ילדים ב-COL: פרשת אחרי-קדושים
המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
toratcha@chabad.org.il
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת אַחֲרֵי-קְדוֹשִׁים
"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'". (ויקרא י,ב)
כַּמָּה עָצוּב לִקְרֹא עַל מָה שֶׁקָּרָה לִשְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא. הֵם נִכְנְסוּ אֶל קֹדֶשׁ-הַקָּדָשִׁים מִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹקְקוּת גְּדוֹלָה לְהִדָּבֵק בֶּאֱלֹקִים, הֵם כָּל-כָּךְ הִתְלַהֲבוּ, עַד שֶׁהֵם שָׁכְחוּ אֶת הַדָּבָר הָעִקָּרִי שֶׁאוֹתוֹ מְבַקֵּשׁ מֵהֶם ה' – לְהַכְנִיס אֶת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת הַזּוֹ דַּוְקָא אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים הָרְגִילִים, הַגַּשְׁמִיִּים. כָּךְ קָרָה שֶׁבִּכְנִיסָתָם אֶל הַקֹּדֶשׁ הֵם לֹא יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא יָצְאָה נִשְׁמָתָם.
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין, לָמָּה הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים בְּכָל שָׁנָה, בְּמוֹצָאֵי יוֹם-כִּפּוּר, הָיוּ שְׂמֵחִים מְאוֹד עַל צֵאתָם בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.
וּמָה שָׁמַר עַל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים מִלַּחְזֹר עַל טָעוּתָם שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן? כַּאֲשֶׁר הָרַמְבַּ"ם מְתָאֵר אֶת סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים הוּא מוֹסִיף בְּסוֹף הָרְשִׁימָה: "וְיוֹצֵא לְבֵיתוֹ וְכָל הָעָם מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ". זֶה מְאוֹד מְעַנְיֵן, הֲרֵי לִכְאוֹרָה כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִסְתַּיֵּם הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, מַדּוּעַ חָשׁוּב לָדַעַת אִם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ, אוֹ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, אוֹ לְבֵית קְרוֹבָיו וִידִידָיו...?
אֶלָּא, שֶׁהָרַמְבַּ"ם מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים יָדְעוּ מָה רוֹצֶה מֵהֶם ה'. הַ'בַּיִת' עֲבוּרָם מְסַמֵּל אֶת הַחַיִּים הָרְגִילִים וְהַגַּשְׁמִיִּים. 'הַהֲלִיכָה הַבַּיְתָה' מְסַמֶּלֶת אֶת לְקִיחַת כָּל הָאוֹר וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יוֹם-הַכִּפּוּרִים וְקֹדֶשׁ-הַקָּדָשִׁים, וְהַכְנָסָתָם אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים הַחָמְרִיִּים. זוֹהִי הַחָכְמָה, זוֹהִי עֲבוֹדַת ה' אֲמִתִּית, וְלָכֵן חָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ "וְיוֹצֵא לְבֵיתוֹ".
אַלֶכְּס נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַיָּשִׁישׁ, לְאַחַר נְקִישָׁה קַלָּה בִּלְבַד. הוּא כְּבָר כִּמְעַט בֶּן-בַּיִת כָּאן, מֵאָז שֶׁגִּלָּה אֶת יַהֲדוּתוֹ וְאֶת שִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאִים שֶׁל הָרַב.
הַפַּעַם הִגִּיעַ, כְּדֵי לְסַפֵּר לָרַב עַל הַהַחְלָטָה הַמְּצֻיֶּנֶת הַמִּתְגַּבֶּשֶׁת בְּלִבּוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. הֶאָח... הָרַב בְּוַדַּאי יִהְיֶה מְאוֹד מְרֻצֶּה, מַמָּשׁ שָׂמֵחַ... – חוֹשֵׁב אַלֶכְּס בְּלִבּוֹ.
בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מְסַפֵּר אַלֶכְּס לָרַב עַל 'תָּכְנִיתוֹ' – עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁגִּלָּה פִּתְאוֹם אֶת הַטַּעַם הַמָּתוֹק שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה, הוּא שׁוֹאֵף לְהִתְמַסֵּר כָּל-כֻּלּוֹ לְלִמּוּד זֶה, לְלֹא שׁוּם הַפְרָעָה! לָכֵן, הֶחְלִיט שֶׁעָלָיו לְחַסֵּל אֶת כָּל עֲסָקָיו, לִסְגֹּר אֶת מִשְׂרָדָיו הַמַּצְלִיחִים וְלָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם סָפוּן בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ. הוּא כְּבָר הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא גַּם מֵאִשְׁתּוֹ, רְשׁוּת לְהֵעָדֵר מֵהַבַּיִת כִּמְעַט כָּלִיל. הִיא הִבְטִיחָה שֶׁתְּנַסֶּה לְהִסְתַּדֵּר בְּכוֹחוֹת עַצְמָהּ עִם נִהוּל הַבַּיִת וְחִנּוּךְ הַבָּנִים. גַּם עִם הוֹרָיו הַקְּשִׁישִׁים הוּא מְקַוֶּה לְהִסְתַּדֵּר. הֵם יֵאָלְצוּ לְהָבִין אֶת הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁבָּהּ צוֹעֵד בְּנָם...
אַלֶכְּס הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁהִנֵּה הָרַב יְחַבְּקוֹ בְּחֹם וִיחַזֵּק אוֹתוֹ בְּהַחְלָטָתוֹ. לְהַפְתָּעָתוֹ הַמֻּחְלֶטֶת, הָרַב הֵגִיב אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת וּפִקְּחִיּוֹת, הֵחֵל לְהַקְשׁוֹת עָלָיו קֻשְׁיוֹת:
"וּמָה יְהֵא עַל כַּסְפֵּי הַצְּדָקָה הָרַבִּים שֶׁאַתָּה מְחַלֵּק מִרְוָחֶיךָ? וּמִי פָּטַר אוֹתְךָ מִמִּצְוַת 'וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ' וּמִמִּצְוַת 'כִּבּוּד הוֹרִים'? וּמָה יְהֵא עַל הָאוֹרְחִים הָרַבִּים הָרְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנְךָ? וּמָה יִקְרֶה לְשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְסָרִים בְּמִשְׂרָדֶיךָ? וּבִכְלָל, מִי יְיַצֵּג אֶת 'דְּבַר הַשֵּׁם' בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי הָעֲסָקִים מִתְּחוּמְךָ? וּמִי בִּמְקוֹמְךָ יְרוֹמֵם אֶת הָאֲוִירָה הַיְּהוּדִית שֶׁל בֵּיתְךָ?".
הַשְּׁאֵלוֹת הָיוּ מְבַלְבְּלוֹת מְאוֹד. אַלֶכְּס הֶאֱזִין לָהֶן נִדְהָם וְאָז שָׁאַל בִּכְאֵב: "הַאֻמְנָם כָּל זֶה מֻטָּל עַל שִׁכְמִי? הַאִם לֹא אוּכַל לְהִתְנַתֵּק מֵהַכֹּל, לִבְרֹחַ מֵהָעִסּוּקִים הָאַפְרוּרִיִּים שֶׁל הַיּוֹם-יוֹם, וְלָלֶכֶת לְהַרְווֹת אֶת נַפְשִׁי הַצְּמֵאָה לַה'?".
עַתָּה, הֵאִיר חִיּוּךְ רָחָב אֶת פָּנָיו שֶׁל הָרַב הַיָּשִׁישׁ, בְּדִיּוּק לָזֶה הוּא צִפָּה. "יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת לְשֵׁם מָה יָרְדָה נִשְׁמָתוֹ לָעוֹלָם" – הוּא לָחַשׁ בְּחֹם לְאַלֶכְּס. "הַמַּטָּרָה הִיא, לְהַכְנִיס אֶת הַצִּמָּאוֹן לֶאֱלֹקוּת דַּוְקָא אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים הַגַּשְׁמִיִּים. ה' מַבִּיט בְּךָ, אַלֶכְּס, וְרוֹאֶה אֵיךְ אַתָּה הוֹפֵךְ אֶת בֵּיתְךָ וְאֶת עֲסָקֶיךָ לְ'מִקְדָּשׁ מְעַט' וְהַאֲמֵן לִי, הוּא רוֹוֶה מִמְּךָ רֹב נַחַת"...
הסיפור השבועי
הַזּוּלַת וְהָ'אֲנִי'
ר' לֵיְבּ פּוֹזִין, מֵחֲסִידָיו שֶׁל הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ (רַבִּי שְׁמוּאֵל) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. הוּא הִתְגּוֹרֵר בָּעִיר וִיטֶבְּסְק, נִהֵל עֵסֶק מַצְלִיחַ וְהֶחְזִיק בְּבַעֲלוּתוֹ כַּמָּה בָּתֵּי-אֶבֶן וּנְכָסִים רַבִּים נוֹסָפִים. אֶת בֵּיתוֹ הִנְהִיג בְּהַרְחָבָה רַבָּה וְגַם לִצְדָקָה נָהַג לְהַפְרִישׁ בְּיָד נְדִיבָה.
בְּאוֹתָהּ עִיר הִתְגּוֹרֵר חָסִיד נוֹסָף, אַף הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, ר' שְׁמוּאֵל בְּרַיְן. הוּא הָיָה גַּם לַמְדָן גָּדוֹל בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה וְעַמְקָן בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת. עֲסָקָיו הָיוּ בְּאַסְפָּקַת חָמְרֵי בְּנִיָּה לְגוֹרְמִים מֶמְשַׁלְתִּיִּים, וְעַל-אַף טִרְדוֹתָיו הָרַבּוֹת הִקְפִּיד יוֹם-יוֹם עַל קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה.
בִּשְׁנַת תר"מ אֵרְעָה מַפֹּלֶת בַּעֲסָקָיו שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל. נוֹסַף עַל כָּךְ גַּם נָפַל לְפַח שֶׁל סוֹחֲרִים נוֹכְלִים, אִבֵּד אֶת כָּל הוֹנוֹ וְאַף נִקְלַע לְחוֹבוֹת כְּבֵדִים.
זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הִזְדַּמֵּן ר' לֵיְבּ פּוֹזִין לַחֲצַר הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ. הוּא סִפֵּר לָרַבִּי עַל עֲסָקָיו וּבִקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ לְהַצְלָחָה. כְּשֶׁסִּיֵּם, נֶאֱנַח ר' לֵיְבּ וְאָמַר: "ר' שְׁמוּאֵל בְּרַיְן נִמְצָא בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה וְהוּא זָקוּק לְרַחֲמִים". מִיָּד הוֹסִיף: "אַף כִּי 'צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו', וְאִם עָשָׂה כֵּן, נִרְאֶה שֶׁזֶּה מָה שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִקְרוֹת, בְּכָל-זֹאת גְּדוֹלָה הָרַחְמָנוּת עָלָיו".
לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל ר' לֵיְבּ, לֹא הֵגִיב הָרַבִּי. הוּא הֵנִיחַ אֶת כַּפּוֹת-יָדָיו עַל שְׁתֵּי עֵינָיו וְהִתְעַמֵּק בְּמַחְשְׁבוֹתָיו.
זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן פָּרְצָה דְּלֵקָה בְּמַחְסְנֵי הַפִּשְׁתָּן שֶׁל ר' לֵיְבּ. הַשְּׂרֵפָה כִּלְּתָה גַּם אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת חֲנוּתוֹ הַסְּמוּכָה וּבָהּ סְחוֹרָה בְּשֹׁוִי עֶשְׂרִים אֶלֶף רוּבָּל. הַנֶּזֶק הַכְּלָלִי נֶאֱמַד בִּסְכוּם שֶׁל כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף רוּבָּלִים.
בְּסַעֲרַת רוּחוֹ נָסַע ר' לֵיְבּ לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. כְּשֶׁנִּכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי פָּרַץ בִּבְכִי וְסִפֵּר עַל הָאָסוֹן הַכָּבֵד אֲשֶׁר קָרָהוּ. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הִבִּיט בּוֹ הָרַבִּי בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת. כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר לוֹ: "עַל יְדִידְךָ ר' שְׁמוּאֵל בְּרַיְן, שֶׁאִבֵּד אֶת כָּל הוֹנוֹ, מָצָאתָ נִחוּמִים וְהִצְדַּקְתָּ עָלָיו דִּין שָׁמַיִם, וְכַאֲשֶׁר הַדְּבָרִים נוֹגְעִים בְּפִשְׁתָּנְךָ וּבַחֲנוּתְךָ, אַתָּה מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת. וְכָל זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁעֲדַיִן נוֹתְרוּ בְּבַעֲלוּתְךָ שְׁנֵי בִּנְיָנִים וּשְׁטָרוֹת-חוֹב מֶמְשַׁלְתִּיִּים. מִתְבָּרֵר אֵפוֹא שֶׁהַזּוּלַת וְהָ'אֲנִי', הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים נִפְרָדִים לְגַמְרֵי".
דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי הִכּוּ אֶת ר' לֵיְבּ בְּהֶלֶם. הוּא יָצָא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת וּבְלִי לוֹמַר מִלָּה. זְמַן רַב יָשַׁב בְּאַחַת מִפִּנּוֹת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, מִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרָיו הַנּוֹקְבִים שֶׁל הָרַבִּי: "הַזּוּלַת וְהָ'אֲנִי' הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים נִפְרָדִים לְגַמְרֵי".
יוֹמַיִם הִתְהַלֵּךְ כְּסַהֲרוּרִי. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי פַּעַם נוֹסֶפֶת וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ לְתִקּוּן וּתְשׁוּבָה. בְּלִבּוֹ כְּבָר הֶחְלִיט כִּי מֵהַיּוֹם וְהָלְאָה יִתְמַסֵּר בְּכָל לִבּוֹ לְטוֹבַת הַזּוּלַת.
הַפַּעַם הָיוּ פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי מְאִירוֹת וְעֵינָיו רַכּוֹת. הָמַּהֲרַ"שׁ הֵישִׁיר מַבָּט אֶל ר' לֵיְבּ וּבְנִימָה אֲבָהִית אָמַר: "מְקֻבָּל בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, שֶׁכָּל הַפּוֹסֵק דָּבָר עַל חֲבֵרוֹ, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע, פּוֹסֵק זֹאת עַל עַצְמוֹ. אִם הוּא מַצְדִּיק עַל חֲבֵרוֹ אֶת הַדִּין, מְעוֹרֵר הוּא עַל עַצְמוֹ דִּינִים וּגְבוּרוֹת; וְאִם הוּא מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הֶחָבֵר וּמִשְׁתַּדֵּל לְסַיֵּעַ לוֹ, מוֹשֵׁךְ הוּא עַל עַצְמוֹ חֲסָדִים וְשֶׁפַע.
"סַע לְבֵיתְךָ, קַח שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּל בִּמְזֻמָּן וּמְסֹר אוֹתָם לְר' שְׁמוּאֵל כִּגְמִילוּת-חֲסָדִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת סְחוֹרָה, לְהַעֲבִירָהּ בָּרַפְסוֹדוֹת וּלְשַׁקֵּם אֶת עֲסָקָיו. אֶת הַכֶּסֶף תִּתֵּן בְּעַיִן יָפָה, בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וּמִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל תּוֹדָה לַה' עַל שֶׁזִּכָּה אוֹתְךָ לִגְמֹל חֶסֶד. מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן תִּסַּע לְמוֹסְקְבָה לִקְנוֹת סְחוֹרָה חֲדָשָׁה לַחֲנוּתְךָ, וַה' יִתְבָּרֵךְ יְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנְךָ בְּכִפְלַיִם".
כְּשֶׁחָזַר ר' לֵיְבּ לְוִיטֶבְּסְק לָקַח מִיָּד שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּל וּמִהֵר לְבֵיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ ר' שְׁמוּאֵל. אֲבָל זֶה לֹא הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּבַּיִת. שָׁבוּעַ יָמִים חִפֵּשׂ אַחַר ר' שְׁמוּאֵל וְלֹא מְצָאוֹ. ר' לֵיְבּ צָרִיךְ הָיָה לִנְסֹעַ בִּדְחִיפוּת לְמוֹסְקְבָה כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם סְחוֹרָה חֲדָשָׁה, אֲבָל חֲזָקָה עָלָיו מִצְוַת רַבּוֹ וְהוּא הִמְתִּין עַד אֲשֶׁר יְקַיֵּם תְּחִלָּה אֶת הַהוֹרָאָה לִמְסֹר לַחֲבֵרוֹ אֶת הַהַלְוָאָה.
לִקְרַאת שַׁבָּת, לְאַחַר שָׁבוּעַ שֶׁל הֵעָדְרוּת, חָזַר ר' שְׁמוּאֵל לְוִיטֶבְּסְק. מִיָּד בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת הָלַךְ אֵלָיו ר' לֵיְבּ וּבִקֵּשׁ לִמְסֹר לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, אֶלָּא שֶׁר' שְׁמוּאֵל סֵרֵב: "מָה אַתָּה מְדַבֵּר! לֹא אֶקַּח מִמְּךָ הַלְוָאָה בִּסְכוּם כָּזֶה וְגַם אַתָּה אֵינְךָ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן. חָלִילָה לִי לְסַכֵּן כֶּסֶף שֶׁל הַזּוּלַת בַּעֲסָקַי".
ר' לֵיְבּ נֶאֱלַץ לְסַפֵּר כִּי זוֹ הָיְתָה הוֹרָאָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. ר' שְׁמוּאֵל הִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב וּבְכָל-זֹאת עָמַד עַל דַּעְתּוֹ: "אַתָּה אֶת שְׁלִיחוּתְךָ קִיַּמְתָּ, אֲבָל אֲנִי לֹא אֶקַּח אֶת הַכֶּסֶף".
עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נָסַע ר' לֵיְבּ לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וְהֵנִיחַ אֶת שְׁלֹשֶׁת-אַלְפֵי הָרוּבָּלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי. "סַע לְשָׁלוֹם", אָמַר לוֹ הָרַבִּי.
בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הָרַבִּי לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' שְׁמוּאֵל וְהֵבִיא לוֹ חֲבִילָה חֲתוּמָה וּבָהּ פֶּתֶק בִּכְתַב-יָדוֹ שֶׁל הָרַבִּי: "הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים רוּבָּל לִסְחֹר בָּהֶם עַד זְמַן מְכִירַת הָרַפְסוֹדוֹת בְּרִיגָה – וּצְלַח".
שְׁנֵי הַסּוֹחֲרִים רָאוּ עַתָּה בְּרָכָה אֱלֹקִית בְּעִסְקֵיהֶם. ר' שְׁמוּאֵל שָׁלַח סְחוֹרָה בְּרַפְסוֹדוֹת לְרִיגָה וְהִרְוִיחַ סְכוּמִים עֲצוּמִים. הָרְוָחִים מֵהָעִסְקָה הִסְפִּיקוּ לְתַשְׁלוּם כָּל חוֹבוֹתָיו וְאַף לִקְנִיַּת בֵּית-אֶבֶן וּמִגְרָשׁ גָּדוֹל.
ר' לֵיְבּ נָסַע לְמוֹסְקְבָה וְסַפָּקֵי סְחוֹרוֹתָיו הֶחְלִיטוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּאֲסוֹנוֹ וְלִמְחֹק מַחֲצִית מֵחוֹבוֹ. הַסְּחוֹרָה שֶׁקָּנָה הִתְיַקְּרָה פִּי שְׁלֹשָׁה וְהוּא הִרְוִיחַ הוֹן רַב. אַךְ הוּא הִרְוִיחַ בְּעִקָּר אֶת הַלֶּקַח שֶׁלָּמַד – שֶׁהַזּוּלַת וְהָ'אֲנִי' אֵינָם שְׁנֵי דְּבָרִים נִפְרָדִים.
מבט לגאולה – עם מכתב מיוחד
עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת
שָׁלוֹם לְךָ, בֶּן-דּוֹדִי הַיָּקָר!
מָה שְׁלוֹמְךָ? אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ הַיּוֹם?
הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי מְנַחֵשׁ אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמִי. אַתָּה בְּוַדַּאי מַרְגִּישׁ הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁהִרְגַּשְׁתָּ לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי אֶת מִכְתָּבְךָ הָאַחֲרוֹן.
הַאֲמֵן לִי שֶׁהִתְמַלֵּאתִי רַחֲמִים עָלֶיךָ. לִשְׁכַּב כָּל הַיּוֹם בַּמִּטָּה עִם רֶגֶל שֶׁכֻּלָּהּ מְגֻבֶּסֶת וְאִי-אֶפְשָׁר לְהָזִיז אוֹתָהּ, זֶה בְּוַדַּאי הַרְבֵּה יוֹתֵר לֹא נָעִים, אֲפִלּוּ מִמָּה שֶׁאַתָּה מְתָאֵר בְּמִכְתָּבְךָ.
אַתָּה כּוֹתֵב לִי, שֶׁכָּל הַזְּמַן אַתָּה מְשַׁחְזֵר שׁוּב אֶת רֶגַע הַנְּפִילָה, וְחוֹשֵׁב אֵיךְ זֶה קָרָה לְךָ וְכַמָּה קַל הָיָה לִמְנֹעַ אֶת זֶה. הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלּוּ מַרְגִּיזוֹת אוֹתְךָ מְאוֹד וּבְכָל-זֹאת הֵן חוֹזְרוֹת אֵלֶיךָ שׁוּב וָשׁוּב.
עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁאוּלַי כְּדַאי לְךָ בְּכוֹחַ לְנַסּוֹת לַחְשֹׁב בְּצוּרָה הֲפוּכָה. לְדַמְיֵן כָּל הַזְּמַן אֶת הָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם תֻּרְשֶׁה לָקוּם מִמִּטָּתְךָ וּלְהַתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב, תְּחִלָּה עֲדַיִן עִם הַגֶּבֶס וְאַחַר-כָּךְ, אֵיזֶה אֹשֶׁר – עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת! נַסֵּה לַחְשֹׁב עַל הַשִּׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג שֶׁיִּהְיוּ לְךָ כְּשֶׁתְּסַיֵּם אֶת הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת!
כָּרֶגַע, אַתָּה מִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁעוֹן וְסוֹפֵר אֶת הָרְגָעִים כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁהֵם עוֹבְרִים. בִּמְקוֹם זֶה, בּוֹא תִּסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, עַד לְתַאֲרִיךְ הַהַבְרָאָה הַמְּשֹׁעָר! זוֹ בְּוַדַּאי תִּהְיֶה סְפִירָה מוֹעִילָה וּמְהַנֶּה. זֶה גַּם יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּב לְךָ נֶהְדָּר עִם סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁאוֹתָהּ אֲנַחְנוּ בֵּין כֹּה וָכֹה סוֹפְרִים מִדֵּי עֶרֶב.
אַתָּה יוֹדֵעַ עַל מָה אֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁו? שֶׁבְּעֶצֶם, הָעֵצָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ יְכוֹלָה לְהַתְאִים גַּם לִי וּלְכָל יְהוּדִי. כָּל זְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ בַּגָּלוּת, כֻּלָּנוּ קְצָת 'חוֹלִים' וַעֲטוּפִים בְּכָל מִינֵי 'גְּבָסִים' מְצִיקִים, גַּשְׁמִיִּים וְרוּחָנִיִּים.
בִּמְקוֹם לְהֵאָנַח וְלִרְטֹן (כְּמוֹ שֶׁרֻבֵּנוּ עוֹשִׂים) עַל הַקְּשָׁיִים הַשּׁוֹנִים שֶׁמְּזַמֶּנֶת לָנוּ הַגָּלוּת, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּדֵּל לַחְשֹׁב עַל תְּקוּפַת הַ'הַבְרָאָה' הַנִּפְלָאָה הַצְּפוּיָה לָנוּ, עַל תְּקוּפַת הַגְּאֻלָּה שֶׁאוֹ-טוֹ-טוֹ בַּפֶּתַח.
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם נַתְחִיל לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים בְּצִפִּיָּה וּבְהִתְרַגְּשׁוּת לִקְרַאת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת נוּכַל לַעֲמֹד יוֹתֵר מַהֵר "עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם בְּרִיאוֹת" בַּחֲצַר בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.
מָה דַּעְתְּךָ? בּוֹא נִתְאַחֵד מֵהַיּוֹם, אַתָּה וַאֲנִי, בְּשָׁלֹשׁ סְפִירוֹת מְצֻיָּנוֹת שֶׁבְּוַדַּאי יָבִיאוּ לָנוּ אַךְ טוֹב: סְפִירַת הָעֹמֶר – מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, סְפִירַת הַגֶּבֶס – מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה חִיּוּבִית עַל הַהַבְרָאָה הַקְּרוֹבָה, וּבְעִקָּר... סְפִירַת הַגְּאֻלָּה, תּוֹךְ כְּדֵי הוֹסָפָה נִמְרֶצֶת בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיֵּשׁ מַעֲשִׂים רַבִּים שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם מִמִּטָּתְךָ וְכָךְ לִתְרֹם גַּם לְעַצְמְךָ, וְגַם לְכָל עַם-יִשְׂרָאֵל!
בֶּן-דּוֹדְךָ, יִשְׂרָאֵל
סְפִירָה וּזְרִיזוּת
'סְפִירַת הָעֹמֶר' הִיא סְפִירַת יָמִים, דָּבָר הַמְּלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת יֹקֶר הַזְּמַן.
סְפִירַת זְמַן יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה נוֹסֶפֶת, שֶׁהֲרֵי הִיא מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת: כַּאֲשֶׁר קַיֶּמֶת אֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר טוֹב בְּקֶשֶׁר לְיַהֲדוּת – לֹא דּוֹחִים אוֹתוֹ לִזְמַן מְאֻחָר יוֹתֵר אֶלָּא עוֹשִׂים אוֹתוֹ מִיָּד.
וְגַם בְּהִתְנַהֲגוּת זוֹ יֵשׁ לְהִתְרַגֵּל עוֹד מִגִּיל צָעִיר בְּיוֹתֵר: כְּשֶׁיֶּלֶד קָטָן אוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עוֹד דָּבָר טוֹב, שֶׁלֹּא יִדְחוּ אוֹתוֹ לְמָחֳרָת אוֹ לְאַחַר זְמַן אֶלָּא יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ מִיָּד.
וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה בִּזְרִיזוּת אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו, הוּא גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁגַּם ה' יַעֲשֶׂה בִּזְרִיזוּת אֶת מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת: לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת בִּזְרִיזוּת הַמְּרַבִּית, שֶׁהָ"אֲחִישֶׁנָּה" עַצְמוֹ יִהְיֶה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ.
(הרבי מדבר לילדי ישראל, ל"ג בעומר תש"מ)
סיפורי חסידים
עֵינֵי הָרַבִּי צוֹפִיּוֹת
מְסַפֵּר הָרַב יִצְחָק וַיְּנְבֶּרְגּ, שְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּוַנְקוּבֶר, קָנָדָה:
"בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹפִיעַ בְּבֵית-חַבַּ"ד יְהוּדִי מִנִּכְבְּדֵי הָאֵזוֹר, עוֹרֵךְ-דִּין בְּרַיֶּין קוֹרְשָׁא שְׁמוֹ, וּבְפִיו בַּקָּשָׁה: אִשְׁתּוֹ הַגּוֹיָה חוֹלָה מְאוֹד וְהוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּפְנוּ לָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ שֶׁיִּתֵּן בְּרָכָה לִישׁוּעָתָהּ...
"הִתְלַבַּטְתִּי מְאוֹד – מִצַּד אֶחָד, לֹא דַּי שֶׁהִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה הוּא עוֹד מְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַבִּי יְבָרֵךְ אוֹתָהּ... מִצַּד שֵׁנִי, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לִדְחוֹת יְהוּדִי שֶׁבּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן עַל חַיֵּי אִשְׁתּוֹ. לְבַסּוֹף, הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב לָרַבִּי אֶת כָּל הַסִּפּוּר וּמָה שֶׁיִּהְיֶה יִהְיֶה. בְּסֵתֶר לִבִּי הָיִיתִי מְשֻׁכְנָע שֶׁשּׁוּם תְּשׁוּבָה לֹא תַּגִּיעַ.
"כַּעֲבֹר יוֹמַיִם הוֹפִיעַ בְּהִתְרַגְּשׁוּת מַר קוֹרְשָׁא שׁוּב בְּמִשְׂרָדִי וְאָמַר: 'זֶה עַתָּה קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵהָרַבִּי בּוֹ הוּא מְבָרֵךְ אֶת אִשְׁתִּי בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה וּרְפוּאָה קְרוֹבָה וּמְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֶת שְׁמָהּ וְשֵׁם אִמָּהּ'...
"כִּמְעַט נָפַלְתִּי מֵהַכִּסֵּא... פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁהָרַבִּי מְבַקֵּשׁ מִגּוֹיָה אֶת שְׁמָהּ וְשֵׁם אִמָּהּ... אֲנִי וַחֲבֵרַי הֵבַנּוּ כִּי מַשֶּׁהוּ מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַדְּבָרִים. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם הָלַכְנוּ לְבֵית-הָרְפוּאָה לְבַקֵּר אֶת הָאִשָּׁה וְשָׁאַלְנוּ אוֹתָהּ: 'אוּלַי בְּמִקְרֶה אַתְּ יְהוּדִיָּה?'. הִיא הִבִּיטָה בָּנוּ כְּבַאֲנָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִדַּעְתָּם וְסִפְּרָה: 'גָּדַלְתִּי בְּמִנְזָר מֵאָז הֱיוֹתִי יַלְדָּה קְטַנָּה. אִמִּי מִתְגּוֹרֶרֶת בִּדְרוֹם-צָרְפַת, אַךְ בֵּינִי לְבֵין יְהוּדִים אֵין וְלֹא כְּלוּם, לְבַד מֵהָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי נְשׂוּאָה לְמַר קוֹרְשָׁא'...
"לָחַצְנוּ עָלֶיהָ לְבָרֵר אֶת הַנּוֹשֵׂא לָעֹמֶק וְכַעֲבֹר שְׁבוּעַיִם הָיְתָה בְּיָדָהּ תְּשׁוּבַת אִמָּהּ: 'אַתְּ יְהוּדִיָּה וַאֲנִי יְהוּדִיָּה מִדּוֹרֵי-דּוֹרוֹת. הִכְנַסְנוּ אוֹתָךְ לְמִנְזָר בִּגְלַל הַשּׁוֹאָה וְאֶת סוֹד מוֹצָאֵךְ שָׁמַרְנוּ מִפָּנַיִךְ בְּקַפְּדָנוּת'"...
לֹא תִּשְׂנָא
ר' גֵּרְשׁוֹן לִידֶר הָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים יָדוּעַ בְּעִירוֹ. הוּא לֹא הָיָה עָשִׁיר, אֲבָל בֵּיתוֹ הָיָה פָּתוּחַ תָּמִיד לִרְוָחָה. לְעֻמָּתוֹ, עֲשִׁיר הָעֲיָרָה הָיָה קַמְצָן גָּדוֹל. כְּשֶׁהָיוּ עֲנִיִּים אוֹ אוֹרְחִים מִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתוֹתָיו, הָיָה שׁוֹלֵחַ אוֹתָם לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' גֵּרְשׁוֹן.
בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים קִבֵּל ר' גֵּרְשׁוֹן אֶת הַדָּבָר בְּעַיִן טוֹבָה. יוֹם אֶחָד חָרָה לוֹ הַדָּבָר: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי עָשִׁיר שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל הַנִּזְקָקִים אֵלָיו, וְהוּא אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם דָּבָר? נָסַע אֶל רַבּוֹ, הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִלַּכוֹבִיץ', וְהִתְאוֹנֵן עַל הַדָּבָר.
הֱשִׁיבוֹ הַצַּדִּיק: "הַתּוֹרָה מַזְהִירָה: 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ'. אָסוּר שֶׁהַלֵּב הַטּוֹב שֶׁלְּךָ, 'בִּלְבָבֶךָ', יִהְיֶה גּוֹרֵם לְשִׂנְאָה כְּלַפֵּי אָחִיךָ, שֶׁלֹּא נֵחַן בְּמִדָּה זוֹ".
(C) כל הזכויות שמורות לצעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)
מאפשרים לכם לקבל
