המגזין מתפרסם באדיבות 'תורתך שעשועי' – השבועון לילדי ישראל
בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים, טל: 02-5000770, פקס: 02-5387475
[email protected]

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח

"וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה

וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ". (בראשית לב,ו)

יַעֲקֹב אָבִינוּ שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִים לְעֵשָׂו וּבְפִיהֶם הוֹדָעָה מְשַׂמַּחַת: כְּבָר סִיַּמְתִּי אֶת הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי לִקְרַאת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וַאֲנִי מִצִּדִּי, מוּכָן לַגְּאֻלָּה. וּבַמִּלִּים שֶׁל הַפָּסוּק: "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה..." – הַמִּדְרָשׁ מַסְבִּיר, שֶׁ'חֲמוֹר' – זֶהוּ חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, 'צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה' – אֵלּוּ כִּנּוּיִים לְיִשְׂרָאֵל. יַעֲקֹב אָבִינוּ סִיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה נִדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ עִם הַ'צֹּאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה', וְעַכְשָׁו הוּא מוּכָן לַ'חֲמוֹרוֹ' שֶׁל מָשִׁיחַ.

מַדּוּעַ שׁוֹלֵחַ יַעֲקֹב אָבִינוּ הוֹדָעָה כָּזוֹ לְעֵשָׂו? מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁגַּם עֵשָׂו כְּבָר סִיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו, וְגַם הוּא כְּבָר מוּכָן לַגְּאֻלָּה, וְכָךְ הֵם יוּכְלוּ יַחַד לָצֵאת וּלְקַבְּלָהּ. אַךְ אָז מִתְבָּרֶרֶת הָאַכְזָבָה, חוֹזְרִים הַמַּלְאָכִים לְיַעֲקֹב וְאוֹמְרִים לוֹ: "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו" – אָכֵן מִצִּדְּךָ הוּא כְּבָר 'אָחִיךָ', אַךְ מִצִּדּוֹ הוּא עֲדַיִן עֵשָׂו... הוּא עֲדַיִן לֹא מוּכָן לַגְּאֻלָּה.

הַאִם מִתְיָאֵשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ? לֹא, הוּא אֵינוֹ נִבְהָל וְאֵינוֹ נָסוֹג מִן הַהֲכָנוֹת לַגְּאֻלָּה. הוּא מַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְאַף מַשְׁלִים אֶת הָעֲבוֹדָה עִם הַ'פַּכִים הַקְּטַנִּים', אוֹתָם נוֹשְׂאִים שֶׁעֲדַיִן מְחַכִּים לְבֵרוּר רוּחָנִי.

וּמִכָּאן הוֹרָאָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ: כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ וְאֶת סְבִיבָתוֹ לַגְּאֻלָּה. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁהוּא מִצִּדּוֹ יִהְיֶה מוּכָן לַגְּאֻלָּה, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְלִבְדֹּק 'מָה הַמַּצָּב בָּעוֹלָם'... כִּי כָּל יְהוּדִי שֶׁכֵּן הִצְלִיחַ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ, יָכוֹל בְּבַת-אַחַת לְהַכְרִיעַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת, וּלְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הַכְּלָלִית לָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

בְּקֹשִׁי רַב 'סָחַב' רוֹנִי אֶת עַצְמוֹ לַהִתְוַעֲדוּת בְּבֵית-חַבַּ"ד בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. "זֶהוּ תַּאֲרִיךְ חֲסִידִי חָשׁוּב, אָסוּר לְךָ לְהַפְסִיד" – עוֹדֵד אוֹתוֹ הַ'שָּׁלִיחַ'. אַךְ רוֹנִי הָיָה נָתוּן עֲדַיִן תַּחַת הָרֹשֶׁם הַקָּשֶׁה שֶׁהוֹתִירָה בּוֹ הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה בַּבַּיִת.

'שַׁבָּת שְׁחֹרָה' עָבְרָה עָלָיו. שַׁבָּת שֶׁבָּהּ אִמָּא גִּלְּתָה כִּי הוּא אֵינֶנּוּ אוֹכֵל אֹכֶל חַם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת... "שְׁטֻיּוֹת" – זָעֲקָה כְּלַפָּיו. "אֲנִי אֲחַמֵּם, אֲנִי אַגִּישׁ, אַתָּה רַק תֹּאכַל... מַדּוּעַ אַתָּה צָרִיךְ לְהַחְמִיר כְּאַחַד הַצַּדִּיקִים?". רוֹנִי לֹא הִצְלִיחַ לְהַסְבִּיר לְאִמּוֹ הַכְּעוּסָה מַדּוּעַ אָסוּר לְחַמֵּם אֶת הָאֹכֶל עַל הָאֵשׁ בְּשַׁבָּת, וְהָאֲוִירָה הַנִּרְגֶּזֶת הִמְשִׁיכָה לִשְׂרֹר בַּבַּיִת לַמְרוֹת כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו לַעֲרֹךְ שֻׁלְחַן שַׁבָּת נָעִים.

עַכְשָׁו יָשַׁב רוֹנִי וְהֶאֱזִין לִדְבָרָיו שֶׁל הַ'מַּשְׁפִּיעַ': "הַגְּאֻלָּה כָּל-כָּךְ קְרוֹבָה, מַמָּשׁ כָּאן מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת... אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכִים לְהוֹשִׁיט יָד, לְהוֹסִיף עוֹד פְּעֻלָּה טוֹבָה אַחַת". רוֹנִי שָׁמַע וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא רָחוֹק מִן הַדְּבָרִים. "הַאִם הַגְּאֻלָּה כְּבָר כָּאן..." – חָשַׁב בְּהִתְמַרְמְרוּת. "מְעַנְיֵן אִם הָרַב הָיָה מְדַבֵּר עַל הַגְּאֻלָּה בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת אִם הוּא הָיָה מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שַׁבָּת אַחַת 'נְעִימָה' מֵהַסּוּג שֶׁעָבַר עָלַי".

וְהִנֵּה הִמְשִׁיךְ הַ'מַּשְׁפִּיעַ' וְהִסְבִּיר שֶׁעָלֵינוּ לָקַחַת דֻּגְמָא מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ. עַל-אַף שֶׁהוּא רָאָה עַד כַּמָּה עֵשָׂו (שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי) עֲדַיִן רָחוֹק מִלִּהְיוֹת מוּכָן לַגְּאֻלָּה, הוּא מִצִּדּוֹ הִשְׁלִים בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת כָּל הֲכָנוֹתָיו, וְאַף שָׁלַח הוֹדָעָה "אֲנִי כְּבָר מוּכָן"... כִּי זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה עֲבוּר יְהוּדִי: לִדְאֹג לִהְיוֹת בְּעַצְמוֹ מוּכָן לַגְּאֻלָּה מִבְּלִי לְהִתְרַשֵּׁם מִמָּה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בֵּינְתַיִם בָּעוֹלָם. יְהוּדִי אֶחָד כָּזֶה, הָעוֹבֵד בִּרְצִינוּת וְלֹא מִתְיָאֵשׁ מִמָּה שֶׁקּוֹרֶה מִסָּבִיב, יָכוֹל לְהַכְרִיעַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת...

הַדְּבָרִים חִלְחֲלוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל רוֹנִי. הוּא הִרְגִּישׁ כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים נִסָּכִים בּוֹ וּמְאַפְשְׁרִים לוֹ לַחְזֹר הַבַּיְתָה לְהִתְמוֹדְדוּת מְחֻדֶּשֶׁת. בְּעֶזְרַת ה', הוּא מִצִּדּוֹ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ... הוּא לֹא צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם, הוּא יִשְׁתַּדֵּל בְּמֶרֶץ לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ...

כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת-לַיְלָה מְאֻחֶרֶת כְּשֶׁחָזַר רוֹנִי הַבַּיְתָה. כָּל בְּנֵי הַבַּיִת כְּבָר נָמוּ אֶת שְׁנָתָם וְהוּא נִגַּשׁ עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו לְחַדְרוֹ. שָׁם, עַל מִטָּתוֹ, צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה שֶׁלֹּא חָלַם עָלֶיהָ: בְּתוֹךְ עֲטִיפַת מַתָּנָה הָיְתָה אֲרוּזָה פְּלָטַת שַׁבָּת מְהֻדֶּרֶת וְעָלֶיהָ פִּתְקִית: "בְּאַהֲבָה, מֵאִמָּא".

רוֹנִי הַנִּרְגָּשׁ נִזְכַּר פִּתְאוֹם בְּמָה שֶׁאָמַר הַמַּשְׁפִּיעַ לִקְרַאת סִיּוּם הַהִתְוַעֲדוּת: "הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַיּוֹם הָעוֹלָם עַצְמוֹ כְּבָר מוּכָן לַגְּאֻלָּה. רַק צָרִיךְ 'לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם' וּלְהִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת זֹאת"...

הסיפור השבועי – לרגל חג הגאולה י"ט כסלו

אַחַת מֵהַשְּׁתַּיִם

אֵלֶּה הָיוּ יָמִים שֶׁל צִפִּיָּה מְתוּחָה. עַנְנֵי הַמַּלְשִׁינוּת עַל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן, בַּעַל הַתַּנְיָא וְהַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ, כְּבָר נִקְשְׁרוּ וְעָלוּ בִּשְׁמֵי לִיאוֹזְנָה. הַכֹּל יָדְעוּ עַל הָעֲלִילָה שֶׁנִּרְקְמָה כְּנֶגֶד הָרַבִּי וּבְמֶרְכָּזָהּ הַטַּעֲנָה הַנִּפְסֶדֶת כִּי הוּא חוֹתֵר תַּחַת מַלְכוּת רוּסְיָה. סִימָנִים לְחֻמְרַת הַמַּצָּב אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת גַּם בַּהֲלִיכוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי עַצְמוֹ.

בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי חוֹל-הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת תקנ"ט הוֹפִיעַ קְצִין צָבָא, מְלֻוֶּה בַּחֲבוּרַת שׁוֹטְרִים חֲמוּשִׁים, בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּדֵי לֶאֱסֹר אוֹתוֹ. רֶגַע קֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶל הַבַּיִת, הִסְפִּיק הָרַבִּי לַחְמֹק מִתּוֹכוֹ מִבַּעַד הַדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית. הָרַבִּי בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵךְ בְּעַצְמוֹ וּבִמְקֹרָבָיו, בְּטֶרֶם יַחְלִיט כֵּיצַד לִנְהֹג בַּפָּרָשָׁה. כְּשֶׁנּוֹכַח הַקָּצִין כִּי הָרַבִּי אֵינֶנּוּ בְּבֵיתוֹ, פָּנָה לְדַרְכּוֹ וְהוֹדִיעַ כִּי בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים יָשׁוּב.

לְאַחַר שֶׁהָרַבִּי שָׁקַל אֶת הַדְּבָרִים וְאַף הִקְשִׁיב לִמְקֹרָבָיו, הֶחְלִיט כִּי בַּפַּעַם הַבָּאָה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לֶאֱסֹר אוֹתוֹ, יֵלֵךְ לַכֶּלֶא בְּרֹאשׁ זָקוּף וְיִתְיַצֵּב מוּל שִׁקְרֵי הַמַּעֲלִילִים.

אַחַד הַחֲסִידִים הַמְּקֹרָבִים בְּיוֹתֵר אֶל הָרַבִּי הָיָה ר' שְׁמוּאֵל מוּנְקֶ'ס. ר' שְׁמוּאֵל נוֹדַע בְּפִקְּחוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת וּבַחֲרִיפוּתוֹ הָרַבָּה. בְּשֶׁל אָפְיוֹ וּמִדַּת קִרְבָתוֹ אֶל הָרַבִּי, הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ ר' שְׁמוּאֵל לְשׂוֹחֵחַ עִם הָרַבִּי בְּסִגְנוֹן גָּלוּי וְיָשִׁיר יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַחֲסִידִים.

כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ הָרַבִּי לְדַעֲתוֹ כֵּיצַד עָלָיו לִנְהֹג, בָּחַר ר' שְׁמוּאֵל לְהָשִׁיב בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּר הַבָּא:

נוֹהֵג הָיָה הַצַּדִּיק רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל מִוִּיטֶבְּסְק לִנְסֹעַ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶל מוֹרוֹ, הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ, כְּדֵי לָחֹג בִּמְחִיצָתוֹ אֶת חַג-הַפֶּסַח. הַנְּסִיעָה מִוִּיטֶבְּסְק לְמֶזְרִיטְשׁ בָּעֲגָלָה אָרְכָה כִּשְׁבוּעַיִם.

עֶגְלוֹן מְיֻחָד הָיָה לוֹ, לְרַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל, אֲשֶׁר נָהַג לְהַסִּיעוֹ לְמֶזְרִיטְשׁ חִנָּם אֵין-כָּסֶף.

וְהִנֵּה, שָׁנָה אַחַת לֹא הֵאִירָה הַהַצְלָחָה פָּנִים לְאוֹתוֹ עֶגְלוֹן וּפַרְנָסָתוֹ נִקְלְעָה לִמְצוּקָה. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל לִנְסֹעַ עִמּוֹ גַּם הַפַּעַם, לִקְרַאת הַפֶּסַח, לְמֶזְרִיטְשׁ, תִּנָּה לְפָנָיו הָעֶגְלוֹן אֶת צָרָתוֹ וּבִקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר בְּוִיטֶבְּסְק, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד עַל-מְנַת שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת אֶת צָרְכֵי הַחַג.

הִרְגִּיעוֹ רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל בְּדִבְרֵי נֹחַם וּבִטָּחוֹן בַּה'. לְאַחַר מִכֵּן הִצִּיעַ לוֹ לִמְכֹּר אֶחָד מִשְּׁנֵי סוּסָיו וְלָתֵת לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁיְּקַבֵּל בִּתְמוּרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִקְנוֹת אֶת כָּל צָרְכֵי הַפֶּסַח.

שָׁמַע הָעֶגְלוֹן בְּקוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל – מָכַר סוּס אֶחָד וּמָסַר אֶת הַכֶּסֶף לְאִשְׁתּוֹ. רָתַם אֶת עֶגְלָתוֹ לַסּוּס הַנּוֹתָר וְהֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה קָשָׁה הַפַּעַם בִּמְיֻחָד, שֶׁכֵּן הַסּוּס הַיָּחִיד הִתְקַשָּׁה לָשֵׂאת אֶת מִשְׁקַל הָעֲגָלָה וְנוֹסְעֶיהָ. כָּל הַדֶּרֶךְ הִתְנַדְנְדָה הָעֲגָלָה מִצַּד אֶל צַד.

קֶטַע מֵהַדֶּרֶךְ עָבַר בְּמִדְרוֹן תָּלוּל וְהַנְּסִיעָה בּוֹ הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת תָּמִיד, עַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה עַתָּה, כְּשֶׁסּוּס אֶחָד בִּלְבַד הוֹבִיל אֶת הָעֲגָלָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמִּדְרוֹן, יָרַד הָעֶגְלוֹן מִן הָעֲגָלָה וְהֵחֵל לְהוֹבִיל אֶת הַסּוּס לְאַט וּבִזְהִירוּת, כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּחָזְקָה בָּרֶסֶן.

"מַדּוּעַ יָרַדְתָּ מֵהָעֲגָלָה וּמָה פֵּשֶׁר הַנְּסִיעָה הָאִטִּית?", שָׁאַל רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל, שֶׁהַשִּׁנּוּי בִּמְהִירוּת הַנְּסִיעָה קָטַע אֶת עִיּוּנוֹ בַּסֵּפֶר שֶׁהֶחְזִיק לְפָנָיו. "הַצְלֵף בַּסּוּס, עָלֵינוּ לְמַהֵר!", פָּסַק. הָעֶגְלוֹן לֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת. הוּא עָלָה עַל הָעֲגָלָה וְהִצְלִיף עַל גַּב הַסּוּס כְּדֵי לְהָאִיצוֹ. מִיָּד פָּתַח הַסּוּס בִּדְהָרָה.

בְּתַחְתִּית הָהָר שָׁכַן בֵּיתוֹ הַמְּפֹאָר שֶׁל פָּרִיץ גָּדוֹל. בְּשֶׁל הַמְּהִירוּת הַגְּבוֹהָה שֶׁבָּהּ דָּהֲרָה הָעֲגָלָה, לֹא הִצְלִיחַ הָעֶגְלוֹן לִבְלֹם אֶת הַסּוּס בִּקְצֵה הַמִּדְרוֹן, וְהַסּוּס עִם הָעֲגָלָה נִכְנְסוּ לְתוֹךְ בֵּית הַפָּרִיץ וְשָׁבְרוּ בּוֹ כַּמָּה חַלּוֹנוֹת.

זִנֵּק הַפָּרִיץ מִבֵּיתוֹ בָּחֳרִי-אַף וּבְיָדוֹ אֶקְדָּח שָׁלוּף. כְּשֶׁרָאָה הָעֶגְלוֹן אֶת קְנֵה הָאֶקְדָּח מְכֻוָּן אֵלָיו, אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְסִמֵּן בְּאֶצְבָּעוֹ לְעֵבֶר רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל, כְּאוֹמֵר: "הוּא הָאָשֵׁם בַּכֹּל".

הַפָּרִיץ לֹא הִסֵּס וּמִהֵר לְהַפְנוֹת אֶת הָאֶקְדָּח לְעֵבֶר הַצַּדִּיק. בִּקֵּשׁ הַפָּרִיץ לִלְחֹץ עַל הַהֶדֶק וּלְהַשְׁקִיט אֶת זַעֲמוֹ, אַךְ פִּתְאוֹם חָשׁ כִּי כַּף יָדוֹ מְשֻׁתֶּקֶת וְהוּא אֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לְהָנִיעַ אַף לֹא אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ.

כָּעֵת הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ לְהִבָּהֵל. זַעֲקוֹת הַשֶּׁבֶר שֶׁלּוֹ נִשְׁמְעוּ בְּכָל הַסְּבִיבָה. הוּא הֵבִין כִּי לְפָנָיו אִישׁ קָדוֹשׁ וְהֵחֵל לְהִתְחַנֵּן עַל יָדוֹ. רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל סִמֵּן לוֹ בִּתְנוּעַת יָד כִּי יָכוֹל הוּא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. וְאָמְנָם, בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁבָה יָדוֹ לְאֵיתָנָה.

לְאַחַר שֶׁהַפָּרִיץ חָזַר לְבֵיתוֹ וְהָעֲגָלָה הִמְשִׁיכָה בִּנְסִיעָתָהּ, פָּנָה רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדֶּל אֶל עֶגְלוֹנוֹ בִּתְמִיהָה: "כֵּיצַד זֶה מִהַרְתָּ לְהַפְנוֹת אֵלַי אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה, וְכִי לֹא חָשַׁשְׁתָּ לְחַיַּי?!".

הָעֶגְלוֹן הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט וְיָשִׁיר: "רְאֵה-נָא, כְּבוֹדוֹ. אַתָּה יָעַצְתָּ לִי לִמְכֹּר אֶת הַסּוּס וְכָךְ עָשִׂיתִי. אָמַרְתָּ לִי לְהַשְׁאִיר אֶת אִשְׁתִּי בַּבַּיִת וְלָבוֹא עִמְּךָ, וְצִיַּתִּי. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַמִּדְרוֹן הַתָּלוּל וְצָרִיךְ הָיָה לִנְסֹעַ לְאַט וּבִזְהִירוּת, בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאָאִיץ אֶת מְהִירוּת הַנְּסִיעָה וְכָךְ אָכֵן נָהַגְתִּי. אָמַרְתִּי אֵפוֹא בְּלִבִּי, אִם אָמְנָם כְּבוֹדוֹ צַדִּיק גָּדוֹל הוּא – לֹא יְאֻנֶּה לוֹ רַע; וְאִם לָאו – מִן הַדִּין כִּי יִשָּׂא בְּתוֹצְאוֹת הוֹרָאוֹתָיו!".

סִיֵּם הֶחָסִיד ר' שְׁמוּאֵל מוּנְקֶ'ס אֶת סִפּוּרוֹ וְאָמַר לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן: "רַבִּי, אַתֶּם הֲלוֹא הִנְהַגְתֶּם דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה – שֶׁל בִּטּוּל הַיֵּשׁ, שֶׁל 'אִתְכַּפְיָא' (=כְּפִיַּת הָרְצוֹנוֹת וְהַתַּאֲווֹת) וְשֶׁל הִתְמַסְּרוּת מֻחְלֶטֶת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּבְכֵן, אַחַת מֵהַשְּׁתַּיִם, אִם אָמְנָם 'רַבִּי' הִנְּכֶם – אֵין מִפְּנֵי-מָה לַחְשֹׁשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּעֶזְרַת ה' לֹא יְאֻנֶּה לָכֶם כָּל רַע. וְאִם לָאו – בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת נְטַלְתֶּם מִיְּהוּדִים רַבִּים כָּל-כָּךְ אֶת תְּחוּשַׁת הַתַּעֲנוּג מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה?!"...

מבט לגאולה – סיפור לי"ט כסלו, יום ההילולא של המגיד ממעזריטש

פרשיית הפרשיות

סְבִיב שֻׁלְחַן הַהִתְוַעֲדוּת הָאָרֹךְ, לְרֶגֶל י"ט בְּכִסְלֵו, יָשְׁבוּ חֲסִידִים קְשִׁישִׁים עִם צְעִירִים, וָתִיקִים עִם 'פָּנִים חֲדָשׁוֹת', וְכֻלָּם יַחַד הֶאֱזִינוּ בַּצָּמָא לִדְבָרָיו שֶׁל הַ'מַּשְׁפִּיעַ':

הָרַבִּי רוֹאֶה אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת... הָרַבִּי רוֹאֶה דְּבָרִים אֲחֵרִים... כְּשֶׁהָרַבִּי מוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהָעוֹלָם מוּכָן לַגְּאֻלָּה, זֶה מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת הַמִּסְתַּתֶּרֶת בִּפְנִים, אֱמֶת שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹתָהּ... יֶשְׁנָם לִפְעָמִים כָּאֵלּוּ הַחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהִתְחַכֵּם, לְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת, אֲבָל אֶת הָאֱמֶת הָאֱלֹקִית הַצְּרוּפָה אִי-אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת וְאוֹתָהּ  יָכוֹל לָחוּשׁ רַק הָרַבִּי לְבַדּוֹ...

אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר עַל בַּעַל הַהִלּוּלָא, הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ, מִמֶּנּוּ תִּלְמְדוּ כֵּיצַד חָשִׁים צַדִּיקֵי עֶלְיוֹן אֶת הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית...

הַחֵפֶץ הַיָּקָר בְּיוֹתֵר שֶׁהוֹתִיר אַחַר פְּטִירָתוֹ הַרוּזִ'ינֶער הַקָּדוֹשׁ, הָיָה זוּג תְּפִלִּין שֶׁעָבַר אֵלָיו בִּירֻשָּׁה מִסַּב-סָבוֹ הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ. כָּל אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת בָּנָיו רָצָה אֶת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשׁוֹת, אוּלָם רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר, הִשְׁתּוֹקֵק יוֹתֵר מִכָּל אֶחָיו לְקַבֵּל אֶת הַתְּפִלִּין, וְאַף הִסְכִּים לְוַתֵּר עַל כָּל שְׁאֵרִית הַיְּרֻשָּׁה לְטוֹבַת אֶחָיו. לְאַחַר דִּיּוּן בַּנּוֹשֵׂא, הֶחְלִיטוּ הָאַחִים לְהַפִּיל גּוֹרָל וּלְהָנִיחַ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיַדְּעָם בְּעֶזְרַת הַגּוֹרָל לְמִי שַׁיָּכוֹת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשׁוֹת. הַגּוֹרָל נָפַל עַל רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה שֶׁמְּאֻחָר יוֹתֵר נִהְיָה לָאַדְמוֹ"ר מִטְּשָׁארְטְקוֹב, וְהוּא הָיָה הַמְּאֻשָּׁר בָּאָדָם כַּאֲשֶׁר זָכָה בַּגּוֹרָל.

בְּי"ט בְּכִסְלֵו, לְאַחַר מִסְפַּר שָׁנִים, יָשַׁב הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה, רַבִּי אַבְרָהָם-יַעֲקֹב, בְּנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק מִרוּזִ'ין, עִם קְבוּצָה מֵחֲסִידָיו. סִפֵּר הָרַבִּי לַחֲסִידִים אוֹדוֹת הַיָּאהר-צַיְיט שֶׁל סַב-סָבוֹ הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ, חָזַר עַל דִּבְרֵי-תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת, הוֹסִיף וְתֵאֵר כֵּיצַד כָּל אֶחָד מִן הָאַחִים חָפַץ לְקַבֵּל אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַסָּב, וְכִי הוּא בְּעַצְמוֹ חָפַץ בַּזְּכוּת הַנִּפְלָאָה לְהִתְפַּלֵּל מִדֵּי יוֹם בַּתְּפִלִּין הַלָּלוּ, אַךְ דַּוְקָא צְעִיר הָאַחִים זָכָה בַּגּוֹרָל, "וְזֶהוּ סִימָן" – סִכֵּם הָרַבִּי – "שֶׁאָחִי הוּא אָכֵן הֲכִי רָאוּי לְהָנִיחָן".

בַּקָּהָל יָשְׁבוּ שְׁנֵי צְעִירִים שֶׁנִּרְאוּ שְׁרוּיִים בִּמְצוּקָה. פִּתְאוֹם קָם אֶחָד מֵהֶם מִמְּקוֹמוֹ וּבְקוֹל רוֹעֵד מְעַט אָמַר: "רַבִּי, חֲבֵרִי וַאֲנִי הֶחְלַטְנוּ שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת לְגַלּוֹת וּלְהוֹדוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁמַרְנוּ עַד כֹּה בְּסוֹד. עָשִׂינוּ מַעֲשֶׂה נוֹרָא אַךְ לֹא בְּכַוָּנוֹת זְדוֹנִיּוֹת. חָשַׁבְנוּ מִלְּכַתְּחִלָּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב עֲבוּר רַבֵּנוּ". כֻּלָּם רָכְנוּ קָדִימָה כְּדֵי לְהַאֲזִין לַדִּבּוּרִים הַבִּלְתִּי-שִׁגְרָתִיִּים.

הֶחָסִיד הִמְשִׁיךְ וְאָמַר: "כַּאֲשֶׁר חָזַרְנוּ לַחְשֹׁב עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂינוּ תָּפַסְנוּ שֶׁחֵטְא גָּדוֹל חָטָאנוּ, אַךְ לֹא יָדַעְנוּ כֵּיצַד לְתַקְּנוֹ. וְהַיּוֹם... הַיּוֹם הוּא י"ט בְּכִסְלֵו, יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל הַמַּגִּיד, אוּלַי הַיּוֹם נוּכַל לְהוֹדוֹת וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ"...

הִמְתִּין הֶחָסִיד עַד שֶׁהָרַבִּי הֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ מְעַט כִּמְהַנְהֵן וְאָז הֵחֵל לְסַפֵּר:

"יוֹם אֶחָד יָשַׁבְנוּ חֲבֵרִי וַאֲנִי, דִּבַּרְנוּ עַל כָּךְ שֶׁרַבֵּנוּ כֹּה רָצָה אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ. סָבַרְנוּ שֶׁהֱיוֹת וְהוּא הַבְּכוֹר שֶׁבְּבָנָיו שֶׁל הַרוּזִ'ינֶער הַצַּדִּיק, הֲרֵי שֶׁלִּכְאוֹרָה מַגִּיעוֹת לוֹ תְּפִלִּין אֵלּוּ. מָה נַעֲשֶׂה עַל מְנַת שֶׁהַתְּפִלִּין תַּעֲבֹרְנָה אֶל בְּכוֹר הַבָּנִים?

"בְּאַחַד הַיָּמִים הִתְגַּנַּבְנוּ אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הָרַב ר' דָּוִד-מֹשֶׁה, פָּתַחְנוּ אֶת הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין בְּחִיל וּרְעָדָה, בִּמְקוֹמָן הִכְנַסְנוּ פָּרָשִׁיּוֹת כְּשֵׁרוֹת וּמְהֻדָּרוֹת חֲדָשׁוֹת, תָּפַרְנוּ מֵחָדָשׁ אֶת הַבָּתִּים וְיָצָאנוּ מִן הַבַּיִת.

"לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה תָּפַסְנוּ בְּעַצְמֵנוּ שֶׁעָשִׂינוּ חֵטְא נוֹרָא" – קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָסִיד הָפַךְ לִיבָבָה דַּקָּה וְאִלּוּ חֲבֵרוֹ כִּסָּה אֶת פָּנָיו בְּיָדוֹ וְנִסָּה לְהַסְתִּיר אֶת עֵינָיו הַדּוֹמְעוֹת – "לֹא יָדַעְנוּ מָה לַעֲשׂוֹת בַּפָּרָשִׁיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת: פָּחַדְנוּ לְהַחְזִירָן לִמְקוֹמָן שֶׁמָּא יִתְפְּשׂוּ אוֹתָנוּ, אַךְ חָשַׁשְׁנוּ לְהָבִיאָן לָרַבִּי שֶׁיָּכוֹל לַחְדֹּר אֶל נִבְכֵי לִבּוֹתֵינוּ... אֲבָל עַכְשָׁו, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מֵהָרַבִּי עַד כַּמָּה חָשַׁק לְהִתְפַּלֵּל בִּתְפִלִּין אֵלּוּ שֶׁל סַב-סָבוֹ, הֶחְלַטְנוּ לְגַלּוֹת אֶת הָעִנְיָן".

הוֹצִיא הֶחָסִיד חֲבִילָה קְטַנָּה וּבְיָדַיִם רוֹעֲדוֹת הֱנִיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, לְיַד הָרַבִּי.

לֹא רַק יְדֵי הֶחָסִיד רָעֲדוּ, גַּם הַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ עֵדֵי שְׁמִיעָה לַמַּעֲשֶׂה נִרְעֲדוּ. כָּל הָעֵינַיִם נִשְּׂאוּ אֶל הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה לִרְאוֹת כֵּיצַד יָגִיב.

הַצַּדִּיק פָּתַח בְּאִטִּיּוּת אֶת הַחֲבִילָה וְהוֹצִיא אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת. בְּרִכּוּז עָצוּם הִתְבּוֹנֵן בָּהֶן, שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה, מִלָּה אַחַר מִלָּה, וְאָז עָטַף בְּחֶרְדַת-קֹדֶשׁ אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּמִטְפַּחְתּוֹ, נָשַׁק לָהֶן וְהִכְנִיסָן בַּכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל מְעִילוֹ.

הָרַבִּי יָשַׁב אָחוּז בְּשַׂרְעַפִּים, וּמַחְשְׁבוֹתָיו נְשָׂאוּהוּ לְמָקוֹם בּוֹ הַחֲסִידִים לֹא יָכְלוּ לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים, וְאָז אָמַר: "אֲנִי דּוֹרֵשׁ מֵהַקָּהָל שְׁמִירָה מֻחְלֶטֶת עַל סוֹדִיּוּת. סוֹדִיּוּת עַל כָּל מָה שֶׁרְאִיתֶם אוֹ שְׁמַעְתֶּם פֹּה הַיּוֹם אוֹדוֹת פָּרָשַׁת הַפָּרָשִׁיּוֹת! לְמָחֳרָת חַג הַחֲנֻכָּה אֵצֵא בְּעֶזְרַת-הַשֵּׁם לַדֶּרֶךְ, אֶל אָחִי רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה, וְאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם חָפֵץ לְהִצְטָרֵף – הוּא מְזֻמָּן לַעֲשׂוֹת כָּךְ".

כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה הִגִּיעַ בְּלִוְיַת חֲסִידִים רַבִּים לְעַיְרַת אָחִיו הַצָּעִיר, יָצָא רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאָח הַבְּכוֹר בְּכָבוֹד וּבְאַהֲבָה. הָאַחִים הִתְחַבְּקוּ, נָשְׁקוּ זֶה לָזֶה וְכָךְ, כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ שֶׁל הָאָח הַבְּכוֹר מֻנַּחַת עַל כִּתְפֵי אָחִיו הַצָּעִיר, נִכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, כְּשֶׁכָּל יְהוּדֵי הָעֲיָרָה נִכְנָסִים אַחֲרֵיהֶם מְלֻוִּים בָּאוֹרְחִים הָרַבִּים שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַבַּיִת וּמְבוֹאוֹתָיו. אֲוִירַת יוֹם-טוֹב הֻרְגְּשָׁה בָּעֲיָרָה. וְכִי בְּכָל יוֹם נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי עֲנָקֵי עוֹלָם שֶׁכָּאֵלּוּ?

בַּבֹּקֶר לְמָחֳרָת הִזְמִין רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה אֶת אָחִיו לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר בּוֹ הוּא נוֹהֵג לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, טֶרֶם כְּנִיסָתוֹ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ.

עַל הַשֻּׁלְחָן עָמְדוּ שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת תְּפִלִּין: רַשִׁ"י, רַבֵּנוּ-תָּם וְשִׁמּוּשָׁא-רַבָּא. בְּמֶרְחַק-מָה מִזּוּגוֹת תְּפִלִּין אֵלּוּ עָמְדָה שַׂקִּית נוֹסֶפֶת, אוֹתָהּ הִכִּיר הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה מִיָּד כְּשַׂקִּית הַתְּפִלִּין שֶׁל הַמַּגִּיד. הַתְּפִלִּין שֶׁאֲבִיהֶם נָהַג לְהָנִיחַ.

הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה הִתְבּוֹנֵן בְּכָל תְּנוּעָה, כָּל נִיעַ וְכָל זִיעַ שֶׁל אָחִיו הַצָּעִיר. רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה הוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַמַּגִּיד וַאֲחָזָן בִּשְׁתֵּי יָדָיו. הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו וּמִצְחוֹ נֶחְרַשׁ בִּקְמָטִים שֶׁל רִכּוּז עָמֹק. לְאַחַר מִסְפַּר שְׁנִיּוֹת, פָּקַח רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה אֶת עֵינָיו וּבַאֲנָחָה הֵנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין עַל הַשֻּׁלְחָן, לָקַח אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ וֶהֱנִיחָן.

כְּשֶׁשָּׁבוּ הַצַּדִּיקִים מֵהַתְּפִלָּה אֶל הַחֶדֶר פָּשְׁטוּ שְׁנֵיהֶם אֶת תְּפִלִּין שֶׁל רַשִׁ"י שֶׁלָּהֶם וְהֵנִיחוּ אֶת שְׁנֵי הַזּוּגוֹת הַנּוֹסָפִים כְּמִנְהָגָם. בְּעוֹדָם מְטַפְּלִים בְּסִדּוּר הַתְּפִלִּין בַּמָּקוֹם, שָׁאַל הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה אֶת אָחִיו הַצָּעִיר אוֹדוֹת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַמַּגִּיד. עָנָה לוֹ רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמַע שִׁבְרוֹן הַלֵּב: "מָה אֹמַר לְךָ, אָחִי הַיָּקָר? כּוֹאֵב לִי מְאוֹד. לִפְנֵי זְמַן רַב, כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כִּבְכָל יוֹם, חָשַׁבְתִּי שֶׁדְּבַר-מָה הִשְׁתַּנָּה וְאֵינוֹ כִּתְמוֹל-שִׁלְשׁוֹם. תָּמִיד כַּאֲשֶׁר נָטַלְתִּי אֶת הַתְּפִלִּין בְּיָדַי, הָיִיתִי חָשׁ בְּרַעַד שֶׁל קְדֻשָּׁה, אַךְ בַּפַּעַם הַזּוֹ לֹא רָעַדְתִּי... נִדְמֶה הָיָה לִי כְּאִלּוּ הַקְּדֻשָּׁה נִסְתַּלְּקָה מֵהַתְּפִלִּין חַס-וְשָׁלוֹם...

"לִי בָּרוּר שֶׁהַחִסָּרוֹן אֵינוֹ בַּתְּפִלִּין כִּי אִם בִּי. נִרְאֶה שֶׁחָטָאתִי בְּמַשֶּׁהוּ וְעָבַרְתִּי עַל מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא-תַּעֲשֶׂה, וְשׁוּב אֵינִי רָאוּי לְהָנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל סַב-סָבֵנוּ... מֵאוֹתוֹ יוֹם אֲנִי מְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשַׂי בְּכָל יוֹם, אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת בַּמֶּה חָטָאתִי וְכֵיצַד אוּכַל לְתַקֵּן אֶת חֲטָאַי. בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי נוֹטֵל בְּיָדַי אֶת הַתְּפִלִּין כְּשֶׁלִּבִּי קָרוּעַ... אוּלַי תּוּכַל אַתָּה, אָחִי הַיָּקָר, לָתֵת לִי עֵצָה אוֹ תִּקּוּן?".

דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינֵי רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה, הוּא הִכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהֵרָגַע וְאָמַר: "הֲרֵי הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה-פְּרָטִית. הֱיוֹת וּבִקּוּרְךָ אֶצְלִי גָּרַם לִי לְשִׂמְחָה כֹּה רַבָּה, אֲנִי מְאוֹד רוֹצֶה לְהַכִּיר לְךָ טוֹבָה. הֱיוֹת וַאֲנִי אֵינִי רָאוּי לַתְּפִלִּין, אֲנִי מַעֲנִיק לְךָ אוֹתָן בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה, מִכָּל הַלֵּב... בְּוַדַּאי אַתָּה רָאוּי יוֹתֵר מִמֶּנִּי לְהָנִיחָן".

"הַמְתֵּן מְעַט וּשְׁמַע אָחִי אֲהוּבִי" – הִפְסִיקוֹ הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה – "אַל נָא תְּמַהֵר לְהַעֲנִיק חֵפֶץ כֹּה יָקָר וְקָדוֹשׁ. אַתָּה חוֹשֵׁד בְּעַצְמְךָ לְחִנָּם, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאֵין אָדָם רָאוּי מִמְּךָ לְהָנִיחָן. וְאָכֵן, בְּשֶׁל כָּךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן. הַטֵּה אָזְנְךָ וַאֲגַלֶּה לְךָ אֶת סוֹדָן שֶׁל הַתְּפִלִּין".

הָרַבִּי מִסַּדִיגוּרָה סִפֵּר לְאָחִיו אֶת הַמַּעֲשֶׂה עַל כָּל פְּרָטָיו, פֵּרֵט כֵּיצַד הַתְּפִלִּין הֻחְלְפוּ לְפָרָשִׁיּוֹת כְּשֵׁרוֹת אֲחֵרוֹת, סִפֵּר עַל חֲרָטָתָם שֶׁל הַחֲסִידִים, וְכַאֲשֶׁר הוֹצִיא מִכִּיסוֹ הַפְּנִימִי אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַיְּקָרוֹת הוֹסִיף: "בְּעַצְמִי הִגַּהְתִּי אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת וְהֵן שְׁלֵמוֹת כְּפִי שֶׁהָיוּ אֵצֶל סַב הַסַּבָּא. הַכְנֵס אוֹתָן שׁוּב אֶל הַבָּתִּים, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאוֹתָן הַרְגָּשׁוֹת הִתְעַלּוּת יָשׁוּבוּ אֵלֶיךָ כְּמוֹ בֶּעָבָר".

דְּמָעוֹת שֶׁל אֹשֶׁר עָמְדוּ בְּעֵינָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד-מֹשֶׁה, שִׂמְחָתוֹ לֹא יָדְעָה גְּבוּלוֹת, שִׂמְחָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת: וְכִי קַלָּה הִיא זוֹ? – הוּא הֻתַּר מִתְּחוּשׁוֹת אַשְׁמָה וּנְקִיפוֹת-מַצְפּוּן שֶׁהֵעִיבוּ עַל עֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וְנוֹסָף לְכָךְ הַפָּרָשִׁיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הוּשְׁבוּ אֵלָיו!

סיפורי חסידים

סְגֻלָּה לְסִלּוּק פְּחָדִים

מְסַפֵּר שְׁלִיחַ הָרַבִּי לְמַנְצֶ'סְטֶר שֶׁבְּאַנְגְלִיָּה, הָרַב חַיִּים פֶארוֹ:

הָיָה סוֹחֵר מְפֻרְסָם שֶׁלְּצֹרֶךְ סִפּוּרֵנוּ נִקְרָא לוֹ ר' אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא עָשָׂה שׁוּם צַעַד בַּעֲסָקָיו לְלֹא בְּרָכָה וְהַסְכָּמָה מְפֹרֶשֶׁת שֶׁל הָרַבִּי. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁשָּׁהָה בְּסַאן-פְרַנְצִיסְקוֹ, נִמְסַר לוֹ לְפֶתַע, שֶׁעָלָיו לָצֵאת לְיָפָּן הָרְחוֹקָה. הוּא יָצַר קֶשֶׁר עִם מַזְכִּירוּת הָרַבִּי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה וּבְנוֹסָף לַבְּרָכָה שֶׁקִּבֵּל הוֹסִיף הָרַבִּי הוֹרָאָה מַפְתִּיעָה – "אַל תֵּצֵא לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי שֶׁתְּקַבֵּל חֲבִילָה שֶׁשָּׁלַחְנוּ אֵלֶיךָ מִנְיוּ-יוֹרְק. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְיָפָּן כְּבָר תֵּדַע מָה לַעֲשׂוֹת בָּהּ".

לְמָחֳרָת הִגִּיעָה הַחֲבִילָה וּבְדַרְכּוֹ לַמָּטוֹס הַמַּמְרִיא לְיָפָּן שָׂם לֵב הֶחָסִיד שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ שְׁנֵי עֳתָקִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא. מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ לְיָפָּן מִהֵר הֶחָסִיד לְהִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת בִּכְדֵי לְחַפֵּשׂ כְּתֹבֶת יְהוּדִית, הוּא מָצָא בֵּית-כְּנֶסֶת שֶׁדַּלְתּוֹ פְּתוּחָה וּבַהֲצָצָה חֲטוּפָה שָׂם לֵב לִיהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּאַחַד הַכִּסְּאוֹת שֶׁסֵּבֶר פָּנָיו מְהֻרְהָר וּדְאָגָה שְׁפוּכָה עֲלֵיהֶם. הֵם הֵחֵלּוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל דָּא וְעַל הָא וְהַיְּהוּדִי הֵחֵל לְסַפֵּר לוֹ שֶׁהוּא סוֹכֵן מְכִירוֹת שֶׁל חֶבְרָה יְדוּעָה הַנּוֹסֵעַ הֲמוֹן בְּטִיסוֹת סְבִיב כַּדּוּר הָאָרֶץ וּבְאַחַת הַפְּעָמִים הָיְתָה תְּאוּנָה בֵּין מְטוֹסוֹ לְמָטוֹס אַחֵר. רַבִּים הָיוּ הַנִּסְפִּים בָּאָסוֹן וְהוּא הָיָה בֵּין הַנִּצּוֹלִים הַבּוֹדְדִים אֲבָל פִּתֵּחַ פַּחַד עָמֹק מִטִּיסוֹת.

כַּאֲשֶׁר כָּתַב עַל כָּךְ לָרַבִּי הָרַבִּי יָעַץ לוֹ שֶׁיִּקַּח אִתּוֹ לְכָל מָקוֹם סֵפֶר תַּנְיָא. וְאָכֵן מֵאָז הַתַּנְיָא אִתּוֹ בְּכָל מָקוֹם וְהַפְּחָדִים נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ.

"הַיּוֹם", סִפֵּר הַיְּהוּדִי, "אִבַּדְתִּי אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא שֶׁלִּי וְאֵינִי מְסֻגָּל לַעֲלוֹת לַמָּטוֹס בִּלְעָדָיו, אֲנִי פָּשׁוּט מְפַחֵד", הוֹסִיף כְּשֶׁיֵּאוּשׁ נִשְׁמָע בְּקוֹלוֹ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוֹצִיא הַסּוֹחֵר הֶחָסִיד, ר' אַבְרָהָם, אֶת הַחֲבִילָה שֶׁשָּׁלַח לוֹ הָרַבִּי וְסִפֵּר עַל הַהוֹרָאָה הַמּוּזָרָה שֶׁקִּבֵּל. הוּא נִפְרַד בִּידִידוּת מֵהַיְּהוּדִי אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁאִיר לוֹ עֹתֶק אֶחָד שֶׁל תַּנְיָא.

ר' אַבְרָהָם דִּוֵּחַ לָרַבִּי עַל בִּצּוּעַ הַשְּׁלִיחוּת וְהוֹסִיף שְׁאֵלָה, מָה לַעֲשׂוֹת בַּתַּנְיָא הַשֵּׁנִי שֶׁנּוֹתַר בְּיָדוֹ? תְּשׁוּבַת הָרַבִּי הָיְתָה: "הוּא מְיֹעָד עֲבוּרְךָ, כִּשְׂכַר-טִרְחָה"...