בצהרי יום חמישי האחרון, יצאה קבוצת בנות ממכון 'שושנת ירושלים - חב"ד' לטיול בהרי רמת-הגולן. באחד המסלולים בהר, צעדו הבנות ברוגע, כשלפתע, מעדה אחת הבנות ונפלה במורד הצוק לעומק של שמונה מטרים.

בנס גלוי היא נחתה על אבן גדולה, בעודה על רגליה ולא על ראשה. "כולן היו בהיסטריה. לא ידענו מה עושים", סיפרה אחת הבנות ל-COL, "מיד חייגנו למד"א, כשלבינתיים, ניסינו לעשות על שביכולתינו".

צוות מד"א שהגיע לאחר מספר דקות, הוביל את הנערה באלונקה לחדר המיון בבית-הרפואה 'הדסה עין-כרם בירושלים, שם הועברה לחדר הטראומה. כששמעו הרופאים מחובשי מד"א מה ארע לבחורה, סברו שהיא סובלת משברים רבים בכל חלקי גופה.

אולם כאשר הבדיקות והצילומים לא הראו על אף שבר, הודו הרופאים שמדובר בנס, ואחד החובשים אמר לה ש"בודאי הרבי עמד לצידה", לאחר ששמע שמדובר בבית מבית חב"די. 

כששוחררה הבת לסמינר, כשהיא בריאה ושלמה, היא התקשרה לחברה בניו-יורק וסיפרה לה את מה שארע. חברתה מניו-יורק, לא האמינה וביקשה להשמיע לה את חלקו השני של הסיפור.

"בדיוק ביום חמישי", סיפרה, "חגגתי את יום-ההולדת שלי והלכתי ל'אוהל' הק'. לאחר שעזבתי את המקום, שכחתי שלא הזכרתי את שמך (דבר שאני תמיד נוהגת לעשות) וחזרתי בחזרה והזכרתי את שמך".

כשביקשה הנערה שנפלה, לברר את השעה שבה חזרה על עקבותיה לאוהל הק', היא לא האמינה: מסתבר שהחברה התפללה עליה בשעה 9:30 בבוקר - שבארץ היה 3:30 בצהריים (ביום חמישי - לפני שהזיזו את השעון בארצות-הברית) - בדיוק בעת שהבחורה נפלה מהצוק!