מערכת COL
|
יום ג' סיון ה׳תשס״ו
30.05.2006
חג צמוד לשבת / פינת ההלכה
אילו הלכות מיוחדות נובעות מכך שחג השבועות חל השנה בערב שבת? ■ נוסף על עירוב תבשילין, מה יש לזכור לעשות עוד בחג-השבועות שחל השנה בערב שבת? ■ עוד בנושא ב'כתבה מלאה' ■ תורני ב-COL
שאלה: אילו הלכות מיוחדות נובעות מכך שחג השבועות חל השנה בערב שבת?
תשובה: השאלה שקביעות זו מעוררת היא בדבר בישול בחג לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת. על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד בערב החג לצורך השבת, ועל-ידי כך מותר לבשל ולאפות וכו' בחג לצורך השבת.
וכך עושים זאת:
מכינים בערב החג חתיכת בשר (או תבשיל אחר) בנפח 27 סמ"ק לפחות, וכן חתיכת לחם בנפח 54 סמ"ק לפחות, ומניחים אותן בצד. בזמן שמייחדים אותן למטרה זו מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת".
את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים לעשות בחג את כל ההכנות לשבת.
רב העיר או הקהילה נוהג לכוון בשעת עירובו להוציא ידי חובה את כל מי ששכחו לעשות עירוב, אולם עירובו של הרב מועיל רק למי ששכח או לא ידע שיש לעשות זאת. מי שידע וזכר אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג.
חשוב לדעת, שהעירוב מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר ליהנות מהן בחג עצמו (אם רוצים), אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום, כאשר כבר אין אפשרות ליהנות ממנו בחג.
שאלה: נוסף על עירוב תבשילין, מה יש לזכור לעשות עוד בחג-השבועות שחל השנה בערב שבת?
תשובה: מצווה לשמוח ולשמח את בני-הבית בכל יום-טוב, ובחג השבועות יש להרבות בשמחה. מכינים סעודה נאה, יותר מבכל חג: "וישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שניתנה תורה בו", ובכלל זה, כמובן, מנהג ישראל לאכול (בנפרד מהסעודה הבשרית) מאכלי חלב.
את סעודת יום החג רצוי להתחיל לפני "שעה עשירית" (באזור המרכז: 16:12 בערך), מפני כבוד השבת הממשמשת ובאה.
אחר-הצהריים (כבכל ערב-שבת), קוראים את פרשת-השבוע, נשא, "שניים מקרא ואחד תרגום". לפי האמור בגמרא שלא היו מתרגמים את פסוקי 'ברכת כוהנים' (ו,כב-כז) בזמנם, שהיו מתרגמים כל פסוק בקריאת התורה בציבור, יש שהחמירו לקרוא כל אחד מהפסוקים הללו שלוש פעמים לפני קריאת התרגום.
מותר להדיח היום את הכלים לצורך השבת.
לפני תפילת מנחה אין אומרים 'הודו', כבכל ערב-שבת, אלא מתחילים 'פתח אליהו'. את קבלת-שבת פותחים ב'מזמור לדוד' (במקום ב'לכו נרננה', כי ששת המזמורים הם כנגד ששת ימי המעשה). יש משמיטים חלק מחרוזי 'לכה דודי' (המזכירים את הגלות וכו'), וב'בואי בשלום' אומרים "גם ברינה, בשמחה ובצהלה". למנהג חב"ד אומרים את כל החרוזים, וב'בואי בשלום': "גם בשמחה (ללא ברינה) ובצהלה". בנוסח אשכנז פותחים ב'מזמור שיר ליום השבת'. הנוהגים לומר 'במה מדליקין' אין אומרים זאת היום, כי אין צריך להזהיר את בני-הבית כבכל ערב-שבת, ובפרט שאין מעשרים ביום-טוב.
תשובה: השאלה שקביעות זו מעוררת היא בדבר בישול בחג לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת. על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד בערב החג לצורך השבת, ועל-ידי כך מותר לבשל ולאפות וכו' בחג לצורך השבת.
וכך עושים זאת:
מכינים בערב החג חתיכת בשר (או תבשיל אחר) בנפח 27 סמ"ק לפחות, וכן חתיכת לחם בנפח 54 סמ"ק לפחות, ומניחים אותן בצד. בזמן שמייחדים אותן למטרה זו מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת".
את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים לעשות בחג את כל ההכנות לשבת.
רב העיר או הקהילה נוהג לכוון בשעת עירובו להוציא ידי חובה את כל מי ששכחו לעשות עירוב, אולם עירובו של הרב מועיל רק למי ששכח או לא ידע שיש לעשות זאת. מי שידע וזכר אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג.
חשוב לדעת, שהעירוב מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר ליהנות מהן בחג עצמו (אם רוצים), אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום, כאשר כבר אין אפשרות ליהנות ממנו בחג.
שאלה: נוסף על עירוב תבשילין, מה יש לזכור לעשות עוד בחג-השבועות שחל השנה בערב שבת?
תשובה: מצווה לשמוח ולשמח את בני-הבית בכל יום-טוב, ובחג השבועות יש להרבות בשמחה. מכינים סעודה נאה, יותר מבכל חג: "וישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שניתנה תורה בו", ובכלל זה, כמובן, מנהג ישראל לאכול (בנפרד מהסעודה הבשרית) מאכלי חלב.
את סעודת יום החג רצוי להתחיל לפני "שעה עשירית" (באזור המרכז: 16:12 בערך), מפני כבוד השבת הממשמשת ובאה.
אחר-הצהריים (כבכל ערב-שבת), קוראים את פרשת-השבוע, נשא, "שניים מקרא ואחד תרגום". לפי האמור בגמרא שלא היו מתרגמים את פסוקי 'ברכת כוהנים' (ו,כב-כז) בזמנם, שהיו מתרגמים כל פסוק בקריאת התורה בציבור, יש שהחמירו לקרוא כל אחד מהפסוקים הללו שלוש פעמים לפני קריאת התרגום.
מותר להדיח היום את הכלים לצורך השבת.
לפני תפילת מנחה אין אומרים 'הודו', כבכל ערב-שבת, אלא מתחילים 'פתח אליהו'. את קבלת-שבת פותחים ב'מזמור לדוד' (במקום ב'לכו נרננה', כי ששת המזמורים הם כנגד ששת ימי המעשה). יש משמיטים חלק מחרוזי 'לכה דודי' (המזכירים את הגלות וכו'), וב'בואי בשלום' אומרים "גם ברינה, בשמחה ובצהלה". למנהג חב"ד אומרים את כל החרוזים, וב'בואי בשלום': "גם בשמחה (ללא ברינה) ובצהלה". בנוסח אשכנז פותחים ב'מזמור שיר ליום השבת'. הנוהגים לומר 'במה מדליקין' אין אומרים זאת היום, כי אין צריך להזהיר את בני-הבית כבכל ערב-שבת, ובפרט שאין מעשרים ביום-טוב.
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
רוני
ג' סיון ה׳תשס״ו
ממתי צריכים להדליק את הפלטה של שבת.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
הדחת כלים
ג' סיון ה׳תשס״ו
האם יש נידים מיוחדים איך מותר להדיחם
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
אומרים "בשמחה" בארה"ק?
ג' סיון ה׳תשס״ו
למה?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
תשובה לאחד
י' סיון ה׳תשס״ו
באמת ממתי?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
