ערב סוכות תשס"ז, מאמינים 7 מכל 10 ישראלים בקיומו של אלוקים בהגדרתו הדתית. 6 מכל 10 מאמינים בכך שהוא ברא את העולם שבו אנו חיים.

הממצאים עולים ממחקר רחב-היקף של מכון סמית ואתר האינטרנט ynet, שהתבצע בשבוע האחרון. המחקר בחן את עמדות הציבור בנושא אמונה ויהדות. הנתונים נאספו בשתי שיטות: סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת (500 איש, טעות מדגם 4.5%); ובמקביל - משאל אינטרנטי שהצגנו ב-ynet, עליו השיבו יותר מ-40 אלף גולשים במהלך הימים האחרונים.

עורך הסקר, הסטטיסטיקאי רפי סמית, מסביר: "בסקר האינטרנטי נשאלו שאלות רקע סוציו-דמוגרפיות שאפשרו לנו לשקלל את הנתונים עם נתוני הסקר הטלפוני ולהציג ממצאים המשקפים את רצון הציבור היהודי מעל לגיל 18. נלקחה בחשבון הטייה שיש במשאל האינטרנטי מבחינת מגדר, גילאים, ותת ייצוג של חרדים ועולים".

התוצאות

מה אומרות התוצאות? לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.



לגבי השאלה "מי יצר את העולם שבו אנחנו חיים?", השיבו 60% כי מדובר באלוהים, ו-40% תמכו בכוחות הטבע (קרי המפץ הגדול). 100% מהדתיים, 79% מהמסורתיים ו-29% מהחילונים אמרו שהם מאמינים כי אלוהים ברא את העולם.

לגבי ביאת המשיח, היו המשיבים מסויגים יותר. מרבית הנשאלים, 57%, הבהירו כי הם אינם מאמינים בביאת המשיח. מדובר באחוז גבוה של החילונים - 87%, יחד עם 46% מהמסורתיים וכן 2% מהדתיים.  



איך לפרש את הנתונים האלה? האם באמת שבעה מכל עשרה ישראלים הם מאמינים? לדעתו של ד"ר אשר כהן, חוקר יחסי דת ומדינה מאוניברסיטת בר-אילן, "בישראל, אנשים מגדירים את עצמם חילוניים - אבל עונים תשובות דתיות כי הגדרת החילוניות או הדתיות בישראל זוהי שאלה יותר תרבותית מאשר דתית. אין סיכוי שבעולם שהיינו מקבלים נתון כזה במדינות מערביות".

איך מיישבים את הסתירה הזו, שבין חיים חילונים ורצון למסורת? "באירופה יש ויכוח אם ללמד את תורת דארווין, ויכוח של חילונים מול דתיים", אומר כהן, "אבל פה בישראל, 60% מאמינים שאלוהים ברא את העולם. החילונים בישראל הם לא חילונים במובן המערבי של המילה... כאן, הישראלי הממוצע לא ישמור מצוות, אבל ברור לו שהיהדות זוהי גם דת אבל גם לאום. הישראלי אינו רוצה להתנתק מהלאום ולכן האלמנט היהודי בישראל הוא חזק. בפרקטיקה, אני לא רוצה שיסגרו לי חנויות בשבתות ושלא יכנסו לי למיטה או לצלחת. אבל האם אני מאמין באלוהים? בטח. אני יהודי. זה חלק מהלאומיות. האם אני מוכן שיגבילו אותי בנסיעה בשבת? בשום אופן לא. הישראלי עושה הבחנה בין מה שקרוי יהדות לבין מה שהוא צריך לשלם".

 

ועוד מתוצאות הסקר- נתון מעניין נוסף נוגע להתקרבות לדת: 39% הצהירו כי הם חשו שהתקרבו ליהדות בשנים האחרונות, לעומת רק 9% שחשו שהתרחקו. 52% הבהירו כי אין שינוי. בחלוקה לקבוצות, 23% מהחילונים הצהירו על התקרבות ליהדות לעומת 14% שהצהירו על התרחקות; בקרב המסורתיים הצהירו 35% על התקרבות ליהדות לעומת 6% שהתרחקו; ובקרב הדתיים הבהירו 78% שהם חשים קרובים יותר ליהדות לעומת רק 1% שאמרו כי התרחקו.

ובהתאם לכך, חלק נכבד מהישראלים היה רוצה להגביר את לימודי המסורת בבתי הספר: 53% אמרו כי יש צורך בהגברת לימודי המסורת, 4% קראו להפחתה, 32% אמרו שאין צורך בשינוי ו-11% השיבו "לא יודעים". הנתון המעניין הוא מקרב החילונים, שם הצהירו 32% מהנשאלים שיש להגביר את לימודי המסורת, לעומת רק 7% שאמרו שיש להפחיתם ו-42% שלא ראו צורך בשינוי.



כמה ישראלים מתייעצים עם רב מקובל או רבנית? כשליש, 32% הצהירו כי עשו זאת לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות ו-68% השיבו בשלילה. בקרב הדתיים הצהירו 69% כי התייעצו, המסורתיים 38% והחילונים - 13%.

לגבי השאלה "כיצד היית רוצה לראות את ישראל?" היתה חלוקה שווה: 26% השיבו כי היו רוצים לראות ישראל מסורתית יותר, 27% רוצים ישראל חילונית יותר, 23% רוצים ישראל דתית יותר ו-24% לא חפצים כלל בשינוי. כל אחד והגישה שלו...

מאמינים? כן; מצוות? לא כל-כך

כיצד מקיימים הישראלים את המצוות והמנהגים היהודיים? יותר ממחצית - 53%, אומרים כי הם שומרים על כשרות לעומת 36% שהשיבו בשלילה ו-11% שאמרו "לפעמים". חמישית מהחילונים, 20%, הצהירו כי הם שומרים על כשרות. לעומת זאת, רק 35% מהנשאלים אמרו כי הם שומרים שבת, בעוד ש-57% שהשיבו בשלילה ו-8% שאמרו "לפעמים". רק 6% מהחילונים השיבו כי הם שומרים שבת. רפי סמית מציין כי בקרב אלו שהצהירו כי הם שומרי כשרות, הצהירו רק כ-60% כי הם שומרים שבת. כלומר, ניתן להסיק כי ישראלים רבים, בעיקר חילונים ומסורתיים, רואים את שמירת הכשרות כמהותית יותר משמירת השבת.



בחזית הצום ביום הכיפורים, מצהירים 62% מהישראלים כי הם צמים לעומת 31% שהשיבו בשלילה ו-7% שעושים זאת לפעמים. 34% מהחילונים אומרים כי הם צמים, לעומת 88% מהמסורתיים ו-100% של הדתיים.

בהתאם לתשובות האלו, אחת המגמות הבולטות בסקר היא האחוזים שהולכים וצונחים ככל שהשאלות נעשות פחות כלליות ויותר פרקטיות. הסוציולוג ד"ר ניסים ליאון מעריך ש"הפער הזה ילך ויגדל עם השנים, כי הרבה יותר קל להאמין מאשר לקיים את המצוות". באופן פרדוכסלי, הוא קושר את הפער הזה, לתהליך החילון דווקא. "דווקא היכולת שלנו להפריד, כבני אדם, בין האמונה לבין הפרקטיקה, מתוך החלטה אישית שלנו - לזה קוראים חילון. כי בעצם מי מחליט? האדם. זהו בעצם היסוד של תהליך חילון מודרני. אמונה באלוהים אך התרחקות מהמצוות, כאשר מי שמחליט על זה, זהו האדם. האדם הוא זה שנמצא במרכז. הוא מאמין באלוהים אבל הוא זה שמחליט כיצד לעבוד אותו".

לדעתו של ד"ר ליאון, החותם החזק של יחסי דת וחברה בישראל שייך לחשיבה האורתודכסית, ובעיקר קשור לשאלה כיצד הישראלי מגדיר את עצמו: דתי, מסורתי או חילוני. לדעתו, "האורתודוכסיה היא מבנה שדרכו אנחנו חושבים מהי דת. יש ניסיונות לפרוץ את זה, ליצור הגדרות חדשות, אבל אנחנו כל הזמן טבועים באותה תבנית. לאורתודוכסיה יש אחיזה מאוד חזקה, לא רק בחיים הפרקטיים אלא באופן שבו אנחנו חושבים על דת בישראל. גם אם יהיה ויכוח של חילונים- דתיים, זהו יהיה ויכוח אורתודוכסי, כי אנחנו נבין את המושג חילוני או דתי - דרך עיניים אורתודוכסיות".