ביום י"א במרחשון, יחול יום פטירתה של רחל אמנו. זו ההזדמנות להפנות שוב את תשומת הלב לקבר רחל אמנו, במיוחד בימים אלה, כאשר עם ישראל זקוק, אולי יותר מאי-פעם, לבכיותיה ותפילותיה של האם שהקב"ה ייעד לה מראש את השליחות לעורר רחמים על בניה בעת גלותם וצרתם. בכל שעה שהדבר התאפשר, ובמיוחד בשנים האחרונות, לאחר שסביב קבר רחל נבנתה חומת מגן ביטחונית וסביב המקום ניצבת שמירה הדוקה, הפך מקום זה לתל-תלפיות שרבבות אלפי ישראל פוקדים אותו ומתדפקים על מצבתה. במדרשים, בספרות החסידות ובספרי דרוש הפליאו חכמי ישראל בסגולותיו של המקום, לאור דברי הנביא (ירמיהו לא) "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה". והקב"ה משיב ועונה לה: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו מארץ אויב". וכפי שאמר הרבי (לקוטי שיחות חלק כג עמ' 259): 'כדי להשלים כל ארבע האמהות, שרה רבקה רחל ולאה יאספו את הילדים [במערת המכפלה בחברון ו] גם בקבר רחל אמנו, שהיא מבקשת רחמים ומזרזת ומעודדת את ישראל בזמן הגלות, כמסופר במדרשי רז"ל ו"עד ההוא יומא ממש", יום צאת ישראל ושכינתא מן הגלות.