מערכת COL | יום ה' תשרי ה׳תשס״ז 27.09.2006

"עוד נגיע למספר היהודים שהיו כאן לפני המלחמה''

הרב שמואל קוט, הרב הראשון באסטוניה של אחרי המלחמה, הגיע בימים שכל מי שהתקרב בה ליהדות, נאלץ לנטוש אותה לטובת מדינה אחרת. כי באסטוניה לא ניתן היה לחיות על-פי ההלכה ■ שש שנים אחרי, באסטוניה יש מניין לצעירים, מניין למתחילים, כולל למתחזקים, תלמוד-תורה לילדים, גוף כשרות – ובעצם כמעט הכל ■  "רק מקווה טהרה, ישיבה קדושה וסמינר לבנות – עדיין אין", אומר הרב בשיחה לילית *מבט על קהילה פורחת וחדורת תקוה  לסיפור המלא (באדיבות: 'הנעשה והנשמע' שיו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה')
הרב קוט על רקע תמונות מהפעילות באסטוניה
לא מדובר בעניין של מה בכך:

לראשונה מאז המלחמה, בבירה טלין מניחים אבן פינה עבור בית-כנסת, בהשתתפות
נשיאים ונכבדים מארץ ישראל ומהעולם. הרב שמואל קוט, שחגג אותם ימים חמש שנים על אדמת אסטוניה, לא יכול היה לעמוד בהתרגשות. "לפני ששים שנה", אמר בנאומו בפני האורחים, "הנאצים ימ"ש רצחו בלוקא 2000 יהודים. והיום, מי היה מאמין, אנחנו עומדים כאן. הקהילה היהודית, גדולה ומאוחדת. הנאצים לא הצליחו במזימתם", גמר את דבריו בקול דומע והחל לשיר באידיש, והקהל אחריו בשירה חרישית. חבר בוועד בניין בית-הכנסת, מר ולדימיר ליבמן, אמר, כי ישנו דמיון מעניין בין טאלין לירושלים.

"שניהם בנויים באבן. אבן היא חזקה ונצחית", אמר ליבמן והזכיר כי לאחר השואה הקימו יהודים מאסטוניה את כפר בלום בישראל.


לילות לבנים

השעון מורה על חצות לילה. רק כעת הגיע הרב שמואל קוט לביתו באסטוניה. "אני חוזר מהתוכנית 'כוכבים'", הוא מתנצל. "כוכבים היא מסגרת לימוד שפתחנו כאן עבור הצעירים היהודים והיא ממומנת ע"י מר לב לבייב ומר אלי הורן. מדובר בכולל בן חמש שעות שבועיות. השעה הרשמית שבה אנחנו אמורים לסיים היא שמונה וחצי בערב.

אתה שואל למה אני מגיע רק עכשיו?

תשמע, זה כל-כך מרגש. הם לא מפסיקים להתעניין. שואלים ושואלים, ואני כאן כדי לענות להם. ככל שהם מתקרבים, הם יותר ויותר מתעניינים"...

"ברוך השם, יש לנו כאן מניין כל יום, שחרית ומעריב", אומר הרב קוט. וכשהוא מדבר על מנין. – לו זה כבר נראה ברור מאליו – מדובר על כמה מניינים. הרב קוט הנהיג כמה רמות של מניינים. "יש מניין למתחילים", הוא מסביר. "לאלו המתקשים לקרוא את השפה באופן שוטף. יש מניין לצעירים. ויש את המניין הרגיל עבור הותיקים יותר". אבל לא בכך מסתיימת הפעילות היהודית. לאחרונה הוקמה באסטוניה מערכת כשרות בלעדית, ובמקום פועל גם בית-ספר יהודי, "אבל גולת הכותרת", אומר קוט ועיניו זוהרות, "הוא הבניין שאנחנו בונים כרגע".

ואכן, במרכז העיר, הבנייה בעיצומה. מדובר בקמפוס ענק, כאשר על-פי התכנון יכלול, לפני הכל, מקווה טהרה. בנוסף, יפעל במקום מרכז לחינוך יהודי שיכלול בית-ספר יהודי, תלמוד-תורה, לימודי השלמה ביהדות בשעות הערב, וכן מוזיאון יהודי ומסעדה איכותית כשרה. הכל נבנה בסיועם של כמה וכמה נדיבי עם, בהם, ג'ורג' רוהר, ובעיקר אלכסנדר ברונשטיין, תושב מוסקבה, אשר בנפשו הדבר לפעול להחייאת הקהילה היהודית כאן, כיוון שהוריו נמנים על יהודי אסטוניה. עזרה חשובה לקהילה היהודית מושיטה קרן "אור אבנר".

באסטוניה של היום, לא קשה להבחין, פועלת רוח היצירה היהודית שעות נוספות. את שפע הרעיונות קשה לספור. ועל הכל, ללא יוצא מן הכלל, מנצח הרב . שמואל קוט, רב צעיר, עוד לא בן 30 מ מה עושה כיום מי שמבקש לטבול במקווה?

אנחנו שואלים את הרב. "היום צריכים לנסוע 350 ק"מ, למקווה בריגה, בירת לטביה. זה בהחלט לא פשוט". אבל באסטוניה, למרות ההתפתחות היהודית המאפיינת אותה, זהו לא הקושי היחידי. "כאן, אפילו לשמור שבת, לפעמים זה ממש עניין של מסירות נפש", אומר הרב קוט. "אסטוניה היא מדינה צפונית. הלילות כאן ארוכים. מדי קיץ יש לנו 6 שבתות שנופלות על הלילות הלבנים. באותן שבתות, השבת יוצאת אחרי אחת בלילה. ולמרות זאת, יש קבוצה גדולה של אנשים שמוגדרים שומרי מסורת, ששומרים את השבת מתחילתה ועד סופה". 5,000 יהודים מצאו את מותם הטראגי כשאנחנו מבקשים לשמוע מהרב קוט על ההיסטוריה היהודית של אסטוניה, אנחנו מגלים בקיאות מפתיעה.

על-פי רישום המסמכים בארכיון המקומי, הוא אומר, באסטוניה קיימת היסטוריה יהודית בת 400 שנה. היהודים הראשונים לפני כ 200- שנה היו חיילי הצאר ובני משפחותיהם.

תחילתה של ההתפתחות הדרמטית נרשמה לפני כ 120- שנה, כאשר הקהילה היהודית בטאלין מנתה 700 יהודים. זו היתה קהילה פעילה, וחבריה דאגו לבנות במרכז העיר בית-כנסת רחב-ידיים בו היו 1,000 מקומות ישיבה – מספר גדול יותר ממספר היהודים שהתגוררו באסטוניה אז. חלפו השנים, וצר נהיה המקום בבית-הכנסת.

תוך פחות מיובל שנים מנתה הקהילה היהודית הגדולה בטאלין, בירת אסטוניה, כחמשת אלפים נפש. בנוסף, היו קיימות קהילות יהודיות קטנות יותר. בעיר טארטו, למשל, כיהן כרב בעל מחבר- ספר 'חושב מחשבות', הרב קלונימוס קרופמן. תחתיו פעלה קהילה חיה ותוססת. לעומתן בליטא ובלטביה, הסמוכות לאסטוניה, היו קהילות יהודיות גדולות. ואז הם נכנסו. הם - הצוררים ימ"ש. לא חלפו אלא ימים אחדים מאז חדרו לאסטוניה, והנאצים מכריזים כי אין במדינה עוד יהודים. כך, הרגו יהודי אחר יהודי, ואבד חמשת אלפים נפש.

"זו אחת המדינות היחידות שבה לא השאירו אפילו יהודי אחד", אומר קוט. גם בית-הכנסת הגדול בטאלין, שהיה כאמור סמל היהדות במקום, הופצץ על-ידי חיל האוויר הגרמני, ואם לא די בכך, באזור הוקמו מחנות עבודה לשם הובלו יהודים. המפורסם שבהם, כונה בפי כל מחנה 'קלוגה'. מתעוררים לתחיה משך שנים רבות, קולה של יהדות לא נשמע באסטוניה. רק עם תום מלחמת העולם השנייה החלו יהודים לשוב לאסטוניה. והם ראו את השממה היהודית. לא נותר אפילו בית-כנסת אחד לרפואה.

"זו היתה קהילה ללא רב, ללא שוחט", אומר הרב קוט. "שלא לדבר על מוסדות. הם התפללו בבתי-כנסת זמניים, רובם שכנו במבנים עשויים עץ. "אחרי המהפכה בשנת תשנ"א, שבה קיבלו עצמאות מחודשת, הקהילה היהודית באסטוניה התחילה להתפתח מחדש", מספר הרב קוט. "היהודים עשו זאת מרצונם, ללא סמכות רבנית". בחנוכה תשס"א נראה ניצוצו הראשון של המפנה החיובי. מרכז הקהילה היהודית השתכן במבנה חדש במרכז העיר (שאינו מתקרב, כמובן, למבנה המתפתח שבנייתו בעיצומה). במבנה נפתח מרכז קהילתי ובית- ספר יהודי, והקומה השנייה יועדה לבית תפילה.


לפני שש שנים, הקהילה היהודית החליטה: אנחנו זקוקים לרב. הם פנו לחב"ד ולארגונים יהודיים נוספים בבקשה שישלחו אליהם רב. באותה תקופה, האברך הצעיר הרב שמואל קוט, עוד לא בן 25 , מסיים את לימודי ההסמכה לרבנות אצל הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א חתן פוסק הדור הרב שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל, וכבר מציעים לו לבוא לכהן ברבנות באסטוניה.

"קפצתי על המציאה", הוא אומר. "אבל זה לא היה פשוט. הייתי שם הרב הראשון אחרי המלחמה, והבורות שם 'חגגה' בכל הנוגע ליהדות. יש כאלו שלא יודעים – אז מלמדים אותם. הבעיה הקשה היתה עם אלו שחושבים שהם יודעים יהדות, אבל הם הפגינו בורות מדהימה". בראש השנה הראשון של הרב קוט על אדמת אסטוניה, התפללו עמו בבית-הכנסת חמשה עשר איש. "היתה בעיה", הוא מסביר. "היו חבר'ה שהתחילו להתקרב ומאד שמחתי. אבל כל מי שקצת התקרב, עזב לארץ ישראל. כי לא היו כאן תנאים נוחים ומתאימים לשומרי מסורת".

דרוש זוג נוסף

מי שיראה כיום את התנופה היהודית באסטוניה, את מאתיים הילדים בבית-הספר היהודי או את חובשי ספסלי בתי-המדרש, יתקשה להאמין שלפני שש שנים – בסך-הכול שש שנים – המצב היה כה גרוע ומייאש. "היום יש לנו כאן 3500 יהודים", אומר קוט, "ביניהם קבוצה מכובדת של יהודים שומרי תומ"צ. זו אחת מהקהילות היהודיות היחידות באירופה שמספר היהודים בה מתקרב לזה שהיה לפני המלחמה", הוא אומר בתחושת סיפוק. "אבל אל דאגה, אנחנו עוד
נגיע למספר הזה".

איך מסתדרים מבחינה כלכלית?

"תראה, אסטוניה היא מדינה שמתפתחת מאד יפה, בעיקר תעשיית ההיי-טק בה, ואל תשכח שהיא גם חברה באיחוד האירופי. גם ליהודים כאן יש תנאים סוציאליים טובים, מסתדרים עם קצבאות ילדים, לכן אין היום, ברוך השם, הגירה שלילית".

הנכם באמת סבורים שאין סיבה לאסטונים לעשות עלייה לארץ הקודש?

"כתוב שאווירא דארץ ישראל מחכים, מה גם שעדיין קשה לי להגיד שיש כאן אווירה של קהילה תורנית, אבל ב"ה לא מפסיקים לרגע להתפתח, להתקדם, וזה העיקר. יש כאן קבוצות של חוזרים בתשובה, קבוצות של חרדים המקפידים קלה כבחמורה. הכל בכל מכל כל".

מה השאיפה שלכם?

"השאיפה שלנו מתגשמת בכל רגע ורגע. גם כשיש לנו קשיים, כל פעם אני מקבל אור של תקווה כשאני רואה את הגרעין היהודי החזק, אלו השומרים כיום קלה כבחמורה, ואת שלבי ההתקרבות של יהודי אסטוניה.

אתם מציירים תמונה מאד אופטימית. מה, בכל זאת, חסר בקהילה היהודית באסטוניה?

(מהרהר): "חסר לנו כאן ישיבה קדושה, חסר גם סמינר תיכון לבנות. הבעיה שלנו" הוא מסביר, "היא עם הגיל הבוגר, גילאי האמצע. הם לא כאן ולא שם. מצד אחד, הם לא טעמו בילדותם את טעם היהדות. מצד שני, כעת הם עסוקים בקיום היומיומי, כך שחסר להם את הרגש היהודי. אבל אני חושב", הוא אומר, "שנוכל להגיע גם אליהם בעז"ה כשיבואו לכאן זוג חרדי נוסף שייתן חיזוק פיזי, אנו עמלים על הנקודה הזו".
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
שמוליק וכל משפחת קוט...
ה' תשרי ה׳תשס״ז
אתם גדולים! תמשיכו ככה, לעשות קידוש ה. ולהמשיך בשליחות הקדושה שנשלחתם אליה.

בן דודכם.
2.
ל-1
ה' תשרי ה׳תשס״ז
"תמשיכו ככה, לעשות קידוש ה"
מה אתה איזה גרוזיני? לא יודע לכתוב? תכתוב: תמשיכו לקדש שם שמיים!
3.
מעניין???
ה' תשרי ה׳תשס״ז
למה לא מוזכר שהוא שליח הרבי? ושנסע בשליחות.
4.
שמוליק אתה גדול..
ה' תשרי ה׳תשס״ז
כל הכבוד לך על הפעילות שאתה עושה, יהי רוצן שתהיה לך שנה טובה ומתוקה והצלחה בכל אשר תלך.

מחברך י.מ. ביתר עילת
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.