מערכת COL | יום כ"א חשוון ה׳תשס״ד 16.11.2003

מ"א"ך טוב לישראל" ל"ב"ך יברך ישראל"

כבר בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, ח"י מר-חשון, ניכרה תכונה מיוחדת ברחובות שכונת 'כאן ציוה ה' את הברכה', אלפי לומדי שיעורי הרמב"ם היומיים - מכל גווני קשת היהדות החרדית – צעדו לעבר בנין ישיבת "אהלי מנחם", לרגל האירוע הגדול והמפואר, סיום הרמב"ם העולמי – כפי שקרא לזה הרבי – וחגיגת גמרה של תורה – סיום מחזור הכ"א של לימוד הרמב"ם ג' פרקים, מחזור הז' של מסלול לומדי פרק אחד בכל יום וסיום ספר המצוות.

סיקור מקיף ומצולם - בכתבה מלאה.

מ
אלפי המשתתפים גודשים את האולם בסיום הרמב"ם העולמי * צילומים: אשר ליצמן
כשהמנחה הרב שמואל מנחם מענדל שי' בוטמאן, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ויו"ר סיום הרמב"ם העולמי - שניהל וניווט את האירוע גדוש התוכן ורב ההיקף בהצלחה רבה - פתח את האירוע, כבר הי' האולם מלא מפה לפה. כשהבמה מפוארת בעשרות גדולי וגאוני התורה בדורינו, שבאו לחזק במעמדם את התקנה שיסד וחולל נשיא דורינו, הרבי. המעמד הנהדר נפתח בקריאת פרק ק"ב, פרקו של הרבי, פסוק בפסוק, כאשר שליח הציבור הוא הרה"ח ר' משה יעקב שי' טעלישווסקי, 'החזן של הרבי', שקרא את הפסוקים בנעימה מיוחדת, והקהל הקדוש עומד על רגליו, וחוזר אחריו בהתרגשות קודש. לאחר מכן "פותחין בדבר מלכות" - צופים כולם בוידאו של הרבי, משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה, סיום מחזור הראשון של לימוד הרמב"ם. רגשי כיסופים וערגה אוחזים בקהל הקדוש, למראה דמותו של הרבי נשקף על המרקע הגדול, ההתעוררות אומרת הכל: רצוננו לראות שוב את הרבי בעיננו הבשריות והגשמיות, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקינו במהרה בימינו ממש. עם סיום הקרנת הוידאו, מזמין המנחה את הילד שלום בער שי' פבזנר, תלמיד ישיבת "אהלי מנחם", שיסיים את ספר המצוות להרמב"ם, בציינו כי "השנה החגיגה משולשת, כיון שמסיימים הן את המחזור של ג"פ בכל יום, הן את המחזור של פרק אחד ליום והן את מחזור לימוד ספר המצוות". בהמשך גם מציין המנחה את ייחודיותה של שנה זו, "זו הפעם הכ"א שמסיימים את הרמב"ם ופעם הכ"ב שמתחילים ללמדו בכל יום, וכפי שביאר הרבי כמה וכמה פעמים את הענין של 'א"ך טוב לישראל' ו'ב"ך יברך ישראל', ובפרט בזמנינו אנו שזקוקים כ"כ לענין שיהי' רק טוב לישראל, הן בגשמיות והן ברוחניות, ולכן כשרבבות יהודים בכל קצווי תבל מסיימים את ספר הרמב"ם, בא ה'אך טוב לישראל' ו'בך יברך ישראל'. תפילתינו לבורא עולם ומנהיגו שאכן כך יהי' במוחש, וב' ענינים אלו של 'טוב' ו'ברכה' יהיו במילואם עד לתכלית ה'טוב' וה'ברכה', בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש". "ידועה תורת הבעש"ט – ממשיך הרב בוטמאן – שכל דבר בעולם הוא בהשגחה פרטית, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בדברים שבקדושה, והנה אירע שהשנה חגיגת הסיום המרכזית חלה באותו יום בו אנו לומדים בשיעור היומי על אותו נושא, ומוזכר גם אותו הפסוק, בו מסיים הרמב"ם את ספרו – 'לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה''; כל זאת נוסף על כך שהסיום חל בימים הסמוכים לכ"ף מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, 'הרמב"ם של חסידות', כפי שמוזכר בשיחותיו הק' של הרבי". ובזאת מתכבד לשאת את נאומו הגאון הרב שלמה שארף שליט"א, בשליחות סבו הגדול – האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א חבר נשיאות מועצת גדולי התורה בארץ הקודש. בדבריו מביא הגאון מספר מדרשי אגדה ומבארם יפה. כמו"כ מזכיר במעלת ספרי הרמב"ם ובגודל חשיבות הלימוד בו באופן קבוע מידי יום ביומו. בין הדברים גם סיפר: "פעם הגיע יהודי אל בנו של הצדיק ר' פנחס מקוריץ בבקשה שישאיל לו דבר ערך על-מנת שיוכל למשכנו ולקבל תמורתו כסף, בנו של הצדיק חפץ הי' לתת לו את ספר היד החזקה כיון שבאותם ימים לא נעשה בו שימוש מסוים, אך לפני כן ניגש לשאול את אביו הגדול, כששמע אביו את הענין סירב בתוקף, באומרו שספרי הרמב"ם מוסיפים יראת שמים בבית". והוסיף הרב שארף שליט"א בדבריו לאמר "וכ"ש וק"ו מי שלומד בתוך ספרי הרמב"ם, ובפרט הלומד באופן קבוע מידי יום ביומו". בסיום דרשתו הביא את דברי סבו: "כאן המקום לומר כמה מילים שביקשני סבי - האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א - לומר: 'עצם הימצאותינו כאן, בסיום הרמב"ם העולמי, הוא בזכותו של הרבי, הרבי שדאג לכל יהודי – מהגדול שבגדולים עד הקטן שבקטנים – ואשר עשה פעולות חובקות עולם, ע"מ לקרב את אחינו בני ישראל לאבינו שבשמים'". לאחר מכן ניגש הגאון הרב ירחמיאל זלצר שליט"א, מח"ס 'נר למאה', שליח כ"ק האדמו"ר מסקולען שליט"א: "בכל יום ויום בתפילה אנו מזכירים את המשנה המפורסמת "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא", ולכאורה אינו מובן מה זה "בן עולם הבא", מילא "יש לו חלק לעולם הבא", הרי שמבטיחים לו שיהי' לו עולם הבא. אלא יש לבאר זאת ע"פ מה שכותב הצל"ח במסכת ברכות, ששם מובא מה שר' הונא אמר לר' אמי שאם ילמד תורה לשמה - "עולמך תראה בחייך", ומסביר הצל"ח, וכן מסבירים מפרשים נוספים, שכבר בחייו הוא זוכה לראות ולטעום מגן עדן. ועפ"ז מובן מה זה "בן עולם הבא", ד"כל השונה הלכות בכל יום", זוכה שכבר בחייו הרי הוא כבר "בן עולם הבא", וזה לא רק בתור הבטחה לעתיד". בסיום דבריו מהלל ומשבח הגאון את מעשיו הנשגבים והקדושים של הרבי, מחולל תקנת לימוד הרמב"ם היומי ומפיץ התורה והאמונה בדורנו בכל רחבי תבל. כעת ניגש הרב יחיאל קויפמן שליט"א, רב בית הכנסת הספרדי בבורו פארק, להשמיע את דבריו הנרגשים לפני הציבור העצום של משתתפי המעמד הגדול. למעלה מעשרים דקות ישב הקהל רתוק, והאזין בדריכות לדברי הלכה ואגדה והתעוררות שנאמרו בשפה האנגלית: "הרבי דאג להקריא בפי כל ילד יהודי, באשר הוא נמצא, 'תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב', והפך את התורה לירושתו של כל יהודי בכל רחבי תבל, ללא יוצא מן הכלל". מחיאות כפים סוערות נשמעו כשהזכיר המנחה את הנגיד החסידי, הרה"ת ר' מאיר שי' גוטניק, שעוזר ומסייע בכל כוחו, בהונו ובנפשו, ותחת חסותו מתקיימת חגיגת סיום הרמב"ם העולמי, מידי שנה בשנה, ועל-כך מגיעה לו ברכת יישר כח רב. דברים נלהבים נשא הגאון הרב יצחק רבינוביץ שליט"א, שדיבר בשמו של האדמו"ר מבאיאן שליט"א: "בתקנה נעלית זו ישנו דבר פלא: ככל שמתרחקים מזמן ייסודה יותר ויותר, מתווספים בכל מחזור אלפים בחיות ובהתלהבות, ודבר זה מבטא יותר מכל את גדלותו של מחולל התקנה, הרבי, וגודל השפעתו העצומה". כאן מוזמן להשמיע את דבריו הגאון הרב מרדכי לייב ווייס שליט"א, גיסו של כ"ק האדמו"ר ממונקאטש שליט"א ושלוחו להבאת דבריו בסיום הרמב"ם העולמי. בדרשתו אמר: "על אברהם אבינו כתוב שאת הברית מילה שלו עשה "בעצם היום הזה", היינו שלא שם ליבו לליצני הדור, ועשה את מה שצריך לעשות באופן גלוי לכל העמים. עד"ז הרבי בדורינו, שביאר את התורה ב"שבעים לשון" והפיצה בכל רחבי תבל, ללא שום רתיעה מה יאמרו פה ומה יגידו שם. הרבי דגל בדרכו של אברהם אבינו, והפיץ יהדות ותורה בכל פינה בעולם". "בפרשתינו מובא הפסוק "ויטע אשל בבאר שבע" ורש"י על הפסוק מביא "רב ושמואל חד אמר פרדס, חד אמר פונדק", ויש לומר בדרך אפשר ש"פרדס" רומז על פרד"ס התורה, משא"כ פונדק הוא על אכילה ושתי'. והסדר הי' כפי שרש"י כותב שם בדיבור המתחיל הבא, שקודם האכילם והשקם ורק אחרי כן ביקש מהם שיודו לה' על כל הטוב שגמלנו. ואותו הדבר בדורינו, הרבי מליובאוויטש, דעל-אף הגאונות הגדולה והמקיפה של הרבי בכל פרד"ס התורה, ועד לאופן שאין לשער, הנה תחילה דאג דוקא לגשמיות (אכילה ושתי' – "פונדק") של כל יהודי, ומכאן הוראה אלינו". לאחר מכן החל נאומו של הגאון הרב יוסף ישראל אייזנברגר שליט"א, חבר בד"צ דק"ק סקווער, ושליח האדמו"ר מסקווער שליט"א לסיום הרמב"ם. בדבריו העלה על נס את מחולל תקנת לימוד הרמב"ם היומי, וכיצד בתקנה זו ניכר ביתר שאת וביתר עז הענין של "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". כמו"כ קישר בדבריו את מועד הסיום לחודש בו הוא חל - מר חשון, ועורר את הציבור הגדול "להתמיד בקיום התקנה ולהשפיע על עוד יהודים להצטרף אליה, וכפי שכותב החיד"א בספרו, שכל הרוצה ללמוד כל התורה, ילמד בספר יד החזקה להרמב"ם". אחריו ניגש לשאת נאום הגאון הרב מיכל דסקל שליט"א, ראש ישיבת 'צמח צדיק' ויז'ניץ, ושליחו של האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, יו"ר נשיאות מועצת גדולי התורה בארץ הקודש. במשאו הנלהב אמר: "בתחילת פרשתינו מסופר אודות ג' המלאכים שבאו לבקר את אברהם, ואיך שאברהם התאמץ בשבילם, ועד ששחט ג' פרים – וגם בזה: מהמבוחרים (בני בקר וכו') - שיהי' להם ג' לשונות, וציוה על שרה "לושי ועשי עוגות" ועוד, ולפלא הדבר שכשהגיע לענין של נתינת מים לרגלים, לפתע אברהם אבינו מקמץ - "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". אלא ההסבר בזה הוא, ע"פ מה שביארו האדמו"רים הקדושים לבית ויז'ניץ, שכל אורח המגיע לבית, הנה צריך להיות באופן של 'כבדהו וחשדהו', כשאברהם אבינו ראה את המלאכים, הנה ב'כבדהו' הוא הידר בתכלית ההידור, ועשה את זה ביתר זריזות וכו', אבל כשמגיע לענין של 'חשדהו', היינו כשצריך להביא להם מים מפני החשד שהם עכו"ם (וכפי שרש"י מספיק על הפסוק), הנה בזה מתקמץ אברהם – 'יוקח נא מעט מים'. "הרבי נהג במידתו של אברהם אבינו, בענין של 'חשדהו' הוא קימץ מאוד – 'מעט מים', משא"כ ב'כבדהו' הוא הידר עד למאד, וכפי שרואים ששלח את שלוחיו לכל קצוי תבל, לכל מקום שישנו יהודי, גם אם הוא רחוק לע"ע. ומכאן הוראה אלינו כיצד צריך לנהוג בכל יהודי ויהודי, בכל מצב שהוא נמצא. את ברכת רבני השכונה הביאו הרה"ג הרב אברהם אזדבא שליט"א והרה"ג הרב אהרן יעקב שווי שליט"א חברי הבד"צ דשכונת 'כאן ציוה ה' את הברכה'. הרב אזדאבא שליט"א בדבריו הרחיב לתאר את מהלך חייו של הנשר הגדול, מחבר 'יד החזקה', כיצד למרות הקשיים הרבים שהיו לו – מבית ומחוץ – ישב והגה בתורה יומם ולילה; וע"כ שסיבת הוצאתו לאור של היד החזקה, היתה על-מנת לאחד את כל עם ישראל בלימוד אחיד, וכפי שכותב הוא עצמו בהקדמתו לחיבור. ומסיבה זו גם לא הזכיר בחיבורו את מראי המקומות. וכשגמר הרב לשאת את דרשתו גדושת התוכן, אמר: "הלואי שיצטרפו עוד רבים למסלול הלומדים, וכמפורסם שע"י שמתאחדים כל ישראל בלימוד כל הלכות התורה, נזכה לגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש, שאז – כפי שכותב הרמב"ם – ד'לא יהי' לא קנאה ולא תחרות וכו' ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את הוי' בלבד'". הרב שווי שליט"א בדבריו הדגיש ש"כל דבר בעולם הוא בהשגחה פרטית, ובשנה זו אירע שחגיגת הסיום המרכזית חלה בח"י מרחשון, היינו היום שנותן חיות בכל העבודה של חשון, שבא לאחרי חודש תשרי, ובו מתבטא העבודה של "ויעקב הלך לדרכו", והלוא דבר הוא". "כפי שהרבי עורר על לימוד הרמב"ם ועל סיום ספרו, כן גם דיבר על לימוד ה'חסידישע פרשה', הלוא הם ספרי התורה אור והלקוטי תורה מאדמו"ר הזקן, והקשר בין שני ספרים אלו – היד החזקה, תו"א ולקו"ת – נראה בבירור: בסיום ספר הרמב"ם, שבו הרמב"ם מדבר על תכלית הבריאה – ימות המשיח, וכן בתחילת ההלכות שבהם מדובר אודות יסודות האמונות וידיעת ה', שנושאים אלו מוסברים בהרחבה בספרים אלו. יה"ר שנזכה לקיום הייעודים של הגאולה האמיתית והשלימה, ובאופן של 'שמחת עולם על ראשם'". עתה מוזמן הגאון הרב חיים ברוך וואלפין שליט"א, ראש ישיבת קרלין-סטולין, שדיבר בשם חסידות קרלין-סטולין להתכבד ולשאת דרשה לכבוד המעמד החשוב. בדבריו מזכיר הוא את מעלת לימוד התורה, ועד שאפי' אדם הראשון, שחי קרוב לאלף שנה! רצה לחזור בו מהתחייבותו לתת שבעים שנה מתוכם לדוד המלך, כיון שהבין את גודל ניצול הזמן בלימוד התורה. "ואין לשער הדברים כשמדובר על לימוד של רבבות אנשים בכל העולם של כל התורה – שזהו ע"י לימוד ספר 'יד החזקה' להרמב"ם". קודם שניגשו לחלק המרכזי של המעמד, הלוא הוא סיום מחזור הלימוד הקודם ופתיחתו של החדש, מדבר המנחה על כך ש"הרבי, במשך השנים, לחם – 'וילחום מלחמות ה' וינצח' – על שלימות התורה, שלימות העם ושלימות הארץ: שלימות העם – 'מיהו יהודי', שלימות התורה – תקנת לימוד הרמב"ם ושלימות הארץ – כפשוט, שדיבר – אין ספור פעמים – על כך שאין לאף רשות לנהל משא ומתן על חלוקה של ארץ הקודש, וכ"ש שאין לתת בפועל. ולכן כעת במעמד של גדולי התורה והחסידות, ואלפי האנשים שלמדו וסיימו את ספר הרמב"ם, ובצירוף עם רבבות הלומדם בעולם כולו, אנו מודיעים בזאת כי ארץ הקודש שייכת לעם הקודש, ע"פ דיני תורתינו הקדושה, וע"כ אין לאף אחד רשות לנהל מו"מ עם האויבים. ואין ספק שג' שלימויות אלו – שלימות התורה, שלימות העם ושלימות הארץ, יביאו לגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש. את סיום המחזור ערך הגאון הרב יוסף מנחם דייטש שליט"א, ראש ישיבת קלויזנבורג וראש מפעל הש"ס העולמי, בשם חסידות קלויזנבורג. את נאומו פתח בביאור ההלכה האחרונה של הרמב"ם, ואת דיוק הלשון בזה, כמו"כ הזכיר את הענין שהמילים האחרונות של ספר הרמב"ם – 'כמים לים מכסים' ראשי תיבות 'מלך'. לאחר ההדרן הוסיף לשבח את מחולל התקנה ומייסדה – "הקשר בין מייסד תקנת הרמב"ם למחבר ספר הרמב"ם הוא ברור, בשניהם ניכר שמצד אחד הרי הם הקיפו את כל התורה כולה על כל מכמני' ומסתרי', כמפורסם, ומצד שני דאגו לצאן מרעיתם בכל המצטרך להם בגשמיות וברוחניות. ספרו של הרמב"ם נק' 'היד החזקה', ובדורינו זה זכינו גם לראות את היד החזקה של הרבי, כיצד בתנועה אחת רגילה שלו הפך עולמות, הפיץ תורה, יהדות וחסידות בכל מקום ומקום". בפתיחת ספר היד החזקה כובד הגאון, הרב נחום קרנוויסער שליט"א, ראש ישיבת יגדיל תורה, בשם חסידות גור. לאחרי דברי תורה וברכה קצרים, ציין הרב את החביבות הגדולה של אדמו"רי גור הקודמים (ה'לב שמחה' וה'פני מנחם') לתקנת הרמב"ם, וכפי שהתבטא בהשתתפותם בגופם בסיומים במשך השנים, זאת על אף שהדבר הי' כרוך במאמץ מצידם. כמו"כ חלק עם הקהל הרב מספר סיפורים אודות הרבי הקשורים עם אדמו"רי בית גור, ששמע מכלי ראשון ומהימן (ראה מסגרת נפרדת). כאן ניגש אל דוכן הנואמים הגאון המפורסם, שזכה לקבל עשרות קירובים ומענות מכ"ק אדמו"ר, ואף קיבל הוראה מיוחדת אודות השתתפותו במעמד סיום הרמב"ם העולמי – כפי שציין המנחה בדברי הקדמתו - הרב גבריאל ציננער שליט"א, מחבר סדרת הספרים הנודעה "נטעי גבריאל". במשאו הנלהב סיפר הרב ציננער מעשה מכ"ק אדמו"ר הקשור לשיעור היומי דהרמב"ם (ראה מסגרת נפרדת), שבו כותב הרמב"ם שהמתעסקים בלימוד התורה יבורכו בכל מעשיהם, ותרבה להם הטובה וכו', "והלואי – מוסיף הרב צינעער – שפסק זה של הרמב"ם אכן יפעל פעולתו בנוגע לכל השלוחים של הרבי, ובנוגע לכל מוסדותיו הק', שלא ידעו עוד שום מחסור וכיו"ב". את משא הנעילה השמיע הגאון הרב עמרם קליין שליט"א, בנו של הגאון הרב מנשה קליין שליט"א, ונכדו של כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א, חבר מועצת גדולי התורה בארה"ק, שהשתתפותו במעמד היא בשליחותו. את דבריו פתח בהוספה לדברי קודמיו: "מקודם הזכירו כי כשמסיימים את ספר היד החזקה, הרי שללא ספק נמצא כאן גם המחבר עצמו, הלוא הנשר הגדול – הרמב"ם. ואני מוסיף, כיון שהרמב"ם מלקט מספרו מכל התנאים, אמוראים, גאונים וכו', הרי שבוודאי גם הם כאן איתנו". בהמשך דיבר אודות החשיבות בתקנה, וציין את מחוללה הגדול ועל השפעתו החשובה והאדירה בעולם כולו. בסיום הנאומים אמר המנחה "מקובל שבסוף כל אירוע מודיע המנחה על מיקומו של האירוע הבא, בזאת אנו מודיעים, כי סיום מחזור הכ"ב יתקיים, אי"ה, בירושלים עיה"ק, ע"י מחבר היד החזקה, הנשר הגדול עצמו, כשהרבי יוציא אותנו מהגלות, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש". בסיום המעמד הנכבד והמרגש השמיעו מקהלת הילדים הגדולה, המונה 40 קולות, מישיבת "אהלי מנחם" בניצוחו של ר' אלי שי' ליפסקר, ניגוני שמחה חסידיים ולבביים, כשהקהל הגדול מריע בתשואות סוערות. ברגש של התעלות רוחנית יצא הקהל הרב את האולם, כשהוא מעודד ומחוזק לשמור על התקנה, ולהשפיע על עוד רבים להצטרף אלי', כרצון קודשו של הרבי מחולל התקנה.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.