המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב

"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו ... וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם

שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי" (בראשית, לז)

מְעַנְיֵן מְאוֹד, בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב אָנוּ לְמֵדִים עַל שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת מְפֹרָטִים שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק (הָאֲלֻמּוֹת, הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים). אַחַר-כָּךְ בְּפָרָשַׁת מִקֵּץ, אָנוּ קוֹרְאִים עַל שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם! (הַשִּׁבּוֹלִים וְהַפָּרוֹת). מַדּוּעַ קִבֵּל פַּרְעֹה אֶת הַהוֹדָעָה מִשָּׁמַיִם עַל שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשֹּׂבַע וְשֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב – דַּוְקָא עַל-יְדֵי חֲלוֹמוֹת? הַאִם יֵשׁ לַזֶּה קֶשֶׁר לַחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף?

כֵּן, בְּוַדַּאי. יוֹסֵף הָיָה 'צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם' – הוּא הָיָה נְשָׁמָה כְּלָלִית שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת מִלְּמַעְלָה אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם, עוֹבְרוֹת דַּרְכּוֹ. לָכֵן, מִכֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּע מִשָּׁמַיִם שֶׁהַדֶּרֶךְ לְגַלּוֹת לְיוֹסֵף דְּבָרִים עַל עַצְמוֹ הִיא בְּאֶמְצָעוּת חֲלוֹמוֹת, מִזֶּה נִתְגַּלְגֵּל שֶׁגַּם כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ דְּבָרִים לַמֶּלֶךְ הַגּוֹי הַ'מּוֹשֵׁל בְּכִפָּה', הֲרֵי זֶה עַל-יְדֵי חֲלוֹמוֹת.

וּמָה אֲנַחְנוּ לְמֵדִים מֵהָעִנְיָן? שֶׁ'הַגּוֹי' שֶׁבָּעוֹלָם, הַקְּשָׁיִים, הַנִּסְיוֹנוֹת, הַתַּאֲווֹת – לְכֻלָּם אֵין קִיּוּם מַמָּשִׁי מִשֶּׁל עַצְמָם. הֵם כֻּלָּם בָּבוּאוֹת וּ'מַרְאוֹת' שֶׁל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ אֵצֶל הַיְּהוּדִי. אִם לִיהוּדִי יֵשׁ תַּאֲוָה לְדָבָר מְסֻיָּם, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲבָנָה מֻטְעֵית בְּקֶשֶׁר לְאֵיזֶה עִנְיָן – אַחַר-כָּךְ יִתְגַּלְגְּלוּ אֵלָיו קְשָׁיִים בְּדִיּוּק בַּתְּחוּמִים הַלָּלוּ. הוּא כַּמּוּבָן לֹא יַרְגִּישׁ שֶׁהַקְּשָׁיִים הַלָּלוּ הֵם בְּעֶצֶם דִּמְיוֹן, אֵין לָהֶם קִיּוּם אֲמִתִּי וְהֵם נוֹצְרוּ רַק בִּגְלָלוֹ... הוּא יַחְשֹׁב שֶׁאֵלּוּ קְשָׁיִים אֲמִתִּיִּים לְגַמְרֵי וְיִהְיֶה מֻדְאָג מֵאַיִן יִהְיוּ לוֹ הַכּוֹחוֹת לְהִתְמוֹדֵד אִתָּם... אַךְ אִם הוּא יַעֲשֶׂה שִׁנּוּי בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, גַּם הַקְּשָׁיִים יִתְבַּטְּלוּ.

חָשׁוּב שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁ'חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה' בָּאִים בְּעִקְּבוֹת 'חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף'. לְכָל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, יֵשׁ קֶשֶׁר יָשִׁיר עִם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאֹפֶן הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלָּהֶם.

(מעובד ע"פ שיחת ש"פ וישב ה'תש"כ)

גֶּ'רִי וְגֶ'קִי, הֵם שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים הַשּׁוֹנִים מְאוֹד זֶה מִזֶּה. שְׁנֵיהֶם גָּדְלוּ יַחַד בִּשְׁכוּנָה נְיוּ-יוֹרְקִית קְטַנָּה, אַחַר-כָּךְ נִפְרְדָה דַּרְכָּם וְהֵם הִמְשִׁיכוּ בִּשְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת שׁוֹנוֹת. וְעַכְשָׁו, הִנֵּה שׁוּב הֵם מִתְקָרְבִים, שְׁנֵיהֶם עוֹבְדִים בִּשְׁתֵּי חֶבְרוֹת עִסְקִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, הַשּׁוֹכְנוֹת בִּשְׁנֵי בִּנְיָנִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה בְּמֶרְכַּז מַנְהֶטְן.

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן מַרְגִּישׁ גֶּ'רִי, שֶׁחֲבֵרוֹ גֶּ'קִי מָצוּי בְּתוֹךְ אֵיזוֹשֶׁהִי סְעָרָה פְּנִימִית. כִּפָּתוֹ מִתְקַטֶּנֶת, זְקָנוֹ מִתְקַצֵּץ בְּהַדְרָגָה וְהוּא נִרְאֶה מְתֻסְכָּל וּמְאֻכְזָב. מִדֵּי פַּעַם הוּא מְדַבֵּר עַל נִסְיוֹנוֹתָיו לִמְצֹא מְקוֹם עֲבוֹדָה חָדָשׁ.

"אֲנִי מְקַנֵּא בַּשַּׁלְוָה שֶׁלְּךָ" – אָמַר גֶּ'קִי לְגֶ'רִי יוֹם אֶחָד, בְּגִלּוּי לֵב. "אֶשְׁתַּדֵּל לִקְפֹּץ לְמִשְׂרָדְךָ בְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים. אֲנִי מֻכְרָח לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד, אֵיךְ מְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ מְאַפְשֵׁר לְךָ לְהִשָּׁאֵר כָּל-כָּךְ שָׁלֵו"...

וְאָכֵן, יוֹם אֶחָד בְּהַפְסָקַת הַצָּהֳרַיִם הַקְּצָרָה, נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה קַלָּה עַל הַדֶּלֶת וְגֶ'קִי הוֹפִיעַ בְּפֶתַח הַמִּשְׂרָד. גֶּ'רִי הֵרִים אֶת עֵינָיו בְּהַפְתָּעָה מִסֵּפֶר הָרַמְבַּ"ם שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אֶת גֶּ'קִי חִיֵּךְ: "אֲהָהּ, זֶה אַתָּה. הִתְפַּלֵּאתִי, אֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׂרָד כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְהַפְרִיעַ לִי בַּשָּׁעָה הַזֹּאת, זוֹהִי שְׁעַת הַלִּמּוּד הַמְּקֻדֶּשֶׁת שֶׁלִּי. אֲפִלּוּ הַמְּנַהֵל לֹא דּוֹפֵק כָּאן בַּשָּׁעָה הַזֹּאת... בּוֹא, נִלְמַד בְּחַבְרוּתָא?".

גֶּ'קִי הִבִּיט סְבִיבוֹ נִדְהָם. שְׁעַת לִמּוּד בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, בִּידִיעַת כֻּלָּם? מַדָּף מָלֵא סִפְרֵי קֹדֶשׁ בָּאֲרוֹן, מֵעַל הַסִּפְרוּת הַמִּקְצוֹעִית? קֻפַּת צְדָקָה מְסֻגְנֶנֶת עַל שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה?

"בֶּטַח הַ'בּוֹס' שֶׁלְּךָ יְהוּדִי" – מִלְמֵל גֶּ'קִי בְּקִנְאָה. "כַּמָּה טוֹב לְךָ"...

"מָה פִּתְאוֹם?" – צָחַק גֶּ'רִי. "אֲבָל כֻּלָּם כָּאן מְכַבְּדִים מְאוֹד. פַּעַם אַחַת הִזְדַּמֵּן לִי לִלְמֹד עִם הַמְּנַהֵל שֶׁלִּי כַּמָּה הֲלָכוֹת מִן הָרַמְבַּ"ם וְהוּא הִתְפַּעֵל מְאוֹד. מֵאָז יֵשׁ לוֹ כָּבוֹד מָלֵא לְלִמּוּדַי. גַּם קֻפַּת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת כָּל הַחֲבֵרִים בְּאֵרוּעִים חֲגִיגִיִּים וְהַסְּפָרִים שֶׁבַּאֲרוֹן נִתָּנִים בְּהַשְׁאָלָה לְכָל דּוֹרֵשׁ. זוֹהִי בְּהֶחְלֵט גַּאֲוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת יְהוּדִי בַּמִּשְׂרָד הַזֶּה".

גֶּ'קִי הִתְבּוֹנֵן בְּפָנָיו הַמְּאִירוֹת שֶׁל חֲבֵרוֹ וּפִתְאוֹם הֵבִין בְּעַצְמוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָל קְשָׁיָיו:

בְּטָעוּת, הוּא הִרְגִּישׁ תָּמִיד שֶׁעָלָיו 'לֹא לְהַכְבִּיד' עִם יַהֲדוּתוֹ, חָשַׁב שֶׁעָלָיו לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַשֹּׁנִי בֵּינוֹ וּבֵין הָעוֹבְדִים הַלֹּא-יְהוּדִים. לָכֵן הִשְׁתַּדֵּל לְהַבְלִיעַ, לְהַעֲלִים, לְשַׁנּוֹת אֶת לְבוּשׁוֹ, אַךְ מְאוּמָה לֹא עָזַר. הֶעָרוֹת לַגְלְגָנִיּוֹת עַל יְהוּדִים וְיַהֲדוּת לִוּוּ אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם, שׁוּב וָשׁוּב נִשְׁאַל עַל-יְדֵי חֲבֵרָיו מַדּוּעַ אֵינוֹ אוֹכֵל אִתָּם בְּמִסְעָדָה וּמַדּוּעַ אֵינוֹ יוֹצֵא אִתָּם לְ'בִלּוּיִים'...

עַכְשָׁו, גֶּ'קִי הֵבִין שֶׁהַכֹּל בְּעֶצֶם מַתְחִיל מִמֶּנּוּ. אִם הוּא הָיָה נִכְנַס לְמִשְׂרָדוֹ בִּתְחוּשָׁה אַחֶרֶת, מָלֵא בְּהַרְגָּשַׁת הַזְּכוּת לִהְיוֹת יְהוּדִי הַמֵּפִיץ אוֹר סְבִיבוֹ, בְּוַדַּאי הָיְתָה גַּם הַסְּבִיבָה מְגִיבָה בְּהֶתְאֵם.

גֶּ'קִי נֶעֱמַד, הוֹצִיא אֶת צִיצִיּוֹתָיו בַּחוּץ וְנָטַל סֵפֶר מִמַּדַּף סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל גֶּ'רִי. "אֲנִי יוֹצֵא עַתָּה לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה, בְּתוֹךְ בְּמִשְׂרָדִי"... אָמַר לְגֶ'רִי וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ בְּחִיּוּךְ שֶׁל תּוֹדָה.

הסיפור השבועי

עֵינַיִם לַמַּלְאָךְ

אַחַד הַמּוֹעֲדִים שֶׁבָּהֶם הִרְבּוּ הַחֲסִידִים לְהַגִּיעַ לַחֲצֵרוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי מִצֶּ'רְנוֹבִּיל, הָיָה חֲנֻכָּה. אֲלָפִים נָהֲרוּ אָז מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לַחְזוֹת בְּפָנָיו הַטְּהוֹרוֹת בְּעֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה.

שָׁנָה אַחַת, בְּעֶרֶב לֵיל נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, נוֹדַע מִפִּי הַמְּשַׁמֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ כִּי הַלַּיְלָה לֹא יַדְלִיק הָרַבִּי אֶת הַנֵּרוֹת בַּחֲנֻכִּיָּתוֹ הַמָּסָרְתִּית, שֶׁאוֹתָהּ יָרַשׁ מֵאָבִיו הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי נָחוּם, וְשֶׁבָּהּ נָהַג לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּכָל הַשָּׁנִים. "הָרַבִּי הוֹרָה לִי לְהוֹצִיא מִבֵּית-הַגְּנָזִים חֲנֻכִּיַּת-כֶּסֶף, מְהֻדֶּרֶת בְּיוֹתֵר, מַרְהִיבָה בְּיָפְיָהּ, שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִנַּיִן בָּאָה, וּלְהָכִינָהּ לִקְרַאת הַהַדְלָקָה בָּעֶרֶב", סִפֵּר הַמְּשַׁמֵּשׁ.

וְאָמְנָם, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, נִכְנַס הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה. הֲמוֹנֵי הַחֲסִידִים כְּבָר הִמְתִּינוּ בְּרֶטֶט, עוֹמְדִים סְדוּרִים בְּמַעְגָּלִים צְפוּפִים וְעֵינֵיהֶם מְמֻקָּדוֹת בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁל הָרַבִּי.

בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ לַהַדְלָקָה נִצְּבָה הַפַּעַם מְנוֹרָה אַחֶרֶת. בְּיָפְיָהּ וּבַהֲדָרָהּ הָלְמָה בְּהֶחְלֵט אֶת תֵּאוּרוֹ שֶׁל הַמְּשַׁמֵּשׁ. הָרַבִּי בֵּרֵךְ וְהִדְלִיק. אַחַר-כָּךְ נָתַן מַבָּט אָרֹךְ וּמְמֻשָּׁךְ בַּשַּׁלְהֶבֶת הַקְּטַנָּה שֶׁל הַנֵּר הַיָּחִיד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאֶה הָיָה הָרַבִּי כְּמִי שֶׁנִּשָּׂא אֶל מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּרְחוֹקִים.

כַּחֲלוֹף שָׁעָה קַלָּה הִתְנַעֵר הָרַבִּי, כְּאִלּוּ שָׁב אֶל קַרְקַע הַמְּצִיאוּת. הוּא אַף לֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו כְּדֵי לִקְלֹט אֶת מַבְּטֵיהֶם הַשּׁוֹאֲלִים וְהַמְּיַחֲלִים שֶׁל הַחֲסִידִים. מֵעַצְמוֹ הֵחֵל לְסַפֵּר:

בְּאֶחָד מִמַּסְּעוֹתַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בִּקַּרְתִּי בָּעֲיָרָה זֶ'רְבִּין. קָהָל גָּדוֹל שֶׁל חֲסִידִים קִבְּלַנִי בְּחֹם וּבְאַהֲבָה, וְהֻזְמַנְתִּי לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר ר' מֵאִיר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁעוֹד נִמְנָה עִם חֲסִידֵי אָבִי הַקָּדוֹשׁ. הוּא הָיָה חָסִיד בְּכָל רַמַ"ח אֵיבָרָיו וְשַׁסַ"ה גִּידָיו. חִבָּתוֹ לַתּוֹרָה וּלְהִדּוּר מִצְוָה לֹא יָדְעָה גְּבוּל.

לִקְרַאת סוֹף בִּקּוּרִי בְּזֶ'רְבִּין, הִזְמִינַנִי ר' מֵאִיר לְחַדְרֵי אוֹצְרוֹתָיו, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לִי אֶת עָשְׁרוֹ הָרַב. בְּאַחַת הַפִּנּוֹת נִצְּבָה חֲנֻכִּיַּת-כֶּסֶף יָפָה וּמְהֻדֶּרֶת, שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי. ר' מֵאִיר סִפֵּר לִי כִּי רְכָשָׁהּ לֹא מִכְּבָר בִּמְחִיר רַב וְכִי בְּכַוָּנָתוֹ לְהַדְלִיק בָּהּ אֶת הַנֵּרוֹת בַּחֲנֻכָּה הַקָּרוֹב. נָטַלְתִּי אֶת הַחֲנֻכִּיָּה וּבָחַנְתִּי אוֹתָהּ הֵיטֵב.

"הֲתַסְכִּים לְהַעֲנִיק לִי חֲנֻכִּיָּה נֶהְדֶּרֶת זוֹ?", שָׁאַלְתִּי לְפֶתַע אֶת ר' מֵאִיר. דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר. ר' מֵאִיר נֶאֱלַם דּוֹם. הוּא הִרְהֵר רֶגַע וּמִיָּד הִסְכִּים. "בִּשְׁבִיל הָרַבִּי אֶתֵּן כָּל הוֹן", אָמַר.

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מֵאוֹתוֹ מַסָּע לְצֶ'רְנוֹבִּיל, הוֹרֵיתִי לִבְנֵי-הַבַּיִת לִגְנֹז אֶת הַחֲנֻכִּיָּה. גַּם כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲנֻכָּה בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהּ אֶלָּא בַּחֲנֻכִּיָּתִי הָרְגִילָה, שֶׁאוֹתָהּ יָרַשְׁתִּי מֵאָבִי הַקָּדוֹשׁ. הַצַּעַד הַזֶּה אָמְנָם הִפְתִּיעַ אֶת בְּנֵי-הַבַּיִת, שֶׁלֹּא הֵבִינוּ לְשֵׁם-מָה הֲבֵאתִיהָ. כַּעֲבֹר זְמַן נִשְׁכְּחָה מֵהֶם מְצִיאוּתָהּ שֶׁל הַחֲנֻכִּיָּה.

הַשָּׁנָה הֶחְלַטְתִּי לְשַׁנּוֹת מִמִּנְהָגִי וּלְהַעֲלוֹת בָּהּ אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ ר' מֵאִיר, הַגְּבִיר מִזֶּ'רְבִּין. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית-דִּין שֶׁל מַעְלָה, הָיָה בָּרוּר לְכֻלָּם כִּי מְקוֹמוֹ בְּגַן-עֵדֶן. אַלְפֵי מַלְאָכִים מְלִיצֵי טוֹב הִתְיַצְּבוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לִפְנֵי בֵּית-הַדִּין וְהִצִּיגוּ אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, אֶת אַהֲבַת הַתּוֹרָה וְאֶת הַהִדּוּר בְּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ.

ר' מֵאִיר כְּבָר עָמַד לִפְנוֹת לְעֵבֶר שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן כְּשֶׁפִּתְאוֹם הוֹפִיעַ בַּמָּקוֹם מַלְאָךְ נְטוּל עֵינַיִם. "אֲנִי מְעַרְעֵר!", הִכְרִיז בְּקוֹל רָם וְעוֹרֵר תִּמָּהוֹן רַב בַּמְּרוֹמִים. הַמַּלְאָךְ חֲסַר הָעֵינַיִם קִבֵּל אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר וְהוּא סִפֵּר.

הוּא סִפֵּר אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל חֲנֻכִּיַּת-הַכֶּסֶף הַיְּפֵהפִיָּה שֶׁנִּרְכְּשָׁה עַל-יְדֵי הַגְּבִיר בְּמָמוֹן רַב. "הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה", אָמַר הַמַּלְאָךְ בְּלַהַט, "אוּלָם מָה שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים הוּא, כִּי חֲנֻכִּיָּה זוֹ נִרְכְּשָׁה מֵאֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי זֶ'רְבִּין שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְהִגִּיעַ לְפַת לֶחֶם. יְהוּדִי מִסְכֵּן זֶה יָרַשׁ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה מֵאָבִיו, שֶׁיְּרָשָׁהּ גַּם כֵּן מֵאָבִיו. שְׁלֹשָׁה-עָשָׂר דּוֹרוֹת עָבְרָה הַחֲנֻכִּיָּה בִּירֻשָּׁה מֵאָב לִבְנוֹ וְהִיא הָיְתָה יְקָרָה מִכֹּל לְלִבּוֹ שֶׁל הֶעָנִי הַמִּסְכֵּן.

"הַגְּבִיר ר' מֵאִיר יָדַע הֵיטֵב אֶת גִּלְגּוּלֶיהָ שֶׁל הַחֲנֻכִּיָּה וְאֶת עֶרְכָּהּ בְּעֵינֵי בְּעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים. בְּעַצְמוֹ נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְמָכְרָהּ לוֹ, וְלַמְרוֹת הַסְּכוּם הֶעָצוּם שֶׁהִצִּיעַ לוֹ סֵרֵב הָאִישׁ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה. רַק כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹל הָיָה עוֹד לַעֲמֹד מוּל שַׁוְעַת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו הָרְעֵבִים נֶאֱלַץ לְמָכְרָהּ. ר' מֵאִיר יָדַע אֵפוֹא אֶת מְצוּקָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ וְנִצֵּל אוֹתָהּ רַק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת תַּאֲוָתוֹ לְהִדּוּר בְּמִצְווֹת!"...

טַעֲנָתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ חֲסַר הָעֵינַיִם גָּרְמָה לְבֵית-הַדִּין לִפְתֹּחַ בְּדִיּוּן מְחֻדָּשׁ. לְבַסּוֹף הֻחְלַט כִּי חֶלְקוֹ שֶׁל הַגְּבִיר בְּגַן-הָעֵדֶן לֹא יְקֻפַּח. אַךְ כְּדֵי לְכַפֵּר עַל עָגְמַת-הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּגְרְמָה בַּעֲקִיפִין לֶעָנִי מִזֶּ'רְבִּין, הֻחְלַט כִּי אֶת הַדֶּרֶךְ לְגַן-עֵדֶן יַעֲשֶׂה הַגְּבִיר בְּלִוְיַת אוֹתוֹ מַלְאָךְ עִוֵּר. מֵאָז מְשׁוֹטֵט ר' מֵאִיר הַגְּבִיר בְּחֶבְרַת הַמַּלְאָךְ הָעִוֵּר בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּמְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי גַּן-עֵדֶן...

הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִצֶּ'רְנוֹבִּיל סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ: "כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר רָאִיתִי אֶת הַצָּרָה שֶׁעֲתִידָה לְעוֹלֵל לוֹ חֲנֻכִּיָּה זוֹ, שֶׁאוֹתָהּ הִצִּיג לְפָנַי בְּגַאֲוָה. לְפִיכָךְ לְקַחְתִּיהָ עִמִּי, כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם אוּכַל לְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַסִּיּוּעַ הַדָּרוּשׁ. לָכֵן הֶחְלַטְתִּי לְהַדְלִיק בָּהּ הַשָּׁנָה אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בָּהּ וּכְדֵי לְהַחְזִיר לַמַּלְאָךְ שֶׁנִּבְרָא עֵקֶב רְכִישָׁתָהּ אֶת מְאוֹר עֵינָיו.

עֵינֵי הַכֹּל רֻתְּקוּ אֶל הַלֶּהָבָה הַקְּטַנָּה וְהַבּוֹדֶדֶת שֶׁרִצְּדָה בִּמְנוֹרַת-הַכֶּסֶף הַיָּפָה. לֶהָבָה קְטַנָּה שֶׁמְּאִירָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים...

מבט לגאולה

שְׁאֵלָה תְּמוּהָה וּתְשׁוּבָה בְּהִירָה

שְׁעַת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם שֶׁל כ"ד בְּכִסְלֵו בָּעֲיָרָה טָלְנָא. בְּכָל הַבָּתִּים שֶׁל יְהוּדֵי הָעֲיָרָה הֻרְגְּשָׁה תְּכוּנָה מְיֻחֶדֶת. עַקְרוֹת הַבַּיִת כְּבָר סִיְּמוּ מִזְּמַן לְהַבְרִיק אֶת חֲנֻכִּיּוֹת הַכֶּסֶף, הַיְּלָדִים הִצִּיבוּ אֶת חֲנֻכִּיּוֹת הַפַּח שֶׁלָּהֶם עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹן וּמִכָּל מִטְבָּח כְּבָר אֶפְשָׁר הָיָה לְהָרִיחַ אֶת נִיחוֹחוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶן הַמְּבַעְבֵּעַ בַּסִּיר וּמְחַכֶּה לְעִיסַת הַלְּבִיבוֹת שֶׁתִּכָּנֵס אֵלָיו לְבִקּוּר קָצָר וְחַם. בַּהֲצָצָה חֲטוּפָה מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בְּמִסְפַּר אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְחַבְּבֵי מִצְווֹת אֲשֶׁר הִזְדָּרְזוּ וְהֵכִינוּ אֶת הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת כְּדֵי שֶׁמִּיָּד בְּבוֹאָם מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת יוּכְלוּ לְהַדְלִיק אֶת נֵר הַחֲנֻכָּה.

גַּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד מִטָּלְנָא שָׂרְרָה אֲוִירָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל שִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה. מְנוֹרָה מִזָּהָב טָהוֹר מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן הָיְתָה לוֹ לְרַבִּי דָּוִד, וְהִיא כְּבָר צֻחְצְחָה וְהֻבְרְקָה כִּדְבָעֵי. שֶׁמֶן-זַיִת מְשֻׁבָּח שֶׁנִּקְנָה בִּמְיֻחָד לְהַדְלָקַת נֵרוֹת הוּכַן בְּתוֹךְ כְּלִי נָאֶה וּבְנֵי-בֵיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת לְקַבָּלַת הַחֲסִידִים הָרַבִּים שֶׁיָּבוֹאוּ לַחְזוֹת בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְיִשָּׁאֲרוּ, כִּבְכָל שָׁנָה, לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ וּלְהוֹדוֹת לַה' בְּרֹב שִׁירָה וְזִמְרָה עַל נִסֵּי חַג הַחֲנֻכָּה.

בְּשׁוּבוֹ מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת נָטַל רַבִּי דָּוִד אֶת יָדָיו, לָבַשׁ אֶת אַבְנֵטוֹ וְהִתְכּוֹנֵן בְּחַיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת לְקִיּוּם הַמִּצְוָה. מִסְּבִיבוֹ נִצְּבוּ הֲמוֹנֵי חֲסִידִים נִרְגָּשִׁים שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַבַּיִת וְצִפּוּ לָרֶגַע בּוֹ יִזְכּוּ לַחְזוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבָּם.

וְהַצַּדִּיק, מָזַג אֶת הַשֶּׁמֶן לַכּוֹסִית הַבּוֹדֶדֶת שֶׁנִּצְּבָה עַל הַחֲנֻכִּיָּה, הֵטִיב אֶת הַפְּתִילָה וְנָטַל אֶת נֵר הַשַּׁעֲוָה בְּיָדוֹ לְהַדְלִיק בּוֹ אֶת אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ, אַךְ פִּתְאוֹם נִרְאֶה הָיָה עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כִּי מַחְשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת טוֹרְדוֹת אוֹתוֹ מִן הָרְגָעִים הַנִּשְׂגָּבִים. הוּא הֵנִיחַ אֶת הַנֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן וְקָרָא בְּאֶצְבָּעוֹ לְאַחַד הַחֲסִידִים הָרַבִּים שֶׁנִּצְּבוּ סְבִיבוֹ.

"שְׁמַע-נָא", אָמַר לוֹ הָרַבִּי בִּלְחִישָׁה, "אִשְׁתְּךָ הֲרֵי גּוּצָה וּנְמוּכָה מְאוֹד הֲלוֹא כֵן?".

וּבְעוֹד הֶחָסִיד מְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ כִּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ הַתְּמוּהָה שֶׁל רַבּוֹ הִמְשִׁיךְ רַבִּי דָּוִד בִּדְבָרָיו: "אִם כָּךְ, הַסְבֵּר לִי בְּבַקָּשָׁה כֵּיצַד נוֹהֵג הִנְּךָ בְּעֵת שֶׁבִּרְצוֹנְךָ לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ. הַאִם אַתָּה מִתְכּוֹפֵף וּמַרְכִּין אֶת עַצְמְךָ לְכִוּוּנָהּ אוֹ שֶׁאַתָּה מְחַכֶּה שֶׁהִיא תִּטְרַח וְתַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמָהּ בִּכְדֵי לְדַבֵּר אִתְּךָ?".

הֶחָסִיד לֹא הִסְפִּיק לְעַכֵּל אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹ וּלְהָשִׁיב לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂם לֵב שֶׁהַצַּדִּיק כְּלָל לֹא מַמְתִּין לִתְשׁוּבָתוֹ. רַבִּי דָּוִד לָקַח שׁוּב אֶת הַנֵּר בְּיָדָיו וּבְשִׂמְחָה עִלָּאִית אָמַר אֶת בִּרְכוֹת הַהַדְלָקָה כְּשֶׁצִּבּוּר הַחֲסִידִים עוֹנֶה 'אָמֵן' בְּקוֹל גָּדוֹל.

תֵּכֶף לְאַחַר הַהַדְלָקָה הֵחֵלּוּ הַחֲסִידִים לָשִׁיר וּלְהַלֵּל עַל הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים. אוּלָם הֶחָסִיד שֶׁאִשְׁתּוֹ גּוּצָה, הָיָה מֻטְרָד עֲדַיִן מִשְּׁאֵלָתוֹ הַמּוּזָרָה שֶׁל הָרַבִּי.

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נָכַח בְּהַדְלָקַת הַחֲנֻכִּיָּה נֶכֶד אָחִיו שֶׁל הָרַבִּי, הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי-דֹּב מֵהוֹרְנֵיְיסְטוֹפּוֹל. נִגַּשׁ אֵלָיו הֶחָסִיד וּבִקְּשׁוֹ לְבָאֵר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים. חִיֵּךְ רַבִּי מָרְדְּכַי-דֹּב וּמִהֵר לְהַסְבִּיר:

"אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ בַּגְּמָרָא – 'מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה', אוּלָם יוֹצֵא מִכְּלָל זֶה הוּא חַג הַחֲנֻכָּה. שֶׁכֵּן נֵר חֲנֻכָּה מִצְוָתוֹ מִלְּכַתְּחִלָּה דַּוְקָא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַמְרוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָרְדָה לְמָקוֹם נָמוּךְ כָּל-כָּךְ, יוֹרֶדֶת וְשׁוֹרָה בְּמִצְוָה זוֹ. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ הָאֲרִיזַ"ל: 'אִיתְּתָךְ גּוּצָא גְּחִין וּלְחִישׁ לָהּ' [=אִשְׁתְּךָ נְמוּכָה, הִתְכּוֹפֵף וּלְחַשׁ לָהּ]. וְזֶה מָה שֶׁרָצָה דּוֹדִי הַצַּדִּיק לְהַזְכִּיר".

הִמְשִׁיכוּ הַחֲסִידִים בְּשִׂמְחָתָם הַגְּדוֹלָה, אֲלֵיהֶם הִצְטָרֵף הֶחָסִיד כְּשֶׁבְּלִבּוֹ הִתְנַגְּנָה לָהּ בַּקָּשָׁה נוֹסֶפֶת, שֶׁבִּזְכוּת הַדְלָקַת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה יָאִיר הָעוֹלָם בְּאוֹרָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְתִכּוֹנֵן לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.

סיפורי חסידים

אוֹר גָּדוֹל בָּאֲפֵלָה

סִפֵּר הֶחָסִיד הָרַב מְנַחֵם-מֶענְדֶּל גּוּרֶלִיק ע"ה:

אֲנִי נִמְצָא בַּכֶּלֶא הָרוּסִי, בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק בְּרוּסְיָה. הַכֹּל גָּזְלוּ מִמֶּנִּי הָרְשָׁעִים – הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְגַם הַסִּדּוּר, אֲבָל נֵרוֹת חֲנֻכָּה הִדְלַקְתִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי שָׁבוּי בְּצִינוֹק הַדָּווּי, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה – וְכָל פַּעַם בְּנֵס מְיֻחָד: הֲלוֹא "נֵרוֹת חֲנֻכָּה אֵינָם בְּטֵלִים לְעוֹלָם".

וְהִנֵּה כָּךְ הָיִיתִי מֵכִין אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה שֶׁלִּי. בְּכָל יוֹם צִמְצַמְתִּי וְקִמַּצְתִּי מְעַט מֵהַלֶּחֶם הַצַּר שֶׁנָּתְנוּ לָנוּ וְעָשִׂיתִי מִמֶּנּוּ כְּמוֹ קְעָרוֹת עֲבוּר הַנֵּרוֹת. מִבֶּגֶד הָאֲסִירִים הוֹצֵאתִי בְּדֹחַק חֲתִיכַת צֶמֶר-גֶּפֶן לֹא נָקִי, וְזֶה שִׁמֵּשׁ לִי עֲבוּר פְּתִילָה. וְהַשֶּׁמֶן? – כָּל שָׁבוּעַ קִמַּצְתִּי וְקָרַצְתִּי מְעַט מֵחֲתִיכַת הַחֶמְאָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לָנוּ, כְּדֵי שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ עֲבוּרִי שֶׁמֶן לְנֵרוֹת חֲנֻכָּה.

הַהֲכָנוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ בְּדֶרֶךְ נֵס, כִּי בַּכֶּלֶא אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַחְבִּיא מַשֶּׁהוּ – רַק בַּכִּיס. אִם הַשְּׁכֵנִים הָאֲסִירִים בַּחֲדַר הַכֶּלֶא הָיוּ מוֹצְאִים אֶת כָּל זֶה, הָיוּ בּוֹלְעִים וְאוֹכְלִים אֶת הַכֹּל תֵּכֶף וּמִיָּד, וּבִפְרָט אֶת הַחֶמְאָה הַמּוּכָנָה כְּשֶׁמֶן לַחֲנֻכָּה – כִּי כֻּלָּם הָיוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים וְתוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁלֹּא מָצְאוּ. וְאִם הַשּׁוֹטְרִים הָיוּ מוֹצְאִים אֶת זֶה, לֹא דַּי שֶׁהָיוּ גּוֹזְלִים מִמֶּנִּי אֶת כָּל הַמָּנָה – הֵם עוֹד הָיוּ מַאֲשִׁימִים אוֹתִי שֶׁאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לִבְרֹחַ וְאוֹמְרִים שֶׁאֲנִי מֵכִין אֶת זֶה כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ, אֲבָל תּוֹדָה לָאֵ-ל גַּם הֵם לֹא מָצְאוּ. וְכָךְ הָיִיתִי מַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה בַּקַּעֲרִית שֶׁל לֶחֶם, בִּפְתִילָה מִצֶּמֶר לֹא מְעֻבָּד וּבְחֶמְאָה לֹא מְנֻקָּה – וְהַכֹּל בְּדֶרֶךְ נֵס.

*

כָּעֵת אֲסַפֵּר לָכֶם עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לִשְׁהוּתִי בְּבֵית-הַסֹּהַר.

יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁל חֲנֻכָּה הָיָה בְּדִיּוּק בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהַדְלִיק שִׁשָּׁה נֵרוֹת, וְדַוְקָא בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחַר-הַצָּהֳרַיִם – לֹא יְאֻחַר – כִּי שָׁם בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק הַיּוֹם קָצָר מְאוֹד וְשָׁעָה שְׁתַּיִם סְמוּכָה לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה.

דָּא עָקָא שֶׁבְּבֵית-הַכֶּלֶא הָיוּ סוֹפְרִים וּמוֹנִים בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם – בַּבֹּקֶר וּבַצָּהֳרַיִם, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי לֹא נִפְקָד מִמֶּנּוּ אִישׁ, הַיְנוּ שֶׁאַף אֶחָד מֵהָאֲסִירִים לֹא בָּרַח, וְהָעִקָּר, שֶׁאַף אֶחָד לֹא אִבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. וְהִנֵּה, נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה שֶׁלִּי מִקַּעֲרִית שֶׁל לֶחֶם גַּס, וְהַפְּתִילָה מִצֶּמֶר-גֶּפֶן גַּס כָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן מֵחֲתִיכַת חֶמְאָה שֶׁגַּם הִיא לֹא נְקִיָּה – שֶׁמֶן שֶׁלֹּא דּוֹלֵק בְּנַחַת כְּשֶׁמֶן-זַיִת נָקִי, אֶלָּא בְּרַעַשׁ וּבִפְצָצָה, וְאִם הַשּׁוֹטֵר הַמּוֹנֶה אֶת הָאֲסִירִים יִרְאֶה אוֹ יִשְׁמַע אֶת רַעַשׁ הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים, אַחַת דָּתֵנוּ בְּכֶלֶא זֶה – שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל הָאֲסִירִים הַנִּמְצָאִים בַּחֶדֶר – לְעֹנֶשׁ הַ'קָּארְצֶער'. זֶהוּ עֹנֶשׁ נוֹרָא – מַכְנִיסִים אוֹתָנוּ לְחֶדֶר בְּלִי רִצְפָּה עִם בֹּץ עַד הַקַּרְסֻלַּיִם וְנוֹתְנִים לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ, וְכָךְ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ – אִם-כֵּן מָה לַעֲשׂוֹת?

וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לִי חֵן בְּעֵינֵי כָּל הָאֲסִירִים, שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיוּ גַּם לֹא-יְהוּדִים, וְכֻלָּם הֶחְלִיטוּ: נַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה וִיהִי-מָה – נֵרוֹת חַג הַנִּצָּחוֹן, סֵמֶל נִצָּחוֹן שֶׁל מְעַטִּים עַל הָרַבִּים וְחַלָּשִׁים עַל הַגִּבּוֹרִים, וּזְכוּת זֹאת תַּעֲמֹד לָנוּ שֶׁנִּתְפַּטֵּר מֵהַצִּינוֹק הַמַּר הַזֶּה.

הַכֹּל הֶחְלִיטוּ אִם-כֵּן לֹא לְחַלֵּק אֶת הַלֶּחֶם עַד הַצָּהֳרַיִם (הֵם נָתְנוּ לָנוּ הַלֶּחֶם בְּכִכָּרוֹת שְׁלֵמִים וַאֲנַחְנוּ בָּצַעְנוּ וְחִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ לְכָל אָסִיר אֶת הַמָּנָה שֶׁלּוֹ).

הֵנַחְנוּ אֶת כָּל הַכִּכָּרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן בְּאֹפֶן שֶׁהָיוּ מֵעֵין מִכְסֶה וּמִסְתּוֹר לַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֶעֱמַדְנוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶן, וְכָךְ לֹא  נִרְאוּ. אֲבָל הָרַעַשׁ? הֲלוֹא הָרַעַשׁ יִשָּׁמַע וּמָה יִהְיֶה? – אַךְ לְבַסּוֹף הֶחְלַטְנוּ לְקַיֵּם אֶת הַהַדְלָקָה בִּמְסִירוּת-נֶפֶשׁ – הַחַיִּים הֲלוֹא הוֹלְכִים וְדוֹעֲכִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וְכָל הָאֲסִירִים קוֹרְאִים אֵלַי בְּקוֹל אֶחָד: תַּדְלִיק וִיהִי-מָה, תַּדְלִיק וְתִתְפַּלֵּל עֲבוּר כֻּלָּנוּ לַה'.

הִדְלַקְתִּי וְכֻלִּי רוֹעֵד... וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים ... בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְמַן הַזֶּה".

וְהִנֵּה נִכְנַס הַשּׁוֹטֵר. שׁוֹטֵר זֶה הָיָה אִישׁ רַע מְאוֹד וּבְעֵת הַמִּנְיָן הָיָה מַבִּיט בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְנֶהֱנֶה לִרְאוֹת אֵיךְ הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְפּוֹגֵג מִיּוֹם לְיוֹם. יָדַעְנוּ שֶׁאִם הָיָה מַבִּיט בְּפָנֵינוּ בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה בֶּטַח מַבְחִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר מִתְרַחֵשׁ פֹּה, וְהָיָה מַעֲנִישׁ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ כְּפִי רִשְׁעָתוֹ חַס וְחָלִילָה...

אֲבָל הַיּוֹם? מָה קָרָה הַיּוֹם לַשּׁוֹטֵר? – הִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְהַשּׁוֹטֵר בָּא בִּמְרוּצָה, עָבַר בִּמְהִירוּת מֵהַפֶּתַח עַד סוֹף הַחֶדֶר בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הָאֲסִירִים וַאֲפִלּוּ לֹא הִבִּיט בָּנוּ בְּעֵינָיו. כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה הַדּוֹלְקִים בְּרַעַשׁ – וְהוּא, בִּמְרֻצָּה בָּא וּבִמְרֻצָּה חָזַר, לֹא רָאָה כְּלוּם וְלֹא שָׁמַע כְּלָל!

כְּשֶׁנִּסְגְּרָה הַדֶּלֶת אַחֲרָיו פָּרַצְנוּ כֻּלָּנוּ בִּבְכִי חֲרִישִׁי לְמַעַן לֹא יִשְׁמְעוּ הַשּׁוֹמְרִים, וְרָקַדְנוּ בַּמָּקוֹם כִּי לֹא הָיָה מָקוֹם לִרְקֹד. כָּךְ רָקַדְנוּ וּבָכִינוּ בִּדְמָעוֹת שֶׁל יִסּוּרִים, שֶׁל גַּעְגּוּעִים וְשֶׁל שִׂמְחָה. גַּעְגּוּעִים שֶׁל כָּל אֶחָד לִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֵיפֹה הוּא וּמָה גּוֹרָלוֹ, וְשִׂמְחָה וַעֲלִיצוּת-נֶפֶשׁ עַל שֶׁנִּצַּחְנוּ וְהִדְלַקְנוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה אֵלֶּה.