המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". (בשלח יד,טו)

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, לְאֵיזֶה מַצָּב מֵטִיל אֵימָה וָפַחַד, נִקְלְעוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל. מֵאֲחוֹרֵיהֶם – רוֹדְפִים הַמִּצְרִים, מִלִּפְנֵיהֶם – יַם סוּף, מִשְּׁנֵי צִדֵּיהֶם – הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל מָלֵא הַסַּכָּנוֹת. לְאָן יָנוּסוּ? מָה יַעֲשׂוּ?

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַעֲשֶׂה הֶגְיוֹנִי בְּיוֹתֵר, עָמַד וְהִתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַךְ כֵּיצַד הִתְקַבְּלָה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת? אָמַר ה' לְמֹשֶׁה: "...מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ".

מַדּוּעַ הַפָּסוּק אֵינוֹ מַתְחִיל מִיָּד בַּהוֹרָאָה הַמַּעֲשִׂית: "...דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ...", לְשֵׁם מָה אוֹמֵר ה' לְמֹשֶׁה גַּם "מַה תִּצְעַק אֵלָי"?

אֶלָּא, כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת כֻּלָּנוּ הוֹרָאָה נִצְחִית: יֶשְׁנָם זְמַנִּים שֶׁבָּהֶם לֹא מַתְאִים לַעֲמֹד וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, אֶלָּא מֻכְרָחִים לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִים נִמְצָאִים בְּסַכָּנָה, מֻכְרָחִים לְהֵחָלֵץ וְלִפְעֹל, בְּכָל כּוֹחַ הָעֲשִׂיָּה, כְּדֵי לְהַצִּילָם. הַהִתְבּוֹדְדוּת בַּתְּפִלָּה, הִיא אֵינָהּ הוֹשָׁטַת הָעֶזְרָה הַנְּכוֹנָה לְאוֹתָם יְהוּדִים. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים יְהוּדִי טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, צָרִיךְ לִקְפֹּץ אַחֲרָיו וּלְנַסּוֹת לִמְשׁוֹתוֹ...

כָּךְ גַּם הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר מַצַּב הַיְּהוּדִים וְהַיַּהֲדוּת כָּל-כָּךְ קָשֶׁה, מְצֻוֶּה כָּל אֶחָד לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה! לָצֵאת בִּשְׁלִיחוּת, וּלְסַיֵּעַ לְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר יְהוּדִים – "...דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"!

ר' שִׁמְשׁוֹן מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁב שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ אֵי-פַּעַם לְהִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכֵנוּת לְמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא גָּדַל וְהִתְחַנֵּךְ, זֶה פָּשׁוּט לֹא הָיָה מְקֻבָּל. אֶלָּא שֶׁיּוֹם אֶחָד זֶה קָרָה. לַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם 'פָּלְשָׁה' מִשְׁפָּחָה אַחַת שֶׁכָּזֹאת.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה קוֹרֶה אֶצְלֵנוּ בֶּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים?" – שָׁפַךְ ר' שִׁמְשׁוֹן אֶת כְּאֵבוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ הֶחַבַּ"דְנִיק, ר' בִּנְיָמִין. "לְפֶתַע אֲנַחְנוּ רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים דְּבָרִים... שֶׁה' יִשְׁמֹר! הַשַּׁבָּת מְחֻלֶּלֶת, הֵם נוֹסְעִים, מַדְלִיקִים סִיגַרְיָה, מַזְמִינִים אֶת הַמַּעֲלִית, כְּאִלּוּ זֶהוּ יוֹם חוֹל מַמָּשׁ!".

ר' בִּנְיָמִין הִקְשִׁיב בְּעִנְיָן וְשָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת: "וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים בְּקֶשֶׁר לַמַּצָּב הַזֶּה?".

"הוּ, כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה. אֲנַחְנוּ כָּל הַזְּמַן פּוֹעֲלִים! אֲנִי וְהַיְּלָדִים שֶׁלִּי אוֹמְרִים תְּהִלִּים עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הִזְכַּרְנוּ אוֹתָם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ בַּכֹּתֶל, כְּשֶׁבִּקַּרְנוּ שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אֲפִלּוּ 'מִי שֶׁבֵּרַךְ' עָשִׂיתִי לָהֶם פַּעַם אַחַת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. אוּלַי בֶּאֱמֶת תַּעֲזֹר לָנוּ גַּם אַתָּה, וְתַזְכִּיר אוֹתָם גַּם כֵּן בִּתְפִלּוֹתֶיךָ? זֶה יַעֲזֹר לָנוּ מְאוֹד, כִּי אֲנַחְנוּ כָּל-כָּךְ חוֹשְׁשִׁים מִן הַהַשְׁפָּעָה עַל הַיְּלָדִים! בְּעִקָּר אֲנִי דּוֹאֵג שֶׁבַּסּוֹף לֹא תִּהְיֶה לָנוּ בְּרֵרָה וְנִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר דִּירָה"...

ר' שִׁמְשׁוֹן הִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי יְדִידוֹ וְהִתְפַּלֵּא לִרְאוֹת חִיּוּךְ דַּק נִתְלָה בִּשְׂפָתָיו. "מַדּוּעַ אַתָּה מְחַיֵּךְ? הַמַּצָּב רְצִינִי... לֹא כּוֹאֵב לְךָ שֶׁמִּשְׁפָּחָה מִיִּשְׂרָאֵל כָּךְ מִתְנַהֶגֶת בְּשַׁבָּת?".

"כּוֹאֵב מְאוֹד" – הֵשִׁיב ר' בִּנְיָמִין וְהַחִיּוּךְ נִמְחַק מִפָּנָיו. "אֲבָל, עוֹד יוֹתֵר כּוֹאֵב לִרְאוֹת אֶת הַתְּגוּבָה וְאֶת הַ'פְּעֻלּוֹת' שֶׁבָּהֶן אַתֶּם נוֹקְטִים, כְּדֵי 'לַעֲזֹר' לַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת. אַתָּה מַזְכִּיר לִי אֶת אוֹתוֹ יְהוּדִי גְּבִיר, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא אֵלָיו עָנִי לְבַקֵּשׁ נְדָבָה, בִּמְקוֹם לְהַכְנִיס אֶת הַיָּד לַכִּיס, הוּא פָּרַשׁ לְקֶרֶן-זָוִית וְשָׁפַךְ לִבּוֹ בִּתְפִלָּה שֶׁה' יְרַחֵם עַל הֶעָנִי"...

"כְּלוֹמַר..." – הִתְבַּלְבֵּל ר' שִׁמְשׁוֹן – "אַתָּה מִתְכַּוֵּן שֶׁהַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, אֵינָן בִּמְקוֹמָן?".

"אָכֵן... יֵשׁ מַצָּבִים שֶׁבְּקֶשֶׁר אֲלֵיהֶם צָרִיךְ 'לַעֲשׂוֹת' מַשֶּׁהוּ. הַתְּפִלּוֹת טוֹבוֹת מְאוֹד, תִּשְׁמֹר אוֹתָן לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁלְּךָ. אַךְ הַמִּשְׁפָּחָה הַזּוֹ זְקוּקָה לְכָךְ שֶׁתָּאִירוּ לָהֶם פָּנִים, שֶׁתִּקְשְׁרוּ עִמָּם קִשְׁרֵי יְדִידוּת, שֶׁתַּצִּיעוּ לָהֶם לִטְעֹם אֶת הַחֲוָיָה שֶׁל הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת, וּבַהֶמְשֵׁךְ, אַף סְעוּדַת שַׁבָּת יָפָה וּמְרוֹמֶמֶת. עֵת לַעֲשׂוֹת, ר' שִׁמְשׁוֹן, לֹא עֵת לְדִבּוּרִים"...

הסיפור השבועי

בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן

זֶלִיג הָיָה חוֹכֵר שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִפּוּנְדָּק בִּכְפָר קָטָן וְנִדָּח. אִישׁ פָּשׁוּט וְעַם-הָאָרֶץ הָיָה, אַךְ בַּעַל לֵב יְהוּדִי חַם. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נָהַג לִנְסֹעַ לַחֲצֵרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִנֶּשְׁכִיז וּלְהִתְחַמֵּם לְאוֹרוֹ.

יוֹם אֶחָד נִזְדַּמְּנָה לְזֶלִיג עִסְקָה מֻצְלַחַת שֶׁהֵנִיבָה לוֹ רֶוַח כַּסְפִּי נָאֶה. בַּכֶּסֶף שֶׁהִרְוִיחַ עָשָׂה עִסְקָה נוֹסֶפֶת שֶׁגַּם הִיא צָלְחָה בְּיָדוֹ. נְכָסָיו שֶׁל זֶלִיג גָּדְלוּ וְהָלְכוּ, עֲסָקָיו הִסְתַּעֲפוּ וְהוּא נִשְׁאַב לְתוֹכָם כָּלִיל.

מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה טָרוּד מְאוֹד, חָדַל לִנְסֹעַ אֶל הָרַבִּי. לִבּוֹ הַיְּהוּדִי הַחַם הִצְטַנֵּן בְּהַדְרָגָה, עַד שֶׁהִתְנַתֵּק כִּמְעַט לְגַמְרֵי מֵחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

בְּעֹמֶק לִבּוֹ עֲדַיִן נִמְשַׁךְ זֶלִיג לְסִגְנוֹן חַיָּיו הַיָּשָׁן, אַךְ בְּמַעֲשָׂיו נָהַג כְּגוֹי לְכָל דָּבָר. מַצָּב זֶה הֵצִיק לוֹ מְאוֹד וְהוּא הֶחְלִיט לִנְקֹט צַעַד קִיצוֹנִי וּלְהִתְנַתֵּק מִיַּהֲדוּתוֹ. זֶלִיג הִתְכַּוֵּן לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ.

רֶגַע לִפְנֵי בִּצּוּעַ הַמַּעֲשֶׂה הַנִּמְהָר, נִמְלַךְ בְּדַעֲתוֹ וְהֶחְלִיט כִּי קֹדֶם לָכֵן יִסַּע אֶל הָרַבִּי וְעַל-פִּי הִתְיַחֲסוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי אֵלָיו יְכַלְכֵּל אֶת צְעָדָיו הַבָּאִים. "אִם יַרְחִיקֵנִי הָרַבִּי מֵעָלָיו, אֵדַע כִּי נָכוֹן אֲנִי נוֹהֵג", אָמַר בְּלִבּוֹ, "אוּלָם אִם בְּכָל-זֹאת יְקַבְּלֵנִי וְיַסְבִּיר לִי פָּנִים – אֶחְזֹר בִּי מִכַּוָּנָתִי וְאֶשָּׁאֵר יְהוּדִי".

בְּאוֹתָם יָמִים שָׁהָה בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִנֵּשְׁכִיז תַּלְמִידוֹ הֶחָבִיב, רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי מֵרוֹפְּשִׁיץ. בֹּקֶר אֶחָד קָרָא הַצַּדִּיק מִנֶּשְׁכִיז לְרַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי וּשְׁלָחוֹ לְבֵיתוֹ. "מָה חֶטְאִי וּמָה פִּשְׁעִי כִּי יְסַלְּקֵנִי הָרַבִּי מֵעָלָיו?", בָּכָה רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי.

"עֲשֵׂה כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים לְךָ", סָתַם הַצַּדִּיק וְלֹא פֵּרֵשׁ.

הָלַךְ רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי אֶל רַעְיָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ. פָּנְתָה הָרַבָּנִית לְבַעֲלָהּ וּבִקְּשָׁה הֶסְבֵּר לְגֵרוּשׁוֹ הַפִּתְאוֹמִי שֶׁל הַתַּלְמִיד הֶחָבִיב. "לֹא הַכֹּל מְגַלִּים לִי וְגַם אֲנִי עַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת טַעַם הַדָּבָר", עָנָה הַצַּדִּיק לְרַעְיָתוֹ, "וְאַף-עַל-פִּי-כֵן סְבוּרַנִי כִּי עָלָיו לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ". הִפְצִירָה הָרַבָּנִית לְמַעַן הַתַּלְמִיד. "טוֹב", אָמַר לְבַסּוֹף הַצַּדִּיק, "בִּרְאוֹתִי אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי וּמִכֵּיוָן שֶׁגַּם אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לְמַעַנוֹ, מְבַטֵּל אֲנִי אֶת דַּעְתִּי וְחוֹזֵר אֲנִי מֵהוֹרָאָתִי".

כַּעֲבֹר יוֹם-יוֹמַיִם הִגִּיעַ זֶלִיג לַחֲצַר הַצַּדִּיק. קֹדֶם שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ הֶעֱמִיס עַל עֶגְלָתוֹ מִכָּל טוּב – פֵּרוֹת, יְרָקוֹת, עוֹפוֹת וְעוֹד – מַתָּנָה לַצַּדִּיק.

בְּבוֹאוֹ לְבֵית הָרַבִּי לֹא הָיָה הָרַבִּי בְּחַדְרוֹ, אֶלָּא בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ. אֶת פָּנָיו קִדֵּם רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי, שֶׁהִבְחִין תֵּכֶף וּמִיָּד בְּמַצָּבוֹ הָרוּחָנִי הַיָּרוּד. בְּעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת לֹא הָיָה יָכֹל רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי לִסְבֹּל אֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל זֶלִיג, וְהוּא הֵחֵל לִצְעֹק עָלָיו וּלְבַיְּשׁוֹ. "אֵיךְ מֵעֵז חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ שֶׁכְּמוֹתְךָ לְהַרְאוֹת אֶת פָּנָיו בְּבֵיתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַבִּי! אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! הִסְתַּלֵּק מִכָּאן, חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְרַק אָז תַּצִּיג אֶת רַגְלֶיךָ בַּמָּקוֹם הַטָּהוֹר הַזֶּה!".

כְּשֶׁשָּׁמַע זֶלִיג אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכָחָה שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי הִתְמַלֵּא בּוּשָׁה. חָזַר בִּמְהִירוּת אֶל עֶגְלָתוֹ, סוֹבֵב אֶת הַסּוּסִים לְאָחוֹר וְיָצָא בִּדְהָרָה. "זֶהוּ זֶה", הֶחְלִיט, "יוֹתֵר אֵין לִי מָה לְחַפֵּשׂ בֵּין יְהוּדִים".

לֹא חָלַף רֶגַע קַל וְהַצַּדִּיק מִנֶּשְׁכִיז, שֶׁהֵד צַעֲקוֹתָיו שֶׁל תַּלְמִידוֹ הִגִּיעַ לְאָזְנָיו, יָצָא בְּבֶהָלָה מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת. "מִי הָיָה הָאִישׁ שֶׁגֵּרַשְׁתָּ מִכָּאן?", שָׁאַל, חִוֵּר כַּסִּיד.

"זֶלִיג הַחוֹכֵר", עָנָה רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי.

"מָה עָשִׂיתָ!", הִזְדַּעְזֵעַ הַצַּדִּיק. "רוּץ אַחֲרָיו בְּכָל כּוֹחוֹתֶיךָ, הַשֵּׂג אוֹתוֹ וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹתוֹ; מִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל לִבִּי!".

אֵין לְתָאֵר אֶת גֹּדֶל תִּמְהוֹנוֹ כְּמוֹ גַּם בּוּשָׁתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי. זֶה עַתָּה גֵּרֵשׁ מֵהַבַּיִת יְהוּדִי שֶׁהָרַבִּי מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹתוֹ!...

חָסִיד הוּא חָסִיד – וְרַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי לֹא הִסֵּס לְרֶגַע. חִישׁ-מַהֵר יָצָא בְּרִיצָה אַחֲרֵי עֶגְלָתוֹ הַמִּתְרַחֶקֶת שֶׁל זֶלִיג. כַּעֲבֹר דַּקָּה שֶׁל רִיצָה לְלֹא נְשִׁימָה הִבְחִין בָּעֲגָלָה, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁפָּנְתָה בְּעִקּוּל הַדֶּרֶךְ. "זֶלִיג! חֲזֹר לְאָחוֹר! הָרַבִּי קוֹרֵא לְךָ!", צָעַק רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי בְּכָל גְּרוֹנוֹ, "הָרַבִּי מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹתְךָ! בְּכָל לִבּוֹ מִשְׁתּוֹקֵק הוּא!".

אָזְנָיו שֶׁל זֶלִיג קָלְטוּ אֶת הַקְּרִיאָה וְהוּא עָצַר אֶת הָעֲגָלָה. לְמִשְׁמַע מִלִּים כָּאֵלֶּה לֹא הָיָה יָכֹל לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ. שׁוּב סוֹבֵב אֶת עֶגְלָתוֹ לְאָחוֹר, הַפַּעַם לְעֵבֶר בֵּית הַצַּדִּיק.

הַצַּדִּיק בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עָמַד בְּפֶתַח בֵּיתוֹ וְקִבֵּל אֶת זֶלִיג בְּמָאוֹר-פָּנִים וּבְיָד מוּשֶׁטֶת. "שָׁלוֹם-עֲלֵיכֶם, זֶלִיג יַקִּירִי!", קָרָא לְעֶבְרוֹ וְהִכְנִיסוֹ פְּנִימָה, לְחַדְרוֹ. שָׁעָה אֲרֻכָּה מְאוֹד חָלְפָה עַד שֶׁזֶּלִיג יָצָא מֵהַחֶדֶר, פָּנָיו לוֹהֲטוֹת וְעֵינָיו רְטֻבּוֹת מִדְּמָעוֹת.

לְאַחַר צֵאתוֹ מֵהַבַּיִת קָרָא הַצַּדִּיק לְתַלְמִידוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי. "רוֹאֶה אֲנִי כִּי בְּכָל-זֹאת צָדַקְתִּי כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיךָ לִנְסֹעַ לְבֵיתְךָ", אָמַר. רַבִּי נַפְתָּלִי-צְבִי לֹא הֵעֵז לְהָרִים אֶת עֵינָיו. "חָלִילָה לְךָ לְהָבִין אוֹתִי לֹא נָכוֹן", הִמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, "אוֹהֵב אֲנִי אוֹתְךָ כְּבֵן. אוּלָם הַיּוֹם כִּמְעַט דָּחִיתָ בְּמוֹ-יָדֶיךָ יְהוּדִי מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל".

הַצַּדִּיק מִנֶּשְׁכִיז הִתְכַּנֵּס לְרֶגַע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ. "עַם יִשְׂרָאֵל מָשׁוּל לְאִילָן רַב עֲנָפִים", שָׁב לְדַבֵּר, הַפַּעַם בְּקוֹל רַךְ. "כָּל הָעֲנָפִים מְקַבְּלִים אֶת חַיּוּתָם מֵהַגֶּזַע הַמֶּרְכָּזִי, שֶׁיּוֹנֵק מִן הָאֲדָמָה. לִפְעָמִים נוֹצֶרֶת חֲסִימָה כָּלְשֶׁהִי בִּתְעָלוֹת הַיְּנִיקָה הַפְּנִימִיּוֹת, וְעָנָף קָטָן וְרָחוֹק חָדֵל לְקַבֵּל מַיִם. אַט-אַט הֶעָנָף מִתְיַבֵּשׁ וּלְבַסּוֹף נוֹשֵׁר מֵהָאִילָן.

"זֶלִיג נִתֵּק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֶת הַקֶּשֶׁר עִם מְקוֹר חַיּוּתוֹ. הַלַּחְלוּחִית הַיְּהוּדִית בְּנַפְשׁוֹ הִתְיַבְּשָׁה וְהָלְכָה וְהוּא הִגִּיעַ לְשָׁלָב אֶחָד לִפְנֵי שֶׁנִּתַּק כָּלִיל מִן הָאִילָן. לוּלֵא הִרְעַפְתִּי עָלָיו מִדָּה עֲצוּמָה שֶׁל אַהֲבָה, הָיָה זֶלִיג מֵמִיר הַיּוֹם אֶת דָּתוֹ. רַק בְּנֵס נִצְּלָה הַיּוֹם נִשְׁמָתוֹ וְהוּא חָזַר לְהִתְחַבֵּר מֵחָדָשׁ אֶל הָאִילָן הַגָּדוֹל, אֶל עַם יִשְׂרָאֵל".

מבט לגאולה – בראש-השנה לאילנות

אֶרֶץ מְשֻׁבַּחַת

כְּשֶׁמַּגִּיעַ עֶרֶב ט"וּ בִּשְׁבָט וּכְשֶׁאֲנִי מִסְתּוֹבֵב בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה, אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִכָּל הַכִּתּוֹת אֶת הַשִּׁיר "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן..." זֶה עוֹשֶׂה לִי דִּגְדּוּג קָטָן בַּלֵּב. פִּתְאוֹם אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ לָאָרֶץ הַמְּשֻׁבַּחַת שֶׁלָּנוּ. לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִם הַפֵּרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵבִיאוּ הַמְּרַגְּלִים וְעִם שֶׁפַע הַבְּרָכָה שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בָּהּ בַּתְּקוּפוֹת שֶׁעַם-יִשְׂרָאֵל יָשַׁב בָּהּ לָבֶטַח. בְּמוֹחִי מִתְרוֹצְצִים מִסְפַּר סִפּוּרִים שֶׁגּוֹרְמִים לִי לְבַקֵּשׁ בְּכַוָּנָה מְלֵאָה שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא כְּבָר עַכְשָׁו וְשׁוּב נַחְזֹר לְיָמִים שֶׁל תְּבוּאָה וּפֵרוֹת מְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר.

אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם בִּשְׁנֵי סִפּוּרִים שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינַי בִּמְיֻחָד:

*

בְּגִנַּת הַיֶּרֶק הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, בַּיָּמִים בָּהֶם יָשְׁבוּ כָּאן אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ, צָמְחוּ יְרָקוֹת בְּשֶׁפַע. מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הִתְרוֹצְצוּ הַפּוֹעֲלִים מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה כְּשֶׁהֵם אוֹסְפִים אֶת הַיְּבוּל הָרַב שֶׁצֶּמַח בָּהּ. מָה מְאוֹד הִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת שֶׁבְּאֶחָד מִפִּנּוֹת הַגַּן עוֹמֶדֶת לֶפֶת (יֶרֶק דּוֹמֶה לְסֶלֶק בְּצֶבַע סָגֹל-לָבָן) עֲנָקִית. הֵם הֵבִיאוּ כְּלֵי עֲבוֹדָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲקֹר אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ. לְפֶתַע פָּעֲרוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן, מִתּוֹךְ הַלֶּפֶת יָצָא שׁוּעָל... מִסְתַּבֵּר, שֶׁהַלֶּפֶת הַגְּדוֹלָה שִׁמְּשָׁה כִּמְאוּרָתוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל.

*

בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ הִסְתּוֹבֵב בְּנוֹ הַקָּטָן חֲסַר סַבְלָנוּת. מִדֵּי רֶגַע הוּא נִגַּשׁ לַחַלּוֹן וְהִבִּיט עַל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לַבַּיִת כִּמְחַפֵּשׂ דְּבַר-מָה.

"עוֹד מְעַט יַלְדִּי, עוֹד רֶגַע קָט הוּא יַגִּיעַ", נִסְּתָה הָאֵם לְהַרְגִּיעַ אֶת בְּנָהּ אוּלָם לְלֹא הוֹעִיל. חָלְפוּ כְּבָר מִסְפַּר שָׁעוֹת וּמוֹרֵהוּ שֶׁל הַיֶּלֶד הַקָּטָן – רַבִּי חִיָא בַּר אָדָא לֹא הִגִּיעַ.

הִתְנַחֵם הַיֶּלֶד בְּכָךְ שֶׁוַּדַּאי הַמּוֹרֶה לֹא הִרְגִּישׁ טוֹב וְהוּא בֶּטַח יָבוֹא לְמָחֳרָת, אַךְ מָה הִתְאַכְזֵב שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים לֹא רָאָה וְלֹא לָמַד עִם רַבִּי חִיָא.

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הִגִּיעַ רַבִּי חִיָא וַאֲבִי הַיֶּלֶד, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן-לָקִישׁ, שָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ הֶחְסִיר בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וּבִטֵּל אֶת שִׁעוּרֵי הַקְּרִיאָה וְהַחֻמָּשׁ שֶׁל בְּנוֹ הַקָּטָן.

עָנָה רַבִּי חִיָא: "גֶּפֶן אַחַת מְשׁוּכָה וּקְשׁוּרָה אֶל הַקִּיר הִשְׁאִיר לִי אָבִי בִּירֻשָּׁה וּכְשֶׁסּוֹף-סוֹף הִבְשִׁילוּ עֲנָבֶיהָ וְהִגִּיעָה עוֹנַת הַבָּצִיר הֻכְרַחְתִּי לְפַנּוֹת זְמַן כְּדֵי לְטַפֵּל בָּהּ. וְהַגֶּפֶן הָיְתָה גְּדוֹלָה וּמְשֻׁבַּחַת עַד מְאוֹד!

"בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּצַרְתִּי שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים וּמִכָּל אֶשְׁכּוֹל יָצָא מִיץ שֶׁמִּלֵּא כַּד שָׁלֵם. לְמָחֳרָת, בָּצַרְתִּי עוֹד שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶשְׁכּוֹלוֹת אַךְ אֵלּוּ הָיוּ קְטַנִּים מֵהָרִאשׁוֹנִים, וּמִכָּל שְׁנֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁסָּחַטְתִּי מִלֵּאתִי כַּד אֶחָד. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִתְעַסַּקְתִּי כְּבָר רַק עִם אֶשְׁכּוֹלוֹת קְטַנְטַנִּים שֶׁמִּכָּל שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת מִלֵּאתִי כַּד יַיִן.

"עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין מַדּוּעַ הֶחְסַרְתִּי שְׁלֹשֶׁת יָמִים אֵלּוּ? הֵן לֹא יָכֹלְתִּי לְהַשְׁאִיר אֶת הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְאַבֵּד אוֹתָהּ בְּמוֹ יָדַי. בָּרוּךְ ה' שֶׁמִּכָּל הַיַּיִן שֶׁסָּחַטְתִּי הִשְׁאַרְתִּי הֶפְקֵר יוֹתֵר מֵחֵצִי, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים הַזְּקוּקִים לְיַיִן יוּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ" – סִיֵּם רַבִּי חִיָא בַּר אָדָא אֶת הִתְנַצְּלוּתוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן.

עָנָה לוֹ רֵישׁ לָקִישׁ: "אָכֵן, לְשֶׁפַע וּבְרָכָה גְּדוֹלָה זָכִיתָ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ, אוּלָם דַּע לְךָ: אִלּוּ לֹא פָּגַעְתָּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְלֹא בִּטַּלְתָּ שִׁעוּרִים, וּבִמְקוֹם לְהִתְעַסֵּק עִם כֶּרֶם הָעֲנָבִים וְהַיַּיִן הָיִיתָ לוֹמֵד כְּהֶרְגֵּלְךָ וּמַשְׁאִיר אֶת הָעֲבוֹדָה לַפּוֹעֲלִים שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹמְךָ, הָיָה הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹצֵא לְךָ מֵהַגֶּפֶן  גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה".

*

בִּזְמַן שֶׁעַם-יִשְׂרָאֵל יָשַׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עָמַד עַל מְכוֹנוֹ, הָיְתָה הָאָרֶץ מְנִיבָה פֵּרוֹת וִירָקוֹת מְשֻׁבָּחִים וְטוֹבִים, אוּלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ חָרְבָה הָאָרֶץ וְעַם-יִשְׂרָאֵל גָּלָה מֵאַרְצוֹ.

וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ, כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ וְיִבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, נִזְכֶּה לֵהָנוֹת מִשֶּׁפַע אֱלֹקִי וְאוֹר שֶׁל קְדֻשָּׁה בְּלִי סוֹף וְגַם מִתְּבוּאָה וּתְנוּבַת-אֲדָמָה מְשֻׁבַּחַת בְּיוֹתֵר.

סיפורי חסידים

דֶּרֶךְ לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'

מְסַפֵּר הָרַב יְהוּדָה-לֵיְיבּ גְּרוֹנֶר, מִמַּזְכִּירֵי הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ:

סִפֵּר לִי יְהוּדִי שֶׁלָּמַד בִּישִׁיבָה לֹא-חֲסִידִית, שֶׁהָיָה רָגִיל לָבוֹא אֶל הָרַבִּי בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אַךְ אַחֲרֵי ג' בְּתַמּוּז לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתָ בָּא אֶל הָרַבִּי, תֵּלֵךְ עַכְשָׁו לַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ", וְכָךְ אָכֵן עָשָׂה.

וּבְכֵן – הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר אוֹתוֹ יְהוּדִי – בָּאתִי לַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וּבִקַּשְׁתִּי מֵהָרַבִּי בְּרָכָה לְשָׁנָה טוֹבָה – גַּם לְהַצְלָחָה בָּעֲסָקִים וְגַם שֶׁאֶמְצָא דֶּרֶךְ לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'.

לְאַחַר יוֹמַיִם, בָּא אֵלַי יַלְדִּי הַקָּטָן וְהוּא בּוֹכֶה. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מָה קָרָה, מַדּוּעַ הוּא בּוֹכֶה? עָנָה לִי הַקָּטָן, שֶׁבְּאֶמְצַע מִשְׂחַק הַלֶּגוֹ נָפְלוּ לוֹ כַּמָּה חֲלָקִים לְמַטָּה, לָרְחוֹב, וְהוּא רוֹצֶה לָרֶדֶת וְלֶאֱסֹף אוֹתָם. יָצָאתִי עִם בְּנִי לְחַפֵּשׂ אֶת הַחֲלָקִים, וּפִתְאוֹם הִבְחִין בְּנִי בְּדַף שֶׁמֻּדְפָּסוֹת עָלָיו אוֹתִיּוֹת אַלֶּ"ף-בֵּי"ת. הֵרִים בְּנִי אֶת הַדַּף וּמָסַר לִי אוֹתוֹ. לְהַפְתָּעָתִי רָאִיתִי כִּי עַל הַדַּף מֻדְפָּס צִלּוּם הַשַּׁעַר שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא! הִתְפַּלֵּאתִי מְאוֹד, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁכוּנָתֵנוּ לֹא יָדוּעַ לִי עַל יְהוּדִים חֲסִידִיִּים וּבֶטַח לֹא כָּאֵלֶּה שֶׁלּוֹמְדִים תַּנְיָא.

כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי זֹאת לְרֹאשׁ-הַיְּשִׁיבָה שֶׁלִּי, אָמַר לִי בְּלֹא פְּלִיאָה: "מָה אַתָּה רוֹצֶה? בִּקַּשְׁתָּ בְּרָכָה מֵהָרַבִּי שֶׁתִּמְצָא דֶּרֶךְ לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'? – הִנֵּה הָרַבִּי שָׁלַח לְךָ מִקְּרַאוּן-הַיְיטְס אוֹ מִבּוֹרוֹ-פַּרְק אֶת הַדַּף הַזֶּה, כְּדֵי לְהוֹרוֹת כִּי עָלֶיךָ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד מִסֵּפֶר הַתַּנְיָא וּלְהִתְנַהֵג כְּפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ"...

מִי קוֹדֵם

רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל מִקּוֹצְק נִסָּה בִּנְעוּרָיו לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. הוּא הָיָה לוֹמֵד בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בַּלֵּילוֹת, כְּשֶׁאִישׁ לֹא רָאָהוּ, וְאִלּוּ כְּשֶׁהָיָה בְּחֶבְרָה הָיָה מִתְנַהֵג כְּאָדָם מוּזָר וְתִמְהוֹנִי. פַּעַם אַחַת אָמַר הַ'חוֹזֶה' מִלּוּבְּלִין לִמְלַמֵּד מֵאוֹתָהּ עִיר: "בְּעִירְךָ נִמְצָא נִיצוֹץ קָדוֹשׁ. רְאֵה לְהָבִיאוֹ אֵלַי".

הַמְּלַמֵּד הִתְחִיל לְחַפֵּשׂ לְמִי הִתְכַּוֵּן רַבּוֹ וְלֹא מָצָא. הֶחְלִיט לִישֹׁן בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, אוּלַי יְגַלֶּה דְּבַר-מָה. כָּךְ גִּלָּה אֶת הַצָּעִיר הַנִּסְתָּר, וּמָסַר לוֹ אֶת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הַצָּעִיר מִהֵר לִנְסֹעַ לְלוּבְּלִין וְדָבַק בַּ'חוֹזֶה'.

כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָבִיו מְקוֹם הִמָּצְאוֹ, נָסַע לְלוּבְּלִין וְתָבַע: "לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ אֶת מִנְהַג אֲבוֹתֶיךָ?". אָמַר רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל: "תְּחִלָּה נֶאֱמַר 'זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ', וְרַק אַחַר-כָּךְ כָּתוּב 'אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ'".