ילדים ב-COL: מגזין בראשית
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית
ר' אֶפְרַיִם: שָׁלוֹם הַמְּנַהֵל, אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְיַעֵץ אִתְּךָ כַּמָּה דַּקּוֹת, בְּקֶשֶׁר לַתַּלְמִיד הֶחָדָשׁ בְּכִתָּתִי – בָּרוּךְ.
הָרַב בְּלוּם: בָּרוּךְ... כֵּן, הוּא לוֹמֵד בְּכִתָּתְךָ כְּבָר שְׁבוּעַיִם... מָה הַבְּעָיָה?
ר' אֶפְרַיִם: אֹמַר לַמְּנַהֵל אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי כִּמְעַט מְיֹאָשׁ מִן הַיֶּלֶד הַזֶּה. הִתְנַהֲגוּתוֹ פְּרוּעָה, שְׁלוּחַת רֶסֶן, מַרְבִּיץ, הוֹפֵךְ, כָּל מָה שֶׁנּוֹפֵל לְיָדָיו – נִשְׁבָּר... הַחֲבֵרִים מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ אוֹ רָבִים אִתּוֹ, אֵינֶנִּי מוֹצֵא שׁוּם דֶּרֶךְ לְרַסֵּן אוֹתוֹ!
הָרַב בְּלוּם: עַד כְּדֵי כָּךְ? מֻכְרָחִים לְטַפֵּל בָּעִנְיָן בְּכָל הָרְצִינוּת! מָה כְּבָר נִסִּיתָ לַעֲשׂוֹת עַד הַיּוֹם?
ר' אֶפְרַיִם: נִסִּיתִי אֶת כָּל הַשִּׁיטוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּיר כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַהִתְנַהֲגוּת הָרָעָה. לוּחַ נְקֻדּוֹת, מְגֵרַת הַפְתָּעוֹת, עֳנָשִׁים וְאַזְהָרוֹת... אֲבָל שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ עוֹזֵר.
הָרַב בְּלוּם: וּמַהוּ הָאֶתְגָּר שֶׁהֶעֱמַדְתָּ בִּפְנֵי הַיֶּלֶד בְּעֶזְרַת אֶמְצָעִים הָאֵלּוּ?
ר' אֶפְרַיִם: מָה פֵּרוּשׁ? שֶׁפָּשׁוּט יַפְסִיק! יַפְסִיק לְהַכּוֹת, יַפְסִיק לְהִשְׁתּוֹלֵל! יַפְסִיק וְדַי!
הָרַב בְּלוּם: וְזֶהוּ? זֶה כָּל מָה שֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לְהַשִּׂיג מִן הַנַּעַר?
ר' אֶפְרַיִם: כֵּן, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ לַהֲפֹךְ לְצַדִּיק תָּמִים. אֲנִי רוֹצֶה לְהַשִּׂיג מִמֶּנּוּ רַק אֶת הַ'סוּר מֵרַע'.
הָרַב בְּלוּם: אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁכָּאן טְמוּנָה טָעוּת מְסֻיֶּמֶת. הַמַּטָּרָה שֶׁלְּךָ, הַיַּעַד הַסּוֹפִי, צָרִיךְ לִהְיוֹת לֹא רַק לְסַלֵּק אֶת הַחֹשֶׁךְ, אֶלָּא לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר! הָאֶתְגָּר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַצִּיב בִּפְנֵי הַיֶּלֶד הוּא – שֶׁיַּהֲפֹךְ לְ'פָנָס מֵאִיר' בַּכִּתָּה.
ר' אֶפְרַיִם: זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ חֲלוֹם רָחוֹק מִן הַמְּצִיאוּת... מֵהֵיכָן יִהְיוּ לִי וְלַיֶּלֶד כּוֹחוֹת וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהַגִּיעַ לְיַעַד כָּל-כָּךְ רָחוֹק?
הָרַב בְּלוּם: הַכּוֹחוֹת לַמַּטָּרָה הַנַּעֲלָה הַזּוֹ, שְׁמוּרִים עֲבוּרְכֶם כְּבָר מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. חֲשֹׁב נָא, מַדּוּעַ בָּרָא ה' אֶת הָאוֹר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מִי שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ? לִכְאוֹרָה הָיָה מַתְאִים יוֹתֵר שֶׁהָאוֹר יִבָּרֵא סָמוּךְ לִבְרִיאַת הָאָדָם אוֹ לְפָחוֹת לִבְרִיאַת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים וּבִפְרָט שֶׁאֶת הָאוֹר הַזֶּה, שֶׁל הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, גָּנַז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְשָׁמַר אוֹתוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא... מַדּוּעַ אִם-כֵּן בִּכְלָל, הָיָה צֹרֶךְ לִבְרֹא אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי כָּל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים?
ר' אֶפְרַיִם: זוֹ שְׁאֵלָה מְעַנְיֶנֶת שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ מֵעוֹלָם... וְלַתְּשׁוּבָה יֵשׁ קֶשֶׁר לְבָרוּךְ, תַּלְמִידִי?
הָרַב בְּלוּם: בְּוַדַּאי! הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹצְאִים לִמְשִׂימָה מֻרְכֶּבֶת, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, הוּא לִקְבֹּעַ אֶת הַמַּטָּרָה בְּצוּרָה בְּרוּרָה.
כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא קָבַע אֶת הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה – אוֹר! לָכֵן הָאוֹר נִבְרָא רִאשׁוֹן. אַחֲרָיו נִבְרָא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁהוּא מָקוֹם חָשׁוּךְ הַמְּכַסֶּה וּמַעֲלִים עַל הָאוֹר וְהַקְּדֻשָּׁה. אַךְ הַמַּטָּרָה כְּבָר בְּרוּרָה וִידוּעָה – לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה לְאוֹר!
ר' אֶפְרַיִם: הֵבַנְתִּי, וַאֲנִי מְנַסֶּה עַכְשָׁו לְהָבִין מַהִי הַמַּשְׁמָעוּת הַחִנּוּכִית שֶׁל הָרַעְיוֹן הַזֶּה.
הָרַב בְּלוּם: הָרַבִּי מְלַמֵּד אוֹתָנוּ מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁתַּפְקִידוֹ לְהָאִיר אֶת חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם. כָּל אֶחָד מִתְמוֹדֵד מוּל חֹשֶׁךְ מִסּוּג אַחֵר. אֲבָל כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא – לֹא לְסַלֵּק אֶת הַחֹשֶׁךְ, אֶלָּא הַמַּטָּרָה הִיא, כְּפִי שֶׁקָּבַע אוֹתָהּ ה' בְּצוּרָה בְּרוּרָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה – לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר.
לִי יֵשׁ אֶת הַהִתְמוֹדְדֻיּוֹת שֶׁלִּי, לְךָ יֵשׁ אֶת שֶׁלְּךָ וּלְבָרוּךְ אֶת הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ מוּל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ. אַךְ הַמַּטָּרָה הִיא מְשֻׁתֶּפֶת – לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר! וְכֻלָּנוּ קִבַּלְנוּ עֲבוּר זֶה כּוֹחוֹת מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה. לָכֵן אֲנִי מַמְלִיץ לְךָ, לְהַתְחִיל עִם בָּרוּךְ בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה: הַצֵּב לוֹ מַטָּרוֹת שֶׁל הִצְטַיְּנוּת, תֵּן לוֹ תַּפְקִידִים מְלֵאֵי אַחֲרָיוּת, תִּדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ מְשִׂימוֹת 'מְאִירוֹת' – וְעַל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ תִּתֵּן לוֹ נְקֻדּוֹת וּפְרָסִים. נְשׂוֹחֵחַ שׁוּב בְּעוֹד שָׁבוּעַ וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁבְּעֶזְרַת-הַשֵּׁם נִשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת בִּמְיֻחָד.
הסיפור השבועי
שְׁלֹשָׁה תְּנָאִים
רֶגֶשׁ שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת-רוּחַ אָפַף אֶת כָּל יְהוּדֵי הָעִיר אוֹסְטְרָאָה, עֵת הִתְכַּנְּסוּ יַחְדָּו לְהָנִיחַ אֶת אֶבֶן-הַפִּנָּה לְבִנְיַן בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַמְּפֹאָר בְּעִירָם. גַּם מֵהַכְּפָרִים הַשְּׁכֵנִים בָּאוּ יְהוּדִים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגָה.
בְּרֹאשׁ הַחוֹגְגִים עָמַד הָרַב הַמְּקוֹמִי, שֶׁהָיָה יָדוּעַ כְּצַדִּיק וְקָדוֹשׁ. בְּרֶגַע מְסֻיָּם הִכְרִיז, כִּי מִי שֶׁמְּעֻנְיָן לָצֶקֶת רִאשׁוֹן אֶת אֶבֶן-הַפִּנָּה לְבֵית-הַכְּנֶסֶת – יִשְׁקֹל זָהָב לְמִמּוּן הַבְּנִיָּה כְּמִשְׁקַל הָאֶבֶן שֶׁיִּצֹּק.
בַּקָּהָל הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. אַךְ מִיָּד יָצָא מִן הַשּׁוּרוֹת יְהוּדִי מִכְּפָר סָמוּךְ, יָדוּעַ בְּעָשְׁרוֹ הָרַב. הוּא נָטַל אֶת הָאֵת לְיָדָיו, וּכְמַעֲשֵׂה סוֹחֵר לֹא שָׁכַח אֶת הָעִסְקָה וּמִיָּד שִׁלְשֵׁל לִידֵי הָרַב אֶת הַסְּכוּם.
נְדִיבוּת לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הִשְׁפִּיעָה עַל הַנֶּאֱסָפִים הָאֲחֵרִים. מִיָּד הֵחֵלּוּ עוֹלוֹת וּמַגִּיעוֹת עוֹד תְּרוּמוֹת לְקֶרֶן הַבִּנְיָן. הָרַב הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד וְאָמַר לַתּוֹרֵם הָרִאשׁוֹן בְּחֹם: "אִם יֵשׁ בְּלִבְּךָ מִשְׁאָלָה מְסֻיֶּמֶת, אֱמֹר אוֹתָהּ עַכְשָׁו. זוֹ שְׁעַת-רָצוֹן!".
דִּמְעָה גְּדוֹלָה בִּצְבְּצָה בְּזָוִית עֵינוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, וְהָפְכָה עַד מְהֵרָה לְשֶׁטֶף דְּמָעוֹת. אָכֵן, מִשְׁאָלָה אַחַת הָיְתָה לוֹ, לַיְּהוּדִי שֶׁהָיָה כְּבָר בְּגִיל הָעֲמִידָה. אָמְנָם עָשִׁיר גָּדוֹל הוּא וּמְבֹרָךְ בִּנְכָסִים, אוּלָם בֵּן אֵין לוֹ.
"אוֹי", קָרָא בְּקוֹל חָנוּק, "לוּ תּוּכַל, רַבִּי, לְבָרְכֵנִי שֶׁיִּוָּלֵד לִי בֵּן".
פְּנֵי הָרַב הִרְצִינוּ. הָאֲוִירָה שֶׁהָיְתָה כֹּה שְׂמֵחָה וּמְרוֹמֶמֶת הָפְכָה לְפֶתַע מְתוּחָה וְקָשָׁה. נִכַּר הָיָה שֶׁלְּמִשְׁאָלָה כָּזֹאת לֹא צִפָּה הָרַב. "הִכָּנֵס נָא אֵלַי בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים", אָמַר, "וְאוֹדִיעַ לְךָ מֶה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ".
בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה נִכְנַס הַגְּבִיר לְבֵית הָרַב בַּמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע. "בַּקָּשָׁתְךָ תִּתְמַלֵּא רַק בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים", קָבַע הָרַב. לִבּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי פִּרְפֵּר בְּקִרְבּוֹ. בְּלִבּוֹ חָשַׁב שֶׁהוּא מוּכָן לַכֹּל. אַךְ הַתְּנָאִים שֶׁהִצִּיב הָרַב הִכּוּהוּ בְּתַדְהֵמָה: "1) תֵּרֵד מִנְּכָסֶיךָ; 2) כְּשֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתְּךָ בְּהֵרָיוֹן – תֵּלֵךְ לְעוֹלָמְךָ; 3) לְאַחַר הַלֵּדָה תָּמוּת גַּם הָאִשָּׁה".
הֶעָשִׁיר, שֶׁכֹּה עַז הָיָה רְצוֹנוֹ לִזְכּוֹת בְּבֵן, נוֹתַר עַתָּה דּוֹמֵם וּמַחְרִישׁ. הוּא קָם וְיָצָא מִן הַחֶדֶר בַּלָּאט. רֹאשׁוֹ תָּפוּס בְּהִרְהוּרִים. עָלָיו לְהִמָּלֵךְ בְּאִשְׁתּוֹ. הוּא לֹא יָכוֹל לְהַחְלִיט עֲבוּרָהּ בְּלִי לְהִתְיַעֵץ עִמָּהּ.
הָאִשָּׁה לֹא הִתְלַבְּטָה לְרֶגַע. "לֵךְ אֱמֹר לָרַב, כִּי מוּכָנָה אֲנִי לְקַבֵּל אֶת כָּל הַתְּנָאִים".
כְּשֶׁשָּׁב הַגְּבִיר אֶל הָרַב, בֵּרְכוֹ שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה יִהְיֶה לוֹ בֵּן, וְהוֹסִיף: "הַבֵּן הַזֶּה, שֶׁיִּוָּלֵד לְאַחַר פְּטִירָתְךָ, עָתִיד לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ". הַבְּרָכָה עוֹדְדָה אֶת בְּנֵי הַזּוּג וְנִחֲמָה אוֹתָם.
הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן הִתְקַיֵּם מִיָּד. מַצַּב הָעֲסָקִים הָלַךְ וְהוּרַע. הַיְּרִידָה הָיְתָה תְּלוּלָה מְאוֹד. תּוֹךְ יָמִים סְפוּרִים אִבֵּד הַגְּבִיר הַמְּפֻרְסָם אֶת כָּל הוֹנוֹ וְנִשְׁאַר חֲסַר-כֹּל.
חָלְפָה תְּקוּפָה קְצָרָה, וְהָאִשָּׁה הָרְתָה. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר נִפְטַר בַּעֲלָהּ, בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר אָמַר הָרַב. הָאִשָּׁה נוֹתְרָה לְבַדָּהּ, נוֹשֵׂאת בְּקִרְבָּהּ אֶת הַבֵּן שֶׁיִּגְדַּל יָתוֹם מֵהוֹרָיו.
הִיא, שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה בְּכַסְפֵּי הַצְּדָקָה שֶׁפִּזְּרָה, הָיְתָה עַכְשָׁו עֲנִיָּה וְנִזְקֶקֶת בְּעַצְמָהּ. רַק הַיְּדִיעָה כִּי בְּנָהּ יָאִיר אֶת הָעוֹלָם, הֵפִיחָה מְעַט שִׂמְחָה בְּצַעֲרָהּ הַגָּדוֹל מִנְּשׂוֹא.
יְמֵי הַהֵרָיוֹן קָרְבוּ לְקִצָּם וְהָאִשָּׁה הִתְכּוֹנְנָה לַלֵּדָה. הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁעָלֶיהָ לַעֲבֹר מֵהַכְּפָר אֶל הָעִיר. שָׁם יֵקַל עָלֶיהָ לְהִסְתַּדֵּר. שָׁם וַדַּאי תִּמְצָא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לָהּ וְיִסְעַד אוֹתָהּ בְּעֵת הַלֵּדָה.
הִיא הִגִּיעָה לָעִיר בְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה. בֹּשָׁה הָיְתָה בְּמַרְאָה הֶעָלוּב. הִיא, שֶׁהָיְתָה תָּמִיד לְבוּשָׁה בִּבְגָדִים מְכֻבָּדִים וְעוֹנֶדֶת תַּכְשִׁיטִים יְקָרִים, נִכְנֶסֶת לָעִיר בִּבְגָדִים בְּלוּיִים וּבְיָדַיִם רֵיקוֹת, לְחַפֵּשׂ יְהוּדִים טוֹבִים לַחְסוֹת תַּחַת קוֹרָתָם.
הָאוֹר שֶׁדָּלַק בְּחַלּוֹן בֵּיתוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה הִזְמִין אוֹתָהּ לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת. מִי בָּא בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת?!, תָּמְהָה בַּעֲלַת הַבַּיִת, כְּשֶׁנִּגְּשָׁה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת. תְּמִיהָתָהּ הָפְכָה לְתַדְהֵמָה כְּשֶׁזִּהֲתָה אֶת הָעוֹמֶדֶת מוּלָהּ. הָיְתָה זוֹ הַגְּבֶרֶת רָחֵל. הָאִשָּׁה הַמְּכֻבֶּדֶת, הַסּוֹעֶדֶת רַבִּים וְתוֹמֶכֶת בְּכָל נִצְרָךְ. חָזוּתָהּ עָנְתָה בָּהּ שֶׁהִתְהַפֵּךְ עָלֶיהָ הַגַּלְגַּל. רַחֲמֶיהָ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת, אֵידְל שְׁמָהּ, נִכְמְרוּ.
"הִכָּנְסִי נָא", הִזְמִינָה אוֹתָהּ בְּקוֹל חַם וּבְפָנִים מְחַיְּכוֹת, הַמְּנַסּוֹת לְהַסְתִּיר אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ. הִיא הֵבִינָה שֶׁבְּמַצָּבָהּ זְקוּקָה הָאִשָּׁה לְעֶזְרָה לִטְוָח אָרֹךְ, וְעִם זֹאת לֹא נִסְּתָה לְהִתְחַמֵּק. בְּרֹחַב לִבָּה וּבְמִדּוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת הִכְנִיסָה אוֹתָהּ לְבֵיתָהּ.
הַיֶּלֶד נוֹלַד לְמַזַּל-טוֹב בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאוֹפֶה, שָׁם גַּם נֶעֶרְכָה סְעוּדַת בְּרִית-הַמִּלָּה, וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל 'שְׁמוּאֵל'. הָאוֹפֶה וְרַעְיָתוֹ, אֵידְל, טִפְּלוּ בַּיּוֹלֶדֶת כְּאִלּוּ הָיְתָה בִּתָּם וְסִיְּעוּ לָהּ לָשׁוּב לְאֵיתָנָה. גַּם מֵהָרַךְ הַנּוֹלָד לֹא חָסְכוּ טִפּוּל מָסוּר.
הַיֶּלֶד הִפְלִיא אֶת עֵין כָּל רוֹאָיו בְּיָפְיוֹ. בַּעֲלֵי הַבַּיִת נִקְשְׁרוּ אֵלָיו בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה. הֵם שִׁעֲרוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנֵּחַן בְּיֹפִי חִיצוֹנִי וַדַּאי שׁוֹכֶנֶת בּוֹ גַּם נְשָׁמָה יְפַת-מִדּוֹת, כְּפִי שֶׁהָיָה אָבִיו, עָלָיו-הַשָּׁלוֹם.
בַּת קְטַנָּה הָיְתָה לָאוֹפֶה, וּכְמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם שִׁדְּכוּ הַהוֹרִים בֵּין הַשְּׁנַיִם. אֵם הַתִּינוֹק הִסְכִּימָה בִּתְנַאי שֶׁהוֹרֵי הַיַּלְדָּה יְגַדְּלוּ אֶת בְּנָהּ, יְטַפְּלוּ בּוֹ וִיחַנְּכוּ אוֹתוֹ.
שְׁמוּאֵל הָיָה בֵּן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים כְּשֶׁאִמּוֹ נִפְטְרָה. יָתוֹם הָיָה אַךְ לֹא חֲסַר-בַּיִת – מִשְׁפַּחְתּוֹ הָאוֹמֶנֶת גִּדְּלָה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הָיָה בְּנָם מַמָּשׁ. וּבְבוֹא הָעֵת, כְּשֶׁהָיָה כְּבָר גָּאוֹן מְפֻרְסָם בַּתּוֹרָה, נָשָׂא אֶת בִּתָּם לְאִשָּׁה.
כִּנּוּיוֹ נוֹתַר לְעוֹלָמִים הַ'מַּהַרְשָׁ"א' (מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל אֵידְל'שׁ), עַל-שֵׁם הָאִשָּׁה שֶׁגִּדְּלָה אוֹתוֹ. הוּא בַּעַל הַפֵּרוּשׁ הַיָּדוּעַ עַל הַשַּׁ"ס.
מבט לגאולה – עם סיפור חסידי
עֲצַת הַיֵּצֶר הַטּוֹב
סִפֵּר הָרַבִּי הָרַיַי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ:
רַבִּי מְנַחֵם-נָחוּם מֵצֶ'רְנוֹבִּיל הָיָה עָנִי גָּדוֹל וְשָׁקוּעַ בְּחוֹבוֹת. יוֹם אֶחָד נִכְנַס אֵלָיו חָסִיד וְנָתַן לוֹ סְכוּם נִכְבָּד שֶׁל שְׁלֹשׁ-מְאוֹת רוּבָּל כֶּסֶף. בְּנֵי הַבַּיִת וְהַגַּבַּאי שָׂמְחוּ מְאוֹד, וּכְבָר הֵכִינוּ רְשִׁימָה לְמִי לְשַׁלֵּם מִכֶּסֶף זֶה.
הַצַּדִּיק הוֹסִיף לְקַבֵּל אֶת הַחֲסִידִים, וּפִתְאוֹם צִוָּה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת וְיָשַׁב זְמַן-מָה בְּהִתְבּוֹדְדוּת. לְאַחַר מִכֵּן הוֹרָה לְהַכְנִיס חָסִיד שֶׁכְּבָר נִכְנַס קֹדֶם לָכֵן, וְאַחֲרֵי שֶׁזֶּה יָצָא, הוֹסִיף לְקַבֵּל אֶת הַחֲסִידִים הַנּוֹתָרִים. בְּסוֹף הַיּוֹם בָּא הַגַּבַּאי וְהִשְׁתּוֹמֵם לְגַלּוֹת שֶׁשְּׁלֹשׁ-מְאוֹת הָרוּבָּלִים אֵינָם.
סִפֵּר לוֹ הַצַּדִּיק שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו יְהוּדִי וְהִתְלוֹנֵן שֶׁזֶּה כְּשָׁנָה לֹא שִׁלֵּם שְׂכַר לִמּוּד, וְעוֹד עָלָיו לְשַׁלֵּם דְּמֵי חֲכִירָה לַפָּרִיץ, וְנוֹסַף עַל כָּךְ הוּא עוֹמֵד לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְאֵין לוֹ פְּרוּטָה לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה. "כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת כָּל אֵלֶּה, עָלָה בְּדַעֲתִי כִּי אֶפְשָׁר הַדָּבָר אֲשֶׁר זִכַּנִי ה' יִתְבָּרֵךְ לִהְיוֹת גַּבַּאי-צְדָקָה, כִּי אוֹתוֹ הַסְּכוּם הַגָּדוֹל שֶׁהוּבָא לִי הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה בְּמִצְווֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלּוּ: תַּלְמוּד-תּוֹרָה, הַצָּלַת מִשְׁפָּחָה וְהַכְנָסַת כַּלָּה. שָׁאַלְתִּי אֶת הֶחָסִיד בְּכַמָּה מִסְתַּכְּמִים חוֹבוֹתָיו וְצָרְכֵי הַכְנָסַת כַּלָּה, וְרָאִיתִי כִּי זֶה בְּדִיּוּק הַסְּכוּם שֶׁבְּיָדִי", אָמַר הַצַּדִּיק.
"כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לָתֵת אֶת שְׁלֹשׁ-מְאוֹת הָרוּבָּל לְאוֹתוֹ חָסִיד, עָלָה בְּרַעְיוֹנִי, אִם כְּדַאי לָתֵת סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה לְאִישׁ אֶחָד – הֲלוֹא בְּמָעוֹת אֵלּוּ אֶפְשָׁר לְהַחְיוֹת לְכָל הַפָּחוֹת שֵׁשׁ מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁתִּהְיֶה לָהֶן פַּרְנָסָה. בָּאתִי בִּמְבוּכָה וְלֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת... וְסָגַרְתִּי אֶת חַדְרִי לְהִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לְהַכְרִיעַ".
לְאַחַר הִתְבּוֹנְנוּת הִגִּיעַ הַצַּדִּיק לַמַּסְקָנָה שֶׁהַדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ שֶׁל הַיֵּצֶר הַטּוֹב, שֶׁכֵּן הִיא עָלְתָה בְּדַעֲתוֹ רַק לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֶחְלִיט לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף לְאוֹתוֹ נִזְקָק, וְנִרְאֶה שֶׁזּוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר הַמְּבַקֵּשׁ לְהָנִיאוֹ מִקִּיּוּם מִצְוַת צְדָקָה. "קִיַּמְתִּי אֶת עֲצַת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, קָרָאתִי לֶחָסִיד וְנָתַתִּי לוֹ אֶת שְׁלֹשׁ-מְאוֹת הָרוּבָּל".
*
אָכֵן, לֹא תָּמִיד קַל לְהַבְחִין מַהוּ הַטּוֹב וּמַהוּ הָרַע.
מֵאָז חֵטְא עֵץ הַדַּעַת וְעַד זְמַן הַגְּאֻלָּה אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ מְעֻרְבָּבִים יַחְדָּו הַטּוֹב וְהָרַע. אֵין טוֹב בְּלִי רַע וְאֵין רַע בְּלִי טוֹב.
עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִיא 'עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים' – לִבְרֹר אֶת הַטּוֹב מֵהָרַע. לְגַלּוֹת אֶת הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הָרַע, וּלְהַפְרִיד אֶת הַתְּחוּמִים בֵּינֵיהֶם, שֶׁהָרַע יִמָּצֵא בַּתְּחוּם הַמֻּגְדָּר לוֹ וְלֹא יִהְיֶה מְעֻרְבָּב עִם הַטּוֹב. עֲבוֹדָה זוֹ תַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָהּ בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁאָז יַעֲבִיר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ.
סיפורי חסידים
שֻׁתָּף לַבּוֹרֵא
כַּאֲשֶׁר נִתְמַנָּה הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ לִמְמַלֵּא-מְקוֹמוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הֵחֵל לְהַקְדִּישׁ חֵלֶק נִכָּר מִזְּמַנּוֹ לִשְׁמִיעַת מְצוּקוֹתֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים פְּשׁוּטִים, לָעוּץ לָהֶם עֵצוֹת בִּבְעָיוֹת הַיּוֹם-יוֹם וּלְהַעֲנִיק לָהּ מִבִּרְכוֹתָיו.
יוֹם אֶחָד בָּא לְבַקְּרוֹ יְדִיד נְעוּרִים, שֶׁהִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ הַגָּאוֹן מְבַזְבֵּז אֶת זְמַנּוֹ עַל בְּעָיוֹת גַּשְׁמִיּוֹת פְּעוּטוֹת שֶׁל יְהוּדִים כַּפְרִיִּים. בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחַת שְׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הִתְנַהֲגוּתוֹ.
הֵשִׁיב הַמַּגִּיד: "לִפְנֵי הַבְּרִיאָה יָשַׁב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים בְּגַן-עֵדֶן. עָסְקוּ שָׁם בְּרָזֵי תּוֹרָה וּבְעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים נִפְלָאִים. פִּתְאוֹם הֵחֵל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהִתְעַסֵּק בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. הִתְרַעֲמָה אַחַת הַנְּשָׁמוֹת: מַדּוּעַ מִתְעַסְּקִים בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים נְחוּתִים?"...
וְסִיֵּם הַמַּגִּיד: "אֲבָל זֶה רְצוֹן ה', שֶׁנִּתְעַסֵּק דַּוְקָא בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְעַל-יָדָם נְעָבְדֵהוּ".
מִצְווֹת שֶׁכָּאֵלֶּה
בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי יִצְחָק מֵוָוארְקִי, הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לָעֲשִׁירָה הַמְּפֻרְסֶמֶת מָרַת תָּמָרְ'ל. הַמְּמֻנֶּה עַל אֲחֻזּוֹתֶיהָ הָיָה יְהוּדִי חָסִיד, וְהוּא הִתְרַעֵם לֹא אַחַת עַל הַחֲסִידִים הַבָּאִים אֶל הָרַבִּי וּמַשְׁחִיתִים אֶת הַשָּׂדוֹת שֶׁהֵם עוֹבְרִים בָּהֶם.
פַּעַם נִכְנַס אֶל הָרַבִּי כֻּלּוֹ זוֹעֵם עַל כַּמָּה יְהוּדִים שֶׁעָבְרוּ בַּשָּׂדֶה וּפָגְעוּ בַּשְּׁתִילִים. תּוֹךְ כְּדֵי דְּבָרָיו קָרָא: "מִצְוָה לְהַלְקוֹתָם", כְּדֶרֶךְ הָאֲדוֹנִים שֶׁהָיוּ מַלְקִים אֶת נְתִינֵיהֶם. הָרַבִּי לֹא עָנָה דָּבָר וְהָאִישׁ הֵבִין שֶׁהוּא מַסְכִּים לָעֹנֶשׁ.
כְּשֶׁפָּנָה לָצֵאת מֵחַדְרוֹ קָרָא לוֹ הָרַבִּי וְאָמַר: "כְּשֶׁיְּהוּדִי עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, הוּא אוֹמֵר תְּחִלָּה 'לְשֵׁם יִחוּד', וְאִם הוּא חָסִיד – הוּא גַּם טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה. וּבְכֵן, לֵךְ טְבֹל בַּמִּקְוֶה, אֱמֹר 'לְשֵׁם יִחוּד' וְאַחַר כָּךְ קַיֵּם אֶת הַ'מִּצְוָה' שֶׁל הַלְקָאַת יְהוּדִי"...
הָאִישׁ הֵבִין אֶת הָעֹקֶץ, הִתְבַּיֵּשׁ וְחָזַר בּוֹ.
בכל אופן אנו נהנים כמו תמיד מהעיתון ומהמסרים החסידיים שהוא מעניק לילדים וגם למבוגרים
0
0
מאפשרים לכם לקבל
