"אני דווקא חושב שהפעם חזרתי לשורשים"
קו עיתונות דתית
"זייט'ס מצליח, ברענגט'ס משיח"
(במעשיך תצליח ותביא את המשיח, שיר מס. 1)
"בוא ונניח לרגע לתכולת האלבום החדש", אני מנסה להרגיע את אבריימ'ל פריד. "על דבר אחד אין חולקים: העיתוי בו יוצא הדיסק שלך לחנויות – סמוך ונראה לימים הנוראים – מושלם. פשוט מושלם. אתה מצליח להמחיש לשומעי לקחך עד כמה קרוב היכל הנגינה להיכל התשובה". פריד מחייך.
וכשענק הזמר החסידי ר' אברהם פריד מחייך, זה באמת לא עניין של מה בכך.
דקות קודם לכן, על הבמה המפוארת, עם מיטב הנגנים והזיקוקים, פריד התמסר לשירים שלו כמו היו ילדיו. מקצוען, זאת המילה. כה מקצוען, עד שלרגעים אחדים, כאשר הוא מרשה לעצמו לנקוט בצעד אנושי – לברך 'שהכל' ולשתות מים, או אפילו לחייך – הדבר נראה אבסורדי. בלתי אפשרי, אפילו.
תגיד, למה לא שרת בהופעה שירים מהאלבום החדש, מלבד "זייט'ס מצליח"?
"תראה, בסך-הכול עבר שבוע מאז יצא הדיסק. עדיין לא כולם מכירים, אז אין תקשורת עם הקהל. ובהופעה, חוסר תקשורת עם הקהל הוא הדבר הגרוע ביותר".
בכל שיר יש רוח הקודש
זוהי שעת לילה אחר חצות, שעה שבה כבר התחילו באמירת הסליחות בכמה מבתי-הכנסת של תל-אביב. אבל לא רק בהם. לפני דקות אחדות, באודיטוריום בית החייל ברחוב פנקס, אפילו הנגנים גלויי-השיער הזילו דמעה כששמעו את פריד זועק ממעמקי ליבו: "מכניסי רחמים, הכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות".
שתים-עשרה דקות מתרועת הסיום של האירוע. אנחנו מתיישבים בחדרון צר, מאחורי קלעי האודיטוריום. אבריימ'ל (אברהם פריד, בשבילכם) נשען לאחור, מיטיב את זקנו, מסדר את משקפיו ומבקש לנוח, לנגב את אגלי הזיעה שהצטברו אצלו. "החום כאן", הוא מתרפק, "מזכיר לי את ההופעות בגוש-קטיף".
אבל כאן המקום להודות, שהשתדלנו מה שפחות לרחם על האיש. אנחנו מתעקשים בשם קוראינו הנאמנים, הסברנו לו, להרים "לחיים" עם פריד לרגל צאת אלבומו החדש, "בין כך ובין כך", שעות אחדות בטרם ימריא על מטוס בחזרה לקראון-הייט'ס.
שבוע אחרי שהדיסק בחנויות, פריד בלחץ. "נו", הוא שואל. "תגיד לי אתה, איך הדיסק?".
הרבי זצ"ל היה אומר על 'ומקרבן לתורה' (אבות): מה-זה ומקרבן לתורה? אהרן הכהן לא קירב את התורה לעם, אלא קירב את העם לתורה. אם נקרב את העם לתורה, את המוזיקה לעם, לא יהיו גבולות. אני גם לא מאמין שזה אפשרי, להוריד את התורה לעם"
דיסק נפלא, כמובן. אבל התחושה היא, אני אומר לו, שמדיסק לדיסק אתה מרשה לעצמך יותר ויותר. יותר cool. יש כאן שיר ערבי, קטע בצרפתית, חזנות, השיר "נו נו נו" – ומה לא. פעם, כשדיסק יצא מבית היצירה של פריד ידע הקהל, כמו כתוב בחוזה בינך לבין המאזינים, שיהיו עשרה שירים חסידיים קלאסיים, להיטי חתונות. פתאום, אתה מקבע את עצמך כזמר ששיריו מעלים את מפלס מצב הרוח. שירי גימיקים. תם עידן?
"מה, אתה רוצה לשמוע עוד פעם 'עוד יישמע?'" צוחק פריד. "הפעם, במפורש, חיפשתי חידושים. בעיקר טקסטים חדשים, אבל גם מוזיקה אחרת. יש, אגב, שני שירים חסידיים קלאסיים, השיר הפותח את האלבום והשיר הסוגר.
"אני חושב דווקא שהפעם חזרתי לשורשים", אומר פריד. "התרחקתי מה-cool בשירים עצמם. מה כן עשיתי? הוספתי 'קונצים', הכנסתי 'שטיקים' בתוך השירים. כי אני אומר: האווירה הכללית חשובה. אם בסוף יש שטיק? נו. אני לא חושב שזה פשע, בעיקר לא כאשר זה מה שהקהל אוהב".
יובל סטופל, אחד ממעבדי התקליט, מבקש להטעים עם ווארט רלוונטי, שזכויות היוצרים שלו שמורות לפריד. "אנחנו אומרים בסליחות: 'אל תשליכנו מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממני'", הוא אומר. "אבריימ'ל מאד פתוח בראש, אבל תמיד מתפלל, שלמרות השטיקים, את 'רוח קודשו של השיר' אל תיקח ממנו".
אני חושב עליכם, באמת
"זה מה שהקהל אוהב", אמר פריד לפני דקותיים. זאת אמירה לא פשוטה, אני אומר לו ושואל: הקהל קובע את הרף או שפריד קובע אותו?
"תראה, אנשים חיכו כל-כך הרבה זמן לתקליט. מגיע להם שנישמע לרצונות שלהם, למה שהם אוהבים".
פריד, מסתבר, לא רק שר אני חושב עליכם. הוא באמת חושב עליכם. והנה עוד הוכחה: "הקליפ שצירפתי לשיר באנגלית, 'אבא אל תבכה', זה משהו חדש. עד היום לא עשיתי קליפים. מה יום מיומיים, תשאלו? התשובה היא, שזה בונוס לקהל הנאמן שחיכה לדיסק בסבלנות".
ואם פריד עצמו מעלה את הנושא הטעון כל-כך, ההמתנה המיוחלת לאלבום, מי אנחנו שנתעלם מהנושא שאנחנו כה אוהבים לדבר בו. "שנה. שנתיים. שלוש. ארבע. כמעט חמש. חמש שנים", סופרים ביחד כל נוכחי החדר – אנשי "במה כהלכה" – סטופל, אלי יזרלביץ' ודני קייזלר, עורך רשת השבועונים, וכותב השורות. חמש שנים מאז יצא "יחיד ורבים".
"חשוב לי להגיד שלא עבדתי על הדיסק הזה 5 שנים", אומר פריד. "אל תשכח שבין לבין הוצאנו את הדיסק החב"די 'אבינו מלכנו', וגם שני סינגלים, 'עלה קטן' ו'אני חושב עליכם'. בוא נגיד שהתחלתי לעבוד על 'בין כך ובין כך' לפני שנתיים. וישתבח שמו. כל התגובות שאני מקבל מסתיימות באותן מילים: היה שווה לחכות".
לא השתמשת בנוסחאות ובמקצבים המקובלים להנפקת להיט. כמה מבין השירים שלך הם שירים שלצלילם יקפצו בחתונות בעולם הישיבות?
הלילה, מסתבר, פריד בא לכאן כדי לנפץ מיתוסים. "מי אמר שחתונה היא האינדיקציה הנכונה לדעת אם שיר הוא שלאגר או לא שלאגר? זה לא מחייב. מבחינתי, גם אם אנשים שומעים סי-די מתחילתו ועד סופו, זו הצלחה, זה שלאגר".
ובכל-זאת, אתה יכול להצביע על שירים מסוימים באלבום, שעתידם להפוך לשלאגרים יותר מאחרים?
"אני מאמין ששני השירים החסידיים-הקלאסיים, זה הפותח את הדיסק וזה הסוגר אותו, כמו גם 'כל העוסק' של ר' הלל פלאי, ייכנסו ל'פלייליסט' של החתונות. בחתונות בניו-יורק", הוא נזכר, "'שתדע' כבר נחשב להיט".
בפעם הבאה, אולי
כך או כך, מתוך שלוש-עשרה הרצועות של "בין כך ובין כך", במקום הלחן של חמישה שירים מופיע השם "אברהם פריד". "בהחלט, אני יותר חושש מהתגובות על שיר שאני הלחנתי", מודה פריד. "כי בשיר כזה, אני אמור להיות גם זמר טוב וגם מלחין טוב".
יש בו חידוש, בדיסק הזה, לא רק במה שבתוכו, אלא גם בקנקן ובכל מה שסביבו. אברהם פריד, זמר עם יוקרה, שהתרחק עד כה מהזדהות עם מותגים מסחריים כאלה ואחרים, מופיע על לוחות המודעות בשיתוף-פעולה עם רשת המזון "שפע שוק". "בין כך ובין כך" מופץ בסניפיה תמורת 34.90 שקלים. מה נשתנה? אנחנו שואלים את אנשי 'במה כהלכה', שעסקו בהפקת הדיסק.
סטופל: "התשובה מתומצתת לשתי מילים: המלחמה בזיופים. אבריימל' לא יודע כן שפע שוק, לא שפע שוק. הסבירו לו את הרעיון, שהיום, כשאנשים עושים חשבון על כל שקל, יש ציבור גדול שרוצה לקנות ולשמוע, אבל לא יכול להרשות לעצמו מבחינה כלכלית, אז הוא נאלץ לצרוב.
ואם פריד עצמו מעלה את הנושא הטעון כל-כך, ההמתנה המיוחלת לאלבום, מי אנחנו שנתעלם מהנושא שאנחנו כה אוהבים לדבר בו. "שנה. שנתיים. שלוש. ארבע. כמעט חמש. חמש שנים", סופרים ביחד כל נוכחי החדר. "חשוב לי להגיד שלא עבדתי על הדיסק הזה 5 שנים", אומר פריד
"גם בדקנו את זה לאחר מעשה. ראינו את רוכשי התקליטים ב'שפע שוק', רובם ככולם אלו אנשים שלא היו קונים את זה בחנות תקליטים רגילה תמורת 70 שקל. מאותה סיבה גם הוצאנו קלטות, למרות שזה מיושן".
וההפצה, אני רואה, של "גרינטק".
"אנחנו עובדים עם כולם. עבדנו לא פעם עם 'גל פז', עברנו עם 'נועם הפקות'. הפעם אנחנו עם גרינטק, אבל זה לא סותר. תוכל לראות את הדיסק נמכר בקדמת ארון התקליטים של גל פז".
חוזרים לאבריימ'ל.
בצוות המעבדים שלך הפעם מופיעים: יובל סטופל, משה לאופר, אלי לישינסקי, אברמי ג. ורובי בנט. מונה רוזנבלום גם מופיע ברשימה, לראשונה, אבל בסעיף ה'קולות'.
"אני אוהב לשלב הרבה מעבדים בדיסק אחד. כל מעבד זה צבע אחר לתקליט. אחרי שהקלטתי את 'מוריה' בדיסק של מונה, אמרתי לעצמי: 'אבריימ'ל, בפעם הבאה הוא יעשה לך קולות'".
הוא לא מפורסם יותר כמעבד מוזיקלי?
"למה לא, אולי בפעם הבאה".
אני אוהב חזנות
כשעוברים עם אברהם פריד שיר אחר שיר, בעיקר בשעה שעטיפה אחת של התקליט עוברת מיד ליד, הוא שופע מתמיד. פיו מפיק מטעמים חסידיים, ולרגעים נדמה לך כי אתה נטוע היטב אצל שולחן השבת בביתו של מגיד ירושלמי בעל שם ותהילה.
השיר הפותח, "מצליח משיח", נולד מאמרה השגורה על פיו של חברו של פריד, שניאור-זלמן בוימגרטן. "הוא נוהג לומר לכל אדם שפוגש אותו: 'זייט'ס מצליח און ברענגט'ס משיח' (בעברית: במעשיך תצליח ותביא את המשיח).
"אנחנו, שניאור-זלמן ואני, חברי ילדות. שמעתי את זה ממנו מאות פעמים וחשבתי שזה פתגם שמתאים לשיר. הוספתי על המילים הללו את ברכת משה רבנו: 'יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם'. זה שיר שכולו ברכה. אנחנו הרי כל רגע חושבים על משיח, והנה, בכמה מילים, כל רצוננו ומאוויינו".
את מרבית הטקסטים, אפילו של לחנים שאינם שלו, בוחר פריד בעצמו. הטקסטים חשובים לו יותר מכל, כאמור. "אפילו וויתרתי על שירים מסוימים כשלא הסתדרתי עם הטקסט", הוא מגלה.
ואכן, מאחורי כל שיר – מסר. המתכון, בדרך-כלל, קבוע. הוא יושב ולומד – מקרא, גמרא, חסידות או רמב"ם – ולפתע מושכות את ליבו מילים כאלו ואחרות. הוא מתיישב מול הפסנתר, כותב לחן, ואם לא יוצא כזה הוא מעביר את המילים למלחין אחר (לרוב, אם תשימו לב, מדובר בחברו הקרוב יוסי גרין) – וה"א לך הלהיט הבא.
כך "ביישנים", השיר בעל המקצב הערבי, מבוסס על גמרא ביבמות, בה כתוב שלעם ישראל שלושה סימנים: ביישנים, רחמנים וגומלי-חסדים. "את הקטע הזה", הוא מספר, "מצאתי במהלך הלימוד של ג' הפרקים ברמב"ם היומי. המילים מאוד מצאו חן בעיניי ואמרתי ליוסי שיש פה חומר טוב וכך יצא לנו שיר מזרחי נהדר".
"לפני כמה חודשים", מסביר פריד את 'מנורה'. "למדתי מאמר של הרבי (מיליובאוויטש זצ"ל) 'כי בא אורך'. במאמר מובא המדרש: 'אמרו ישראל לפני הקב"ה, עשינו לך מנורה בימי משה וכבתה, בימי שלמה וכבתה. מכאן ואילך אין אנו ממתינים אלא לאורך'. עם מילים כאלה חזקות, אמרתי, חייבים לעשות משהו. התיישבתי על-יד הפסנתר בביתי, ויצא לחן. בלחן ביקשתי גם לרצות כמה אנשים שאמרו לי: איפה פריד של פעם, עם הטונים הגבוהים? ברוך-השם יצא שיר עם סולם גבוה.
"גם 'בין כך ובין כך', שיר הנושא, נולד בשעת לימוד מאמר חסידות, בו מובאת המחלוקת בנוגע להחלפת בני-ישראל באומה אחרת. אחת הדעות אומרת שיהודי, בין אם חטא ובין לאו, 'בין כך ובין כך בני הם'. "ועל-זה אני הוספתי מפסוקי תנ"ך: 'אהבתי אתכם אמר השם' ומפסוק נוסף 'בנים אתם להשם'.
"החידוש בשיר הזה הוא העיבוד והסטייל המזרחי-ערבי. אני שר את הפזמון ב-4 שפות: לשון-הקודש (המקור), אנגלית, אידיש וצרפתית, כדי להסביר שמכל הארצות והסוגים, יהודים הם בניו של הקב"ה שאוהב אותנו. בחרתי בו כשיר הנושא, כי הוא השיר הקליט ביותר".
"מילות השיר 'אל תירא' הן מתוך הרש"י, שבשעה שעם-ישראל יצא למלחמה משה אמר להם: הם באים בניצחונו של בשר ודם ואנו באים בניצחונו של מקום. אני הרגשתי שאני מתחבר מאוד למילים האלה, בפרט לאור המלחמה בצפון והמצב הקשה ששרר בארץ-הקודש".
אומרים שאני בעל רגש
"איך ידעתי ש'אבא אל תבכה' הוא שיר מוצלח ומרגש?" שואל פריד את עצמו. "כששרתי את זה לראשונה אצלנו בבית, הילדים שלי בכו יחד איתי.
"תמיד דיברו אליי דמעות", הוא מסביר את פשר השיר. "אומרים שאני בעל רגש. אנחנו רגילים לכתוב ולשיר ולדבר ש'אנחנו סובלים בגלות', ובעצם שוכחים שגם אבינו שבשמים נמצא איתנו בגלות ובוכה איתנו. ראיתי את הגמרא בברכות שכשהקב"ה יושב ורואה את בניו ששרויים בצער, הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. כשקראתי את המילים האלה, אמרתי לעצמי: אם נחשוב לרגע על המשמעות, שאנו רואים את אבא שלנו בוכה, אנחנו הרי נקרע מבפנים. זה הרי דבר הכי גרוע שניתן לחזות. זה כאב בלתי ניתן לתיאור.
"אני כביכול מדבר אל הקב"ה בשיר ואומר: אבא, כואב לי לראות אותך בוכה וסובל. והפזמון: אבא, יש לי רעיון: הרי אתה בראת דמעות, אז יש לך ברירה – 'ומחה השם דמעה מעל כל פנים'. אבא, אל תבכה.
"כשהלחנתי את השיר הזה, שמתי את תמונתו של אבי ע"ה מול עיניי וחשבתי על המהות".
וכאן אנחנו מגיעים לעניין המשפחתי. תמיד אמרו עליך שאתה מקפיד לא מערב משפחה בענייני העבודה ופתאום אביך ובנך נוטלים חלק בקליפ, ואם לא די בכך, אחיינך, בן ציון מרקוס, משתתף בקולות.
"אתה צודק. אני לא אוהב לערב דברים אישיים במוזיקה שלי. אבל הקליפ, כל כולו היה מבוסס על הקשר בין אב לבן. בצילומים ליד הפסנתר חשתי צורך לצלם גם את התמונה של אבי ז"ל שעומדת תמיד במדף מעל הפסנתר. כך, יכולתי יותר להתחבר וגם שהדבר היה לי כנחמה אישית – ומחה השם דמעה.
"לגבי הילד שלי, הקליפ כבר היה מוכן, היה חסר לי שיא לסיום. הלכנו לצלם גשר מיוחד. אמרתי: לא מספיק. עדיין היה חסר משהו. ואז אמרתי: נצלם את הילד מגיע לאבא שלו. קראתי לבתי שתצלם עם המצלמה הביתית והקליפ הגיע לידי שלמות".
למה לא הקלטת את ' אבא, אל תבכה' בעברית, לטובת תושבי ארץ-הקודש שהאנגלית אינה שגורה על לשונם?
"אולי בפעם הבאה"...
"מלכא דעלמא"- שיר שנפתח בקטע חזנות. אתה משמש כחזן בימים הנוראים?
"לא, בחגים אני בחופש... אבל אין זה סוד. מאז ומתמיד אני אוהב חזנות. כשיש לי הופעה ובאותו ערב יש בקראון-הייט'ס קונצרט חזנות ואני מפספס – אני יכול להיכנס לדיכאון.
"אחרי שמסתיים השיר של 'אבא אל תבכה', חשתי צורך להתחיל עם משהו שונה. פוזה של קונצרט.
בשיר הזה, עשיתי דבר שלא עשיתי מעודי: לקחתי מקהלה של 10 חזנים והם ליוו אותי בשיר. הייחודיות של השיר זה גם הקצב המיוחד והעיבוד: כלייזמר.
"עכשיו אני יכול לספר לך שהיה המשך לקטע החזנות וברגע האחרון הורדתי אותו. פחדתי שזה מוגזם, שהציבור לא יאהב"?
אני חושב אחרת. כי מצד שני, היית יכול 'להרוויח' את קהל שוחרי החזנות. מי שלא מתחבר לזה, פשוט היה מעביר לשיר הבא. אבריימ'ל, 13 שירים. יש מספיק לכולם.
"אתה צודק", מתוודה פריד שוב, "הייתי צריך להכניס".
גם זה, לכו תדעו, אולי בפעם הבאה.
כיף לשמוע את המילה שתטע
את העטיפה, בה נראה כביש בעל שני נתיבים, בחר פריד מסיבה מקורית: זהו כביש הגלות, הוא אומר. נוסעים על הכביש הזה אלפי שנים. ותמיד צריך לזכור שלא משנה באיזה כיוון אתה הולך – בין כך ובין כך בניי הם.
המילים של "לא אבוא" הובאו כי "תמיד מחפשים חידוש על ירושלים", לדברי פריד. "מצאתי את המילים בגמרא בתענית ושלחתי ליוסי".
מה פשר "שתטע"?
"אליעזר קאליש, מלחין צעיר חסיד בעלזא, השמיע לי את הלחן שלו עם המילים 'שתטע בליבנו אהבתך ויראתך' והמילה 'שתטע' הייתה מעניינת לביטוי. ברוך השם יצא לנו עיבוד מעניין ומאוד כיף לשמוע את המילה שתטע".
"גאט פון אברהם", שיר ביידיש
"בסיום הופעה שקיימתי לפני שנתיים במלבורן, אוסטרליה, השמיע לי חבר מקומי שיר שהלחינה רעייתו, נסי ניאזוף שמה. מיד קלטתי ש'אלוקי אברהם' הוא יצירה ממדרגה ראשונה.
"את המילים של השיר, נוהגים הרבה יהודים לומר אותם במוצאי-שבת, לפני הבדלה. זה מקובל מרבי לוי-יצחק מברדיצ'וב זצ"ל כסגולה להצלחה. אומנם זה שיר קצת ארוך, אבל מדובר ביצירה מיוחדת, בה יש מקצבים מאוד מרגשים. לפני השיר, אני מספר בקולי שהברדיצ'ובר אמר שמי שאומר זה סגולה להצלחה".
עוד חידוש? הקריין אברהם פריד?
(צוחק): "אני אגיד לך את האמת. היה חשוב לי שהשם של הברדיצ'ובר יופיע באלבום הזה, ולא רק בעטיפה".
הלאה. "נו נו נו".
"כל החיים, אנשים אומרים אחד לשני 'נו'. נו נו, מה אתה מדבר באמצע התפילה?! נו, מתי ייצא האלבום שלך? לא היה יום במהלך חמש השנים האחרונות, שבו לא שאלו אותי נו, מה עם הדיסק. אמרתי לעצמי: אולי נגיד 'נו' לקב"ה כאומרים: 'נו, מה עם המשיח?' ה'נו' גם התחבר לי עם הסוף של קוממיות לארצנו. נו".
ואיך אפשר בלי לחן של הרב הלל פלאי, "כל העוסק"
"בשיר הזה כמעט ולא התערבתי. קיבלתי מהלל לחן מקסים וערב מאוד על המילים: 'כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבן אומות העולם'. הלחן, כמו שהלל יודע לעשות. שיר קומזיץ' טהור".
שיר ערבי כבר היה לנו, והנה ניגודיות של 360 מעלות. את השיר האחרון, "בזו השעה", אתה שר בהברה חסידית-יידית טהורה.
"כך שרנו בבית הוריי זמירות שבת. במבטא חסידי, כמו פויילישער'ס", ופריד מתחיל לפזם בנוסטלגיה, בהופעה פרטית בעבורנו: "כל מקדייש שביעי..."
נו, אבריימ'ל, מה הלאה?
"אחת המתנות בהן חנן אותי הקב"ה הוא הקשר עם 'במה כהלכה'", אומר פריד וההתרגשות ניכרת בקולו. סטופל ממהר לקרוא לשותפיו החביבים, יזרלביץ' ודני קייזלר, שפרשו לעסקיהם בחדר הסמוך, שיאזינו למחמאות ויסמיקו. "סטופל, יזרלביץ' וקייזלר, הם לא רק אנשי מקצוע. הם מהווים בעבורי, כל אחד ואחד, יועצים וידידים טובים שחושבים עליי ורוצים טובתי. העיבורים של סטופל מעידים בעד עצמם. אתה שומע את ה'נשמה' שלו בכל עיבוד אצלי".
פריד מציע לי לשים לב לדבר מה מעניין. "עד היום הייתי מכניס בכל דיסק שיר קצבי, שיר שקט, שיר קצבי ושיר שקט, וכן הלאה על זה הסדר. היום אני מרגיש שלאנשים אין כוח לשמוע שיר כאסח ואז שיר שקט וחוזר חלילה, אז שמתי שניים כאסח ואחד שקט וחוזר חלילה.
"בגדול, אני גאה במוצר המוגמר", מסכם פריד במשפט את התקליט החדש. "יש שירים חסידיים, יש מסר טוב. הבאתי חידושים, היה חשוב לי למצוא בעיקר טקסטים חדשים. אבל אני חושב שזה בכלל לא דיסק מודרני".
או אז, אבריימ'ל שופך את ליבו. "התחושה שלי היא", הוא אומר, "שאני עומד כעת על פרשת דרכים מוזיקלית. אני שואל את עצמי: מה הקהל רוצה לשמוע? הקהל מתבגר. מצד שני, יש גם את הצעירים ש'תניא' ו'אדרבה' כבד עליהם, וחזנות, בכלל לא בא בחשבון... לכן אני משתדל לשלב", חושף פריד את סוד ההצלחה. "מצד שני, יש קווים אדומים שאני לא חוצה. לעולם אני לא אשתמש בדאנס. כחסיד, זה נגד כל מה שאני רוצה להביא לקהל".
אנחנו עוברים, כמה לא מפתיע, לדיון קצר בנושא הלעוס כל-כך, דאנס ומוזיקה חסידית – האם ולמה. פריד מפרט: "מקצבים כמו דאנס, רגאיי, ראפ וטכנו הם מקצבים שאין בהם אפילו שיריים יהודיים. גורנישט. אפילו אם תלביש עליהם מילים מהזוהר הקדוש, לא יעזור לך. אין בהם אפילו שיריים יהודיים".
המצטדקים יאמרו לך שרק מקצבים פרובוקטיביים כמו אלו יכולים לקרב יהודים מסוימים, בעיקר צעירים, לתרבות היהודית.
אבריימ'ל משיב אש בווארט חזק. "הרבי מליובאוויטש זצ"ל היה אומר על 'ומקרבן לתורה' (אבות): מה-זה ומקרבן לתורה? אהרן הכהן לא קירב את התורה לעם, אלא קירב את העם לתורה. אם נקרב את העם לתורה, את המוזיקה לעם, לא יהיו גבולות. אני גם לא מאמין שזה אפשרי, להוריד את התורה לעם".
אתה יודע, הקהל תמיד רוצה עוד. שאלת מיליון הדולר: נו, מה הלאה? עוד חמש שנים לדיסק הבא?
"יש לי הרבה תוכניות. קודם כל, יש לי כבר שיר מוכן לדיסק הבא מיוסי (גרין), שיר שנפלט ברגע האחרון מחוסר מקום. אבל אני רוצה להקליט קלטת שירים ביידיש, יש לזה הרבה ביקוש. אני גם מקווה להוציא בקרוב תקליט של שירי חב"ד. ואולי", חושף פריד, "אני אגשים סוף-סוף חלום ישן: אני מאד רוצה להוציא אלבום של הזמירות המושרות בכל בית יהודי סביב שולחן השבת. התכנון הוא להיכנס לאולפן עם האחים שלי".
המטרה היא, כך נראה, לשחזר את שולחן השבת בבית משפחת פרידמן, בו גדל ענק הזמר החסידי, צעד אחר צעד, לפני ששמו השתנה לאברהם פריד.
חזרה לשורשים כבר אמרנו? הנה, אין הוכחה גדולה מזו.
(הראיון מתפרסם ב-COL באדיבות 'קול-העיר', שם מתפרסם השבוע הראיון במלואו)
ראיון טוב, שאלות מעולות ופרטים עסיסיים
קוקו, עלה והצלח
1
0
כתבה יפה!
0
0
0
0
- לא כתבתם תשובה -
0
0
0
0
0
0
0
0
בהצלחה עם המעברר..
0
0
למה לא תאפשרו לשמע לפחות קטעים מהדיסק, לפחות את אבא אל תבכה
0
0
0
0
מאפשרים לכם לקבל
