השבוע היהודי

פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ

בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ לָנוּ תְּחוּשָׁה טוֹבָה, כְּשֶׁאָנוּ מַצְלִיחִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב, בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה.

מֵאִירקֶ'ה מְאוֹד מְרֻצֶּה מֵעַצְמוֹ. כְּבָר חָדְשַׁיִם תְּמִימִים, הוּא מַצְלִיחַ לִלְמֹד בְּכָל שָׁבוּעַ אַרְבַּע מִשְׁנָיוֹת חֲדָשׁוֹת בְּעַל-פֶּה. בְּכָל שַׁבָּת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם הוּא הוֹלֵךְ לְסַבָּא וְנִבְחָן, וְסַבָּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַד בְּלִי דַּי.

בַּשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה, אַחֲרֵי הַשְּׁבָחִים פָּסַק סַבָּא: "זֶהוּ, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת הָלְאָה".

"אֵינֶנִּי מֵבִין" – הִתְבַּלְבֵּל מֵאִירקֶ'ה – "בְּוַדַּאי שֶׁאַמְשִׁיךְ בְּכָל שַׁבָּת לְהִבָּחֵן עַל אַרְבַּע מִשְׁנָיוֹת חֲדָשׁוֹת".

אַךְ סַבָּא חִיֵּךְ: "מֵהַשַּׁבָּת הַבָּאָה, אוּלַי תְּנַסֶּה לַעֲלוֹת לְחָמֵשׁ מִשְׁנָיוֹת?".

סַבָּא שֶׁל מֵאִירקֶ'ה צוֹדֵק. עַל כָּל יְהוּדִי לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת בִּתְנוּעָה שֶׁל עֲלִיָּה מַתְמֶדֶת. כַּאֲשֶׁר מַצְלִיחִים לִכְבֹּשׁ יַעַד אֶחָד וְהוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת יַצִּיב וְאֵיתָן, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת. לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה יוֹתֵר עֲמֻקָּה, יוֹתֵר רְחָבָה וְיוֹתֵר גְּבוֹהָה.

עַל כֻּלָּנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת" – מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י "עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ". מַהִי הַ'שַּׁלְהֶבֶת'? זֶהוּ אוֹר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר".

וְאֵיךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַ'שַּׁלְהֶבֶת'? 'עוֹלָה' מֵאֵלֶיהָ. תָּמִיד עוֹלָה, תָּמִיד מְטַפֶּסֶת, תָּמִיד מִשְׁתַּדֶּלֶת לִצְמֹחַ לַגֹּבַהּ.

אַךְ מָה זֹאת אוֹמֶרֶת "עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ"?

יוֹסִי אוֹהֵב לִיצֹר דְּבָרִים יָפִים, מַמָּשׁ – יֵשׁ מֵאַיִן. לְמָשָׁל אֶתְמוֹל, מִקֻּפְסַת גְּבִינָה רֵיקָה וּנְקִיָּה, הוּא הֵכִין קֻפְסַת צְדָקָה נֶהְדֶּרֶת, מַמָּשׁ לְתִפְאֶרֶת. "הֵיכָן אַנִּיחַ אוֹתָהּ?" – שָׁאַל יוֹסִי אֶת עַצְמוֹ. לְבַסּוֹף, יוֹסִי קָבַע אֶת הַקֻּפָּה בְּמָקוֹם בּוֹלֵט מְאוֹד עַל הַמַּדָּף. "שַׂמְתִּי אֶת הַקֻּפְסָה כָּאן" – הִסְבִּיר יוֹסִי לְאִמָּא – "כְּדֵי שֶׁהַקֻּפָּה בְּעַצְמָהּ, בְּכָל יוֹם, תַּזְכִּיר לִי לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ מַטְבֵּעַ. כָּךְ הַקֻּפָּה מֵעַצְמָהּ, תִּשְׁתַּתֵּף אִתִּי בַּמִּצְוָה".

אַתֶּם יוֹדְעִים מָה יוֹסִי עָשָׂה? הוּא גָּרַם לְכָךְ שֶׁהַשַּׁלְהֶבֶת תִּהְיֶה עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ. הוּא לָקַח קֻפְסַת גְּבִינָה פְּשׁוּטָה וְהִיא עַצְמָהּ, מֵאֵלֶיהָ, מַזְכִּירָה לוֹ דְּבַר-מִצְוָה!

הַאִם נִרְאֶה לָכֶם שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלּוּ רַק מִקֻּפְסְאוֹת גְּבִינָה? כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא. אֶפְשָׁר לִרְתֹּם כָּל חֵפֶץ גַּשְׁמִי וְכָל פְּעֻלָּה גַּשְׁמִית לְמַטָּרָה רוּחָנִית וְכָךְ לַהֲפֹךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְ'עוֹלֶה מֵאֵלָיו'.

הַחֶדֶר שֶׁל יוֹסִי, עָמוּס וְגָדוּשׁ בִּדְבָרִים מְעַנְיְנִים. חוּץ מִקֻּפַּת הַצְּדָקָה שֶׁעַל הַמַּדָּף, יֶשְׁנָם עוֹד דְּבָרִים נוֹסָפִים מְרַתְּקִים, בְּכָל מְגֵרָה וּמַדָּף.

כַּאֲשֶׁר 'נָצִיץ' לְחַדְרוֹ שֶׁל יוֹסִי, נִהְיֶה מֻקְסָמִים. חֶדֶר שָׁלֵם, 'עוֹלֶה מֵאֵלָיו'. הַכֶּסֶף שֶׁל יוֹסִי – מְשַׁמֵּשׁ לִקְנִיַּת סְפָרִים חֲדָשִׁים, סִפְרֵי קֹדֶשׁ וְסִפּוּרֵי צַדִּיקִים. כִּשְׁרוֹן הַיְּצִירָה שֶׁל יוֹסִי – מְשַׁמֵּשׁ לַהֲכָנַת קִשּׁוּטִים מַרְהִיבִים הַמּוֹסִיפִים יִרְאַת-שָׁמַיִם לְדַיָּרֵי הַחֶדֶר. הַכִּסְּאוֹת בַּחֶדֶר – מְשַׁמְּשִׁים לְ'בֵית וַעַד לַחֲכָמִים', כַּאֲשֶׁר מִתְקַיֵּם שִׁעוּר שְׁבוּעִי קָבוּעַ, וּמְגֵרַת הַצְּבָעִים וְהָעֶפְרוֹנוֹת – מְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִקָּר כִּגְמַ"ח בֵּיתִי לְמַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה.

הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, הָיָה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. הַהוֹרָאָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ – לְהַעֲלוֹת אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת – כֻּוְּנָה כְּלַפָּיו. אַתֶּם יוֹדְעִים מַדּוּעַ? כִּי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה "אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה". הוּא הָיָה אָמָּן גָּדוֹל בְּדִיּוּק בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת: לָקַחַת אֶת הַתּוֹרָה וּלְקָרְבָהּ וּלְהָבִיאָהּ אֲפִלּוּ עַד מִי שֶׁהוּא בְּדַרְגַּת 'בְּרִיּוֹת' בִּלְבַד (שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם מַעֲלָה, חוּץ מִן הָעֻבְדָּה שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּידֵי ה'). נִשְׁתַּדֵּל כֻּלָּנוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

הסיפור השבועי

בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן

ר' יְחֶזְקֵאל הָיָה אִישׁ-עָמָל, יְרֵא-שָׁמַיִם וְטוֹב-לֵב. הוּא הִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וְקָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה. שָׁנִים אֲחָדוֹת קֹדֶם שֶׁהִגִּיעָה בִּתּוֹ לְפִרְקָהּ הֵחֵל לַחְסֹךְ בִּשְׁבִילָהּ כֶּסֶף לִנְדוּנְיָה. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הִצְטַבֵּר אֶצְלוֹ סְכוּם נִכְבָּד.

לַיְלָה אֶחָד, בְּלוֹמְדוֹ אֶת שִׁעוּרוֹ הַיּוֹמִי, לְאַחַר יוֹם עֲבוֹדָה מַתִּישׁ, נִשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ. ר' יְחֶזְקֵאל הֻפְתַּע לִרְאוֹת בַּפֶּתַח אֶת שְׁכֵנוֹ, הַסּוֹחֵר. הַפְתָּעָתוֹ גָּבְרָה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַלְוָאָה. "הַסּוֹחֵר הַגָּדוֹל זָקוּק לְהַלְוָאָה מִמֶּנִּי?!", תָּמַהּ בְּלִבּוֹ.

"בְּבֵיתִי נִמְצָאִים כָּעֵת שְׁנֵי סוֹחֲרִים, שֶׁעִמָּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִסְקָה גְּדוֹלָה", הִסְבִּיר הַשָּׁכֵן. "הַחֲתִימָה מִתְעַכֶּבֶת מִפְּנֵי שֶׁבְּרֶגַע זֶה חָסֵר לִי סְכוּם כֶּסֶף מְסֻיָּם. אוֹדֶה לְךָ אִם תּוֹאִיל לְהַלְווֹת לִי אֶת הַכֶּסֶף לִזְמַן קָצָר".

הִתְלַבֵּט ר' יְחֶזְקֵאל. מִצַּד אֶחָד הִתְקַשָּׁה לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּתוֹ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ בְּעָמָל כֹּה רַב לַחֲתֻנַּת בִּתּוֹ. מִצַּד שֵׁנִי, יְהוּדִי זָקוּק לְהַלְוָאָה וְהַכֶּסֶף מָצוּי בְּיָדָיו. הַאֻמְנָם רַשַּׁאי הוּא לִקְפֹּץ אֶת יָדוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת לִבּוֹ?

הוּא הִתְקַשָּׁה לְקַבֵּל הַחְלָטָה. כַּעֲבֹר רֶגַע הִבְזִיק בּוֹ רַעְיוֹן. "שְׁמַע-נָא, שְׁכֵנִי הַיָּקָר. מֵעוֹדִי נָהַגְתִּי, בְּכָל שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה בְּחַיַּי, לִשְׁאֹל בַּעֲצַת רַבֵּנוּ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסָּלַנְט. הָבָה נִגַּשׁ לְבֵיתוֹ וְאֶשְׁאַל אֶת פִּיו. אֵין סָפֵק כִּי עֲדַיִן עֵר הוּא וְשׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ".

יַחְדָּו הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל, רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. ר' יְחֶזְקֵאל נִכְנַס פְּנִימָה וְהַסּוֹחֵר הִמְתִּין בַּחוּץ. כַּצָּפוּי, הָיָה הַגָּאוֹן שָׁקוּעַ בִּסְפָרָיו. הוּא חִבֵּב אֶת ר' יְחֶזְקֵאל וְהֵאִיר לוֹ פָּנִים.

רַבִּי שְׁמוּאֵל הִקְשִׁיב בִּתְשׂוּמַת-לֵב לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל. הוּא לֹא מִהֵר לְהָשִׁיב עָלֶיהָ וְנִרְאָה כְּמִתְלַבֵּט. לְבַסוֹף נָתַן אֶת בִּרְכָּתוֹ לַהַלְוָאָה. "חֲכָמֵינוּ לִמְּדוּנוּ כִּי גְּדוֹלָה גְּמִילוּת-חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה", אָמַר, "שֶׁצְּדָקָה לַעֲנִיִּים וְאִלּוּ גְּמִילוּת-חֲסָדִים בֵּין לַעֲנִיִּים וּבֵין לַעֲשִׁירִים".

חָלְפוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, וְהַסּוֹחֵר בּוֹשֵׁשׁ לְהַחְזִיר אֶת הַהַלְוָאָה. ר' יְחֶזְקֵאל, שֶׁלֵּב רָחָב לוֹ, אֲפִלּוּ לֹא רָמַז עַל כָּךְ לִשְׁכֵנוֹ. "לְמַעֲשֶׂה, אֵינִי זָקוּק עַכְשָׁו לַכֶּסֶף", הִרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ.

ר' יְחֶזְקֵאל נִמְנָה עִם מִתְפַּלְּלֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת 'הַחֻרְבָה', מְקוֹם תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסָּלַנְט וְגַם שֶׁל הַשָּׁכֵן הַסּוֹחֵר. שַׁבָּת אַחַת, בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, סִמֵּן רַבִּי שְׁמוּאֵל לְר' יְחֶזְקֵאל לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

"הַאִם כְּבָר הֵשִׁיב לְךָ שְׁכֵנְךָ אֶת כַּסְפְּךָ?", הִתְעַנְיֵן הַגָּאוֹן, כִּמְעַט בִּלְחִישָׁה. ר' יְחֶזְקֵאל הֻפְתַּע מְאוֹד מֵהַשְּׁאֵלָה, בְּיוֹדְעוֹ כִּי רַבִּי שְׁמוּאֵל מַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּשַׁבָּת דִּבְרֵי חֻלִּין. "עֲדַיִן לֹא", אָמַר.

"אִם-כֵּן, שְׁמַע לִי", הִמְשִׁיךְ הָרַב, כְּמַמְתִּיק סוֹד. "הֲלוֹא מְדֻבָּר בִּסְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד לְמַדַּי, הַמְּיֹעָד לַחֲתֻנַּת בִּתְּךָ". ר' יְחֶזְקֵאל הִקְשִׁיב בִּפְלִיאָה לַגָּאוֹן. הַלָּה הִמְשִׁיךְ: "אַל תִּשְׁתַּהֶה הַיּוֹם, כְּהֶרְגֵּלְךָ, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. הִתְפַּלֵּל מַעֲרִיב בַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן, עֲשֵׂה 'הַבְדָּלָה', וּמַהֵר לְבֵית שְׁכֵנְךָ. תְּבַע מִמֶּנּוּ לְהָשִׁיב לְךָ מִיָּד אֶת הַהַלְוָאָה".

דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הָיוּ כְּחִידָה סְתוּמָה בְּעֵינֵי ר' יְחֶזְקֵאל. אַף-עַל-פִּי-כֵן פָּעַל בְּדִיּוּק כְּהוֹרָאָתוֹ. עִם צֵאת-הַשַּׁבָּת הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, הִבְדִּיל, וְחָשׁ לְבֵית שְׁכֵנוֹ. לְהַפְתָּעָתוֹ, רָאָה בְּפֶתַח הֶחָצֵר חֲבִילוֹת אֲרוּזוֹת וַעֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּס, מוּכָנִים לִנְסִיעָה.

"הַיִּתָּכֵן כִּי שְׁכֵנִי מְשַׁנֶּה מָקוֹם וְלֹא אָמַר מִלָּה?", תָּמַהּ. "וְאִם-כֵּן, עַכְשָׁו?! בְּשָׁעָה זוֹ?!". כַּעֲבֹר רֶגַע יָצָא חֲבֵרוֹ מֵהַבַּיִת, מִתְכַּוֵּן לְהַעֲלוֹת אֶת חֲבִילוֹתָיו עַל הָעֲגָלָה וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ. "אֲנִי מְשַׁעֵר כִּי אַתָּה עוֹמֵד לַעֲבֹר מִכָּאן, אַךְ מָה יְהֵא עַל הַכֶּסֶף שֶׁהִלְוֵיתִי לְךָ?", שָׁאַל ר' יְחֶזְקֵאל.

הַשָּׁכֵן נִרְאָה מֻפְתָּע מְאוֹד מֵהוֹפָעָתוֹ הַלֹּא-צְפוּיָה שֶׁל ר' יְחֶזְקֵאל. לְנֹכַח שְׁאֵלָתוֹ נָבוֹךְ עוֹד יוֹתֵר. "שְׁשְׁשׁ...", הִסָּה אֶת ר' יְחֶזְקֵאל, "הָבָה נִכָּנֵס לְבֵיתִי וְאֶפְרַע לְךָ אֶת הַחוֹב". הֵם נִכְנְסוּ פְּנִימָה וְהַסּוֹחֵר סִלֵּק אֶת חוֹבוֹ. "לְמַרְבֶּה הַמַּזָּל תָּפַסְתָּ אוֹתִי בָּרֶגַע הַנָּכוֹן", אָמַר. בְּכַמָּה מִשְׁפָּטִים סִפֵּר לְר' יְחֶזְקֵאל כִּי נִקְלַע לִקְשָׁיִים כַּסְפִּיִּים חֲמוּרִים וְהוּא נֶאֱלָץ לְהִמָּלֵט לְחוּץ-לָאָרֶץ מִפְּנֵי נוֹשָׁיו.

הַסּוֹחֵר לֹא כָּבַשׁ אֶת סַקְרָנוּתוֹ: "אֱמֹר לִי, מָה הֵרִיץ אוֹתְךָ אֵלַי עַכְשָׁו? הֲלוֹא אַתָּה רָגִיל לְהִמָּצֵא בְּשָׁעָה זוֹ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת?".

"רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל, רַבִּי שְׁמוּאֵל, הוּא שֶׁיָּעַץ לִי לְמַהֵר אֵלֶיךָ עִם צֵאת הַשַּׁבָּת וְלִתְבֹּעַ אֶת כַּסְפִּי", גִּלָּה ר' יְחֶזְקֵאל.

לְמָחֳרָת סָר ר' יְחֶזְקֵאל לְבֵית הַגָּאוֹן כְּדֵי לְהוֹדוֹת לוֹ עַל שֶׁבִּזְכוּתוֹ נִצַּל כַּסְפּוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְתָאֵר אֶת הַמִּפְגָּשׁ וְהַשִּׂיחָה עִם הַשָּׁכֵן-לְשֶׁעָבַר. כְּשֶׁסִּפֵּר, הִנְהֵן הַגָּאוֹן בְּרֹאשׁוֹ. "אֲהָהּ", אָמַר.

תָּלָה ר' יְחֶזְקֵאל בְּרַבִּי שְׁמוּאֵל מַבַּט סַקְרָנִי. הַגָּאוֹן קָרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. "וַדַּאי סָבוּר אַתָּה שֶׁיֵּשׁ לִי רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ", אָמַר וְחִיּוּךְ דַּק רִחֵף עַל שְׂפָתָיו, "לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ!".

הִמְשִׁיךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל: "מֵאָז יָעַצְתִּי לְךָ לְהַלְווֹת כֶּסֶף לִשְׁכֵנְךָ, לֹא הָיִיתִי רָגוּעַ. חַשְׁתִּי אַחֲרָיוּת אִישִׁית לְכַסְפְּךָ, כָּל-עוֹד לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ כִּי הַחוֹב נִפְרַע. וְהִנֵּה אֶתְמוֹל, בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ, הִבְחַנְתִּי בְּזָוִית עֵינַי כִּי שְׁכֵנְךָ פּוֹנֶה אֶל גַּבַּאי בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֲלִיָּה. אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ וְאֶת אוֹרְחוֹתָיו הֵיטֵב וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִנְהָגוֹ לְבַקֵּשׁ עֲלִיּוֹת אֶלָּא בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי יוֹם-הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ. לְמֵיטַב זִכְרוֹנִי לֹא חָל הַשָּׁבוּעַ שׁוּם 'יָארְצַיְיט' שֶׁל הוֹרָיו. תָּהִיתִי אֵפוֹא מַדּוּעַ בִּקֵּשׁ עֲלִיָּה. מִן-הַסְּתָם עוֹמֵד הוּא לִפְנֵי צַעַד חָשׁוּב בְּחַיָּיו. לְפֶתַע הִתְעוֹרֵר בִּי הַחֲשָׁד שֶׁמָּא הוּא עוֹזֵב אֶת הָאָרֶץ. לָכֵן הֵאַצְתִּי בְּךָ לְמַהֵר אֵלָיו פֶּן תְּאַחֵר, חָלִילָה, מִן הַמּוֹעֵד. רוֹאֶה אַתָּה, ר' יְחֶזְקֵאל יַקִּירִי – אֵין כָּאן שׁוּם רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ. רַק חֶשְׁבּוֹן, חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט".

מבט לגאולה

מְעִיל עָבֶה וְנַעֲלַיִם חֲזָקוֹת...

בֵּית-הַמִּדְרָשׁ בִּפְּשִׁיסְחָא מָלֵא מִפֶּה לְפֶה. צְעִירִים וּזְקֵנִים יוֹשְׁבִים עַל סַפְסְלֵי הָעֵץ וּמִתְנוֹעֲעִים לְקֶצֶב נְעִימַת הַלִּמּוּד. מִדֵּי פַּעַם נִזְרֶקֶת לֶחָלָל שְׁאֵלָה בְּסוּגְיָה סְבוּכָה וּבִן רֶגַע מִתְפַּלְפְּלִים לָהֶם הַלַּמְדָנִים שֶׁבַּחֲבוּרָה בְּכֹבֶד-רֹאשׁ, כְּשֶׁהֵם מְנַסִּים לִמְצֹא תֵּרוּץ מְבֻסָס דַּיּוֹ בִּכְדֵי לַעֲנוֹת עָלֶיהָ.

רַבִּי שִׂמְחָה-בּוּנְם מִפְּשִׁיסְחָא גַּם הוּא בֵּין הַלּוֹמְדִים. לְעִתִּים נִגָּשׁ אֵלָיו יְהוּדִי נְשׂוּא-פָּנִים שֶׁנִּכְנַס זֶה עַתָּה לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ אוֹ לְבַשֵּׂר לוֹ בְּשׂוֹרָה כָּלְשֶׁהִי וּלְעִתִּים מִשְׂתָּרֵךְ פְּנִימָה יְהוּדִי שֶׁעֵינָיו כְּבוּיוֹת וְעַל פָּנָיו נִרְאוֹת הַצָּרוֹת וּקְשָׁיֵי הַיּוֹם-יוֹם. לְאַחַר שִׂיחָה קְצָרָה עִם רַבִּי שִׂמְחָה-בּוּנְם הָאוֹר חוֹזֵר לִשְׁכֹּן בְּעֵינָיו וְהוּא נִגָּשׁ לָקַחַת סֵפֶר וְלִלְמֹד מַשֶּׁהוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן מִנְחָה.

*

בְּאַחַד הַיָּמִים, יָשַׁב רַבִּי שִׂמְחָה-בּוּנְם כְּשֶׁסְּבִיבוֹ מִתְגּוֹדְדִים מִסְפָּר רַב שֶׁל יְהוּדִים וְסִפֵּר סִפּוּר:

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּבֶן-מֶלֶךְ עָשִׁיר וּמְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר שֶׁשְּׁמוֹ נוֹדַע בֵּין כָּל מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת וּשְׁמוֹ נִשָּׂא בְּהַעֲרָצָה בְּפִי כֹּל. הַמֶּלֶךְ, לֹא חָסַךְ כְּלוּם מִבְּנוֹ יְחִידוֹ וּפִנְּקוֹ בְּכָל-טוּב. הוּא דָּאַג לְמוֹרִים מְצֻיָּנִים עֲבוּרוֹ, אֹכֶל וּבְגָדִים מְשֻׁבָּחִים וְאֵין-סְפֹר תַּעֲנוּגוֹת וַהֲנָאוֹת כִּרְצוֹנוֹ.

יוֹם אֶחָד חָטָא בֶּן הַמֶּלֶךְ וּמָרַד בְּאָבִיו, הָיָה זֶה לְאַחַר מִסְפָּר רַב שֶׁל מִלּוֹת חֻצְפָּה וְזִלְזוּל בַּמֶּלֶךְ שֶׁבְּרֹב אַהֲבָתוֹ לִבְנוֹ הִבְלִיג עֲלֵיהֶן. אוּלָם, לְאַחַר מֶרֶד זְדוֹנִי וּמְכֻוָּן כָּל-כָּךְ הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ לֹא לִסְלֹחַ יוֹתֵר לִבְנוֹ וּשְׁלָחוֹ לְגָלוּת לְמָקוֹם שָׁמֵם וּמְבֻדָּד, הַרְחֵק מֵעִיר הַבִּירָה וּמֵאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה.

בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה עוֹד זָכַר בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת אָבִיו מוֹלִידוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, חֲבֵרָיו וּמוֹרָיו. אוּלָם כְּכָל שֶׁעָבְרוּ הַיָּמִים הוּא הִתְרַגֵּל לָאֻכְלוּסִיָּה הַפְּשׁוּטָה בְּתוֹכָהּ הִתְגּוֹרֵר, לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְהִתְנַהֵג כְּמוֹתָם. גַּם אֶת שְׂפָתוֹ שִׁנָּה וּמִמַּבָּט חִיצוֹנִי נִרְאֶה הָיָה כְּאַחַד הָאֲנָשִׁים יְלִידֵי הַמָּקוֹם.

לְיָמִים, הִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְזִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים מִיָּמָיו הַטּוֹבִים שֶׁל בְּנוֹ הֵצִיפוּ אוֹתוֹ. הוּא הֵחֵל לְהַרְהֵר בּוֹ יוֹם וְלַיְלָה וְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַחְזִירוֹ לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהֵם הֵחֵלּוּ לְחַפְּשׂוֹ בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי. הִסְתּוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וְשָׁאֲלוּ עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאָבוּד אוּלָם לַשָּׁוְא – אַף אֶחָד לֹא יָדַע, לֹא שָׁמַע וְלֹא יָכֹל הָיָה לַעֲזֹר לָהֶם לִמְצֹא אֶת הַנָּסִיךְ הָאָבוּד.

שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ עַל הַשְּׁלוּחִים הַמְּסוּרִים בְּחִפּוּשִׂים יְסוֹדִיִּים אַחַר בֶּן הַמֶּלֶךְ וּלְבַסּוֹף – שָׁמְעוּ שֶׁהוּא נִמְצָא בִּכְפָר רָחוֹק וְנִדָּח. בִּזְרִיזוּת וּבְהִתְרַגְּשׁוּת שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם לְעֵבֶר אוֹתוֹ הַכְּפָר וּמָה הִזְדַּעְזְעוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר הוֹבִילוּ אוֹתָם לְבֵית-מַרְזֵחַ קָטָן וּמְלֻכְלָךְ הַשּׁוֹכֵן בְּפַאֲתֵי הַכְּפָר, וּבֶן הַמֶּלֶךְ הֶעָנֹג וְהֶעָדִין, הַמְּלֻמָּד וְהַמְּתֻרְבָּת רוֹקֵד וּמְפַזֵּז לוֹ בְּמֶרְכַּז הַחֶדֶר עִם חֲבֵרָיו הָאִכָּרִים הַמְּגֻשָּׁמִים וְהַשִּׁכּוֹרִים כְּשֶׁהוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹתָם, מְלֻכְלָךְ וּמֵרִיחַ מִמַּשְׁקֶה.

הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ זִעְזְעָה אוֹתָם מְאוֹד. הַנָּסִיךְ לָבַשׁ בְּגָדִים בְּלוּיִים וּקְרוּעִים, שְׂעָרוֹ מְגֻדָּל וְסָבוּךְ, יָדָיו מְגֻשָּׁמוֹת וּמְיֻבָּלוֹת מֵעֲבוֹדַת-כַּפַּיִם וְכַפּוֹת רַגְלָיו מְצִיצוֹת מִבַּעַד לְנַעֲלָיו הַקְּרוּעוֹת. כִּמְעַט בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי הָיָה לְהַכִּירוֹ כִּבְנוֹ שֶׁל מַלְכָּם הַמְּפֻרְסָם.

בְּהִסּוּס רַב פָּנוּ אֵלָיו שְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ, הִזְדַּהוּ בְּפָנָיו וְהִתְעַנְיְנוּ בְּמַצָּבוֹ. הֵם הִבִּיעוּ נְכוֹנוֹת לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ, לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַמָּקוֹם הַנִּדָּח הַזֶּה וּלְהָבִיאוֹ בְּכָבוֹד לְאָבִיו הַמֶּלֶךְ הַמְּחַכֶּה לוֹ בְּכִלְיוֹן-עֵינַיִם.

מָה רַבָּה הָיְתָה הַפְתָּעָתָם כְּשֶׁהוּא עָנָה לָהֶם בְּלָשׁוֹן גַּסָּה וּמְגֻשֶּׁמֶת: "אֵין לִי צֹרֶךְ בִּכְלוּם! רַק תִּדְאֲגוּ לִי לִמְעִיל עָבֶה וְנַעֲלַיִם חֲזָקוֹת".

לְרֶגַע עָמְדוּ הַשְּׁלִיחִים הֲמוּמִים, אוּלַי טָעוּ וְאֵין זֶה כְּלָל בֶּן הַמֶּלֶךְ. אַךְ לֹא! לְלֹא כָּל צֵל סָפֵק זֶהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וּלְמַרְבֶּה הַצַּעַר – כָּל רְצוֹנוֹ הוּא מְעִיל וְנַעֲלַיִם...

*

רַבִּי שִׂמְחָה-בּוּנְם סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ כְּשֶׁחִיּוּךְ מָהוּל בְּדִמְעוֹת-צַעַר שָׁזוּר עַל פָּנָיו: "כֵּן, אַחַי הַיְּקָרִים, אַל לָנוּ לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ בֶּן-מֶלֶךְ וּלְבַקֵּשׁ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צְרָכִים קְטַנִּים וְשׁוּלִיִּים כְּמוֹ מְעִיל, מַגָּפַיִם, פַּרְנָסָה בְּרֶוַח וְהַצְלָחָה בָּעֲסָקִים.

"עָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי עַל-אַף שֶׁגֹּרַשְׁנוּ – בְּנֵי-מֶלֶךְ הִנֵּנוּ וּרְצוֹנֵנוּ הַבִּלְעָדִי הוּא לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ!".

סיפורי חסידים

"אָמַרְתִּי לְךָ..."

הַחַיָּל בְּצִבְאוֹת ה', מְנַחֵם-מֶענְדֶּל סוּקֶנִיק מְסַפֵּר בְּשֵׁם דּוֹדוֹ, הָרַב שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער אַלְפֶּרוֹבִיץ:

בִּשְׁנַת הַנְּשִׂיאוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הָרַבִּי (שְׁנַת התשי"א) לָמַד בַּיְּשִׁיבָה בִּ'770' הַבָּחוּר שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער אַלְפֶּרוֹבִיץ. בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא קִבֵּל מִבְרָק דָּחוּף מֵאָבִיו, בּוֹ הוּא כּוֹתֵב בִּכְאֵב שֶׁהָאֵם, גְּבֶרֶת דּוֹבָּה-גִּיטְל, סוֹבֶלֶת מִבְּעָיָה בְּרִיאוּתִית קָשָׁה וְעָלֶיהָ לַעֲבֹר נִתּוּחַ בַּמָּרָה. הָאָב בִּקֵּשׁ מִבְּנוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לָרַבִּי לִשְׁאֹל אִם לַעֲשׂוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ.

הָרַב שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער נִכְנַס לַמַּזְכִּיר, הָרַב חַדוֹקוֹב ע"ה, סִפֵּר לוֹ עַל הַמִּקְרֶה הַמְּצַעֵר וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לָרַבִּי. הָרַב חַדוֹקוֹב הִתִּיר לוֹ לְהִכָּנֵס וְהוֹרָה לוֹ לִדְפֹּק בְּדֶלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי וּלְהִכָּנֵס. הַבָּחוּר עָשָׂה כִּדְבָרָיו וּכְשֶׁנִּכְנַס הֵנִיחַ אֶת הַמִּכְתָּב עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִבִּיט בָּרַבִּי בְּחֶרְדַת-קֹדֶשׁ.

הָרַבִּי קָרָא בַּמִּכְתָּב וְשָׁאַל אֶת הַבָּחוּר שְׁאֵלָה אַחַת בְּנוֹגֵעַ לָאֵם. לְאַחַר שֶׁהַבָּחוּר הֵשִׁיב הָרַבִּי הִבִּיט שׁוּב בַּמִּכְתָּב, הֵרִים אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְאָמַר: "לְדַעְתִּי, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֶת הַנִּתּוּחַ. עֲלֵיהֶם לִשְׁאֹל אֵצֶל רוֹפְאִים אֲחֵרִים וְיִשְׁמְעוּ לְדַעֲתָם".

הָרַב שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער שָׁלַח מִיָּד מִבְרָק לְאָבִיו עִם הוֹרָאַת הָרַבִּי וּלְאַחַר חֲמִשָּׁה יָמִים קִבֵּל הוֹדָעָה שֶׁאָכֵן עָשׂוּ כְּדִבְרֵי הָרַבִּי. הֵם הֶעֱבִירוּ אֶת הָאִמָּא לְבֵית-רְפוּאָה אַחֵר, וְשָׁם אָמְרוּ שֶׁזֶּהוּ נֵס גָּדוֹל שֶׁלֹּא נֻתְּחָה, שֶׁכֵּן הַנִּתּוּחַ עָלוּל הָיָה לְהַזִּיק לָהּ בְּיוֹתֵר.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר הַתְּפִלָּה הַבָּחוּר נִגַּשׁ לָרַבִּי לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל שְׁלוֹם אִמּוֹ. הָרַבִּי הִבְחִין בּוֹ וְלִפְנֵי שֶׁסִּפֵּר לָרַבִּי אֶת הַחֲדָשׁוֹת הַמְּשַׂמְּחוֹת, אָמַר לוֹ הָרַבִּי בְּחִיּוּךְ: "גּוּט שַׁבָּת, הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא צְרִיכִים לְנַתֵּחַ"...