את הסמינר אירח מרכז "סיני", בית חולים יהודי לטיפול במחלות נפשיות, בראשות הגאון רבי בנימין יעקבס, יו"ר ועד הרבנים בהולנד וחבר מועצת רבני אירופה.
את אירגון האירוח הלוגיסטי נטל על עצמו הרב דניאל וואן-פרג מרבני בית הרפואה, אשר במסירות רבה דאג לכל צרכי הרבנים המתארחים בכינוס, ועשה ככל שביכולתו לרווחתם, באירגון כל צרכיהם.

את ההכנות לכינוס אירגנו ר' דוד רוז רכז הסמינר, ר' יוסף הופמן מהאגף לכינוסים ולסמינרים, ור' יוסף קורניק מנהל האגף לקשרי חוץ ב'מרכז'.

את המושב הראשון, שעסק בסוגיית "פתיחת הקבר לאחר סתימת הגולל, פתח הרב  יוסף בנימין צרפתי, רב ומו"צ דק"ק מחזיקי הדת בבריסל, שעמד על חשיבות העיסוק במסכת שמחות שאין לה הרבה דורשין והיא בבחינת "מת מצוה".

הרב אליעזר וולף, דיין בקהילת אמסטרדם הקיף את הנושא מזויות שונות והביא שפע מובאות מתוך ספרי שו"תים העוסקים בנושא. בין השאר הזכיר את המעשה המחריד שנתגלה בבית עלמין יהודי בהולנד, בתקופתו של בעל ה"בנין אריאל", כאשר שומר נכרי נהג לפתוח קבריהם של נפטרים לאחר קבורתם ולמכור את תכריכיהם בשוק המקומי, ורק לאחר שהמשטרה העלתה חשד נתגלה הענין. "מרכז רבני אירופה פועל שמעשים כאלה לא יישנו ועל כך יש לברך".

הרב יעקב רוז'ה, רב חברא קדישא גוש דן, סיפר מנסיונו בהקשר העברת בית הקברות שלם בגוש קטיף וגילה על הכרעות גדולי הפוסקים שהיו מעורבים בסוד העניינים. לדבריו, הפוסקים סרבו לאשר פינוי בית הקברות בטרם פונו היישובים, אך לאחר הפינוי סברו הכל כי "יש להעביר את בית הקברות לארץ ישראל", כפי שכתב הגר"ש ואזנר.

את המושב השני ניהל הגאון רבי יעקב דוד שמאהל, דיין בקהילת שומרי הדת אנטוורפן ויו"ר הועד הרוחני במרכז רבני אירופה, שעסק בנושא כתיבת צוואות לאור ההלכה. הוא עורר את ההיבטים של כתיבת צוואה באמצעות עורך דין ונוטריון, ודן בשאלות מתי היא תקפה לאור הכלל של "מצוה לקיים דברי המת".

המושב השלישי עסק בהתמודדות הלכתית עם חברי קהילה הלוקים במחלות נפש. פתח את המושב הרב לוי יצחק רסקין, דיין ליובאוויטש ומורה הוראה בהתקה"ח לונדון. במושב נשאו דברים הגאון רבי בנימין יעקבס וכן מומחה למחלות נפש שהופיע בפני הרבנים והשיב לשאלות.

בהמשך עסק הסמינר ההלכתי בנושא חופה וקידושין כדת משה ישראל. במושב אותו ניהל הרב רצון ערוסי, רבה הראשי ואב"ד קרית אונו, שהעלה את הצורך לחזק את הקשר עם רבני אירופה על-מנת למנוע בעיות של חוסר ידע באשר לטיב מסדרי הקידושין וכל הכרוך בזה. בין השאר העלו הרבנים בדיון בעיות שנתעוררו בקהילותיהם בענייני גירות ובירורי יהדות.

ד"ר שמואל יעקבס עמד בדבריו על חשיבות לנהוג ברפואה על פי ההלכה הצרופה, דוגמת בית החולים המארח את הכינוס.

הרב הראשי הגאון הישיש רבי מאיר יוסט אמר כי על כינוס כמו הסמינר הזה נאמר בגמרא מסכת סנהדרין "כינוס לצדיקים נאה להם ונאה לעולם", שכן הרבנים ממרכז רבני אירופה נהנים משיעורי תורה ייחודים ומעשירים ידע ולאחר מכן נהנים מכך המוני יהודים בקהילותיהם – הנאה לעולם. להלן עמד על התאריך של הכינוס, ט' תמוז, אותו מזכיר ה"מגן אברהם", אשר בו נשרפו בצרפת ספרי קודש כתוצאה מהתנגדות לספרי הרמב"ם. ובכינוסים מעין אלו מגדילים תורה ומאדירים אותה.

במהלך הכינוס הוקראה אגרת של הגה"צ רבי אלחנן הלפרין גאב"ד רדשמילא בית שמואל גולדרס גרין ונשיא התאחדות קהילות החרדים בלונדון, בה כתב "לרגל האסיפה המאורגנת במדינת הולנד ע"י מרכז רבני אירופה שרבים גדולים וטובים מגדולי חכמי דורנו רואים בטובה למען הצלת עמנו בתורה"ק במדינות אירופה".
ושלח את נכדו הרב מרדכי יוסף משה הלפרין, רב קהל חסידים ביתר עילית להשתתף בכינוס. הרב הלפרין נשא שיעור תורני בענין היתר ריבית במצווה דרבנן.

המושב הבא עסק בנושאים הלכתיים רגישים אותה ניהל הגאון רבי דוד משה ליברמן הרב הראשי דק"ק שומרי הדת אנטוורפן והרה"ג יעקב רוז'ה רב חברא קדישא בתל אביב.

המושב הרביעי נפתח ע"י הרב שמואל כצמאן מהעיר האג שבהולנד בענייני כתיבת כתובה. השיעור נמסר ע"י הרב יחיה טובול רב אב"ד ליאון והמחוז.

המושב האחרון עסק בענייני קבורה בקומות והוא נמסר על-ידי הרב יעקב רוז'ה  כאשר לאחריו ניתן הזמן לסימפוזיון בענייני הלכה למעשה ע"י הגרד"מ ליברמן וכן ע"י אנשי מקצוע שהגיעו ע"מ להשיב לשאלות הרבנים.

כינוס ננעל במעמד מרטיט בו ביקרו הרבנים מחנה ריכוז 'קעמפ אמרספורט' הממוקם דקות ספורות מקום הכינוס. הביקור במחנה, בו נרצחו אלפי יהודים בשנת 1941 ריגש את הרבנים שליט"א אשר אמרו במקום פרקי תהילים וקדיש לעילוי נשמות הקדושים.