חשיפה: הוראות הרבי בקשר לספר "יחי המלך"

לא סוד בברוד
לספר את הסיפור השלם
לפני שלושה שבועות כתבתי כאן על תופעת ההתעלמות השיטתית מתשובות והוראות של הרבי, שאינן תומכות בדרך-הפעולה של אנשים מסויימים, עד כדי יצירת רושם כאילו בשנים תנש"א-תשנ"ב והלאה שינה הרבי את דעתו מן הקצה אל הקצה. ציינתי שאמנם בשנים ההן ניתנו תשובות חיוביות לכמה וכמה אנשים, אך באותו זמן ממש הוסיף הרבי להזהיר מפני מעשים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות.
כשרואים את התמונה השלמה ברור לגמרי שהרבי לא הסיר את ההגבלות והסייגים. מותר שיתקיים דיון איפה בדיוק עובר הקו בין המותר לאסור, אבל הגישה שאין הגבלות וכאילו התחילה 'תקופה חדשה', שבה מותר (ואף מצווה) לפרסם בראש חוצות את הדברים הללו – היא התעלמות ברורה משורה של הוראות חד-משמעיות שניתנו גם בתקופה המאוחרת ביותר.
במאמר ההוא סיפרתי על הוראה שקיבלתי אני עצמי בחודש שבט תשנ"ב. הרבי לא הסכים שאלך להסביר בטלוויזיה את העניין שחסידים אומרים על רבם שהוא משיח, וכתב: "האמנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר".
מהו 'מענה פרטי'
בערב השבת האחרונה הגיע לידי צילום ממאמר תגובה מאת ר' שלמה הלפרן. בתחילה נדמה היה לי שהוא מנסה לדון בדברים בדרך עניינית, אבל ההמשך היה מאכזב. שוב קיבלנו מקבץ של מענות בכיוון אחד בלבד, בשעה שאין חולק על העובדה שהיו מענות גם בכיוון הזה.
את ההוראה שקיבלתי אני מהרבי הוא פוטר באמירה שזה "מענה פרטי" ש"אינו מחייב את הרבים" (?!), אבל לעומת זה המענה החיובי שקיבל הרב ש"ב וולפא הוא כן הוראה לרבים. מה בדיוק ההבדל? לכותב הנכבד פתרונים.
מה שקומם אותי בעיקר הוא המשך המגמה להציג חצאי דברים, והלוא ידוע שחצי אמת גרוע משקר. שוב ושוב אני קורא ושומע איך מספרים את סיפורו של הספר 'יחי המלך' מאת הרשד"ב וולפא, ואיני מבין איך אפשר להשמיט חלקים חשובים ומשמעותיים כל-כך בפרשה. דווקא הסיפור הזה הוא דוגמה מובהקת לטענתי, שאמנם הרבי אישר דברים מסויימים, אבל שמר בקפידה על גבולות וסייגים.
הייתי מעורב אישית בהוצאת הספר הזה, ולכן אני יכול לספר על הדברים ממקור ראשון, דברים כהווייתם.
להשמיט קטעים
זה היה באמצע קיץ תנש"א. כזכור, הרבי הורה אז ללמוד את ענייני המשיח והגאולה. התחלתי לאסוף חומר בנושא, כדי לכתוב את המדור 'תורת הגאולה' ב'שיחת השבוע', ונתברר לי שכמעט אין ספרות מסודרת בענייני הגאולה.
ואז נזכרתי שהרב וולפא חיבר בשעתו ספר שלם בנושא הגאולה, אלא שהרבי הגיב על כך בחריפות רבה, בסדרת הפתקים הידועה משלהי תשד"מ, ואסר עליו "לדבר או לכתוב ועאכו"כ להפיץ ועאכו"כ להדפיס בעניני משיח". התקשרתי לרב וולפא ושאלתי אם אוכל לעיין בכתב-היד, כדי לשאוב משם חומר בענייני הגאולה.
בתחילה השיב בלאו מוחלט: "הרבי אסר עליי לעסוק בנושא, ומבחינתי הספר לא קיים". ניסיתי לטעון שעכשיו הרבי מבקש לעסוק בענייני הגאולה, אז מה רע להקל עליי ולהעמיד לעיוני את מה שהוא כבר ערך וליקט. לבסוף נעתר והרשה לי לעיין בתקליטור שהיה גנוז שבע שנים בדפוס כפר-חב"ד.
ישבתי כמה שעות בדפוס ורפרפתי בספר. הדברים מצאו חן בעיניי. חזרתי לרב וולפא ואמרתי שאולי עכשיו הרבי יסכים להוצאת הספר לאור. בעקבות זאת כתב לרבי שידידים יעצו לו לשאול את הרבי אם עכשיו יש מקום להוצאת הספר.
לשמחתנו הגדולה הגיע מענה חיובי, אבל בסייגים ברורים: "באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח – כדאי. אזכיר על הציון".
בעקבות המענה בחר הרב וולפא שלושה 'ידידים מבינים', שיעברו על הספר וישמיטו משם את הקטעים "שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח". השלושה היו הגה"ח הרב יצחק גולדברג, הגה"ח הרב מענדל ועכטר, ואני הקטן (בהקדמת הספר הרב וולפא מודה לנו על עבודתנו). הקו שעליו החלטנו הוא, שיש להשמיט מהספר כל התייחסות אקטואלית, אלא שייכתב כספר שהיה יכול להיכתב גם לפני מאתיים שנה, ומי שיסיק ממנו מסקנות – יעשה זאת על אחריותו.
אחרי שהספר נערך על-פי הקו הזה והושמטו ממנו כל אותם קטעים בעייתיים, הכניסו הרב וולפא אל הרבי לקראת ההדפסה וזכה לקבל את המענה החם (בי"ז במרחשוון תשנ"ב): "נתקבל תשואות חן תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור שיחליפו במכורך – ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון לכל הנ"ל".
איך אפשר אפוא לספר את סיפורו של הספר תוך כדי השמטת ההוראה על הוצאת הקטעים "שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח"? הלוא זה ממש עיוות וסילוף שאין דומה לו! הרי דווקא מזה יש לנו הוראה שהרבי הסכים להוצאת הספר רק אחרי שהושמטו ממנו קטעים שעלולים להרחיק יהודים!
"מכבר עניתי לו"
ועדיין אין זה סוף הסיפור. אני רואה לנכון לספר את הדברים, מתוך זהירות מֵרבית שלא לפגוע בכבוד וכו', אבל בלי להסתיר את הפרטים החשובים, שכן "תורה היא וללמוד אנו צריכים".
לאחר שהספר יצא לאור, הצעתי לרב וולפא להכין קונטרס על סדר התגלות המשיח על-פי הרמב"ם, תמצית מתוך הספר. הוא הכין את הקונטרס, אבל הכליל בו דברים שלעניות-דעתי חרגו מהקו שבו נכתב הספר. להגנתו טען שבשיחות הקודש של התקופה האחרונה מופיעים ביטויים שלא היו בעבר, ואם הרבי אומר ומגיה את הדברים, יש לנו על מי לסמוך. אני לא הסכמתי, והיו לנו הרבה דיונים על כל קטע, עד שבסופו של דבר הגענו לנוסח מוסכם.
כבר עמדתי להכניס את הקונטרס לדפוס, ואז ביקש הרב וולפא לעיין בו מחדש. הוא החזיקו אצלו כשבועיים, ולאחר מכן החזירו עם שינויים רבים מהסיכום האחרון. הוא התעקש על הכללת קטעים מסויימים, שאני סברתי כי הם מנוגדים להוראת הרבי, ועל עוד פרטים שלא יכולתי להסכים להם. בעקבות זאת הודעתי שלא אוכל להדפיס את הקונטרס במתכונתו זו, תוך הבעת צער על השעות והעמל שהשקעתי לשווא.
זה היה בחודש שבט תשנ"ב. באותו זמן נודע כי נשי חב"ד בארה"ב זכו למענה חיובי מהרבי על פעולות מסויימות שעשו, והרב וולפא חשב שהן יוכלו להוציא לאור את הקונטרס. הוא שיגר אליהן את החומר, אך הן החליטו להכניסו אל הרבי ולבקש את הסכמתו.
בפורים קטן תשנ"ב קיבלתי טלפון מהרב וולפא. קולו רעד: "הרבי מחזיר אותנו לימי תשד"מ". הוא סיפר לי, כי על הקונטרס שלו, שהכניסו נשי חב"ד אל הרבי, הוציא הרבי ביום אתמול את המענה הזה: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כו"כ [=כמה וכמה] מלימוד דא"ח. היפך הפצת המעיינות חוצה".
אמרתי לו שאינני מתפלא על המענה, והבעתי את צערי על שהתעקש לחרוג מהקו שעליו קיבל את ברכת הרבי ואת עידודו.
הנני מחזיק עתה בידי את כתב-היד של הקונטרס ההוא ומעלעל בדפיו. חיוך מריר עולה על שפתיי. לעומת הדברים שמתפרסמים היום בראש חוצות, יש כאן לכל היותר רמזים מעודנים. ואף-על-פי-כן כתב הרבי מענה נחרץ וחד-משמעי כל-כך.
להזכירכם, זה היה פחות משבועיים לפני כ"ז באדר-א תשנ"ב. ככל הידוע לי, זה המענה האחרון שכתב הרבי בנושאים האלה. הדברים מדברים בעד עצמם.
הנה לפניכם דוגמה לעוול שנגרם כאשר מספרים חצאי דברים ומשמיטים את הפרטים שאינם נוחים למישהו. דווקא סיפורו של הספר 'יחי המלך', שמנופפים בו כראיה ל'שינוי הקו' של הרבי, הוא המוכיח בצורה הברורה ביותר עד כמה הזהיר הרבי, גם בשנת תשנ"ב, מפרסום דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד תורת החסידות.
הבה נחזור כולנו לדרך המלך, ואז אכן נזכה ל'יחי המלך'.


אתה אחראי לכך שהרבה אנ"ש והתמימים הלכו שבי אחרי התעמולה השקרית ולא היה להם התשובות הנכונות, בגלל שאתה ואנשים כמותך שתקו ושמרו את התשובות בבטן!
אולי עכשיו תבינו שזה הכרח ממש לפרסם את זה בכל מקום.
דמגוגיה זולה!!!!
זה אומר דרשני!
ישר כח על פרסום הדברים ברבים. זה מאד מאד חשוב לדור הצעיר שלא יודע.
יש לי שאלה רצינית ועניינית.
מקובלים עלי לחלוטין הדברים שכתבת, שעד כ"ז אדר ניתנו תשובות בשני הכיוונים ואף בצורה ברורה שלא להרחיק יהודים וכו.
אך שאלת השאלות מה קרה במשך תקופה של כשנה בה הרבי עודד מידי יום ביומו לעיני אלפים את שירת היחי? הרבי גם עודד זאת במעמד פומבי בי שבט בשידור חי לכל העולם, האם זוהי לא הוכחה מספקת על שינוי קו?
ובכלל מעניין אותי כיצד אתה מתייחס לתקופה זו? האם ברור לך כשמש שבתקופה זו כל הנהגותיו הק של רבינו נחשבות בדיוק כמו לפני כ"ז אדר?
ישנם בני בליעל שמנסים לייחס כאילו הכתיבו לרבי דברים בתקופה זו ח"ו... האם בעניך הרבי מוכתב ע"י מישהו?
אשמח אם תתייחס לתגובתי.
ובכלל אשמח כל תשובה שתחשוף עד לג תמוז תשנ"ד שמדברת בעד או נגד פרסום זהותו של משיח וכו.
הנה עכשיו שפכת אור על פרשת הספר יחי המלך והדברים היו צריכים להכתב מזמן.
בהזדמנות זו אני מביע מחאה אישית כנגד אתר אינפו המעיז להתקרא חב"ד, שמעיזים להמשיך ולפרסם את שיחת הגאולה בניגוד לפס"ד הרבנים מד"א חב"ד באה"ק.
תודה רבה!
הרבי הסכים עם חלק מהספר ...
ברור לנו שהמשחיסטים מגזימים.
הם מקצינים דברים ובהחלט לא פועלים על פי הסיסמא של "באופן המתקבל".
אבל - מה איתנו?
האם לא נכון יהיה לומר שאנחנו קיצונים לכוון השני ומנסים להדחיק את העובדה שעד לפני 13 שנים הייתה כאן דמות פנומאנית יחידה במינה שדיברה באופן בהיר וברור על הליכה לגאולה "תיכף ומיד ממש" ??
המשיחסטים הקצינו לכוון אחד ואנחנו הקצנו לכוון השני. זאת התנהגות פוסט טראומאתית קלאסית.
הגיע הזמן לצאת מזה .
את הרבי נשיא דורינו יש ל"שווק" בצורה מכובדת - - "באופן המתקבל"
ואפילו יש לשקול פניה למפרסמים מנוסים לצורך עניין זה .
האור הגדול של הרבי צריך ויכול להגיע לכל יהודי .
המחלוקות מקטינות אותנו ומגחיכות אותנו על הציבור.
בואו ונקח את הרוח והחיות של המשיחיסטים ונכניס אותם למסגרת שפויה .
אורות דתוהו בכלים דתיקון....
הרבי היה נגד שיגידו ברחוב שהוא משיח, כי זה מרחק יהודים מחסידות ומחב"ד.
אבל דוקא באותו זמן שהרבי לא היה במצב בריאותי טוב, וחסידים עמדו וצעקו מעומק נפשם שהם מתחננים לקב"ה שהרבי יחיה ויהיה מלך המשיח, זה לא התקבל אצל אנשים באופן שלילי.
לכן הרבי עודד את זה, כדי לחזק את התפלה והצעקה שלנו, ושבאמת נפעל את הענין.
אבל אחרי ג' תמוז להגיד ברחוב שהרבי משיח זה פשוט חילול שמו של הרבי כמו שרואים במוחש.
וזה לא תשובה
אין הסבר לדבר הזה אבל זה לא משנה את המציאות ז"א המענות של הרבי עומדות ותקפות לעד
ול"רב" ברוד אתה טיפחתה את המשחיסיטם וממשיך לטפח ע"י השלוחים "שלך" בארץ כמו לדוגמא "הרב הלפרין מהרצליה ולא יעזור כל מה שאתה כותב כי בפני השטח אתה הוא המשחיסיט הגדול
זה רעיון יפה לקחת מכל קבוצה משהו ולהבין שה"אויב" נמצא בחוץ : כפירה בלבול וחוסר אונים בקרב אחינו בני ישראל היוצאים ממצרים.
הרבי עודד התפלה הזאת.
לצערינו לא זכינו.
ולדוגמא בענינינו, האבסורד של התגובה כ"כ שקוף, שהרי כ"א שואל את עצמו האם ר מנחת ברוד אכן מסכים לפרסם את הספר יחי המלך כפי שהוא הודפס אז עם המענה הקדוש והחיובי של הרבי?!
הספר שהי לו חלק בעריכתו!
(והרי לא נצרך לנבואה בכדי לענות על השאלה הפשוטה הזאת),
ואם התשובה היא שלילית, אז מדוע מנסים להציג את הדברים כאילו הכותב מנסה להיות צמוד למענות?!
והאמת והשלום אהבו!
וא"כ אין בזה שום הסכמה שצריכים להצהיר להאמין או לפרסם שהרבי הוא משיח. ועוד ועיקר, אין להעידוד ההוא שום קשר לאמירת יחי היום. ודומה לתפילת שוא.
ואל תשיבני שהיום הפירוש ביחי הוא שיחיה מחדש, דא"כ שיש בו היום פירוש חדש הרי לא ע"ז היה העידוד!
הרב וולפא מעולם לא הכחיש והסתיר מענות אלו, ואין כאן שום "חשיפה".
לא יאה מצדכם לצאת בכותרת חשיפה, המציגה חלילה את הרב וולפא כאילו הסתיר מענות אלו.
והלואי שהבט משמים וראה ויהפכו כבר ימים אילו לששון ולשמחה
תודה למערכת!
דא עקא, שהכרזת יחי המלך בלשונו של הרבי הרי היא: (א) נכללת בעד מתי, כמבואר שם בהשיחה, (ב) יש בה גם את הענין של הקיצו ורננו דדוד מלכא משיחא",
וכיון שכך, יש צורך להכריז יחי המלך במחננו, כדי להחיש את ההקיצו ורננו
ומי שנרתע מהכרזה זו כדי שלא להתחבר לכרזות עם כוונות אחרות, יכול וראוי שיזעק עד מתי ויכוון בזעקתו גם להענין הנ"ל דיחי המלך.
אולי תרמתי משהו לאחדותנו, ותקוותי שלא לפילוגנו, כי אז הנני מתחרט על כל האמור!
אז לכן היות והרבי שמע שיש עוד אנשים שלא מוכנים להוציא את הספר ולקבל את התכנים שכתובים בו, והעולם מלמטה עוד לא מוכן, אז לכן המענה של הרבי היה כפי שהוא היה.
אבל אם לא היו טענות מצד "התחתון" שזה מרחיק וכו, אז הרבי היה מסכים לכל זה, כמו שראו בהרבה מצבים ומקרים, כאשר הלכו מלמטה למעלה באמונה פשוטה ולא שאלו שאלות אולי זה יזיק ואולי זה ... אולי ואולי בטוח זה ח"ו היפך, אז כך ראו מלמעלה למטה מענות ועידודים.
כמו לדוגמא היוזמה המפורסמת מלמטה למעלה של הרב דוד נחשון,
הוא לא שאל ואף אחד גם לא טען טענות שונות ומשונות שזה ירחיק וכו, הוא פשוט קם ועשה מעשה ולאחר המעשה הציג לרבי את התוצאות וכידוע רבי מאוד עודד את זה ועוד לפני כן כל הרבנים חתמו על זה.
ודרך אגב, פחות משנה לאחר פורים קטן נב - יצא מכתב חתום ע"י הרבה מהרבנים שנמצאים היום בבית דין , בעד הספר (והם - הרבנים כמובן ידעו את המענה מפורים קטן נב), כי הזמנים השתנו התחילו עידודים חדשים ושירת היחי וכו - וזה גם מה שמחדש את המענה, כי אז הרבי שוב התחיל לראות שהעם כבר כן התחיל להיות (או המשיך להיות) מוכן מלמטה למעלה .
רבותי!!
בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו!
אני לא שמעתי שמתנגדים לזה ואדרבה זה ספר טוב.
הבעיה שאח"כ הוציא וולפא ספר חדש "יחי המלך המשיח" שלא עפ"י הוראות הרבי.
ושמעתי ממקורות מוסמכים שהרבנים שנתנו לא ההסכמה לא ידעו מהתשובות של הרבי שפירט הר' ברוד ואם היו יודעים לא היו נותנים לו הסכמה.
אבל אנשי בליעל סילפו את הסכמת הרבי (ע"י שיכנוע רבנים שיפסקו שהרבי מסכים לזה וכו) וכך יצרו את אחד משיאי החילול שם ליובאוויטש.
כמובן, שלאחר הרבי יצא למרפסת וראה את כל אנשי הטלוויזיה, הוא הראה כמה שיותר איך הוא קשור לחסידים ועודד וכו (וגם ככה אנשי הטלוויזיה עדיין צחקו תקופה ארוכה על כך שציפו ל"התגלות מלך המשיח" ולפועל הם ראו מישהו חולה וכו וכו ה"י).
העידוד של הרבי לעיני הטלוויזיה היה מוכרח אז כדי להפחית כמה שיותר את הנזק.
אני מאוד מקווה שבהמשך לכתבה הזו - יפרסמו את השיפור האמיתי והמלא שעמד אחרי יו"ד שבט תשנ"ג.
רבני אנ"ש גזרו על עצמם שתיקה במקום שיתכנסו לבית דין אחד גדול ויעמידו את כל הראויים על מקומם!!!!!!!!!!
אוי רבי! עד מתי???
ברצוני לומר לכל המגיבים בנוגע ל" יחי" תגידו לי אתם עוורים. אתם לא רואים לאן הביא הדיון במשפט הזה. וכי משפט זה הוא משנתו היחידה של מלכנו?!
וכי במשפט זה מסתכם מהותה של חבד?!
במקום לעסוק במשפט שנוי במחלוקת. תעסקו בדברים המפורשים שנאמרו ע"י רבינו זי"ע!
אם כן, זה חמור בעיניי לא פחות ממשיחיסטים גלויים.
בברכה, יהודי.
בגלל שהגופים ה"רישמיים" בחב"ד הפסיקו עם פרסום תמונות הרבי מהעלונים הרגילים בהם תמיד היו תמונות של הרבי.
וכן עם עוד הרבה דברים טובים שעשו עד ג תמוז.
לכן נולדה התנועה הקיצונית לצד שכנגד!
וטוב יעשו הגופים הרישמיים הללו, שיקחו חזרה את המושכות, ויניעו את הכוחות עם "סיסמאות" חדשות. ופעילות חדשה ומגוונת וכו. על מנת למלא את החסר.
שימו לב העם מחכה לפעולה...
החסידים מחכים ל"מבצעים", רק צריך "ארגון" שיסכים לקחת את האחריות והארגון...
שה יעזור שימצא אחד או שניים או שלושה שירצו ברצינות לפעול גאולה ויעשו הכל באופן המתקבל. ונזכה במהרה לגאולה.
יש ב"נחלה" מטורף אחד שכל היום הולך עם חיוך על הגאולה שכבר באה.והוא עושה בביתו מסיבות אסיד לילדים ונותן להם מתנות ומשגע אותם העיקר שהם יצעקו יחי בכל מקום. כבר הספיק להרוס הרבה בתים. מדוע מתייחסים אליו בשויון נפש??
אנשים כמותו -בכל מקום- צריכים להוקיע בכל התוקף.
השבוע הגיע ילד קטן בגיל 4-5 לאביו ואמר לו שהמורה הנ"ל אמר שחייבים לבוא לכיתה עם כיפה יחי. והוא עושה על כך טרור. ילד שלא עושה רצונו הוא מזכיר לו כל שניה שאין לו כיפה עם יחי. הוא הורס את הילדים. חובה לטפל בזה כעת.
יחי המלך!
הדברים שהר וולפא רצה להכניס בספר בתור הלכה וקביעות דברים אודות זהות המשיח אותם דברים הרבי שלל בתכלית ואותם הדברים לא נמצאים בספר הראשון שהובא בפני הרבי. לאחר כז אדר הוא לקח האומץ לילך נגד מה שהוא ידע שהוא נגד רצון הרבי ולא היה מעיז לעשות זאת קודם כ"ז אדר ושיקר וסילף ....
מה שהרבי קבע וביאר ופירש נמצא הכל מפורש בלקוטי השיחות ובההתוועדויות. שם לא מוצאים כל ה"חידושים" וסילופים שהמציאו לאחר כ"ז אדר.
אין שום קביעות באופן מוחלטי בשיחות רבינו, לא מיבעי בגדרי ההלכה אלא אפי בסגנון תורת החסידות לקבוע שהרבי קובע שהוא המלך המשיח כפשוטו, אין דבר כזה נקודה (ואדרבא...).
ובמילא אין במה שעודד הרבי סתירה למה שקבע בפירוש בשיחות, כיון שלא פירש הכוונה בשירה זו אין לפרשה באופן שהיא סותר הקביעות הברורות שבשיחות נא-נב.
והרי אפשר לפרש כפשוט שתקופה ההיא היה תפיל עמוקה שיתממש הרצון והצפייה שהמשיח שבדור יתגלה כפשוטו ושלא יהיה ג תמוז...לדאבונינו היה ג תמוז ואין בשירה ההיא פירוש כי הוא זה שנאמר ששירה ההיא נמשך עכשיו לאחר ג תמוז.
אתה כותב שנשי חב"ד שהכניסו את זה לרבי כתבו שזה יכול להרחיק יהודים.
לא היה ולא נברא!!!!!!!
אדרבה, הם זכו אז לקבל עידוד לסעודת מלוה מלכה שעשו לקבלת פני משיח והכניסו הקונטרס רק בשביל לקבל אישור בלי שום דברים שאתה כותב.
זה לא יאומן איך שמסוגלים להמציא שקרים!!!!
עשיתי חיפוש קטן ומצאתי הרבה העלמות כאלו, והבאתי לקמן רק מעט מזעיר.
זה מבית משיח 421:
ספר חדש: “יחי המלך”
הרבי:נתקבל תשואות חן
הספר הראשון בו הוסבר בהרחבה היסוד לפסק הדין שהרבי בחזקת משיח, נעשה על ידי הרב שלום דובער הלוי וולפא בספרו “יחי המלך”. עוד טרם נכרך הכניס את ספרו לרבי, ובי”ט חשון תשנ”ב השיב הרבי:
“נתקבל תשואות חן תשואות חן. מצורף בזה שיוציא לאור שיחליפו במכורך - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות. אזכיר על הציון להנ”ל”.
הרבי התענין גם בקשר לקבלת “הסכמות” מגדולי ישראל על הספר “יחי המלך” שערך הרב וולפא.
זמן קצר לאחר הופעת הספר, שאל השליח הרב יורם אולמן מאוסטרליה את הרבי ‘באם נכון הדבר’ ללמוד עם אנשים זרים בספר זה, שגם מגדיר בבירור מיהו המשיח, ובאם כן מבקש הוא את ברכת הרבי שיהיה בהצלחה. הרבי השיב תשובה חיובית.
שליחו הראשי של הרבי בארגנטינה, הרב צבי גרינבלאט, קיבל את הסכמת הרבי לתרגם פרק מסויים מהספר “יחי המלך המשיח” - בו מוסברת ההלכה של בחזקת משיח ונקשרת לעבודה שהרבי הוא המשיח - ולהפיצו בכל ארגנטינה באמצעות אדם שלא נמנה על חסידי חב”ד.
עד כאן מהעתון הנ"ל. וכמובן הושמט כל מה שהרבי ציוה להשמיט הקטעים שעלולים לרחק יהודים מתורת החסידות.
ובבית משיח 599:
אולם, גם זה כבר ידוע ומפורסם, שלאחר שעברו 6 שנים, פנו אליו ועד רבני חב"ד, וציווו אותו לשאול את הרבי אולי הגיע הזמן להוציא את הספר, והרבי אישר את ההוצאה בתנאי שיעברו על-זה כמה ידידים מבינים, ואז צוה עליו הרבי לקבל הסכמות על הספר, ואפילו ביקש להודיע לו מיד התוצאות אם ההסכמות נתקבלו, וכשהגיע הספר לידיו קיבל הרב וולפא תשובה נפלאה, ואחר-כך היה ניכר בשיחות הקודש של שבת שהרבי מתייחס לזה. ובהמשך היו תשובות לשלוחים שונים לתרגם הספר לשפות שונות וללמוד עם מושפעיהם.
עכ"ל.
פה כן הוזכר "שיעברו על זה כמה ידידים מבינים" אבל הושמט שתפקידם הוא "להשמיט הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבנ"י מלימוד דא"ח".
ככה מסלפים ומעלימים במשך כל השנים ולכן טוב שפורסם האמת.
עכשיו אתה חוזר על עלילת כזב שהורידו את התמונה של הרבי מהעלונים וזה כביכול מצדיק את ההקצנה של המשיחיסטים.
אני רואה את העלונים של צא"ח ולא הורידו שום תמונה, בכל עלון יש את התמונה של הרבי.
אז תפסיקו לבלבל במוח.
שליח
אתה שייך לפורום של האנשים שאינם מסוגלים להתעלות מעל לשערות ראשם ולהבין מה הם צדיקים ומי היו אבות האומה, ולכן הם עוסקים בביקורת המקרא.
ואף אתה כן - בקוצר הבנתך את משמעות דבריו של הרבי שביקש לזרז את הגאולה, ולא את הפירסומת על עצמו ח"ו.
רק לילד יש צורך להבהיר דברים פשוטים כ"כ.
האם הרבי שינה את דעתו וכבר אין חשש כזה - זה לכל היותר "שמא".
וכל הפרשנויות כולל עידוד ה"יחי" לא מוציאים את זה מגדר "שמא".
אז למה לעשות דוקא דבר שהוא בגדר "שמא" במקום לעסוק בהפצת מעינות החסידות שזה "ברי".
וע"כ אינני מאמין לכל המענות שפתאום נשלפים כשלפני ג תמוז ר יואל הסביר לנו כל שיחה של הרבי (הוא לא הסביר את היגיונו שלו אלא של הרבי) בנושא של משיח ושעל פיה הרבי ימשיך לחיות לעולם ועד האם כל המענות שעליהם הוא התבסס אפשר לקרא להם הסחפות כמו שמנדי ברוד קורא לזה?
מעולם לא חשבתי שהרבי הוא המשיח ולא חשבתי בכלל מיהו המשיח, העיקר שיבוא.
כך חונכתי וכך חונכו מכריי החבדיים.
אין איש היכול לדעת מיהו המשיח.
אמרות של אדמורי חב"ד בעניין הם עניינים שמיימיים שאין לנו עסק בהם.
עדיין לא ענית על שאלתי הפשוטה: גם הרבי ו"הלא משיחיסטים" טוענים שהרבי הינו המשיח אבל זה לא לפירסום כי אנשים שאינם מחב"ד יקבלו זאת בעין לא טובה, האם הבנתי נכון?
בברכה, יהודי.
לפני ג תמוז זה היה ברור שאף אחד לא רצה לחשוב על ענין של הסתלקות, ולכן חיזקו האחד את השני שזה בטוח לא יהיה, ופירשו את השיחות באופן כזה.
אבל עובדה שג תמוז קרה, ואז הבינו שלא היו מוכרחים לפרש את השיחות רק ככה.
זה כמו מישהו שאמר בשנת תשל"ח שבטוח משיח יבוא השנה עד י שבט, כי בשיחת י שבט תשי"א הרבי מביא סיפור מהרבי הריי"צ, ששם התקיימה ההבטחה אחרי 27 שנים, ואומר שאצלינו בטח לא ימשך כ"כ הרבה זמן.
אז פשוט שלפני שעברו 27 שנים צריך לחשוב שבאמת לא יעברו, אבל אם רואים שעבר הזמן ומשיח לא בא, כנראה שזה לא נאמר כוודאות אלא בתור תפילה ואמונה וכיו"ב.
ולכן חסידים האמינו על הרבי שהוא משיח שבדורנו.
היה עוד הרבה אישים שאמרו עליהם שהם משיח שבדור.
גם לפני ג תמוז לא היה צריך לצעוק את זה ברחובות. כ"ש אחרי ג תמוז שאנחנו באמת לא יודעים (כי אם משיח יבוא מן המתים הרי יש הרבה מועמדים)
ומתיחס למאמר קבלת הנשיאות יא שבט - "בתי לגני"?
וגם לפי מה שאתה אומר, אז יוצא שעכשיו צריך רבי אחר רבי חדש ח"ו , רבי שמיני מאדמו"ר הזקן?
ככה יוצא רח"ל?!?!?!
אבל כמובן ופשוט שכל זה לא יכול להיות.