מערכת COL | יום י"א אב ה׳תשס״ז 26.07.2007

"מבצעים" בדאצ'ה של מארינבד

בהגיע הימים שבין תשעה באב לר"ח אלול מתעורר בלב כל חסיד נוסטלגיה מסויימת למושגים "דאצ'ה" ו"מארינבד". בימים אלה נהגו כידוע רבותינו הק' נשיאי חב"ד בתוככי גדולי ישראל רבים לנפוש ("לעשות דאצ'ה") ולהחליף כוחות לקראת העבודה המאומצת של חודש אלול * גדולי האדמורי"ם וראשי הישיבות לא הגיעו השנה למארינבד, אבל השנה נפגשו שם שני בחורים הת' יוסף-יצחק גרוזמן מוינה, אוסטריה, והת' מנחם-מענדל דרוקמן מקריית-מוצקין, אשר מגדישים את חופשת הקיץ למבצעים בעיר פראג, ובהזדמנות זו נסעו למארינבד הסמוכה לא לצורך נופש אלא במטרה לחפש יהודים.
הת' יוסף-יצחק גרוזמן בשיחה עם יהודי במארינבד
בהגיע הימים שבין תשעה באב לר"ח אלול מתעורר בלב כל חסיד נוסטלגיה מסויימת למושגים "דאצ'ה" ו"מארינבד".

בימים אלה נהגו כידוע רבותינו הק' נשיאי חב"ד בתוככי גדולי ישראל רבים לנפוש ("לעשות דאצ'ה") ולהחליף כוחות לקראת העבודה המאומצת של חודש אלול והימים הנוראים בעיירת הנופש המפורסמת מארינבאד שבצ'כיה.

הרבה עניינים שעמדו בשעתו ברומה של היהדות "נחתכו" במארינבד, עקב העובדה שגדולי עולם שנפגשו שם ניצלו את ההזדמנות לדון בנושאים הבוערים שעמדו על סדר יומה של היהדות העולמית.

גם ה"כנסיה הגדולה" המפורסמת של "אגודת ישראל" התקיימה במארינבד.

גדולי האדמורי"ם וראשי הישיבות לא הגיעו השנה למארינבד, אבל השנה נפגשו שם 2 "תמימים": אחד מווינה שבאוסטריה - הת' י"י גרוזמן ואחד מקרית מוצקין שבאה"ק הת' מ"מ דרוקמן, אשר מגדישים את חופשת הקיץ ל"מבצעים" בעיר פראג, ובהזדמנות זו נסעו למארינבד הסמוכה לא לצורך נופש אלא במטרה לחפש יהודים.

הם פגשו שם, בין היתר, יהודי מקומי קשיש ומלא מרץ נעורים בשם פרופ' נתנאל פריד שמאוד שמח לפגוש יהודים ובהזדמנות זו הראה להם את הבנין בו התכנסה, לפי המשוער, ה"כנסיה הגדולה".

תוך כדי סיור במקום נחשפה אף מקוה טהרה (בתמונה המצו"ב) שכנראה שימשה גם את רבותינו הק' בעת שהייתם שם.



לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
15 תגובות
1.
כל הכבוד
י"א אב ה׳תשס״ז
ראו גידולים שגידלנו...
כפר חב"די
2.
לא שמענו אף פעם על ה"געגועים"
י"א אב ה׳תשס״ז
לא שמענו אף פעם על ה"געגועים" המתעוררים "בלב כל חסיד" בין ט באב לחודש אלול ל"דאצה"!!!

נער הייתי וגם זקנתי
ולא נראה לי שהבחור דרוקמן שמע על הגעגועים הנ"ל מאביו
ולא נראה לי שהנער גרוזמן שמע על כך מסביו החסיד הגאון והעובד מאנקע גרוזמן...

צר לי, יושב לו כותב אשר עטו ועיתו בידו וכותב דמיונות והזיות...

יכולת כך לכתוב אין סוף געגועים לכל מיני זמנים ומצבים שמתעוררים בלב כל חסיד...

שטויות!

רוב עמך ישראל בכל הדורות עד השואה
ובפרט החסידים (הן חב"ד והן חסידי פולין) שהתגוררו ברוסיה ובפולין
היו עניים מרודים שרעבו ללחם כפשוטו.

(ואכ"מ לספר שגם לרבי הריי"ץ היו זמנים שעקב העניות והמצוקה הכלכלית כפשוטו לא נסע לשם גם כאשר זה היה נחוץ לרפואתו כפשוטו)

הם לא חלמו להגיע למארינבאד או קארלסבאד...
הם בוודאי התגעגעו לאפשרות להיות ליד הרבי בעירו או במדינתו, כרגיל, ובדרך כלל קשה היה לתקשר עם הרבי כשהוא היה במדינה אחרת לצרכי רפואה וכו



3.
לחסידים היה רק געגועים לשמוע דא"ח
י"א אב ה׳תשס״ז
לא שמענו על הגעגועים לדאצה בימי הקיץ
4.
הגעגועים הם מהחסידים דשוויץ
י"א אב ה׳תשס״ז
אולי הגעגועים הם של נכדי החסידים דשווייץ הולנד בלגיה ומערב אירופה...

עכ"פ לא שמענו בנעוועל חיסלאוויץ קלימאוויץ קרמצוג הומליע וכיו"ב
וכן לא מהחסידים דטשקנט וסמרקנד

על ה ג ע ג ו ע י ם שמתעוררים בהם באופן טבעי ואוטומטי בתורשה מאבותיהם מידי קיץ
ל ק א ר ל ס ב א ד

ויש לברר אצל ר"מ ניסלעוויץ
5.
כבר לפני 100 שנה לא היו בעיר זו חרדים
י"א אב ה׳תשס״ז
קארלסבאד אינה "סמוכה " לפראג
היא שעתיים משם בשלזיה בחבל הסודטים
6.
יוסף יצחק, ישר כוחך!
י"א אב ה׳תשס״ז
מאחל: בן -דוד אוהב...
7.
גרוזמן ודרוקמן - גאים בכם!
י"א אב ה׳תשס״ז
חבר...
8.
מרגש מאד
י"א אב ה׳תשס״ז
גדולי עולם הסתובבו במקום הזה.

רבותינו הק נשיאי חב"ד, כמעט כל אדמור"י אירופה (גור, מונקאטש, אדמור"י רוזין , בעלזא ועוד ועוד),
הרב מבריסק, הרב מגאלאנטא, הרב מפאפא, הרב מלובלין,

ומי בעצם לא?
9.
מן הראוי לציין
י"א אב ה׳תשס״ז
שכל הפעולות היפות האלה הם בארגון השליח הראשי בפראג הרב מניס שי באראש.
10.
ל-2 תירגע
י"ב אב ה׳תשס״ז
קודם כל לא תזיק קצת אינטליגנציה טבעית" לפני שאתה יוצא במיתקפה רבתי.

"נוסטלגיה" אין פירושה "געגועים".

"נוסטלגיה" פירושה רגש.

ועתה לענייננו:

האם אין לחסיד נוסטלגיה-רגש למקום בו שהו, כתבו חסידות, הנהיגו את היהדות רבותינו נשיאנו ושאר גדולי עולם?
11.
למתוח מתגובה 2
י"ב אב ה׳תשס״ז
כתוב בכתבה "נוסטלגיה מסויימת".

אני לא מתגעגע לדצה ומעולם לא הייתי בדצה.

אבל אם אני בא לאתר מסויים שמספרים לי שאדמור"י חב"ד פעלו שם, שכל גדולי הדור הקודם המתיקו סוד שם, במפורש מתעוררת אצלי כלשון הכתבה - "נוסטלגיה מסויימת".

ולבסוף שמע עצה:

בימים החמים האלה כדאי מידי פעם ללגום כוס מים קרים...
12.
לתגובה מס 2
י"ב אב ה׳תשס״ז
כתוב במפורש בכתבה כי הבחורים נסעו למקום כדי "לחפש יהודים" במסגרת "מבצעים"!!!
אז מה לך "כי פרצת פרץ"?
13.
תשובה מ 2 לכל המגיבים למגיב 2
י"ב אב ה׳תשס״ז
ובכן הייתי לא פעם גם במארינבאד וגם בקארלסבאד
זה מקומות יפים מאוד המשרים אווירת מנוחה הבריאה לגוף ויש שם גם מעיינות מרפא.

בוודאי שכאשר נמצאים בעיירות האלו עומד לנגד זכרוננו האירועים ההיסטוריים היהודיים והחסידיים שהתרחשו בעיירות אלו

אך לא נסעתי לשם עקב נוסטלגיה ולא נסעתי לשם עקב "רגש" (כפי שכתב אחד המגיבים על פירוש המילה נוסטלגיה)

כאשר הכותב בכתבה כותב:
"מתעורר בלב כל חסיד נוסטלגיה מסויימת למושגים "דאצה" ו"מארינבד" "

הנה, אם הכותב לא כותב מתוך מידע פנימי עליון מבחינת "מזליהו חזי" שכל חסיד מתעורר אצלו מחצות הלילה של עשירי באב בבחינת מזלי של נמתו נוטלגיה "מסויימת" לערים הנ"ל

אלא כותב על סמך היכרות פשוטה עם החסידים בעוה"ז התחתון
היושבים בכל קצווי תבל וגעגועיהם עליהם בימים אלו הם מבחינה "מסויימת" למארינבאד... או קארלסבאד...

(ואני מנסה לתאר כעת את רש"ח בימים אלו מתגעגע למארינבאד ואת הרנ"נ מתפלל ומתגעגע לקארלסבאד או את רמ"פ מתוועד על הנוסטלגיה המסויימת...
מה אעשה ואיני זוכר את רמ"פ מדבר על כך ולא שמעתי מתלמידי רש"ח ורנ"נ רמז לכך)

(מיהו "כל חסיד"?)

זהו תיאור של שקר!
זהו שקר גם משום ש
א.
רוב "חסידי חב"ד" לא יודעים כלום לא על הערים הללו ולא על ההיסטוריה הנ"ל
ב.
משום שגם אלו המעט שכן יודעים ואני מכיר כמה כאלו, מעולם לא שמענו על "התעוררות הנוסטלגיה המסויימת" בימים אלו למקומות אלו. נקודה.
ג.
ז ה ל א חב"ד.

אילו סאטיריקן מקצועי היה נדרש לנוסטלגיה הדמיונית הנ"ל לכך הוא כבר היה מוצא השוואות חדות לנוסטלגיות אחרות הלקוחות מעולם האגדות...

ובכלל חסידים היו צמאים לדא"ח ולקרבה לרבי ותקופתו של הרבי בעיירות המרפא מסמלות הפסקה מדא"ח אי קרבה גשמית לרבי ואולי היא מסמלת גם חולשה בריאותית של הרבי שנזקק להתרפאות...

עכ"פ ההגדרה הזו תלושה מהמציאות
ואולי עוד מעט יפתחו ישיבה במקומות הללו ע"ש הרבי נ"ע והרבי הקודם
ואף ע"ש הרבי האמצעי שביקר בה

ומשם נעבור לישיבה במענטאן שעל חופי הריביירה הצרפתית
שם נפתח גם כיתה ע"ש ר"ז זלאטאפולסקי עם הניגון שניגן שם
ומידי קיץ יתעורר הנוסטלגיה.

נ.ב
הארמון בתמונה זה מרכז לשתיית מעיינות מרפא וזהו לא מלון ולא המלון שבו התקיימה הכנסייה הגדולה
14.
תגובה מ 2 ל 10
י"ב אב ה׳תשס״ז
אני לא יודע מה זה אינטליגנציה טבעית או רגשית או אקדמית
אני רק יודע לעיין במילון מה הפירוש נוסטלגיה:

"געגועים, התרפקות על העבר, השתפכות, שמאלץ, רגשנות, סנטימנטליות, ערגה, כמיהה, כיסופים"

אין אף אחד מההגדרות הנ"ל אצל "כל חסיד" גם לא בבחינה "מסויימת"
16.
מריאנבד
כ"א אלול ה׳תשס״ז
זה בחבל הסודטים בצכיה בצפון בוהמיה ולא בשלזיה שרובה היום בפולין. מריאנבד נמצאת כ200ק"מ צפונית מערבית לפראג על גבול גרמניה. פרופסור פריד הוא יהודי המתגורר לסרוגין בפראג ,בת"א ויש לו בית גם במריאנבד. בשבת שקדמה שקדמה לביקור בעת שהתפלל בבית חב"ד בפראג הזמין את שני הבחורים הנחמדים להתארח אצלו בכדי לספר להם על העבר היהודי של העיירה ולהראות להם את האתרים היהודים שבמקום.
פרוסור פריד ניצול שואה ומרצה לספרות באוניברסיטאות שונות בעולם, בשנות ה-60 שימש כראש הפדרציה של הקהילות במערב גרמניה וכיום הוא היהודי היחידי המתגורר במקום.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.