הספר נערך בטוב-טעם ודעת בידי צוות תלמידי החכמים שעסק בההדרת המהדורה החדשה עם מראי מקומות וציונים, בראשות הרב שלום-דובער לוין, הספרן הראשי של ספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד', ומחבר ספרים רבים בעניני הלכה ותולדות חסידות חב"ד, ואתו עמו הרבנים ר' יצחק וילהלם, ור' אברהם אלאשווילי.

כמה פעמים דיבר הרבי בעל ההילולא במעלת "אזנים לתורה", ואף הורה בעבר להתחיל בעריכת מפתח לשו"ע אדמו"ר הזקן.

כל הקרוב אצל שולחן ערוך רבינו, ובפרט מי שזכה לטעום מתורתו של הרבי, יודע לנכון, שעיקר חידושו של שוע"ר הוא בכך שההלכות שבו ניתנו בטעמיהן, וכוללים שקלא וטריא וליבון סוגיות רבות בש"ס ופוסקים. ובמיוחד בקונטרס אחרון שבו, שנכתב בקיצור נמרץ, הרי בסעיף אחד יכול רבינו הזקן לעסוק במכלול מגוון של סוגיות ונושאים שונים בהלכה.

לפיכך, מי שרוצה לעמוד על דעתו של רבינו הזקן בסוגיא מסויימת שאין לה מיקום ידוע וקבוע בסדר השולחן ערוך, ואפילו מי שרוצה לעמוד על דעתו בענינים ידועים כמו הל' תפילה או הלכות מוקצה, עליו לדעת את כל דבריו של רבינו הזקן בכל מרחבי חיבורו הענק. כך, שמי שאינו בקיא בכל לשונות רבינו, ואין בידו מפתח ברור למצוא את התייחסותו של רבינו לפרט מסויים או סוגיא מסויימת, הרי הוא דומה למי שיש ברשותו אוצר רב ללא מפתח לפתוח את דלת האוצר וליהנות מכל הטמון בו.

יתר על-כן: בשם הגאון בעל 'אבני נזר' אומרים, שכל ה'צ"ע' של רבינו עקיבא איגר מתורצים בשו"ע רבינו, ויש שמוסרים בשם הגאון ר' מאיר אריק, שכל הסוגיות שבשו"ת 'חתם סופר' ניתן למצוא בשו"ע אדמו"ר. בין אם ניתן לסמוך על שמועות אלה בין אם לאו, עובדה היא שכמעט שאין סוגיא יסודית בהלכה שלא נמצא בה דיון בשוע"ר.

מובן איפוא עד היכן "מפתח הענינים" שלפנינו הוא כקילורין לעינים, שעל ידו יכול אדם לברר היטב את מקחו של אותו צדיק, ולשמוע מה יש בשו"ע בנושאים רבים וסוגיות רבות, גם דברים שאינם נוגעים להלכה אלא לבירור יסודות הש"ס והפוסקים לרווחא דשמעתתא.

מפתח זה סודר לא לפי סדר הא"ב הרגיל, אלא בצורה המתאימה לספר זה, דהיינו ערכים כלליים, ובתוכם תת-ערכים, כגון "ארבעה מינים" שהוא ערך כללי, ותחתיו תת-ערכים כמו אגודה אתרוג הדסים וכו'. או ערך כללי "יום טוב", ותחתיו תת-ערכים כגון יו"ט שני של גלויות, כבוד, לחם משנה, נרות יו"ט וכו', או ערך כללי כ"רשויות שבת", או "מלאכות שבת", או "הוצאה והכנסה", או "שבת" סתם - ותחתיהם המון תת-ערכים.

בערכים כלליים כמו "אנשים" יש רשימה מעניינת של אישים הנדונים בשוע"ר, כגון אדם הראשון, רבינו גרשום מאור הגולה, ינאי המלך, עוג מלך הבשן, רבי יהודה החסיד ובנות צלפחד. ובערך "בעלי חיים" אנו מוצאים אווז, דגים, זבובים, יתושים, חלזון עכברים ועקרב. יש גם ערך כללי בשם "מאכלים", ובו רשימה ארוכה ורב-גוונית של כל מיני מאכלים שנידונים בספר, בתוך הרבה סוגיות הלכתיות.

יש כאן ערכים מכל הסוגים, כגון ערך "ירושלים", וערך "יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה", ערך "מלך" וערך כללי בשם "מנהגים". יש ערך "נשים" וערך "נשמה". אף ערך "חזקה" לא נפקד מקומו כערך כללי, והרבה יש ללמוד על גדרי החזקות בשו"ע רבינו. וכבר העיר מחבר המפתח במקום אחר, שיש אומרים שהמהדו"ב לקונטרס אחרון הלכות נדה היא היא "קונטרס החזקות" הנזכר בהקדמת בני הגאון המחבר לשוע"ר.

כללו של דבר: המחפש היכן נידון נושא תורני מסויים בכתבי רבינו בשו"ע שלו, מעתה יש בידו את הדרך להגיע אליו, וברור שהספר שלפנינו נחוץ ביותר וישמש כעזר וסיוע רב ללומדים ומעיינים בתורת רבותינו נשיאינו.

להשיג את הספר: לחצו כאן