המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

"דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ . ."

שְׁ... אַל תַּפְרִיעוּ לִי עַכְשָׁו. אֲנִי בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן-נֶפֶשׁ. מַבָּט קָצָר אֲחוֹרַנִּית, אֶל עֵבֶר הַשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה, מַעֲלֶה בְּפָנַי מַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רַבִּים.

חֵלֶק מִן הַמַּחְשָׁבוֹת הֵן מְאוֹד שְׂמֵחוֹת. הִנֵּה, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שְׁעוֹת תְּפִלָּה, חֻמָּשׁ, גְּמָרָא וּמִשְׁנָה צָבַרְתִּי... וְחֵלֶק מִן הַמַּחְשָׁבוֹת הֵן קְצָת עֲגוּמוֹת. פֹּה וְשָׁם בִּזְבּוּזֵי זְמַן שֶׁחָלְפוּ בִּיעָף, פֹּה וְשָׁם מַעֲשִׂים וְהִתְנַהֲגֻיּוֹת שֶׁאֲנִי לֹא מַמָּשׁ גֵּאֶה בָּהֶן...

עַכְשָׁו, אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּל-כֻּלִּי, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת "בְּסֵדֶר". אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רַק אֶת הַדְּבָרִים הֲכִי טוֹבִים, הֲכִי נְכוֹנִים, הֲכִי טְהוֹרִים, הֲכִי יָפִים.

כָּל-כָּךְ חֲבָל שֶׁרַק עַכְשָׁו.

לָמָּה בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת אוֹ אִיָּר, אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר?

אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה. בִּגְלַל שֶׁעַכְשָׁו בֵּין רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, ה' קָרוֹב אֵלֵינוּ. אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת קִרְבַת ה'. וְכָךְ, אֲפִלּוּ בְּלִי מַאֲמָץ גָּדוֹל בִּמְיֻחָד, מִתְקַיֵּם לוֹ הַפָּסוּק: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".

וּמָה יִהְיֶה אִתִּי לְמָשָׁל, בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה?

דָּבָר רִאשׁוֹן, אֲנִי אֲנַסֶּה אָז, בְּכָל כּוֹחִי, לְהִזָּכֵר בַּהַרְגָּשָׁה הַטּוֹבָה וּבַהַחְלָטוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁהָיוּ לִי בַּתְּקוּפָה שֶׁל "בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".

דָּבָר שֵׁנִי, עַד אָז בְּעֶזְרַת ה', נִזְכֶּה לְקִרְבַת אֱלֹקִים תְּמִידִית בְּשִׂמְחַת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה.

שֶׁלָּכֶם, מֶענְדִי

הסיפור השבועי

תַּקְצִיב מְדֻיָּק

עַל בִּימַת בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּפָרִיס עָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי יְחִיאֵל (מִבַּעֲלֵי הַ'תּוֹסְפוֹת'), עָטוּף בְּטַלִּית, אוֹחֵז בַּשּׁוֹפָר. הַמִּתְפַּלְּלִים הִמְתִּינוּ בְּרֶטֶט לַאֲמִירַת הַבְּרָכוֹת וְלִתְחִלַּת הַתְּקִיעוֹת, אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם הֶחְלִיט הָרַב לְשַׁנּוֹת מֵהַסֵּדֶר הָרָגִיל.

לְפֶתַע הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְהִזְמִין בִּתְנוּעַת יָד קַלָּה אֶת אַחַד הָאֲנָשִׁים לָגֶשֶׁת אֵלָיו. חִישׁ-מַהֵר פִּלֵּס לוֹ הָאִישׁ דֶּרֶךְ בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים, וְהִתְיַצֵּב לְצִדּוֹ שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל. זֶה הָיָה נַפְתָּלִי עֲזַרְיָה, צוֹרֵף זָהָב יָדוּעַ בַּקְּהִלָּה.

"עַל-אַף גֹּדֶל הַשָּׁעָה, וְאוּלַי דַּוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ", פָּתַח רַבִּי יְחִיאֵל, "מָצָאתִי לְנָכוֹן לְשַׁתֵּף אֶת כֻּלְּכֶם בְּסִפּוּר בַּעַל לֶקַח חָשׁוּב, שֶׁתְּחִלָּתוֹ לִפְנֵי שָׁנָה וְסוֹפוֹ אֶמֶשׁ. לְפִי סִכּוּם מֻקְדָּם עִם אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי הַמַּעֲשֶׂה, יְדִידֵנוּ ר' נַפְתָּלִי, אַזְמִין אוֹתוֹ כָּעֵת לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדְּבָרִים".

הַכֹּל הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים בָּרַב וּבַצּוֹרֵף, סַקְרָנִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר. נַפְתָּלִי הָיָה נִרְגָּשׁ. הוּא בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, הִשְׁתַּעֵל שִׁעוּל נָבוֹךְ וְהֵחֵל בְּסִפּוּרוֹ:

וַדַּאי מַכִּירִים אַתֶּם אֶת שְׁכֵנִי הַטּוֹב, עֲמִיתִי לִמְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, יַעֲקֹב אֲבּוּדְרָהם. וּבְכֵן, יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁעָבַר שַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ מֵהָעֲבוֹדָה וְהֶאֱזַנּוּ לְשִׁעוּר תּוֹרָה. בַּשִּׁעוּר לָמַדְנוּ אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, כִּי "מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ-הַשָּׁנָה".

הַדְּבָרִים עוֹרְרוּ בָּנוּ הִתְעַנְיְנוּת מְיֻחֶדֶת. בְּשִׂיחָה בֵּינֵינוּ עָלְתָה הַהַצָּעָה – לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית מְיֻחֶדֶת וּלְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּי יְגַלֶּה לָנוּ כַּמָּה תִּהְיֶה פַּרְנָסָתֵנוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

כָּךְ עָשִׂינוּ. יוֹמַיִם לִפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה צַמְנוּ וְצִפִּינוּ לְאוֹת כָּלְשֶׁהוּ מִשָּׁמַיִם. בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה אֵרַע הַדָּבָר – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ חָלַם כַּמָּה כֶּסֶף יַרְוִיחַ בַּשָּׁנָה הַקְּרוֹבָה. כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ בַּבֹּקֶר סִפַּרְנוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּהִשְׁתָּאוּת אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ. חֲבֵרִי יַעֲקֹב חָלַם כִּי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יַרְוִיחַ מָאתַיִם זְהוּבִים, וְאִלּוּ בַּחֲלוֹמִי שֶׁלִּי רָאִיתִי כִּי אַרְוִיחַ רַק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים זְהוּבִים.

הֶחְלַטְנוּ לִפְנוֹת אֶל מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ וּלְסַפֵּר לוֹ עַל הַתַּעֲנִית וְעַל הַחֲלוֹם. "אִם לַעֲצָתִי תִּשְׁמְעוּ", אָמַר, "כִּתְבוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הַבָּאָה כָּל הַכְנָסָה, קְטַנָּה כִּגְדוֹלָה, שֶׁתָּבוֹא לָכֶם". מוּבָן שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת עֲצָתוֹ וְנָהַגְנוּ עַל-פִּיהָ.

יוֹם אֶחָד נִתְגַּלֵּעַ בֵּינֵינוּ וִכּוּחַ חָרִיף סְבִיב סְחוֹרָה שֶׁרָכַשְׁנוּ בְּשֻׁתָּפוּת וּמְכַרְנוּהָ בְּרֶוַח נָאֶה. כְּשֶׁבָּאנוּ לַחְלֹק בָּרֶוַח, טָעַן יַעֲקֹב חֲבֵרִי, כִּי הַשֻּׁתָּפוּת בָּעִסְקָה הָיְתָה עַל דַּעַת כֵּן שֶׁנַּחְלֹק בָּרְוָחִים שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. לְעֻמָּתוֹ טָעַנְתִּי אֲנִי, כִּי מִכֵּיוָן שֶׁהִשְׁקַעְתִּי בָּרְכִישָׁה שְׁנֵי שְׁלִישִׁים וְאִלּוּ הוּא הִשְׁקִיעַ רַק שְׁלִישׁ, יֵשׁ לַחְלֹק אֶת הָרְוָחִים גַּם-כֵּן עַל-פִּי אוֹתוֹ יַחַס.

פָּנִינוּ לָרַב שֶׁיִּפְסֹק דִּין-תּוֹרָה. "בִּידֵי מִי נִמְצָא עַתָּה הָרֶוַח מֵהַמְּכִירָה?", שָׁאַל. הַכֶּסֶף הָיָה בִּידֵי יַעֲקֹב. "הַאִם יֵשׁ לָכֶם עֵדִים אוֹ שְׁטָר עַל הָעִסְקָה שֶׁעֲשִׂיתֶם?", הוֹסִיף הָרַב לַחְקֹר. לֹא הָיוּ עֵדִים וְלֹא הָיָה שְׁטָר. "אִם-כֵּן, יַעֲקֹב הוּא הַ'מֻּחְזָק' וְעַל נַפְתָּלִי לְהָבִיא רְאָיָה לִדְבָרָיו. בְּאֵין לְנַפְתָּלִי כָּל רְאָיָה, יִשָּׁבַע יַעֲקֹב כִּי דְּבָרָיו אֱמֶת הֵם וְיִזְכֶּה בְּמַחֲצִית הָרֶוַח".

אֲבָל יַעֲקֹב מֵאֵן לְהִשָּׁבַע. "דְּבָרַי אֱמֶת לַאֲמִתָּם, אַךְ לְהִשָּׁבַע אֵינֶנִּי מוּכָן, וְעַל-כֵּן אֲוַתֵּר עַל הָרֶוַח הַמַּגִּיעַ לִי", אָמַר. נָטַל אֵפוֹא יַעֲקֹב לְעַצְמוֹ שְׁלִישׁ מֵהָרֶוַח וּמָסַר לִי אֶת שְׁנֵי הַשְּׁלִישִׁים הַנּוֹתָרִים. הַפַּעַר בֵּינִי לְבֵינוֹ עָמַד עַל עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

הִמְשַׁכְנוּ כְּמִנְהָגֵנוּ לִרְשֹׁם אֶת כָּל רְוָחֵינוּ. לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים, בְּהִתְקָרֵב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הוֹצֵאנוּ אֶת רְשִׁימוֹתֵינוּ וְסִכַּמְנוּ אֶת כָּל הַהַכְנָסוֹת. הִתְבָּרֵר כִּי יַעֲקֹב הִרְוִיחַ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה, מֵאָה שְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה זְהוּבִים – אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים פָּחוֹת מִבַּחֲלוֹמוֹ. וְאִלּוּ אֲנִי הִרְוַחְתִּי מֵאָה שִׁשִּׁים וְאֶחָד זְהוּבִים, אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים יוֹתֵר מִבַּחֲלוֹמִי.

בָּאנוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ וְסִפַּרְנוּ לוֹ כַּמָּה הִרְוַחְנוּ. הוּא לֹא חָשַׁב רַבּוֹת וְקָבַע מִיָּד: "וּבְכֵן, מִסְתַּבֵּר כִּי בַּוִּכּוּחַ הַהוּא עַל הָעִסְקָה, חֲבֵרְךָ הוּא שֶׁצָּדַק וְהָיָה עֲלֵיכֶם לַחְלֹק בָּרְוָחִים שָׁוֶה בְּשָׁוֶה".

"מַדּוּעַ אֵפוֹא הַפַּעַר הוּא שֶׁל אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַוִּכּוּחַ בֵּינֵינוּ הָיָה עַל עֲשָׂרָה בִּלְבַד?", נִסִּיתִי לַעֲמֹד עַל שֶׁלִּי. תְּשׁוּבַת רַבֵּנוּ הָיְתָה מוּכָנָה בְּפִיו. "זָהוּב אֶחָד הוֹצֵאתִי בִּשְׂכַר הַסּוֹפֵר שֶׁכָּתַב אֶת כְּתַב-הַתְּבִיעָה וְהַשָּׁלִיחַ שֶׁקָּבַע לָכֶם זְמַן לַדִּין", אָמַר.

וְאוּלָם אֲנִי לֹא עָמַדְתִּי בַּפִּתּוּי וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהַשְׁלִים עִם הֶפְסֵד פִּתְאוֹמִי שֶׁל אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים, סְכוּם גָּדוֹל וְנִכְבָּד. "אֵינֶנִּי מַשְׁגִּיחַ בְּדִבְרֵי חֲלוֹמוֹת", הִפְטַרְתִּי, וּכְדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת מַצְפּוּנִי הוֹסַפְתִּי: "עַל-פִּי דִּין הַתּוֹרָה פָּסַק רַבֵּנוּ כְּפִי שֶׁפָּסַק, וַאֲנִי זָכִיתִי בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר בִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מֵהָרְוָחִים".

פָּנִינוּ אֶל חֲנֻיּוֹתֵינוּ כְּדֵי לְהַשְׁלִים כַּמָּה הִתְחַיְּבֻיוֹת לַחַג. פִּתְאוֹם הִבְחַנְתִּי כִּי חֲנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הוֹמָה קוֹנִים, וְאִלּוּ לַחֲנוּתִי לֹא נִכְנָס אִישׁ.

עַד הַצָּהֳרַיִם הִרְוִיחַ יַעֲקֹב אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים. סָגַר אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. סָר וְזָעֵף פָּנִיתִי גַּם אֲנִי לְבֵיתִי. בְּעָבְרִי בַּשּׁוּק פָּגַעְתִּי בְּדוּכָנוֹ שֶׁל מוֹכֵר זְכוּכִית נָכְרִי וְהִפַּלְתִּי אֶת סְחוֹרָתוֹ אַרְצָה. הַכֵּלִים נִשְׁבְּרוּ וְהַמּוֹכֵר הִפְלִיא בִּי אֶת מַכּוֹתָיו. עַד מְהֵרָה נִגְרַרְתִּי לְבֵית-הַמִּשְׁפָּט. הַשּׁוֹפֵט הֵרִיץ לַשּׁוּק שַׁמַּאי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנֶּזֶק שֶׁעוֹלַלְתִּי בְּ...אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים. הִגַּעְתִּי אֵפוֹא לְבֵיתִי חָבוּל וּמֻשְׁפָּל וַחֲסַר אַחַד-עָשָׂר זְהוּבִים.

אָז יָדַעְתִּי כִּי צָדַק רַבֵּנוּ וְכִי גָּדוֹל אֱלֹקֵינוּ. עוֹד אֶמֶשׁ נִגַּשְׁתִּי לְבֵית יְדִידִי יַעֲקֹב אֲבּוּדְרָהם וּבִקַּשְׁתִּי אֶת מְחִילָתוֹ. אַחַר-כָּךְ פָּנִיתִי אֶל רַבֵּנוּ וְשִׁתַּפְתִּיו בְּסוֹף הַסִּפּוּר.

נִרְגָּשׁ יָרַד נַפְתָּלִי עֲזַרְיָה מֵהַבִּימָה, וְרַבִּי יְחִיאֵל פָּתַח בְּסֵדֶר הַתְּקִיעוֹת.

מבט לגאולה

הָ"עַל חֵטְא" הַשָּׂמֵחַ

בִּשְׁבִילִים מְפֻתָּלִים וּמְאֻבָּקִים, בֵּין שָׂדוֹת צְהֻבִּים וִיבֵשִׁים מִתְנַהֶלֶת לָהּ עֲגָלָה פְּשׁוּטָה רְתוּמָה לְסוּס. הַשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת בְּעֹז וּמֶזֶג הָאֲוִיר קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא, אוּלָם דּוֹמֶה שֶׁיּוֹשְׁבֵי הָעֲגָלָה כְּלָל לֹא מַרְגִּישִׁים בְּכָךְ. הֵם עֲסוּקִים בְּשֶׁלָּהֶם, כָּל מַעַיְנֵיהֶם נְתוּנִים בְּדִבְרֵי רַבָּם הַקָּדוֹשׁ – רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הַמַּסְבִּיר בְּטוּב-טַעַם סוּגְיָה הִלְכָתִית כְּפִי שֶׁהִיא מוּאֶרֶת עַל-יְדֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה.

וּבְעוֹד הַסּוּס גּוֹמֵא מֶרְחַקִּים, גּוֹמְאִים הַתַּלְמִידִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵי רַבָּם וּכְלָל לֹא מַרְגִּישִׁים שֶׁהִנֵּה הִגִּיעוּ סוֹף-סוֹף לִמְחוֹז חֶפְצָם.

וְהַתְּקוּפָה, שִׁלְהֵי הַקַּיִץ. הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, כָּל יְהוּדִי בּוֹדֵק וּמְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, מְחַפֵּשׂ אֶת אֵלּוּ לָהֶם הוּא חַיָּב סְלִיחָה וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִכָּאן וּלְהַבָּא לְהֵיטִיב דְּרָכָיו.

"הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הִגִּיעַ לָעֲיָרָה" – אוֹמְרִים אֲנָשִׁים אִישׁ לְרֵעֵהוּ. "וְהוּא מִתְכּוֹנֵן לִשְׁהוֹת בָּהּ בִּימֵי הַחַג הַקְּדוֹשִׁים" – מַדְלִיפִים יוֹדְעֵי דָּבָר.

וְאָכֵן צָדְקוּ הַמְּדַבְּרִים, הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב נִכְנַס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּמֶרְכַּז הָעֲיָרָה, נִגַּשׁ אֶל אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים וְשָׁאַל: "יֹאמַר לִי יְהוּדִי יָקָר וְקָדוֹשׁ, מִיהוּ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה כָּאן בָּעֲיָרָה בִּתְפִלּוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים?".

"זָכִינוּ וְרַב הָעִיר יִהְיֶה שְׁלִיחַ-הַצִּבּוּר הַשָּׁנָה, כִּבְכָל שָׁנָה" – עוֹנֶה לוֹ הַיְּהוּדִי בְּפַשְׁטוּת.

"וְכֵיצַד הֵן תְּפִלּוֹתָיו?" – מַמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּהִתְעַנְיְנוּת.

"הוֹ... מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד וּמוּזָר בְּיוֹתֵר" – עוֹנֶה לוֹ הַיְּהוּדִי בְּחִיּוּךְ. "רַבֵּנוּ אֵינֶנּוּ מַבְדִּיל בֵּין תְּפִלַּת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְיוֹם-הַכִּפּוּרִים לִתְפִלַּת חַג הַסֻּכּוֹת וְשִׂמְחַת-תּוֹרָה. לְגַבָּיו – כֻּלָּם יְמֵי שִׂמְחָה מְיֻחֶדֶת הֵם. שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ אֶת הַוִּדּוּיִים וּתְפִלּוֹת 'עַל חֵטְא' הַמְּרֻבּוֹת הוּא שָׁר בְּנִגּוּן שִׂמְחָה עַלִּיז וְצוֹהֵל".

שָׁמַע הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אֶת דְּבָרָיו וּמִהֵר לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָרַב, כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

לְשֶׁמַע תְּמִיהַת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בִּדְבַר תְּפִלּוֹתָיו הָעַלִּיזוֹת, חִיֵּךְ הָרַב וְהֵשִׁיב בְּמָשָׁל:

"אִישׁ פָּשׁוּט הָעוֹסֵק בְּנִקְיוֹן רְחוֹבוֹת הֻזְמַן לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בְּחִיל וּרְעָדָה הִגִּיעַ לַפְּגִישָׁה בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד וּלְתַדְהֵמָתוֹ הֻצְּעָה לוֹ מִשְׂרָה בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה – בְּכָל יוֹם עָלָיו לְטַאטֵא וְלִשְׁטֹף אֶת חֲצַר הָאַרְמוֹן מִכָּל פְּסֹלֶת וְלִכְלוּךְ וְלִדְאֹג שֶׁתְּעָלַת הַמַּיִם הַמְּלֻכְלָכִים תִּהְיֶה נְקִיָּה מִפְּסֹלֶת גְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁמֵּי-הַשּׁוֹפְכִין יוּכְלוּ לִזְרֹם בָּהּ לְלֹא הַפְרָעָה.

"אֵיזוֹ שִׂמְחָה אָפְפָה אוֹתוֹ לְשֶׁמַע הַתַּפְקִיד שֶׁהֻטַּל עָלָיו. כְּבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם לָבַשׁ בְּגָדִים מְיֻחָדִים כְּאֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהֵחֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה. מֵאָז וְעַד הַיּוֹם, עֵת מְנַקֶּה הוּא אֶת הַלִּכְלוּךְ וְשׁוֹטֵף אֶת הַטִּנֹּפֶת שֶׁהִצְטַבְּרָה, הוּא שָׁר וּמְזַמֵּר בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקוֹ – לְנַקּוֹת אֶת הַלִּכְלוּךְ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר סְבִיבוֹת אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. הֵן בְּכָךְ גּוֹרֵם הוּא לַמֶּלֶךְ נַחַת-רוּחַ וְעֹנֶג רַב.

"גַּם אֲנִי כְּאוֹתוֹ עֶבֶד" – הִסְבִּיר הָרַב לַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. "אֶת כָּל לִכְלוּךְ הָעֲווֹנוֹת וְטִנֹּפֶת הַחֲטָאִים, אֲנִי מְנַקֶּה וּמְשַׁפְשֵׁף, מִתְפַּלֵּל וּמִתְוַדֶּה – מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת וְשִׂמְחָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת וְהַהִזְדַּמְּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ – יוֹם-הַכִּפּוּרִים – לְהָסִיר אֶת כָּל הָרַע שֶׁהִצְטַבֵּר בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. הַאִם אֵין נָאֶה לַעֲשׂוֹת זֹאת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה טְהוֹרָה?".

שָׁמַע הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר בְּהִתְפַּעֲלוּת עֲצוּמָה: "אִם כְּבוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּזוֹ, יְהִי חֶלְקִי עִמּוֹ".

*

גַּם לָנוּ – בְּנֵי הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן לַגָּלוּת וְהָרִאשׁוֹן לַגְּאֻלָּה – כְּדַאי לְהִצְטָרֵף לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רַב בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה לָנוּ בִּתְקוּפַת הַגָּלוּת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה אֲמִתִּית, עַל שֶׁזָּכִינוּ לְנַקּוֹת וּלְהָכִין אֶת הָעוֹלָם לְבִיאַת מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ!

סיפורי חסידים

גַּם זוֹ תְּשׁוּבָה

יְהוּדִי בְּבַרְדִיצ'וֹב פָּרַק מֵעָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת. כַּאֲשֶׁר הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק הָיָה פּוֹגְשׁוֹ, הָיָה אוֹמֵר לוֹ: "אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ, שֶׁכֵּן לְאַחַר שֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וּזְדוֹנוֹתֶיךָ יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת, יִהְיוּ לְךָ יוֹתֵר מִצְווֹת מֵאֲשֶׁר לִי". הָאִישׁ הָיָה מֵשִׁיב בְּעַזּוּת: "רַבִּי, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תּוּכַל לְקַנֵּא בִּי עוֹד יוֹתֵר"...

כְּשֶׁהִזְקִין הָאִישׁ וְשָׁכַב עַל עֶרֶשׂ-דְּוַי, נִכְנַס אֵלָיו הַצַּדִּיק וְאָמַר: "נוּ, וְעַכְשָׁו?". נַעֲנָה הָאִישׁ: "לַפָּרִיץ הָיָה יְהוּדִי מְמֻנֶּה עַל הַסּוּסִים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים נִסְדְּקָה הָאֻרְוָה וְהַגֶּשֶׁם הָיָה חוֹדֵר אֵלֶיהָ. אָמַר לוֹ הַפָּרִיץ לְתַקֵּן אֶת הַסְּדָקִים, אַךְ הוּא הִזְנִיחַ זֹאת וְלֹא תִּקֵּן. הַסְּדָקִים גָּדְלוּ וְכַאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי כְּבָר רָצָה לְתַקֵּן, לֹא הָיָה יָכֹל"... וּפָרַץ בִּבְכִי וָמֵת.

וְאָמַר רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק: "הוּא מֵת מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה".

אֵין סְלִיחָה

אֶל רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסְּלוֹנִים נִכְנַס יְהוּדִי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁלֵם בְּמַעֲשָׂיו, וְהָרַבִּי רָאָה לְנָכוֹן לְהוֹכִיחוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ. אוּלָם בְּפִי הָאִישׁ הָיָה תֵּרוּץ וְהֶסְבֵּר לְכָל דָּבָר. בְּעִנְיָן אֶחָד טָעַן שֶׁאֵין זֶה חֵטְא, בְּדָבָר שֵׁנִי הִסְבִּיר שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה, עַל מַעֲשֶׂה שְׁלִישִׁי הֵגִיב שֶׁזּוֹ עֲבֵרָה קַלָּה שֶׁהַכֹּל נִכְשָׁלִים בָּהּ, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה.

נַעֲנָה הַצַּדִּיק: "עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין אֶת פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק 'לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ'. אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְסָרֵב לִסְלֹחַ לִיהוּדִי, וַהֲלוֹא הוּא אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן?

"אֶלָּא פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא: 'לֹא יֹאבֶה' – הַחוֹטֵא, שֶׁה' יִסְלַח לוֹ. הוּא אֵינוֹ עוֹמֵד בְּהַכְנָעָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל חֲטָאָיו, אֶלָּא הוּא מְדַמֶּה שֶׁלֹּא חָטָא אוֹ שֶׁהַחֵטְא כְּבָר נִסְלַח לוֹ, וּמִמֵּילָא אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָכוֹל לִסְלֹחַ לוֹ".

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)