אתם הכתר של הרבי, סמי רוהר קרא לשלוחים
מאת בנימין וייס, כתב COL לכינוס
גבוה, רחב ואימתני. הנכנס לאולם התערוכות 'גרדן סטייס' בעיר סומרסט בניו-ג'רזי מרגיש קטן קומה ופחות ערך. הוא מרגיש מובלע בין מאות השולחנות והכיסאות. לא קשה להיות אבוד בבליל האנשים והדיבורים. החיבוקים אולי מחפים על-כך.
גם המופיע בדוכן הנואמים נראה -מובלע- לאור השלט הענק מאחוריו הנושא את מפת העולם ושמות 72 המדינות בהן מכהנים שלוחי חב"ד. מספרים על קיסר שהיה מגיש לאורחיו כיסא נמוך משלו כדי שירגישו פחותים. ספק אם זו הייתה הכוונה של מארגני ה'בנקעט' - האירוע המסכם של כינוס השלוחים העולמי שמשתתפיו אמש (ראשון) העפילו לכמות של שלוש אלף איש ומעלה.
"אין הרבה אירועים בעולם היהודי עם קומפלקס כמו זה", אמר ל-COL הרב ליפא ברענן, חבר הנהלת הכינוס. "זה היה האולם הכי קרוב לקראון-הייטס שמסוגל להכיל קבוצה כל-כך גדולה. 300 עד 400 איש נוספים בכל שנה לכינוס". המארגנים השקיעו אלפי דולרים בייפוי האולם והניחו שטיח רך על הרצפה ויריעות לבנות וירוקות על הקירות.
יחד עם זאת, ההמוניות של האירוע נותנת לגביר וגם לשליח את התחושה כי הם חלק מתנועה בינלאומית, יציבה וגם חמימה. "לפעמים כשאתה באמצע בכל העיסוקים, אתה לא מבחין ולא מעריך את התמונה הכללית", הרב ברענן מוסיף. ה'בנקעט', על שולחניו העמוסים מטעמים ויינות, מנסה לשלב יוקרה עם המשפחתיות הידועה שאפשר למצוא בכל זמן, בכל בית-חב"ד ובכל מדינה בעולם.
המנהיג הכי נגיש בעולם
האולם, או שמא נגיד העולם, משתקט ועל מסכי הענק נראה הרב משה קוטלרסקי, מנהל הכינוס מטעם המרכז-לענייני-חינוך והמנחה את הערב. חבוש במגבעת שחורה חדשה, כמידי שנה, הוא פותח במונולוג מתאים ומבטא את המחשבות של רבים – שלוחים לצד גבירים, אברכים לצד בני משפחה ואפילו כמות זעומה של נשים בצד.
"מה מוביל מישהו לגור בוולדיווסטוק וערים שאינני מסוגל לבטא את שמם?" הוא שואל בקול רם ומספר על ביקורו באחרונה בערי סין הקומוניסטית. החל בהונג-קונג אצל השליח הראשי הרב מרדכי אבצן וכלה בשליח הרב שמעון פרוינדליך מבייג'ין שהכניס השנה ספר-תורה על החומה הסינית.
לקריאת פרקי תהילים נקראים שני שלוחים. כל אחד מהם מייצג אסכולה שונה לגמרי מהשנייה וגרים במשותף תחת מטריית השליחות של הרבי. הרב נחמן סודאק, השליח הראשי לאנגליה, שקרא פרק "להצלחת השליחות ולכל המצטרך להשלוחים בגשמיות וברוחניות" והרב יגאל ציפורי, השליח בקריית-שמונה "לשלום אחינו בני ישראל בארץ-הקודש".
כמידי שנה, הצוות המוכשר של JEM הכינו סרט וידיאו שהפעם חולק לחמישה קטעים והוקרן כך במהלך האירוע. שמו של הסרט הוא "ריפלקשונס" – השתקפות או בבואה – ועוקב אחרי משפחות שלוחים המייצגות הליכות שונות אצל הרבי. הראשון היה "אין יהודי קטן" עם הרב מנחם הארטמן, השליח החדש לוייטנאם.
הקריין מכריז כי מעולם לא היה מנהיג יהודי נגיש כל-כך כמו הרבי. הרבי לא אמר לאנשיו ואוהדיו 'לך תשנה את יהדות העולם' אלא 'תעזרו ליהודי המסויים הזה או האחר'. הרב הארטמן, הישראלי במקור, מדגים זאת כשהוא אומר כי לא הכמות קובעת אצלו אלא איכות ההשפעה על התרמילאי והיהודי שמבקר במדינתו.
הביקור המיידי במיאמי
את דבר התורה מתכבד למסור הרב ארי סוליש שיצא לאטלנטה, ג'ורג'יה, כאחד מ'שלוחי מבצע תורה' – השלוחים המוסרים שיעורי תורה בלבד בבתי-חב"ד. הוא אומר על הפסוק "ויגדלו הנערים" על יצחק ואחיו עשיו שהזוהר מספר כי הם גדלו ברוחניות בזכות אביהם אברהם.
אולי בפעם הראשונה, הרב קוטלרסקי מגולל את נסיבות היכרותו עם משפחת רוהר הנחשבת כיום כתורמים הגדולים ביותר לליובאוויטש ומוסדותיה. "לפני 29 שנה הרבי חזר מה'אוהל' של חותנו וקרא למזכירו הרב חיים-מרדכי-אייזיק חודקוב ע"ה. אחרי שהייה בחדר הקדוש, הרב חודקוב קורא לי ומסר שאתמקד בנסיעותי בדרום-אמריקה ולהתחיל בבוגוטה, קולומביה.
"הרבי הורה לנסוע לא יאוחר מיום ראשון. ההודעה הגיעה ביום חמישי. פגשתי את הרב הראשי גולדשמיד וזה הביא אותו למסיבת פרידה ממורה בבית-הספר היהודי. מי יחליף את המורה, שאלתי. סמי רוהר יחליט, הם ענו. ביקשתי לדבר עם רוהר ואלה ענו כי אין אפשרות כזו. מעבירים מסר לאיש קשר ואז רוהר יוצר קשר. לאחר נסיעה בערי קולומביה לחפש יהודים, רוהר מטלפן למלון שהתאכסנתי".
רוהר שאל את הרב קוטלרסקי מתי הוא מתכוון להיות במיאמי בפעם הבאה.
"ממש במקרה, אני אמור להיות שם ביום שני הקרוב", הרב ענה ללא היסוס.
כתוצאה ממפגש זו הגיע לקולומביה הרב יהושע-בנימין רוזנפלד, השליח הראשי כיום במדינה. הרב קוטלרסקי גם יצר קשר עם ג'ורג' רוהר, בנו של סמי, שלמד אז באוניברסיטת הארוורד. הרב קוטלרסקי: "הרבי אמר על המפגש הזה עם רוהר כי 'יגיע זמן שתבין'. ובמשך שנים זה נותר אצלי תעלומה. היום אנו רואים את הפירות בתרומות הנדיבות שהקימו יהדות בעשרות ומאות ערים".
'אלוקים אוהב את רוהר'
נאום נוגע ללב בכנותו ובפשיטותו נישאה על-ידי סאם רוהר, נדיב בן שמונים שמשפחתו תורמת סכומים נכבדים לשלוחים ושליחות. "אתם הכתר של העם היהודי. כשאחרים מדברים, אתם עושים. מילים לא יספיקו לתאר את אהבתי לרבי ואת ההערכה שלי אליכם", הוא אמר בקולו הנמוך.
הוא יהודי הנמנה על הזרם האורתודוקסי-מודרני ומתפלל קבוע בבית-הכנסת חב"ד ה'שול' בבל-הרבור, פלורידה. "הקדוש-ברוך-הוא היה טוב אלי בחיי", הוא גולל את תולדות משפחתו, הקשרים על האדמו"ר מצ'רטקוב, ההגירות מלמברג, באזל ואז פאריס.
"הקשר הראשון עם חב"ד היה בקולומביה. רבנים תמיד הגיעו אלינו לאסוף כסף למוסדות וצדקה. פעם אחד החברים שלי העיר: עדיף מאה רבנים מאשר פקח מס אחד. חב"ד גם היו בין המבקרים, אולם הם לא הגיעו רק לכסף אלא לרוחניות והנחת תפילין. הייתי נותן להם תרומה גדולה יותר ונעשתי יותר מרותק אליהם מכורח הנסיבות.
"בעת נסיעה לישראל פגשתי את הרב אפרים וולף ז"ל. הוא היה יהודי גרמני ולשמוע אחד כמוהו מדבר על הרבי בכזאת אהבה החלטתי שעלי לחקור את הנושא. התחלתי ללמוד תניא וכשהגעתי לאגרת-הקודש ידעתי מיד שזה הרבי שלי. אחד שלא מתהלל בכוחות נבואיים לחזות את העתיד אלא מראה איכפתיות לחסידיו – כפי שמוסבר בספר 'היום יום', לאלה מכם שקוראים אותו מידי בוקר כמוני.
"תמיד רצו שאפגוש את הרבי. אני הרגשתי לא בנוח לקחת את זמנו שיקשיב לי. קראתי אגרות-קודש והבנתי שהתפקיד של הרבי אינו לעסוק בייעוץ על עסקים ותכשיטים ומעולם לא העלתי נושאים כאלה בפניו. ומופתים? המופת הגדול של הרבי היא הצלת יהדות רוסיה, אוקראינה, בלרוס ואמריקה. (על פגישתו עם הרבי ונאומו המלא - לחצו כאן).
פטירה באמצע ה'בנקעט'...
השולחנות מלאים כשהמסובים משוחחים ומחליפים דעות. בין הנאומים, יש הניגשים ל'מיוחסים' בשולחנות הקידמיות, כמו הרב הרשי זרחי, שליח חב"ד באוניברסיטת הארוורד. דקות לפני כן, סמי רוהר אמר כי "אנחנו צריכים הרב זרחי בכל אוניברסיטה בארה"ב". עכשיו הרב זרחי נראה משוחח עם ג'ורג', הבן שלמד בהארוורד בצעירותו.
לשאלת COL האם הוא מסכים עם דעתו של אביו סמי, ג'ורג' רוהר חייך בביישנות וענה"לטוב אין שיעור". הוא מיהר להתחמק בחזרה לשולחנו כשהוא ממלמל "... לא נותן ראיונות". שם כבר חיכו לו קבוצת שלוחים שהודו לו בחום על תרומותיו ותמיכתו. איך אמר אביו? עדיף מאה רבנים משולחים מפקיד מס הכנסה אחד.
בהומור קל, הרב קוטלרסקי עולה בחזרה לבמה ומכריז כי לאחר ה'רול קאל' "נצא בריקוד הספונטני המסורתי".
ה'רול קאל' היא חווייה בפני עצמה. הרב קוטלרסקי, המלווה אישית בעצה ובמימון רבים מהשלוחים החדשים, מכריז את שמות היבשות והמדינות בהם פועלים שלוחי ובתי-חב"ד, כשנציגי המדינות הנשמעות נעמדים על רגליהם לתרועתם של שאר המשתתפים. על המסכים מוקרנים שמות של המדינות, נתונים ופעולות.
בתום הקריאה, המשתתפים אכן פוצחים בשירה וריקודים. האולם כולו הופך לשרשרת אנושית ארוכה קופצנית. ארז לאופרב, איש עסקים מניו-ג'רזי, מעיר ל-COL באנגלית: "זה מדהים. יש כאן אנרגיה מדבקת. כל העולם פה באותו אולם". הזיעה ניגרת, אולם המשתתפים ממשיכים לקולו המוסיקה החסידית של ר' לייבל'ה ליפסקר.
רוב המשתתפים נותרים לשבת במקומותיהם. באחד השולחנות נראה הרב אהרון ליברמן, שליח חב"ד בפורט לודרדייל בפלורידה, לוחש לתוך הסלולרי ומכסה את הפומית. "ברוך דיין אמת", הוא מפטיר. "תישאר שם עד שהאחרים יבואו. כן, נעשה את ההלווייה ביום שלישי". בהמשך הערב, הרב ליברמן כבר לא נראה במקומו.
הסוכריות שהרב קנטור אוהב
המשא המרכזי של ה'בנקעט' מופקד בפיו של השליח. ועד הכינוס מקיימת הצבעה חשאית בין שלושה מועמדים וההחלטה נפלה השנה על הרב יוסף-חיים קנטור, השליח הראשי לתאילנד ורב הקהילה היהודית בבנקוק. הוא ועמיתיו השלוחים פועלים עם התרמילאים הרבים המגיעים למזרח הרחוק ונוכחותם היומיומית נחשפה בפני העולם כשהעניקו סיוע רוחני ויהודי לנפגעי אסון הטבע 'צונאמי'.
הוא החל לדבר במבטא אוסטרלי כבד על "מיסטר רוהר" שהיה מחלק שקיות הממתקים בבית-הכנסת והשווה לבין סמי וג'ורג' רוהר המעניקים מתנות משלהם לבתי-הכנסת של השלוחים.
שבע מתוך תשע ילדי משפחת קנטור הם שלוחים, הרב יוסף-חיים ביניהם. "מה ההבדל בינינו לבין נציגי חברות מסחריות שנוסעים למדינה זרה או דיפלומט שנשלח ממדינתו. הראשון נוסע למטרת הכסף והשני למטרת כבוד". למסקנה הוא הגיע לאחר סוכות גשום במיוחד, כשמקורביו העדיפו להישאר בבית. "את השליח כל זה לא מעניין. רק הפצת מסר היהדות".
"פגשתי פעם ישראלי בן 60 שסובב בכל בתי-חב"ד במזרח הרחוק (הוא ידע אותם כל-כך טוב שחשדתי שהוא נשלח על-ידי הרב קוטלרסקי). הצעתי להניח לו תפילין והוא הסכים – לראשונה בחייו. הוא אמר שהציעו לו בכל בית-חב"ד אך הרגיש לא מוכן לכך – רק לאחר כל המיילים שעשה והחיוכים שקיבל אצל השלוחים.
כשההליכה קשה, הקשים הולכים
"שליח טען לי שאנחנו עובדים 24 שעות ביממה. וממש באותו לילה, כרגיל לא סגרתי את הסלולרי, היה נער ישראלי עם בעיות בלב בבית-הרפואה וחזרתי הביתה בשעה 4 בבוקר. בשעה 6 מטלפנים מאל-על כדי לאשר נפטר שהוטס מאוסטרליה ומבקשים אישור של רב".
בהתאם לתמה המרכזי של הכינוס השנה – שלוחו של אדם כמותו – הרב קנטור הרחיב: "הרבי חי כשליח באופן טוטאלי ובחוסר אנוכיות וממוקד במטרה. גם אנחנו חיים כך. כשלומדים תורת הרבי חיינו משתנים. הלב משתוקק להפיץ תורה וחסידות, כששומעים את קולו של הרבי רוצים לעשות מאמץ להביא את הגאולה.
"שליח הוא בגימטריא שמח – גם בימים קשים. מה שאנחנו עושים הוא לטובת המטרה, לא לטובת השליח. אומרים כשההליכה קשה, הקשים הולכים. שליח אמיתי לא רוצה להרגיש מסופק וכל זמן שיש עוד יהודי בחוץ, אנו לא נעצור", הרב קנטור אמר בפנייה למאות הגבירים והתומכים הנדיבים בפעולות של השלוחים ומוסדות תורה, חינוך וחסד.
"הרבי דרש שנקרב נאך א איד, און נאך א איד און נאך א איד", השליח מתאילנד הוסיף והמסר הדהד למרחוק כראוי להשפעתה הרחוקה של מפעל השליחות. עוד יהודי, ועוד יהודי ועוד יהודי.
אשרינו שזכינו.
משיח נאו
אבל למה לא לומדים מהעבר? לפני שנתים עשו את זה באיצטדיון של הצבא והיה קטסטרופה, הפעם היה קצת יותר טוב אבל עדיין זה לא זה האוירה היתה לגמרי אחרת זה לא היה איימיש זה כמעט כמו מגרש כדורגל, התוכנית היתה יותר מדי ארוכה ועוד ועוד, וע"כ שאלתי היא, בשביל זה היה צריך להיסחב במשך למעלה משעה?
שליח
מהכינוס..
מהתוועדות שכעת הולכת וגודלת ב-770.....
מחכים לראות, ממתינים על COL. ומשום מה זה לא מגיע?!
התעוררו...
רוצים ידיעות!
הרבי לא הלך עם עניבה?
שלומפרים אתם נראים לא חסידיים ממש לא!!
אודה לכם מעומק לב עם זה ישודר בוידיאו
תודה
אחי גיבורי התהילה אשריכם שזכיתם להימנות על לגיונו של מלך-צבא השלוחים היקרים...
יהי חלקי עימכם..
מתי אזכה גם אני ...
רפואה שלימה לרב הרטמן השליח הגיבור...
ו...אם אתם מכירים את הסיפור על העניבה..
די עם החיצוניות...
הרבי גם הלך עם עניבה...
אז בבקשה...לעבן מיט רבין...
צריך לכבד את הרבי בבגדים נקיים ומגוהצים ו...כן גם עם עניבה...
והתמונה שיש כמה שלוחים היחד זה האחים השלוחים לבית בייטעלמאן וגיסם בנו של הרב שלמה קונין
דרך-אגב, בושה שהקהל לא מבין אידיש. כשסיפר את דברי ידידו שעדיף מאה רבנים מאשר מס הכנסה - איש לא צחק - עד שתרגם לאנגלית.
חברה הגיע הזמן שחסידי חב"ד ידברו באידיש - השפה של הרבי!