הפרס של "מרכז רבני אירופה" הוענק לנשיא על-ידי הרב הראשי לאנטוורפן, הרב דוד-משה ליברמן; הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר; הרב הראשי לרוסיה, הרב בערל לאזאר ; הרב הראשי לאוקראינה, הרב עזריאל חייקין, ויו"ר ועד הפועל של "מרכז רבני אירופה", הרב גרשון-מענדל גרליק. במהלך ביקורו חנך הנשיא את "האקדמיה האירופאית היהודית למורות" בוינה, בראשות הרב יעקב בידרמן, מרבני מדינת אוסטריה והשליח הראשי. האקדמיה הושמדה ב"ליל הבדולח" בשנת 1938 על-ידי הנאצים. "זו הייתה תקופה מזוויעה בהיסטוריה האירופאית", פרודי אמר. "לעולם לא תחזור על עצמה עוד שנה כמו 1938 או אירוע כמו 'קריסטאל-נאכט' באירופה החדשה שאנו בונים". הנשיא פרודי, שהיה נתון לאחרונה בהתקפה מארגונים יהודיים שהאשימו אותו באנטישמיות, התייחס לכך בנאומו הרשמי. כשהוא פונה אל הרב משה גרליק, מנהל "מרכז רבני אירופה", הוא שיבח אותו ואת הרב לוי מטוסוב, מנהל המרכז היהודי באיחוד האירופי. "השכלתם לבנות קשר של כבוד והדדיות עם ראשי האיחוד האירופי" – קשר המסייע רבות לרבנים, לשלוחים וליהדות אירופה. הרבנים התכנסו בוינה השבוע לרגל הסימפוזיון ההלכתי אירופאי. הנשיא פרודי הבחין כי בין המתכנסים קיימים רבנים מהמדינות האירופאיות המצטרפות השנה לאיחוד האירופי, והגיב בחיוך: "רבנים, הקדמתם אותי". הוא בהחלט הופתע לשמוע מהרב גרליק כי במרכז מאוגדים מאות רבנים ממדינות שונות, כמו הרב ברוך אוברלנדר מהונגריה, הרב ברוך מייערס מסלובקיה והרב יוסף קנובסקי מפולין. הרב משה קוטלרסקי, שייצג את המרכז-לענייני-חינוך באירוע, מחייך לשמע הדברים: איך אפשר להסביר לגוי שהדאגה למען כלל ישראל שהרבי השריש בנו, חשובה וקודמת את מהלכי האיחוד האירופי שנועד להיות כוח מוביל פוליטי וכלכלי מול ארה"ב. בעיני התקשורת העולמית, האירוע עם הנשיא פרודי היה הכי מעניין, אולם לדידם של הרבנים היה זה חלק שולי בלבד. במשך שלושה ימים 100 רבנים ומורי הוראה התכנסו לשורת דיונים ופילפולא דאורייתא בענייני התורניים וההלכתיים העומדים על סדר היום הרבני באירופה. מיטב המומחים העולמיים נשאו דרשות והרצאות בנושאי יוחסין, מקוואות, עירובין ועוד. המיקום של הסימפוזיון הועיל רבות להצלחה, אומרים מארגני הסימפוזיון שהתקיים בארמונה של מלכת אוסטריה, מריה טרזיה שהוענקה על-ידי עיריית וינה לקרן לאודר, ומשמשת כמכללה יהודית – "עוד תשובה שלנו לתופעת ההתבוללות ההרסנית", מציין הרב בידרמן.