המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5001770
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת צַו

נַסּוּ לְדַמְיֵן כַּמָּה נֶהְדָּר הַמַּרְאֶה. הַקָּרְבָּן הַמֻּנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָר מְחַכֶּה לְהִתְעַלּוֹת לִקְדֻשָּׁה. הִנֵּה תֵּרֵד אֵשׁ מִשָּׁמַיִם וּתְלַחֵךְ אֶת הַקָּרְבָּן. אַךְ מָה זֶה? מַדּוּעַ צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ גַּם-כֵּן "אֵשׁ תָּמִיד" הַמֻּדְלֶקֶת בִּידֵי אָדָם?

אָכֵן, כָּךְ קוֹבֵעַ הַפָּסוּק – "...אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה"...

נְנַסֶּה לְהָבִין אֶת תַּפְקִיד הָאֵשׁ הַ'יְּדָנִית' הַזֹּאת:

חַגַּי הַצָּעִיר הִתְבּוֹנֵן מֻקְסָם עַל נְעָרִים אֲחֵרִים בְּנֵי-גִּילוֹ הַנִּמְצָאִים בְּעִצּוּמָן שֶׁל 'הֲכָנוֹת' לַתְּפִלָּה. לוֹמְדִים מַאֲמָר, מְפַזְּמִים נִגּוּן חֲרִישִׁי וְעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת ה' פְּנִימִית.

הַרְבֵּה דְּבָרִים חֲדָשִׁים רָאָה חַגַּי בְּ'שַׁבַּת-יְשִׁיבָה', אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה בְּעֵינָיו, הַמֻּפְלָא וְגַם הַתָּמוּהַּ, בְּיוֹתֵר.

"אֵינֶנִּי מֵבִין" – הִקְשָׁה עַל מְלַוֵּהוּ הַנֶּאֱמָן – "כָּל הָאֲוִירָה כָּאן מִסָּבִיב הִיא בֵּין כֹּה וָכֹה, כָּל-כָּךְ רוּחָנִית וּקְדוֹשָׁה... מַדּוּעַ אַתֶּם גַּם צְרִיכִים לְהִתְאַמֵּץ, כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְהִתְעַמֵּק יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'?".

הַתְּשׁוּבָה לְחַגַּי נְעוּצָה בְּדִיּוּק בַּפָּסוּק שֶׁהִזְכַּרְנוּ קֹדֶם. הָאֵשׁ הָעֶלְיוֹנָה נִתְפֶּסֶת, כַּאֲשֶׁר מֻדְלֶקֶת כְּנֶגְדָהּ אֵשׁ מִלְּמַטָּה. דְּרוּשָׁה עֲבוֹדָה עַצְמִית שֶׁל חִפּוּשׂ אֱלֹקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת אִישִׁית, וְאָז מִתְוַסֶּפֶת וּמְחַזֶּקֶת אוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה.

וּמַהִי הַתְּדִירוּת שֶׁבָּהּ צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הָ'אֵשׁ' הָעַצְמִית?

חַגַּי מְיֻדָּעֵנוּ, כְּבָר עָבַר תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ וְעַתָּה הוּא כְּבָר נִמְנָה בְּעַצְמוֹ עַל צְבָא הָאוֹר שֶׁל הַ'תְּמִימִים'. בְּהִתְקָרֵב חַג הַפּוּרִים, הוּא מִתְבַּקֵּשׁ לְבַלּוֹת יָמִים אֲחָדִים בְּעִיר רְחוֹקָה וְלַעֲזֹר שָׁם בַּהֲכָנַת הָאֵרוּעַ הַמֶּרְכָּזִי בְּפוּרִים.

הַהֲכָנוֹת בַּמָּקוֹם קַדַּחְתָּנִיּוֹת... בְּכָל רֶגַע נָתוּן, יֵשׁ עוֹד מָה לַעֲשׂוֹת. עַל כֵּן יְהוּדִים מְקוֹמִיִּים מְרִימִים לְעֻמָּתוֹ גַּבָּה בִּתְמִיהָה: מֵהֵיכָן יֵשׁ לְךָ שַׁלְוָה שֶׁכָּזוֹ, לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד חֲסִידוּת בְּעִיּוּן מִדֵּי בֹּקֶר, קֹדֶם הַתְּפִלָּה?

אֶת הַתְּשׁוּבָה יוֹדֵעַ חַגַּי הֵיטֵב וְאַף עוֹנֶה אוֹתָהּ לַשּׁוֹאֲלִים: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ"... הָ'אֵשׁ' שֶׁל עֲבוֹדַת ה' מֻכְרָחָה לִהְיוֹת תְּמִידִית. וְרַק כָּךְ הִיא תִּפְעַל אֶת פְּעֻלָּתָהּ.

אַךְ עֲדַיִן נוֹתְרָה לָנוּ שְׁאֵלָה אַחַת: אִם מְדֻבָּר בְּ'אֵשׁ' אִישִׁית שֶׁל עֲבוֹדָה עַצְמִית, אוּלַי נִשְׁמֹר אוֹתָהּ לְעַצְמֵנוּ, וְלֹא 'נְבַזְבֵּז' זְמַן וְכוֹחַ כְּדֵי לְחַלֵּק מִמֶּנָּה לַאֲחֵרִים?

כְּדֵי לַעֲנוֹת לַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ, נִקְרָא אֶת דְּבָרָיו הַבָּאִים שֶׁל הָרַבִּי הַ'צֶּמַח-צֶדֶק':

זְקֵנִי – רַבֵּנוּ הַזָּקֵן – הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ דְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד. בְּמֹשֶׁה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בָּהּ טוֹב עַיִן. "אֵשׁ תָּמִיד" הָאֱלֹקִי הַנּוֹגֵעַ לְתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד, נָתַן הָרַב הַמַּגִּיד לִזְקֵנִי, וּזְקֵנִי נָהַג בָּהּ טוֹב עַיִן וַיִּתְנָהּ לְכָל הָעוֹסְקִים בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת. בָּרוּר לִי אֲשֶׁר כָּל הַלּוֹמֵד עִם חֲבֵרוֹ וּמְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הָ"אֵשׁ תָּמִיד" הָאֱלֹקִי, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ אֲשֶׁר זְכוּתוֹ זֶה "לֹא תִכְבֶּה" לָעַד.

הָאֵשׁ הַדּוֹלֶקֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ כּוֹחָהּ גָּדוֹל. הִיא אֵינָהּ רַק אֵשׁ מְעוֹרֶרֶת אֶלָּא הִיא גַּם אֵשׁ, הַמְּכַבָּה אֶת הַשְּׁלִילָה. "לֹא תִכְבֶּה" – מְכַבֶּה אֶת הַ"לֹּא".

בְּכוֹחַ הָאֵשׁ הַזֹּאת לְכַבּוֹת דְּבָרִים שְׁלִילִיִּים וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לְחִיּוּבִיִּים, כְּפִי שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן:

אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת אָמַר מוֹרִי לְפָנַי עֶשֶׂר פְּעָמִים – כְּדֵי לְחָקְקָהּ בְּעֶשֶׂר כּוֹחוֹת נַפְשִׁי – וַיֹּאמֶר לִי: אַתָּה, תַּלְמִידִי, הִנְּךָ נִצְרָךְ לְהָאֵשׁ תָּמִיד, לְפִי שֶׁעָלֶיךָ הֻטַּל לְכַבּוֹת "לֹא" (שֶׁל הַמְּנַגְּדִים) גָּדוֹל. אַתָּה תְּכַבֶּה אֶת הַ"לֹּא", וְהַשֵּׁם-יִתְבָּרֵךְ יַהֲפֹךְ אֶת הַ"לֹּא" לְ"הֵן".

הסיפור השבועי

מַצַּת הַחֵרוּת

אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה סִפֵּר ר' בֶּערְל יוּנִיק, שֶׁהָיָה מֵהַמְּשַׁמְּשִׁים בַּקֹּדֶשׁ אֵצֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ:

מִשְׁפַּחְתֵּנוּ נִמְנֵית עִם קְבוּצַת הַיְּהוּדִים הַגְּדוֹלָה שֶׁעָבְרָה – בִּשְׁנַת תש"ו – אֶת הַגְּבוּל הָרוּסִי בִּגְנֵבָה דֶּרֶךְ לֶמְבֶּרְג (לְבוֹב). כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְלֶמְבֶּרְג, הִתְפַּזַּרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בָּעִיר, שָׁם שָׁהִינוּ עַד מוֹעֵד הַהַבְרָחָה. כָּל זֹאת כְּדֵי לְהַרְחִיק מֵעָלֵינוּ, כְּכָל הָאֶפְשָׁר, חֲשָׁדוֹת מְיֻתָּרִים.

בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַהַמְתָּנָה פָּשְׁטָה הַמִּשְׁטָרָה עַל הַבַּיִת שֶׁבּוֹ שָׁהָה אָחִי, מֵאִיר. הוּא נֶעֱצַר בַּעֲווֹן לִינָה בְּעִיר זָרָה (בְּאוֹתָם יָמִים אָסוּר הָיָה לְתוֹשַׁב עִיר אַחַת לַעֲשׂוֹת אֶת הַלַּיְלָה בְּעִיר אַחֶרֶת). הָעֹנֶשׁ שֶׁהוּטַל עָלָיו הָיָה שְׁנַת מַאֲסָר בְּכֶלֶא 'זְלוֹטְשׁוֹב'. אֲנַחְנוּ יָצָאנוּ בְּחַסְדֵי ה' מֵרוּסְיָה, וְאִלּוּ הוּא נוֹתַר מֵאָחוֹר.

כַּעֲבֹר שָׁנָה שֻׁחְרַר מֵהַכֶּלֶא וּמִיָּד עָשָׂה נִסָּיוֹן נוֹסָף לִבְרֹחַ מֵרוּסְיָה. לְאַחַר שֶׁהִצְטַיֵּד בְּכָל הַמִּסְמָכִים הַדְּרוּשִׁים, שֶׁהָיוּ כַּמּוּבָן מְזֻיָּפִים לְגַמְרֵי, נָסַע לָעִיר צֶ'רְנוֹבִיץ. שָׁם פָּגַשׁ עוֹד שְׁנֵי חֲסִידִים צְעִירִים, שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לְהַבְרִיחַ יַחְדָּו אֶת הַגְּבוּל. בְּמַאֲמָץ רַב, רְצוּף מִכְשׁוֹלִים וְסַכָּנוֹת, הִצְלִיחוּ הַשְּׁלֹשָׁה לַעֲבֹר סוֹף-סוֹף אֶת הַגְּבוּל וּלְהַגִּיעַ לְרוֹמַנְיָה.

גַּם בְּרוֹמַנְיָה עַצְמָהּ נֶאֶלְצוּ לְהִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. בַּלֵּילוֹת יָשְׁנוּ בִּרְפָתוֹת שֶׁל אִכָּרִים אוֹ בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ. לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ לִמְחוֹז הָעִיר רַצָאוץ. כָּעֵת הִפְרִידָה בֵּינָם וּבֵין הַחֹפֶשׁ רַק תַּחֲנַת גְּבוּל אַחֲרוֹנָה, שֶׁאוֹתָהּ הִתְכּוֹנְנוּ לַחְצוֹת בַּלַּיְלָה.

בַּמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע, עִם רֶדֶת הָעֶרֶב, הוֹפִיעַ הַגּוֹי שֶׁאָמוּר הָיָה לְהַעֲבִירָם אֶת הַגְּבוּל. אֶלָּא שֶׁעִמּוֹ בָּאָה גַּם פְּלֻגַּת שׁוֹטְרִים אֲשֶׁר מִהֲרָה לְעָצְרָם. הַשְּׁלֹשָׁה הֻחְזְרוּ לְתוֹכְכֵי רוּסְיָה, וּבְתֹם מִשְׁפָּט קָצָר נִגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזַר-דִּין מָוֶת.

כָּאן הִתְעָרְבָה יַד-הַהַשְׁגָּחָה. בְּדִיּוּק בְּאוֹתָם יָמִים הֶחְלִיטָה מֶמְשֶׁלֶת רוּסְיָה, בְּמֵעֵין מֶחֱוָה לָעוֹלָם הַמַּעֲרָבִי, לְהָמִיר אֶת עֹנֶשׁ הַנִּדּוֹנִים לְמָוֶת בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת מַאֲסָר בַּכֶּלֶא וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל גָּלוּת וַעֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ.

אֶת הַשְּׁנָתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת הִשְׁלִימוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּכֶלֶא 'קָארְלָאג', שֶׁיּוֹדְעֵי-דָּבָר נֶחְרָדִים לְעֶצֶם שִׁמְעוֹ. מִשָּׁם הֻגְלוּ לְמַחֲנֵה-עֲבוֹדָה בְּסִיבִּיר. מֶזֶג-הָאֲוִיר הַמְּמֻצָּע בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר, מָחוֹז אַמְסקְסִיבְּלָאג, נָע סְבִיב אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. אֲנָשִׁים מֵתוּ שָׁם כִּזְבוּבִים, מִקֹּר, מֵרָעָב וּמִמַּחֲלוֹת. הָרָעָב הָיָה נוֹרָא. אֲפִלּוּ כֶּלֶב תּוֹעֶה שֶׁנִּקְלַע לְמַחֲנֵה-הָעֲבוֹדָה, מָצָא עַד מְהֵרָה אֶת דַּרְכּוֹ לְבִטְנָם הָרְעֵבָה שֶׁל הָאֲסִירִים.

כָּל אוֹתָן שָׁנִים הָיָה הֵעָדְרוֹ שֶׁל אָחִי, וְהַמַּחְשָׁבוֹת עַל הַסֵּבֶל הַפּוֹקֵד אוֹתוֹ, כְּפֶצַע פָּתוּחַ בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ. בְּחַג-הַפֶּסַח תשי"ב, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַהִתְוַעֲדוּת בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי, נִגַּשְׁתִּי אֶל הָרַבִּי וּבִקַּשְׁתִּי בְּרָכָה בַּעֲבוּר אָחִי. הָרַבִּי הִבִּיט בִּי, שָׁבַר חֲתִיכָה קְטַנָּה מִן הַמַּצָּה הָעֲגֻלָּה שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹ וְהוֹשִׁיטָה לִי. "לִשְׁלֹחַ לָאָח", אָמַר.

הָיִיתִי נִרְגָּשׁ מְאוֹד וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּי. כְּשֶׁנִּרְגַּעְתִּי מְעַט, הֵחֵל הַבִּלְבּוּל לְהִשְׁתַּלֵּט עַל מַחְשְׁבוֹתַי. לְמָה בְּדִיּוּק הִתְכַּוֵּן הָרַבִּי? רֵאשִׁית, אֵין לָנוּ כָּל אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת הֵיכָן בְּדִיּוּק מָצוּי אָחִי. גַּם לוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַעֲבִיר לוֹ אֶת הַמַּצָּה.

הֵעַזְתִּי לָגֶשֶׁת פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶל הָרַבִּי וּבִקַּשְׁתִּי הֶסְבֵּר לִדְבָרָיו. הָרַבִּי אָמַר: "כַּוָּנָתִי הָיְתָה שֶׁתִּשְׁלַח לוֹ אֶת הַמַּצָּה כַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִגְּבוּלוֹת רוּסְיָה וְיַגִּיעַ לְאֶרֶץ חָפְשִׁית".

אַף שֶׁדִּבְרֵי הָרַבִּי עֲדַיִן נוֹתְרוּ סְתוּמִים בְּמִדָּה רַבָּה, אִי-אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת תְּחוּשַׁת הָעִידוּד הָעֲצוּמָה שֶׁנָּסְכוּ בָּנוּ. הָרַבִּי הִבְטִיחַ לָנוּ, גַּם אִם בְּמִשְׁתַּמֵּעַ בִּלְבַד, שֶׁאָחִינוּ יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים וְאַף יִזְכֶּה לָצֵאת מֵרוּסְיָה!

חָלְפוּ עוֹד כַּמָּה שָׁנִים וּבֵינְתַיִם לֹא קִבַּלְנוּ שׁוּם אוֹת חַיִּים מִמֵּאִיר. כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שָׁמַרְתִּי אֶת פִּסַּת הַמַּצָּה שֶׁנָּתַן לִי הָרַבִּי בַּעֲבוּר אָחִי כְּעַל אוֹצָר יָקָר.

בְּאַחַת הַפְּעָמִים שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הָרַבִּי לִ'יחִידוּת', אָמַרְתִּי לוֹ: "רַבִּי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַבְטָחָה מְפֹרֶשֶׁת יוֹתֵר שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּקָרוֹב אֶת אָחִינוּ עִמָּנוּ".

הָרַבִּי הִרְצִין מְאוֹד, נָתַן בִּי מַבָּט חוֹדֵר כְּלָיוֹת וָלֵב וְאָמַר: "מַדּוּעַ אַתָּה מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי בִּלְשׁוֹנִי? מוֹרִי וְחָמִי הָרַבִּי (אַדְמוֹ"ר הָרַיַּי"צ) הִתְמוֹדֵד עִם אֶתְגָּרִים גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה וְיָכֹל לָהֶם. גַּם עַל זֶה וַדַּאי יִתְגַּבֵּר"... בְּאוֹמְרוֹ זֹאת, הֵצִיפוּ דְּמָעוֹת אֶת עֵינָיו שֶׁל הָרַבִּי.

זְמַן קָצָר מְאוֹד אַחַר-כָּךְ, בִּשְׁנַת תשט"ו, שֻׁחְרַר אָחִי בְּאֹרַח מַפְתִּיעַ לַחֲלוּטִין. כְּשֶׁנּוֹדַע לָנוּ עַל שִׁחְרוּרוֹ, רָוַח לָנוּ מְאוֹד. כָּעֵת צִפִּינוּ שֶׁיִּזְכֶּה לָצֵאת מִגְּבוּלוֹת הַכֶּלֶא הַגָּדוֹל – רוּסְיָה. יָדַעְנוּ בְּבֵרוּר שֶׁהַדָּבָר יִקְרֶה, וְשֶׁזֶּה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן.

בֵּינְתַיִם הִתְחַתֵּן אָחִינוּ בְּרוּסְיָה, הֵקִים בַּיִת חֲסִידִי לְתִפְאֶרֶת וְהִמְתִּין לַיּוֹם שֶׁבּוֹ יוּכַל לָצֵאת מֵהַמְּדִינָה.

זֶה קָרָה בִּשְׁנַת תשל"א. אָחִי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ קִבְּלוּ הֶתֵּר-יְצִיאָה מֵרוּסְיָה. הֵם הִגִּיעוּ לְאָמֶרִיקָה וְקָבְעוּ אֶת מְגוּרֵיהֶם בְּקָנָדָה. בִּפְגִישָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה הוֹצֵאתִי מֵחֵיקִי, בְּחִיל וּבְרֶטֶט, אֶת הַמַּצָּה הַקְּטַנָּה שֶׁנָּתַן לִי הָרַבִּי כְּדֵי לְמָסְרָהּ לוֹ. "הִנֵּה הַמַּצָּה שֶׁלְּךָ", אָמַרְתִּי לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַזָּה, "קַח אוֹתָהּ. תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִיא הִמְתִּינָה לְחֵרוּתְךָ".

מבט לגאולה

בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם

הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה נוֹטָה מַעֲרָבָה וְיִצְחָק הֵאִיץ בַּסּוּסִים בְּיֶתֶר עֹז. לְפֶתַע רָאָה אָדָם זָקֵן פּוֹסֵעַ לְאִטּוֹ בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְעַל כְּתֵפוֹ חֲבִילָה קְטַנָּה. "עֲצֹר אֶת הָעֲגָלָה!!!" – צִוָּה אָבִיו.

"אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם. הַאִם כְּבוֹדוֹ מְעֻנְיָן לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ?" – פָּנָה אַבָּא לַהֵלֶךְ.

"תּוֹדָה רַבָּה" – הֵשִׁיב הַזָּקֵן – "אָכֵן הַדֶּרֶךְ עוֹד אֲרֻכָּה וְכוֹחוֹתַי אוֹזְלִים. אֶשְׂמַח מְאוֹד לִנְסֹעַ בָּעֲגָלָה. תִּזְכּוּ לְמִצְווֹת".

הַזָּקֵן עָלָה לָעֲגָלָה תּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת מַשָּׂאוֹ מִכְּתֵפוֹ וּמַנִּיחוֹ בַּצַּד. לְאַחַר שֶׁנָּח וְהִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט פָּתַח וְאָמַר: "שְׁמִי דָּוִד וְזוֹ כְּבָר לִי הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁים בִּרְצִיפוּת בָּהּ מַקְרִיב אֲנִי קָרְבַּן פֶּסַח. בְּגִיל עֶשֶׂר עָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם מִשְׁפַּחְתִּי, וְתוֹדָה לַה', מֵאָז לֹא הִפְסַדְתִּי הַקְרָבַת קָרְבַּן פֶּסַח אֲפִלּוּ שָׁנָה אַחַת. אָמְנָם פַּעַם אַחַת נִטְמֵאתִי יָמִים סְפוּרִים לִפְנֵי הַחַג, אַךְ הִקְרַבְתִּי אֶת קָרְבָּנִי בְּפֶסַח-שֵׁנִי".

מִסְפַּר דַּקּוֹת שָׂרְרָה שְׁתִיקָה עַד שֶׁהֵפֵר אוֹתָהּ ר' דָּוִד – "בִּצְעִירוּתִי, הִקְפַּדְתִּי בְּכָל שְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים, לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם בָּרֶגֶל מִבְּלִי לִנְסֹעַ. מֵהַהֲלָכָה הָאוֹמֶרֶת כִּי אָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם בְּרַגְלָיו פָּטוּר מִמִּצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל, הֵבַנְתִּי שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לַעֲלוֹת בָּרֶגֶל מַמָּשׁ וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי בְּלִי-נֶדֶר הַנְהָגָה טוֹבָה זוֹ. אַךְ כָּעֵת בְּזִקְנוּתִי, כְּשֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת לִי עֲגָלָה שֶׁל יְהוּדִים טוֹבִים כְּמוֹכֶם, מִצְטָרֵף אֲנִי לַנְּסִיעָה.

"הָיוּ שָׁנִים" – הוֹסִיף הַזָּקֵן לְהַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹת – "בָּהֶן הַדְּרָכִים הָיוּ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה לֹא כְּמוֹ הַמַּצָּב בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. בְּשָׁנִים אֵלּוּ הָיִיתִי יוֹצֵא יְרוּשָׁלַיְמָה כְּבָר לִפְנֵי פּוּרִים כְּדֵי שֶׁאַגִּיעַ בַּזְּמַן. פַּעַם אַף הָיִיתִי עֵד רְאִיָּה לִמְאֹרָע מְעַנְיֵן. הַאִם אַתֶּם מְעֻנְיָנִים לִשְׁמֹעַ?".

"בְּוַדַּאי!" – עָנָה אֵלִיָּהוּ בִּלְהִיטוּת. הוּא הֶחְלִיט כִּי יִצְחָק יוּכַל לְהִסְתַּדֵּר עִם הַסּוּסִים אַף בְּלִי עֶזְרָתוֹ וְהִצְטָרֵף לַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכְכֵי הָעֲגָלָה, וְאִלּוּ יִצְחָק נִסָּה לְהַקְשִׁיב לַסִּפּוּר מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ.

*

"מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה" – פָּתַח ר' דָּוִד הַזָּקֵן. "פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ אֲרַמִּי, גּוֹי, לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא וְהִתְפָּאֵר בְּפָנָיו כִּי הוּא אָכַל מִקָּרְבַּן פֶּסַח, לַמְרוֹת שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: 'כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ', 'וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ'.

'הִצְלַחְתִּי לְרַמּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם' – הִתְרַבְרֵב הַגּוֹי – 'נִמְנֵיתִי עַל חֲבוּרָה, וְקִבַּלְתִּי מֵהַחֲלָקִים הַמְּשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַכֶּבֶשׂ'.

"רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא הֶחְלִיט לְלַמֵּד אֶת הַגּוֹי לֶקַח וּשְׁאָלוֹ: 'אֱמֹר לִי, הַאִם נָתְנוּ לְךָ מֵהָאַלְיָה? מִזְּנַב הַכֶּבֶשׂ שֶׁהוּא הַחֵלֶק הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר?'. הַגּוֹי עָנָה בִּשְׁלִילָה.

'אִם כֵּן, דַּע לְךָ כִּי הַיְּהוּדִים הִכִּירוּ בְּךָ שֶׁאַתָּה גּוֹי וְלָכֵן לֹא נָתְנוּ לְךָ מֵהָאַלְיָה. רַק מֵהָאַלְיָה אָסוּר לַגּוֹי לֶאֱכֹל, וְאִלּוּ מִשְּׁאָר הַחֲלָקִים מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל' – טָעַן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא".

אֵלִיָּהוּ שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק, קָטַע אֶת ר' דָּוִד בְּאֶמְצַע הַסִּפּוּר וְשָׁאַל: "הַאִם נָכוֹן הַדָּבָר כִּי לְגוֹי מֻתָּר לֶאֱכֹל מִקָּרְבַּן הַפֶּסַח?".

"לֹא, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא" – עָנָה ר' דָּוִד. "לְגוֹי אָסוּר כְּלָל לֶאֱכֹל מִקָּרְבַּן הַפֶּסַח. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא אָמַר זֹאת רַק כְּדֵי לִטְמֹן לוֹ פַּח. כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע אֶת הֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים תָּבִין. וּבְכֵן, הַגּוֹי הִתְעַקֵּשׁ כִּי אֵין הַדָּבָר כָּךְ. 'הַיְּהוּדִים לֹא הִכִּירוּ בִּי שֶׁאֲנִי גּוֹי' – טָעַן.

'אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֵם הִכִּירוּ כִּי אַתָּה גּוֹי, וְאַתָּה טוֹעֵן שֶׁלֹּא' – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא. 'כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בָּטוּחַ בְּדַעֲתוֹ, כָּךְ שֶׁאֵין טַעַם לְהִתְוַכֵּחַ עַל כָּךְ. בַּפֶּסַח הַבָּא בַּקֵּשׁ אֵפוֹא מֵהֶם לֶאֱכֹל מֵהָאַלְיָה וְתִוָּכַח בְּעַצְמְךָ אִם יִתְּנוּ לְךָ מִמֶּנָּה אוֹ לֹא'.

'נִחְיֶה וְנִרְאֶה' – חָשַׁב הַגּוֹי בִּיהִירוּת. בַּפֶּסַח שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, עָלָה הָאֲרַמִּי לִירוּשָׁלַיִם כְּשֶׁמַּטְּרָתוֹ הִיא לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא אָכֵן הִצְלִיחַ לְהַעֲרִים עַל הַיְּהוּדִים, וְהֵם אֵינָם מַכִּירִים בּוֹ שֶׁהוּא גּוֹי".

"סִפּוּר כֹּה מוֹתֵחַ!" – הֵעִיר אֵלִיָּהוּ – "מְעַנְיֵן מָה קָרָה בִּירוּשָׁלַיִם".

"הַגּוֹי פָּנָה לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ וּבִקֵּשׁ לְהִמָּנוֹת עִמָּנוּ עַל הַפֶּסַח" – הִמְשִׁיךְ ר' דָּוִד בְּסִפּוּרוֹ – "הוּא אָמְנָם לֹא הִרְשִׁים אוֹתָנוּ כְּתַלְמִיד-חָכָם, אַךְ טָעִינוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי עַם-הָאָרֶץ. אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע בִּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לֶאֱכֹל מֵהָאַלְיָה שֶׁל קָרְבַּן הַפֶּסַח. כַּמּוּבָן שֶׁסֵּרַבְנוּ לָתֵת לוֹ מֵחֵלֶק זֶה, כֵּיוָן שֶׁהָאַלְיָה מֻקְרֶבֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ, אַךְ הוּא הִתְעַקֵּשׁ שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לֶאֱכֹל דַּוְקָא מֵהָאַלְיָה. עַקְשָׁנוּתוֹ נִרְאֲתָה לָנוּ תְּמוּהָה וְשָׁאַלְנוּ אוֹתוֹ: 'מַדּוּעַ רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל דַּוְקָא מֵהָאַלְיָה?'.

'רַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא מִנְצִיבִין אָמַר לִי לְבַקֵּשׁ חֵלֶק זֶה' – עָנָה הָאֲרַמִּי בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי.

"פְּלִיאָתֵנוּ גָּבְרָה שִׁבְעָתַיִם: הֵיאַךְ יִתָּכֵן שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בֶּן-בְּתֵירָא, הַתַּלְמִיד-חָכָם הַמֻּפְלָג, יַכְשִׁיל יְהוּדִי בְּכַוָּנָה? הֶחְלַטְנוּ כִּי הַנּוֹשֵׂא טָעוּן בְּדִיקָה יְסוֹדִית. לְאַחַר בֵּרוּר קָצָר יָצְאָה הָאֱמֶת לָאוֹר וְגִלִּינוּ כִּי הוּא גּוֹי וּבֵית-הַדִּין הָרְגוּ אוֹתוֹ".

*

הַסּוּסִים פָּנוּ יָמִינָה וְהָעֲגָלָה עָלְתָה עַל הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית הַמּוֹבִילָה לִירוּשָׁלַיִם. אַבָּא נִרְגַּע, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע כִּי נוֹתְרָה רַק שְׁעַת נְסִיעָה אַחַת וְאִלּוּ עַד הַשְּׁקִיעָה נוֹתְרוּ קָרוֹב לִשְׁעָתַיִם. בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית נָסְעוּ עֲגָלוֹת רַבּוֹת, בָּהֶן יָשְׁבוּ יְהוּדִים שֶׁהִזְדָּרְזוּ אַף הֵם לְהַגִּיעַ הַיּוֹם יְרוּשָׁלַיְמָה. שִׂמְחַת הַנּוֹסְעִים הָיְתָה גְּדוֹלָה, הִנֵּה הֵם נוֹסְעִים לִירוּשָׁלַיִם לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן פֶּסַח בְּכָךְ הֵם מְקַיְּמִים מִצְוָה נוֹסֶפֶת: מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה'" (שמות כג,יז). מֵאַחַת הָעֲגָלוֹת בָּקְעוּ קוֹלוֹת שִׁירָה: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ" (תהלים קכב,א) וּמֵאַחֶרֶת נִשְׁמַע וִכּוּחַ הִלְכָתִי בְּדִינֵי קָרְבַּן פֶּסַח.

"הַבִּיטוּ בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה עוֹלִים הַיְּהוּדִים לִירוּשָׁלַיִם" – קָרָא אֵלִיָּהוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת.

"דָּבָר זֶה הִפְרִיעַ לְהָמָן" – אָמַר ר' דָּוִד כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב.

"מִנַּיִן לְךָ זֹאת?" – תָּמַהּ אַבָּא.

"כְּשֶׁנִּסָּה הָמָן הָרָשָׁע לְשַׁכְנֵעַ אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" – הִסְבִּיר ר' דָּוִד – "הוּא סִפֵּר לוֹ לָשׁוֹן-הָרַע עַל עַם-יִשְׂרָאֵל וּבִדְבָרָיו אָמַר: "מַפְקֵי לְכוּלֵא שַׁתָּא בְּשה"י פה"י".

"מָה זֶה 'שהי פהי'?" – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

"'מַפְקֵי לְכוּלֵא שַׁתָּא' פֵּרוּשׁוֹ – מוֹצִיאִים אֶצְלָם אֶת כָּל הַשָּׁנָה. 'שה"י פה"י' זֶה רָאשֵׁי-תֵּבוֹת 'שַׁבָּת הַיּוֹם, פֶּסַח הַיּוֹם'. הָמָן הָרָשָׁע טָעַן: הַשַּׁבָּת וְהַפֶּסַח שֶׁל עַם-יִשְׂרָאֵל אֵינָם מַפְרִיעִים לִי, אַךְ מָה שֶׁמַּפְרִיעַ לִי הוּא, שֶׁאֶצְלָם כָּל הַשָּׁנָה שַׁבָּת וּפֶסַח. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ הֵם מִשְׁתּוֹקְקִים וּמְצַפִּים לְשַׁבָּת, וְכָל הַשָּׁנָה מְחַכִּים מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ חַג הַפֶּסַח".

ר' דָּוִד הֵחֵל מְפַזֵּם שִׁיר יָפֶה. הוּא הִסְבִּיר לַיּוֹשְׁבִים בָּעֲגָלָה שֶׁזֶּהוּ אֶחָד מֵהַשִּׁירִים שֶׁשָּׁרִים הַלְּוִיִּים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּחַג הַפֶּסַח, וְהוֹסִיף: "שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁהַפַּעַם אוּכַל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַחֲכָמִים: 'לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּכִי טוֹב וְיֵצֵא בְּכִי טוֹב'. הַחֲכָמִים מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, שֶׁמִּדָּה טוֹבָה הִיא לְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה, אֶלָּא לְהִכָּנֵס לַמָּלוֹן כְּשֶׁעֲדַיִן מוּאָר וְלָצֵאת בַּבֹּקֶר לַדֶּרֶךְ רַק כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר זוֹרַחַת. לוּלֵי קִיַּמְתֶּם מִצְוָה גְּדוֹלָה זוֹ בָּזֶה שֶׁלְּקַחְתֶּם אוֹתִי בְּעֶגְלַתְכֶם, הָיִיתִי נֶאֱלָץ לְהַלֵּךְ גַּם בַּלַּיְלָה וְנִמְצֵאתִי עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים".

וְהִנֵּה, הִתְקָרְבָה הָעֲגָלָה אֶל פִּסְגַּת הָהָר וְאַבָּא קָרָא לְאֵלִיָּהוּ לְהֵישִׁיר אֶת פָּנָיו: "רְאֵה, עוֹד רֶגַע קָט וְנִרְאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ!!!".

*

יְלָדִים יְקָרִים, סִפּוּר זֶה שֶׁקְּרָאתֶם לָקוּחַ מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'". מִי יִתֵּן וְנוּכַל גַּם אֲנַחְנוּ, עוֹד בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח בְּשָׁנָה זוֹ, לְהִסְתּוֹפֵף "בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'" וְלַחְזוֹת בְּמוֹ עֵינֵנוּ בְּשִׂמְחַת עוֹלֵי הָרֶגֶל וּבְהַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח.

סיפורי חסידים

לְכָל אֶחָד – מַצָּה

בְּכָל שָׁנָה לִפְנֵי פֶּסַח חִלֵּק הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ מַצָּה-שְׁמוּרָה לַחֲסִידִים. בְּאַחַת הַשָּׁנִים נִגַּשׁ לָרַבִּי נַעַר שֶׁמָּלְאוּ לוֹ זְמַן קָצָר לִפְנֵי-כֵן בַּר-מִצְוָה וּשְׁמוֹ יוֹסֵף-יִצְחָק, כְּדֵי לְקַבֵּל מַצָּה עֲבוּר מִשְׁפַּחְתּוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל הָרַבִּי וְקִבֵּל מִיָּדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת חֲתִיכַת מַצָּה שָׁאַל יוֹסֵף-יִצְחָק: "הַאִם הָרַבִּי יוּכַל לָתֵת לִי חֲתִיכָה נוֹסֶפֶת עֲבוּר אָבִי?".

הָרַבִּי הוֹצִיא חֲתִיכַת מַצָּה נוֹסֶפֶת וְנָתַן לְיוֹסֵף-יִצְחָק. יוֹסֵף-יִצְחָק שָׂמַח עַל הַמְּצִיאָה וּבִקֵּשׁ חֲתִיכָה נוֹסֶפֶת עֲבוּר הָאִמָּא, וְעוֹד אַחַת עֲבוּר הַסַּבָּא וַעֲבוּר הָאַחִים.

וְהָרַבִּי? הָרַבִּי מְחַיֵּךְ וְנוֹתֵן, מְחַיֵּךְ וְנוֹתֵן.

כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹסֵף-יִצְחָק לְבֵיתוֹ עִם הַשָּׁלָל הַיָּקָר וְסִפֵּר אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ לְאָבִיו, נִדְהַם הָאָב וְהֵחֵל לְהַסְבִּיר לְיוֹסֵף-יִצְחָק עַל הַחֻמְרָה שֶׁבְּבִזְבּוּז זְמַנּוֹ שֶׁל הָרַבִּי. "הֵן יָכֹלְנוּ לְהִסְתַּפֵּק כֻּלָּנוּ בַּחֲתִיכָה אַחַת הַחֲתוּכָה קָטָן-קָטָן, לְשֵׁם-מָה הָיָה עָלֶיךָ לְהַטְרִיחַ אֶת הָרַבִּי" – שָׁאַל הָאָב בִּכְאֵב.

יוֹסֵף-יִצְחָק שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְהִפְנִים. שָׁנָה אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּגַּשׁ לָרַבִּי לְקַבֵּל מַצָּה, הוּא לֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו וּבְשֶׁקֶט קִבֵּל מִיָּדוֹ שֶׁל הָרַבִּי אֶת חֲתִיכַת הַמַּצָּה שֶׁנָּתַן לוֹ. יוֹסֵף-יִצְחָק כְּבָר צָעַד קָדִימָה וּפִנָּה אֶת מְקוֹמוֹ בַּתּוֹר, אוּלָם הָרַבִּי הִסְתַּכֵּל עָלָיו בְּחִיּוּךְ וְקָרָא לוֹ לַחְזֹר.

"וּמָה בְּנוֹגֵעַ לְאַבָּא, לְאִמָּא וְסַבָּא?" – שָׁאַל הָרַבִּי כְּשֶׁהוּא מוֹשִׁיט לְיוֹסֵף-יִצְחָק הַנִּדְהָם מַצָּה נוֹסֶפֶת עֲבוּר שְׁאָר בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה...

הָרַבִּי לֹא שָׁכַח

קְצִין מִשְׁטָרָה יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁיָּצָא לְהִשְׁתַּלְּמוּת מִקְצוֹעִית בְּאַרְצוֹת-הַבְּרִית, הֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת כְּדֵי לְבַקֵּר אֵצֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. הוּא זָכָה לְהִתְקַבֵּל לִ'יחִידוּת', וּכְשֶׁהִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ, שְׁאָלוֹ לְפֶתַע הָרַבִּי: "מָה מַצַּב רַגְלָהּ שֶׁל אִשְׁתְּךָ?".

תָּהָה הַקָּצִין: "רֶגֶל?! אֵיזוֹ רֶגֶל?!".

אָמַר לוֹ הָרַבִּי, כִּי לִפְנֵי שָׁנִים קִבֵּל מִכְתָּב מִבְּנוֹ הַקָּטָן, וּבוֹ בַּקָּשַׁת בִּרְכַּת רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְאִמּוֹ, שֶׁלָּקְתָה בְּמַחֲלָה רְצִינִית בְּרַגְלָהּ. הַקָּצִין נִדְהַם: "כֵּן, זֶה הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים. עַכְשָׁו בָּרוּךְ-הַשֵּׁם הַכֹּל בְּסֵדֶר".

בְּצֵאתוֹ הָיָה הַקָּצִין נִרְעָשׁ כֻּלּוֹ. "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה נָגַע יוֹתֵר לְלִבִּי, הָעֻבְדָּה הַפִּלְאִית שֶׁהָרַבִּי זָכַר אֶת בְּעָיָתָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי לְאַחַר שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת, אוֹ הָאִכְפַּתִּיּוּת וְהַדְּאָגָה הָאֲמִתִּית שֶׁלּוֹ לַזּוּלַת".

חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִנְסֹעַ לָרַבִּי

מְסַפֵּר הָרַב שְׁמוּאֵל קַפְּלָן: ר' יַעֲקֹב כַּץ מִשִּׁיקָגוֹ הָיָה יָדוּעַ בְּהִתְקַשְּׁרוּתוֹ לָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ. זְמַן-מָה לְאַחַר שֶׁנִּפְגַּע לֹא-עָלֵינוּ בְּשָׁבָץ מוֹחִי (סְטְרוֹק) הֶחְלִיט ר' יַעֲקֹב לִנְסֹעַ לָרַבִּי. כַּמּוּבָן שֶׁמַּצָּבוֹ לֹא אִפְשֵׁר לוֹ לִנְסֹעַ לְבַד אֶת הַמֶּרְחָק שֶׁמִּשִּׁיקָגוֹ לִקְרַאוּן-הַיְיטְס.

בְּנֵי-בֵּיתוֹ הִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁלֹּא לִנְסֹעַ אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ: אֲנִי חַיָּב לִנְסֹעַ לָרַבִּי.

לְאַחַר כַּמָּה יָמִים רָאוּ שֶׁר' יַעֲקֹב אֵינֶנּוּ. עוֹזֶרֶת הַבַּיִת שֶׁגִּלְּתָה אֶת הֵעָדְרוֹ הִתְקַשְּׁרָה מִיָּד לַבַּת וְהוֹדִיעָה לָהּ שֶׁאָבִיהָ נֶעֱלַם. הַבַּת הֵבִינָה מִיָּד שֶׁכַּנִּרְאֶה הוּא נָסַע לִקְרַאוּן-הַיְיטְס לָרַבִּי, וְהִתְקַשְּׁרָה מִיָּד לַמִּשְׁטָרָה בְּכָל הָאֲזוֹרִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ כְּדֵי לְאַתֵּר אוֹתוֹ.

בֵּינְתַיִם הִתְקַשַּׁרְתִּי לַמַּזְכִּיר הָרַב בִּנְיָמִין קְלַיְן. סִפַּרְתִּי לוֹ מָה קָרָה וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁבְּאִם יִרְאֶה אֶת ר' יַעֲקֹב בִּקְרַאוּן-הַיְיטְס, יִתְקַשֵּׁר מִיָּד לְהוֹדִיעַ. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת הָרַב קְלַיְן אָכֵן הִתְקַשֵּׁר וְהוֹדִיעַ שֶׁר' יַעֲקֹב הִגִּיעַ לִ'770'.

כַּאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ שָׁם אֶל ר' יַעֲקֹב בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבִדְאָגָה לִשְׁלוֹמוֹ, הִתְפַּלֵּא ר' יַעֲקֹב