המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּהַר-בְּחֻקּוֹתַי

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". (ויקרא כו,ג)

כָּל יְהוּדִי מְחֻיָּב לִשְׁנֵי דְּבָרִים מֶרְכָּזִיִּים: לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת.

בְּפֶתַח פָּרָשָׁתֵנוּ נֶאֱמַר: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּ". הַאִם יֶשְׁנָהּ כְּפִילוּת בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק? חֲזַ"ל מַסְבִּירִים לָנוּ שֶׁלֹּא: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ", הַכַּוָּנָה הִיא לְלִמּוּד תּוֹרָה – "שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה". "וְאֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּ" – קִיּוּם הַמִּצְווֹת.

מַדּוּעַ הֶעָמָל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה מִתְבַּטֵּא בַּמִּלָּה 'בְּחֻקּוֹתַי' תֵּלֵכוּ? כִּי הַמִּלָּה 'בְּחֻקּוֹתַי' הִיא מִלְּשׁוֹן 'חֲקִיקָה'. דְּבָרִים חֲקוּקִים הֵם דְּבָרִים הַחוֹדְרִים עָמֹק יוֹתֵר לְתוֹךְ הַחֹמֶר. אוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל קְלָף, אֶפְשָׁר לִמְחֹק. אַךְ אוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקוֹת בְּאֶבֶן הוֹפְכוֹת לִהְיוֹת חֵלֶק אֶחָד עִם הָאֶבֶן וּבִלְתִּי-נִתָּנוֹת לִמְחִיקָה.

כָּךְ גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּאֹפֶן שֶׁל 'בְּחֻקּוֹתַי – חֲקִיקָה'. שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹרָה יֵחָקְקוּ בְּלִבֵּנוּ וְיַהַפְכוּ לִהְיוֹת חֵלֶק מֵאִתָּנוּ, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהָסִירָם וּלְהַפְרִידָם.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁהַתּוֹרָה תִּהְיֶה כָּל-כָּךְ חֲדוּרָה בָּנוּ? חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ מַהוּ הַ'פָּטֶנְט': שֶׁתִּהְיוּ 'עֲמֵלִים' בַּתּוֹרָה. לֹא רַק 'לוֹמְדִים', אוֹ 'עוֹסְקִים', אֶלָּא עֲמֵלִים. מִי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, זוֹכֶה וְהִיא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת חֲקוּקָה אֶצְלוֹ.

נָתִי וּשְׁמוּאֵלִי נִפְגְּשׁוּ בִּלְחִיצַת-יָד אֵיתָנָה וְנִרְגֶּשֶׁת. אַחֲרֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים שֶׁבָּהֶם לֹא הִתְרָאוּ, הַהִזְדַּמְּנוּת לְבַלּוֹת שַׁבָּת בְּצַוְתָּא, שִׂמְּחָה אוֹתָם מְאוֹד.

נָתִי וּשְׁמוּאֵלִי הָיוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד חֲבֵרִים קְרוֹבִים מֵאָז הֱיוֹתָם יְלָדִים קְטַנִּים. עַתָּה, לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל לִמּוּד בִּישִׁיבוֹת שׁוֹנוֹת, הִגִּיעָה לִידֵיהֶם הַהִזְדַּמְּנוּת לְבַלּוֹת אֶת הַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה יַחַד בְּעִיר רְחוֹקָה, בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַ'שָּׁלִיחַ' הַמְּקוֹמִי. הֵם הֻזְמְנוּ לְשָׁם עַל-מְנַת לַעֲזֹר לוֹ לְהַפְעִיל תָּכְנִית שַׁבַּתִּית מְיֻחֶדֶת שֶׁל שִׁעוּרִים וּסְעוּדוֹת מְשֻׁתָּפוֹת לְבָאֵי 'בֵּית-חַבַּ"ד'.

נָתִי וּשְׁמוּאֵלִי סָקְרוּ זֶה אֶת זֶה בַּהֲנָאָה, נִכַּר עַל שְׁנֵיהֶם שֶׁהֶחֳדָשִׁים בַּיְּשִׁיבָה 'עָשׂוּ' לָהֶם מַשֶּׁהוּ. קוֹמָתָם גָּבְהָה, פְּנֵיהֶם בָּגְרוּ... שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְצֻיָּדִים בִּסְפָרִים לִלְמִידָה בַּנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם.

הַחְלָפַת הַחֲוָיוֹת וְשִׂיחַת הַלִּמּוּד לְאֹרֶךְ הַנְּסִיעָה, הוֹתִירָה אֶת שְׁמוּאֵלִי מִשְׁתָּאֶה. מָה זֶה, הַאִם נָתִי קִבֵּל פִּתְאוֹם מִשָּׁמַיִם כִּשְׁרוֹנוֹת חֲדָשִׁים וְכוֹחוֹת מְיֻחָדִים? הוּא הֵצִיץ שׁוּב בְּפָנָיו הַבּוֹגְרִים וְהָרְצִינִיִּים שֶׁל נָתִי. כֵּיצַד זֶה חֲבֵרוֹ שׁוֹלֵט טוֹב כָּל-כָּךְ בַּסּוּגְיוֹת הַלִּמּוּדִיּוֹת, מַמָּשׁ 'שָׁט' בָּהֶן בַּהֲנָאָה? הֲרֵי מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיָה הוּא, שְׁמוּאֵלִי, הַכִּשְׁרוֹנִי וּמְהִיר הַתְּפִיסָה שֶׁעוֹזֵר לְנָתִי בְּלִמּוּדָיו. אֵיךְ זֶה הִתְעַלָּה פִּתְאוֹם נָתִי לְדַרְגַּת 'תַּלְמִיד-חָכָם' הַיּוֹדֵעַ טוֹב כָּל-כָּךְ אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו?

בְּמַהֲלַךְ הַשַּׁבָּת הָלְכָה וְגָבְרָה הַעֲרָכָתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵלִי לְנָתִי וְכֵן פְּלִיאָתוֹ. הִנֵּה לְיַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, הַ'שָּׁלִיחַ' הִזְמִין אוֹתָם לוֹמַר 'דְּבַר-תּוֹרָה'. שְׁמוּאֵלִי נָשָׂא דְּבָרִים בִּרְהִיטוּת וּבְחֵן כְּהֶרְגֵּלוֹ. אַחַר-כָּךְ פָּתַח גַּם נָתִי אֶת פִּיו וְשִׁתֵּף אֶת הַקָּהָל בִּנְקֻדָּה מְעַנְיֶנֶת וְלוֹקַחַת-לֵב מִתּוֹךְ הַפָּרָשָׁה. נִכַּר הָיָה בְּנָתִי שֶׁהַדְּבָרִים הָיוּ מוּכָנִים עַל קְצֵה לְשׁוֹנוֹ, כִּי הוּא פָּשׁוּט 'חַי' אוֹתָם.

גַּם בְּמַהֲלַךְ שִׁעוּר הַחֲסִידוּת שֶׁלָּמְדוּ הַשְּׁנַיִם בְּחַבְרוּתָא, בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, נָתִי לִוָּה אֶת הַדְּבָרִים בְּדֻגְמָאוֹת וְהֶסְבֵּרִים שֶׁאוֹתָם יָכוֹל לָתֵת, רַק מִי שֶׁחָשַׁב הַרְבֵּה וְהִפְנִים הֵיטֵב אֶת נוֹשֵׂא הַמַּאֲמָר. אֲפִלּוּ אֶת הַסִּפּוּר הַחֲסִידִי בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת, סִפֵּר נָתִי בִּמְאוֹר-פָּנִים וּבְחַיּוּת שֶׁאִפְיְנוּ אֶת כָּל דִּבּוּרָיו בַּלִּמּוּד.

בַּנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה חֲזָרָה הַבַּיְתָה, הָיָה לִשְׁמוּאֵלִי כָּל הַזְּמַן הַדָּרוּשׁ, כְּדֵי לְבָרֵר אֵצֶל נָתִי מַהוּ הַסּוֹד. אֵיךְ זֶה הָפַךְ בְּמַהֲלַךְ הֶחֳדָשִׁים הַלָּלוּ, לְבָחוּר שֶׁהַלִּמּוּד הוּא חֵלֶק מִמֶּנּוּ, עֶצֶם מֵעַצְמוֹתָיו, הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל חַיָּיו.

נָתִי חִיֵּךְ, מִתְפַּלֵּא עַל הַכְּתָרִים שֶׁאוֹתָם קוֹשֵׁר לוֹ חֲבֵרוֹ הַטּוֹב. "אֲנִי לֹא בְּדִיּוּק מֵבִין עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר" – עָנָה בִּמְבוּכָה. "אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכְּבָר מִן הַהַתְחָלָה רָאִיתִי שֶׁלְּפָנַי שְׁתֵּי דְּרָכִים: הָאַחַת – 'לִלְמֹד' תּוֹרָה, בְּעֵרֶךְ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן שֶׁבּוֹ הָיִיתִי לוֹמֵד בַּ'חֵדֶר'. הַשְּׁנִיָּה – לְהִתְיַגֵּעַ, לְהִתְאַמֵּץ, לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַזְּמַן וְהַנֶּפֶשׁ, כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לִרְכֹּשׁ לְעַצְמִי אֶת מָה שֶׁאֲנִי שׁוֹקֵד עָלָיו... אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי. לִפְעָמִים מַצְלִיחַ יוֹתֵר, לִפְעָמִים פָּחוֹת, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁכָּךְ זוֹ הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לִלְמֹד תּוֹרָה"...

הסיפור השבועי

טוֹב סַחְרָהּ

בָּעִיר נִיקוֹפּוֹל שֶׁבִּצְפוֹן בּוּלְגַרְיָה הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּשְׁמוֹ רַבִּי יוֹסֵף. אַף-עַל-פִּי שֶׁעִקַּר מַעֲיָנָיו הָיוּ נְתוּנִים לַתּוֹרָה, בִּקֵּשׁ רַבִּי יוֹסֵף לְהִתְפַּרְנֵס מִיְּגִיעַ כַּפָּיו. הֵקִים שֻׁתָּפוּת עִם אֶחָד מִמַּכָּרָיו וְיַחְדָּו פָּתְחוּ הַשְּׁנַיִם בֵּית-עֵסֶק.

וְזֶה הָיָה סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף: בַּלַּיְלָה לוֹמֵד הָיָה תּוֹרָה עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת. בַּבֹּקֶר הִשְׁכִּים קוּם לַתְּפִלָּה וְאַחֲרֶיהָ יָשַׁב לְ'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה' (כָּךְ קָרְאוּ לְהִתְכַּנְּסוּת שֶׁל חֲכָמִים לְלִמּוּד תּוֹרָה בְּצַוְתָּא). רַק לְעֵת צָהֳרַיִם עָזַב אֶת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ וּפָנָה לַחֲנוּתוֹ.

הַשֻּׁתָּף, שֶׁעָמַד בַּחֲנוּת כְּבָר מִשְּׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, הִתְקַשָּׁה לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁרַבִּי יוֹסֵף אֵינֶנּוּ נוֹשֵׂא בְּשָׁוֶה בְּעֹל הַשֻּׁתָּפוּת וּמְאַחֵר לָבוֹא לַחֲנוּת. אַף-עַל-פִּי שֶׁכִּבְּדוֹ וְהֶעֱרִיכוֹ, הָיָה נוֹהֵג לְהָעִיר לוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַל הָאִחוּר. רַבִּי יוֹסֵף, שֶׁהִכִּיר בְּצִדְקַת דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, הָיָה מְמַלֵּא אֶת פִּיו מַיִם וְשׁוֹתֵק. בְּלִבּוֹ הָיָה אוֹמֵר: "מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲזָקָה עָלַי אַהֲבַת הַתּוֹרָה".

יוֹם אֶחָד, בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד שֶׁאַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, הִתְעוֹרְרָה בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ קֻשְׁיָה חֲמוּרָה. הַחֲכָמִים וְרַבִּי יוֹסֵף שָׁקְעוּ בַּסּוּגְיָה הַנִּלְמֶדֶת וְלֹא שָׂמוּ לֵב לַשָּׁעָה הַמִּתְאַחֶרֶת. כְּשֶׁקָּמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם כְּבָר הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת צָהֳרַיִם מִתְקַדֶּמֶת.

הֵחִישׁ רַבִּי יוֹסֵף אֶת צְעָדָיו אֶל חֲנוּתוֹ, שָׁם כְּבָר הִמְתִּין לוֹ שֻׁתָּפוֹ, זוֹעֵף וּקְצַר-רוּחַ. "עַד כָּאן!", פָּסַק הַשֻּׁתָּף בְּתַקִּיפוּת. "רוֹאֶה אֲנִי כִּי אֵין לְפָנַי שׁוּם בְּרֵרָה אֶלָּא לְפָרֵק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת אִתְּךָ. אֵין זֶה הוֹגֵן שֶׁאֶשָּׂא לְבַדִּי בְּרֹב הָעֹל, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ חוֹלְקִים אֶת הָרְוָחִים בְּשָׁוֶה".

בִּקֵּשׁ רַבִּי יוֹסֵף מִשֻּׁתָּפוֹ לְעַכֵּב אֶת פֵּרוּק הַשֻּׁתָּפוּת יוֹם אֶחָד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְיַעֵץ עִם רַעְיָתוֹ. בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ סִפֵּר לָהּ אֶת שֶׁאֵרַע וְשָׁאַל לְדַעֲתָהּ. "אַל לְךָ לְהַפְחִית מִזְּמַן הַלִּמּוּד", אָמְרָה הָאִשָּׁה. "אִם שֻׁתָּפְךָ מְבַקֵּשׁ לִנְעֹל בַּעֲדְךָ דֶּלֶת אַחַת, בְּטוּחָה אֲנִי כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַפּוֹתֵחַ שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה, יִפְתַּח לָנוּ שְׁעָרִים חֲדָשִׁים שֶׁל בְּרָכָה וּרְוָחָה".

מְחֻזָּק מִדִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ שָׁב לְמָחֳרָת רַבִּי יוֹסֵף אֶל חֲנוּתוֹ וְהוֹדִיעַ לְשֻׁתָּפוֹ עַל הַסְכָּמָתוֹ לְפָרֵק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת בֵּינֵיהֶם. הַשְּׁנַיִם חִשְּׁבוּ אֶת עֶרֶךְ הַסְּחוֹרָה שֶׁבַּחֲנוּת וּלְאַחַר שֶׁרַבִּי יוֹסֵף קִבֵּל לְיָדָיו סְכוּם כֶּסֶף הַשָּׁוֶה לְמַחֲצִית שֹׁוִי הַסְּחוֹרָה, נִפְרְדוּ הַשְּׁנַיִם לְשָׁלוֹם.

"לֹא כְּדַאי שֶׁהַכֶּסֶף יִשְׁכַּב בַּבַּיִת סְתָם כָּךְ, לְלֹא תַּכְלִית", יָעֲצָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּשׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ. "צֵא לַשּׁוּק, עֲסֹק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן, וְאוּלַי תִּזְדַּמֵּן לְךָ עִסְקָה טוֹבָה וְנוּכַל לְהַרְוִיחַ אֶת לַחֲמֵנוּ".

עָשָׂה רַבִּי יוֹסֵף כַּעֲצָתָהּ, יָצָא מֵהַבַּיִת בְּדַרְכּוֹ אֶל הַשּׁוּק. אוּלָם עִם צֵאתוֹ שָׁקַע מוֹחוֹ בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה עַד שֶׁשָּׁכַח לְגַמְרֵי אֶת מַטְּרַת הֲלִיכָתוֹ. מִבְּלִי מֵשִׂים הוֹבִילוּהוּ רַגְלָיו אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ. הוּא שָׁקַע בְּלִמּוּד תּוֹרָה שֶׁנִּמְשַׁךְ עַד הָעֶרֶב.

כְּשֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ חָשׁ נָבוֹךְ מוּל עֵינֶיהָ הַשּׁוֹאֲלוֹת שֶׁל אִשְׁתּוֹ. "אֵין דָּבָר", בִּקֵּשׁ לְהַרְגִּיעָהּ, "מָחָר אֵצֵא שׁוּב לַשּׁוּק וְאֶסְחַר בַּאֲשֶׁר יְזַמֵּן לִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא".

וְאָכֵן, לְמָחֳרָת יָצָא רַבִּי יוֹסֵף אֶל הַשּׁוּק, מְקַוֶּה לִמְצֹא סְחוֹרָה שֶׁיּוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנָּה רֶוַח נָאֶה. אַךְ בָּא בְּשַׁעֲרֵי הַשּׁוּק, פָּנָה אֵלָיו אָדָם גְּבַהּ-קוֹמָה וְהִצִּיעַ לוֹ לִקְנוֹת מַכְתֵּשׁ כָּבֵד. רַבִּי יוֹסֵף, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל, הוֹשִׁיט לַמּוֹכֵר אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ וְנָטַל מִיָּדָיו אֶת הַמַּכְתֵּשׁ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ לְמַרְאֵה הָעִסְקָה הַ'מֻּצְלַחַת' שֶׁעָשָׂה בַּעֲלָהּ. "מָה נַעֲשֶׂה בְּמַכְתֵּשׁ יָשָׁן זֶה?!", שָׁאֲלָה בִּצְחוֹק מָרִיר. אֲבָל רַבִּי יוֹסֵף לֹא הָיָה מֻדְאָג מִגּוֹרַל 'סְחוֹרָתוֹ'. עַתָּה, לְאַחַר שֶׁמִּלֵּא אֶת הוֹרָאַת אִשְׁתּוֹ, יָכֹל הָיָה לְמַהֵר אֶל הַמָּקוֹם הֶחָבִיב עָלָיו – בֵּית-הַמִּדְרָשׁ.

כָּךְ חָלַף יוֹם נוֹסָף. כֶּסֶף כְּבָר לֹא הָיָה, אֲבָל מַכְתֵּשׁ יָשָׁן – הָיָה גַּם הָיָה...

בַּלַּיְלָה חָלַם רַבִּי יוֹסֵף חֲלוֹם. בַּחֲלוֹמוֹ הוֹפִיעַ הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ, שֶׁמָּכַר לוֹ בַּבֹּקֶר אֶת הַמַּכְתֵּשׁ. "דַּע לְךָ", אָמַר לוֹ הָאִישׁ, "כִּי מַזָּלְךָ הַטּוֹב הִמְתִּין לְךָ זְמַן רַב, אֶלָּא שֶׁהַמַּזָּל הַזֶּה שֶׁלְּךָ הוּא, וְאֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ. עַל-כֵּן הָיָה עָלֶיךָ לְהִפָּרֵד תְּחִלָּה מִשֻּׁתָּפְךָ, קֹדֶם שֶׁתּוּכַל לִזְכּוֹת בַּשֶּׁפַע הַמְּזֻמָּן לְךָ. עַתָּה, לְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְתֶּם, הִגִּיעָה שְׁעָתְךָ לֵהָנוֹת מֵחֶלְקְךָ".

הָאִישׁ בַּחֲלוֹם הוֹסִיף וְאָמַר: "הַמַּכְתֵּשׁ שֶׁקָּנִיתָ מִיָּדַי הַבֹּקֶר עָשׂוּי זָהָב טָהוֹר. עָלֶיךָ לָדַעַת אֶת עֶרְכּוֹ הָאֲמִתִּי כְּדֵי שֶׁתֵּדַע לְבַקֵּשׁ בַּעֲדוֹ תְּמוּרָה רְאוּיָה. לְאַחַר שֶׁתַּעֲשֶׂה כֵּן וְתִמְכֹּר אֶת הַמַּכְתֵּשׁ בִּסְכוּם הָגוּן, קוּם וַעֲזֹב אֶת עִירְךָ, כִּי לֹא כָּאן מְקוֹמְךָ. עֲלֵה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְגוּר בָּעִיר צְפַת".

כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר, מִהֵר רַבִּי יוֹסֵף לְשַׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר הַחֲלוֹם. בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּי יוֹסֵף פָּנָה לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּלְלִמּוּד תּוֹרָה, הִזְמִינָה אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתָם צוֹרֵף יָשָׁר וְנֶאֱמָן. הַצּוֹרֵף הִתְבּוֹנֵן בַּמַּכְתֵּשׁ, הֵקִישׁ עָלָיו וְגֵרֵד אֶת הָאָבָק שֶׁהִצְטַבֵּר עָלָיו, וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ מִתַּדְהֵמָה. "זָהָב טָהוֹר! זָהָב טָהוֹר לְגַמְרֵי!"... קָרָא כְּלֹא-מַאֲמִין.

עַד מְהֵרָה מָכְרוּ רַבִּי יוֹסֵף וְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמַּכְתֵּשׁ וְעָלוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. נֶאֱמָנִים לְדִבְרֵי הַחֲלוֹם עָלוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּעִיר צְפַת. הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁנּוֹתַר בְּיָדָם הִסְפִּיק לָהֶם לִחְיוֹת חַיֵּי רְוָחָה עַד יוֹמָם הָאַחֲרוֹן.

אַךְ בְּעִקָּר שָׂמַח רַבִּי יוֹסֵף – הֲלוֹא הוּא רַבִּי יוֹסֵף קָארוֹ – עַל שֶׁעַתָּה נִתְאַפְשֵׁר לוֹ לְהַדְפִּיס אֶת שְׁנֵי חִבּוּרָיו הַגְּדוֹלִים – 'בֵּית יוֹסֵף' וְ'שֻׁלְחָן עָרוּךְ'.

מבט לגאולה

אֵשׁ שֶׁל אַהֲבָה

שָׁלוֹם לָכֶם חֲבֵרַי הַיְּקָרִים.

הַשָּׁבוּעַ חָגַגְנוּ כֻּלָּנוּ אֶת לַ"ג בָּעֹמֶר. חָגַגְנוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה וּבְחַיּוּת אֲמִתִּית. אַחֲרֵי צִפִּיָּה אֲרֻכָּה וַהֲכָנוֹת מְמֻשָּׁכוֹת, הוּא הִגִּיעַ מָלֵא וְגָדוּשׁ בִּפְעִילוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה.

אַתֶּם יוֹדְעִים? לִפְעָמִים נִרְאֶה לִי שֶׁלַּ"ג בָּעֹמֶר הוּא הַ'חַג' הַיָּחִיד שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת עוֹבֵד וְטוֹרֵחַ לְפָנָיו וְשֶׁאֲנִי מַמָּשׁ מִתְאַמֵּץ, עָמֵל וּמִתְיַגֵּעַ כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֵלָיו בְּשִׂמְחָה.

אַתֶּם בֶּטַח חוֹשְׁבִים שֶׁהַהֲכָנוֹת לַמְּדוּרָה וְאִסּוּף הַקְּרָשִׁים וְהַגְּרוּטָאוֹת מַעֲסִיק אוֹתִי כָּל-כָּךְ, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַשָּׁנָה הִשְׁאַרְתִּי אֶת רֹב הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ לִילָדִים אֲחֵרִים בַּשְּׁכוּנָה, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לְ'עִסְקֵי הַתַּהֲלוּכוֹת'.

כַּמָּה חֲבֵרִים שָׁאֲלוּ אוֹתִי, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְוַתֵּר בְּקַלּוּת עַל חֲוָיַת הַצְּעִידָה בַּחֻרְשָׁה עִם עֲגָלָה יְשָׁנָה הַמִּתְמַלֵּאת בִּמְהִירוּת בְּגִזְרֵי-עֵץ, עֲנָפִים וּזְרָדִים יְבֵשִׁים. וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁבְּעֶצֶם זֶה לֹא וִתּוּר, זֶה... זֶה בְּדִיּוּק הָאִסּוּף הֲכִי מֻצְלָח בִּשְׁבִילִי.

הַכֹּל הִתְחִיל בְּעֶרֶב לַ"ג בָּעֹמֶר שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. אַבָּא נִגַּשׁ אֵלַי מִסְפַּר יָמִים קֹדֶם וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לִקְנִיּוֹת בַּחֲנוּת הַסְּפָרִים הַגְּדוֹלָה. הוֹדַעְתִּי לַחֲבֵרִים שֶׁאֲנִי לֹא מַגִּיעַ לֶאֱסֹף וְיָצָאנוּ לִבְחֹר עַשְׂרוֹת סְפָרִים שֶׁיֻּגְרְלוּ בְּתַהֲלוּכַת לַ"ג בָּעֹמֶר.

לְמָחֳרָת, אַבָּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֵלֵךְ עִם חָבֵר לְמִסְפַּר חֲנֻיּוֹת צַעֲצוּעִים, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהֶן מִשְׂחָקִים שֶׁהֵכִינוּ לַחֲלֻקָּה בַּתַּהֲלוּכָה. שׁוּב לֹא הָלַכְתִּי לֶאֱסֹף קְרָשִׁים וְיָצָאתִי עִם חַיִּים לַחֲנֻיּוֹת.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, אַבָּא הֵכִין לִי תָּכְנִית מְפֹרֶטֶת שֶׁל רְחוֹבוֹת בָּהֶם צָרִיךְ לִתְלוֹת מוֹדָעוֹת עַל הַתַּהֲלוּכָה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְהַקְפִּיד שֶׁבְּכָל בִּנְיָן תִּתָּלֶה מוֹדָעָה.

זֶהוּ, כָּאן כְּבָר הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר. "אַבָּא" – אָמַרְתִּי בִּכְאֵב – "אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת עִם הַחֲבֵרִים לֶאֱסֹף קְרָשִׁים, אֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁקִיעַ בַּמְּדוּרָה לִכְבוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲנִי חַיָּב אֶת הַזְּמַן הַזֶּה לִדְבָרִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהַדְבָּקַת מוֹדָעוֹת. אוּלַי יֵשׁ מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁיָּכוֹל לָלֶכֶת?".

אַבָּא נִסָּה לְהַסְבִּיר לִי שֶׁלַּמְּדוּרָה יִדְאֲגוּ הֲמוֹן יְלָדִים וְאִלּוּ הַתַּהֲלוּכָה מַעֲסִיקָה קְצָת פָּחוֹת מֵהֶם. הִמְשַׁכְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָּל עָלַי עִם תְּלוּנוֹת וְהִתְמַרְמְרוּת רַבָּה. רַגְלַי צָעֲדוּ בָּרְחוֹבוֹת, אֲבָל לִבִּי הָיָה בַּמְּדוּרָה.

כָּכָה עָבְרוּ לָהֶם הַיָּמִים. בְּעוֹד חֲבֵרַי מְסַפְּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת עַל הַקֶּרֶשׁ הַגָּבוֹהַּ שֶׁהֶעֱמִידוּ, עַל הֲמוֹן עֲנָפִים, גְּרוּטָאוֹת וּמִינֵי מְצִיאוֹת. אֲנִי יָשַׁבְתִּי, הִקְשַׁבְתִּי וְקִנֵּאתִי בַּכֵּיף שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כְּשֶׁיַּדְלִיקוּ אֶת הַמְּדוּרָה, כִּי הֵם עָבְדוּ בִּשְׁבִילָהּ וַאֲנִי רַק הִתְעַסַּקְתִּי עִם שְׁלָטִים, פִּרְסוּם וּשְׁתִיָּה מְתוּקָה שֶׁל תַּהֲלוּכַת לַ"ג בָּעֹמֶר.

לַ"ג בָּעֹמֶר הִגִּיעַ. לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית יָצָאנוּ לַחֻרְשָׁה הַגְּדוֹלָה הַסְּמוּכָה לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. תּוֹךְ שִׁירָה וְרִקּוּדִים הֻדְלְקָה הַמְּדוּרָה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי, וַאֲנִי עָמַדְתִּי בַּצַּד מַבִּיט בַּחֲבֵרַי וְרוֹאֶה אֶת עֵינֵיהֶם הַנּוֹצְצוֹת וְהִתְפַּעֲלוּתָם הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁגִּלּוּ אֶת הָ'אוֹצָרוֹת' שֶׁאָסְפוּ נֶאֱכָלִים בִּמְהִירוּת. הִרְגַּשְׁתִּי קְצָת לֹא שַׁיָּךְ לְכָל הַהֲמֻלָּה וְהַשִּׂמְחָה, אֲנִי הֲרֵי לֹא אָסַפְתִּי הַשָּׁנָה כְּלוּם לַמְּדוּרָה.

יָד קְטַנָּה, רַכָּה וַחֲמִימָה הֻנְחָה עַל כְּתֵפַי. שְׁמוּלִיק חֲבֵרִי הַטּוֹב עָמַד לְיָדִי וְהִבִּיט אַף הוּא בָּאֵשׁ הַמְּטַפֶּסֶת אֶל-עַל.

"רָאִיתָ מָה זֶה?" – שָׁאַל בְּהִתְפַּעֲלוּת עֲצוּמָה – "קְרָשִׁים, אַרְגָּזִים, רַגְלֵי שֻׁלְחָן שְׁבוּרוֹת, כִּסֵּא מְפֹרָק, שְׂרִידֵי מַדָּפִים וְעוֹד הֲמוֹן דְּבָרִים, פָּשׁוּט נִשְׂרָפִים וְנִגְמָרִים. זֶהוּ, תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת הֵם אֵינָם".

"כֵּן" – עָנִיתִי לוֹ בִּכְבֵדוּת – "כָּכָה נֶעֱלָמִים, כְּמוֹ הַזְּמַן שֶׁבּוֹרֵחַ וְלֹא מַסְפִּיקִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ מָה שֶׁרוֹצִים" – אָמַרְתִּי לוֹ כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים לְלַ"ג בָּעֹמֶר.

אֲבָל שְׁמוּלִיק לֹא נִשְׁאַר חַיָּב תְּשׁוּבָה. הוּא רַק זָז קָדִימָה, עָמַד מוּלִי וְאָמַר בְּקוֹל מַסְפִּיק הֶחְלֵטִי: "הֵם נֶעֱלָמִים וְנִגְמָרִים, אֲבָל עוֹשִׂים אֶת זֶה עִם הַרְבֵּה רַעַשׁ, צֶבַע וְחֹם! אֶת הָאֵשׁ הַזּוֹ רוֹאִים עַכְשָׁו בְּכָל הַשְּׁכוּנָה וְעַל הַמְּדוּרָה הַזּוֹ אֲנַחְנוּ נְדַבֵּר עוֹד הַרְבֵּה יָמִים. הַקְּרָשִׁים וְהָעֵצִים וְכָל מָה שֶׁנִּשְׂרָף שָׁם מְפִיצִים הֲמוֹן אוֹר וְשִׂמְחָה".

וְאָז פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי... כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזְּמַן שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁעוֹד יֶלֶד יְהוּדִי יֹאמַר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' וְעוֹד אֶחָד יִשְׁמַע עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְעוֹד אֶחָד יְבָרֵךְ עַל שַׂקִּית שְׁתִיָּה, אֲנִי בְּעֶצֶם נוֹתֵן מֵהַמַּתָּנוֹת שֶׁה' נָתַן לִי, כְּדֵי לְהַצִּית אֵשׁ נִפְלָאָה.

אֵין צֹרֶךְ לְהִתְמַרְמֵר אוֹ לִכְעֹס אֶלָּא רַק לַעֲשׂוֹת זֹאת עִם הַרְבֵּה חֹם! לְהַכְנִיס לַמְּדוּרָה שֶׁל הַהֲכָנָה וְהַנְּתִינָה אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת הַמְּיֻחָדִים וְלַעֲשׂוֹת זֹאת בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְאַהֲבָה. כִּי הַמְּדוּרָה וְהָאֵשׁ הַזּוֹ תִּדְלֹק עוֹד הַרְבֵּה זְמַן בַּלֵּב שֶׁל הַרְבֵּה יְלָדִים.

אָז זֶהוּ. אֲנִי הֶחְלַטְתִּי שֶׁלַּ"ג בָּעֹמֶר הוּא רַק דֻּגְמָה, וְהַמְּדוּרָה תִּבְעַר אֶצְלִי – כָּל הַשָּׁנָה. וְהָאֵשׁ הַזּוֹ תָּפִיץ הַרְבֵּה אוֹר וְחֹם וְשִׂמְחָה סְבִיבָהּ, גַּם כְּשֶׁאֲנִי עוֹזֵר לְאִמָּא בַּמִּטְבָּח לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְגַם כְּשֶׁאֲנִי מֵכִין שִׁעוּרִים עִם אָחִי, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹזֵר לְחָבֵר מִתְקַשֶּׁה בַּכִּתָּה, וּכְשֶׁאֲנִי מְסַיֵּעַ לַמּוֹרֶה בַּהַפְסָקָה.

כִּי הָאֵשׁ שֶׁלִּי הִיא כְּמוֹ אוֹתָהּ 'אֵשׁ תָּמִיד', שֶׁתּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה.

סיפורי חסידים

'כְּתַב סְתָרִים' פִּלְאִי

בַּמְּדִינָה בָּהּ גָּר הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִפְּרִימִישְׁלַן, נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֲשֶׁר כָּל אִישׁ מִגִּיל עֶשְׂרִים וָמַעְלָה חַיָּב לְהִתְגַּיֵּס לַצָּבָא. שָׁמְעוּ זֹאת הַיְּהוּדִים וְהִצְטַעֲרוּ מְאוֹד עַל שֶׁיֵּאָלְצוּ לָלֶכֶת לַצָּבָא וּלְגַלֵּחַ אֶת זְקָנָם, לַעֲבֹד בְּשַׁבָּת וְלֶאֱכֹל מַאַכְלֵי טְרֵפָה.

יוֹם אֶחָד בָּא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אַבְרֵךְ צָעִיר, לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַמְּגַיְּסִים, וְשָׁהָה אֶצְלוֹ מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד חַג הַפּוּרִים. בְּאַחַד הַיָּמִים הִתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ גַּעְגּוּעִים עַזִּים לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְרָצָה מְאוֹד לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. "אֲבָל אִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת יִתְפְּסוּ אוֹתִי, רַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרָלִי עַל שֶׁיָּצָאתִי מִגְּבוּל מְדִינָתִי לְלֹא תְּעוּדַת מַסָּע, לְלֹא רְשׁוּת" – חָשַׁב בְּלִבּוֹ הָאַבְרֵךְ.

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים רָאָה אוֹתוֹ רַבִּי מֵאִיר, וְאָמַר לוֹ: "אַבְרֵךְ! מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵיתְךָ? הֲלוֹא יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁמֵּאִיר עָנִי הוּא, וְאֵין בְּיָדוֹ לְפַרְנֵס אוֹתְךָ".

"כֵּן, רַבִּי הַקָּדוֹשׁ, מִתְגַּעְגֵּעַ אֲנִי מְאוֹד לִבְנֵי בֵּיתִי, אוּלָם מָה אֶעֱשֶׂה וְאֵין בְּיָדִי תְּעוּדַת מַסָּע?" – עָנָה הָאַבְרֵךְ בִּכְאֵב.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הַצַּדִּיק, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הָאַבְרֵךְ הַמִּסְכֵּן, וְאָמַר: "אִם זֹאת הִיא דַּאֲגָתְךָ, אַל-נָא תִּפְחַד. לְמֵאִיר אֵין תְּעוּדַת מַסָּע שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, אַךְ אֶתֵּן לְךָ אִשּׁוּר מִשֶּׁלִּי וְהוּא יוֹעִיל לְךָ. עִם מִכְתָּב זֶה תִּסַּע לְדַרְכְּךָ, וְתַגִּיעַ לְבֵיתְךָ לְלֹא פֶּגַע".

נִכְנַס הָאַבְרֵךְ לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר. בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק מִמְּשַׁמְּשׁוֹ לְהָבִיא לוֹ נְיָר וְקוּלְמוּס וְהֵחֵל לִכְתֹּב. הָאַבְרֵךְ שֶׁהִבִּיט בּוֹ מֵרָחוֹק, לֹא הִצְלִיחַ לִרְאוֹת אַף לֹא אוֹת אַחַת עַל פְּנֵי הַנְּיָר, וְנִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ לֹא נִכְתַּב עָלָיו דָּבָר. כַּעֲבֹר מִסְפַּר רְגָעִים, קִפֵּל הָרַב אֶת הַנְּיָר, מְסָרוֹ לִידֵי הָאַבְרֵךְ, וְאָמַר לוֹ: "בְּאִם חָלִילָה תִּתָּפֵס עַל-יְדֵי שׁוֹמְרֵי הַדְּרָכִים, אַל תִּפֹּל רוּחֲךָ, אֱמֹר לָהֶם: 'אָמְנָם יֵשׁ לִי אֶת הָאִשּׁוּר הַדָּרוּשׁ, אַךְ מִי שֶׁנָּתַן לִי אֶת הָאִשּׁוּר הוֹרָה לִי לְהַרְאוֹתוֹ אַךְ וְרַק לַמְּפַקֵּד הַגָּדוֹל, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהָבִיא אוֹתִי אֵלָיו'". לָקַח הָאַבְרֵךְ אֶת הַמִּכְתָּב, הֱנִיחוֹ עָמֹק בְּתוֹךְ כִּיסוֹ וְנִפְרַד מֵהָרַב הַקָּדוֹשׁ לְשָׁלוֹם.

לְלֹא פַּחַד וּדְאָגָה, פָּנָה הָאַבְרֵךְ לְעֵבֶר הַיְּצִיאָה מֵהָעִיר. הָלַךְ לַיְלָה וְיוֹם, עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר לְבוֹב, שָׁם עָצַר אוֹתוֹ שׁוֹטֵר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת תְּעוּדַת הַמַּסָּע. הָאַבְרֵךְ הֵשִׁיב לַשּׁוֹטֵר כַּדְּבָרִים שֶׁהוֹרָה לוֹ רַבּוֹ.

שָׁמַע הַשּׁוֹטֵר אֶת דְּבָרָיו וְהִתְפַּלֵּא מְאוֹד. הוּא קָשַׁר אֶת יָדָיו בַּאֲזִקִּים וְהוֹלִיכוֹ בָּעִיר הַגְּדוֹלָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבִנְיָן גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ, שָׁם הֶעֱבִירוֹ לְאַחֲרָיוּת הַמְּפַקֵּד הַגָּדוֹל.

הָאַבְרֵךְ עָמַד מִן הַצַּד וְהִמְתִּין. כַּאֲשֶׁר הִתְפַּנָּה הַמְּפַקֵּד מֵעִסּוּקָיו, פָּנָה אֵלָיו וּבִקֵּשׁ אֶת תְּעוּדַת הַמַּסָּע. הוֹצִיא הָאַבְרֵךְ אֶת הַנְּיָר הַמְּקֻפָּל, וֶהֱנִיחוֹ לְפָנָיו. לָקַח הַמְּפַקֵּד אֶת הַנְּיָר, הִבִּיט בּוֹ וּפָנָיו הֵחֵלּוּ לְהַחְלִיף צְבָעִים. כְּשֶׁרָאָה הָאַבְרֵךְ אֶת פָּנָיו, נִבְהַל וְהֶחְוִיר גַּם הוּא. פַּחַד הִתְגַּנֵּב אֶל לִבּוֹ, פֶּן יַעֲנִישׁוֹ הַמְּפַקֵּד.

הִסְתַּכֵּל הָאַבְרֵךְ בִּפְנֵי הַמְּפַקֵד שֶׁהָיוּ מְלֵאוֹת תְּמִיהָה, וּפַחֲדוֹ גָּבַר. מִי יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה אִתּוֹ? תּוֹךְ כְּדֵי מַחְשְׁבוֹת רָאָה אֶת הַמְּפַקֵּד כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לַאֲנָשָׁיו, וּמַרְאֶה לָהֶם אֶת הַמִּכְתָּב הַמּוּזָר. הָאֲנָשִׁים מַבִּיטִים בַּנְּיָר וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא רָאוּ כַּדָּבָר הַזֶּה מִיְּמֵיהֶם.

הָאַבְרֵךְ עוֹמֵד מֵרָחוֹק, שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה הַצַּעַד הַבָּא שֶׁלּוֹ. כָּךְ מִתּוֹךְ פַּחֲדוֹ הַגָּדוֹל שָׁמַע אֶת הַמְּפַקֵד שׁוֹאֵל: "אִמְרוּ נָא, הַאִם רְאִיתֶם מִיְּמֵיכֶם כַּדָּבָר הַזֶּה?, הֲלוֹא פֶּלֶא הוּא הַכְּתָב הַזֶּה, כָּל שָׂפָה שֶׁאָדָם מַכִּיר, הוּא קוֹרֵא בּוֹ". וּבְדַבְּרוֹ קָרָא לְאַחַד הָאֲנָשִׁים שֶׁקּוֹרֵא רַק רוּסִית, וְאָמַר לוֹ: "קְרָא נָא אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה", וְהוּא קָרָא בְּרוּסִית. אַחַר-כָּךְ קָרָא לְאִישׁ אַחֵר שֶׁיָּדַע לִקְרֹא רַק גֶּרְמָנִית, וּפָקַד עָלָיו לִקְרֹא, וְאָכֵן הוּא קָרָא בְּגֶרְמָנִית. וְכָךְ הִמְשִׁיךְ הַמְּפַקֵּד עִם עוֹד כַּמָּה מֵאֲנָשָׁיו.

רָאָה הַמְּפַקֵּד אֶת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל וְשָׁאַל אֶת הָאַבְרֵךְ: "מִי נָתַן לְךָ אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה?". – "הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִפְּרִימִישְׁלַן", הֵשִׁיב הָאַבְרֵךְ.

אָמַר הַמְּפַקֵד: "אִם כּוֹחוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ, גָּדוֹל כָּל-כָּךְ, וּכְתַב-יָדוֹ מְדַבֵּר לְכָל אִישׁ וְאִישׁ כִּלְשׁוֹנוֹ, עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה עָלֵינוּ כְּמֵאָה עֵדִים, וְאַתָּה מְשֻׁחְרָר לְבֵיתְךָ".

מִיָּד צִוָּה הַמְּפַקֵּד עַל מְשָׁרְתוֹ לִשְׂכֹּר עֲגָלָה עֲבוּר הָאַבְרֵךְ, שֶׁתַּבִיאֵהוּ אֶל עִירוֹ וְאֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ. וּכְשֶׁבָּאָה הָעֲגָלָה, בֵּרֵךְ הַמְּפַקֵּד אֶת הָאַבְרֵךְ, נָתַן לוֹ מָעוֹת לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.

(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)