָנָה, בְּהַגִּיעָם לְכִנּוּס הַשְּׁלוּחִים הָעוֹלָמִי. כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא 'שָׁלִיחַ' בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל הָעוֹלָם, וְהַהִזְדַּמְּנֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם לְהִפָּגֵשׁ מְעַטּוֹת מְאוֹד.

יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם עִם מְעַט 'פַארְבַּיְיסְן' (תִּקְרֹבֶת) לְהִתְוַעֲדוּת קְצָרָה. סִפֵּר יוֹסִי לֶאֱלִיעֶזֶר יְדִידוֹ עַל כָּל תְּלָאוֹתָיו בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן. צָרָה חֲדָשָׁה מְרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשָׁהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה שֶׁהֵקִים, וּ'מַחֲלֹקֶת' שְׁמָהּ. מְחַרְחֲרֵי רִיב וּבַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת מְנַסִּים לִיצֹר מַחֲנוֹת בַּקְּהִלָּה, וִכּוּחִים וּמַאַבְקֵי-כּוֹחַ. "אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִבַּדְתִּי שְׁלִיטָה עַל הַמַּצָּב" – סִפֵּר יוֹסִי בְּקוֹל עָצוּב לֶאֱלִיעֶזֶר. "הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלִּי לְתַוֵּךְ וּלְפַשֵּׁר, נִתְקָלִים בִּקְשָׁיִים גְּדוֹלִים. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי צוֹעֵד אֲחוֹרָה בִּמְקוֹם קָדִימָה"...

פָּנָיו שֶׁל יוֹסִי הָיוּ כּוֹאֲבוֹת מְאוֹד. הוּא הִבִּיט בְּפָנָיו שֶׁל יְדִידוֹ אֱלִיעֶזֶר וְרָאָה שֶׁגַּם פָּנָיו שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כּוֹאֲבוֹת בְּאוֹתָהּ מִדָּה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ דִּמְעָה בִּצְבְּצָה בְּזָוִית עֵינוֹ. יוֹסִי הִרְגִּישׁ שֶׁהוּקַל לוֹ. כַּמָּה טוֹב כְּשֶׁיֶּשְׁנוֹ חָבֵר מֵבִין וּמִשְׁתַּתֵּף לִפְרֹק בְּאָזְנָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַמַּכְבִּיד.

עַתָּה הָיָה יוֹסִי מְעֻנְיָן לָדַעַת, מָה קוֹרֶה אֵצֶל חֲבֵרוֹ אֱלִיעֶזֶר. מָה חָדָשׁ אֶצְלוֹ וְכֵיצַד מִתְקַדְּמִים עִנְיְנֵי קְהִלָּתוֹ.

בְּמִלִּים קְצָרוֹת וְתַכְלִיתִיּוֹת, תֵּאֵר אֱלִיעֶזֶר שֶׁגַּם אֶצְלוֹ, הָ'אַחְדוּת' חוֹרֶקֶת, יֶשְׁנָם הַמְּנַסִּים לְהַכְשִׁיל כָּל פְּעִילוּת גְּדוֹלָה וּמְאַחֶדֶת וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהָפִיץ דִּבְרֵי לָשׁוֹן-הָרַע בֵּין חַבְרֵי קְהִלָּה שׁוֹנִים.

"אֲנִי לֹא מֵבִין" – הִתְפַּלֵּא יוֹסִי. "כְּשֶׁתֵּאַרְתִּי אֶת הַמַּצָּב אֶצְלִי, הָיִיתָ נִרְאֶה מַמָּשׁ מְדֻכָּא. וְאִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה מְתָאֵר מַצָּב דּוֹמֶה אֶצְלְךָ, אַתָּה נִרְאֶה כָּל-כָּךְ מַעֲשִׂי, 'עִם הַפָּנִים קָדִימָה'. אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?".

הִרְהֵר אֱלִיעֶזֶר בַּדָּבָר רֶגַע וְאָז הֵשִׁיב: "עַל הַמַּצָּב אֶצְלְךָ, בֶּאֱמֶת כּוֹאֵב לִי וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם-דָּבָר, רַק לְהִצְטַעֵר. אֲבָל עַל הַמַּצָּב אֶצְלִי, לְמִי יַעֲזֹר שֶׁאֶהֱיֶה עָצוּב? יוֹתֵר טוֹב שֶׁאֶחְשֹׁב אֵיךְ לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיוֹת. לָכֵן פָּתַחְתִּי בְּמִבְצַע 'לָדוּן לְכַף זְכוּת', גַּם הֵבֵאתִי מַשְׁפִּיעַ מְפֻרְסָם שֶׁיְּדַבֵּר בַּהִתְוַעֲדוּת עַל 'אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל', וְצִלַּמְתִּי קֹבֶץ שִׂיחוֹת בְּנוֹשֵׂא, לְלִמּוּד בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּכָל עֵת פְּנַאי. חֲבָל לִי לְבַזְבֵּז זְמַן עַל דְּמָעוֹת... בִּמְקוֹם זֶה אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר 'שָׁלוֹם' בִּמְאוֹר-פָּנִים לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה, אֲנִי מְנַסֶּה לְהִתְעַלֵּם מִכָּל מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי שֶׁעוֹשִׂים אֲנָשִׁים שׁוֹנִים וַאֲנִי מִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת לְפָחוֹת דָּבָר חִיּוּבִי אֶחָד – בְּכָל אֶחָד".

הסיפור השבועי

הַסּוֹד הַכָּמוּס

סִפֵּר הָרַב דָּוִד הַלְבֶּרְשְׁטַאם:

זֶה קָרָה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. יָשַׁבְתִּי בְּאוּלַם בֵּית-מָלוֹן בִּקְרָקוֹב, וּפִתְאוֹם נִגְּשָׁה אֵלַי אִשָּׁה מְקוֹמִית, מְבֻגֶּרֶת. הִיא נִרְאֲתָה מְתוּחָה וְנִרְגֶּשֶׁת. "מֵחָזוּתְךָ נִרְאֶה כִּי אַתָּה רַב יְהוּדִי", אָמְרָה וּמִיָּד הוֹסִיפָה, "אֲנִי זְקוּקָה לְעֵצָה".

"בְּבַקָּשָׁה", אָמַרְתִּי.

הִתְיַשְּׁבָה הָאִשָּׁה מוּלִי וְהֵחֵלָּה לְסַפֵּר:

"כְּשֶׁפָּרְצָה מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה הָיִיתִי יַלְדָּה. הוֹרַי, שֶׁרָצוּ לְהַצִּילֵנִי, הִפְקִידוּ אוֹתִי בִּידֵי מִשְׁפַּחַת מַכָּרִים נוֹצְרִים מֵהָעִיר. חַיַּי נַעֲשׂוּ קָשִׁים. אֶת הוֹרַי לֹא שַׁבְתִּי לִרְאוֹת עוֹד וּבַמִּשְׁפָּחָה הַמְּאַמֶּצֶת הָיִיתִי נֶטַע זָר. בְּנֵי-הַבַּיִת נִצְּלוּ אוֹתִי כָּל הַזְּמַן עַד כְּדֵי הַשְׁפָּלָה.

"יוֹם אֶחָד גָּמְלָה בְּלִבִּי הַחְלָטָה לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת. בְּאִישׁוֹן לַיְלָה קַמְתִּי מִמִּטָּתִי, יָצָאתִי מֵהַבַּיִת וְנִמְלַטְתִּי כָּל עוֹד רוּחִי בִּי. בַּחוּץ שָׂרְרָה עֲלָטָה גְּמוּרָה וְגֶשֶׁם עַז הִרְטִיב אוֹתִי עַד לְשַׁד עַצְמוֹתַי. הָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר. עִם שַׁחַר הִגַּעְתִּי לִכְפָר שֶׁבּוֹ אִישׁ לֹא הִכִּירַנִי. הִסְתַּרְתִּי אֶת מוֹצָאִי הַיְּהוּדִי וּבָדִיתִי סִפּוּר עַל הַנְּסִבּוֹת שֶׁהֱבִיאוּנִי לְשָׁם.

"עַד מְהֵרָה הִשְׁתַּלַּבְתִּי בְּחַיֵּי הַכְּפָר. מָצָאתִי לִי מְקוֹם מִקְלָט וְהִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדוֹת הַמֶּשֶׁק. בִּמְרוּצַת הַזְּמַן מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי דֶּרֶךְ חַיֵּיהֶם שֶׁל הַכַּפְרִיִּים. אָהַבְתִּי אֶת עֲבוֹדוֹת הַמֶּשֶׁק וְשִׂמְחַת חַיַּי הֵחֵלָּה לָשׁוּב אֵלַי. בָּהּ-בָּעֵת הִתְעַמְעֵם וְהָלַךְ זֵכֶר מִשְׁפַּחְתִּי.

"חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים. נִשֵּׂאתִי לְאֶחָד מִבְּנֵי הַכְּפָר, צָעִיר פּוֹלָנִי שֶׁתָּמִיד סִיֵּעַ לִי בַּעֲבוֹדוֹת הַמֶּשֶׁק וְעָמַד לְצִדִּי בְּכָל בְּעָיָה. חַיַּי עִם הַפּוֹלָנִי הָיוּ טוֹבִים וְיָפִים וְנוֹלְדוּ לָנוּ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים. הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת בְּחֶלְקִי. בֵּינְתַיִם גָּדְלוּ הַיְּלָדִים וְהֵקִימוּ בָּתִּים מִשֶּׁלָּהֶם.

"לִפְנֵי זְמַן-מָה הִתְגַּלְּתָה בְּגוּפִי מַחֲלָה מַמְאֶרֶת. הָרוֹפֵא הֶעֱרִיךְ שֶׁנּוֹתְרוּ לִי רַק כַּמָּה חֳדָשִׁים לִחְיוֹת וְהִתְחַלְתִּי לְהָכִין עַצְמִי לַפְּרֵדָה מִן הָעוֹלָם.

"וְהִנֵּה, לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים בָּאָה אֵלַי אִמִּי בַּחֲלוֹם, בּוֹכָה וּמִתְחַנֶּנֶת: 'אָנָּא בִּתִּי, רֹב חַיַּיִךְ חָיִית כְּגוֹיָה לְכָל דָּבָר, בְּלִי חַג וּמוֹעֵד, לְלֹא שַׁבָּת וּלְלֹא כַּשְׁרוּת. אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת לְפָנַיִךְ, כִּי לְכָל הַפָּחוֹת תָּמוּתִי כִּיהוּדִיָּה. אָנָּא הַבְטִיחִי לִי שֶׁלְּאַחַר מוֹתֵךְ יִקְבְּרוּ אוֹתָךְ בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל'.

"וְעַתָּה, רַב יְהוּדִי, הַשֵּׂא לִי עֵצָה מָה לַעֲשׂוֹת. כֵּיצַד אוּכַל לִפְגֹּעַ בְּבַעֲלִי הַמָּסוּר וּבִילָדַי, כְּשֶׁיִּתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁכָּל הַשָּׁנִים הִסְתַּרְתִּי מֵהֶם אֶת הֱיוֹתִי יְהוּדִיָּה. הֲלוֹא אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְסַיֵּם אֶת חַיַּי בְּנֹעַם וּבְשַׁלְוָה וְלֹא מִתּוֹךְ כַּעַס וּמְרִיבָה עִם הָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לִי בְּיוֹתֵר".

סִיְּמָה הָאִשָּׁה אֶת דְּבָרֶיהָ וַאֲנָחָה כְּבֵדָה פָּרְצָה מִלִּבָּה. הִרְהַרְתִּי בְּסִפּוּרָהּ הֶעָצוּב כַּמָּה רְגָעִים. "הַאִם יֵשׁ לָךְ חֲבֵרָה טוֹבָה?", שָׁאַלְתִּי.

"כֵּן", עָנְתָה.

"אִם כֵּן, הַעֲלִי אֶת סִפּוּרֵךְ עַל הַכְּתָב וְגַם אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ לְהִטָּמֵן בְּבֵית-קְבָרוֹת יְהוּדִי. הַפְקִידִי אֶת הַמִּכְתָּב בִּידֵי חֲבַרְתֵּךְ הַטּוֹבָה וּבַקְּשִׁי מִמֶּנָּה לִמְסֹר אוֹתוֹ לְבַעֲלֵךְ רַק לְאַחַר מוֹתֵךְ. אֲנִי סָבוּר שֶׁגַּם הוּא יִרְצֶה לְכַבֵּד אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ הָאַחֲרוֹנָה".

הוֹדְתָה לִי הָאִשָּׁה בְּחֹם וּפָנְתָה לְדַרְכָּהּ.

חָלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים וְשׁוּב הִזְדַּמַּנְתִּי לְפוֹלִין. הַפַּעַם הִתְאַכְסַנְתִּי בְּוַרְשָׁה הַבִּירָה. יוֹם אֶחָד שָׂכַרְתִּי מוֹנִית שֶׁתַּסִּיעַ אוֹתִי לָעִיר בְּיַאלָה. נַהַג הַמּוֹנִית עָשָׂה עָלַי רֹשֶׁם שֶׁל אָדָם הָגוּן וְאָדִיב. יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁחָלַפְנוּ עַל-פְּנֵי בָּתֶּיהָ שֶׁל וַרְשָׁה הִרְהַרְתִּי בַּחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים שֶׁתָּסְסוּ בָּהּ לִפְנֵי קְצָת יוֹתֵר מִיּוֹבֵל שָׁנִים. חָשַׁבְתִּי עַל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת וּבָתֵּי-הַמִּדְרָשׁ, עַל הָאַדְמוֹ"רִים וְהַחֲסִידִים, עַל יַלְדֵי-חֶמֶד מְסֻלְסְלֵי פֵּאוֹת וְעַל קוֹל הַתּוֹרָה שֶׁבָּקַע וְעָלָה מִן הַסִּמְטָאוֹת.

הַנֶּהָג הֶחְלִיט לְהָפֵר אֶת הַשְּׁתִיקָה. "אַתָּה יוֹדֵעַ?", אָמַר, "יֵשׁ לִי סִפּוּר מְעַנְיֵן לְסַפֵּר לְךָ", וְהֵחֵל לְסַפֵּר:

"לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים מֵתָה אִמִּי מִמַּחֲלָה קָשָׁה. בְּעוֹדָנוּ מְעַכְּלִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמִתְכּוֹנְנִים לְהַלְוָיָתָהּ, נָקְשָׁה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת עַל דֶּלֶת הַבַּיִת. בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת הוֹשִׁיטָה לְאָבִי מִכְתָּב. 'אִשְׁתְּךָ הִפְקִידָה אוֹתוֹ בְּיָדִי וּבִקְּשָׁה שֶׁאֶמְסֹר לְךָ אוֹתוֹ מִיָּד לְאַחַר מוֹתָהּ', אָמְרָה.

"בְּמִכְתָּבָהּ הִתְוַדְּתָה אִמֵּנוּ שֶׁהִסְתִּירָה מֵאִתָּנוּ אֶת זֶהוּתָהּ הַיְּהוּדִית. הָיִינוּ בְּהֶלֶם. פְּנֵי אָבִי הֶחְוִירוּ כַּסִּיד וְעֵינָיו בָּהוּ בֶּחָלָל. כַּעֲבֹר רֶגַע פָּרַץ בִּבְכִי נִסְעָר. לְבַסּוֹף פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר: 'כָּעֵת נְסַדֵּר לְאִמָּא הַלְוָיָה רְגִילָה וְנִקְבֹּר אוֹתָהּ בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת הָרָגִיל, כְּדֵי שֶׁאִישׁ מֵהַשְּׁכֵנִים לֹא יִפְתַּח פֶּה. אוּלָם בְּעוֹד זְמַן-מָה נֹאמַר לְכֻלָּם שֶׁבִּרְצוֹנֵנוּ לְהַעֲבִיר אֶת אִמָּא לָעִיר טִיטְשִׁין, כְּדֵי לִקְבֹּר אוֹתָהּ לְיַד הוֹרֶיהָ. כָּךְ נוּכַל לְקַיֵּם אֶת בַּקָּשָׁתָהּ לְהִקָּבֵר בְּבֵית-קְבָרוֹת יְהוּדִי'.

קוֹלוֹ שֶׁל נַהַג הַמּוֹנִית נִשְׁנַק לְרֶגַע. הוּא הָיָה נִרְגָּשׁ מְאוֹד. לְמַעַן הָאֱמֶת, גַּם אֲנִי הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד. אַךְ אָז הִתְבָּרֵר לִי כִּי לַסִּפּוּר יֵשׁ הֶמְשֵׁךְ.

"לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים", הִמְשִׁיךְ הַנֶּהָג, "לָקָה אָבִי בְּהֶתְקֵף-לֵב. כֻּלָּנוּ חַשְׁנוּ שֶׁיָּמָיו סְפוּרִים. עֶרֶב אֶחָד קָרָא לִי, לְאָחִי הַבְּכוֹר וְלַאֲחוֹתִי. 'זוֹכְרִים אַתֶּם אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁהוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ אִמָּא?', שָׁאַל-אָמַר. 'וּבְכֵן, דְּעוּ לָכֶם כִּי גַּם אֲנִי יְהוּדִי. מַמָּשׁ כְּמוֹ אִמְּכֶם, נֶאֱלַצְתִּי גַּם אֲנִי לִבְרֹחַ בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה וּלְהַסְתִּיר אֶת יַהֲדוּתִי, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נַפְשִׁי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁלְּאַחַר מוֹתִי תִּקְבְּרוּנִי לְיַד אִמָּא בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי בְּטִיטִשִׁין'".

לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן שְׁאַלְתִּיו לְשֵׁם אִמּוֹ. אָכֵן זוֹ הָיְתָה הָאִשָּׁה שֶׁפָּגַשְׁתִּי בִּקְרָקוֹב. שָׁמַרְתִּי אֶת הַסּוֹד לְעַצְמִי וְלֹא סִפַּרְתִּי לוֹ עַל חֶלְקִי בַּסִּפּוּר.

אַחַר-כָּךְ הִתְכַּנֵּס הַנֶּהָג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְהַשֶּׁקֶט שָׁב לִשְׂרֹר בַּמּוֹנִית. הוּא בְּוַדַּאי חָשַׁב עַל הַזֶּהוּת הַחֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, אֵלֶיהָ נֶחְשַׂף בְּאֶמְצַע חַיָּיו, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הַתְּלָאוֹת שֶׁפָּקְדוּ אֶת עַמֵּנוּ וְעַל הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי שֶׁבְּכָל-זֹאת לֹא כָּבָה.

מבט לגאולה  |  עם טיול קסום ברקיע השלישי  |  מעובד על-פי מקורות

תַּקְצִיר הַפֶּרֶק הַקּוֹדֵם: יָכִין עוֹצֵר בְּאֶמְצַע הֶסְבֵּרוֹ עַל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הָאֲבוּדִים הַנִּמְצָאִים בָּרָקִיעַ.

פֶּרֶק שְׁבִיעִי:

נִגְאָלִים בִּזְכוּת הַדְּגָלִים

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת 'וְכֵן הָלְאָה'? סַפֵּר לָנוּ!" – לֹא הֵנַחְנוּ לְיָכִין לִמְתֹּחַ אֶת סַקְרָנוּתֵנוּ יוֹתֵר מִדַּי.

"אֵין בְּעָיוֹת", חִיֵּךְ יָכִין. "אַדְּרַבָּה! שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁהִנְּכֶם מִתְעַנְיְנִים בִּפְרָטֵי הַשְּׁבָטִים, כִּי כָּאן בָּרָקִיעַ כֻּלָּם הֵם מֵהַשְּׁבָטִים, וְתֵכֶף וּמִיָּד בַּגְּאֻלָּה – יָבוֹאוּ כָּל הַשְּׁבָטִים לָאָרֶץ! לָכֵן חָשׁוּב שֶׁתֵּדְעוּ כְּבָר עַכְשָׁו דְּבָרִים וּפְרָטִים עֲלֵיהֶם. אָז עַל מָה שְׁאַלְתֶּם? הוֹ! עַל הַצְּבָעִים. וּבְכֵן:

"רְאוּבֵן – אַבְנוֹ אֹדֶם, וְצִבְעוֹ אָדֹם. שִׁמְעוֹן – אַבְנוֹ פִּטְדָה, וְצִבְעוֹ יָרֹק. לֵוִי – אַבְנוֹ בָּרֶקֶת, וְצִבְעוֹ שְׁלִישׁ לָבָן, שְׁלִישׁ שָׁחֹר וּשְׁלִישׁ אָדֹם. יְהוּדָה – אַבְנוֹ נֹפֶךְ, וְצִבְעוֹ תְּכֹל-שָׁמַיִם, יִשָׂשׂכָר – אַבְנוֹ סַפִּיר, וְצִבְעוֹ אָפֹר כֵּהֶה. זְבוּלוּן – אַבְנוֹ יַהֲלוֹם, וְצִבְעוֹ לָבָן. דָּן – אַבְנוֹ לֶשֶׁם, וְצִבְעוֹ אָפֹר-בָּהִיר. גָּד – אַבְנוֹ שְׁבוֹ, וְצִבְעוֹ אָפֹר. אָשֵׁר – אַבְנוֹ תַּרְשִׁישׁ, וְצִבְעוֹ זַיִת. יוֹסֵף – אַבְנוֹ שֹׁהַם, וְצִבְעוֹ שָׁחֹר. בִּנְיָמִין – אַבְנוֹ יָשְׁפֵה, וְצִבְעוֹ סַסְגּוֹנִי, כָּלוּל מִכָּל שְׁנֵים-עָשָׂר הַצְּבָעִים.

"מָה זֶה כָּל-כָּךְ חָשׁוּב כָּל הַצְּבָעִים הָאֵלּוּ? מָה זוֹ 'מִלְחֶמֶת צְבָעִים' אוֹ גַּן יְלָדִים? אֵיךְ זֶה מַתְאִים לְדוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁהָיָה 'דּוֹר דֵּעָה' וְהֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְגָלִים וְדִגְלוֹנִים צִבְעוֹנִיִּים?", שָׁאַל פִיצִ'י שׁוּב שְׁאֵלָה חֲכָמָה, כְּהֶרְגֵּלוֹ.

יָכִין הוֹכִיחַ פַּעַם נוֹסֶפֶת, שֶׁאוֹתוֹ אִי-אֶפְשָׁר לְבַלְבֵּל. הוּא שָׁלַף אֶת הַתְּשׁוּבָה, כְּמִתּוֹךְ הַשַּׁרְווּל: "יֵשׁ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לִדְגָלִים אֵלּוּ, הֵן בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה – וְהֵן בִּתְקוּפָתֵנוּ אָנוּ. מִדְרַשׁ-תַּנְחוּמָא אוֹמֵר בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא: כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת חֲלֻקָּתָם לִשְׁבָטִים וּדְגָלִים, כָּךְ גַּם לֶעָתִיד לָבוֹא – 'בִּזְכוּת הַדְּגָלִים אֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם!'. – וְלָמָּה? כִּי הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל הַדְּגָלִים מְסַמֵּל אֶת הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל כָּל שֵׁבֶט וּשְׁמִירָתוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב בָּאֲחֵרִים, וְכָל-שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב בָּעַמִּים הָאֲחֵרִים. וַהֲרֵי בִּשְׂכַר זֶה נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם – שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְבוּשָׁם כִּלְבוּשֵׁי הַמִּצְרִיִּים! כָּל אֶחָד נִשְׁאַר בִּשְׁמוֹ הָעִבְרִי וּלְבוּשׁוֹ הַיִּחוּדִי, וּבִזְכוּת זֶה נִגְאֲלוּ – וְיִגָּאֲלוּ".

"וְאֵיפֹה אַתֶּם נִמְצָאִים כָּל זְמַן הַגָּלוּת?", חָזַרְתִּי בְּמַעֲבָר חַד מִמִּצְרַיִם הָרְחוֹקָה וְהַפִּירָמִידוֹת הַמִּסְתּוֹרִיּוֹת, לִתְקוּפָתֵנוּ אָנוּ.

"אָכֵן, זֶהוּ דָּבָר מְצַעֵר", נֶאֱנַח יָכִין אֲנָחָה כְּבֵדָה. "אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְּכָל מִינֵי שְׁבָטִים נִדָּחִים בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת וּבְמִדְבָּרִיּוֹת מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ. שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יָדַע אַף אֶחָד עַל קִיּוּמֵנוּ. אֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לְשָׁם בַּגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה, וְלֹא חָזַרְנוּ אַחַר-כָּךְ. נִשְׁאַרְנוּ שָׁם כָּל הַגָּלוּת, בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יֵדַע עָלֵינוּ. וְכָךְ שָׁכַחְנוּ מִכָּל מִינֵי דִּיּוּקִים וּפְרָטִים בַּתּוֹרָה בַּמִּצְווֹת, כִּי לֹא הָיָה לָנוּ קֶשֶׁר עִם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת...

"אָמְנָם, בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת נַעֲשׂוּ מַאֲמַצִּים לִמְצֹא אוֹתָנוּ. בִּמְיֻחָד יֵשׁ לְצַיֵּן אֶת הָרַב אֲבִיחַיִל שֶׁמָּצָא חֲלָקִים מִשֵּׁבֶט מְנַשֶּׁה, בִּמְדִינוֹת הוֹדוּ וְאַפְרִיקָה הַנִּדָּחוֹת. הָרַב אֲבִיחַיִל עוֹסֵק בַּנּוֹשֵׂא שָׁנִים רַבּוֹת וְאַף זָכָה לַמַּעֲנוֹת וּתְשׁוּבוֹת מְיֻחָדִים מֵהָרַבִּי. חֲלָקִים גְּדוֹלִים מֵהַשֵּׁבֶט הוּא הֶעֱלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהֵם אַף חַיִּים בִּשְׁכוּנָה מְיֻחֶדֶת בָּאָרֶץ, הִנֵּה חֵלֶק מֵהַגְּאֻלָּה שֶׁכְּבָר יָרַד לְעוֹלָם... אַךְ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים עֲדַיִן פְּזוּרִים בְּכָל מְקוֹמוֹת גָּלוּתָם. רַק כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ הוּא יֶאֱסֹף אֶת כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', וּכְמוֹ שֶׁהָרַבִּי הִבְטִיחַ: 'אַף יְהוּדִי לֹא יִשָּׁאֵר בַּגָּלוּת!' – כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ וְיָבוֹאוּ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה! רַק חֲבָל שֶׁבֵּינְתַיִם הֵם סוֹבְלִים מְאוֹד בְּאַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם...

"אֲבָל לָמָּה אֲנִי מְדַכֵּא אֶתְכֶם יוֹתֵר מִדַּי?", חָזַר הַחִיּוּךְ לְפָנָיו שֶׁל יָכִין. "בּוֹאוּ וְנִכָּנֵס לַמִּטְבָּח הָעֲנָק וְנִרְאֶה עוֹד דְּבָרִים מְעַנְיְנִים"...

נִכְנַסְנוּ לַמִּטְבָּח, שְׂמֵחִים לִרְאוֹת אֶת כָּל אוֹתָם צֶאֶצְאֵי הַשְּׁבָטִים הַגְּבַרְתָּנִים עוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה. עַל כֻּלָּם, פִּקֵּד אָדָם גְּדוֹל-מְמַדִּים, בַּעַל שֵׂעָר שָׁחֹר וּמְדֻבְלָל, וְכוֹבַע מְחֻדָּד. הוּא הָיָה נִרְאֶה פָּשׁוּט וְתָמִים מְאוֹד, אֲבָל הָיָה לוֹ מַבָּט חַם וְעֵינַיִם טוֹבוֹת. הוּא לָחַץ אֶת יָדֵינוּ לְשָׁלוֹם וְהִמְשִׁיךְ לְפַקֵּד עַל הַטַּבָּחִים תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּיָדָיו סִיר עָצוּם שֶׁבְּדֶרֶךְ-כְּלָל צְרִיכִים עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים כְּדֵי לֶהָרִים אוֹתוֹ.

"פִיצִ'י, הָאִישׁ הַזֶּה מֻכָּר לִי מֵאֵיפֹה שֶׁהוּא", לָחַשְׁתִּי לִידִידִי הַטּוֹב...

סיפורי חסידים

בְּכִי לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה

מַר אוּרִי עָמִית, שֶׁהִנּוֹ אִישׁ-עֲסָקִים מַצְלִיחַ, שָׁמַע פַּעַם אַחַת פְּרוֹפֶסוֹר יָדִיד, מְדַבֵּר בַּחֲרִיפוּת נֶגֶד יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת. הוּא הֻפְתַּע מְאוֹד וְהֶחְלִיט לְהָשִׁיב לַפְּרוֹפֶסוֹר בְּסִפּוּר:

"לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים בִּקַּרְתִּי בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ בְּמַעֲמַד חֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים. בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם הִגִּיעָה לַחֲלֻקַּת הַדּוֹלָרִים גַּם חֲמוֹתוֹ שֶׁל יָדִיד וָתִיק שֶׁלִּי, הַיְּדוּעָה כְּאַחַת שֶׁאֵינָהּ אוֹהֶבֶת כְּלָל עִנְיְנֵי דָּת.

"וְהִנֵּה, הָרַבִּי פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: 'אַתְּ צְרִיכָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת!'. הִיא פָּרְצָה בִּבְכִי עַז, וּכְשֶׁיָּצְאָה מִשָּׁם – הִתְעַלְּפָה.

"לְאַחַר מִכֵּן סִפְּרָה לִי: 'כַּיָּדוּעַ לְךָ, הִנְנִי נִצֹּלֶת שׁוֹאָה, וּבְעִקְּבוֹת הַמְּאֹרָעוֹת הַקָּשִׁים שֶׁעָבְרוּ עָלַי הִפְסַקְתִּי לְהַאֲמִין וְהִתְרַחַקְתִּי כָּלִיל מִן הַדָּת. בְּעֶצֶם הִגַּעְתִּי לִנְיוּ-יוֹרְק כְּדֵי לְבַקֵּר אֶת בִּתִּי. כְּשֶׁהִיא אָמְרָה לִי שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לָרַבִּי, לֹא רָצִיתִי לְהִצְטָרֵף אֵלֶיהָ וְנִכְנַעְתִּי רַק לְאַחַר הַפְצָרוֹת מְרֻבּוֹת מִצִּדָּהּ.

'כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי וְעָמַדְתִּי מוּל פְּנֵי הָרַבִּי, וְהוּא שְׁאָלַנִי בִּתְבִיעָה – מַדּוּעַ אֵינִי מַדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת? – נִזְכַּרְתִּי לְפֶתַע בְּאִמִּי הַמָּנוֹחָה, שֶׁזּוֹ הָיְתָה בַּקָּשָׁתָהּ הָאַחֲרוֹנָה קֹדֶם שֶׁהַנָּאצִים יִמַח-שְׁמָם הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ: "בִּתִּי, הַקְפִּידִי תָּמִיד לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת!"... בְּשָׁלָב זֶה גָּבְרוּ עָלַי רִגְשׁוֹתַי וְהִתְעַלַּפְתִּי'".

אוּרִי בְּקֹשִׁי סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ, כְּשֶׁלְּפֶתַע גַּם הַפְּרוֹפֶסוֹר פָּרַץ בִּבְכִי מַר חֲסַר-מַעְצוֹרִים.

מְאֻחָר יוֹתֵר הוּא סִפֵּר לְאוּרִי: "דַּע לְךָ, שֶׁזֶּה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה מֵאָז שֶׁהַנָּאצִים הָאֲרוּרִים הִפְרִידוּ אוֹתִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי, וּמֵאָז וְעַד שֶׁסִּפַּרְתָּ אֶת סִפּוּרְךָ לֹא בָּכִיתִי אַף לֹא פַּעַם אַחַת"...

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)