דיני פרוזבול
מצוות שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן משום דשמיטת כספים תלויה ביובל, וכיון דיובל אינו נוהג בזמן הזה שאין כל ישראל שרויים על אדמתן, הוא הדין שלא נוהג שמיטת כספים וכדרשת חז"ל [גיטין לו.] בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים, והיינו מן התורה משא"כ מדרבנן נוהג בזמן הזה.

תקנת הפרוזבול
כשראה הלל שהעשרים נמנעים מלהלוות לעניים בשנת השמיטה מפני שפחדו שלא יחזירו ואז שנה שביעית תשמט את החוב, ובכך עוברים על הכתוב "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה, ורעה בעיניך באחיך האביון" לפיכך תיקן תקנת פרוזבול, ופירוש המילה הוא, "פרוז" – תקנה, "בול" - כלומר לעשירים.

פרטים בכתיבת הפרוזבול
* זמן כתיבת הפרוזבול לכתחילה בסוף שנה שישית לפני ר"ה של שביעית, ובדיעבד יכול לעשות עד סוף שביעית – לדעת רבינו [שו"ע חו"מ הלכות הלוואה סל"ו] ויש שפסקו לעשות בסוף שנה שביעית.

* מותר לכתוב פרוזבול בלילה, וכן מותר לכתוב בעדים קרובים, דאינו דין ושטר רגילים דאסור לכתוב בלילה כיון דדינו כקבלת עדות. [הגהות מהריק"ש חו"מ סימן ס"ז סעיף לא].

* ניתן למנות שליח לכתוב עבורו שטר פרוזבול [אוצר הכסף הלכות שמיטת כספים עמ' ר"כ, בשם המחנה אפרים].

* נאמן אדם לומר אבד לי הפרוזבול, וכן אם נקרע – [אוצר הכסף שם עמ' רע"ה]

פרוזבול – בע"פ או בכתב ?
מדברי רבינו [סל"ה] נראה דאין צריך לכתוב אלא מספיק לקבץ שלשה אנשים ולומר להם "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה". [אלא שכ"ק אדמו"ר בשיחה [שערי שמיטה עמ' קס"ג] כתב ליתר נוחיות היה מהנכון לעשות את הפרוזבול בכתב, שע"י כן יוכל כל אדם להצטרף לפרוזבול ע"י חתימא גרידא על השטר, ונראה דהכוונה למבצעים שהיות ועמך ישראל לא ילך לשבת מול ג' אנשים וכו' לכן מן הנכון להדפיס שטר שכ"א חותם עליו ובחתימה בלבד עשה פרוזבול. [ועוד הוסיף הרבי שם בסוגריים שבכך גם מרוויחים ופותרים את בעיית הקרקע] כדלקמן. ומעשה רב מכ"ק אדמו"ר שעשה בע"פ.

מי צריך לעשות פרוזבול ?
לפי התקנה כל מי שנתן הלוואה לאדם אחר צריך לעשות, אלא כדאי שלכל אחד יהיה חוב בכדי שיוכל לקיים את העניין של פרוזבול.

בחור הסמוך על השולחן אביו האם מועיל פרוזבול ?
"אין כותבים פרוזבול אלא על קרקע" [משנה פ"י מ"ו], ופרש"י דרק הלוואה כי האי שכיח אבל בלי קרקע לא שכיח הלוואה, ולכן לא תיקנו חז"ל בזה פרוזבול.
א"כ לכאורה כל אחד שאין בבעלותו קרקע לא מועיל פרוזבול [כגון בחורים וכו']. והעצה לזה היא מה שמבואר במשנה שאם אין ללוה הקרקע מזכה לו המלווה בתוך שדהו כל שהוא, וכן כתב רבינו [סל"ה] "אפילו אינן שלו לגמרי אלא בשכירות או בשאלה לפי שעה, ואם אין לו כלל מזכה לו המלוה קרקע כל שהוא ע"י אחר אפילו שלא בפניו", ולכן צריך ליזהר לפני שכותב הפרוזבול לזכות ע"י אחר בקרקע כל שהוא ללוין שאין להם קרקע, שבזה דווקא הפרוזבול מועיל – [עי' בספר שמיטה כהלכתה עמ' קיב].

וכ"כ כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו [בשערי שמיטה עמ' קס"ד] דע"י מכירה בכתב אצל הרב מרוויחים שהרב יקנה לחותמים בשטר קרקע "כל שהוא", א"כ עדיף לעשות בכתב ואם לא עדיין ניתן לומר בע"פ והזמן המתאים הוא לאחר התרת נדרים.

* מותר לכתוב על עציץ נקוב דהוי דינו כקרקע.

נשים אי חייבות בפרוזבול ?
כתב החינוך [מצווה תע"ז] דמצווה זו בזכרים ונקבות, אע"ג דמ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות, מ"מ היות ומצוות עשה זו יש בה גם לאו לכן גם נשים חייבות בו, [ויש שכתבו דצריך להסתפק אי יש חיוב בנשים, וראה ילקו"י שביעית ח"א עמ' תקלו].

למעשה: בחורה, אישה גרושה, ואלמנה צריכים לעשות פרוזבול ויכולים לעשות גם ע"י שליח.
אישה נשואה בעלה עושה בשבילה, ואם יש לה חשבון פרטי ועשתה ממנו הלוואה נפרדת צריכה לעשות בנפרד פרוזבול או למנות את בעלה כשליח.

האם שביעית משמטת משכנתא
א. משכנתא במקום שדרכם לסלק המלוה בכל עת שיביא מעותיו, אם המלווה יכול לכוף ללוה לפרעו תוך הזמן, שביעית משמטתו אפילו תוך זמן הפרעון, ובמקום שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו, אפילו התנו שהמלווה יכול לכוף לפרעו תוך הזמן אין שביעית בתוך הזמן משמטתו [שו"ע שם ס"ב, וראשונים].

ב. באתרא דלא מסלקי [היינו שהלווה לא יכול לסלק החוב עד זמן הפרעון], לאחר זמן הפירעון והלווה יכול לסלק המלוה, נחלקו הרא"ש והרשב"א, להרא"ש שביעית משמטתו, ולהרשב"א אין שביעית משמטתו.

ג. לענין הלוואה בריבית – במקום שהמלווה אוכל פירות משדהו, אין שביעית משמטתו [לדעת הראשנים הנ"ל בדין משכנתא].

* שביעית משמטת גם מלווה שנעשה בע"פ ולא בשטר אא"כ יש לו פרוזבול – רבינו סל"ד.

שותפות אי נשמטת בשביעית
מי שעשה שותפות עם חברו והיו להם סחורה ושטרות, וכשהגיע שנת השמיטה היו השטרות או הסחורות ביד אחד מהם , אין שביעית משמטתו, משום דחלק השותפות הוא כמו פיקדון, ולא קרינן ביה כל בעל משה ידו [שו"ע ס"ד].

ערב שפרע למלווה ונתחייב הלוה לערב, האם שביעית משמטתו
א. מי שנעשה ערב להלוואה ופרע הערב למלווה במקום הלוה, והגיע שנת השמיטה נכון שהערב יעשה פרוזבול לאחר שפרעו למלווה, כיון שעתה נתחייב הלוה לערב כדין הלוואה בעלמא [שו"ע ס"ה]

ב. אם לא פרע הערב למלווה והגיע שנת שמיטה הלוה והערב פטורים מלשלם כיון דשביעית משמטת גם לערב [שועה"ר סוף הלכות הלוואה].

דין המלווה לעשר שנים
המלווה את חברו לעשר שנים או פחות או יותר, אין שביעית הבאה בתוך הזמן משמטתו, משום דהשתא לא קרינן ביה לא יגוש [שו"ע ס"י]. ואע"פ שלבסוף כשיגיע זמן הפירעון הוא בא לידי נגישה, הרי עתה אינו יכול לנגוש, לפיכך אינו נשמט.

המוסר שטרותיו לבי"ד
המוסר שטרותיו לבי"ד לפני השמיטה ואומר להם גבו לי חובי, אין שביעית משמטתו, כי מסר את כח התביעה של החוב לביה"ד והבי"ד אינם מוזהרים על כך [רבינו סל"ד ]

דין הקפת חנות, ושכר שכיר דאינה משמטת.
א.הקפת חנות אינה נשמטת, לפי שדרך החנווני להקיף לתקופה ממושכת ואין דרכו ליגוש מיד, והוי כאילו קבע לו זמן לאחר שביעית [סמ"ע סקכ"ו]

ב. וה"ה שכר שכיר שדרכו להקיף לבעה"ב לשנה או שנתיים, אינו משמט מטעם הנ"ל.

ג. וכן שכירים שמקבלים משכורת כל חודש, אז אם כשמגיע שנת שמיטה לא נגמר עדיין החודש שלהם ודאי שאינו משמט, כיון דלא קרינן ביה לא יגוש, שהרי עדיין לא נגמר החודש, אומנם היות וברוב הפעמים מתאחר זמן התשלום עד אחר תחילת החודש ממילא הוי כאילו שלא נגמר עדיין החודש שעבר, ואינו משמט. ולא שייך לומר בזה שנעשה החוב של החודש שעבר למלווה וישמט, אלא חשוב הוא כאילו מתמשך זמן החודש שעבר לתוך זמן החודש הבא.

דינים שונים באופן ההלוואה
א. גם אדם שנתן למלוה צ'ק על החשבון, אותו מלווה חייב לעשות פרוזבול דאם לא ישמט החוב משום דצ'ק אינו אלא הוראת תשלום בעלמא לכן גם לא ניתן לשלם עבור פדיון הבן.

ב. המשאיל לחברו פירות, יין שמן וכד' כיון שאין השאלה חוזרת בעינה, נחשב כהלוואת כסף והשביעית משמטת, דידוע החילוק בין הלואה להשאלה, השואל מחזיר את אותו חפץ לאחר שסיים להשתמש בו, משא"כ בהלוואה "הלואה להוצאה ניתנה" הלוה מחזיר כסף אחר או מצרכים אחרים במקום אלו שקיבל בהלוואה.

אלא שא"כ לא יועיל העצה להלוות לפני ר"ה דהרי סתם הלוואה ל30 יום ניתנה וא"כ הלואה זו אינה משתמטת בשביעית ולא יועיל העצה הנ"ל, אלא י"ל דיש חילוק היות והיום כשאר מלווים מצרכי מזון המנהג להחזיר מיד וא"כ אין זה הלואה רגילה שאמרו דסתם הלואה ל30 יום, ולכן יועיל העצה הנ"ל.

ג. מי שלקח הלוואה מגמ"ח או שנדר לעניים אין צורך לכתוב פרוזבול היות והלוואה זו אינה נשמטת דנחשבת כשייכת לבי"ד וכגבויה דמי, [אוצר הכסף שם עמ' רנד].

ד. מי שהפקיד כספו באופן זמני בגמ"ח ולא קידש הכסף צריך לעשות פרוזבול [עי' בספר אמרי יעקב ליקוטים סקי"ג]

ה. מנהלי בנקים צריכים לעשות פרוזבול ומספיק שטר אחד לכל הלווים.

בית דין חשוב
היות והשמיטה בזמן הזה מדרבנן, על כן אין הבדל בין בי"ד חשוב לאינו חשוב, אלא כל שיש ג' אנשים כשרים יכול לכתוב פרוזבול, [רמ"א חו"מ סימן ס"ז סעיף ח"י, והמחבר כתב דצריך דווקא בי"ד חשוב] אומנם להלכה היות והמצווה היא אחת לשבע שנים לכן נכון להחמיר ולהדר אחר בית דין חשוב של ת"ח [בי"ד חשוב היינו ת"ח היודעים עניין שמיטה ופרוזבול, ועיין בספר אוצר הכסף סימן ל"ז שהאריך וביאר כהנ"ל].

מי הדיינים
נכון לכתחילה שהדיינים לא יהיו קרובים זה לזה, ובדיעבד אין להחמיר בזה. אך אין מקפידים שלא יהיו קרובים למלוה.

מלווה הנמצא בחו"ל והלוה בארץ
לוה הנמצא בארץ וכבר שקעה השמש של יום אחרון של שנה שביעית, והמלוה נמצא בחו"ל ושם עדיין לא שקעה השמש, שביעית משמטת את החוב אף אם המלווה בחו"ל [כרם ציון בשם הגרשז"א].

ובאחרונים יש דיון מה הדין כשהמלוה בחו"ל והלוה בארץ אלא שהלוה מינה שליח בחו"ל שישלם את החוב, האם יועיל לכתוב פרוזבול לשליח שנמצא אף הוא בחו"ל ועדיין לא שקעה השמש או שהיות והלוה בארץ ושם כבר שקעה השמש כבר לא יכול לכתוב פרוזבול ? וי"ל דיכול לכתוב לשליח, כיון דהוא נשלח ע"י הלוה לשלם למלוה ואצלו לא נתקדש החג, וכמבואר בשו"ע [ס"כ] דניתן לכתוב אף בלא ידיעת הלוה, וא"כ גם בנידון השאלה הא' הכל הולך אחר המלוה.

מי שתבע חובו ללא פרוזבול
* התובע חובו לאחר שמיטה חוץ ממה שעובר על הלאוין של שביעית [בזמן שהוא מהתורה] עובר על לאו דגזל כי הוא אפקעתא דמלכא והחוב נחלט ואינו מגיע לו כלום, וצריך להחזיר לו המעות וגובים מנכסיו ואם מת גובים מהיורשים כדין כל גזל [מנחת חינוך תע"ז אות ד'].

* בעלי תשובה שלא הקפידו על שמיטת כספים וגבו חובתיהם בלי פרוזבול יש מקום לומר שאינם צריכים להחזיר כספם ללויהם וצ"ע – [עי' שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' רצ"א אות ד'].