"חסיד אינו מעלים הוראות שאינן נוחות לו" / מאמר דעה

מאת מנחם ברוד
בשבוע שעבר שודרה בערוץ השני תכנית בת מחצית השעה שהוקדשה לרבי. הוזמנתי להשתתף בתכנית, לצד העיתונאי שלמה נקדימון והד"ר שלי גולדברג. נראה לי שזו הייתה תכנית מוצלחת, שהצליחה להביא לציבור מעט מדמותו ומפועלו של הרבי. כאלה הן גם התגובות מצד אנשים שצפו בתכנית.
במהלך התכנית העלה המראיין את עניין זיהויו של הרבי כמשיח. השבתי שהרבי לא רצה שיעסקו בהיבט זה, ובכמה וכמה הזדמנויות ביטא את עוגמת-הנפש שהפרסומים הללו גורמים לו, ולכן אינני רוצה לעסוק בעניין.
מטבע הדברים, מאחר שבעניין זה אין הדעות שוות בקרב חסידי חב"ד, זכתה תשובתי זו לתגובות מעורבות. היו שאהבו אותה, והיו שחשבו כי הייתי צריך להשיב שמותר לחסיד לחשוב שרבו הוא המשיח וכו'. עד כאן הכול צפוי. הדברים כבר נדונו ונלעסו אין-ספור פעמים, וכל-אחד ואחד בוחר את העמדה הרצויה לו.
אבל שיחת טלפון שקיבלתי בערב שלאחר השידור עוררה בי מחשבות חדשות. מתקשר אברך שאיני מכירו אישית, מקדים ואומר שאין בכוונתו לקנטר, אלא הוא באמת מחפש את האמת, וטוען כך: "נכון שבעבר היו התבטאויות מצד הרבי נגד פרסום הדברים, אבל זה היה בשנים שעברו. לעומת זאת, בשנים תנש"א-תשנ"ב הרבי הסכים ועודד את הפרסומים ולא התנגד להם".
דבריו הפתיעו אותי. "לא שמעת על הוראות השוללות את הפרסומים האלה גם בשנים תנש"א-תשנ"ב?", שאלתי.
"אני יודע על תשובות כאלה רק בשנים שלפני כן, אבל בשנים תנש"א-תשנ"ב הרבי התיר לפרסם ועודד את הפרסומים", השיב לי.
סיפרתי לו על כמה וכמה תשובות והוראות מהרבי בשנים הללו, והוא היה מופתע לגמרי. מתברר שלא שמע על כך מעולם.
ההגינות מחייבת
לאחר השיחה הטלפונית מצאתי את עצמי מהרהר בדברים. אכן, כלל גדול קבעו חז"ל ש"אין דעותיהם שוות". שני אנשים יכולים לקבל אותם נתונים ולהגיע למסקנות שונות זו מזו. אבל המבחן להגינות וליושר הוא שכל הנתונים יונחו לפניהם. אם מראש מציגים נתונים חלקיים או מעוּותים, ומעלימים את העובדות שאינן תומכות בדעה המוקדמת – זה דבר בלתי הגון ובלתי ראוי.
על-אחת-כמה-וכמה נחוצה גישה ישרה והגונה כשמדובר בדברי הרבי. הלוא אנחנו חסידים, והדבר היקר לנו ביותר הוא לכוון לדעתו הקדושה של הרבי. אין לנו דעות מוכתבות מראש. אם נגיע למסקנה כי רצון הרבי הוא שנעשה כך וכך – הרי זו צריכה להיות דעתנו ושאיפתנו. איך ייתכן אפוא שבדיון ציבורי בין חסידים מעלימים לגמרי סדרה שלמה של תשובות והוראות, רק בגלל שהיא סותרת את העמדה שמישהו מחזיק בה. כאילו אומרים: אל תבלבלו אותנו עם העובדות.
באותה מידה שאין מן ההגינות להתעלם מהשינויים שאכן חלו בשנים תנש"א-תשנ"ב, כך אין זה מן היושר להתעלם מההוראות שניתנו בשנים האלה ושהגבילו או אף אסרו את הפרסומים בכיוון הזה. מה שנדרש מאיתנו הוא מה שנדרש מכל יהודי שלומד רמב"ם ומוצא סתירה בדבריו. לא בוחרים את ההלכה שמשום מה נוחה לנו ומתעלמים מההלכה הסותרת אותה, אלא מנסים ליישב את הדברים. אולי מדובר בשני מקרים שונים או בתנאים אחרים, ככל הדרכים שאנחנו מכירים מהש"ס ומהפוסקים ביישוב סתירות וקושיות.
להבין את הקו
התייחסות רצינית לנושא מחייבת לקחת שולחן גדול ורחב, לפרוש עליו את כל התשובות, ההוראות וההתייחסויות של הרבי בשנים האלה, ולנסות להבין את הקו. או-אז יתברר שגם בשנים האלה קבע הרבי גבולות ברורים, כשם שעודד פעילות מסויימת ומוגדרת מאוד, אבל לא התיר את הרצועה לגמרי, כפי שכמה וכמה מנסים לטעון.
מי שעשה בשעתו עבודה מקיפה בסוגיה הזאת הוא הרב אברהם-ברוך פבזנר, לקראת הכינוס הארצי של שלוחי הרבי בארץ, הראשון לאחר ג' בתמוז תשנ"ד. בכינוס הזה, שנערך בטבריה, הציג הרב פבזנר לפני המשתתפים את ההוראות לכאן ולכאן והציע דרך להבין את הקו של הרבי.
הדברים נתקבלו בשעתו על-ידי המשתתפים, ובעקבותיהם גובשה מדיניות שעל בסיסה פועלת עד היום המערכת הגדולה של צעירי-אגודת-חב"ד והשלוחים. אילו הכול היו שומרים על העקרונות שנקבעו בכינוס הזה, היינו חוסכים מעצמנו אין-ספור חיכוכים וחילוקי-דעות.
הוראה באמצע הלילה
אספר כאן, אפוא, על הוראה שזכיתי בעצמי לקבל בשנת תשנ"ב, בדיוק בנושא שבו נפתחה הרשימה, כיצד להתייחס לשאלות מסוג זה העולות בתקשורת.
זה היה בימים הסמוכים לי' בשבט תשנ"ב. יום אחד, בשעת אחר-הצהריים, אני מקבל טלפון מסוכנות הידיעות 'עתים'. הכתב מספר לי שנתקל בקבוצת נשים חב"דיות העומדות בחוצות העיר ירושלים ומחתימות את העוברים ושבים על 'קבלת המלכות', שבו מבקשים החותמים מהרבי להתגלות כמשיח.
כלל קטן בהלכות תקשורת: לפעמים עצם התגובה יוצרת את הכתבה. כשיש ידיעה ויש תגובה, יש 'בשר' לפרסום הכתבה. בהעדר תגובה והתייחסות מתברר לפעמים שאין מה לפרסם. לאור זאת השבתי שאיני רוצה להתייחס לעניין, מתוך תקווה שהסיפור לא יבשיל לכלל ידיעה עיתונאית.
כמה שעות אחר-כך אני מקבל טלפון מהטלוויזיה, ומבקשים שאבוא להתראיין בעניין בתכנית הבוקר. הבנתי שהידיעה כבר רצה במערכות התקשורת, ואולי גם תופיע בעיתונים, ולכן אולי כדאי לשנות גישה וכּן לתת התייחסות והסבר לעניין.
לאחר התייעצות הוחלט שאיענה להזמנה, וכמו-כן גובש הקו שאותו אציג. התכוננתי לדבר על כך שתלמידים וחסידים רשאים לחשוב שרבם הוא הראוי להיות משיח, וכדי לחזק אמונה זו, גם כותבים לו שמתמסרים אליו ומוכנים לפעול עמו להבאת הגאולה וכד'.
הנוהג בצאגו"ח היה שמדי יום או יומיים היה נשלח לרבי דו"ח. באותו ערב שיגר הרב אהרונוב דו"ח, ובו פורט גם העניין של הפנייה מסוכנות 'עתים', ולאחר מכן ההזמנה מהטלוויזיה. כמו-כן נכתבו הנקודות שאותן אני אמור להציג, וביקשנו ברכה להצלחה.
בלילה כיוונתי שעון מעורר לחמש בבוקר, כדי לנסוע לירושלים, לתכנית הבוקר.
בשעה שתיים אחר חצות העיר אותי הטלפון. נתבשרתי כי הרבי הגיב מיד על הדו"ח שעסק בנושא הזה. במקום שבו נכתב כי על הפנייה מסוכנות 'עיתים" השבתי שאין ברצוני להתייחס לעניין, כתב הרבי: "וכן ימשיך גם לעתיד לבוא". בהמשך, היכן שהוצג ההסבר שהתכוננתי להסביר, כתב הרבי: "האמנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר".
מובן שהודעתי לעורכי התכנית שלא אוכל להגיע.
שימו לב: מדובר בשבט תשנ"ב. בשיא הלהט בנושא משיח. גם לא היו כאן שאלות או היסוסים, אלא פעולה שהוחלט לעשותה. ובכל-זאת הרבי ראה לנכון להתערב ולתת הוראות שאין ברורות מהן. הוא אינו מסכים שידברו אפילו דברים 'מתונים', מחשש שמא מתוך זה ניגרר ל"עוד יותר".
עכשיו תבוא השאלה הצפויה: אז למה לא הקפדנו על הקו הזה בשנת תשנ"ג? אני מודה ומתוודה: כולנו נסחפנו אז וחצינו גבולות שלא היינו אמורים לחצותם. בחשבון-נפש כן ואמיתי שעשינו אחרי ג' בתמוז תשנ"ד, התברר כי לא כל מה שעשינו באותה תקופה היה נכון. במבט לאחור, היינו צריכים להיות צמודים לגמרי להוראות שניתנו לנו ולא להיסחף. אבל לפחות עכשיו מחובתנו להיצמד להוראות ולא לסטות מהן כמלוא נימה.
יש לנו דיי והותר לעשות בעניינים הברורים שהרבי ציווה עלינו – לחיות עם משיח, ללמוד את ענייני הגאולה, לעורר ציפייה לגאולה, לבקש את המשיח. בזה עלינו להתרכז, כי זו "הדרך הישרה" שתביא את הגאולה.

ואני יודע שאתה לא מוכן לקבל ולהבין את זה... יש בחסידות הענפה והברוכה שלנו מספר (רב של ) חסידים של הרבי שלא מוכנים לא לפרסם משיח בחוצות העיר ועל כל עמוד חשמל ובלטה מלוכלכת ואפילו על עץ רענן...
ותאמין לי שהם יודעים את כל השיחות והמכתבים של הרבי בענין.
ואני לא מדבר על בעלי התשובה...
מאיפה אני אמור לדעת אם אתם לא מפרסמים ולא מגלים?
למה את ההוראה הזאת שקיבלת מהרבי אתה מפרסם רק עכשיו?
למה אברך כמוני לא היה יכול לדעת את זה עד היום, אבל את התשובות הנוחות למשיחיסטים הם מפרסמים שוב ושוב ובכל פינה?
הרבי הורה לנו לפרסם את ענין המשיח והגאולה ולא לעשות קמפיין שהוא משיח.
בתשנ"ג אכן טעו רבים ועשו את הדברים שהרבי אמר בפירוש לא לעשות, והפכו את כל נושא המשיח לענין של מחלוקת רח"ל.
ומי יודע אם לא בגלל זה הגאולה מתעכבת.
מי ראה פה באתר משהו על הכנה להתגלות המשיח,
פוחדים מהמשיח יותר מאשר................
להביא את המשיח דרך קיום מצוות וכו וכל אחד יודעה שמחלוקת הרסני זה מעשה סטן
בין היתר, בספר של הרב יחזקאל סופר שי ("יתבררו ויתלבנו"), שם גם בין כמה מענות ברוח כגון זו, מאותה התקופה ג"כ.
באמת לפני ג' תמוז - בזמן שחב"ד אמרה שמשיח חיב להיות דוקא מי שחי בדור הזה - באמת לא היה מועמד מתאים יותר מאשר הרבי זי"ע.
אבל אחרי ג' תמוז כשהתחילו להגיד שמשיח יבוא דוקא מן המתים ולא מן החיים, הרי יש הרבה מועמדים ומהיכי תיתי לקבוע שזה דוקא הרבי!
1. ישר כוח על המאמר הברור ובפרט על הסעיף האחרון.
2. אין צועקים על העבר, אולם כו"כ פעמים בפגישתנו ביקשתי ממך לא להסס לומר את האמת ללא מורא ופחד ולא לחשוש מפני טענות של "אחדות" מדומה. ומוטב מאוחר וכו.
3. "עצת ה היא תקום" וכפירוש הידוע (בתקופת התייסדות תו"ת)-תקום ר"ת "תלמד ק"ו ממנו" - אין להסתפק בכתיבת מאמרים בשבועון ו/או באתר אינטרנט וכדו אלא להוציא חומר הסברה תקופתי , המיוסד על פי ההוראות הברורות של כ"ק אדמו"ר זי"ע
ולשלוח לכל בית של אנ"ש. לענ"ד החומר צריך לצאת ע"י גוף רשמי -אגו"ח , ובודאי ימצא על כך מימון ע"י כמה וכמה מאנ"ש שכבודו של הרבי וכבודה של חב"ד חשובים ויקרים לליבם. (ואני המתחיל בתרומה של 1000$ בלי"נ)
בכבוד רב, ידיד
דרך אגב, עובדה שרוב רובם משיחיסטים!
ועוד כמה שיחות שהיו אחרי שבט נב?
לזה לא מתיחסים?
בברכה
מגיב 3 לשעבר (אני שמח שהגבתם על התגובה, ובכלל שCOL פרסמו אותה, באמת תודה רבה, וכך אתם צריכים לעשות תמיד להראות שיש גם כאלו עם דעות אחרות!) ושנזכה מיד לגאולה השלמה! מיותר לבקש שוב מה שבקשתי בסוף תגובתי הקודמת...
אה?
יש למישהו הסבר?
הגיע הזמן שמישהו ילקט את כל התשובות האלה ויפרסם אותם למען ידע דור אחרון.
אלא חייבים לומר שכל אחד יעשה כפי ההוראות שקיבל!!!
ולהפסיק לומר לשני איך להתנהג!!!
אלו שקיבלו הוראות שלא לפרסם, שלא יפרסמו!!!
אלו שקיבלו הוראות לפרסם, שיפרסמו!!!
ואם הרבי נותן הוראות לאנשים בעלי תפקידים בחב"ד שלא לפרסם כי זה גורם נזק להפצת המעינות, אז כל אחד צריך לחשוש ולא לעשות את זה.
אל תעשו מהרבי ח"ו שהוא אומר ככה והפוך, אלא רואים ברור שהוא לא רוצה את כל הפרסומים האלה, ואם מישהו קיבל הוראה פרטים של עידוד, צריך לברר בדיוק על מה זה היה, וזה לא הוראה לכל העולם.
האם זה הדבר היחיד שהרבי דרש שיעסקו בו? האם שאר הדברים שהרבי דרש, אכן קיימו בצורה שאין על מה להתחרט, ורק על זה יש להתחרט, שלקחו את דברי הרבי כפשוטם?
לענ"ד - הרבי הרי אמר ש"הגיע זמן" ו"די העכסטע צייט" - מתי שנפל הקומוניזם והתחילה יציאה גדולה מרוסיה וגם פעילות ברוסיה עצמה.
והרבי דרש מכל הגורמים בחב"ד שיעסקו עם העולים - והרי ידוע ומפורסם שבכח חזרה בתשובה ניתן להביא את הגואל.
ובמקום זה כל הנושא של החזרה בתשובה של העליה הגדולה מרוסיה נפל בין הכסאות, ועד שהתגלגל למצב שמכמעט שאין מי שעוסק בהם
זה לענ"ד הפיספוס העיקרי, והחטא העיקרי, והרבי הרי אמר "אני את שלי עשיתי ועכשו תעשו אתם מה שאתם יכולים לעשות" (וההסבר על זה מובא בשיחה אחרת - שהנשיא יכול להוציא את הציבור ידי חובה רק כשמקושרים אליו כדבעי)
ואיך אתה מתיחס לעידוד של יחי לעיני כל העולם התקשורת לוין ובכלל כל העידוד של יחי במשך נג נד.???
מה אתה אומר?
כנ"ל עידוד ה"יחי" פירושו שהרבי עודד את התפילה והזעקה של החסידים, שהתפללו שהרבי יאריך ימים ויתגלה כמשיח, ואין לך בו אלא חידושו.
פשיטא שהרבי ידע שרואים את זה בתקשורת. עדיין יש הבדל תהומי בין שמישהו רואה מה אני עושה בביתי, לבין כשאני עושה "קמפיין" לשכנע אותו.
הרבי לא רצה שיהיה "קמפיין" לשכנע שהוא משיח, וביחד עם זאת נתן עידוד לחסידים שזה נתן להם חיות וחיזוק באמונה.
רואים במוחש שכל ההכרזות על הרבי כמשיח הרחיקו מחב"ד ומלימוד חסידות המוני יהודים.
חוגים רחבים ביהדות חושבים שהמשיחיסטים פשוט ירדו מהפסים, ובטח זה לא מקרב אותם לחב"ד.
אז מה בכלל כל הויכוח?
מי שמבין מיהו אלוקים, שיעמוד!
מי שמבין מיהו רבי, שיעמוד גם!
עכשיו לכו תנסו להבין ולפרש את הרבי לאיזה צד שלא יהיה... בהצלחה!
תבינו שאתם מוגבלים ותצאו מכל הסרטים...
כולם היום מוכנים לקבל אם אתה תהיה מוכן בעצמך להסביר לעצמך ולהם!
הבעיה שאתה לא מעיז להסביר
לא מעיז לדבר
חושש ומפחד איך זה יתקבל.
ואז גם את הבעש"ט בקושי מזכירים.
אני מכיר כאלה!
ומה שבאמת רואים במוחש שרוב רובם של בעלי תשובה היום בחב"ד הם משיחיסטים. זה עובדה!!
אז זה רק מקרב ולא מרחיק.
ורבי פעם אמר שמשיח לא יכול להרחיק וד"ל ודו"ק.
באמת ככה עליך להתנהג ולענות את האמת שהרבי אסר "עליך" להתעסק בדברים אלה ולא כפי שענית "שהרבי לא רצה שיעסקו בהיבט זה, ובכמה וכמה הזדמנויות ביטא את עוגמת-הנפש שהפרסומים הללו גורמים לו, ולכן אינני רוצה לעסוק בעניין. "
זוהי הוראה פרטית אליך ולא תעשה מזה הוראה לרבים. ככה באמת תעשה קידוש השם שאתה מתנהג עפ"י הוראות הרבי אליך ותישאר צמוד להוראות הרבי ולא להמציא דברים שאינם שייכים לענינינו וממילא גורם שאחירים גם יסלפו את דברי הרבי כרצונם.
ובהנהגה כזו אכן לא תעלים את ההוראות של הרבי אליך.
ידידך ספיטשע
אם הוראה לאיש כלשהו זה "הוראה פרטית", הרי א"א ללמוד שום דבר מכל ההוראות, אז בשביל מה אתם מצטטים אותם ומפרסמים אותם?
אבל אנחנו כן לומדים מהוראות שניתנו לעסקנים ולאישים ולא רואים בזה "הוראה פרטית", ולכן ההוראה לרב ברוד צריכה ללמד את כלנו מהו רצונו הק של הרבי.
וזה שניתנו לאחרים עידודים וכו, אז כמו שהרב ברוד כותב, צריך להתבונן בפרטי הדברים ולהבין מה הרבי כן מסכים שיעשו ומה הוא לא רוצה שיעשו.
מההוראה לרב ברוד כדובר חב"ד אפשר ללמוד ברור שהרבי לא רוצה שידברו על זה בכלי התקשורת, וזה לא הוראה אישית אליו בלבד.
העידודים ניתנו לכולם ולעיני כל (כולל התקשורת דרך שידור לוין וכו) במשך כשנתיים בנג נד.
ואז הם באים בטענה חדשה, שהרבי עודד את ה"יחי" ולכן כל ההוראות נגד הפרסום בטלות.
ואני שואל, אם באמת כנים אתם, האם זו הפירוש היחידי שאפשר לתת, שהרבי ביטל את כל הסייגים, או שמא הכרזת ה"יחי" במצב ההוא היתה ענין גדול של חיזוק האמונה של חסידים, או בתוך זעקה לקב"ה, ולכן הרבי עודד את זה, ולא בתור הודעה שמעכשיו כל ההוראות שנתן בעבר התבטלו.
לא כולם כאלה תמימים.
אותו אחד שהתקשר אליך הוא מהתמימים שחושבים שאתה בוחן את הדברים אובייקטיבית. מהר מאוד הוא יקלוט כי הכל מכור מראש.
אם הרבי יוצא אל הקהל ומעודד את השירה - צריך לשיר ולצעוק "יחי".
אם הרבי הפסיק לצאת ולעודד - אז מפסיקים לצעוק "יחי".
אז צריך להפסיק את הכל?
אתה רוצה לבטל ולהפסיק את הכל?
ואם לא את הכל, אז לפי מה אתה מחליט וקובע מה כן ומה לא?, הרי הרבי הפסיק לפי שיטתך,
אז עכשיו מי קובע מה כן מה לא ? לא הרבי? כי הרי הוא הפסיק את הכול .
אתה מבין איזה אבסורד זה?
ולידיעתך!
גם כאשר לפני ג תמוז הרבי הפסיק לעודד והמזכירים סגרו את הוילון, המשיכו כולם לשיר ולצעוק יחי!
זה היה שם שמוחש.
כי אם אתה רוצה לדעת מה התורה אומרת ואתה מערב את מה שנראה לך שהעולם אינו מסתדר איתו פה זה מראה שדרכך אינה אמיתית כי הרי כל מה שאותם גאוני עולם אמרו הם התבססו על השיחות ומענות הרבי ואם הם שינו את דעותיהם לאחר ג תמוז זה הרי לא מפני שהם קיבלו לאחר ג תמוז מענה חדש אלא מפני שהעולם אינו מסתדר עם המענות וההוראות שהם למדו בדברי הרבי
ועכשיו הגע בנפשך מהי ההסתכלות היותר אמיתית כאשר מתיחסים לרבי כמשנה העולם אלא שהעולם ח"ו היו לא תהי משנה את הרבי
ולדוגמא מה שהיה נכון לשער שהרבי יהיה המשיח לפני ג תמוז והרבי עודד אז השירה אין מזה שום ראיה כלל וכלל בנוגע לאחרי ג תמוז וכפי שביאר רבינו בקונטרס בית רבינו שבבבל שאכן היה מתאים לשער שהרבי שהיה בחיים בחיותו הוא הוא המשיח. הרבי לא אמר ולא קבע אף פעם שכן הוא כפשוטו לגבי הרביים שנסתלקו ואדרבה!
בנין תורה חדשה שאין לה בסיס בתורה היא דת חדשה!
מחר יוצאים לדרך עם שלטים על הרכב ובכל פינה של מי שרוצה- "ברוך הבא" ומי שרוצה "היכונו"
העיקר שכולם ידעו שמשיח צריך לבא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!