הספרון עוסק בסיפורו של דוד שוקר, תושב בני עיש, שכיהן כראש המועצה הראשון של הישוב. דוד למד בבית הספר למלאכה בכפר-חב"ד, והיה תלמיד בעת הטבח הרצחני שאירע לפני 50 שנה, בו נרצחו חמישה תלמידים והמדריך. לאחר הטבח שיגר הרבי מליובאוויטש מבקר תנחומים בו כתב שאסור להישבר והנחמה תהיה על-ידי המשך הבניין, ואכן במקום נבנה אגף חדש שנקרא 'יד החמישה'. ברבות הימים, נבחר דוד לתפקיד ראש המועצה, ובמקביל מונה לראש ועד הפעולה להצלת יהודי תימן. במסגרת תפקידו, נשלח לארה"ב לשליחות סודית, ולשם כך גידל זקן, כדי שלא יזוהה. היה זה בחורף תשמ"ז (1987) והדבר הראשון שעשה דוד היה להגיע לחלוקת הדולרים לצדקה אצל הרבי מליובאוויטש. "כשנכנסתי פנימה וראיתי את הרבי, הרגשתי כאילו הוא מוקף הילה של אור, כמו שנראים פנסי הרחוב בלילה של ערפל. ממש הילה כזאת", סיפר דוד. "התרגשתי מאוד, ניגשתי אליו ואמרתי: "אני שליח מישראל באתי לפעול למען יהודי תימן". הרבי הקשיב לדברי, סיפרתי על הקשיים של יהודי תימן, ועל הפעולות שאני צריך לעשות בארה"ב. הרבי העניק לי 'דולר' לברכה ואמר: "זה עבור ברכה והצלחה ליהודי תימן". עברו מספר שנים, והלחץ עשה את שלו. ממשלת תימן נתנה לכמה משפחות אישורי יציאה לארה"ב. חלק מהקרובים היו בני משפחות של תושבים בבני עיש, שלא ראו את קרוביהם מזה 30 שנה. אירגנו טיסה עבורם לארה"ב, ורציתי מאוד לבקר אצל הרבי. היה זה בחנוכה תשנ"ב חמש שנים לאחר ביקורי הקודם. עמדתי בתור לקבל את ברכתו, הוא הביט בי לשבריר שנייה. חיוך על שפתיו, הוא הרים את ידיו ושאל: "מה שלום יהודי תימן"? הרבי זיהה אותי מיד למרות שחלפו חמש שנים, ואז הייתי עם זקן ועכשיו לא... דוד משתתף כיום בשיעורי התורה של בית חב"ד בהנהלת מנהל בית חב"ד הרב אהרן קרניאל, ומסייע רבות לפעילות.