בפעם הראשונה בה זכיתי לראות את הריי"צ היה זה בהתוועדות פורים תש"ה לפני יחידות הבר מצווה שלי. עליתי לקומה שניה ליד השולחן ישבו משני צידיו חתניו של הריי"צ בצד ימין הרש"ג ובצד שמאל הרבי ומספר אנשים. כשנכנסתי ראיתי את הריי"צ עם הספודיק על ראשו ופניו היו נראים מאירות כפני מלאך ה' צבאות ומאחוריו המזכירים שרשמו כל דבר שאמר זו היתה פעם ראשונה בה ראיתי את הריי"צ. מראה זה והרושם הראשוני עומד לנגד עיני במשך כל חיי פני המלאך והאור של הריי"צ

פעם, עוד לפני קבלת הנשיאות על-ידי הרבי, הגשתי לרבי דו"ח על מסיבות שבת והרבי שאל אותי באם אני יכול לעשות לו טובה. הרבי הכניסני לחדרו, פתח מגירה הוציא שתי נרות, ואמר לי: "סע לבית הרפואה במנהטן, שם יש אשה חולה, בקש ממנה שתדליק נרות, ותתקשר אלי עוד לפני שבת ותודיע לי מה היא אמרה. לקחתי שתי אוטובוסים והגעתי לאשה. אמרתי לה: "שניאורסהן שלח אותי וביקש שתדליק הנרות". היא אמרה שזה בלתי אפשרי כאן. אמרתי לה שאדבר עם האחות הגויה שתעביר את הנרות למקום מבטחים לאחר שתדליק את הנרות והיא הסכימה והבטיחה. שאלתי אותה מה אמסור לשניאורסון? והיא השיבה: "תגיד לשניאורסון שאדליק את הנרות". חזרתי ממש לפני שבת התקשרתי למזכירות, והנה הרבי עונה לי לטלפון. לא יכולתי לדבר מרוב בלבול והתרגשות. אמרתי אפשר לדבר עם שניאורסון והרבי אומר לי "משה, אני שניאורסון" ספר לי מה היא אמרה. אמרתי לרבי שהיא הבטיחה להדליק, הרבי אמר לי תודה וגוט שבת.