ילדים ב-COL: פרשת מקץ
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת מִקֵּץ
"וְאֵ-ל שַׁ-דַּ-י יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ. ." (בראשית מג,יד)
כְּשֶׁהִתְאַסַּפְנוּ כְּהֶרְגֵּלֵנוּ לִלְמֹד עַל פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ בֵּין מִנְחָה לְקַבָּלַת שַׁבָּת, לֹא הִתְאַפֵּק שְׂרוּלִיק וְסִפֵּר לָנוּ עַל חֲוָיָה מְיֻחֶדֶת הַמְּצַפָּה לוֹ מָחָר.
מִשְׁפָּחָה נֶחְמָדָה, הַנִּמְצֵאת בִּצְעָדִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הִתְקָרְבוּת לַיַּהֲדוּת, עוֹמֶדֶת לְהִתְאָרֵחַ לְמָחֳרָת בִּסְעוּדַת שַׁבָּת, בְּבֵיתוֹ שֶׁל שְׂרוּלִיק.
הוֹרָיו שֶׁל שְׂרוּלִיק הִטִּילוּ עָלָיו אֶת הַמְּשִׂימָה לְשַׁעְשֵׁעַ אֶת יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה בְּמֶשֶׁךְ אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. שְׂרוּלִיק קִבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד בִּמְלֹא הָרְצִינוּת וְהָאַחֲרָיוּת. הוּא הֶחְלִיט שֶׁחֲבָל יִהְיֶה לְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן עַל מִשְׂחָקִים סְתָמִיִּים. לָכֵן הוּא רָתַם אֶת אָחִיו הַגָּדוֹל וְיַחַד הֵם הֵכִינוּ תָּכְנִית חִנּוּכִית מְלֵאָה לְכָל שְׁעוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם.
"זֶהוּ, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַכֹּל יִתְנַהֵל בְּדִיּוּק עַל-פִּי הַתָּכְנִית" – סִכֵּם שְׂרוּלִיק בְּבִטָּחוֹן.
"תִּזְכֹּר גַּם לְהִתְפַּלֵּל לְעֶזְרַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִפְנֵי שֶׁתַּתְחִיל בַּ'מִּבְצָע'" – הִזְכַּרְתִּי לִשְׂרוּלִיק.
"לֹא, זֶה בְּסֵדֶר, דָּאַגְתִּי גַּם לַפְּרָטִים הֲכִי קְטַנִּים, הַתָּכְנִית מֻכְרָחָה לְהַצְלִיחַ" – הִרְגִּיעַ אוֹתִי שְׂרוּלִיק.
"נוּ, עַכְשָׁו אַתָּה נִשְׁמָע כִּמְעַט בְּדִיּוּק כְּמוֹ יְהוּדָה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ" – אָמַרְתִּי לִשְׂרוּלִיק.
הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָלַךְ וְגָבַר, אֲבָל אֲחֵי יוֹסֵף עֲדַיִן לֹא יָרְדוּ לְמִצְרַיִם לִקְנוֹת שׁוּב תְּבוּאָה. לָמָּה הֵם הִתְעַכְּבוּ? כִּי הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ (יוֹסֵף) הִתְרָה בָּהֶם לֹא לַחְזֹר לְמִצְרַיִם בְּלִי אֲחִיהֶם הַקָּטָן – בִּנְיָמִין. חִכּוּ הָאַחִים שֶׁיַּעֲקֹב אֲבִיהֶם יִתְרַצֶּה לִשְׁלֹחַ אֶת בִּנְיָמִין אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה.
לְבַסּוֹף, כְּשֶׁכְּבָר לֹא נוֹתְרָה כָּל בְּרֵרָה וְהָרָעָב רַק הִתְחַזֵּק, פָּנָה יְהוּדָה אֶל יַעֲקֹב אָבִיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁלֹחַ אֶת בִּנְיָמִין אִתָּם לְמִצְרַיִם. יְהוּדָה נִסָּה לְהַסְבִּיר לְיַעֲקֹב עַד כַּמָּה אֵין שׁוּם סִכּוּן בַּנְּסִיעָה הַזֹּאת, וְעַד כַּמָּה אֵין סָפֵק שֶׁהַכֹּל יִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה. אִם לֹא הָיִינוּ מִתְמַהְמְהִים – אָמַר יְהוּדָה לְאָבִיו בְּבִטָּחוֹן – כְּבָר הָיִינוּ יְכוֹלִים לַחְזֹר פַּעֲמַיִם.
הָאַחִים הִצְטַיְּדוּ בְּמִנְחָה לַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ מִ'זִּמְרַת הָאָרֶץ', וּבְכֶסֶף רַב לִקְנִיַּת הַתְּבוּאָה, וְכֵן הֵשִׁיבוּ אִתָּם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהוּשַׂם בְּטָעוּת בְּשַׂקֵּיהֶם בַּבִּקּוּר הַקּוֹדֵם.
עִם כָּל הַצִּיּוּד הַזֶּה, כְּבָר הָיָה בָּרוּר לָאַחִים שֶׁהַמַּסָּע יַעֲבֹר בַּצּוּרָה הַחֲלָקָה בְּיוֹתֵר, וְהֵם יָשׁוּבוּ בִּמְהֵרָה לָבֶטַח לִכְנַעַן, כֻּלָּם יַחַד.
אֲבָל אָז קָם יַעֲקֹב אָבִינוּ וְלִמֵּד אֶת בָּנָיו עִקָּרוֹן חָשׁוּב בְּיוֹתֵר. יַעֲקֹב אָבִינוּ פָּנָה בִּתְפִלָּה וְאָמַר:
"וְאֵ-ל שַׁ-דַּ-י יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ..."
מַדּוּעַ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם יַעֲקֹב? הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שֶׁאָמַר יַעֲקֹב: "מֵעַתָּה אֵינָם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְּפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם".
אֵיזֶה מוּסַר-הַשְׂכֵּל חָשׁוּב לִמֵּד כָּאן יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו וְגַם אוֹתָנוּ?
יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּעֶצֶם אוֹמֵר לְבָנָיו: גַּם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה לָכֶם שֶׁ"אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם", גַּם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה לָכֶם שֶׁאֵין שׁוּם בְּעָיָה לָלֶכֶת וְלַחְזֹר אֲפִלּוּ פַּעֲמַיִם "צִ'יק צָ'ק", גַּם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁכָּל הַתָּכְנִיּוֹת הֵן מְסֻדָּרוֹת וּמְתֻכְנָנוֹת וְ'יִדְפְּקוּ' כְּמוֹ שָׁעוֹן, גַּם אָז מֻכְרָחִים לִפְנוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּתְפִלָּה שֶׁהַכֹּל יִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה.
כִּי הָאָדָם הוּא קָטָן, וְלוּלֵא עֶזְרַת שָׁמַיִם גַּם הַתָּכְנִית הַפְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר, יְכוֹלָה לְהִסְתַּבֵּךְ לַחֲלוּטִין. וּכְפִי שֶׁאָכֵן קָרָה בְּהֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים כַּאֲשֶׁר כָּל הָאַחִים מָצְאוּ פִּתְאוֹם אֶת עַצְמָם בְּסַכָּנַת מַאֲסָר...
*
אַחֲרֵי שֶׁחִלַּקְתִּי אֶת הַמַּמְתַּקִּים וְקַמְנוּ לָלֶכֶת אָמַר לִי שְׂרוּלִיק – "אֲנִי בֶּאֱמֶת מִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהַתָּכְנִית שֶׁלִּי מָחָר תַּצְלִיחַ. אֲנִי הֲרֵי בִּכְלָל לֹא מַכִּיר אֶת הַיְּלָדִים הָאֵלּוּ שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלֵינוּ... אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לִי".
(72)
הסיפור השבועי
הַנֵּרוֹת שֶׁהֵאִירוּ
שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֶגְלוֹנִים. הָאֶחָד נִקְרָא בְּפִי כֹּל "שִׁמְשׁוֹן בַּעַל הָעֲגָלָה", וַחֲבֵרוֹ כֻּנָּה אַף הוּא – "זַלְמָן בַּעַל הָעֲגָלָה". אֲבָל לַמְרוֹת הַדִּמְיוֹן בַּתֹּאַר, הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד, לַטּוֹב וְלָרַע.
שִׁמְשׁוֹן הָיָה גֶּבֶר צָעִיר וְחָסֹן, שֶׁכָּל-כֻּלּוֹ אוֹמֵר מַעֲשִׂיּוּת וְנִמְרָצוּת. סוּסָיו אַף הֵם לֹא נָפְלוּ מִבַּעֲלֵיהֶם – בְּרִיאִים, חֲזָקִים, וְקַלֵּי רַגְלַיִם. לְעֻמַּת זֹאת, זַלְמָן הָיָה יְהוּדִי מְבֻגָּר לְמַדַּי, וְגַם סוּסָיו, לְהַבְדִּיל, כְּבָר לֹא הָיוּ בְּמֵיטָבָם.
קְהַל הַלָּקוֹחוֹת שֶׁבָּעֲיָרָה הִכִּיר יָפֶה אֶת מַעֲלוֹתֵיהֶם וְחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הָעֶגְלוֹנִים הַמְּקוֹמִיִּים, וְאַף הִשְׂכִּיל לְנַצֵּל זֹאת לִצְרָכָיו. מִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ בִּמְהִירוּת רַבָּה לָעִיר הַגְּדוֹלָה, הָיָה מִזְדָּרֵז לַעֲלוֹת עַל עֶגְלָתוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן. אוּלָם אִם הִתְעוֹרֵר צֹרֶךְ לְהַעֲבִיר חֵפֶץ יְקָר-עֶרֶךְ לְיַעַד כָּלְשֶׁהוּ, הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל זַלְמָן, יְרֵא הַשָּׁמַיִם וִישַׁר הַלֵּב.
כְּעֵין תַּחֲרוּת סְמוּיָה שָׂרְרָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. וְאַף שֶׁזַּלְמָן הֶאֱמִין בְּלֵב שָׁלֵם בַּהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, הַמְּזַמֶּנֶת לְכָל יְצוּר אֶת פַּרְנָסָתוֹ, לֹא אַחַת צָבְטוּ אֶת לִבּוֹ מַבְּטֵי הַבּוּז וְהַלַּעַג שֶׁנִּשְׁלְחוּ לְעֶבְרוֹ מִכִּוּוּן עֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר זֶה חָלַף עָלָיו בִּיעָף.
אוּלַם פַּעַם אַחַת אֵרַע דָּבָר שֶׁהֵרִים אֶת קַרְנוֹ שֶׁל זַלְמָן, וּמֵאָז נִשְׁתַּנָּה גַּם יַחֲסוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן כְּלַפָּיו.
אוֹתָהּ שָׁנָה חָל הַיְּרִיד הַגָּדוֹל בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי הַחֲנֻכָּה. הוּא נִפְתַּח בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁלְּמָחֳרָת שַׁבַּת-חֲנֻכָּה. מוּבָן, שֶׁהַסּוֹחֲרִים הֶעֱדִיפוּ אֶת שִׁמְשׁוֹן, שֶׁהָיָה אָמוּר לְהוֹבִילָם לִמְחוֹז חֶפְצָם בִּמְהִירוּת וּלְאַפְשֵׁר לָהֶם לְהַגִּיעַ לַיְּרִיד מֻקְדָּם כְּכָל הָאֶפְשָׁר. אוּלָם לְאַחַר שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן נִתְפְּסוּ, נֶאֶלְצוּ הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹתָרִים לְהַזְמִין מָקוֹם בְּעֶגְלָתוֹ שֶׁל זַלְמָן. שְׁנֵי הָעֶגְלוֹנִים תִּכְנְנוּ לָצֵאת מִיָּד עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וּלְהַגִּיעַ הָעִירָה לְמָחֳרָת הַיּוֹם, בַּבֹּקֶר.
לִבּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן עָלַז בְּקִרְבּוֹ כָּל מֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת. לֹא בְּכָל יוֹם מִזְדַּמְּנִים נוֹסְעִים כֹּה רַבִּים וּמְכֻבָּדִים בִּנְסִיעָה אַחַת. אַךְ יָצְאָה הַשַּׁבָּת, טָס שִׁמְשׁוֹן אֶל בֵּיתוֹ, הִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת בַּחֲנֻכִּיָּה, וּמִהֵר אֶל סוּסָיו וְעֶגְלָתוֹ. הוּא לֹא הֻפְתַּע לְגַלּוֹת מוּלוֹ אֶת חֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים שֶׁכְּבָר הִמְתִּינָה לוֹ. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה וּשְׁרִיקַת הַשּׁוֹט הַמַּכָּה בַּאֲוִיר הַלַּיְלָה סִמְּנָה אֶת הַיְּצִיאָה לַדֶּרֶךְ.
זַלְמָן עֲדַיִן הִשְׁתַּהָה בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ. קָשָׁה הָיְתָה עָלָיו הַפְּרֵדָה מִן הַשַּׁבָּת, וְהוּא כְּאִלּוּ נִסָּה לְעַכֵּב אֶת הַשִּׁיבָה אֶל הַחֻלִּין. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, הֻפְתַּע לִמְצֹא אֶת נוֹסְעָיו מַמְתִּינִים לוֹ לְיַד מִפְתַּן הַדֶּלֶת. "עֲמִיתְךָ, שִׁמְשׁוֹן, כְּבָר יָצָא לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי שָׁעָה!", הֵטִיחוּ בּוֹ הַסּוֹחֲרִים בִּמְרִירוּת. הוּא הֵשִׁיב לָהֶם מַבָּט תָּמֵהַּ וְנִכְנַס הַבַּיְתָה.
לְאַחַר שֶׁהִבְדִּיל כַּדָּת וְכַדִּין, פָּנָה אֶל הַחֲנֻכִּיָּה. בִּדְבֵקוּת עִלָּאִית שָׁזַר אֶת הַפְּתִילוֹת. בְּחֶרְדַת-קֹדֶשׁ יָצַק אֶת הַשֶּׁמֶן לַבָּזִיכִים. רַק אַחֲרֵי כָּל הַהֲכָנוֹת, כִּנֵּס סְבִיבוֹ אֶת בְּנֵי-בֵיתוֹ וּבֵרֵךְ עַל הַנֵּרוֹת. כְּשֶׁשָּׁר בְּעַלִּיזוּת רַבָּה "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ", קִוּוּ הַסּוֹחֲרִים, שֶׁסַּבְלָנוּתָם כְּבָר פָּקְעָה, כִּי בַּזֹּאת תָּם הָעִנְיָן. אֲבָל זַלְמָן כְּלָל לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ לַעֲזֹב אֶת הַנֵּרוֹת בְּטֶרֶם יִכְבּוּ. וְחוּץ מִזֶּה, מָה עַל סְעוּדַת 'מְלַוֵּה מַלְכָּה'?
הַסּוֹחֲרִים הַזּוֹעֲמִים נֶאֶלְצוּ לְהִכָּנַע לַקֶּצֶב שֶׁל זַלְמָן, וְכָךְ, רַק כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת מִצֵּאת הַשַּׁבָּת, יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. הַסּוּסִים הִשְׁמִיעוּ אֲנָחוֹת חֲלוּשׁוֹת, הַגַּלְגַּלִּים חָרְקוּ וְהָעֲגָלָה הִתְנַהֲלָה בַּעֲצַלְתַּיִם.
קֶצֶב הַנְּסִיעָה הָאִטִּי הִשְׁרָה תַּרְדֵּמָה עַל יוֹשְׁבֵי הָעֲגָלָה. בָּזֶּה אַחַר זֶה עָצְמוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת עֵינֵיהֶם וְנִרְדְּמוּ. גַּם עֵינָיו שֶׁל זַלְמָן נֶעֶצְמוּ אַט-אַט. מוֹחוֹ, שֶׁהָיָה מְעֻרְפָּל מְעַט מִיֵּין הַהַבְדָּלָה, נִכְנַע בְּקַלּוּת לַתְּנוּמָה הַנְּעִימָה. "אֵין דָּבָר", הִרְהֵר, "הֲרֵי הַסּוּסִים מַכִּירִים אֶת הַדֶּרֶךְ הֵיטֵב".
וְאָמְנָם, הַסּוּסִים יָדְעוּ אֶת דַּרְכָּם. חוּשֵׁיהֶם הַטִּבְעִיִּים מָנְעוּ אוֹתָם מִלִּצְעֹד בַּמַּסְלוּל הַחָרְפִּי, הַקָּצָר, שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי הָאֲגַם הַקָּפוּא. הֵם בָּחֲרוּ לְהַקִּיף אֶת הָאֲגַם וּלְהַאֲרִיךְ אֶת דַּרְכָּם. כְּשֶׁפָּקַח זַלְמָן אֶת עֵינָיו, כְּבָר הִפְצִיעַ הַשַּׁחַר וְהָעֲגָלָה הָיְתָה קְרוֹבָה מְאוֹד לָעִיר.
כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁהֵעִיר אֶת הַסּוֹחֲרִים מִשְּׁנָתָם, עֲדַיִן הָיוּ הַלָּלוּ זוֹעֲפִים. "חֲבֵרֵינוּ וַדַּאי כְּבָר קָנוּ אֶת כָּל הַמְּצִיאוֹת", הִרְהֲרוּ בְּרֹגֶז. הַפְתָּעָתָם הָיְתָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאַכְסַנְיַת הַסּוֹחֲרִים בָּעִיר וְנֶאֱמַר לָהֶם כִּי נוֹסְעָיו שֶׁל שִׁמְשׁוֹן טֶרֶם הִגִּיעוּ.
חָלְפוּ שָׁעוֹת, וּבְאֶמְצַע הַיּוֹם, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַיְּרִיד, נִרְאֲתָה עֶגְלָתוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן מִתְקָרֶבֶת. כְּשֶׁעָצְרָה הָעֲגָלָה, יָצְאוּ מִמֶּנָּה שִׁמְשׁוֹן וְנוֹסְעָיו, כְּשֶׁהֵם רְטֻבִּים עַד לְשַׁד עַצְמוֹתֵיהֶם, בִּגְדֵיהֶם מְטֻנָּפִים לְגַמְרֵי וְהֵם רוֹעֲדִים מִקֹּר. הִתְבָּרֵר, כִּי שִׁמְשׁוֹן הִנְהִיג אֶת הַסּוּסִים בַּדֶּרֶךְ הַחוֹצָה אֶת הָאֲגַם, וְקָרוֹב לִשְׂפָתוֹ נִבְקַע הַקֶּרַח וְהָעֲגָלָה עַל נוֹסְעֶיהָ שָׁקְעוּ בַּמַּיִם הַקְּפוּאִים. רַק בְּנֵס הִצְלִיחוּ לְהֵחָלֵץ מִשָּׁם.
"הַאִם עֲבַרְתֶּם גַּם אַתֶּם עַל פְּנֵי הָאֲגַם?", שָׁאַל שִׁמְשׁוֹן אֶת נוֹסְעָיו שֶׁל זַלְמָן. אַךְ הַלָּלוּ לֹא יָדְעוּ לְהָשִׁיב, שֶׁכֵּן הָיוּ שְׁקוּעִים אָז בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. זַלְמָן, שֶׁהֵבִין אֶת שֶׁאֵרַע, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: "נִרְאֶה שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם"...
חֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים הָרְטֻבָּה, וְשִׁמְשׁוֹן בְּרֹאשָׁם, הֵנִידוּ רֹאשָׁם בְּהַסְכָּמָה. וְזַלְמָן הוֹסִיף: "מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה שֶׁשָּׁמַרְתִּי עַל כְּבוֹדָם, הֵם שֶׁהֵאִירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי סוּסַי!".
(112)
מבט לגאולה | עם פליליוס-פינחס
"אַתָּה בִּכְלָל לֹא פַּלִילְיוּס"...
אֶל מֶענְדִי וְשִׁמְעוֹן, הָרַב גֶּנְדֶלֶבִיץ', וּשְׁאָר הַקּוֹרְאִים,
הַשָּׁלוֹם וְהַבְּרָכָה לָכֶם!
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלַי פִּתְאוֹם, עֹתֶק אֶחָד שֶׁל הָעִתּוֹן "תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי" אֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי. אַף פַּעַם לִפְנֵי כֵּן לֹא רָאִיתִי עִתּוֹן, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ מֻדְפָּס, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ מֻדְפָּס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צְבָעִים!
אַתֶּם בְּוַדַּאי מִתְפַּלְּאִים וְשׁוֹאֲלִים מִי אֲנִי וּמֵהֵיכָן אֲנִי בָּא… אָז אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁשְּׁמִי פַּלִילְיוּס וַאֲנִי נַעַר בֶּן גִּילְכֶם. כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי דַּוְקָא נָתְנוּ לִי אֶת הַשֵּׁם פִּינְחָס, אֲבָל תּוֹךְ זְמַן קָצָר הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי כֻּלָּהּ הִתְיַוְּנָה, וְכָךְ שִׁנּוּ לִי אֶת הַשֵּׁם לְפַלִילְיוּס.
כֵּן, אֲנִי כּוֹתֵב אֲלֵיכֶם עַכְשָׁו כַּאֲשֶׁר מִלְחֲמוֹת הַמַּכַּבִּים מַתְחִילוֹת לְהַצְלִיחַ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ מִי בֶּאֱמֶת יְנַצֵּחַ בַּסּוֹף.
קָרָאתִי אֶת "תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעַי" וְ... קִנֵּאתִי. אֵין לָכֶם מֻשָּׂג עַד כַּמָּה קִנֵּאתִי בָּכֶם.
רָאִיתִי אֶת תְּמוּנוֹת הַיְּלָדִים בָּעִתּוֹן שֶׁלְּבוּשִׁים בְּמַלְבּוּשִׁים יְהוּדִים מְלֵאִים, וְלֹא נִסְחָבִים עִם הַגְּלִימוֹת הַיְּוָנִיּוֹת הַשְּׂנוּאוֹת, קָרָאתִי אֶת שְׁאֵלוֹת הַהֲלָכָה שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְפְּלִים בָּהֶם, אֶת סִפּוּרֵי מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הַמְּסֻפָּרִים אֶצְלְכֶם וְ... קִנֵּאתִי. אֲבָל בִּמְיֻחָד קִנֵּאתִי, וְלֹא הֵבַנְתִּי, וְהִתְפַּעַלְתִּי, וְהִתְרַגַּשְׁתִּי, כְּשֶׁקָּרָאתִי אֵיךְ אַתֶּם מְחַכִּים לְבִיאַת מָשִׁיחַ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁאָכֵן תִּזְכּוּ וְתִרְאוּ בְּבִיאָתוֹ תּוֹךְ זְמַן קָצָר. אֲבָל בְּכָל זֹאת הִתְפַּעַלְתִּי. הָאֱמוּנָה הַחֲזָקָה שֶׁלָּכֶם, הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּהּ אַתֶּם מְקַיְּמִים עוֹד מִצְוָה וְעוֹד מַעֲשֶׂה טוֹב כִּי זֶה יְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה. הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלָּכֶם לִרְאוֹת אֶת הַמָּשִׁיחַ מוֹלִיךְ אֶת הָעָם לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ...
פִּתְאוֹם עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁאִם כַּמָּה מִכֶּם הָיוּ בָּאִים פִּתְאוֹם אֶל הַתְּקוּפָה שֶׁלִּי, הָיִיתִי נִסְחָף אַחֲרֵיכֶם וְהוֹלֵךְ אִתְּכֶם אֶל הַמְּעָרוֹת שֶׁל בְּנֵי מַתִּתְיָהוּ, כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה.
אֲנִי גַּם חוֹשֵׁב שֶׁאִם אֲנִי עַצְמִי הָיִיתִי מַגִּיעַ אֶל הַתְּקוּפָה שֶׁלָּכֶם, הָיִיתִי 'נִדְבָּק' בֶּאֱמוּנַת הַגְּאֻלָּה, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה גַּם אֲנִי לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּכָל יוֹם.
אַתֶּם יוֹדְעִים, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ זֶה בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ מֻפְלָא וּמַקְסִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ, אוֹמְרִים שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי יִהְיֶה אֲפִלּוּ עוֹד יוֹתֵר יָפֶה מִבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר, וְאֶת זֶה אֲנִי בִּכְלָל לֹא יָכוֹל לְדַמְיֵן.
לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי נִמְצָא רַק עִם עַצְמִי, וְנִזְכָּר בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וּבְתוֹרַת ה', אָז אֲנִי לוֹחֵשׁ לְעַצְמִי "אַתָּה פִּינְחָס, אַתָּה פִּינְחָס, אַתָּה בִּכְלָל לֹא פַּלִילְיוּס"... אֲבָל הַבְּעָיָה שֶׁלָּנוּ כַּיּוֹם הִיא, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בֵּית-מִקְדָּשׁ אֲבָל אֵין לָנוּ מָשִׁיחַ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין לָנוּ מֶלֶךְ יְרֵא אֱלֹקִים שֶׁיַּנְהִיג אוֹתָנוּ, (חוּץ מִמַּתִּתְיָהוּ שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי לֹא כָּל-כָּךְ מַכִּיר).
בִּכְלָל, עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי מֵבִין בִּתְקוּפַת הַגְּאֻלָּה שֶׁלָּכֶם, הַכֹּל יִהְיֶה אַחֶרֶת, כִּי בִּכְלָל לֹא יִהְיֶה יֵצֶר הָרַע, לָאֲנָשִׁים לֹא יִהְיֶה שׁוּם חֵשֶׁק לְהִתְיַוֵּן (לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ הַגּוֹיִים מִסָּבִיב). לְכֻלָּם יִהְיֶה חֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, הָעִקָּר הָעִקָּר, בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ תִּהְיוּ, תִּהְיֶה לָכֶם הַרְגָּשָׁה שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ!!!
אָח, כַּמָּה אֲנִי כְּבָר מְחַכֶּה שֶׁזֶּה יִקְרֶה...
פַּלִילְיוּס (בְּעֶצֶם, פִּינְחָס)
(159. המשך הטיול הקסום ברקיע השלישי - בעז"ה בשבוע הבא)
סיפורי חסידים
אוֹר גָּדוֹל בָּאֲפֵלָה
סִפֵּר הֶחָסִיד הָרַב מְנַחֵם-מֶענְדֶּל גּוּרֶלִיק ע"ה:
אֲנִי נִמְצָא בַּכֶּלֶא הָרוּסִי, בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק בְּרוּסְיָה. הַכֹּל גָּזְלוּ מִמֶּנִּי הָרְשָׁעִים – הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְגַם הַסִּדּוּר, אֲבָל נֵרוֹת חֲנֻכָּה הִדְלַקְתִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי שָׁבוּי בְּצִינוֹק הַדָּווּי, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה – וְכָל פַּעַם בְּנֵס מְיֻחָד: הֲלוֹא "נֵרוֹת חֲנֻכָּה אֵינָם בְּטֵלִים לְעוֹלָם".
וְהִנֵּה כָּךְ הָיִיתִי מֵכִין אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה שֶׁלִּי. בְּכָל יוֹם צִמְצַמְתִּי וְקִמַּצְתִּי מְעַט מֵהַלֶּחֶם הַצַּר שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ וְעָשִׂיתִי מִמֶּנּוּ כְּמוֹ קְעָרוֹת עֲבוּר הַנֵּרוֹת. מִבֶּגֶד הָאֲסִירִים הוֹצֵאתִי בְּדֹחַק חֲתִיכַת צֶמֶר-גֶּפֶן לֹא נָקִי, וְזֶה שִׁמֵּשׁ לִי עֲבוּר פְּתִילָה. וְהַשֶּׁמֶן? – כָּל שָׁבוּעַ קִמַּצְתִּי וְקָרַצְתִּי מְעַט מֵחֲתִיכַת הַחֶמְאָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לָנוּ, כְּדֵי שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ עֲבוּרִי שֶׁמֶן לְנֵרוֹת חֲנֻכָּה.
הַהֲכָנוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ בְּדֶרֶךְ נֵס, כִּי בַּכֶּלֶא אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַחְבִּיא מַשֶּׁהוּ – רַק בַּכִּיס. אִם הַשְּׁכֵנִים הָאֲסִירִים בַּחֲדַר הַכֶּלֶא הָיוּ מוֹצְאִים אֶת כָּל זֶה, הָיוּ בּוֹלְעִים וְאוֹכְלִים אֶת הַכֹּל תֵּכֶף וּמִיָּד, וּבִפְרָט אֶת הַחֶמְאָה הַמּוּכָנָה כְּשֶׁמֶן לַחֲנֻכָּה – כִּי כֻּלָּם הָיוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים וְתוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁלֹּא מָצְאוּ. וְאִם הַשּׁוֹטְרִים הָיוּ מוֹצְאִים אֶת זֶה, לֹא דַּי שֶׁהָיוּ גּוֹזְלִים מִמֶּנִּי אֶת כָּל הַמָּנָה – הֵם עוֹד הָיוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתִי שֶׁאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לִבְרֹחַ וְאוֹמְרִים שֶׁאֲנִי מֵכִין אֶת זֶה כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ, אֲבָל תּוֹדָה לָאֵ-ל גַּם הֵם לֹא מָצְאוּ. וְכָךְ הָיִיתִי מַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה בַּקַּעֲרִית שֶׁל לֶחֶם, בִּפְתִילָה מִצֶּמֶר לֹא מְעֻבָּד וּבְחֶמְאָה לֹא מְנֻקָּה – וְהַכֹּל בְּדֶרֶךְ נֵס.
*
כָּעֵת אֲסַפֵּר לָכֶם עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לִשְׁהוּתִי בְּבֵית-הַסֹּהַר.
יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁל חֲנֻכָּה הָיָה בְּדִיּוּק בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהַדְלִיק שִׁשָּׁה נֵרוֹת, וְדַוְקָא בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחַר-הַצָּהֳרַיִם – לֹא יְאֻחַר – כִּי שָׁם בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק הַיּוֹם קָצָר מְאוֹד וְשָׁעָה שְׁתַּיִם סְמוּכָה לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה.
דָּא עָקָא שֶׁבְּבֵית-הַכֶּלֶא הָיוּ סוֹפְרִים וּמוֹנִים בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם – בַּבֹּקֶר וּבַצָּהֳרַיִם, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי לֹא נִפְקָד מִמֶּנּוּ אִישׁ, הַיְנוּ שֶׁאַף אֶחָד מֵהָאֲסִירִים לֹא בָּרַח, וְהָעִקָּר, שֶׁאַף אֶחָד לֹא אִבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. וְהִנֵּה, נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה שֶׁלִּי מִקַּעֲרִית שֶׁל לֶחֶם גַּס, וְהַפְּתִילָה מִצֶּמֶר-גֶּפֶן גַּס כָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן מֵחֲתִיכַת חֶמְאָה שֶׁגַּם הִיא לֹא נְקִיָּה – שֶׁמֶן שֶׁלֹּא דּוֹלֵק בְּנַחַת כְּשֶׁמֶן-זַיִת נָקִי, אֶלָּא בְּרַעַשׁ וּבִפְצָצָה, וְאִם הַשּׁוֹטֵר הַמּוֹנֶה אֶת הָאֲסִירִים יִרְאֶה אוֹ יִשְׁמַע אֶת רַעַשׁ הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים, אַחַת דָּתֵנוּ בְּכֶלֶא זֶה – שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל הָאֲסִירִים הַנִּמְצָאִים בַּחֶדֶר – לְעֹנֶשׁ הַ'קָּארְצֶער'. זֶהוּ עֹנֶשׁ נוֹרָא – מַכְנִיסִים אוֹתָנוּ לְחֶדֶר בְּלִי רִצְפָּה עִם בֹּץ עַד הַקַּרְסֻלַּיִם וְנוֹתְנִים לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ, וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ – אִם-כֵּן מָה לַעֲשׂוֹת?
וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לִי חֵן בְּעֵינֵי כָּל הָאֲסִירִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיוּ גַּם לֹא-יְהוּדִים, וְכֻלָּם הֶחְלִיטוּ: נַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה וִיהִי-מָה – נֵרוֹת חַג הַנִּצָּחוֹן, סֵמֶל נִצָּחוֹן שֶׁל מְעַטִּים עַל הָרַבִּים וְחַלָּשִׁים עַל הַגִּבּוֹרִים, וּזְכוּת זֹאת תַּעֲמֹד לָנוּ שֶׁנִּתְפַּטֵּר מֵהַצִּינוֹק הַמַּר הַזֶּה.
הַכֹּל הֶחְלִיטוּ אִם-כֵּן לֹא לְחַלֵּק אֶת הַלֶּחֶם עַד הַצָּהֳרַיִם (הֵם נָתְנוּ לָנוּ הַלֶּחֶם בְּכִכָּרוֹת שְׁלֵמִים וַאֲנַחְנוּ בָּצַעְנוּ וְחִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ לְכָל אָסִיר אֶת הַמָּנָה שֶׁלּוֹ).
הֵנַחְנוּ אֶת כָּל הַכִּכָּרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן בְּאֹפֶן שֶׁהָיוּ מֵעֵין מִכְסֶה וּמִסְתּוֹר לַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֶעֱמַדְנוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְכָךְ לֹא נִרְאוּ. אֲבָל הָרַעַשׁ? הֲלוֹא הָרַעַשׁ יִשָּׁמַע וּמָה יִהְיֶה? – אַךְ לְבַסּוֹף הֶחְלַטְנוּ לְקַיֵּם אֶת הַהַדְלָקָה בִּמְסִירוּת-נֶפֶשׁ – הַחַיִּים הֲלוֹא הוֹלְכִים וְדוֹעֲכִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְכָל הָאֲסִירִים קוֹרְאִים אֵלַי בְּקוֹל אֶחָד: תַּדְלִיק וִיהִי-מָה, תַּדְלִיק וְתִתְפַּלֵּל עֲבוּר כֻּלָּנוּ לַה'.
הִדְלַקְתִּי וְכֻלִּי רוֹעֵד... וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים ... בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְמַן הַזֶּה".
וְהִנֵּה נִכְנַס הַשּׁוֹטֵר. שׁוֹטֵר זֶה הָיָה אִישׁ רַע מְאוֹד וּבְעֵת הַמִּנְיָן הָיָה מַבִּיט בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְנֶהֱנֶה לִרְאוֹת אֵיךְ הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְפּוֹגֵג מִיּוֹם לְיוֹם. יָדַעְנוּ שֶׁאִם הָיָה מַבִּיט בְּפָנֵינוּ בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה בֶּטַח מַבְחִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר מִתְרַחֵשׁ פֹּה, וְהָיָה מַעֲנִישׁ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ כְּפִי רִשְׁעָתוֹ חַס וְחָלִילָה...
אֲבָל הַיּוֹם? מָה קָרָה הַיּוֹם לַשּׁוֹטֵר? – הִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְהַשּׁוֹטֵר בָּא בִּמְרוּצָה, עָבַר בִּמְהִירוּת מֵהַפֶּתַח עַד סוֹף הַחֶדֶר בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הָאֲסִירִים וַאֲפִלּוּ לֹא הִבִּיט בָּנוּ בְּעֵינָיו. כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה הַדּוֹלְקִים בְּרַעַשׁ – וְהוּא, בִּמְרֻצָּה בָּא וּבִמְרֻצָּה חָזַר, לֹא רָאָה כְּלוּם וְלֹא שָׁמַע כְּלָל!
כְּשֶׁנִּסְגְּרָה הַדֶּלֶת אַחֲרָיו פָּרַצְנוּ כֻּלָּנוּ בִּבְכִי חֲרִישִׁי לְמַעַן לֹא יִשְׁמְעוּ הַשּׁוֹמְרִים, וְרָקַדְנוּ בַּמָּקוֹם כִּי לֹא הָיָה מָקוֹם לִרְקֹד. כָּךְ רָקַדְנוּ וּבָכִינוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁל יִסּוּרִים, שֶׁל גַּעְגּוּעִים וְשֶׁל שִׂמְחָה. גַּעְגּוּעִים שֶׁל כָּל אֶחָד לִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֵיפֹה הוּא וּמָה גּוֹרָלוֹ, וְשִׂמְחָה וַעֲלִיצוּת-נֶפֶשׁ עַל שֶׁנִּצַּחְנוּ וְהִדְלַקְנוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה אֵלֶּה.
(365)
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
