להרים את הכפפה!
להרים את הכפפה!
מתוך מאתיים תגובות על מאמר אחד עולה זעקה: אנו רוצות שינוי!
לפתוח ברוח של חודש אדר:
המן הרשע כל כך נהנה שכל אנשי שושן כורעים ומשתחוים לו. רק מרדכי היהודי בולט בעקשנותו: הוא לא כורע ולא משתחווה, הוא אפילו לא קם ולא זע ממנו. וכי הוא ייתן לגוי לשלוט עליו?
כשנשי ובנות ישראל נותנות להמן- לגויי'שקייט השולט ברחוב- להכתיב איך הן צריכות להראות ומה הן צריכות ללבוש, הלא זה ביטוי לגלות הכי עמוקה. הגוי שולט! עלינו ללכת בדרך של מרדכי ובגאווה יהודית להכריז: זה לא שייך לי. אני לא מכופפת את הערכים שלי בכדי למצוא חן. זה לא מזיז לי!
* * *
קראתי בענין את המאמר והתגובות, וברצוני להגיב לכמה תגובות:
א. יש כאן דיון מבורך על הנושא שהוא מספר 1 בחשיבות לנשים ובנות. בכדי שהדיון יהיה יעיל, כדאי שנהיה ממוקדים לנושא: האחריות שלנו לצניעות במחנינו. אל לנו להסיט את הנושא להאשמות, או להשוואות בלתי תועלתיות לחוגים אחרים, ובוודאי לא לזלזל בחוגים אחרים. זו אינה דרך חב"ד.
ב. למס. 29 שכותבת: "הכי חשוב לחזור ולומר כמה הרבי ת-מ-י-ד יאהב אותך". אומרים שחסידים הם חכמים, אז בואו נהיה חכמים, לא נהי' כמו ילד קטן שאומר: "אני אעשה מה שבא לי, כי במילא אבא תמיד יאהב אותי"...
אנחנו קוראים לעצינו חסידים. באיזו זכות? אם אנחנו חסידים, אז...
חסיד – הוא בראש ובראשונה יהודי ירא שמים. הוא לא רק מקיים מצוות אלא מהדר במצוות, ועושה לפנים משורת הדין.
חסיד – רוצה להיות מקושר לרבי, יעשה את הכל לפי רצון הרבי, וישאף בכל ליבו לגרום נחת רוח לרבי.
ומה רוצה הרבי? הרבי רוצה חסיד ש(בין יתר הדברים שנדרשים מחסיד) חי את היום יום שלו על פי שולחן ערוך. וכשמדובר על נשים, יש אין ספור אגרות, שיחות ויחידויות לנשי חב"ד הכללי ולנשים פרטיות על ענין הצניעות, עד כמה הוא עיקרי וקריטי, ועד כמה זה משפיע ברכה על האישה עצמה, על בעלה, על בני'ה (לדורות!) ועל כל עם ישראל! וכשזה חס ושלום לוקה בחסר, מכלל הן וגו'...
הרבי אמר (ושמעתי את הציטוט הזה מהרב זליג שרפשטיין, מזקני רבני אנ"ש): מי שלא מציית לשו"ע, נלחם נגד ליובאוויטש!
אז עם יד על הלב, האם אשה/ בת חב"דית יכולה להגיד-
אקרא לעצמי חב"דניקית, ואתנער מהלכות כל כך חשובות? אני בשרירות ליבי אלך, ועדיין אשאר מקושרת?
ג. למגיבות שמתבטאות בסגנון של: המצב באמת לא כל כך גרוע אצלינו, יש הרבה בנות שכן מתלבשות בצניעות, אולי פה ושם... זאת אומרת, סך הכל אנחנו מקבלות ציון "עובר", ואפילו יותר מזה.
לפעמים נראה שמתייחסים לצניעות כמו לאיזו 'תוספת' ביהדות: אם תרצי, תאמצי את זה, ואם לאו, גם לא נורא. רק לא להגזים בחריגות.
למה צריכים להגדיש שוב ושוב: צניעות זו הלכה, בדיוק כמו שבת וכשרות, ולא ענין שנתון לנטי'ה האישית של כל אחת.
האם המשפטים הבאים עוברים אצלינו?
"המצב של שמירת כשרות בחב"ד די סביר, אולי פה ושם יש כמה נשים שמרשות לעצמם לערבב בשר וחלב, אבל כללית, רוב הנשים אצלינו שומרות כמו שצריך"...
"המצב של שמירת שבת אצלינו לא כל כך קשה, אולי פה ושם יש שנוסעות ברכב, אבל עדיין אפשר למצוא הרבה נשים בחב"ד ששומרות שבת כמו שצריך"...
מה ההבדל בין הנ"ל לבין צניעות?
מנין "הסלחנות" כשמדובר בצניעות?
ד. למגיבות שמתבקשות תקנון ברור מרבני חב"ד:
צניעות אינה "תקנון". צניעות היא הלכה. הלכה- זו דבר ה' . כל ההלכות כבר כתובות ומפורטות. עיינו תגובה מס' 202. וגם אם רב לא חב"די כתב את הספר המצוטט, זה לא משנה, כי הלכה אחת לכולנו.
אם הלכות אלו נשמעות די "מכבידות" (כפי שכותבת מגיבה מס' 208), אולי זה בגלל שהתרחקנו כל כך בדהירה מטורפת אחרי הרחוב, עד שמה שאמור להיות מוכר ויקר וקרוב לליבנו, נשמע זר ומכביד.
אבל אין ברירה- אנו חייבות לבלום את הדהירה שיצאה מכלל שליטה ולעשות "רברס" חזק.
הרבי הצמח צדק פעם אמר לאברך שהתפקר: כשסוס צעיר וטוב סוטה מהדרך הנכונה, הוא דוהר ומתרחק מאד מהר, אז מעלתו (שהוא סוס מהיר) הופכת לחיסרון. אבל כשהוא מרגיש שטעה ורוצה לחזור, הוא יכול באותה מהירות לחזור לדרך הנכונה.
ה. לכל המגיבות המבקשות שינוי ומתחננות:"מי ירים את הכפפה"?
הלוואי ותהיה התארגנות "מלמעלה" שתוביל לשינוי המבורך, אבל באמת, אנו לא צריכות לחכות ל"הוראה מלמעלה". יש כבר הוראה מלמעלה מאד ברורה מלפני אלפיים ויותר שנים.
חסידים תמיד ידעו לעמוד על עקרונות ולפעול לפיהם, ולא לפזול לצדדים לבדוק מה אחרים עושים.
שמרו כשרות אפילו במטבח משותף עם גויים.
הניחו תפילין בחירוף נפש בסכנה עצומה.
למדו תורה במחתרת, וסיכנו את חיי ילדיהם ע"י לימוד התורה במחתרת.
שמרו על טהרה מתוך מסירות נפש ממש.
חסידים- נחושים!
גם אנחנו יכולות!
חן חן (תרתי משמע) למגיבה מס' 199 שהצהירה על החלטתה ללכת עם חצאית ארוכה וחולצה צנועה בעקבות הכתבה והתגובות.
היא הרימה את הכפפה!
אם ממנה ילמדו וכן יעשו, השינוי המיוחל יגיע עוד היום!
כל אחת יכולה לגשת לארון הבגדים שלה, ובנחישות של חסיד, תתחיל להוציא מה שאין לו מקום...
אם תצמא משהו שלא מתאים להלכה (ועייני תגובה מס' 202 לפרטי ההלכות), שתשים בצד. אם ניתן לתקן מה טוב. ואם לא, לזרוק! לזרוק מבלי לחוס! זה לא חבל על הכסף, וזו לא עבירה של בל תשחית.
אם היית מוצאת בארון מטבח מוצר לא כשר שנקנה בטעות, היית מתלבטת מה לעשות עם זה? היית מעבירה לחברה? היית חסה על הכסף ששלמת? היית זורקת ישר לפח! כאן זה אותו הדבר!
מצאת גרביים קצרות? מקומם בפח.
חולצה קצרה וצמודה? מקומה בפח.
חצאית קצרה? מקומה בפח.
חצאית עם שסע? או לתופרת או לפח.
חולצה עם פתח צוואר גדול? או לתופרת או לפח.
אם קשה לעשות שינוי מהיר, תעשי שינוי לאט. אבל תעשי שינוי. בנפשך- בנפשינו- הדבר.
הרבי הרש"ב כותב: טובה פעולה אחת מאלף אנחות.
אלוקינו חי ותורה ומצוות נצחיים המה.
עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלוקים.
בידינו, מתוך הפורום הזה, להתחיל לשנות את התדמית האומללה בנושא צניעות שנדבקה לנשי ובנות חב"ד. היום!
האם יש עוד מישהי שמוכנה להרים את הכפפה?
כל הכבוד לכותבת שהעלתה את הנושא פעם שניה לדיון באתר.
צריך לחזור ולעורר ולחזק את הנקודה הזאת.
כואב לי לראות היום נשים ובנות מהמגזר שלנו לבושות בחוסר צניעות.
ועוד יותר כואב לי לשמוע הערות מנשים ממגזרים שונים על הצניעות במגזרנו.
אני מקווה שנשי ובנות חב"ד יקחו את דבריך לתשומת ליבהם
רואים כאן מחנכת שאוהבת את בנות חב"ד, חשה אותן, ולא מרגישה מטיפה בשער.
ישר כח
אז הנה לכם: האינטרנט הדבר הכי שפל .....מדבר על צניעות....אחד מעיקרי התורה.
אני חושבת שהרעיון להעלת את הנושא הוא לא רע בכלל רק שאני לא בטוחה שהבמה מתאימה..
יושבים ברגעים אילו מול המסך גברים חסידים ובחורים צעירים שקוראים תגובות שאינן מותירות מקום לדמיון בהן דנים על גרביים מתחת לברכיים של הבחורה, חולצות צמודות לגוף אישה , מחשופים כאילו ואחרים ועוד..
האם לא כדאי יותר לדון בנושא בעיתון נשי או אפילו לייחד איזשהוא מדור נשי ברשת רק בשביל מאמרים שכאלו??!
מוכרחה להודות שנעתי באי נוחות בכסאי כשקראתי על מה שאני כותבת כעת..
אתם לא חושבים שיצא כבר שכרנו בהפסדנו??????
שליחה בעולם.
יש חצאיות קצרות (צנועות כמובן) מאוד יפות
וכן חולצות (לא מהדור הקודם)
נחמדות.
אני לא מסכימה שאם מתלבשים צנוע זה אומר להראות כמו דודה.
וחוצמזה שהאופנה זה לא ההמן של דורינו אם מתלבשים בצורה צנועה
כי אין חנויות יפות שלא במודה.....
כל כך הרבה רוצות שינוי ומצפות ש"מישהו" יעשה "משהו". אז אולי ה"מישהו" וה"משהו" זה כאן?!?!?
הנה, מגיבה מספר 199 מהמאמר הקודם החליטה לשדרג את הקפדתה בצניעות. יישר כוחה! וממנה ילמדו ויעשו כן.
שואלים מי ירים את הכפפה?
מספר 199 הרימה את הכפפה!
יש עוד מישהי שתרים???
וכך נדע מה עלינו לעשות על פי ההלכה
הרבי אז ביקש ממנו שאת דבריו בנושא הצניעות לא יעביר לבנות בשמו של הרבי, בנימוק, שאם הדברים ייאמרו בפירוש בשמו של הרבי ובכל זאת תהיה תלמידה שתהין לעבור על הדברים, יהיה צורך לזרוק אותה מד אמותיו (כך התבטא הרבי) - דבר שהרבי לא רצה אותו.
מכאן ניתן ללמוד, כי כיום, לאחר שזכינו להתייחסויות מפורשות של הרבי בנושא הצניעות, הן בעל פה והן בכתב, הרי שתלמידה שעוברת על הדברים, אין לה קשר ר"ל לד אמותיו של הרבי, גם אם היא נמצאת בהן טכנית.
יפה ציינה כותבת המאמר את דברי הרבי, כי מי שעובר על דברי השו"ע אין לכך קשר לליובאוויטש.
"אוך און ווי" - כלשונו של הרבי - שהגענו למצב שבו צריך להזכיר, כי ליובאוויטש הגיעה לעולם לצורך עבודה פנימית והידור שבהידור בקיום המצוות מתוך חיות פנימית שאליה אפשר להגיע רק ע"י לימוד חסידות, ואילו מי שעובר על ההלכה הבסיסית ושורת הדין בריש גלי, במזיד ובאורח קבע ר"ל, לא רק שאין לו קשר לחסידות, אלא שהוא אף אינו יכול להקרא אדם דתי.
למגיב 7: למה לא להתעסק עם הנושא, קרו אסונות בחב"ד נכון? אז מה אתה מציע שלא נעשה חשבון נפש? שלא נתקן את הענינים הצריכים תיקון?
ואולי תפרט מ ד ו ע אתה סבור שלא צריך להתעסק עם הנושא? זה לא חכמה לכתוב סתם דבר בלי להסביר, זה נראה סתם שיעמום.
למגיב מספר 10: הייתי שמח מאוד לשמוע ממך איזיה ענינים יותר חשובים יותר, וכנ"ל הקיצור בדבריך מראה שאין תוכן אמיתי מאחורי הדברים אלא סתם רצון לפריקת עול.
וה ירחם.
"ידועה דעתי בזה שמדה השווה
ל כ ל נ פ ש [ההדגשות במקור](בנות ישראל תחיינה) ו ב כ ל מקום היא ,שתהיינה הברכים מכוסות אפילו בשעת ישיבה,
הכתוב לעיל הוא כאמור דבר השווה לכל נפש, ו ל כ ל ה פ ח ו ת,"
"אבל מפני שישנם מקומות שהנ"ל אינו מספיק, שהרי בעיניני צניעות וכיוצא בזה נוסף על גדרי הצניעות שאין לשנותם בכל מקום,ישנם גם פרטים התלויים במנהג המקום,תלויים להחמיר
א ב ל ל א ל ה ק ל [ההדגשות שלי]כמובן...
לסיכום: הרבי אומר שצניעות
ב ס י ס י ת זה שהברכיים יהיו מכוסות אפילו בשעת ישיבה,ואף על פי כן, יש מקומות שצריך להחמיר יותר, אבל בודאי לא להקל,
יעשה כל אחד ואחת מאנ"ש את חשבון הנפש הפרטי שלו האם בנותיו/ה לבושות בסגנון האמור, ואם הוא מחשיב את עצמו חסיד של הרבי ,בודאי שעליו להקפיד על כך!!!!
ודאי שזה רק פרט אחד בצניעות, ומי שרוצה תקיף את פרטי ההלכות במקורם בשולחן ערוך.
-הגרבים יהיו עד הברכיים (לא פחות!)
לכן מנהיגות יקרות כל אחת בתחומה נסי להראות צנוע ועדין גם אם לבושך ממש לפי הכללים ,אך עדיין במראה הכללי אינך נראית כבת , כאשה צנועה , תקני את לבושך ונכון עכשיו לפני פסח ,כאשר מבערים את החמץ.
כתבה מעולה כזו בלי בימה מתאימה... חבל להפסיד...
תמשיכה עם היוזמה החשובה ביותר!!!
וכל־שכן וק"ו מי שמפרסם תמונתן מעל עמודי הרשת גם כשזה בהסכמתן.
מאד מחזק.... ותשובה לכמה מגיבות...
הצניעות היא המצווה העיקרית של האשה (ולא הלימוד-אם כי הוא גם מאד חשוב ואין לנו חיצוניות ללא בסיס של פנימיות )אבל אסור להזניח את המצווה העיקרית של האשה-צניעות
קודם להקפיד על המצווה העיקרית ואחר כך על לימוד שיחה כל שבת!
מצפה למשיח בכל יום ומתפללת שאוכל להשתפר אני עצמי בצניעות ואחר כך גם לעזור לאחרות!!
זה עלול להשיג את המטרה ההפוכה,
כדאי אבל, שנקדיש את מלא תשומת-הלב להתחיל ולטפל בכל הענינים דיראת-שמים והנהגה-חסידית, (ולא רק בלבושים)..
הנושאים/דוגמאות רבים הם וא"א לפורטם, אך בכמה-מילים ארצה להתייחס מלב-כואב לכמה ענינים:
מתחיל בסור-מרע:
אין לצאת בשום-אופן מפתח הבית ללא פיאה, גם לא עד הפח-זבל!!
אין להכניס הביתה, כל מכשיר/אמצעי אלקטרוני/אחר שיש בו רמת-סיכון מינימלית לבריאות ושלימות נפשינו-האלוקית,
והרי אנו עצמינו מבקשים מדי-יום מהקב"ה "ואל תביאינו.. לידי נסיון.. לידי ביזיון..."
אז שאנחנו נתעקש להמשיך ולסכן נפשותינו ונפשות בני-ביתנו?!
תחשבו על זה! אנא!!
שניקח אחריות על כל מה שרואים/שומעים וכו בד אמותינו!!
ועד"ז עוד ועוד.....
ובעשה-טוב,
הבה נמלא את ביתנו,
בתכנים חסידיים וטהורים,
הן בשמע/צפיה,
נחנך עצמינו וילדינו בהווי חסידי,
נחיה ונחייה בעניניו של הרבי,
ורבים נסו ועלה בידם לתפארת!!
זכרו, אין דבר העומד בפני הרצון,
אפילו לא היצר..
זה לא (רק) פתגם!
בהצלחה לכולנו, מכל-הלב!!!
אני נהנה מכל מילה ומכל נושא שיכול להוסיף במחנה שלנו שיהיה כמו שכתוב "והיה מחניך קדוש", אשר על כן כל אלו שמפריע להם לקרוא אמת, יש לומר להם בפה מלא, גם עליכם נאמר הפסוק "קץ שם לחושך", וגם הקץ לחושך שלכם יסתיים מתישהו ובקרוב, אבל כל עוד שעדיין אתם בחושך, מה לכם ולאתר זה, זה אתר של חב"ד שענינו לחזק ולהתחזק בעניני קדושה וגאולה שהא בהא תליא וד"ל.
אלו שהם במצב של עבדא בהפקירא ניחא ליה, בבקשה להשאיר את שמם ושם אימם, וכולנו יחד נאמר כמה קאפיטלאך תהלים עליהם אולי ירחם.
הדרך היחידה להחדיר ענינים אלו באופן מועיל וגם לפעול על אלו שבאים מבתים שלדאבונינו אינם נזהרים כ"כ בענינים אלו הוא:
א) מתחילים לדבר על ענינים אלו כשהם בגיל צעיר מאוד. אם יהי להן הרגש הזה מגיל צעיר ביותר, אזי יהי יותר קל לדבר ולפעול כשהן מבוגרות.
ב) הדיבור צ"ל לא רק מה שמותר או אסור ללבוש, אלא גם ובעיקר איך הולכים ברחוב, איך מדברים באופן צנוע, איך יושבים וכו וכו.
ג) להזהיר שהמורות הולכות בלבוש צנוע למהדרין, לא רק בבית ספר אלא גם ובעיקר מחוץ לכותלי ביה"ס.
ד) להחדיר מגיל צעיר הרגש "ספאסט ניט".
משיח נאו!
הדבר פוגע, מעליב וכמובן עובר על כל גדרי הצניעות. יום אחד מצאתי את עצמי בתמונה שפירסמתם, והדבר לא היה לרוחי בכלל!
ובעניין הצניעות במחנינו- אני מקבלת על עצמי בלי נדר פרט אחד שלדעתי טעון שיפור. אני מציעה שכל אחת תחשוב על דבר אחד שמאוד מפריע לה בהופעה ,ואותו תקבל על עצמה. השלוחה שדיברה בגנות התיאורים המפורטים- יפה אמרת. אפשר להזכיר דברים ברמזים ובלי פירוטים וד"ל.
שנית: הבאת דוגמא משמירת שבת וערבוב בשר בחלב. לדעתי הדוגמא אינה מתאימה, ואדרבה זאת הבעיה!
באם היו מחשיבים את הצניעות כמו שמירת שבת או אכילת כשר (גם בשר בחלב וגם מאכלות אסורות) אז לא היה קיימת שום בעיה! הבעיה היא שמסתכלים על צניעות כמו על על כשר רגיל וגלאט כשר!
חסידי חב"ד מסתובבים ונמצאים בכל העולם כדי להפיץ המעיינות, ובדרך שוכחים שתפקידינו היא לקרב ולא ח"ו להתקרב!
בחורה שהחליטה שכשרות מספיק גם כשרות רגילה (לא גלאט) למה שלא תחליט שצניעות כמו אצל החוגים שנקראים "דתיים" גם מספיק... מי קבע שבגד צמוד היא לא צניעות... הרי אני מכסה כל חלק שחייבת להיות מכוסה!?
לענ"ד חייבים לארגן חוגים בינינו (כמו שקיימת חוגים ל"בית היהודי") בנושא חשיבות הצניעות!
הרבה לא יודעות מה עומד מאחורי הצניעות! חושבות שזה מעין גזירה מן השמים שחייבים לכסות כל חלק מגולה של הגוף (כמו להבדיל אצל חלק מהמוסלמיות)! לא ולא! לא זה הסיבה!
חייבים לארגן חוגים להסביר לבנות את היופי שבצניעות, את הכדאיות שבצניעות!
בחורה רגילה שלומדת במוסדותינו וגם לומדת חסידות ומקושרת לרבי, גם לה יש יצה"ר שמשכנע וממציא כל ההמצאות של היתירים ר"ל בנושא הצניעות, ועוד כשהיא נמצאת בשליחות, משכנע היצה"ר שבכדי לקרב את הזולת צריכים לגשת אליהם בסגנון שלהם!
חוגים בנושא הצניעות על ידי מרצות מסורות לענין, בודאי יצליחו להרים את הכפפה ולהביא את נושא הצניעות בפני כולנו בצורה נחמדה (העונשים להיפך הצניעות לא שייכת לבנות שלנו כיום, כי בודאי הם תינוקות שנשבו בנושא - רובן ואולי כולן לא יודעות הטעם והסיבה האמיתית של הצניעות וחושבות שזה גזירה שאין להרהר אחריה, ולכן מחפשים כל מיני התירים!)
ובאם יפעלו בכיון הזה, בטוחני שתוך כמה חדשים יתחילו לראות תוצאות ממשיות בשטח, ובקרוב נברך על המוגמר, ובזכות נשים צדקניות נגאלו אבותנו ממצרים, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות!!!
שאלת למה שלא יקחו מישהי מאותה חסידות שהתקלקלה??
אז אני אגיד לך משהו שהם יודעים ואת לא.
אצלהם מישהי שהתקלקלה ומתלבשת יפה לא מחייב שזה לא צנוע (אלא בלי חליפות בשבת או ווסט צניעות) אז היא גם מקולקלת במידות שלה אבל בחורה חבדית שלא לובשת חליפות (בשבת וגרביים 40 דנייר ומעלה היא לא נקראת מקולקלת!!
וזה בדוק - הם לא רוצים בחורה מקולקלת הם רוצים בחורה שמתלבשת יפה...
לדוגמה: איסור גרבי כותנה לבנות - בהתחלה, אח"כ איסור גרבי פסים.
האם גרבי פסים זה לא צנוע?
אם זה בולט זה לא צנוע, אבל מתחת לחצאית ארוכה?
או למשל איסור גורף על גינס - יש חצאיות מבד גינס שיותר צנועות מחצאיות מבד אחר - וזה בד נוח ומצוין לבית וליום יום.
סתם לאסור שטויות גורם להתיר דברים אסורים ממש.
הבת אומרת לעצמה - גם ככה אני פושעת.
ביחוד לאור כל הטרגדיות שממלאות את החדשות ר"ל.
אני מקוה שתחזירו מה שיותר מהר.
הזכות בידכם!!!
הדוגמאות שאת מביאה מראים שיש לך דרך אורכה מאוד להבין את כל ענין הצניעות.
כשזה המצב, כדאי לך לשמוע וללמוד מאלה שממתצאים הרבה יותר בהלכות צניעות.
איך אפשר בכלל לחשוב על גרבי כתונה לבנות? ופסים? היתכן?
ואיך חושבים בכלל על גרביים כשהדבר הנכון זה גרבניונים???
חצאית ארוכה גם לא מקובל!
גינס, בדרך כלל לא מתאים לבחורה חסידית.
לא מספיק לכסות, צורת הכיסוי גם חשוב מאוד.
כיסוי עדין ובטעם יותר מתאים לבחורה/אישה חסידית.
עצם העובדה שיש קשיים להבין את הפרטים הכל כך מובנים, מראה את המצב הירוד והעצוב.
כבר מצאתי את עצמי במצבים שאפילו נשים לא שומרות תו"מ ששאלו אותי איך זה שהבנות פה מתלבשות בצורה כ"כ מוזרה עם החציות הארוכות האלו?
שאלו אותי גם על כך המראה הזה שהן לא ציפו לראות בחברה חסידית!
אני מדברת על נשים שלא יודעות שום דבר על יהדות!!!!
הרגישות לכל ענין הצניעות כבר לא קיים!
עם איזה אחריות וסמכות את מרשה לעצמך להגיד שזה שטויות????
תקחי את עמצך בידיים, קחי עומץ לראות וללמוד את האמת, ולא מה שיותר קל כדי שלא תצטרכי לשנות שום דבר בחייך!!!!
כדאי לך!!!
קבלת עול זה לא דבר כ"כ נורא!
התוצאות יהיו טובות הרבה יותר ממה שאת יכולה לתאר לעצמך!!!!
כאשר נשים ובנות תשמענה דברים המוגשים בטוב טעם, ודאי זה יביא להתעוררות להקפיד מתוך חום חסידי על הופעה שנועה ומכובדת (לפחות כמו שמקפידים על שבת וכשרות).
אני רוצה לצאת עם קריאה לארגון נשי חב"ד הארצי: כמו שהוכחתם את יכולת שלכם ללכד ציבור גדול של נשים ובנות לפעול מסביב נושא אחד (הבית עם האור, מבצע לימוד תורה ועו), תמירו את הכפפה גם בעניין זה.
אם תגבשו איזה תכנית שתקיף את כל נשי ובנות חב"ד בכל הארץ, זה וודאי יהיה משהו אדיר!!
א חובת האשה להיות צנועה וזהירה ביותר שלא יכשלו בה בני אדם. כי המסתכלים אפילו רק בפניה או בידיה, נקראים רשעים ויורדים לגיהנָם, והיא תיענש בעונש כל אחד ואחד מהם, מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה להתרחק מפניהם. וכל־שכן אם גילתה מקומות הצריכים כיסוי, כמו שיתבאר בפרק שלפנינו, או שנראתה מקושטת לעיניהם (כדלקמן סעיף ח):
ולאידך גיסא, שכרה של־אשה הרבה מאד לעולם־הבא, ורב טוּב הצָפוּן לה, הוא בפרט על שמירת צניעותה. וזוכָה גם בעולם־הזה שיהיו בניה תלמידי־חכמים וצדיקים:
כיסוי הראש
ב היוצאת לרחוב או לשוק כששְׂעַר־ראשה גלוי, היא עוברת על דָּת־משה רבינו עליו השלום. שהרי לגבי סוטָה נאמר (במדבר ה, י"ח) וּפָרַע את ראש האשה, דהיינו שהכהן צריך לגַלות את שְׂעָרָהּ כדי לבזותה. ומכאן למדו רבותינו ז"ל אזהרה לבנות־ישראל שלא תצאנה גלויות־ראש כַּגּוֹיוֹת:
לפי־כך חייבת כל אשה לכסות כל שערותיה במטפחת, באופן שלא ייראה מאומה מהן, ושאפילו שערה קטנה אחת לא תבצבץ, גם כשהיא זקינה שהלבין ראשה. [ומטפחת שקופה, אינה נחשבת כסוי, וכדלקמן אמצע סעיף ו]. וגם מי שנתגרשה או נתאלמנה, חייבת לכסות את שער ראשה:
כיסוי הראש לרווקות
ג יש אומרים כי לא רק נשים נשואות, אלא גם בתולות חייבות לכסות שער ראשן, וכן נהגו בעבר בכמה ארצות (כגון בתימן, פרס ותוניס) שגם ילדות קטנות ביותר כיסו ראשן ואפילו בבית, כמו הנשים הגדולות:
וכהיום בארצות שאנחנו נמצאים בהן, שנשתנה המנהג ואי־אפשר להחמיר בזה, לכל־הפחות יש להקפיד שלא תלכנה הבתולות כששערן סָתוּר ומפוזר, שאינו דרך צניעות, אלא קלוע צַמּוֹת או אָסוּף:
כיסוי הצואר והעורף
ד צוארה של־אשה, אף־על־פי שמותר לה מצד הדין לגלותו, אבל מעצם החזה שתחת הצואר (והעצם בַּכְּלל) וָמטה, חובה שיהא מכוסה, ולכן צריכה לשים לב לסגור גם את הכפתור העליון. וכן בעורף, יהא מכוסה מן החוליא הראשונה (ולכל־הפחות מהשנייה). ותקפיד על צדדי הצואר, שלא יהא מגולה מהתחלת השיפוע לצד הכתף. ולכן טוב שיהיה שם "צוארון" סגור. ובדורות שעברו, נהגו הנשים לכסות גם את כל הצואר והעורף:
כיסוי הידיים
ה ידיה, חובה שתהיינה מכוסות מן המרפק ומעלה, והמרפק בכלל. אך לא יהיו השרוולים רחבים מדאי, כי אז עלול להתגלות המרפק, ואפילו למעלה ממנו, למי שעומד ממולה כשהיא מגביהה את ידיה:
ומה־טוב מנהג הצנועות המכַסות עד סמוך לכף היד (דהיינו שנשאר מגולה כמעט רק כף היד והאצבעות), וכמו שנהגו כולן בדורות שעברו:
כיסוי הרגליים, גרביים ובגדים בלתי שקופים
ו רגליה, חובה שתהיינה מכוסות עד סופן דהיינו עד העקב, וגם כַּפּוֹת הרגליים והאצבעות. השמלה או החצאית תכסה את הרגליים עד כמחצית השוֹק, ולכל־הפחות עד לְמַטה מסוף הברך (10-15 סנטימטר) באופן שלא יתרוממו ותתגלה הברך, לא רק כשהיא עומדת, אלא אפילו בעת שיושבת או מגביהה את הרגל:
יתר השוֹק, יהא מכוסה בגרביים בלתי שקופות (בעובי 70 "דֵּנְיֵר", ולכל־הפחות 40 "דֵּנְיֵר"). קל וחומר שאר בגדיה, אסור שיהיו שקופים[א] או בצבע לבן עשויים מבד דק, שנראה דרכם אפילו משהו מבשרה, או בגדיה הפנימיים. לפי שכשאינו אטום, נחשב אותו מקום כבלתי מכוסה:
וכל זה לא רק בצאתה חוץ מביתה, כגון לחצר או לחדר־המדרגות וכל־שכן לרחוב או לשוּק, אלא אפילו בהיותה בבית, כל שיכול לראותה איש זר, ואפילו אחד מבניה הגדולים. הן הנמצאים בבית, הן שיכולים להיכנס אפילו לזמן קצר. ולכן אפילו רגליה צריכות להיות מכוסות בגרביים גם בבית, ואפילו בימות החוֹם:
ז כמו־כן חובה שיהיו בגדיה רחבים, וכעין שנהגו בכל הדורות הקודמים, וזאת כדי שלא להבליט את צורת הגוף, ובפרט איברים שהצניעות יפה להם. כי הבגדים "הצרים" הללו ודומיהם, גורמים "צרות" רבות ורעות בעולם, רחמנא ליצלן. ולא כמו שפרצו גדירות מקרוב ללבוש בגדים מהודקים לגוף:
וכל־שכן שאסור לה ללבוש מכנסיים (אלא אם־כן שמלה או חצאית מעליהם), כי ניכר על־ידי זה פישׂוק הרגליים, והיא חרפה גדולה ופריצות עצומה:
ולא תלבש בגד שצבעו אדום, ובכלל זה מטפחת־ ראש אדומה, וכן כובע אדום. אך בגד שאינו אדום ממש, אלא כגון "בּוֹרְדּוֹ" וכדומה, וכן אם רק מיעוט קטן מן הבגד הוא אדום, אפשר להקל. ודוקא "בורדו" הנוטה לצבע חוּם, ולא לאדום:
כמו־כן לא תלבש בגדים מבריקים או מצויירים באופן רועש ומשונה, או בולט, כגון צבעים מנוגדים. ותתן דעתה שלא יהיו רווחים גדולים בין הכפתורים או הלחצנים, כי עלול שיתגלה בשרה מבין הרווחים. ובשמלה או בחצאית, לא יהא פֶּתַח או שֶׁסַע אפילו אם כולו מתחת הברך, גם כשיש לה גרביים, לפי שזוהי דרך פריצות למשוך את העיניים. הנעליים לא יהיו בעלי עקֵבים צרים וגבוהים מדאי (הגורמים שינוי בצורת ההליכה), ולא ירעישו בזמן הליכתה:
וכן כל כיוצא באֵלו עניינים שקשה להאריך ולפרטם, ומובנים הם ממילא שצריך להימנע מהם. וצריך לפקוח עין לבלתי היגרר אחרי תרבות אנשים חטאים, הטבועים ושקועים ראשם ורובם בתאוותיהם הבהמיות והמשוקצות, ומפיצים כיוֹם טומאה וזוהמא בכל העולם:
תכשיטים, אודם, כְּחוֹל
ח לא ניתנו תכשיטים לָאשה, אלא כדי שתתקשט ותתנאה בהם בתוך ביתה בפני בעלה[ב]. אבל לא בפני אנשים זרים, וכל־שכן בצאתה חוצה, ואפילו כשהולכת לחתונה או לבקר קרובותיה וחברותיה בשבת ויום־טוב, וכדומה. כי אז חייבת למעט בהם ככל האפשר, כדי שלא לגרות בהם יצר־הרע שיסתכלו בה:
וכן אסור לה לצאת כשפניה צבועות בגוון אדום, כדרך שעושות הגויות הפרוצות. אבל כמראה־ הפנים, שאינן אדומות אלא מעט, מותר. וכן דין האוֹדֶם על השפתיים, מעט מותר, והרבה אסור:
כמו־כן אין לה לכְחוֹל אז את עיניה. ואם כוחלת, לא תכחול אלא קצת. אבל מחוץ לעיניים (כגון מה שנקרא "צְלָלִיּוֹת") לא תכחול כלל. ותימָנע מלצבוע את הציפרניים [וכן אין לגדל את הציפרניים]:
וכתוב בגמרא (תענית דף כ"ג ע"ב) שאשתו של־אַבָּא חִלְקִיָּה, שהיה חסיד וקדוש, בבואו לביתו, היתה יוצאת לקראתו כשהיא מקושטת, כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת חלילה:
י מדרכי הצניעות וגדריהן, שלא תַרבה האשה לצאת מביתה החוצה, זולתי לצורך. כדי שלא תהא חס ושלום כמִי שנאמר עליה (משלי ז, י"ב) פעם בחוץ פעם ברחובות. וגם אז לא תתעכב, ולא תשוטט אָנֶה וָאָנֶה, אלא תלך בזריזות. ותתרחק מגברים ככל האפשר, קל וחומר שלא תידחק ביניהם[ה]:
ואין לה לדבר בנוכחות גברים בקול גבוה, כל־שכן שלא ב"רמקול". וכן לא תצחק בקול בנוכחותם. ולא תתן ברחובות קולה, ולא תצעק ותקרא מן הפתח או החלון בשמות ילדיה הנמצאים בריחוק מקום, או חברותיה, וכדומה. ולא תשׂוחח בטלפון "סלולארי" בשווקים וברחובות, וכל־שכן באוטובוס וכדומה. ואפילו בקניית מצוות בבית־הכנסת וכיוצא־ בו, לא תשתתף[ו]. ולא תצחק עם גברים ולא תפטפט עמהם, ואפילו עם מי שצריכה לדבר עמו כגון חנווני, בעל־מלאכה או רופא, אלא תאמר מה שנחוץ ולא יותר:
וכשהיא צריכה לקחת משהו מהקרקע וכדומה, לא תתכופף, אלא תקפל רגליה ותשב. ולא תשכב בפניהם. ולא תיכנס ותצא בפניהם לבית־הכסא, ולא תברך אשר יצר בנוכחותם. וכשנוקשים בדלת, לא תאמר "מי זה" בלשון זכר, אלא "מי זאת", או "מי שָׁם". ולא תניק בפני שום איש, ואפילו אחיה ואביה ובניה הגדולים, גם אם היא מכסָה את בשרה לגמרי. ולא תשמש אצל גברים כמלצרית, דהיינו להגיש לפניהם מאכל ומשקה, כגון בסעודות שבע ברכות ומילה, וקל וחומר בחתונה:
ישנם עוד עניינים רבים לאין סְפוֹר. אבל כְּלָלָם של־דברים, הוא מה שכתוב בספר תהלים (מ"ה, י"ד) כל כְּבֻדָּה בת־מלך, פנימה. דהיינו שכבוד בת ישראל, שהיא בתו של־מלך מלכי המלכים ברוך הוא, להתנהג כבת מלך בשר ודם, שהיא שוכנת בפנים ארמון המלוכה, ואינה נראית לַכֹּל. צנועה ושקֵטה, חשובה ומכובדת
ב לא רק גילוי ערוה אסור, אלא גם הדברים המקרבים ומביאים לידי כך, כגון קֵירוּב־בשר, חיבוק ונישוק (כדלקמן סעיף י). ולא מאֵלו בלבד צריך להתרחק, אלא מכל כֵּיעוּר, כגון נגיעה אפילו באצבעות הידיים או בשאר הגוף בהפסק הבגדים שעליהם, ואף מכל דבר הדומה לכֵיעור, כמו שיתבאר בסייעתא דשמיא בפרק שלפנינו. לפי שיצר־הרע מטעה את האדם להתחיל בחטא קל, ומושך אותו מעט מעט, עד שלבסוף כבר אין אפשרות להתגבר על היצר כי הוא בוער כאש, ונכשלים בחטאים חמורים רחמנא ליצלן:
ג על כן אסור לרמוז בידים או ברגלים לאיש, או לקרוץ לו בעינים, אם עושָׂה כן לשם תאוה והנאה, או כדי ליצור קשר של־קירוב־דעת ביניהם. ואסור לצחוק ולהתלוצץ אתו, או להקל ראש, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל (אבות פרק שלישי משנה י"ז) שְׂחוק וקלות־ראש, מרגילין לערוה. ואף סתם דברים בטלים אין לדבר אתו, ואפילו ב"טלפון", זולתי דבר הנצרך לה. וכל־שכן שאסור לדבר לשם תאוה:
הסתכלות אנשים בנשים ולהיפך
ד כתוב בתורה (במדבר ט"ו, ט"ל) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי "עיניכם", ופירשו חז"ל (ספרֵי שם, וגמרא ברכות דף יב:) דהיינו זנות והרהורי עבירה. ולכן איש המסתכל במתכוין אפילו באצבע קטנה של־אשה כדי ליהנות ממנה, עוונו גדול מאד. קל וחומר אם הוא מביט ביפיה, או רואה את שׂערה, וכל־שכן ביתר מקומות הנסתרים שבגופה שצריכים להיות מכוסים (וכמו שנפרט בס"ד לקמן פרק שני הלכות מלבושי הנשים וצניעותן סעיפים ד ה ו). והאשה צריכה להיזהר שלא להכשיל אותו בכך[א]. ואפילו להסתכל בבגדי צבעונים או תכשיטים של־אשה שהוא מכיר אותה, אסור, גם כאשר הבגדים אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה. [אך אשה פנויה שהוא רוצה לשאת אותה, מותר לו להסתכל בה כדי לבדוק אם היא נאה כרצונו. ולא עוד אלא שראוי לעשות כן]:
ולאשה מותר להסתכל על איש בדרך־כלל. אך אם כוונתה בכך לשם תאוה, אסור:
__________
[א] וכל העריות בכלל ואפילו אחותו ודודתו, שאסור להסתכל בהן לשם הנאה. אבל באמו, ובתו אפילו שהיא נשואה, מותר. גם בכלה אסור להסתכל אפילו בשעת החופה, ולכן ראוי שיהיו פניה מכוסות בהינומא בלתי שקופה. ובילדה קטנה עד גיל שתים־עשרה שנה, מותר להסתכל:
ומותר להסתכל באשה כשהוא מדבר עמה, בתנאי שאינו מתכווין ליהנות:
גם בתמונה או ציור של־אשה אסור להסתכל בפרט כשהיא צבעונית, ויש מתירים אם אינו מכירה וכן כשהציור בדוי. הלכך בתמונות של־שמחות, צריך לייחד "אלבום" נפרד לנשים. וכן המכינים ציורים לספרי ילדים וכדומה, ישתדלו מאד שלא לצייר נשים:
בשמים
ה אסור לאשה לצאת מחוץ לביתה בבושם שריחו נודף, והוא הדין אחרי רחצה בסבון בעל ריח חזק. והעושה כן, הרי היא מחטיאה את הרבים. וכן אפילו בבית, לא תתקרב כך לאיש זר. כיון שאסור לאיש להריח בשמים המיוחדים לְאשה, וקל וחומר כשהיא אוחֲזַתם בידה, או כשהם עליה[ב]:
___________
[ב] ונראה שיש להחמיר בזה גם בשל־אחותו ואמו, אך לא בשל־בתו:
2. למגיב 51-52-53-54- האם תוכל/י לציין מאיפה ההלכות הללו?
3. האם ידוע לישהו/י מהן הגדרות הצניעות לבנות מגיל 3? מגיל 6? פעם יצא לאור ספר כשם "כבודה בת מלך" עם כל פרטי ההלכות, כולל הלכות אלו. אבל אינני יודעת איפה משיגים את זה היום...
יש לכם, המערכת זכות בידכם לזכות את הרבים בענין כה חשוב!
אנא, החזירו!
חבל לפספס הזדמנות כזו!
זה רק ימלא את חייכם עם שפע ברכות והצלחה.
ל-55, הגדרות הצניעות, מתחיל מגיל שלוש, ביחוד בתלבושת. הצלחה רבה!